סיכון ופאניקה ערכית ברשת

מבוא1

ההשתלבות המהירה של מיליוני איש לאינטרנט עוררה טלטלה ערכית, הצמיחה פחדים ויצרה תופעה של פאניקה מוסרית כמו התמכרות ופורנוגרפיה. מטרת המאמר להבין את משמעותה של הפאניקה המוסרית (Moral Panics) בהקשרה לאינטרנט בישראל. "פאניקה מוסרית" פירושה תגובה קיצונית של המדיה, הציבור וסוכנויות הפיקוח, לאיומים וסיכונים על החברה. התבוננות במוקדי הפאניקה המוסרית באינטרנט יש בה כדי לשפוך אור לא רק על יחסי חברה-מדיה, אלא גם על התנגשות בין קבוצות של גולשים (כגון: בני נוער, מיעוטים, הומוסקסואלים), על גורמים המבקשים לחזק את הפיקוח החברתי עליהם (המדינה, מגזרים דתיים, הורים שמרניים, מורים ואחרים) ואף על בניית גבולות חברתיים חדשים.

המשך קריאה: סיכון ופאניקה ערכית ברשת

הוסף תגובה (24 תגובות)

שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל

בעשור האחרון חלה מהפכה במערך השיתוף בארגונים בישראל. בעוד שבעבר, נוצר גבול בין יוצרי תוכן ומקבליו, הרי שכיום, לאור הפיתוח שחל באינטרנט, במיוחד בטכנולוגיות-תומכות-שיתוף, אנו רואים כיצד הגבולות בין היוצרים ובין הניזונים מהתוכן מטשטשים, והשיתוף זוכה בשינוי המשפיע על אופי המידע בחברה, באינטרנט ואף בארגון.

המשך קריאה: שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל

הוסף תגובה (19 תגובות)

הדמוקרטיה ברשת והמרחב הציבורי הווירטואלי כמגזר רביעי

תקציר

חסם מרכזי של הדמוקרטיה בת זמננו היא הקושי בהשתתפות של קבוצות ופרטים רבים בתוכה, ויכולתם ליטול חלק בשיח הציבורי. למרות ההבטחה, השימושים המגוונים שמאפשרת תקשורת מתווכת מחשב לא הצליחה עדין וכנראה שגם לא תצליח בעתיד להחזיר את רעיון הדמוקרטיה במובן של השתתפות מירב האזרחים בפעילות הפוליטית והאזרחית. ביטוי לכך ניכר בירידה בתודעה הפוליטית של אזרחים, כפי שמסתמן בשיעורי הצבעה והשתתפות בפעילויות אזרחיות ופוליטיות בארה"ב (Levine 2002). ירידה זו נמשכת גם כאשר האינטרנט המשיך להוות, לדעת רבים, מנגנון מבטיח להעצמת ההשתתפות בזירה הציבורית הדמוקרטית. יחד עם זאת, מעמידה תקשורת מתווכת המחשב (CMC) אפשרות לקיום קבוצות שיח ייחודיות, אשר אינן תלויות במגזרי החברה הקיימים (כלכלה, ממשל וחברה אזרחית). קבוצות אלו עשויות להפרות, לקדם ואולי אף להוות מנגנון מוסרי לכלל מגזרי החברה, ובכך לסייע להסתגלותה של המערכת הדמוקרטית למסד את המתחים הטבועים בחברה הפוסט מודרנית. המרחב הווירטואלי כמגזר חברתי רביעי, איננו מהווה שיקוף ושכפול של מערכות הכוח, המוסדות והתנועות החברתיות המאפיינות את חברת ה"אוף ליין" המוכרת, ולכן מתאים המרחב לקיים בו שיח מתמיד לפחות ברמת התודעה, ללא כבלי כפיה חברתיים ותוך התעלמות מלוגיקת השוק ומכוחות פוליטיים. המייחד שיח מסוג זה הוא בחוסר מיסודו, בהתחדשותו המתמדת, בתהליכיו המורטוריים ובהיותו מנותק באורח סימבולי מחיי המעשה, בכך הוא שונה באופן מהותי מהשיח המתנהל בשלושת המגזרים החברתיים הקיימים. מימושם של תנאי השיח הווירטואליים עונים במידה רבה גם לתנאים האידיאליים של השיח הציבורי הדמוקרטי שהציע הברמס (1989 Habermas).

המשך קריאה: הדמוקרטיה ברשת והמרחב הציבורי הווירטואלי כמגזר רביעי

הוסף תגובה (15 תגובות)

הקוד של העיתונות המקוונת: המקרה של הבלוג

פתח דבר1

כניסת האינטרנט לחיי היומיום עוררה מבוכה באשר לאופי העיתונות הן בקרב קוראים, ובעיקר עבור עורכי העיתונות. הפצת המידע המהירה והנוחה באמצעות האינטרנט עוררה אפשרויות של הפצה המונית של ידיעות עדכניות, מאמרי תוכן ודעה ללא תלות במערכות הממוסדות של העיתונות. העיתונות המקוונת מחד גיסא ביקשו לשחזר את מאפייניה של העיתונות המסורתית, ומאידך גיסא, במקביל כוננה עיתונות חתרנית, אוטונומית, ואישית יותר (כגון ה'בלוגים העיתונאיים'). שינויים אלו עם זאת חידדו את המתחים בין המסורת המודפסת לבין זו האלקטרונית.

המשך קריאה: הקוד של העיתונות המקוונת: המקרה של הבלוג

הוסף תגובה (19 תגובות)

המאבק על ההגמוניה בשוק התוכן המקוון - המקרה של הטוקבק

יחודו של הטוקבק*

מאז כינונה של תקשורת האינטרנט, אנו עדים להתגבשותן של צורות חדישות של תקשורת וערוצי שיח בחברה. צ'טים, קבוצות דיון, בלוגים וכעת טוקבקים, כולם הביאו עמם צורות חדישות של שיח. אולם, דומה כי המבנה של צורות אלו השפיע על דפוסי ההתנהלות, תכני התרבות המתהווה ומכוונתה, המוטמעת, מאורגנת ונשזרת בתרבות השיח.

תופעת ה- "TalkBack" מהווה פורום תגובה חד פעמי לכתבות עיתונאיות במרחב הווירטואלי, המופיע, על פי רוב, בסופה של הכתבה ובסמוך עליה. הטוקבק אשר הפך במהירות לזירה שוקקת של פעילות חברתית, תרבותית ופוליטית זכה לאחרונה לדימויים רבגוניים כמוקד לתרבות דמוקרטית מחד, וכזירה להשחתת מידות ואנטגוניזם חברתי מאידך. השאלה העולה לדיון היא מהו מבנה הפעילות בטוקבק, ומהן משמעויותיו כזירה ציבורית?

המשך קריאה: המאבק על ההגמוניה בשוק התוכן המקוון - המקרה של הטוקבק

הוסף תגובה (50 תגובות)

הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג

 

מבוא

בשנים האחרונות אנו עדים לתפנית באופי הפעילות הווירטואלית ההמונית. תפנית זו באה לידי ביטוי בצמיחתם של הבלוגים, המהווים אתרים אישיים, הנקראים על ידי מיליוני גולשים באינטרנט מדי יום. יתרה מכך, היצירה, התחזוקה וחשיפתם של הבלוגים לא זו בלבד שגררה עמה סחף המוני, אלא יצרה פוטנציאל חדש של יצירה וביטוי עצמי. כיום אנו עדים לצורות הולכות ומתפתחות של כתיבה ווירטואלית של בלוגים כולל הפודקאסטינג (Podcasting), בלוגים עיתונאיים (Digital Journalism Blogs), בלוגים עסקיים (Business Blog) , בלוגים פוליטיים (Political Blogs), בלוגים צבאיים (Milblogs, Military Blogs) ובלוגים דתיים (Religious Blog).

המשך קריאה: הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג

הוסף תגובה (29 תגובות)

זהות מרובת פנים על הבמה הווירטואלית

העידן הפוסט מודרני מוגדר כעידן בו הוקצנו מאפייני העולם המודרני (הכולל פיתוח טכנולוגי, מדעי, חילון, דמוקרטיזציה, דיפרנציאציה ועוד) וכן כעידן המתאפיין ברמות גבוהות של סיכון, אי וודאות ופלורליזם תרבותי (Kahane,1997; Featherstone,1991; Wolin, 1984, Giddens,1990; Beck, 1986). מבחינה זו, זהותו של היחיד מעוצבת בין חלופות רבות ותחת עקרונות פלורליסטיים מנוגדים לעתים ומשתנים (מסורתיים ומודרניים, פטריארכאליים ופמיניסטיים, חילוניים-דתיים ועוד). השאלה הנשאלת היא כיצד מתעצבות זהויות במרחב המודרני מאוחר /פוסט מודרני?

המשך קריאה: זהות מרובת פנים על הבמה הווירטואלית

הוסף תגובה (9 תגובות)

מלחמת השפות הדיגיטאלית: מקומה של ה"שפה הכתובה" בשיח המקוון

במאמר זה יבחנו ההסברים של התנועה למיסוד הכתיבה באינטרנט. התבוננות בהסברים אלו יאפשרו דיון בזירה חדשה של מאבק על הספירה הפרטית והציבורית בעידן הנוכחי. במסגרתה, לא זו בלבד שערוצי השיח מורחבים, אלה אפשרויות הבחירה בין קודים שונים של שיח מוגדלים ובכללם אפשרויות המשחק בין כתיבה פורמליסטית-מסורתית, כתיבה פרופסיונאלית האופיינית לאנשי מקצוע או כתיבה בלתי פורמאלית.

המשך קריאה: מלחמת השפות הדיגיטאלית: מקומה של ה"שפה הכתובה" בשיח המקוון

הוסף תגובה (13 תגובות)

חשש מעולם דיגיטאלי

המתח בין טבעו החופשי של הסייברספייס לבין עולמות הנורמות והחוק מקבל לעיתים לבוש של פאניקה מוסרית שמניעיה עשויים להיות, בין השאר, טכנופוביה, והתוצאה שלה כאוס משפטי. תגובה למאמרו של גיורא רוזן, "דיגיטליות, עוצמה והמעמד החדש בישראל"

המשך קריאה: חשש מעולם דיגיטאלי

הוסף תגובה (2 תגובות)

ציפיות ואכזבות מהעידן הווירטואלי

ההבטחה

העידן הווירטואלי נפתח כהבטחה גדולה. ניתן לתאר את שלהי שנות ה- 90 כתקופת שיא כאשר האינטרנט נתפש כ"ארץ המובטחת", כ"אוטוסטראדת המידע" או כ"סְפָר" קיברנטי בלתי מיושב, בתולי ואוטופי. אולם, ככל שהתפתח המרחב התגלו בו גבולותיו ומגבלותיו והמודעות לתופעות בלתי צפויות עלתה, כמו הפשיעה הדיגיטאלית, הפער הדיגיטאלי, פורנוגרפיה ברשת או ספֵּם ואמצעי חדירה לתחום הפרט.

בעיון בתופעות העידן הווירטואלי ניתן למצוא פערים בין תפישות אלו לבין המגמות שחלו בעשורים האחרונים בתרבות המחשוב והאינטרנט. לשם כך, אבחן ראשית את מערכת הדימויים שדנה במרחבי האינטרנט מקרב אינטלקטואלים, יוצרי הטכנולוגיה, משווקי התוכנות והקהל הרחב, ואבחן בקצרה כיצד אלו באו לכדי ביטוי לנוכח התהליכים החברתיים שחלו במרחב הקיברנטי בחמישה מקרים: העבודה מרחוק, השפה הדיגיטאלית, החינוך המתוקשב, הדמוקרטיה הדיגיטאלית והמעבר מאטומים לביטים.

המשך קריאה: ציפיות ואכזבות מהעידן הווירטואלי

הוסף תגובה (3 תגובות)

האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית

בספטמבר החולף חגג העולם המערבי שלושים שנה לאינטרנט. יש הרואים את המצאת האינטרנט,(1969) והפעלתו כאמצעי תקשורת בין ארבעה אוניברסיטאות בארה"ב, כהמצאה הדומה להמצאת הטלגרף,(1836) והטלפון,(1876),http://www.computerhistory<<. טרם חלפו חמש שנים מאז העבירו האוניברסיטאות את האינטרנט הראשון לידי הציבור וכבר נעשה האינטרנט פקוק יותר מהכביש המהיר ללוס -אנגל'ס. לכן מנסות כ- 150 אוניברסיטאות להשלים את החסר באמצעות "אינטרנט - 2", (http://internet-2.org.il)המפעילה רשת המכונה אבילן (Abilene). אבילן פועלת במהירות מסחררת של כ- 2.4 ג'יגאביטים בשנייה, מהירות שעולה פי 45.000 על המודם הטיפוסי. תוך שנייה אחת יכולות לעבור עשר סדרות של אינציקלופדיות מעל לקווי סיבים אופטיים . תוך שלוש שנים יוכלו להעביר גם תמונות הולוגרפיות, (יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט,1999).

משמעותה של מהפכת האינטרנט דורשת עיון! האם היא דומה למהפכה התעשייתית של המאה ה - 19? האם יש סימנים לכך שחלה אמנם מהפכה תרבותית? האם צומח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית? דומה כי את התשובות האפשריות ניתן אולי למצוא במאפיינים, בעלי המסה הקריטית, הנחשבים כמובילים ליצירת תרבות חדשה. אולם תחילה להצגת מספר עובדות.

המשך קריאה: האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית

הוסף תגובה (2 תגובות)

האקרים: בין טכנופיליה לפשיעה ווירטואלית

המאמר פורסם באתר איגוד האינטרנט ב -  06.02.2005

הקדמה

המקרה של ההאקרים מהווה מקרה מבחן בה ניתן לעקוב כיצד תהליכים חברתיים (קבוצות לחץ, החוק ועוד) ותרבותיים (כגון קולנוע, ספרות) הובילו לשינויים קיצוניים בתפיסת משמעויותיו החברתיים של המושג בתקופה של כשלושים וחמש שנה. בניגוד לחלוקות כרונולוגיות הנידונות בספרות, ניתן להצביע על מספר תפישות או "גלים" שראו את ההאקר כמדען-ווירטואוז, גיבור תרבותי, אלטרואיסט, עבריין או טרוריסט. למרות ההבדלים בתפישות או "בגלים", ניתן להצביע על חמישה ממדים המאפיינים את פעילות ההאקרים לכדי יצירת תרבות דיגיטאלית אלטרנטיבית: (1) דימויים ומטפורות טכנולוגיות (2) כינון "פרופסיה מדומיינת". (3) מאבק על חופש "הגבולות". (4) יצירת ממדים ערכיים. (5) יזמות ויצירתיות. דימויים המשתנה של ההאקרים חושף מאבק על גבולות החופש של הפרט במרחב הווירטואלי.

המשך קריאה: האקרים: בין טכנופיליה לפשיעה ווירטואלית

הוסף תגובה (24 תגובות)