על האפקטיביות של הפדגוגיה המקוונת

פתיחה

לפי התחזיות, שילוב טכנולוגיה דיגיטלית בהוראה-למידה המכונה "למידה מקוונת" אמור היה להיות פוטנציאל לשינוי משמעותי בתחום החינוך, אולם דומה כי קיימת אכזבה מהתפתחותה של הלמידה המקוונת כאלטרנטיבה פדגוגית ומיכולתה של הטכנולוגיה לגשר בין הלמידה לפעילות האנושית. הלמידה המקוונת עדיין בהתהוות, ולאור השפעתה עד כה דומה שהיא בחזקת רתימת הכרכרה לפני הסוסים, ויש אף כאלו הרואים בה מיתוס.[i]

הלמידה המקוונת טרם הצליחה לצמצם את כשלי החינוך במבחני ההישגים של PISA(International Student Assessment) ו-OECD, ואף אין לה תוצאות משמעותיות בהשכלה הגבוהה שבה משולבות מערכות הלימוד הדיגיטליות (כמו MOOC ו-Coursera), אולם באופן פרדוכסלי היא הפכה להצלחה כלכלית ומתפתחת כתעשייה (E-Learning Industry) משגשגת.

בפדגוגיה המקוונת משמשים אפוא גם ההצלחה וגם הכישלון כמענה לקהלי יעד שונים שאינם בהכרח פדגוגיים, ושאלת האפקטיביות תלויה בגורם שאותו שואלים ובדבר שאותו בוחנים.

במאמר נציג את חוסר האחידות שבאופני הלמידה המקוונת, את הסתירות ביניהם ואת העדר מנגנוני ההערכה למדידתה, ונסקור מתודולוגיות המעידות כי הנושא עדיין בחיתוליו גם בעת כתיבת שורות אלו.

רקע

תקציביה של מערכת החינוך בישראל הוכפלו בעשור האחרון, אך הישגי התלמידים שופרו רק במידה שולית (פרץ, 26.1.2018). בארצות ברית הציון הממוצע במתמטיקה ירד ב-11 נקודות, בעוד שבקריאה, בהבנת הנקרא ובמדע לא היה כל שינוי (Jackson & Kiersz, 6.12.2016). במדינות שבהן היה השימוש באינטרנט ברמה גבוהה בבתי הספר התקבלו התוצאות הבאות: באוסטרליה, בניו זילנד ובשבדיה הייתה ירידה משמעותית בקריאה; בספרד, בנורבגיה ובדנמרק היו "תוצאות מוקפאות". לעומת זאת, דרום קוריאה, שנחאי, הונג קונג ויפן, שבהן היה שימוש נמוך ברשת, נמצאו המובילות במבחנים בינלאומיים:

"The study shows 'there is no single country in which the internet is used frequently at school by a majority of students and where students' performance improved" (Coughlan, 15.9.2015).

בישראל נמצאה ירידה במתמטיקה במבחני PISA ובמבחני OECD. ירידה זו אינה נובעת בהכרח מהקבוצות החלשות, כך טוען נעם גרובר במאמרו "בין הנדמה למציאות במבחן PISA" (גרובר, 2017). עוד נטען כי "55% מתלמידי החטיבה העליונה בישראל מציינים שאינם מפיקים שום דבר משמעותי מלימודיהם" (פרנק, 25.12.2017)[ii] בכל המדובר בשילוב טכנולוגיה דיגיטלית.

תופעה זו של כשלי החינוך היא אפוא רחבה, ונמצא כי ההשקעה במה שמכונה "הפדגוגיה החדשנית" אינה מקדמת משמעותית את ההישגים הלימודיים ואת אפקטיביות ההוראה.

בישראל כשלי החינוך מוצנעים ומוסתרים (קשתי, 6.12.2017). "הלמידה המשמעותית" נחשבה גלולת פלא (ראמ"ה, 2016: 129). הלמידה המקוונת האקדמית (MOOC),[iii] שהופעלה באמצעות תכניות כמו "קורסרה"Coursera) ), "אודסיטי" (Audacity) ו"אדקס" (EdX), הובילה לשיעור נשירה גבוה: אחוז המסיימים על פי החציון מגיע ל-12.6% (Jordan, 2015/2018). על רקע זה מובנת האכזבה מהשפעת הטכנולוגיה על ההשכלה הגבוהה (McAvinia, 25.1.2017) ומהתפקעות האשליה שכל לומד יכול ללמוד לבד בקצב שלו, ללא הנחיה וללא עמיתים (בן-דוד, 4.3.2018). התוצאה היא שעדיין לא התחולל שינוי משמעותי באופני הלמידה בקמפוסים הפיזיים של ההשכלה הגבוהה.

דומה כי בעידן הדיגיטלי חלים אמנם שינויים בכל רמות החינוך, אך שינויים אלו הם איטיים ומתמקדים בפונקציות המעשיות והמנהליות של החינוך יותר מאשר בחוויה החינוכית עצמה (McAvinia, 11.10.2017), וכל זאת ללא ביקורת האיכות הנדרשת (Yu & Hu, 2.9.2016).

בטרם נרחיב על התופעה נציג ציוני דרך בהתפתחות הלמידה המקוונת.

ציוני דרך בהתפתחות הלמידה המקוונת

1954 – בורהוס פרדריק סקינר (B. F. Skinner), פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד, יצר מכונת הוראה.

1959 – באוניברסיטת אילינוי יוצרים קהילה מבוססת אינטרנט למטרות למידה.

1968 – מתחילים לערוך קורסים מקוונים בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת אלברטה.

1976 – מכניסים לשימוש תוכנת למידה מקוונת CICERO באוניברסיטה הפתוחה האמריקנית.

1990 – הלמידה המקוונת משתלבת בהשכלה הגבוהה בהתכתבויות, בוועידות וידאו ועוד.

1999 – דניאל אלפרט (Daniel Alpert) ודון ביצ'ר (Don Bitzer) טובעים את המונח E-Learning בסמינר מערכות של CBT, הידוע גם בכינוי PLATO, שנערך בלוס אנג'לס.

2000 – הלמידה המקוונת משתלבת בהכשרה ובהסמכה של עובדים בארגונים מסחריים (Lepi, 2012).

2005 – מתפתחת מגמת הפרסונליזציה, המאפשרת להתאים פתרון טכנולוגי לצרכים הייחודיים של משתמש מסוים מבחינת התכנים, המוצרים והשירותים וכן בתחומי החינוך, הבריאות, התקשורת והכלכלה (Vesanen, 2005).

2006 – נכנס השימוש ביישומים המבוססים על הפרסונליזציה המקוונת בשילוב בינה מלאכותית.

2007 – במרכז הפסיכומטרי של אוניברסיטת קיימברידג' יוצרים מבחן אישיות מקוון – MyPersonality (Stillwell & Kosinski, 2012).[iv]

2009 – משרד החינוך האמריקני מפרסם דוח Meta-Analysis על הלמידה המקוונת (ERIC, 2009).

2010 – הלמידה המקוונת משתלבת ברשתות החברתיות כגון יו-טיוב, טוויטר, סקייפ ו- iTunes.

2011 – נולדת שיטת ה-Coding bootcamps (Rodriguez, 9.8.2017).

2012 – נוצרת תעשיית הלמידה המקוונת (E-Learning Industry).

2014 – בונים תכנית למידה מסתגלת למתמטיקה עבור תלמידי היסודי בשם DreamBox Learning, Inc ומבחן אישיות מקוון "thisisyourdigitallife" לפילוח החיים הדיגיטליים המדויקים של הגולש והלומד.[v]

2015 – הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) מגלה כי השקעה רבה במחשבים בבית הספר ובטכנולוגיה אינה משפרת את ביצועי התלמידים, וכי הישגיהם של הסטודנטים המשתמשים במחשבים ובטאבלטים לעתים קרובות נמוכים יותר משל אלה המשתמשים בהם באופן מתון (Bogler, 16.11.2015); היקף השוק העולמי של הלמידה המקוונת מגיע ל-165.21 מיליארד דולר (Reuters, 15.6.2017).

2017מתחילים הרהורי כפירה בלמידה המקוונת והשוואתה לבועת ה-דוט.קום (dot.com) (McAvinia, 11.10.2017).

2018 – ממצאי מחקר מראים כי המשתמשים במכשירים אלקטרוניים (כמו טאבלט, קינדל וסמארטפון) לקריאת טקסטים, מתקשים יותר להבין תפיסות מדעיות לעומת אנשים המעדיפים קריאה בטקסט מודפס (Follmer et al., 2018).

הכינויים של הלמידה המקוונת

ללמידה המקוונת מגוון כינויים: E-Learning (OL),Blended Learning (BOLD), Hybrid Learning, Mobile Learning, Massive open online course (MOOC), Online Education or Virtual Learning Environment, Distance Education (DE). ההבדלים בין כינויים אלה אינם תמיד ברורים ואף קשה לקבוע בדיוק את גבולותיהם ואת שלבי התפתחותם.

למידת הכִּלאַיִים (Blended Learning) למשל מתמקדת בשילוב בין למידה מקוונת ללמידה לא-מקוונת, בעוד הלמידה המעורבת (Hybrid Learning) מתמקדת פחות בטכנולוגיה ותרה אחר דרך הלמידה היעילה ביותר ללומדים בחברה נתונה (Fisher, 25.4.2017; de Pres, 8.1.2016).

התחזיות בשוק

לפי התחזית, עד שנת 2023 יגיע היקף השוק ל-240 מיליארד דולר (Reuters, 15.6.2017). הלמידה המקוונת תעבור בהדרגה לטלפון הנייד ולמיקרו-למידה (Micro-Learning) ותעסוק רק בלמידה קצרה וממוקדת המסייעת ליישום מיידי. הווידאו ייהפך לברירת מחדל ללמידה זולה ומהירה הפתוחה לכל אדם. האינטליגנציה המלאכותית (AI) תאפשר אופטימיזציה של תהליכי למידה שיתבססו על נתונים של דפוסי למידה המוניים. המציאות הרבודה (Virtual Reality – AR) תאפשר ללומד לצרוך ידע בזמן ובהיקף שהוא צריך. יתרחבו הלמידה החברתית, המשחקיות (Jones, 23.1.2018) ולמידת עמיתים.

למידת הווידאו Video-based learning)) תתרחב שכן היא מאפשרת קשר פנים אל פנים, שקופיות, אנימציות, אינטראקציה ומדיה עשירה (Rheingold et al., 2014).

התפתחותה של הלמידה המקוונת ותחזיותיה מעלות את "פרדוכס הלמידה המקוונת" (Online Learning Paradox), אותו פער בין הגידול המשמעותי בהשקעה של זמן וכסף בלמידה המקוונת ובין חוסר האפקטיביות בשיפור ההישגים הלימודיים (Tremblay, Lalancette & Roseveare, 2012: 34), ואת ההוכחה הברורה כי הלמידה המקוונת אפקטיבית יותר וגורמת לשינוי מהותי ביחס ללמידה המסורתית (Blake, McCarthy & Krause, 2014; Power & Gould-Morven, 2011). המשך ההשקעה המסיבית של משאבי זמן וכסף מחייב לקיחת סיכון מבחינה כלכלית, סיכון המתעצם בהכלאה של סביבות הלמידה.

ההכלאה של סביבות הלמידה

טכנולוגיית המידע והתקשורת (ICT) חוללה מהפכה כמעט בכל היבט בחיינו. לומדים שאינם מסוגלים לנווט במרחב הדיגיטלי המורכב אינם מסוגלים להשתתף באופן מלא בחיים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים שסביבם, ולכך באה הפדגוגיה המקוונת לסייע. עם זאת, בשלב ההתפתחות הנוכחי, אין היא מהווה למעשה מרכיב אימננטי בתרבות הרשת, מה גם שמרבית תחומי הדעת המקוונים הם עדיין תכנים הנלמדים שנים רבות מתוך ההנחה שהם מספיקים לכל החיים.[vi] בתרבות הלמידה הדומיננטית השוררת כבר מאות בשנים עומד המורה היודע-הכול במרכז הבמה ומניח כי הלומדים חסרי ידע וניתן לתת מענה ללומדים ברמות שונות של יכולת. תרבות הלמידה המסורתית הזו נהוגה עדיין ברבות מהמכללות למורים ואף באוניברסיטאות (Sims, 25.5.2014).

המרצים באוניברסיטה משתמשים אמנם בכלים שלICT , אך הם ממשיכים ללמד באופן שבו לימדו תמיד, בלי קשר ללמידה אלקטרונית (Robertson, 2004; Zemsky & Massy, 2004). גם שיטות הניבוי להצלחה בחינוך הגבוה מבוססות לרוב על תפיסות מסורתיות:

"American colleges and universities are still predicting the ability to succeed in college with traditional measures" (Blake, McCarthy, & Krause, 2014).

תופעה זו של שימור תרבות הלמידה המסורתית קיימת גם במחלקות הדרכה בארגונים בישראל (קורץ, ערן וזילר, 3.12.2017) וגם אצל המורים בישראל הנצמדים לסביבות ההוראה המסורתיות (Schrire, Shonfeld, & Zelkovitz, 2014). התופעה של נוקשות, פורמליות וביורוקרטיות עולה גם בתרבות הלמידה הארגונית בישראל (שושני-בכר ושיינפלד, 2016). דומה כי המורים מאמינים שתרבותם וערכיהם החינוכיים מאוימים (Power & Gould-Morven, 2011) והשמירה על שרידותה של תרבות הלמידה מונעת את פירוק המונופול הבית-ספרי הקיים, כמו גם של מערכת החינוך הארצית.

בסביבות הלמידה המקוונת ממשיכות לזרום אפוא התרבויות המסורתיות כמו נהרות תת-קרקעיים החולפים על חיינו ומספקים לנו מסרים המעצבים את תפיסותינו לכיוונים מסוימים ומרחיקים כיוונים אחרים. כמו כן, יש מעט קוהרנטיות במודלים הפדגוגיים הללו, והרבה יותר אקלקטיקה של רעיונות ואופנות חולפות.

מרבית תחומי הדעת המקוונים מבוססים כביכול עדיין על תפיסת עולם דטרמיניסטית ועל דגמים ליניאריים של תהליכי למידה וזיכרון בתחומי הדעת, הנתונים למנגנוני שליטה ופיקוח. בחינת הידע נעשית אל מול תקן מוסכם ומוכתב ועל מבחני ההישגים המבוססים על שינון, והרבה פחות על חקירה, יזמות, חשיבה ויצירתיות, המהוות מענה לתפיסת עולם אקראית שבה נדרשים יותר דגמי למידה מסתעפים ופחות לינאריים.

הקיפאון של מרבית תוכני ההוראה בפדגוגיה המסורתית מקשה מאוד על המענה הנדרש בהתפתחותה של תרבות הרשת המבוססת על ניידות מעבודה לעבודה, ממשימה למשימה, כפי שצפוי בעתיד שבו 65% מהלומדים בבית הספר היסודי ייאלצו להתכונן למשרות בקטגוריות שעדיין אינן קיימות. נמצא שאופני ההעברה של תוכני ההוראה בפדגוגיות החדשות הם איטיים מדי לצורכי העולם המתפתח הן ברמת בית הספר היסודי והן ברמת ההשכלה הגבוהה. מובן לכן מדוע התואר הראשון בהשכלה הגבוהה הוא בעיקר אינדיקציה לכישורים, ולא של יכולת יישום כנדרש בשוק העבודה, העדיפה על פני המריטוקרטיה (כל מי שיכול ורוצה – מצליח) המעצבת בתפיסתה המסורתית (Lattier, 16.6.2017).

בעוד הלמידה המקוונת, כמרכיב ב"תרבות הנזילה של האינטרנט" (הכט, 2014), גמישה ופתוחה לשינויים, המפגש בין סביבת הלמידה המסורתית של בית הספר לבין סביבת הלמידה המקוונת פוגע באפקטיביות של הלמידה.[vii] תרבות הלמידה המקוונת מבוססת על שינוי בתפיסת מושגים כמו סמכות של הידע, אחריות ללמידה, חירות הביטוי, דיאלוג קהילתי ועל פירוק המונופול הבית-ספרי הקיים (זינגר, 2012). מצופה כי תוכני הלמידה ודגמיה ישתנו באופן משמעותי.

"האפקטיביות של הלמידה המקוונת"

בתרבות הלמידה המסורתית הפועלת בלב העשייה החינוכית עד היום, נמדדת אפקטיביות הלמידה לרוב בשלושה היבטים: Assessment – הערכה מעצבת של הלומדים דוגמת מבחני PISA;Evaluation – הערכה המתמקדת בציונים, דוגמת מבחני OECD (קליגר, 2013) ו-Testing – בחינה של רמת המיומנות או הידע שהושג מתקבל מדגם של התנהגות של נחקר בתחום מסוים כמו בדיקות דקדוק ורישיון נהיגה.

עם זאת, בשונה מהלמידה המסורתית, במדידת האפקטיביות של הלמידה המקוונת טמונות משמעויות סותרות ומשלימות כמו הצלחה טכנולוגית, בעוד שהכישלון יכול לבוא לידי ביטוי בשביעות רצון נמוכה (Power & Morven-Gould, 2011) או ברמת נשירה גבוהה.

את מגוון המדידות של מושג האפקטיביות ניתן לתאר כמבוך של פרמטרים שבה לכל פרמטר יש משמעות שונה התלויה במקרה או/ו בסוג הלמידה (Pandey, 13.3.2018) וכן בסוג המתודולוגיה שנבחרה. פרמטרים אלו מופיעים לרוב במחקרים המבוססים על אוכלוסיות ייעודיות דלות נחקרים שמסקנותיהן מתקבלות לרוב בתחושת הצלחה, אולם תחושות אלו מתחלפות לעתים בהבעת ספקות ובחיפוש אחר מודלים הוליסטיים יותר לבדיקת האפקטיביות של הלמידה המקוונת (Hammad, Odeh & Khan, 2015).

המושג "האפקטיביות של הלמידה המקוונת" נמצא אפוא בחוסר בהירות ובמידה רבה של ערפול המאפיין את הלמידה הנמצאת בהתהוותה (Nguyen, 2015: 316) המתרחשת בתרבות אמביוולנטית (Ambivalent Culture). זו תרבות המתאפיינת כמבנה רב-מדדי של מַטרִיצה (Stuckenbruck, 1979), שבה לכל תת-מבנה יש מעין דנ"א משלו, המבוסס על תפיסת עולם שונה ומערכות הדיווח מכוונות לקהלי יעד שונים, שבה ניתן לערפל ולטשטש את מושג האפקטיבית, כמו במאגר Online Learning Efficacy Research Database של אוניברסיטת אורגון וכן במחקרים כגון:

גם ההשפעה על אפקטיביות הלמידה אינה תוצאה של בחירה בין למידה פרונטלית ללמידה דיגיטלית, אלא פונקציה של עד כמה נעשה שימוש במתודות של למידה המבוססת על דימוי של המצב האמיתי, בניית הקשר, שליפות מרובות של החומר, משובים מרובים של טעויות וכד'. כאשר משקללים מחקרים המשווים בין למידה פרונטלית ללמידה דיגיטלית, ניכרת נטייה לתוצאות טובות יותר מלמידה הדיגיטלית, אף שקיימת שונות גדולה בין המחקרים וברבים מהם התוצאות הפוכות (Thalheimer, 2017).

כדי לנסות ולמפות את המשמעויות השונות של האפקטיביות הרב-ממדית נעזרנו בכמה מודלים, בין היתר במודל Kirkpatrick Evaluation Method" (Kirkpatrick & Kirkpatrick, 6.11.2016)", הבודק את האפקטיביות בארבע רמות:

  1. האפקטיביות ברמת ה"תגובה" (Reaction) – מהן התגובות של הלומדים בעניין סיפוק מהלמידה, מקום הלמידה, רמת ההשתתפות, מידת ההנאה מהלמידה ושימוש יעיל בזמן. כאן נבחנת גם שביעות הרצון של המורים מתלמידיהם, של ההורים, של המנהלים ושל המפקחים האחראים לביצוע הלמידה. דיווח עצמי על שביעות הרצון ("Do students like it?") הוא אחד המדדים המשמעותיים של מידת האפקטיביות של למידת כִּלאַיִים (Bowyer & Chambers, 2017).
  2. האפקטיביות ברמת ה"למידה" (Learning) – רכישת ידע או יכולת, היקף ההתקדמות בביצועים או של הלומדים בעקבות הלמידה, ראיות לתוצאות הלמידה של הלומדים. ניתן לכלול ברמה זו של אוכלוסיות ספציפיות בארגונים ובמוסדות להשכלה גבוהה הישגים לימודיים השוואתיים דוגמת מבחניPISA .
  3. האפקטיביות ברמת ה"התנהגות" (Behavior) – שיפור היכולת וביצוע/יישום. בחינת המידה שבה עקב הלמידה השתנתה התנהגותו של הלומד בעת ביצוע המשימה, האם הלומד תיקף את הלמידה, האם הפגין מיומנויות וידע רלוונטיים בעת המשימה והאם הוא מסוגל להשליך ממה שלמד על מצבים אחרים או להעביר זאת לעמיתים אחרים. במילים אחרות נמדדת כאן "העברת ידע".
  4. האפקטיביות ברמת ה"תוצאות" (Results) – על הביצועים הארגון או הסביבה האם חל שיפור ברמת הביצוע במונחים נמדדים. ניתן לכלול ברמת התוצאות את כישורי חיים מידת ההמשכיות והשימוש ב"כישורי חיים" לצורכי הקליטה בתעסוקה. מידת השליטה על מיומנויות תקשורת אפקטיביות החיוניות ללמידה מקוונת ולמידה לאורך החיים וכן את מהירות והיישום של המידע הנדרש או המיומנות.

קיימים היבטים נוספים במיפוי האפקטיביות שאינם מופיעים במודל הנידון:

  • "עלות–תועלת" (Costs–Effectiveness technology of e-learning) – מידת הכדאיות הכלכלית (Return On Investment – ROI) (Watershed Insights, 4.4.2017) כהחזר תשואה על ההשקעה בתוכנה ובלומדה, בתחזוקה (Roxana, 1.8.2017), ברמה הלאומית, המוסדית והארגונית ואף בקורס ספציפי.
  • שיעור הנשירה בקורסים המקוונים בשיטת MOOC (Massive open online course) – הקורסים אמנם צברו מוניטין של הצלחה בקרב אנשי האקדמיה בגלל אחוז ההרשמה המרשים אליהם אולם שיעור הנשירה הגבוה ושיעורי ההשלמה הנמוכים מעידים על כישלונם (Downey, 3.8.2016; Kolowick, 2013).
  • איכות המדידה – על פי מדד הערכה המבוסס על אסטרטגיה לפי יעדים QM(Quality Matters), זאת בהנחה שלכל אדם יש חוויית למידה ייחודית ושלכל קהל יעד יש פרשנות אחרת למשמעותן של המילים "איכות", "ערך" ו"שווי" (Youger & Ahern, 2015).
  • הרלוונטיות של התכנים – רוב התכנים הנלמדים ברמה היסודית, העל-יסודית ובהשכלה הגבוהה השתנו מעט מאוד. מוסדות רבים האמורים להיות מוקד של חדשנות ומהפכנות עדיין תקועים בעבר (בן-דוד, 4.3.2018). אחת הדוגמאות היא תוכני ההוראה בפקולטות לכלכלה ובכתבי העת האקדמיים היוקרתיים שעדין שבויים בסדר הישן. התיאוריות הכלכליות מתבססות על הנחות מפוקפקות מאוד, כגון שבני האדם מתנהגים בצורה צפויה ורציונלית, וזאת אף על פי שיש ראיות המוכיחות אחרת (Elliott, 17.12.2017).
  • היבט פוליטי – האפקטיביות של הלמידה המקוונת, על פי פוליטיקאים שמרנים בארצות הברית, תלויה במידת ההצלחה של הטמעתה בקרב ההשכלה הגבוהה שתשחרר את ציבור הלומדים מהתלות באוניברסיטאות המציקות והשמאלניות. הם רואים ב-MOOCs כמייצג "קסם חדש" של החינוך המקוון הניתן חינם ("New magic": Online higher education for free") שיגביר את הנגישות אל ההשכלה הגבוהה (Bonvillian & Singer, 2013).

הלמידה המסתגלת

"הלמידה המסתגלת" (Adaptive learning SystemALS), מונח שעדיין אינו נפוץ דיו במרחב החינוכי, מהווה מונח נרדף ל-Personalized learning, כלומר, למידה מותאמת אישית הנמצאת עדיין בשלבי ניסוי (שמש, נובמבר 2017; Pugliese, 2016). הלמידה המסתגלת מהווה מרכיב בהתפתחות הפרסונליזציה המקוונת,[viii] המשולבת עם הבינה המלאכותית והאלגוריתמים ומסוגלת לזהות תחומים שבהם מתקשים הלומדים להתמקד ויכולה להעריך, ללמוד ולאמץ אסטרטגיה דינמית (Smith, 23.4.2016). האלגוריתמים של האינטליגנציה המלאכותית מסייעים בבניית "אשכולות" ללומדים על סמך היכולות והחולשות שהם מציגים (כפי שנקבע על ידי מבחן כישרון או על ידי הערכה מצטברת של ביצועי ההדרכה שלהם) ואף לשנות את נתיב הלמידה ולתת תרגילים ובחנים מתאימים בזמן אמת (Andriotis, 2017).

ניתן לראות במקרה של הלמידה המסתגלת חלק מתהליך ראקציוני המחזיר אותנו לתיאוריות הלמידה המסתגלת המושרשת בפסיכולוגיה הקוגניטיבית עוד לפני העידן המקוון. לפי התיאוריה של סקנר משנות החמישים (Skinner, 1958), הצלחת הלמידה היא תהליך מורכב של גירוי ותגובה, משוב מיידי ושינוי הסביבה. הטקסונומיה של בלום (Bloom, 1956) מספקת ללמידה המקוונת את הבסיס לתיאור ולהערכה של הביצועים הרצויים של הלומד, כגון זכירה, הבנה והערכה (Hwang, Beyin & Huang, 2016). תרומתו של ויגוצקי ללמידה היא בתפיסה של האופטימיזציה של הלמידה (Roosevelt, 2008), המכונה "אזור פיתוח פרוקסימלי" (The Zone of Proximal Development – ZPD),[ix] שבו נכללים צורות תמיכה ומשוב מסוימים היכולים להוביל את התלמיד ללמידה אופטימלית ולתובנות חדשות ולהעצים את יכולתו האישית. למידה זו מתרחשת כתוצאה מאינטראקציה עם עמיתים, בסיוע של מתווך או חונך מיומן ומנוסה ובעזרת שימוש במקורות ידע נוספים שאינם תלויים בסביבת למידה ספציפית (Wauters, Desmet & Van den Noortgate, 2010).

ראוי להזכיר תיאוריה נוספת שנוצרה ללמידה ברשת – הלמידה הקישורית (הקונסטרוקטיביסטית). אמנם אין זו תיאוריה של למידה,[x] אלא יותר גישה לרכישת מידע שיצרו (Downes, 2007; Simens, 2004), אך היא מתארת את אופן השימוש של האינטרנט בחינוך. מטרתה למצוא פתרון ללמידה בהקשר של טכנולוגיות מידע מתפתחות ושינוי מהיר, שכן הידע כבר אינו עובר רק מאדם אחד למשנהו, אלא הוא בחזקת תהליך השתנות תמידי וגדל. הגישה מדגישה את תפקידו של הקשר החברתי והתרבותי המתאפשר גם באמצעות כלים מקוונים, כגון טוויטר, סקייפ ופייסבוק, כלים היוצרים הזדמנויות חדשות עבור אנשים ללמוד ולשתף מידע ברחבי הרשת ובינם לבין עצמם, מגבירים את התמיכה בהתנסות ובאינטראקציה עם עמיתים, ומאפשרים להפעיל מתודולוגיות מגוונות כמו מִשחוּק (David, 2015).

בלמידה המסתגלת משולבים גם למידה חברתית, למידה א-פורמלית ועקרונות החינוך המיוחד, שאף מעוגנים בחוק. עקרונות הלמידה המסתגלת הם המתייחסות להעדפותיו של הלומד (שמש, נובמבר 2017; Klašnja-MIlićević, 2017; Turrin, 2017), מיקסום האפקטיביות של הלמידה, המעורבות והשימור, והתאמת התכנים על סמך פעילות הלומד וביצועיו תוך כדי שינוי נתיב הלמידה בזמן אמת לפי הצורך (Posner, 11.1.2017).

עקרונות אלה באים לידי ביטוי למשל בשתי התכניות הבאות:

  • תכנית DreamBox, המיועדת ללימודי המתמטיקה (Huang, 20.4.2010), שבה אפקטיביות הלמידה נמדדת בשיפור רמת הציונים. המרכז לחקר מדיניות החינוך באוניברסיטת הרווארד מצא קשר חיובי בין תכנית זו לבין ציוני המבחנים (CEPR, 2016). מחקר אחר מראה כי הציונים בקבוצת הלמידה האדפטיבית ובקבוצת הביקורת היו בדרך כלל שווים, וגם הסיכויים להשלמת הקורס לא השתנו בין שתי הקבוצות הנחקרות (Yarnall, Means & Wetzel, 2016). בישראל נעשה ניסוי בתחום לימודי המתמטיקה ביוזמת עמותת I.E. Challenge (שמש, 2017).[xi]
  • תכנית Flatiron, המיועדת להכשרת מפתחי תוכנה, מבוססת על הפדגוגיה של בוטקאמפים Coding Bootcamps) (Eggleston, 19.6.2017)) . יש הטוענים כי תכנית זו אינה אפקטיבית שכן לא ניתן בזמן כה קצר להכשיר תכניתנים (לוי, 6.3.2018; Bailey, 11.10.2017; James, 27.8.2017). בישראל אימצה "רשות החדשנות" (לשעבר "המדען הראשי") את התכנית, הנפרשת על פני 15 שבועות (לוי, 17.11.2017).
  • במסגרת השוואה שנערכה בין למידה פרונטלית ללמידה דיגיטלית של אותו הקורס, התגלו תוצאות זהות. לעומת זאת, למידת הכלאיים, של שילוב למידה פרונטלית עם למידה מקוונת, השיגה במקרים רבים את התוצאות האפקטיביות ביותר (Thalheimer, 2017). אף שעדיין אין מספיק מחקרים המוכיחים את הצלחת הלמידה המסתגלת (CCSSO, 12.12.2017), כבר ברור כי השימוש בה הוא משימה מורכבת ויקרה. המשאבים הכספיים הדרושים לתכנון וליישום המודלים של הלמידה המסתגלת עלולים ליצור מחסומים משמעותיים לאימוץ. יש צורך בהכשרת סגל המסוגל לאמץ גישה מותאמת אישית.

"אבקת פיות" לשיפור הלמידה

המטפורה "אבקת פיות" מתארת את הערפול סביב המושג "האפקטיביות של הלמידה המקוונת". היא רווחת בכתבות העוסקות בנושא אסטרטגיות ההוראה של הלמידה המקוונת (Ostrowski, 6.4.2017) וכוונתה לומר שאין הן אלא בחזקת תרופת דֶמֶה (פלצבו), שכן אין להם ביסוס מדעי ותקפות.

"אבקת הפיות" היא הצד ההומני החסר בלמידה המקוונת, זאת בהנחה כי כמה "גרמים של אנושיות על כל גרם של טכנולוגיה" (Wan, 8.2.2016) עשויים לסייע בשיפור הלמידה המקוונת (הכט, 2002), אך מידת האפקטיביות נשארה עלומה.

ה"אנושיות" כוללת כמה טכניקות מוכחות מהלימוד המסורתי שניתן לשלב בלמידה המקוונת:

  • עקרונות של למידה א-פורמלית (Czerkawski, 2016; McDanie, Leyden & Curry, 2008).
  • חניכה (Tutoring), למידה והוראה פרטנית ישירה או באמצעי התקשורת המקוונת.
  • חניכה אקדמית, למשל באמצעות טכנולוגיית בלוקצ'יין (Blockchain),[xii] המסייעת גם בפיתוח חשיבה מקורית (Fredin, 2.4.2018).
  • למידה פנים אל פנים (F2F). ממחקרי מוח מתברר כי יש משמעות רבה לאינטראקציות בין-אישיות היות שהמוח שלנו קורא כוונות של אחרים דרך שינויים קטנים בשפת הפנים ובתנועות הגוף (Andreatta, 4.5.2017; Jaggars & Bailey, 15.3.2013).
  • בקרת עמיתים, דיאלוגים ומיקור המונים.
  • שיתופיות בלמידה (הכט, 2006) בהקשר של יחיד–קבוצה, כמו במודל SECI , המתייחסת לארבעה ממדים של ידע: חיברות (Socialization), החצנה (Externalization), שילוב (Combination) והפנמה (Internalization).[xiii]
  • כישלון לימודי כאמצעי ללמוד בדרך שונה.
  • תיווך (Mediation) המאפשר למשתתפים להתגבר על תחושות שליליות ומעודד אותם להשתתף בלמידה בדרך בונה.
  • מִשחוק (Gamification), העשוי לעזור להתגבר על החרדה מפני אינטראקציה ישירה עם חברי קבוצות אחרות באמצעות יצירת קשרים וירטואליים שאינם מאיימים.

דומה כי הלמידה המקוונת כבר זכתה למעט מאבקת הפיות והיא נמצאת בתהליכי בנייה, אולם עלותה–תועלתה יקשו להרחיבה ולכן הסיכוי שתהווה בעתיד אלטרנטיבה ללמידה המסורתית עדיין מוטל בספק. המכשול העיקרי בהתפתחות הלמידה המקוונת הוא המשך שילובה בטכנולוגיות בלתי-אנושיות, כמו מנגנוני הבינה המלאכותית ומורים-רובוטים (Bozkurt, Kilgore & Crosslin, 2018), המגבירים את החוויה הפוסט-הומניסטית (Ferrando, 2013) ומפחיתים את תחושת האנושיות.

סיכום

בלמידה המקוונת, הנקראת גם למידה מסתגלת, ניתן לראות בעיקר מקרה בוחן של מפגש בין העולם המקוון לעולם הממשי, שבו הטכנולוגיה טרם הבשילה דיה כדי שאפשר יהיה להבין באמצעותה את מהות היכולת האנושית. ההתפתחות של הלמידה המקוונת טיפחה תקוות בכיוון זה, אולם דומה שהיא בנסיגה בעקבות השילוב המחודש של טכנולוגיות בלתי-אנושיות. הלמידה המקוונת ממשיכה להתפתח במידה רבה בהשפעת אינטרסים עסקיים ופוליטיים ושיקולי יוקרה, ופחות למטרות למידה, ומידת האפקטיביות שלה לוטה בערפל.

מקורות בעברית

  1. אבידב-אונגר, א', ועשת-אלקלעי, י' (2012) – מודל 'איי החדשנות' להטמעה אפקטיבית של חדשנות טכנולוגית במערכות חינוך: ניתוח הסיבות לכישלון המודל.
  2. אורג, ש', וברזון, י' (31.12.2016) – הקשר בין תרבות ארגונית בבתי ספר והישגי תלמידים בחטיבות ביניים. לשכת המדען הראשי במשרד החינוך.
  3. אפרתי, ע' (29.11.2017) – עידן הבדידות: זינוק בשיעור בני הנוער המדווחים על דיכאון ומחשבות אובדניות. הארץ.
  4. בן-דוד, י' (4.3.2018)הבעיה עם האוניברסיטה. הארץ.
  5. גרובר, נ' (2017)גורמים להישגים הנמוכים של תלמידי ישראל. מכון שורש.
  6. הכט, י' (2002) – הפאן החסר בלימוד המתוקשב.
  7. הכט, י' (2006) – שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל.
  8. הכט, י' (2015) – ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת
  9. הכט, י' (יוני 2014) – התרבות הנזילה של האינטרנט.
  10. זינגר, נ' (2012)תכנון סביבות למידה מתוקשבות ולמידה מיטבית. גדיש – חינוך מבוגרים בישראל, 13: 92–106.
  11. לוי, ר' (18.11.2017) – איך להפוך במהירות לאיש היי-טק ולהרוויח 80 אלף דולר בשנה. דה-מרקר.
  12. לוי, ר' (6.3.2018) לוי ר' (6.3.2018)) – הפוך להייטקיסט ב-12 שבועות: חשיפה ראשונה של "מחנות התכנות" בישראל. נדלה
  13. פסובסקי, א' (8.12.2017) פסןבסקי א' (8.12.17) – האינטרנט, ההבטחה הטכנולוגית הגדולה, נהפך לכלי נשק. כלכליסט.
  14. פרנק, א' (25.12.2017) – הצד המפוקפק של המרוץ לבגרות. דה-מרקר.
  15. פרץ, ס' (26.1.2018) – הצד המכוער של המשילות. דה-מרקר.
  16. קורץ, ג', ערן, ג', וזילר, ג' (3.12.2017) – מדברים חדשנות, מבצעים בשמרנות. מתודיקה, 512.
  17. קליגר, א' (2013) – מבחנים בין-לאומיים כסטנדרטים למערכת החינוך. מעוף ומעשה (המכללה האקדמית אחוה), 15: 79–108.
  18. קשתי, א' (6.12.2017) – תלמידי ישראל הידרדרו: 11 מקומות במבחן בינלאומי בהבנת הנקרא. הארץ.
  19. ראמ"ה (מרץ 2016) – הערכת התכנית המערכתית "למידה משמעותית": תפיסות של תלמידים, מורים ומנהלים בשנים תשע"ד–תשע"ה.
  20. שדמי, ת' (25.3.2018) – לעצור את פייסבוק. הארץ.
  21. שושני-בכר, א', ושיינפלד, מ' (2016) – הצלחות ואתגרים בלמידה שיתופית מקוונת בסביבת רשת חברתית. הכנס השנתי ה-14 של מיט"ל.
  22. שמש, א' (נובמבר 2017) – סקירת ספרות – פרסונליזציה של הלמידה.

References: bibliography, webliography & further reading

  1. Andreatta, B. (4.5.2017)Better Together: The Neuroscience of Teams. The Association for Talent Development.
  2. Andriotis, N. (2017) – Will Artificial Intelligence bring real smarts to E-Learning? E-Front.
  3. Bailey, J. (11.10.2017) – Coding Bootcamps have a fundamental problem. Atomic Object.
  4. Bandura, A. (1977) – Social learning theory. Englewood Cliffs. New Jersey: Prentice Hall.
  5. Blake, S., McCarthy, C., & Krause, J. (2014) – The paradoxical nature of academic measures and creativity. Creative Education, 5: 797–802.
  6. Bonk, C. J., & Graham, C. R. (2006) – The Handbook of Blended Learning Environments: Global Perspectives, local designs. San Francisco: Jossey‐Bass/Pfeiffer.
  7. Bloom, B. S., Engelhart, M. D., Furst, E. J., Hill, W. H., & Krathwohl, D. R. (1956) – Taxonomy of Educational Objectives: The Classification of Educational Goals. Handbook I: Cognitive domain. New York: David McKay Company.
  8. Bloom, B. (1984) – The 2-sigma problem: The search for methods of group instruction as effective as one-toone tutoring, Education Research Review, 13: 4–16
  9. Bogler, M. (16.11.2015) – Did the OECD turn against technology? Project Pals. 
  10. Bonvillian, W. B., & Singer, S. R. (2013) – The online challenge to higher education. Issues in Science and Technology
  11. Bozkurt, A., Kilgore W., & Crosslin, M. (2018) – Bot-teachers in hybrid massive open online courses (MOOCs): A post-humanist experience. Australasian Journal of Educational Technology, 34(3). 
  12. Bowyer, J. & Chambers, L. (2017) – Evaluating blended learning: Bringing the elements together. Research Matters: A Cambridge Assessment publication, 23: 17–26. 
  13. CCSSO (12.12.2017)Equity and personalized learning: A research review. The Council of Chief State School Officers (CCSSO). 
  14. CEPR (2016) – DreamBox Learning Achievement Growth. The Center for Education Policy Research (CEPR). 
  15. Chew, S. L. &. Cerbin, W. J. (5.12.2017) – Teaching and learning: Lost in a buzzword wasteland inside higher education. 
  16. Coughlan, S. (15.9.2015) – Computers 'do not improve' pupil results, says OECD. BBC News
  17. Czerkawski, C. B. (2016) – Blending formal and informal learning networks for online learning. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 17(3). 
  18. David, L. (2015) – Constructivism. Learning Theories.  .
  19. de Prez, M. (8.1.2016) – The difference between blended and hybrid learning. A New Spring.
  20. Downes, S. (2007) – What connectivism is. 
  21. Downey, M. (3.8.2016) – Online courses explode, but 90 percent of enrollees drop out within two weeks. Why? 
  22. DreamBox Learning, Inc. (2016) – Guidebook: Blended learning for math success.  knhsv nx,dk,
  23. Eggleston, L. (19.6.2017) – Coding Bootcamp Market Size Study. Course Report. 
  24. Elgort, I. (2005) – E-learning adoption: Bridging the chasm, Ascilite 2005 Conference. Brisbane, Australia. 
  25. Elliott, L. (17.12.2017) – Heretics welcome! Economics needs a new Reformation. The Guardian
  26. Enbar, A. (30.8.2016) – Learn.co: A new type of online learning platform. Flatiron School. 
  27. Engstrom, Y. et al (1999) – Perspectives on Activity Theory. New York: Cambridge University Press
  28. ERIC (2009) – Evaluation of evidence-based practices in online learning: A Meta-analysis and review of online learning studies. US Department of Education. 
  29. Ferrando, F. (2013) – Posthumanism, Transhumanism, Antihumanism, Metahumanism, and New Materialisms: Differences and Relations. Existenz 8(2): 26–32. 
  30. Fisher, J. F. (25.4.2017) – What’s the difference between blended and personalized learning? Christensen Institute. 
  31. Follmer, D. J., Fang, S. Y., Clariana, R. B., Meyer, B. J. F., & Li, P. (2018) – What predicts adult readers’ understanding of STEM texts? Reading and Writing, 31(1): 185–214.  
  32. Fredin, E. (2.4.2018)First Blockchain university promises to be the Uber for Students and AirBnB for teachersObservatory of Educational Innovation. Tecnológico de Monterrey. 
  33. Frost, A. (2012) – The SECI Model and Knowledge Conversion. Knowledge Management Tools. 
  34. Gunawardena, C. N. (2013) – Culture and online distance learning. In M. G. Moore (Ed.), Handbook of distance education (3rd Edition, pp. 185–200). New York: Routledge.
  35. Hammad, R., Odeh, M., & Khan, Z. (2015) – Towards a model-based approach to evaluate the effectiveness of e-learning. In: 9th European Conference on IS Management and Evaluation – ECIME. University of the West of England, Bristol, UK, 21–22 September 2015 (pp. 111–119). Bristol: Academic Conferences and Publishing International Limited. 
  36. Hull, A. (10.2.2018) – The Kirkpatrick Model For Dummies. E-learning Industry. 
  37. Hwang, G., Beyin, C., & Huang, C. (2016) – Development and effectiveness analysis of a personalized ubiquitous multi device certification tutoring system based on Bloom’s taxonomy of educational objectives. Educational Technology & Society, 19(1): 223–236. 
  38. Jackson, A. & Kiers, A. (6.12.2016) – The latest ranking of top countries in math, reading, and science is out — and the US didn't crack the top 10. Business Insider. 
  39. James, G. (27.8.2017) – Why coding Bootcamps don't work. 
  40. Jaggars, S. S. & Bailey, T. (15.3.2013)Online students need more face-to-face time, not less. The Conversation. 
  41. Jenkins, J. M. & Keefe, J. W. (2002) – Two schools: Two approaches to personalized learning. Phi Delta Kappan, 83(6): 449–456
  42. Jones, J. (23.1.2018) – e-Learning Trends of 2018 – 57 Experts Share Their Predictions. E-Learning Art.  https://elearningart.com/blog/elearning-trends/
  43. Jordan, K. (2015) – Massive open online course completion rates revisited: Assessment, length and attrition. The International Review of Research in Open and Distributed Learning, 16(3): 341–358.   [accessed Mar 05 2018].
  44. Jung, I. & Gunawardena, C. N. (Eds.) (2014) – Culture and Online Learning: Global Perspectives and Research Sterling, VA: Stylus.
  45. Klašnja-MIlićević, A., Ivanović, M., Vesin, B., & Budimac, Z. (2017) – Enhancing E-learning systems with personalized recommendation based on collaborative ragging techniques. Applied intelligence. Boston. 
  46. Kolowick, S. (2013) – Coursera takes a nuanced view of Mooc Dropout rates. 
  47. Kirkpatrick, J. D. & Kirkpatrick, W.K. (6.11.2016)How to measure online course effectiveness
  48. Lattier, D. (16.6.2017) – Being "Wise" is better than being "Smart". Intellectual. http://www.intellectualtakeout.org/blog/being-wise-better-being-smart
  49. Lepi, K. (12.11.2012) – Who actually started online education? Edudemic
  50. McAvinia, C. (11.10.2017) – Why hasn't e-learning transformed education? Brainstorm
  51. McAvinia, C. (2016) – Online Learning and its Users. Elsevier. 
  52. McAvinia, C. (25.1.2017) – Why hasn’t online learning transformed higher education? 
  53. McDanie, B., Leyden, M., & Curry, E. (2008) – Leveraging informality within e-Learning.
  54. Moore, G. A. (1991, revised 1999 & 2014) – Crossing the Chasm: Marketing and Selling High-Tech Products to Mainstream Customers. New York: Harper Business
  55. Nonaka, I., & Takeuchi, H. (1995) – The Knowledge-Creating Company: How Japanese Companies Create the Dynamics of Innovation. Oxford University Press, Oxford.
  56. Nguyen, T. (2015) – The effectiveness of online learning: beyond no significant difference and future horizons. Journal of Online Learning and Teaching, 11(2). 
  57. Ostrowski, K. (6.4.2017)Strategies for online learning success. Vertabelo Academy. 
  58. Ozkan, S., & Koseler, R. (2009) – Multi-dimensional students’ evaluation of e-learning systems in the higher education context: An empirical investigation. Computers & Education, 53(4): 1285–1296. 
  59. Pane, J. F. et al. (2015). – Continued Progress: Promising Evidence on Personalized Learning. Santa Monica, CA: RAND Corporation.  .
  60. Pandey, A. (13.3.2018)How can you measure the learning effectiveness of online courses and create a positive ROI?
  61. Patrick, S. & Powell, A. (2009) – A summary of research on the effectiveness of K-12 Online Learning. Inacol. 
  62. Pells, R. (22.3.2018) – Oxford academics launch world’s first "Blockchain university". World University Rankings.
  63. Phillips, J. (2003 [1997]) – Return on investment in training and performance improvement programs. Taylor & Francis. 
  64. Posner, Z, (11.1.2017) – What is Adaptive Learning Anyway? McGraw-Hill Education. 
  65. Power, M. & Gould-Morven, A. (2011) – Head of gold, feet of clay: The online learning paradox. International Review of Research in Open and Distance Learning, 12(2), 19–38. 
  66. Pugliese, L. (2016) – Adaptive Learning Systems: Surviving the Storm. EDUCAUSE Review.
  67. Reuters (15.6.2017) – Global E-Learning Market 2017 to Boom $275.10 Billion Value by 2022 at a CAGR of 7.5%. 
  68. Rheingold, H. et al. (2014) – The Peeragogy Handbook (2nd ed.) Chicago: PubDomEd and Boston: Pierce Press. 
  69. Robertson, I. (2004) – Teachers at the interface: A model of implementation. Paper presented at the AARE conference, Melbourne. 
  70. Rodriguez S. (9.82017) – Some U.S. coding boot camps stumble in a crowded field. Reuters
  71. Roosevelt, F. D. (2008) – One of Proximal Development. Encyclopedia of Educational Psychology SAGE publication.
  72. Roxana, M. (1.8.2017) – Why it’s important to calculate the ROI of training in order to ensure the L&D budget. Matrix Blog
  73. Samarasinghe, S.,M. & Tretiakov, A. (2009) – A multi-dimensional measure of e-learning systems success. In Same places, different spaces. Proceedings Ascilite Auckland. 
  74. Schrire,S., Shonfeld, M., & Zelkovitz, Z. (2014) – Between Pedagogy and Technology: The Pedagogical Affordances of Online Learning Environments. Internal Research Report: MOFET, Israel.
  75. Siemens, G. (2005) – Connectivism: A learning theory for the digital age. International Journal of Instructional Technology and Distance Learning, 2(1). 
  76. Simms, A. (12.12.2017) – The new reformation: 33 theses for an economics reformation/ The New Weather Institute. 
  77. Skinner, B. E. (1958) – Teaching Machines. Science, 128: 969–977.
  78. Sims, Z. (23.5.2014) – Education Needs to Change as Fast as Technology. Forbes. 
  79. Sharma, N. (2017) – Adaptive learning in medical education: The final piece of technology enhanced learning? Ulster Medical Journal , 86(3):198–200. 
  80. Smith, S. (23.4.2016)The future of artificial intelligence in e-Learning Systems e-learning Industry. 
  81. Stillwell, D. J., & Kosinski, M. (2012) – MyPersonality project: Example of successful utilization of online social networks for large-scale social research. International Conference on Mobile Systems (MobiSys).
  82. Strong, R. (3.5.2015) – A NYC coding academy for teens us coming to Boston. BostInno.
  83. Stuckenbruck, L. C. (1979) – The matrix organization. Project Management Quarterly, 10(3): 21–33. 
  84. Sung, M. (2015) – A study of adults’ Perception and needs for Smart Learning procedia. Social and Behavioral Sciences, 191: 115–120.
  85. Thalheimer, W. (2017) – Does learning work? What the scientific research says! Work-Learning Research Inc. Somerville, Massachusetts, USA. 
  86. Tremblay, K., Lalancette, D., & Roseveare, D. (2012) – Assessment of higher education learning outcomes (AHELO) feasibility study report: Vol. 1, Design and implementation. Paris: OECD. 
  87. Turrin, R. (2017) – Personalization challenges in e-Learning, RecSys '17 Proceedings of the Eleventh ACM Conference on Recommender Systems, Como, Italy. August 27–31. 
  88. Vesanen, J. (2005) – What is personalization? A literature review and framework. Helsinki School of Economics Working Paper, 391
  89. Wan, T. (8.2.2016) – Adaptive Learning’s Potential and Pitfalls. EdSurge. 
  90. Watershed Insights (4.4.2017) – An Overview: Phillips' Model for Learning Evaluation. Watershed. 
  91. Wauters, K., Desmet, P., & Van den Noortgate, W. (2010) – Adaptive item-based learning environments based on the item response theory: possibilities and challenges. Journal of Computer Assisted Learning, 26(6): 549–562. 
  92. Youger, R. E. & Ahern, T. C. (2015) – Is a quality course a worthy course? Designing for value and worth in online courses. Online Journal of Distance Learning Administration, 18(1). 
  93. Yarnall, L., Means, B., & Wetzel, T. (2016) Lessons Learned from Early Implementations of Adaptive Courseware. Menlo Park, CA: SRI International. 
  94. Yu, J. & Hu, Z. (2.9.2016)Is online learning the future of education? World Economic Forum. 
  95. Zemsky, R., & Massy, W. (2004) – Thwarted innovation: What happened to e-learning and why. The Learning Alliance at the University of Pennsylvania. 

הערות

  • [i] כותב המאמר הוא חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות המקוונת וחוקר במרכז לחקר האינטרנט של אוניברסיטת חיפה (http://jacobhecht.com). אני מודה לפרופ' גילה קורץ על הערותיה החשובות לטיוטת המאמר, לד"ר עמית רכבי ולד"ר אברום רותם וכן לגילת עירון-בהר על העריכה הלשונית. אני מדגיש כי תוכן המאמר באחריותי בלבד.
  • [ii] המובאה לקוחה מכתבה ב"דה-מרקר" אולם לא ניתן למצוא את מקורה.
  • [iii] MOOC הוא ארגון המציע קורסים פתוחים מקוונים מרובי משתתפים (MOOCs) ברמה אקדמית.
  • [iv] המבחן נבנה על ידי הפסיכולוגים מיכל קוסינסקי (Michal Kosinski) ודוד סטילוול (David Stillwell).
  • [v] מבחן האישיות נוצר על ידי אלכסנדר קוגן ( (Aleksandr Kogaמהמחלקה למדעי המוח של אוניברסיטת קיימברידג', כריסטופר ויילי (Christopher Wylie) ולאירה מק'אביניה (Laire McAvinia), חוקרת במכון הטכנולוגי בדבלין (Dublin) אירלנד.
  • [vi] נוסף על כך קיים קושי מעצם הטמעת חדשנות טכנולוגית במערכות חינוך, שכן לרוב החדשנות נכשלת בארגון ובמעבר לחדשנות כוללת, למשל באמצעות הטקטיקות של הטמעת הפדגוגיה המקוונת בלמידה המסורתית כמו מודל אי- החדשנות, הכיתה ההפוכה ועוד.
  • [vii] גם מחקרם של שאול אורג ויאיר ברזון (אורג וברזון, 31.12.2016) בדק את הקשר בין תרבות ארגונית בבתי ספר ובין הישגי תלמידים.
  • [viii] הפרסונליזציה המקוונת מהווה מודל עסקי של איסוף מידע המאפשר להנדס את הגולשים ולחשפם לתכנים שונים בתחומים כמו בפוליטיקה, במסחר, בתעשייה ובשירותים. המודל משמש כלי רב עוצמה בצורות השיווק האישי לצרכן על בסיס הרגלי הצפייה כמידע מרכזי לחיזוי התנהגות הצרכנים לצורכי הספקה של תוכן רלוונטי. השימוש במודל זה אופייני לחברות כמו אמזון[viii] ונטפליקס (Netflix). בעוד השימוש במיקוד מפולח (Microtargeting) הוא אסטרטגיה שיווקית המשתמשת בנתוני הצרכנים ודמוגרפיה כדי לזהות את האינטרסים של אנשים ספציפיים או קבוצות קטנות מאוד של אנשים בעלי דעות דומות כדי להשפיע על חשיבתם או על פעולותיהם, הלמידה המסתגלת מאפשרת להעריך את הצרכים של הלומד ולקבוע את מידת השילוב של חניכתו, את קצב הלמידה שלו, הסדרת העומס הקוגניטיבי ושילובה בלמידה רעיונות של תורת המשחקים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במגוון אפליקציות (Acrobatiq, 2012; Cerego, 2000; CogBooks, 2004; DreamBox, 2006; Knewton, 2008; MindTap, 2011; Smart Sparrow, 2010).
  • [ix] אזור פיתוח פרוקסימלי מוגדר כטווח שבין יכולות הלומד לבצע פעולה כלשהי בכוחות עצמו לבין יכולותיו לעשות זאת בעזרת סיוע. המשכו בתנועת הבינה המלאכותית של שנות השבעים וכן בשילוב מערכות חונכות חכמות ולמידה אדפטיבית אינטליגנטית.
  • [x] הלמידה הקישורית היא אקלקטית, בחזקת "הכול כלול". היא משלבת תיאוריות קיימות ומגוון מרכיבים, כמו תורת הכאוס, רשתות, יחסי הגומלין וארגון עצמי. היא מאמצת את התיאוריה של ויגוצקי (Vygotsky, 1978: 86) את תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של אנגסטרום ועמיתיו (Engstrom et al., 1999) וכן את תיאוריית הלמידה החברתית(Social Learning Theory) של אלברט בנדורה (Bandura, 1977).
  • [xi] P.I.E. Challenge היא עמותה של קרן טראמפ בשיתוף עמותת הבוגרים של 8,200 מציגים.
  • [xii] האוניברסיטה הראשונה של טכנולוגיית בלוקצ'יין הייתה אוניברסיטת וולף (Woolf) באמצעות מרצים מאוניברסיטת אוקספורד Pells, 22.3.2018)).
  • [xiii] המעברים נעשים באמצעות תרגול (practice), הדרכה (guidance), חיקוי (imitation) והתבוננות (observation). המודל מסביר איך הידע הסמוי והגלוי מומר לידע ארגוני. הידע מתפתח כספירלה הנעה בין הידע הסמוי והגלוי על פי ארבעת ממדי הידע Frost, 2012; Nonaka & Takeuchi, 1995)).
Write comment (0 Comments)

על האי-שוויון באוליגרכיה המקוונת

פתיחה

תופעת האי-שוויון באוליגרכיה המקוונת דורשת מחקר והעמקה, שכן האינטרנט המקורי לא תוכנן לשימוש מסחרי; הוא נוצר כנכס הנגיש לכלל הציבור. הציפייה כי ההסדרים המקוונים יאפשרו פיזור רב יותר של עושר ועוצמה שיקטין את האי-שוויון החברתי המקוון, לא התממשה, וההבטחה של המהפכה הדיגיטלית נפגעה מן הניכוס הקפיטליסטי והאוליגרכי, הרווי טכנולוגיות האנשה, בינה מלאכותית, רובוטיקה ושירותי אחסון בענן.

כידוע, ההסדרים החברתיים המקוונים התבססו על רעיונות ליברטיניים ודמוקרטיים של אמנציפציה קולקטיבית, שזכו להערכה ולהערצה של הציבור. אולם למעשה ההסדרים הללו שולטים במידע המעניק לאוליגרכים כוח כלכלי עצום, מידע המהווה כיום המשאב היקר בעולם, יותר מתעשיות הרכב והנפט. אמנם להסדרים אלו יש יתרונות פוטנציאליים גדולים, אבל באותה עת הם מעמידים איומים כגון אי-שוויון ברשת, העדר הנגשה, הדרה (Eclusion) והכללה (Inclusion) בחברה, בכלכלה ובפוליטיקה.

האי-שוויון המקוון זכה לאחרונה לדיון תאורטי על בסיס פרדיגמות סוציולוגיות ניאו-קלסיות המבוססות על סדר חברתי של עבודה. לצד זה נוצר ממד חדש של אי-שוויון חברתי, שבו הסדרים אלו הולכים ומשתנים עקב השינוי ההדרגתי בתפיסת המשמעות של מושג העבודה והתפתחות אפשרית של "עולם ללא עבודה". שינוי זה מחייב שיח על בסיס פרדיגמטי שונה ותפיסה פילוסופית חדשה. במאמרנו נציג את האי-שוויון הדיגיטלי על בסיס השיח המתקיים בנושא בשנים האחרונות.[i]

שיחה עם טל פבל ב"רדיו ארץ" על האי-שוויון באוליגרכיה המקוונת26.12.2017

שיחה עם מיקי מירו ב -People Broadcasting על אי השוויון באוליגרכיה המקוונת

המשך קריאה: על האי-שוויון באוליגרכיה המקוונת

Write comment (10 Comments)

אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט

המשמעויות של אתיקה ואמינות בעיתונות נעשות יותר ויותר אקטואליות בעידן בו הולך ומתרחב הנתח של התקשורת המקוונת מתוך כלל התקשורת, ויתכן כי מבחינה מושגית המדובר במהפכה ממש המשנה לא רק את עומק תפוצתם של סוגיות אתיות קיימות בתקשורת, אלא יוצרת תנאים להיווצרותם של סוגיות מסוג חדש.

המשך קריאה: אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט

Write comment (3 Comments)

שיחות מוקלטות על המאמרים

שיחה מוקלטת עם מיכאל מירו על המאמר "נרטיבים ו"אמתות מדומות" בפרשת סנודן"
(ניתן במקביל לקרוא את המאמר בקישור הזה)

שיחה מוקלטת עם מיכאל מירו על המאמר "ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת"
(ניתן במקביל לקרוא את המאמר בקישור הזה)

שיחה מוקלטת עם מיכאל מירו על המאמר "תרומתן של תוכנות האנשה להתפתחות התרבות"
(ניתן במקביל לקרוא את המאמר בקישור הזה)

שיחה עם טל פבל ב"רדיו ארץ" על האי-שוויון באוליגרכיה המקוונת
שיחה עם מיקי מירו ב -People Broadcasting על אי השוויון באוליגרכיה המקוונת
(ניתן במקביל לקרוא את המאמר בקישור הזה)

Write comment (0 Comments)

אתיקה ומשפט במרחב הקיברנטי?

 

 

 

 

המידע, אשר זכה לעדנה במרחב הווירטואלי, הולך וחושף משמעויות סותרות ביחס למגמות הליברליזם, השיח הדמוקרטי ברשת ((Cyberdemocracy. במקביל להרחבתו של חופש הביטוי נוצרים מנגנוני סינון ובקרה, המתוארים לעתים כדמויות מטפוריות כמו "האח הגדול"[3] המייצג את החוק והשלטון. אבל גם "האחים הקטנים" העמיתים עלולים להטריד בזמן הגלישה: החברות המסחריות, המצויות בתהליכי השתלטות על הרשת, משדרות לצרכן מסרים רבים וסותרים, בין היתר בתחומי המשפט והכלכלה.

המשך קריאה: אתיקה ומשפט במרחב הקיברנטי?

Write comment (15 Comments)

הכחדת הזיכרון הדיגיטלי

במאמר זה נדון בסוגיה של העלמת/הכחדת הזיכרון מהאינטרנט. נכיר את התהליכים הגורמים לאובדן מידע מהאינטרנט ולאי-נגישות למידע, ונכיר בקצב המהיר שבו הזיכרון באינטרנט נעלם. הדוגמאות יהיו גם ממוסדות החשופים לאובדן מידע (משפט, רפואה), מהזיכרון הקולקטיבי וגם מאנשים פרטיים. בהקשר זה נרחיב על תרבות האבל ועל המאמץ האנושי לשמר את הזיכרון האישי אחרי מותו של אדם כלשהו.

 

המשך קריאה: הכחדת הזיכרון הדיגיטלי

Write comment (16 Comments)

פעולות מחאה ואבטחה או פשיעה ווירטואלית

כנס ההאקרים (Y2HACK) שהתקיים בישראל (28-30.3.2000) זכה ליחס אמביוולנטי במידה רבה. הרשויות העוסקות באבטחת מידע בישראל שהתייחסו לכנס בחשיבות כמו השב"כ, מצ"ח, משטרת ישראל ושירותי הביטחון האחרים לא השתתפו פורמלית בכנס מאחר ולא קיבלו את אישורם של הממונים. גם בכנסת נחלקו הדעות על ההשתתפות בכנס ההאקרים - ח"כ מודי זנדנברג דרש לאפשר לנציגי שירותי הביטחון להשתתף בכנס באופן גלוי בעוד ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, התנגדה נמרצות לעצם קיום הכנס בטענה כי ההאקריות היא פשיעה וטרור ווירטואלי במלוא מובן המילה. היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטין, לא אסר על קיום הכנס אולי מהסיבות הבאות: במיסודה של הפעילות, שכנראה לא ניתן לדכאה או לשנותה, ניתן ליטול את העוקץ העבריני שבה וכן משום שפעולה האקרית יכולה להיות גם אתית במהותה ולא בהכרח פשיעה וירטואלית כאשר היא חושפת פרצה משמעותית באבטחת מידע.

המשך קריאה: פעולות מחאה ואבטחה או פשיעה ווירטואלית

Write comment (4 Comments)

המאבק על גבולות החופש שבין חירות לפשע: המקרה של הרשת החבויה

הקדמה

הרשת החבויה טעונה קונוטציה שלילית המוטבעת עמוק בתודעת הציבור, וזאת בעקבות דימויים כמו "עולם תחתון דיגיטלי", "עולם של צללים ומסתורין" ו"המערב הפרוע החדש", שהפכו אותה לאיום בתפיסה העממית באופן כוללני וסוחף. דימוי נוסף, "קן הצרעות של הסייבר", מדבר על חדירות לרשת, הפצת וירוסים וגרסאות מקוונות של פשעים כגון גניבת זהות, מעקב, בריונות וטרור.1

כישורי הסייבר של חברי התנועה האסלאמית למשל מאפשרים להם להפיץ תעמולה, לגייס תומכים ולבצע פעולות חבלות באמצעות הרשת החבויה. בשל השפעותיה השליליות נדרש פיקוח קפדני על הרשת החבויה. רשתות המעקב הממשלתי, הנעזרות לשם כך ביִישׂוּמוֹנים (אפליקציות) המבוססים על בינה מלאכותית (AI), אינן יכולות להבטיח שהפיקוח על הרשת החבויה לא יפגע בזכויות הפרט. ואכן, מאז התקפות הטרור על מרכז הסחר העולמי בספטמבר 2001 צומצמו כמה מזכויות הפרט לפרטיות למען ביטחון רב יותר.

 

על רקע זה יש הטוענים כי קשה מאוד להבחין בין עובדות לאגדות אורבניות, ולדעת היכן עובר "קו פרשת המים" בין טרור ופשיעה ובין חירות ופרטיות. במסגרת שיח זה גם עולה האידיאולוגיה של הליברטריאנים, שאימצו את הרשת החבויה כדי לנסח מחדש שאלות של חופש הפרט וזכותו לפרטיות. לכך מתלווים טקסי הענקת עיטורי כבוד לפעילי חופש הנעזרים ברשת וכתבי הוקרה למשתמשים בצורה לגיטימית בתוכנת ה-TOR למימוש רעיון ההבטחה של החופש הרוחני בספריות הציבוריות, וכן המהפכה של רשת הבלוקצ'יין (Blockchain) סביב המטבע הדיגיטלי ביטקוין (Bitcoin), העשוי לשנות את ההתנהלות העסקית בעולם כולו. במאמר זה נדון בשיח ההולך ומעמיק על ההבחנה בין פשיעה לחירות, הקשורה גם למדיניות ההצפנה של ערכי הדמוקרטיה הליברלית.

 

המשך קריאה: המאבק על גבולות החופש שבין חירות לפשע: המקרה של הרשת החבויה

Write comment (6 Comments)

"הלימוד המתוקשב" –רעיון מבטיח לקראת כישלון עסקי?

המשקיעים התייחסו ללימוד המתוקשב כבסיס לתרבות חדשה המעניקה משמעויות חדשות לידע לאוכלוסיות רבות יותר וציפו לכן לעשות רווחים מהססים כיום בהשקעות נוספות. כנראה ששיטת הלימוד המתוקשב טרם הבשילה בעוד המשחקים האלקטרוניים, שבחלקם נחשבים גם אמצעי למידה זוכים לשגשוג עסקי אפילו בתנאי שפל כלכלי! אין ספק כי זו תופעה הראויה לעיון!

 

המשך קריאה: "הלימוד המתוקשב" –רעיון מבטיח לקראת כישלון עסקי?

Write comment (1 Comment)

על "כלכלת הפלטפורמות" ו"הכלכלה המשתפת"

הקדמה

שיתוף הוא אחד ממאיצי הכוח הגדולים של עידן המידע המבוססים על תוכנות, פלטפורמות (מַסָדות1) מקוונות וקניין רוחני, שלאורו מתעצבים ערכים, דפוסים ומושגים כמו "טכנולוגיה", "בעלות" ו"עבודה"2. השיתוף נתפס כמאפשר תקשורת מהירה ואמינה בין עסקים ובין אנשים פרטיים. הוא מנגיש את כוח עבודה לשימוש גלובלי ופותח אפשרויות רבות ומגוונות.

הפלטפורמות המקוונות מאפשרות להפוך מיומנויות, נכסים פיזיים, שירותים ומשאבים קיימים למשותפים ולהנגישם לתאגידים עסקיים ולאנשים פרטיים – חינם או בתשלום.

המושגים "כלכלת הפלטפורמות" או "כלכלה משתפת" מבטאים נרטיב של כמיהה מצד אחד וחרדה מצד אחר והם מקבלים משמעויות מגוונות ואף סותרות. לעתים מדובר בשיתוף בין יחידים בפרויקטים המבוססים על אלטרואיזם ועל וולונטריות חברתית, דוגמתויקיפדיה, ולעתים מדובר במודלים כלכליים המבוססים על רווח ועל חיסכון, דוגמת Uber.

בד בבד עם התפתחות זו הולכת וצוברת תאוצה מגמת "הנישול מבעלות" (Disownership), שאינה בהכרח על בסיס של שיתוף, המאפשרת חליפין של מוצרים ושירותים.

את כלכלת הפלטפורמות אפשר לנתח הן לפי הגישה המיקרו-סוציולוגית והן לפי הגישה המקרו-סוציולוגית. עלייתה המטאורית מעלה על הפרק סוגיות אתיות, חוקיות ומסחריות, כגון האם אכן מדובר בשיתוף? האם יש כאן משהו חדשני? האם היא מציעה מודל כלכלי טוב יותר? עד כה קיימת מחלוקת סביב סוגיות אלה ולהמחשה נביא את דברי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר התחבורה, ישראל כץ, בישיבת ממשלה ב-24.1.2016: "נפגשתי בדאבוס עם מנכ"ל Uber ישראל ושמעתי שאתה מונע את כניסת השירות לארץ. אני מקווה שאין לזה קשר לפוליטיקה. אתה צריך לקדם תחרות!".

 

המשך קריאה: על "כלכלת הפלטפורמות" ו"הכלכלה המשתפת"

Write comment (10 Comments)

'השומרוני הטוב', 'המשקיף' ו- 'הזר' בארגון המתקוונן

חדירתן של טכנולוגיות-התומכות-שיתוף הביאה לטלטול ולשנוי מהותי בפעילותם של ארגונים וביכולת התפוקה שלהן. כיום, חברות רבות מתירות לעובדיהם להגדיל את המגע המתנהל בתוך ומחוץ לארגון, באמצעות תוכנות חברתיות, המעודדות שיתופי פעולה. יחד עם זאת, ארגונים רבים אינם ממצים את התכונות החדשות המוצעות. יתרה מכך, הם אף מגבילים באופן אקטיבי את השימוש בהן מנימוקים שונים. מאמר זה מבקש לדון במושגי השיתופיות בארגון, בחסמים להתפתחותו ובמודל הממיין את הטיפוסים הפתולוגיים והיצרניים של הטמעת המעורבות החברתית של ארגונים באינטרנט. באופן זה המאמר מצביע על אסטרטגיות שונות בהן נוקטים ארגונים ביחסי הגומלין שלהם ברשת. אלה באים לכדי ביטוי בתרומה אקטיבית לשיח באינטרנט ('השומרוני הטוב'); במגע חד כיווני עם תכני הרשת ('המשקיף'); ובניכור כלפיו (ה- 'זר').

המשך קריאה: 'השומרוני הטוב', 'המשקיף' ו- 'הזר' בארגון המתקוונן

Write comment (10 Comments)

ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת

תקציר

השילוב ההדרגתי של מגוון טכנולוגיות הלמידה וההוראה הנפוצות באינטרנט במערכות החינוך בא כמענה לצורך של הורים לספק לילדיהם את איכות ההוראה הטובה ביותר ושל מורים המבקשים להעצים את הישגי תלמידיהם.1 אולם כשבודקים לעומק רואים כי צעד זה אינו נובע בהכרח משיקול דעת רציונלי אלא על "הגיונות סותרים",2 המבוססים במקרים רבים על מידע בלתי תקף מדעית ועל מיתוסים ואגדות אורבניות המאפיינים את התרבות הדיגיטלית. שילוב הטכנולוגיות המקוונות בלמידה מבוסס על אינטרסים של יצרני החומרות והתוכנות. כנגדם עומדים נציגי התרבות, המבקשים לשמר את מערכות הלמידה המסורתיות.

הקשיבו לשיחה מוקלטת עם מיכאל מירו על המאמר "ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת"

המשך קריאה: ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת

Write comment (15 Comments)

ה"עבודה מרחוק" ( (Telework) כשינויי בתרבות הארגון

עידן המידע מעצב צורות חדשות של עבודה ובהן את "העבודה מרחוק" ואת העבודה סביב השעון (Brown (1999. לצורות עבודה אלו ניתן להתייחס כאל תופעות הממחישות את קצב התקדמותה של התקשורת האלקטרונית שאינה מהווה רק אמצעי פונקציונלי, שכן היא מהירה יותר מקצב יכולתנו האישית והחברתית לקלטה. היא משפיעה על החברה ומגדירה מחדש את זהותם של הארגונים.

המשך קריאה: ה"עבודה מרחוק" ( (Telework) כשינויי בתרבות הארגון

Write comment (1 Comment)

הפרטיות ברשת כמושג אמורפי

פתיחה

את ימיו הראשונים של האינטרנט, עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת, ליוותה תחושה של רווחה ושחרור בזכות הנגישות למידע רחב, אולם ככל שהאינטרנט הולך ומתמזג בחיינו המציאותיים, עולה סוגיית הפרטיות במרחב הדיגיטלי: האם הפרטיות עדיין קיימת, מה משמעותה בעידן שבו יש גילוי מוגבר של פרטים אישיים באינטרנט בכלל וברשתות חברתיות בפרט,1 מי מרוויח מזה ושאלות רבות נוספות.

סוגיית הפרטיות הדיגיטלית עלתה לקדמת הבמה בעקבות "פרשת סנודן" (Snowden Edward) בשנת 2013 ופסק דין בשם "הזכות לנשייה" (The Right to be forgotten) בשנת 2014. שתי הפרשיות יחדיו הפכו את סוגיית הפרטיות הדיגיטלית לכדור משחק בידי פוליטיקאים ואוליגרכים, הציתו מחדש את השיח על הבדלים פוליטיים ותרבותיים, עוררו מאבקים עקרוניים, משפטיים וכלכליים טרנס-אטלנטיים, והעלו חששות כבדים לעתיד הדמוקרטיה נוכח השימוש המואץ בטכנולוגיות פולשניות החושפות את הפרט במערומיו.

הזכות לפרטיות עומדת למבחן במשנה תוקף נוכח השימוש ב"ביג דאטה" (Big data), האינטרנט של הדברים (Internet of Things), אסדרה (רגולציה) אלגוריתמית (Algorithmic Regulation) ומחשובי ענן (Cloud Computing). כל אלה הופכים מידע אישי לנכס סחיר, ואף קובעים לעתים את ערך הפרטיות במונחי שוק. החשיפה ברשת בסביבה מפצה מאפשרת הגשמה מלאה יותר של האוטונומיה של הפרט גם לאלו שלא התאפשר להם להגשים זאת בעולם האמיתי, כיוון שהיא פתוחה לכלל מעמדות הגולשים ומאפשרת שימוש יומיומי באפליקציות כמו אינסטגרם וסֶלפִי (Selfie – Enchancing Live Feed ImagE).

סוגיית הפרטיות הופכת אמורפית וחמקנית יותר ויותר, ומשתנה במהירות עד כדי שחיקה. זהו מושג רב-פנים בעל משמעויות סותרות, משלימות ופרדוכסליות. מכאן מובן מדוע הגדרת הפרטיות ברשת היא כמעט משימה בלתי אפשרית.

 

המשך קריאה: הפרטיות ברשת כמושג אמורפי

Write comment (8 Comments)

משמעותה של ההדרכה בארגון העסקי בעידן המידע

אחדים ממאפייני הסביבה העסקית, בעידן טכנולוגיות המידע, הם השינויים המהירים מתרחשים במבנה ובמהות של ארגונים, תפקידים, עיסוקים ומקצועות כתוצאה מתחרות, וחשיפה לטכנולוגיות חדשניות בתחומי השרות והיצור. כל אלה מעמידים את העובדים בפני שינויים מתמידים בעולם התעסוקה.

המשך קריאה: משמעותה של ההדרכה בארגון העסקי בעידן המידע

Write comment (0 Comments)

על "חוויית המשתתף" בוויקיפדיה

תקציר

הוויקיפדיה היא מיזם רב-לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שהכול יכולים לערוך. היא משמשת מוקד לשיח אנושי חדש שבו כל אדם שיש לו דפדפן יכול לבחור נושא שמעניין אותו, לנהל שיח, ובכך לתרום לדמוקרטיזציה של הכלכלה, של הפוליטיקה ושל התרבות.

הוויקיפדיה מהווה מקרה פרדיגמטי מבחינת יכולתה לייצר ולספק חינם לעולם ה"אמיתי" סחורה תרבותית, מוכרת, רב-לשונית, תוך התמקדות בפיתוח תוכן מהותי ובסיוע מתון של טכנולוגיות מתקדמות. יש הרואים בה מודל של "ייצור שוויוני מבוסס-שיתוף", העשוי לשמש דרך אולטימטיבית לארגונים להתמקד במתן תחושת שיתוף, אמפתיה ומוניטין וכך לצמצם באופן משמעותי את התגמולים המקובלים, כמו כסף ובונוסים.

עם זאת, בשנים האחרונות עולים יותר ויותר קולות המעידים על כישלונה של הוויקיפדיה ומנבאים את שקיעתה. במאמר הנוכחי אעסוק בסוד שרידותה של הוויקיפדיה ואטען כי עתידה טמון, באופן פרדוכסלי, ברבים מ"זרעי ההרס" המנבאים את שקיעתה. למרבה ההפתעה, זרעי ההרס האלה מהווים מקור לשגשוגה כתרבות המתאפיינת בכתיבה בעילום שם, בזלזול במומחים, בסקסיזם מוטה-עורכים ותכנים, במלחמות עריכה ועוד. הוויקיפדיה מהווה אבן שואבת לגולשים רבים הזוכים לקשת רחבה של "חוויות משתתף", כמו גאווה, יוהרה ותוקפנות, שנתפסות שליליות בחברה אך זוכות ללגיטימציה בוויקיפדיה.

 

המשך קריאה: על "חוויית המשתתף" בוויקיפדיה

Write comment (17 Comments)

למשמעותה של השתיקה המקוונת

בעוד שבחיי היום יום, במציאות הנעה פנים-מול-פנים, הנסיבות החברתיות לדיבור ושתיקה מוטמעות בנורמות התרבותיות, המציאות הווירטואלית היא דינאמית ומתנהלת בפלטפורמות שונות (פֶייסבּוּק, דוא"ל, טוקבקים, ממסרים מיידיים וכו'). מכאן עולה השאלה כיצד מובנים יחסי השיח/שתיקה באינטרנט ומהם, אם בכלל, העקרונות המארגנים יחסים אלו? מחקרים שדנו בשתיקה באופן כללי הדגישו את הממדים הרטוריים (Glenn 2004, Brown 1995), האינטראקטיביים (Kurzon 2007), או הביקורתיים (Hassan1974).
ברצוני להציע טיפולוגיה שתבחן את ההקשרים החברתיים בהם מתקיימים דפוסי השיח/שתיקה ברשת. באופן ספציפי, ברצוני להראות כיצד תהליכי המיסוד של הפעילות באינטרנט משפיעים על משמעות פעולות הדיבור (Speech Acts) והשתיקות המתקיימות במסגרתו.

המשך קריאה: למשמעותה של השתיקה המקוונת

Write comment (13 Comments)

התרבות הנזילה של האינטרנט

"אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר, כִּי לֹא-תֵדַע מַה-יֵּלֶד יוֹם" (משלי כז, א).

תרבות האינטרנט, שחלה בה התחדשות מתמדת של טכנולוגיות ואפליקציות, כבר אינה מבטיחה את התממשות החזון שלפיו המידע החופשי והקוד הפתוח של האינטרנט יצילו את העולם. מההיסטוריה הקצרה של תרבות האינטרנט אפשר ללמוד, שאין היא שומרת על ערכיה ועל אופייה לאורך הזמן: האנונימיות הלכה ונעלמה; העולם לא נהפך לשוויוני יותר או לדמוקרטי יותר; מעמד הביניים לא התעצם כלכלית; לא נפתרה בעיית הרעב העולמי, וגם הבורות והשחיתות הפוליטית נמשכות.

עידו קינן וג'וני זילברהמרת השכר ב"לייק" והפיכת הידע למוצר סחיר אפשרו לברוני האינטרנט לצבור עושר ולהתמזג במגמות העולמיות של גדילת האי-שוויון וריכוז הכוח בידי המעטים השולטים במידע. הסביבה הדיגיטלית, שבתחילתה הייתה נטולת חוק ונטולת פיקוח, הולכת והופכת לסביבה שבה הפיקוח, הצנזורה ו"האח הגדול" הופכים לדומיננטיים, ואשליית החופש והפרטיות הולכת ומתפוגגת.

המאמר הנוכחי מהווה מעין וידוי וירטואלי על השינויים שחלו בתפיסת העולם האינטרנטי לאורך 15 שנה כפי שהשתקפו ב-50 ממאמריי. נושאים רבים שכתבתי עליהם כבר אינם רלוונטיים, ואילו נושאים רבים אחרים קיבלו משמעויות שונות ואף מנוגדות.1

המשך קריאה: התרבות הנזילה של האינטרנט

Write comment (7 Comments)

אקראיות, דטרמיניזם ותרבות האינטרנט

תקציר

אנו חיים בתרבות הנמצאת בתהליכי התהוות חברתיים שיש בהם סימביוזה מוזרה בין אקראיות לדטרמיניזם, תוהו ובוהו של סוגי סדרים השונים זה מזה ואף מנוגדים זה לזה.

ההתייחסות לתהליכי האקראיות החלה עוד לפני עידן המחשבים, בחקר תופעות של אי-סדירות בטבע שאינן ניתנות לניבוי, אולם הטכנולוגיה החדשה מאפשרת להתמודד עם היבטים חדשים של המציאות שלמדע לא היו פתרונות בעבר.

התפיסה המדעית שרווחה עד לגילויים המדעיים באמצע המאה העשרים, התבססה על תכונת הסיבתיות, ולפיה אין אירועים המתרחשים "בלי סיבה". המעבר מתמונת עולם דטרמיניסטית לתמונת עולם אקראית יותר התבטא בתיאוריית הכאוס (Chaos Theory – CT) והגיאומטריה הפרקטלית (Fractal Geometry), המוכיחות כי גם באי-סדר כביכול יש סדר, שלא נצפה מראש. כך למשל בתופעות פיזיקליות מורכבות הקשורות לגוף האדם ולמוח האדם, למושבות של נמלים וחיידקים, או לשוק המניות. תאוריות אלו מצביעות על פיצולים אקראיים בתחומי התרבות והחברה, האמנות והבידור. מצבים של חוסר ודאות, חוסר איזון וחוסר רציפות הם שלב חשוב בשגשוג היזמות והיצירתיות של היחיד, החברה, הכלכלה והתרבות.

האינטרנט הוא מקרה מובהק המדגים את התפתחותה של האקראיות, כפי שיוצג במאמר הנוכחי.1

המשך קריאה: אקראיות, דטרמיניזם ותרבות האינטרנט

Write comment (7 Comments)

הפאן החסר בלימוד המתוקשב

הלימוד המתוקשב בא כרוח סערה עם תקוות רבות אולם מתברר יותר ויותר כי יש קשיים רבים בהפצתו. כנראה שהטכנולוגיות של הלימוד המתוקשב אינן ידידותיות עדין למשתמשים רבים בעוד הדיאלוג "פנים מול פנים" (F2F) הוא הפאן החסר, מהווה את אחד היסודות המרכזיים בתהליכי ההפנמה, הלימוד וההדרכה בשלבי החיים השונים.

המשך קריאה: הפאן החסר בלימוד המתוקשב

Write comment (1 Comment)

נרטיבים ו"אמתות מדומות" בפרשת סנודן

פרשת סנודן, שעניינה חשיפת מעקב של ממשלת ארצות הברית אחר אזרחיה, עוררה שיח דרמטי בנושא האיזון בין ביטחון לפרטיות המהווה חלק מהמתח הקיים בין תרבות האינטרנט לבין התרבות הפוליטית. 1 הפרשה חשפה את מה שרבים כבר ידעו – שהממשלה עוקבת אחר אזרחיה באמצעות ניידים ואינטרנט, אך עוצמת התגובות לחשיפה זו מעניינת במיוחד, משני טעמים.

הטעם הראשון: גם המצדדים בסנודן (מגיני הדמוקרטיה) וגם המתנגדים לו (מגיני הביטחון) משתמשים באותם כלים כדי לבסס את עמדתם ו/או להחליש/להעצים את דמותו של סנודן. השיח שבו הם משתמשים מאופיין ב"פוסט אמת". המאמר שלפנינו יציג דוגמאות לרטוריקה ולכלי השיח בקשת התגובות לפרשת סנודן. המושג "פוסט אמת" ישמש אותנו כדי להצביע על תופעה בתרבות הווירטואלית, שבה חצאי אמִתות, שמועות, דעות ואף שקרים, מוצגים כאמת מוחלטת וככלים לגיטימיים בשכנוע, גם בנושאים הרציניים והאקטואליים ביותר המשפיעים על חיינו.

הטעם השני: סנודן נגע בנושא אקטואלי – פרטיות. עוצמת התגובות לפרשה מלמדת על התפרקותו של מושג הפרטיות שאותו הכרנו לפני עידן האינטרנט.2 גם מצדדי סנודן, אלה החושבים כי עשה נכון כשחשף את הריגול הממשלתי אחר האזרחים, וגם מתנגדיו מבינים היטב כי כבר אין פרטיות. אנחנו מבינים כי כיום עוקבים אחרינו בכל מקרה. השאלה היא רק אם אנחנו, או האויבים שלנו, מודעים לכך מספיק.

הדרמה שאפפה את פרשת סנודן מעוררת תחושות אמביוולנטיות הנעות בין הערצה ורחמים לבין פחד וחרדה הלכודות בין מיתוסים, נרטיבים ואמתות מדומות ומעורפלות שבחלקם מסייעים להפוך את סנודן לגיבור טרגי הנלחם בכוחות חזקים ממנו ובחלקם מעלים חששות שהוא עלול לשלם על כך ביציאה עצובה מהמערכה עד כדי הוצאתו להורג כבוגד.

במאמר שלפניכם נעסוק ב"אמת המדומה", כפי שעולה מפרשת סנודן, וב"פרטיות הווירטואלית" כ"פוסט-אמת" (post-truth), מושג שטבע בלוגר וזכה כמילת השנה של מילון אוקספורד לשנת 2016.

הקשיבו לשיחה מוקלטת עם מיכאל מירו על המאמר "נרטיבים ו"אמתות מדומות" בפרשת סנודן"

 

המשך קריאה: נרטיבים ו"אמתות מדומות" בפרשת סנודן

Write comment (11 Comments)

תרבות האינטרנט ושברה

רשת האינטרנט עוברת ימים קשים, תקופה שהחלה עם קריסתם של כמה מאתרי הסחר האלקטרוני עוד לפני "תסמונת התאומים" ,(Sep.11) בעוד שבתקופה שלאחר קריסת בניני הסחר העולמי שובשו אף כמה מיסודות הגלובליזציה. הגיע העת לכן, לבדיקת כמה היבטים הקשורים למימושן או אי מימושן של התוחלות והציפיות מתרבות האינטרנט.

המשך קריאה: תרבות האינטרנט ושברה

Write comment (3 Comments)

תרומתן של תוכנות האנשה להתפתחות התרבות

שנת 2016 הוכרזה כשנת הבוטים, שנה שבה תוכנות האנשה החלו לחדור לתודעת הציבור. תוכנות אלו החלו לתפוס חלק הולך וגדל בתפעולה של התרבות והחברה במגזרים כמו בפוליטיקה, ברפואה, במשפט, בתעשייה ובמסחר. הרבה מתעבורת האינטרנט מופקת כבר ללא יד אדם. העולם המקוון הופך לאקולוגיה דיגיטלית חדשה שבה בני האנוש עלולים להישאר מאחור והמחשבים עלולים להגיע ליכולות אינטלקטואליות גבוהות במידה משמעותית מאלו של בני האדם.

התפתחות זו נובעת משימוש הולך וגובר במערכות בעלות תכונות של האנשה המאפשרות לבחור דגמי מידע מבוססים סטטיסטית, הנאגרים בשירותי הענן ומחלחלים במהירות לפינות הסמויות מהעין ברשת על ידי יישומונים (אפליקציות) בלתי נראים.

לכוח המידע המצטבר המופק ללא יד אדם תפקיד חשוב בבחירה המידע הרלוונטי ובניווטו לתחומי התרבות, החברה, הכלכלה והאתיקה. כוח המידע הזה לא רק מסייע להשתתפות בשיח החברתי והפוליטי, אלא גם הופכות אותו לצורות תרבותיות המעצבות את תפיסות הגולשים.

לדימוי הנוצר למידע ללא מגע יד אדם כמו אמינות ללא חדירה של מידע מוטה, מתבקשת השגחה עליונה, כעיקרון סמכותי שביטויה אמונה ואלוהות.

במאמר נעסוק, על סמך גישות ומחקרים שפורסמו בשנים האחרונות, בשאלה האם כצעקתה – האם הגולם עלה על יוצרו ויצר תרבות חדשה ברשת בסיוע תוכנות האנשה. לא נדון כאן בתרומתם של הרובוטים דמויי אדם ובסכנות הנלוות להם, על כך נכתב בהרחבה רבות בשנות ה-40 של המאה הקודמת1.

 

הקשיבו לשיחה מוקלטת עם מיכאל מירו על המאמר פוליטיקה של רובוטים בעקבות המאמר "תרומתן של תוכנות האנשה להתפתחות התרבות".

המשך קריאה: תרומתן של תוכנות האנשה להתפתחות התרבות

Write comment (6 Comments)

הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות

למרות השיח האינטנסיבי בדבר הזכות לפרטיות ברשת שרגולטורים בצדה, הולכת ומתהווה נורמה המרחיבה את טווח החשיפה של גולשים בכל הגילים, זאת עוד לפני הדיון בזכות לחשיפה. עדות לכך היא העלייה המשמעותית במספר הגולשים ברשתות החברתיות, שהחשיפה היא התנאי העיקרי להצטרפות אליהן. גם המשמעויות הסותרות של מושגים מסוימים, שבהם נדון במאמר, והמאבקים על הזכויות ברשת לא מנעו את פריחתן של הרשתות החברתיות, והן ממלאות מקום מרכזי בחייהם החברתיים של גולשים רבים.

המשך קריאה: הזכות לחשיפה ברשתות החברתיות

Write comment (23 Comments)

הרב-לשוניות באינטרנט: מהמונו-לינגוויסטי למולטי-לינגוויסטי

תקציר

הדיון בנושא הלשון המשותפת ברשת עלה בעקבות ההשפעה הרב-שכבתית של טכנולוגיות האינטרנט והסלולרי. האנגלית, שהתפתחה כשפה בלתי תקנית עם אוצר מילים חדש משפות שונות ועם ביטויים סימבוליים עשירים, משמשת בטכנולוגיות אלה ברירת מחדל אף שעבור מעל שני שלישים מגולשיה אין היא שפת אם.

במאמר זה נדון בקשר שבין הרב-לשוניות לבין תהליכים פוליטיים הנוגעים לשפות טריטוריאליות ולהגנה על זכותם של מהגרים ומיעוטים להשתמש בשפת אמם. נדון גם בהעצמה הכלכלית של השפה באמצעות דרישותיהם של צרכנים לרכוש מוצרים ושירותים ברשת בשפתם, מה שמשתלב במגמה לשימור המורשת הלשונית והתרבותית של שפות נכחדות (at-risk languages) שהסתמנה עקב הגלובליזציה של שפות.

האם השפה המקוונת דומה לשפות המשותפות בעבר, שהיו בחזקת "אימפריאליזם של המילה" וקרסו, כמו הארמית, הלטינית והלינגואה פרנקה (Lingua franca), או שהיא שונה בעקבות התפתחותן של טכנולוגיות התרגום (Machine+ Human Translation) והאפשרויות לשלבה כשפה היברידית באתרים הרב-לשוניים. על שאלה זו ועל שאלות אחרות בעניין הרב-לשוניות נדון במאמר זה.1

המשך קריאה: הרב-לשוניות באינטרנט: מהמונו-לינגוויסטי למולטי-לינגוויסטי

Write comment (14 Comments)

הקוד* הבלתי פורמאלי של עובדי ה"כלכלה החדשה"

המצבים החברתיים ההולכים ונוצרים בארגונים העסקים הפועלים על פי עקרונות הכלכלה החדשה, אינם אלא חלק של ההתפתחויות האופייניות למאה ה-21. רבים מהארגונים העסקיים, הפועלים על פי עקרונות הכלכלה החדשה, דחו בראשית דרכן את התייחסויות לפאן האישי והחברתי של עובדיהם. אולם הישרדותן של העסקים בסופו של דבר תלויה הרבה בהון האנושי המהווה יותר ויותר את ההון העיקרי של העסקים בעידן המידע. מובן לכן מדוע יש עניין רב בבדיקת דפוסי היחסים החברתיים הנרקמים בתרבות העסקים המתהווה.

המשך קריאה: הקוד* הבלתי פורמאלי של עובדי ה"כלכלה החדשה"

Write comment (1 Comment)

הפרדוקס של הנעורים הדיגיטליים

תקציר

הפרדוקס של "הנעורים הדיגיטליים", או "הנעורים המתמשכים", מתייחס לתופעה שבני הנעורים יודעים הרבה יותר מהוריהם על החידושים הטכנולוגיים ושולטים טוב יותר מהם במיומנויות השימוש בהם, אולם השתלבותם בעולם הממשי מתמשכת אל תוך העשור השלישי של חייהם1.

תופעת הנעורים המתמשכים אופיינית לתרבות המערבית המודרנית, ומתעצמת בעִתות של משברים כלכליים. במאמר זה אטען כי התופעה אינה נובעת רק מסיבות כלכליות, כמו משברים כלכליים, שינויים בשוק העבודה הגורמים לאבטלה מתמשכת, שכר נמוך ועליית מחירי הנדל"ן, המקשים על בני הנעורים להיקלט כמבוגרים; גם גורמים רגשיים ופסיכולוגיים וגם החיברות (סוציאליזציה) הדיגיטלי מקשה על בני הנעורים להשתלב בעולם הממשי, שכן אין הוא מקנה כישורי חיים הולמים ובהכרח אינו תורם לשיפור הישגים לימודיים.

בני הנעורים זוכים לבגרות דיגיטליתDigital maturity) ) מבחינת הכישורים הטכנולוגיים וההתמצאות בשלל הגאדג'טים (gadgets) המופיעים חדשות לבקרים, אולם אינם מגיעים לבגרות ולבשלות אינטלקטואלית ורגשית, דבר הפוגע ביכולתם להתמודד עם החיים ולקבל החלטות נכונות במצבים מורכבים.

הדיון בפרדוקס מבוסס על נתונים של החברה האמריקנית, אך התופעה הולכת ומתפשטת בעידן הדיגיטלי במדינות רבות, וגם החברה בישראל2 אינה חסינה בפניה.

המשך קריאה: הפרדוקס של הנעורים הדיגיטליים

Write comment (20 Comments)

השיח המקוון - כמתווך חברתי

השיח המקוון מקנה תצורה ייחודית לאינטראקציה החברתית והפוליטית ולהשתתפות בחברה האזרחית. שיח זה מהווה מקור לתיווך חברתי, וזירה הפועלת למיתון מתחים הטבועים בחברה. בנוסף למערכות שיח אחרות המתווכות בין חבריה (נוסח העיתונות, הרכילות או מפגשים בחסות האקדמיה) השיח המקוון מתאפיין כמערכת חברתית בעלת צפנים בלתי פורמאליים, הממסדת, במידה רבה מגמות של כאוס וקונפליקטים חברתיים במבנה גמיש הפתוח למיקוח ולחידושים. יתרונה של שפת השיח המקוונת טמון במבנה שלה המקנה מספר דרגות חופש הכוללות את היותה גם שפה דבורה (Orality), בעלת כללי תחביר נוחים, קיצורי מילים, ה"היפר-דקדוק" (Hyper-Grammar) ועוד. השיח המקוון מאפשר איפוא, לגולש להגיב ולהביע דעתו באופן חופשי, ומציע מסגרת לביקורת חברתית עבור גולשיו.

המשך קריאה: השיח המקוון - כמתווך חברתי

Write comment (25 Comments)

עידן היִצרַכנוּת בעקבות גל המחאות החברתיות

גל המחאה שהתעורר בקהילות המחאה הפוליטיות והאזרחיות בשנת 2011 הוא אירוע מכונן שחולל שינוי במודעות של אנשים לגורלם ולעתידם ובהתנהגות הצרכנית. המדיה החדשה המלווה את גל המחאות מספקת למשתמש פלטפורמת שידור אישית המסייעת להתעצמותו של "האני הפוליטי" 1(Political Self), ובמקרה שלנו גם של "האני היִצרַכני" (Prosumer Self). "האני היצרכני" ערני יותר כלפי החיים, ומודע ליכולתו להשפיע על העולם הצרכני.

גל המחאות שהחל בקהילות מחאה של צרכנים, התפתח גם ל"כוח חברתי חדש" (The New Social Power) הדורש לא רק הוזלת עלויות של מוצרים ושירותים אלא גם הקטנת המעורבות בעיצובם, בטעמם, בייצורם ובשיווקם. ה"יצרכנות" (יצרנות + צרכנות) מתארת תופעה של טשטוש מערכות היחסים בין היַצרנים לצַרכנים, שהתעצמה עם עלייתן של הטכנולוגיות החדשות והרשתות החברתיות. ליצרכנות סוגים רבים, ביניהם יצרכנות תאגידית ויצרכנות וולונטרית. בעוד היצרכנות, המונעת על ידי התאגידים, באה לידי ביטוי למשל ביישום המודלים של "מיקור ההמון" (Crowd Sourcing) ו-Wikinomics, הרי היצרכנות הוולונטרית, המונעת על ידי הצרכנים, באה ליד ביטוי במודלים של "שותפות צרכנית" (Collaborative Consumption), כמו בקבוצת הרכישה של 2Alpha Buyer.

גל המחאות העלה מחדש היבטים נוספים, כמו היצרכנות הנובעת מהריאקציה לסגנון החיים ה"היפר-צרכני" (Hyper-Consumption) או מתפיסת עולם ערכית של "הנזירים החדשים" (New Monasticism).

היבט נוסף של היצרכנות המוּנעת על ידי הצרכנים, קשור ל"כלכלת הכוונה". יצרכנות זו מעצבת את אופיים ואת צורתם של המוצרים הנדרשים על ידי הצרכנים על סמך מידע שנצבר באמצעות הרשתות החברתיות, בעוד התאגידים, שאינם שוב בעלי המונופול על המידע, נאלצים להיענות לביקושים המיוחדים של הצרכנים Searls 2012)).

מאמרנו עוסק בעיקרו בהתפתחותה של היצרכנות הנובעת מסביבות ה- Web 2.0ואינו מתייחס לשינויים בעולם השיווק והפרסום.

המשך קריאה: עידן היִצרַכנוּת בעקבות גל המחאות החברתיות

Write comment (18 Comments)

על גבולותיו של השיח הווירטואלי

האינטראקציה החברתית, כמי שתלויה ומושפעת מאופיין של מערכות תקשורתיות שונות, זוכה כיום לעיצוב מחודש עם חדירתה העמוקה של תקשורת מתווכת המחשב לחיי היום יום. בעידן הנוכחי, השחרור הזמני מהשגרה החוץ וירטואלית, והכניסה לעולמות הווירטואליים החדשים והמתהווים יצרו גבולות חדשים ליחסי הגומלין - לשותפות ולקהילתיות, ועם זאת גם לניכור ולעוינות. היא יצרה ערוצים חדישים לחברויות, לסובלנות, להומור ואפילו לאהבה ועם זאת גם לצורות הבעה חדישה של שנאה, אלימות, בושה ואשמה.

המשך קריאה: על גבולותיו של השיח הווירטואלי

Write comment (18 Comments)

ממה חשש צוקרברג? המקרה של "אינסטגרם"

עם התפתחות הטכנולוגיה האינטרנטית מסתמנת נסיגה הולכת וגוברת מהתרבות העיונית – המעבירה מסרים באמצעות טקסטים אלפביתיים מורכבים, לתרבות חזותית – הרותמת למטרה זו אמצעים ויזואליים. שימוש בסלנג, בקיצורי מילים וביטויים שכיחים ובאייקונים (emoticons) נועד ליצור התכתבות מהירה יותר, לשפר את החוויה החברתית המקוונת ולהביע מסרים רגשיים.

במאמר זה אנו מבקשים לדון ב"אינסטגרם", רשת חברתית המבוססת על העברת מסרים באמצעות תצלומים, כמקרה מבחן המשקף את מגמת הנסיגה מעידן הטקסטואליות והוורבליות והמעבר לעידן החזותיות, שבו התמונה הופכת לשפת המידע העיקרית.

ציון דרך חשוב בעניין זה הוא הרכישה ההגנתית של מייסד הפייסבוק, מארק צוקרברג, את "אינסטגרם", משום שאיימה לפגוע בהגמוניה הווירטואלית של הפייסבוק מבוססת הטקסט1.

המשך קריאה: ממה חשש צוקרברג? המקרה של "אינסטגרם"

Write comment (8 Comments)

שיג ושיח בעידן האינטרנט

תסמונת עייפות המידע - נבואת קהלת "ומותר האדם מן הבהמה אין" (קהלת ג' י"ט) –תתגשם עד שנת 2029! העתידנים מנבאים כי לא ניתן יהיה להבדיל בין יצורים וירטואליים לבין בני אדם 2000 (Kurzweil). אפשר יהיה על פי רצונו של האדם לעבור באופן מידי בין המציאות הממשית למציאות הווירטואלית בעזרת הנאנו-רובוטים (רובוטים בגודל אטומים בודדים) שיגיעו למוח באמצעות מחזור הדם ויוכלו לתפוס מקום על הנירונים של בני האדם.

המשך קריאה: שיג ושיח בעידן האינטרנט

Write comment (0 Comments)

המרחב הציבורי המקוון והפוליטיקה האלטרנטיבית

אירועי "האביב הערבי", שנועדו להפיל משטרים אוטוריטטיביים ורודניים, מהווים זרז (קטליזטור) לשיח בדבר מקומה של המדיה החדשה כמחוללת מהפכות חברתיות. השיח קיבל תאוצה עקב המחאות הגלובליות של קיץ 2011 על "הצדק החברתי" (social justice struggles), שהתרחשו גם במדינות הדמוקרטיות בעלות משטר קפיטליסטי ניאו-ליברלי. במקביל לגל המחאות העולמי החלה בישראל המחאה על מחיר ה"קוטג'", התרחבה למחאה על יוקר שכר דירה, והפכה למחאה על "צדק חברתי".

לטענתי, גל המחאות של שנת 2011 הוא ביטוי להתנגשות שבין העצמת האינדיבידואל לבין המבנים הפורמליים והמוסדות ההיררכיים הקיימים בחברה ובכלכלה. התנגשות זו באה לידי ביטוי במרחב הציבורי באמצעות המדיה החדשה, המאפשרת לממש מאוויים וצרכים אישיים, חברתיים ופוליטיים; מרחב שבו כללי המשחק שונים, ונבדלים מהמבניות הפורמלית שמתְנה הפוליטיקה המסורתית ואף עוקפת את הזרם של המדיה הממוסדת. במרחב הציבורי הזה בא לידי ביטוי "האני הפוליטי", ששימש מניע למחאות ולשיח פוליטי אלטרנטיבי.

המשך קריאה: המרחב הציבורי המקוון והפוליטיקה האלטרנטיבית

Write comment (21 Comments)

על חלוקת העבודה במִרשֶתֶת והסולידריות הוולונטרית

הגלישה בבמִרשֶתֶת (אינטרנט) היא פעילות היוצרת בין היתר טשטוש גבולות בין מרחבי העבודה למרחבי התחביב והפנאי בעולם הווירטואלי. כשמרחבים אלה מתמזגים זה בזה הם יוצרים אצל הגולשים בלבול בין צרכיהם האישיים, החברתיים והכלכליים.
פעילות הגלישה ברשת מבוססת על עקרונות המנוגדים זה לזה, כגון "בתשלום וחינם", "סמכות ושוויון", "חברה ופרט", "עבודה ופנאי", "פיקוח וחופש" ועוד. טשטוש הגבולות בין העקרונות האלה יצר אצל הגולשים התנהגות כאוטית, שחדרה אל עולם הכלכלה ואל מרחבי העבודה המקוּונים. הוא העצים את השיתוף בין הגולשים, צמצם את מנגנוני התיווך בין היצרנים לצרכנים ואת הדיכוטומיה ביניהם, הסיר את הגבולות בין העיסוקים ואִפשר לגולשים חובבנים (Amateurs) להשתלב בכלכלת הרשת. מטשטוש זה נבעה גם חלוקת עבודה שבסיסה סולידריות וולונטרית, המאפשרת שוויון בין הגולשים ומעודדת אותם ליזום התארגנויות משותפות, זמניות או קבועות, ללא כוחנות, מנגנוני שוק והיררכיות ניהוליות, וכן מיזמים משותפים בשוק העבודה המקוּון.

המשך קריאה: על חלוקת העבודה במִרשֶתֶת והסולידריות הוולונטרית

Write comment (10 Comments)

Jacob Hecht | homepage

video_channel1

יעקב הכט בן 80 - יום עיון לכבודו במכללת ספיר, בנושא פרטיות, אוקטובר 2015

video_channel1

יעקב הכט מתראיין בערוץ 1, ינואר 2015

video_walla

האם אתה מכור לאינטרנט - באתר WALLA |יעקב הכט, דב בינדר

isoc2012_chaiman

הרב-לשוניות באינטרנט: מהמונו-לינגוויסטי למולטי-לינגוויסטי ברשת , ד"ר יעקב הכט, 2013, מגזין תרבות דיגיטלית של איגוד האינטרנט הישראלי

isoc2012_chaiman

יעקב הכט יו"ר המושב: המחאות החברתיות בעידן הדיגיטאלי, 2012

video_isoc

דר. יעקב הכט מנחה מושב: רשתות חברתיות - מי גר שם?
כנס איגוד האינטרנט 2010

◄ הדף של יעקב הכט בויקיפדיה

תגובות אחרונות למאמרים באתר

  • Anonymous said More
    nice one לפני 3 ימים
  • סובול-גולדברג ש' (י... said More
    מופיע במקרות של השיעור
    "מהתמכרות למציאות:... שלישי, 16 ינואר 2018
  • ד"ר מיכל רום (2017... said More
    מופיע בשיעור "מגזר שלישי והשפעה חברתית... שלישי, 16 ינואר 2018
  • לירי בן-דב said More
    ברשימת המאמרים המומלצים שלישי, 16 ינואר 2018
  • wikivisually said More
    ציטוט מתוך המאמר"...בתרבות האפיסטמית של... שלישי, 16 ינואר 2018
  • יפה בן-דרור scoo... said More
    פרסום המאמר שלישי, 16 ינואר 2018
  • שיעור אחר -מערכי שיע... said More
    הסבירו כי ויקיפדיה הינה מקור למידע רב... שלישי, 16 ינואר 2018
  • SundayLink said More
    מאמר מרתק של דר' יעקב הכט בוחן את סוד... שלישי, 16 ינואר 2018
  • האנציקלופדיה השיתופי... said More
    הפניה למאמר שלישי, 16 ינואר 2018
  • האנציקלופדיה השיתופי... said More
    הפניה למאמר שלישי, 16 ינואר 2018
  • האנציקלופדיה השיתופי... said More
    הפניה למאמר שלישי, 16 ינואר 2018
  • ד"ר שרון חלבה עמיר (... said More
    קריאת חובה בשיעור
    מחשב מסלול מחדש: תפיסות... שלישי, 16 ינואר 2018
  • ד"ר שרון חלבה עמיר (... said More
    קריאת חובה בשיעור תקשורת חדשה: טכנולוגיה... שלישי, 16 ינואר 2018
  • ד"ר שרון חלבה עמיר (... said More
    קריאת חובה בשיעור תקשורת חדשה: טכנולוגיה... שלישי, 16 ינואר 2018
  • ד"ר שרון חלבה עמיר (... said More
    קריאת חובה בשיעור תקשורת חדשה: טכנולוגיה... שלישי, 16 ינואר 2018
  • מנחם ארגוב (14.1.201... said More
    עם כל בורותי בתחום המעסיק את
    הוגי הדעות על... שלישי, 16 ינואר 2018
  • חיים ה' (14.1.2018) said More
    מאמר מדהים. אתה מנתח בצורה אנליטית מציות... שלישי, 16 ינואר 2018
  • עמי סלנט said More
    (3.12.2017) ...מאמר מאד חקרני ומעמיק !!... שלישי, 16 ינואר 2018
  • נאורה (16.1.2018) said More
    המאמרים של יעקב הכט תמיד מעניינים ומציגים... שלישי, 16 ינואר 2018
  • עמית (2.12.2017) said More
    אחד החיבורים המרשימים שלך. סקירה מצוינת... שלישי, 16 ינואר 2018
  • אורי (4.12.2018) said More
    השלמתי את הקריאה ואת ההאזנה בנושא של... שלישי, 16 ינואר 2018
  • אורי ה' (29.11.2017) said More
    אני רוצה שתדע כמה אני מתמוגג מהקריאה במאמר... שלישי, 16 ינואר 2018
  • אברום רותם (23.12.20... said More
    (אברום 23.12.2017) אחלה סקירה. משתחווה אפיים... שלישי, 16 ינואר 2018
  • יעקב ט' said More
    תודה על המאמר המרשים שהמצאת לי. לצערי... שלישי, 16 ינואר 2018
  • (בני פפרמן 4.12.20... said More
    תודה על המאמר וההפניה לסרטון המעניין. הוא... שלישי, 16 ינואר 2018
  • ארידור-הרשקוביץ ר' ו... said More
    המכון הממשלתי לדמוקרטיה... שישי, 17 נובמבר 2017
  • ד"ר יונה ראלט (17.5.... said More
    מצוטט במאמר... שישי, 17 נובמבר 2017
  • יבלונקה י', כהן הדס ... said More
    מופיע ביבליוגרפיה של המאמר שהוגש בכנס "האדם... שישי, 17 נובמבר 2017
  • מכון תודעה - למאבק ב... said More
    צוטט במאמר של מכון תודעה - למאבק בתופעת... שישי, 17 נובמבר 2017
  • מכון תודעה - למאבק ב... said More
    צוטט במאמר של מכון תודעה - למאבק בתופעת... שישי, 17 נובמבר 2017


family_cover_left_eng family_cover_left_heb

Die Familie Hecht - Acht Generationen


אם מצאת עניין באתר או באחד מהמאמרים - אשמח לקבל תגובה באמצעות טופס זה או בThis e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

Write comment (4 Comments)

ידע מדעי ותרבות אקדמית בעידן הרשת

במאמר זה ברצוננו להראות כי חדירת האינטרנט לתרבות האקדמית מגדירה מחדש את יחסי הכוח בין ה'שחקנים' (אקטורים) במערכת החברתית של הפרסום המדעי (צרכני המַדע, מפיצי הידע וציבור החוקרים). יתרה מזו, התבוננות בפעילותן של תנועות הגישה הפתוחה תראה כיצד תהליך זה משנה את תרבותן של קהילות מדעיות בפיתוח יחסים בלתי-פורמליים בקהילה המדעית, בחיזוק סימטריזציה של היחסים בין המדען לציבור, בפופולריזציה של המדע ושל המדען}. העמקה בתהליכים אלה מעידה על כך שהאינטרנט משפיע לא רק על התפוצה האקדמית, אלא גם על התרבות האקדמית עצמה. הגישה הפתוחה הביאה לשינוי בשיח האקדמי ולמובּיליות ביוקרה המיוחסת גם לכתבי העת החדשים, ולמאבק בין כתבי העת על סימטריזציה, ואף על בכורה, בשדה הייצור המדעי.

המשך קריאה: ידע מדעי ותרבות אקדמית בעידן הרשת

Write comment (17 Comments)

"מהפכת הטוויטר" כמיתוס פוליטי

עם סיום כתיבת המאמר הנוכחי החלו מחאות חברתיות בהיקפים חסרי תקדים בישראל. המניעים למחאה החברתית בישראל ובעולם כולו הם בעיות חברתיות מצטברות שהחלו עוד לפני עידן הרשתות החברתיות המקוונות, כגון הטוויטר, הפייסבוק וה-YouTube, אך אין ספק שאלו מסייעות להצלחתן של תנועות המחאה.

המאמר שלפניכם אין עניינו בשיח על מקומן של הרשתות החברתיות ככלל כמחוללות מהפכות חברתיות, אלא בהתפתחותו של מיתוס פוליטי המתייחס ל"מהפכת הטוויטר", כפי שעלה במקרה של השתלבות רשת האינטרנט בדיפלומטיה האמריקנית.

המשך קריאה: "מהפכת הטוויטר" כמיתוס פוליטי

Write comment (12 Comments)

'התמכרות לאינטרנט': פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית

בחברה המודרנית, תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם המביע אותן בצורות שונות ומצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה, אולם לייחס לטכנולוגיות האינטרנט את הגורם הישיר למצוקה אין לה, בינתיים, על מה להסתמך. שכן, ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרו עדיין קריטריונים קליניים או סממנים פתולוגיים. היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית.

המשך קריאה: 'התמכרות לאינטרנט': פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית

Write comment (0 Comments)

האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת

תרבות הרשת משמשת מסגרת למגוון סוגות (ז'אנרים) העוסקות באמנויות הרחוב, במיתוסים ובאגדות אורבניות. חלקן הן גלגולי גרסאות הקודמות להיווצרות המִרשֶתֶת (אינטרנט), שעברו עריכה והתאמה לרשת.
למשל, האגדה האורבנית – שנתנה לעתים מענה למתחים הנוצרים בארגון חברתי, לחוסר מיסודן של בעיות חברתיות (Unconstructed Social Problems) וכן לסטיות מההתנהגות הקולקטיבית (Collective Behavior) – תפסה את מקומה ברשת כאגדה דוא"לית (Legends of E-Mail).
האגדה הדוא"לית מציעה מענה גם לסדר החברתי החדש ההולך והמתהווה ברשת. האגדה עלולה לעורר פאניקה מוסרית היוצרת טלטלה ערכית וגורמת לחרדות בקרב הגולשים, כמו במקרה של ה"התמכרות לאינטרנט" (הכט, 2007). עם זאת, הולכים ומתרבים המקרים שבהם האגדה הדוא"לית גם מבדרת ומהנה, ותעיד על כך סדרת הסרטים "Urban Legend". האגדה קיבלה ברשת משמעות סימבולית של הבעת שותפות וידידות בגרסת "השומרוני הטוב". היא נהפכה גם למעין רגולטור מוסרי (Moral Regulation) המאפשר לגולש לאמץ את תוכנה של האגדה ולהפיצה, לדחותה, לתקנה או לשפרה.

המשך קריאה: האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת

Write comment (7 Comments)

פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית בהתמכרות לאינטרנט

בחברה המודרנית, תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם המביע אותן בצורות שונות ומצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה, אולם לייחס לטכנולוגיות האינטרנט את הגורם הישיר למצוקה אין לה, בינתיים, על מה להסתמך. שכן, ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרו עדיין קריטריונים קליניים או סממנים פתולוגיים. היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. כמו כן, אין מחקרים אפידמיולוגיים אשר יסייעו להגדיר את הגלישה הנורמאלית באינטרנט ואת הסטייה ממנה באופן שניתן יהיה להסיק מהם ממצאים תקפים ביחס לפָּתוֹלוֹגִיה. כך, בניגוד להגדרות עממיות ועיתונאיות חוזרות ונשנות של פאניקה מוסרית ביחס ל"התמכרות לאינטרנט", אנו רואים כי באופן כללי, הממסד הפסיכיאטרי דוחה הגדרות אלו. לאור זאת, נשאלת השאלה: כיצד מובנה מוצג דימוי ההתמכרות? אילו כוחות חברתיים פועלים לעיצובו ולטיפוחו?. התמקדות בדימוי ה"התמכרות לאינטרנט" יש בה כדי לשפוך אור לא רק על הבנת התופעה בכללותה אלא אף מעבר לכך. היא מובילה לדיון בסוגיות המעבר מהזירה המדעית-פסיכיאטרית אל הזירה הציבורית-עיתונאית.

המשך קריאה: פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית בהתמכרות לאינטרנט

Write comment (35 Comments)

על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים.
נוסף על כך נוצרו אפשרויות חדשות ברשת, ברתימת יכולותיהם ובִינותיהם (קוגניציות) הקיבוציות של המון הגולשים למטרות שונות, בין היתר לשיפור תהליכי חשיבה ולמידה קבוצתיים. תהליכים אלה עשויים להעלות, לדעת מצדדיהם, את הערך המוסף החברתי והכלכלי של רעיונות, מוצרים ושירותים. יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית".
במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה. היא בעייתית מבחינה סמנטית וחסרת ממצאים בעלי תוקף אמפירי, ולמרות זאת היא נהפכה למטבע לשון להצגת עמדות על מידת תרומתם של גולשים ברשת.

המשך קריאה: על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת

Write comment (13 Comments)

מסע נגד האינטרנט - בגלל פניקה מוסרית

חוק חסימת האתרים נחקק על ידי פוליטיקאים המנסים לעשות קריירה על ידי העצמת הסכנות שבסטייה, בפשיעה ובהתמכרות לאינטרנט. הם מתרגמים אינטרסים פוליטיים לרגשות ציבוריים ונהנים מאוזן קשבת של דור ההורים. אולם, מה שנכון ביחס למבוגרים אינו תופס ביחס לצעירים

המשך קריאה: מסע נגד האינטרנט - בגלל פניקה מוסרית

Write comment (21 Comments)

"הגיל השלישי" כהון אנושי

משאבי ההון האנושי של הגיל השלישי מקבלים משמעות חדשה במאה ה-21 אפילו בתנאי אבטלה. הטכנולוגיות החדשות משפרות את התנאים בעבודה ומקטינות את השחיקה הפיזית של העובדים. גם טכנולוגיות "העבודה מרחוק" משפרות את אפשרויות העבודה לשכירים ולעצמאים מבוגרים.
הגיל השלישי הולך וכובש לעצמו מעמד מחודש בחברה וכבעל אינטרסים משלו כצרכן וכיצרן, על השינויים המתרחשים יעידו גם הפרסומים השונים ומגוונים ומספרם הרב של אתרי האינטרנט המיועדים לגיל השלישי. (ראו מקורות).

סיכון ופאניקה ערכית ברשת

ההשתלבות המהירה של מיליוני איש לאינטרנט עוררה טלטלה ערכית, הצמיחה פחדים ויצרה תופעה של פאניקה מוסרית כמו התמכרות ופורנוגרפיה. מטרת המאמר להבין את משמעותה של הפאניקה המוסרית (Moral Panics) בהקשרה לאינטרנט בישראל. "פאניקה מוסרית" פירושה תגובה קיצונית של המדיה, הציבור וסוכנויות הפיקוח, לאיומים וסיכונים על החברה. התבוננות במוקדי הפאניקה המוסרית באינטרנט יש בה כדי לשפוך אור לא רק על יחסי חברה-מדיה, אלא גם על התנגשות בין קבוצות של גולשים (כגון: בני נוער, מיעוטים, הומוסקסואלים), על גורמים המבקשים לחזק את הפיקוח החברתי עליהם (המדינה, מגזרים דתיים, הורים שמרניים, מורים ואחרים) ואף על בניית גבולות חברתיים חדשים.

המשך קריאה: סיכון ופאניקה ערכית ברשת

Write comment (24 Comments)

האם החלו העצים לנשום כבר לרווחה?

האם טכנולוגיית האינטרנט אכן מקרבת את קץ עידן הנייר והספר? האם הספרים האלקטרוניים עשויים להחליף את המחשבים הניידים שרבים מתקשים לרוכשם? האם באמת יתגשמו סיסמאותיו של ג'פרי מרידיז' (1999): "The End of Text" and "Demise of Writing"?

המשך קריאה: האם החלו העצים לנשום כבר לרווחה?

Write comment (0 Comments)

שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל

בעשור האחרון חלה מהפכה במערך השיתוף בארגונים בישראל. בעוד שבעבר, נוצר גבול בין יוצרי תוכן ומקבליו, הרי שכיום, לאור הפיתוח שחל באינטרנט, במיוחד בטכנולוגיות-תומכות-שיתוף, אנו רואים כיצד הגבולות בין היוצרים ובין הניזונים מהתוכן מטשטשים, והשיתוף זוכה בשינוי המשפיע על אופי המידע בחברה, באינטרנט ואף בארגון.

המשך קריאה: שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל

Write comment (19 Comments)

הנעורים הדיגיטאליים

נעורים דיגיטאליים - לראשונה בהיסטוריה האנושית בני הנוער, הגדלים בסביבה דיגיטלית, מסתדרים טוב יותר מהוריהם ואף יודעים הרבה יותר מהם על החידושים המרכזיים בחברה (1998 Tapscott). בני הנוער מפנימים את הפוטנציאל הטמון באינטרנט - הם נלהבים, הם סקרנים ומציבי אתגרים והם מבקשים להטביע את חותמם על העולם. הם כבולים פחות למנגנונים הפורמליזם ופתוחים יותר לפעילות חברתית בלתי פורמלית

המשך קריאה: הנעורים הדיגיטאליים

Write comment (11 Comments)

הקוד של העיתונות המקוונת: המקרה של הבלוג

כניסת האינטרנט לחיי היומיום עוררה מבוכה באשר לאופי העיתונות הן בקרב קוראים, ובעיקר עבור עורכי העיתונות. הפצת המידע המהירה והנוחה באמצעות האינטרנט עוררה אפשרויות של הפצה המונית של ידיעות עדכניות, מאמרי תוכן ודעה ללא תלות במערכות הממוסדות של העיתונות. העיתונות המקוונת מחד גיסא ביקשו לשחזר את מאפייניה של העיתונות המסורתית, ומאידך גיסא, במקביל כוננה עיתונות חתרנית, אוטונומית, ואישית יותר (כגון ה'בלוגים העיתונאיים'). שינויים אלו עם זאת חידדו את המתחים בין המסורת המודפסת לבין זו האלקטרונית.

המשך קריאה: הקוד של העיתונות המקוונת: המקרה של הבלוג

Write comment (18 Comments)

המעמדות החדשים של הקפיטליזם הווירטואלי

בתחילת האלף השלישי מטרידות את העולם בעיות הקשורות לעושר, לעוני ולקנאות הדתית, בעיות שלכאורה אינן קשורות להתפתחות האינטרנט. אולם למעשה הטכנולוגיה של האינטרנט עלולה להיות אחד המקורות להתרחשויות חברתיות בלתי צפויות. האינטרנט עלול לחזק את אי-השוויון בחברה ולהגדיל את הפער בין המעמדות. לכן שאלה מרכזית מאד קשורה למשמעות הכלכלית של המידע. האם קהילת "המחוברים לאינטרנט", הכוללים גם צרכנים עסקיים וגם צרכנים תוכניים, מהווה קבוצה סוציו-כלכלית נפרדת המפרידה בין "בעלי המידע" לבין "חסרי המידע", הפרדה שעלולה להגביר עוד יותר פערים אחרים הקיימים כבר בחברה, כמו הפער בין העשירים והעניים, בין ה"עולם האינטרנטי" לבין "העולם השלישי" וגם יכולה לחזק את החיץ הקיים בין חילוניים לבין בעלי אמונה דתית.

המשך קריאה: המעמדות החדשים של הקפיטליזם הווירטואלי

Write comment (0 Comments)

הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג

בשנים האחרונות אנו עדים לתפנית באופי הפעילות הווירטואלית ההמונית. תפנית זו באה לידי ביטוי בצמיחתם של הבלוגים, המהווים אתרים אישיים, הנקראים על ידי מיליוני גולשים באינטרנט מדי יום. יתרה מכך, היצירה, התחזוקה וחשיפתם של הבלוגים לא זו בלבד שגררה עמה סחף המוני, אלא יצרה פוטנציאל חדש של יצירה וביטוי עצמי.
השאלה הנשאלת היא, מדוע מעודף הבלוג, כטכסט ווירטואלי, ומהו מקור המשיכה שלו. כדי ללמוד על תפוצתם הרבה של הטכסטים ה ווירטואליים אבקש להתבונן במקרה הבלוגים. אלה משמשים מקרה מבחן קיצוני לכתיבה אישית, המכוונת כלפי האינדיבידואל. תחילה, נעמוד על מושג ה"'בלוג"'.

המשך קריאה: הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג

Write comment (28 Comments)