1. הבלוג האישי ("j-blog") (public diaries), ("Personal Journal "), (diary-like writing) הוא הנפוץ ביותר. תכני הבלוג הם פנימיים בסגנון נרטיבי אישי - ניתן לראותו כיומן דיגיטאלי עם גישה ציבורית. לדעת חוקרים, ניתן לראות בטיפוס זה מעין "התפרצות של העַצְמִי",
   (see Walker, 2003 "Outbreak of Self-Expression").
2. "המתמחה" ("k-log") ("k knowledge-logs"). הבלוג הזה מתמחה בהחלפת מידע בין בלוגרים בודדים העוסקים בתחום ספציפי ונעזרים בפרשנויות משל עצמם ובמקורות באינטרנט כגון תמונות, מולטימדיה, מסמכים וחומרים מסייעים מסוגים שונים. דוגמא לטיפוס זה הוא הבלוגר הבריטי Jane Perrone, העוסק במידע על גידולים חקלאיים אורגאניים.
3. "המסנן" ("Filter Style"). הבלוג עוסק במידע ובלינקים שאינם מקוריים אך נבחרים ומופצים. הסינון והבחירה מהווים "קול" ייחודי (Unique Voice) של הגולש. תכניו של הבלוג "המסנן" הם חיצוניים לבלוגר וכוללים אירועים המתרחשים בעולם (world events, online happenings). במסגרת זו נכללים הבלוגים של העיתונאים והפוליטיקאים. הבלוגים הפוליטיים בעלי תפוצה גבוהה זוכים להיכנס לרשימה ה- "A-list" באתרים המתמחים בהערכת הבלוגים (כפי שיפורט בהמשך).
4. "המעורב" ("Mixed") ("Filter with K-Log Content"), בלוגים המשלבים את הסגנונות ה"המסנן" ו"המתמחה".

1. הבלוגים האישיים
2. הבלוגים של הזירה הציבורית
3. הבלוגים הקהילתיים
4. הבלוגים המתמחים

1. הבלוגים האישיים
   הבלוג הקלאסי והמוביל הוא היומן האישי המקוון (Personal Online Diary), המתרכז סביב הנרטיבים של הגולש. הוא מאפשר לגולש לענות על השאלות "מי אני, מה אני יודע, מה אני חושב וכיצד אני מבקש שיכירו אותי"."הבלוג שלי זה אני" ("my blog is me"), (Reed 2005).

   את זה ניסח זאת באופן מעניין ובלתי שגרתי אלכס, בלוגר ישראלי הטוען כי "... הדבר היחיד שנשאר ממך כשאתה מת הוא הבלוג שלך" (alex). הבלוג מעניק משמעות לקיומו של אלכס ודומה כי את הבלוגר מטריד פחות המידע עצמו בבלוג ויותר ההתעסקות עם העצמי (self), כלומר, הצורך ההולך ונשנה לטיפוח ולמתן תוקף של האני.

   בניגוד לבלוג האישי, הכתיבה לעַצְמִי ("Writing for Self") (Elbow 2001)² ביומנים אישיים מסורתיים לא הייתה מיועדת לקריאה לאחרים ונשמרה מעיני זרים. יומנים אלו לא יועדו לפרסום מלכתחילה ורק יומנים אישים נבחרים התפרסמו אחר פטירתם של כותביהם כמו יומני לאה גולדברג (אהרוני 2005):

   "....אני מוכרחה לכתוב כמה שורות פה, אף כי נשבעתי לעצמי לא לומר דבר בכתב או בעל פה. אבל אינני יכולה. אני נחנקת בהרגשה הזאת חסרת השחר. אני מרגישה את עצמי מופקרת לאפס האונים, לגילי, לחוסר אפשרות לכתוב אפילו שיר מוסווה. הבדידות עכשיו קשה שבעתיים".... (שם : 409).

   הכתיבה לעַצְמִי מסייעת לחשיפה העצמית הפנימית, להבהרה העצמית (Self clarification) ולעיתים להעצמת התוקף העצמי (Self validation). בכתיבת יומן אישי הכותבים לסובייקטים רפלקסיביים, למאזינים ולמבקרים של עצמם. לעומתה, הרטוריקה המקוונת נועדה מלכתחילה לקוראים זרים, היא גלויה לגולשים בדרגות חופש שונות, היא חושפת ומתעדת זיכרונות ומצפה לרוב גם לתגובה ולכן נספחים אליה לעיתים, גם מנגנוני תגובה ווירטואלית.

   להלן כמה הדגמות של בלוגים כיומנים אישיים הכתובים בידי מגוון בלוגרים בגילאים שונים:

   • "A Little Respect, I'm Your Mother" הבלוגרית Mirta Bertotti, בת חמישים ושתים זכתה להיבחר כבלוגרית הטובה ביותר לשנת 2005 על ידי חברת השידור הגרמנית³. ייחודו של הבלוג מתבטא בסגנון הכתיבה המיוחד עצמו, בציורים ההיתולים ובבחירת הצבעים המיוחדת .הבלוג מתאר בקביעות את חייה של משפחה ארגנטינאית. להלן הנימוקים לבחירה:

     "A Little Respect, I'm Your Mother" : The daily reports from Mirta Bertotti and her family have quickly become one of the most beloved Weblog telenovelas in the Spanish-speaking Internet. Everything that happens to the Bertotti family is described from the 52-year-old mother's point of view and illustrated with detailed comics", (2005 Deutsche Welle International Weblog Awards).

   • ייחודו של "הבלוג של חנה" ברלין בת שמונים ואחת הוא ראשית בהבעתה החופשית על ציפיותיה ואכזבותיה מהמשפחה וגילה המתקדם. הבלוג מספק כנראה, "קשר חברתי מחודש, תחושת שביעות רצון, גאווה, סיפוק ונוחות" שהוא ייחודי למרחה הווירטואלי בהשוואה לכלי מדיה אחרים (שפירא 2005). חנה ברלין מתגוררת בבית האבות "אחוזת בני ברית" בחיפה. בראיון אתה היא אומרת כי "... אני כותבת על כל מה שאני מרגישה, מה שאני רוצה, מה שאני צריכה, מה שבא לי..." (קינן 2005). להלן ציטוט מפוסט הפתיחה (20.11.2005):

     "....אני ניצולת שואה. נשארתי ללא הורים בגיל שש- עשרה. המילה "אמא" בשבילי זו מילה גדושה..בזמן כאב או משבר נפשי...להיות אלמנה בגיל חמישים וארבע זה לא קל. הבדידות קשה בכל גיל ואפילו קשה יותר בגיל מבוגר. במצבים כאלה את פונה ל"אמא", זה בא טבעי בלי להרגיש, מעצמו...יש לי בנות, חתנים, נכדים ואפילו נין ונינה, אבל תמיד חסרה קצת חיבה, תשומת לב, הזיכרון של אמא...חיתנתי את בתי ללא אב. עזרתי כמה שהיה באפשרותי גם נפשית וגם כלכלית. הזוג הצעיר למד והיה צריך את עזרתי...הם ילדים נהדרים, לא ביקשו דבר. עבדו, השתדלו לעשות כל מה שבאפשרותם.אבל אני אמא ולכן הלב שלי לא נתן לי לשכוח...היום ילדי, במיוחד בנותיי, בעלות השכלה ותארים.., לפעמים אני מחכה לא לתמורה, חס וחלילה, אבל לקצת רגש. אולי פעם לקחת את אמא לסרט, לים, לראות אנשים, לשבת בבית קפה. אני לא דורשת כל פעם.. אבל פעם בשנה, בכמה שנים...כשמזמינים אותי לצהרים, אני מחכה שידברו איתי קצת, שישמעו אותי ולא להגיד "אמא, אני עכשיו רוצה לראות את הסרט..." כמה זמן אני עוד אהיה על ידכם? אין נצח. ישנן עוד דרכים לתת קצת תשומת לב, שכל כך חסרה לאמא הבודדה. אני חייה בבית הורים. יש לי הכול, אבל חסר לי...הילדים שלי טובים מאוד, הנכדים נהדרים ויש לי חתן שהוא כמו הבן שלי.. בכל זאת, ילדים שלי, של כולנו, שזכרו את המילה הקדושה "אמא"....".

   • " לעומת הבלוג של חנה יומנה של "זו ש" (הבלוגרית שרון אינדיגו וגנר שהיא בשנות הארבעים לחייה, הוא דוגמא קלאסית לתרומתו של היומן האישי המקוון לחשיפה חשיפה מילולית פתוחה מאד, הבלוג מלווה בצילומים לא חושפניים ובמשחק של פונטים צבעוניים. הבלוג נהנה מתגובות רבות יחסית, פעיל כבר כמה שנים:

     "....הרשת העבירה אותי תהליך אישיותי שלם, מאדם מאוד ביישן וסגור למישהו שמאוד מקרב ומשתף אנשים. היום אני פחות או יותר מספרת הכל. טוב, אני מתארת לעצמי שכבר ראית בעצמך. הכתיבה שלי נהייתה יותר חושפנית ואישית. אחרי כל השנים שהייתי דמות בדויה, 'זו ש' היא הכי אני שאפשר להיות כשמתחשבים בעובדה שתמיד יהיה פער בין הדימוי לאובייקט. הזהות שלי ברשת לאט לאט הפכה להיות חלק מהזהות הממשית שלי.... הבנתי שאפשר להגיד דברים ולהיות יותר אסרטיבית ושום ברק לא הכה בי משמים, ולאט לאט זה קצת גלש לחיי. הייתה לי התבגרות מאוחרת" (דאה הדר 2004). וכך היא כותבת ביומנה האישי:

     .....האצבע שלי גולשת עוד קצת במעלה הגופייה הכחולה שלה, ויורדת למטה, והמכנסיים לא הדוקים עליה, ואני רואה כמה היא נהנית מהליטוף, ואיך משהו בתנוחת האגן שלה מתהדק רק קצת, אבל קצת מאוד ברור, ואני עוקבת אחרי עצם האגן שלה, ולרגע אחד אצבעות יד ימין שלי, שהיא מורת דרך ותיקה, מתבלבלות על פרשת הדרכים באיזור הבטן התחתונה שלה. ואני מביטה ביד הזו שלי שעליה, ומחזירה אותה למעלה, אל האיזור הבטוח. ואני נשכבת לידה, עוצמת עיניים, המזגן נושב לי מעדנות בצואר, ושתינו יודעות שעצרתי הפעם בקילומטר הארבעים, ושזה לא הסוף הסופי... (נכתב ב- 7/7/2003 23:23).

   בשנים האחרונות אנו עדים לטיפוס משנה לבלוגים האישיים, אשר ביטויו העצמי מאוויים. הכוונה לבלוגים הצבאיים המהווים יומנים אישיים לכל דבר. הבלוגים הצבאיים (Milblogs, Military Blogs) עוסקים בחוויות הקרב, בגעגועים הביתה ובתיאור ישיר של שפיכות הדמים. בולטותם החלה בקרב חיילים מהצבא האמריקאי באפגניסטן, וקבלו תאוצה רבה במלחמת עירק. ייחודם של הבלוגים שהם מעלים את סף הרגישות האִינְדִּיבִידוּאָלִיּת, מדגישים את ערכי ההומאנית של החיילים, ומאפשרים סובלנות למגוון הדעות של החיילים, הגם שהם אינם עולים בקנה אחד עם התפיסות הדומיננטיות בצבא האמריקאי (The Mudville Gazette 26.9.2003)
   בכמה מהבלוגים הצבאיים ניתן להבחין בדפוס מעבריות לבלוג של הזירה הציבורית. הכוונה למידע המדווח באורח ישיר משדה הקרב (עד לכדי מידע הנתפס כ"מודיעיני") הכלול בתכני הבלוג. מידע זה עלול לסייע לאויב (Mallia 2006) , ולכן לאחר פריחתם, נדרשים הבלוגרים הלוחמים לקבל אישור מיחידה צבאית מיוחדת האמונה על הנושא, המפקחת ומצנזרת את הבלוגים. לפיכך, ניתן לראות בבלוגים הצבאיים כמקרה מבחן קיצוני להתמסדות שומרי סף במרחב הבלוגוספירה.

2. הבלוגים של הזירה הציבורית

   הבלוגים של הזירה הציבורית כוללים מידע ולינקים⁴ בעיקר על נושאי חדשות נבחרים שאינם בהכרח מקוריים וכן פרשנויות על נושאים המעסיקים את הזירה הציבורית. יש המייחסים את התפתחותם של בלוגים אלו למשבר אימון הציבור בתקשורת הממסדית שהועצם לאחר אירועי "ה - 11 בספטמבר". בנוסף לאירועים ההיסטוריים משבר האמון בעיתונות נבעה, לדעתו, מקיבעון סגנוני.

   לדעת החוקר הביא המשבר הזה נסיגה מן העיון בתחומים מוכרים של העיתונות (כמו פוליטיקה וחדשות חוץ). מבחינה זו, המעבר לבלוגים בעלי אופי אישי (Personal Writing in Public Space), היוו חידוש מהפכני ואטרקטיבי. כלומר, הבלוגים היוו ניסיון לנסיגה מפרסום עיתונאי קונבנציונאלי. רבים מעיתונאי הבלוגים מנמקים את פרישתם המלאה או החלקית מהעיתונות הקונבנציונאלית כתוצאה מהרצון להשתחרר מתכתיבים של העורכים והמוציאים לאור, כמו גם שאיפתם של עיתונאים להפיח צביון פוליטי בכתבותיהם. התפתחות נוספת של בלוגים בזירה הציבורית הם העיתונאים ללא גבולות ("Reporters Without Borders") המנסים לעקוף את המשטרים המגבילים פרסום כתבות עוינות למשטר⁵. במשטרים דמוקרטים בולטים הבלוגים של עיתונאים ופוליטיקאים, שכוחם עולה בפוליטיקה האמריקנית. בבלוגים אלו יש לעיתים ביקורת על המדיה והם מנסים ליצור אלטרנטיבה לתקשורת המסורתית⁶ אולם הם כנראה, עדין לא בגדר איום ממשי.

   "...Weblogs have not, and will not, eliminate or replace established media outlets; rather, they will be integrated into the ever-evolving palate of complementary media available to journalists and to the public..." ( Gallo 2004).

   התפתחות הבלוגים בתחום התקשורת היא מהירה, ועיתונאים רבים חשו בצורך לנסח קוד אתי מיוחד (A Bloggers' Code of Ethics, Cyber Journalist 2003). בניסוח זה ניתן לראות עדות לתהליך של פרופסיונליזציה ומיסודו של תחום עצמאי בתקשורת. תיאור מקורי למדי של גורמי ההתפצלות ניתן למצוא באתר (שנסגר בינתיים) של המכונה "גראפו מני":

   ....הרגשנו ברוח גבית נושבת בעורפינו (של העיתונאים). המצב החמיר כשמישהו ייבא את הבלוג מאמריקה. פתאום כל גולש ברשת החליט שהוא גם יכול לכתוב. כל גולש פתח אתר, והעלה בו את התכנים שכתב. הוא יכול היה לכתוב על מה שהוא רצה, לתת קישורים לדברים שראה ושמע. הוא יכול היה לעלות את התכנים מתי שרצה. לא היה לו דד ליין. חופש מוחלט. אין עורך, אין דד ליין, אין צנזור, אין אתיקה עיתונאית. פתאום, גם העיתונים שבהם עבדנו ציטטו קטעים מהמקומות הללו. ואנחנו... בפעם הראשונה הרגשנו מצוקה אמיתית...("הבלוג האיכותי של גראפו מני":20.5.2003).

   לבלוג של הזירה הציבורית שייכים גם בלוגרים שהם בעלי דעה עצמאית, אספני לינקים וקטעי מידע שאינם משתייכים בהכרח לציבור העיתונאים והפוליטיקאים. כמו הבלוגרים של האתר Andrewsullivan.com, שסיסמתו "Freedom Means Freedom for Everyone". בתחילת ינואר 2006 פרסם האתר לינק למאמר של Andrew Sullivan בנושא "The End of Gay Culture And The Future of Gay Life " שהתפרסם בסנדיטיימס . (Sunday Times 13.11 2005)

   ראוי להזכיר את הבלוג הבריטי של עיתונאים ברשת the UK digital journalism blog ואת האתר המקוון של עיתונאים אמריקאיים CyberJournalist.net J-Blog list.

   מקומם של הבלוגרים כעיתונאים חובבים בזירה הציבורית נהפכה לתופעה נפוצה שהחלה להוות גורם משמעותי בעיתונות המקוונת. בלוגרים שאינם עיתונאים מוזמנים לכתוב ולפרסם ידיעות, דעות וסיפורים חדשותיים בנושאים שונים המעניינים אותם. כך למשל, האתר Ohmynews בשפה הקוריאנית שיש לו גם תרגום לאנגלית. באתר זה השתתפו בכתיבה בנובמבר 2005 , כ-38 אלף גולשים ומספר הולך ועולה. בישראל נפתח בתחילת שנת 2006 עלה אתר דומה בשם סקופ (scoop.co.il) ביוזמת מיכאל וייס ומייקל אייזנברג, בו "הגולשים הם הכתבים" (יום ראשון, 8 בינואר 2006, 13:19) על מנת "לספק לקהל רחב יותר מקום בשיח התקשורתי" (גל מור 15.1.2006).

   רבים רואים בבלוגים הפוליטיים ככוח עולה בפוליטיקה האמריקנית ונהפכים לחלק של השיח הלאומי. למשל קבוצת הבלוגרים Pajamas Media שהחלה להופיע בסוף שנת 2005 , ומשתייך אליה גם בלוגר ירושלמי המכונה דיוויד (Israellycool.com). הקבוצה הזאת נוטה לימין הפוליטי, לאסכולה הניאו-שמרנית שצברה תאוצה מאז האפקט של 9/11 . היא מונה שבעים בלוגרים פוליטיים מרחבי העולם והמוקדשת, על פי הצהרתה, לדיון בענייני תרבות בתקשורת הממוסדת (סמוחה 2005). אתר בעל אופי מיוחד הוא האתר של סיהאנוק (Norodom Sihanouk), אותו מנהל בגיל שמונים פלוס, מלך קמבודיה לשעבר, המכנה עצמו כ"אזרח ותיק נטול סמכויות רשמיות". כידוע כיהן סיהאנוק בתקופות שונות כמלך, כנשיא וכראש ממשלה בארצו. הבלוג מופיע בצרפתית, קמרית ואנגלית. הוא עוסק בנישואים חד-מיניים, בסחר בנשים, במערבונים ובתחלואי השלטון, ומושך כ-1,000 מבקרים ביום מרחבי העולם (Farrel 2005).

   בישראל נמנים על הבלוגים הפוליטיים למשל "העוקץ", הבלוג פוליטי של איציק ספורטא ויוסי דהאן העוסק בקידום שיח השמאל בישראל ו פוליטינט של הבלוגרים הותיקים יריב חבוט ועמיחי יעקב המשמש כבמה לבלוגים מכל קצוות הקשת הפוליטית. .

   לבלוגים של הזירה הציבורית נמנים גם בלוגים שאינם בהכרח פוליטיים כמו

   • הבלוגים האישיים מבית קונספציה ("רשימות"): זו קבוצה של בלוגרים שהוכיחו שכתיבתם יכולה לעניין קהל קוראים סקרן שמחפש תכנים איכותיים ומקוריים⁷ ..". רשימות כוללת בין היתר את הסופרים דרור בורשטיין, ויורם מלצר, שהוא גם מתרגם ומבקר, וגם איריס יער אדלבאום המציגה את עצמה כ"אישה במשבר זהות מתמיד, אמנית, משפטנית, כותבת, תלמידה נצחית" והפרופסור למדעי המחשב שמעון שוקן שהוא גם רוכב אופני הרים. הנרטיביות המוגבלת של הבלוגים עם תכנים על מאורעות חיצוניים מתבטאת בתיאור תחביביהם כמו חתולים⁸. ד"ר אורית קמיר המרצה למשפט ולמגדר באוניברסיטה העברית בירושלים, משלבת בבלוג שלה את צילום החתול האישי שלה, גם תרצה הכטר מביאה בבלוג שלה את צילום החתולה הסיאמית "הולי". הבלוגרית טלי לטוביצקי המגדירה את עצמה כפסנתרנית-מגירה, משוררת צעירה בדימוס, שפחה של חתולים, ואף מילה על פוליטיקה.
   • האייל הקורא - כתב עת לענייני תרבות ואקטואליה בה מפרש לדוגמא הבלוגר רון בן יעקב⁹, את בעיות האקטואליה מזווית ראייתו המיוחדת ...

     "...העולם נתון תחת איום. מלחמות בעיראק ואפריקה, טרור והתנתקות בישראל וברשות הפלסטינית, מהומות אזרחיות בצרפת ובאוסטרליה. רבים הציעו פרשנות חברתית, תרבותית, דתית או כלכלית, אולם זווית ראיה נוספת, המביטה פנימה לנפש האדם ויחסי הגומלין שלה עם החברה, עשויה לתרום ליכולת שלנו להתמודד עם נטיית ''הצל הארכיטפי'' היוּנְגִיאַנִי להעיב על חיינו (13.12.2006).

   • הבלוג של איתן כספי יועץ תקשוב ואבטחת מידע, הנושאים מחשבים, אינטרנט, פוליטיקה, ממשל, דת, משקה ומזון, זוגיות, הורות, משפחה .הבלוג העברי באתר http://www.notes.co.il/eitan/about.asp הבלוג האנגלי שאינו פעיל במיוחד באתר http://eitancaspi.blogspot.com .

3. הבלוגים הקהילתיים

   בבלוגים הקהילתיים מבקשים יוצריו ליצור מפתח ומכנה משותף בין קבוצה של אתרים ווירטואליים (כגון: פורום, פורטל, בלוג או אתר ברשת).

   חלק מהאתרים הללו מציעים את האמצעים ליצירת הבלוג (כגון: ממשק או כתובת מתחם) ומציע אמצעי פרסום וקישור כלפיו. חלק מהאתרים הווירטואליים ממיינים את הבלוגים על פי תכניהם ומשמשים כשומרי הסף המגדירים את גבולות ההשתתפות בקהילת הבלוג ותכניו.

   המגע בין משתתפי "קהילת הבלוגים" עשוי להיווצר במפגשים של כותבים ומגיבים שלא הכירו איש את רעהו, ולרוב גם לא יפגשו פנים מול פנים. מכאן כי ניתן להניח כי הקשרים שייווצרו במסגרת זו, הם במתכונת גזלשאפט, בהם הקשרים רופפים וממוקדים בעיקרם ביחסים אינסטרומנטאליים ואופורטוניסטיים. סוגיה הדורשת מחקר.

   להלן מספר דוגמאות:

   האתר kדורגל, בלוג עברי לאוהבי כדורגל, שהיה מגזין וירטואלי וכיום הוא יותר אתר לבלוגים. הפקצות מהווה קבוצת דיון באתר "הייד פארק" - בהן מתבגרות כותבות בלוגים¹⁰. הכינוי "פקצות" משלב סטריאוטיפים פופולאריים בתרבות הנוער הישראלית (כגון "פרחה" ו"צפונית") הבא לידי ביטוי לדוגמא בכתיבת של הבלוגרית המכנה עצמה "asnaeb67"

   ...מה זה הפורום הזה ?! אתם ממש מחשיבות את עצמכן לפרחות ... קיצר , יש לכן מכנסי "דפוק אותי" ?? ( כי אתם פרחות ) אז אני אשמח לדפוק אתכן !!! כי פרחות הן כוסיות !!!" (11/12/2005).

4. הבלוגים המתמחים

   הבלוגים המתמחים קדמו ליומנים האישיים אך הם לא התפשטו בקצב דומה לזה של הבלוגים האישי או "הבלוגים של הספרה הציבורית". הבלוגרים המתמחים, שנוצרו בתקופה הראשונה של הבלוגים חוברו על ידי גולשים שהתמסרו ליצירה ולחדשנות בטכנולוגיות האינטרנט. אלה היו בעיקר מעצבים ומתכנתים שעבדו בתחום הטכנולוגיה. רשימותיהם אורגנו מבחינה כרונולוגית, ושולבו בהם דברי פרשנות ולינקים.

   הבלוגים המתמחים שסגנון כתיבתם לרוב, הוא "מסחרי" ונטול רגשות ("Bland Commercial")¹¹, עוסקים בידע בנושאים ספציפיים (טכנולוגי, פרופסיונאלי, אקדמי וכיו"ב).

   בהקשר זה ניתן לתאר את הבלוגים העסקיים או הבלוגים ה' ארגוניים' (Corporate Blogs) , הנעשים פופולאריים וזוכים לפרסום רב. ה"ביזנס וויק" (Business Week) טוען כי הבלוג העסקי מביא לידי שינוי מהותי בעסק "Blogs Will Change Your Business (2.5.2005)", שכן לטענת העיתון, ניתן באמצעות הבלוג לקדם את המוניטין של העסק, לקרב את יחסי הלקוחות, לבדוק את מידת יישומו ותפוצתו האפשרית של שירות או מוצר חדש ולקבל משוב מצד הצרכנים. הבלוג העסקי יכול אף לסייע ביצירת מערכת התכתבות פנימית בעסק או בארגון עצמו ואף להתפתח כמערכת לניהול ידע¹². גם האתר לעסקים קטנים של מיקרוסופט Microsoft Small business Centre ממליץ על השימוש בבלוגים עסקיים וכן האתר של Business Blog Consulting בו נאמר , בין היתר

   Business Blog Consulting is a site devoted to demonstrating how effective weblogs can be for communicating with customers and marketing to new customer prospects. You will find here lots of examples of business blogs, as well as resources to help you learn more about the topic.

   תחום נוסף של בלוגים מתמחים נכתבים בידי חוקרים בתחומים שונים, היוצרים בלוגים נוסף למאמרים המדעיים שהם מפרסמים בתחומי התמחותם. יתרונם של הבלוגים בהקשר זה הוא במתן במה נוספת לחוקרים. הם יכולים להציג את דעתם ואין הם כפופים לפרדיגמה של התחום שלהם ולשומרי הסף שהיא מציבה.

   להלן אביא מספר דוגמאות:
   • הבלוג המתמחה של אמיתי עציוני (Amitai Etzioni Notes). עציוני ישראלי במקורו, מטיף כבר משנות השבעים של המאה הקודמת, להקטנת הניכור האזרחי והגברת ההשתתפות של האזרחים בתהליכים חברתיים ופוליטיים באמצעים של התקשורת הקונבנציונאליים.
   • הבלוג המתמחה של לורנס לסיג (Lawrence Lessig blog) מבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד, (Stanford Law School), מתמחה בדיני אינטרנט, קניין רוחני וזכויות יוצרים בעידן הדיגיטאלי.
   בלוגים מתמחים בנושאים נוספים הם:
   • האתר הישראלי גבר הולך לעיבוד של איתן כספי, המכנה את עצמו לינקולוג ואינפוהוליק, מתמחה בין היתר, בנושא המידע על בלוגים ברחבי העולם.
   • הבלוג הספרותי של הוצאות כנרת, זמורה- ביתן ודביר (www.kinnblog.com) המעלה ידיעות ופרשנויות על המתרחש בהוצאה ובעולם הספרות בכלל. הוא משמש להידוק הקשר עם קהל היעד ולהודעות הקשורות בכותרי ההוצאה.
   • הבלוג הדתי (Religious blog) - קרוב לשני שליש מגולשי האינטרנט משתמשים באינטרנט למטרות אמונה (7.4.2004 PEW ). יש בלוגים לקתולים כמו St. Blog's Parish , יש בלוגים למורמונים כמו Bloggernacle (Mormon) ויש בלוגים ליהודים jBlog.
   • פודקאסטינג (Podcasting) - מהווה צורה נוספת בהם בלוגרים מוצאים אלטרנטיבה לביטוי עצמי. הכוונה לתוכניות רדיו ביתיות, המבוססות על בלוגים, הכוללים הקלטות קוליות, הזמינים להורדה מהאינטרנט. ניתן לאחסן אותם על גבי המחשב האישי או על גבי נגנים ניידים, ולהאזין להם בכל עת (יו.פי 2005). בעוד שברדיו אינטרנט מהסוג הישן היה צורך בשרת ייעודי לשידורי רדיו, בפודקאסטינג צריך רק מערכת בלוגים, (Teriman 2004) . בישראל פועלים בין היתר, הפודקאסטים הבאים:
     רדיו ברכה של עדי עליה, המתמחה בנושאים כמו מוסיקה, מחשבים, כתיבה, סמים ועוד.
     TCSAT, הפודקאסט הטכנולוגי של בעז ארדן , מופיע בשפה האנגלית, והוא מתמחה במקינטוש.

1. הבלוג כסוגה (ז'אנר) ווירטואלית
2. הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית
3. הבלוג כמקור לביטוי עצמי

1. הבלוג כסוגה (ז'אנר) ווירטואלית

   החוקרים מתארים ז'אנרים כאופן למיון צורות תקשורת. לפיכך ממיינות צורות ספרותיות שונות בהתאם לדפוסים צורניים ותוכניים משותפים (בֶּרומן, מכתב, סיפור מתח וכיוב') (Herring et al. 2004) בתחום האינטרנט, יש חוקרים המצביעים על המכנה המשותף הקיים לבלוגים רבים מבחינה צורנית ותוכנית. הם רואים בבלוגים ז'אנר בפני עצמו וגיבשו הסברים בהתאם להתייחסות זו.

   לפיכך, נוהגים לראות את הבלוגים כטכסט מסוג חדש בעל אפיונים סגנוניים ולשוניים ייחודיים. חוקרים אלה נוהגים לראות את הבלוג כמקרה מבחן בתרבות הרשת שבו משולבים ממדי המולטימדיה (צליל, תמונה), ההיפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית (הבולטת במיוחד בבלוגים האישיים), ומעמידה את מחברי הבלוג באופן מודע כדוברים המרכזיים (Herring et.al:2004) יש אף המהדירים ומתייחסים לבלוג כאל ז'אנר המייצג ממד מרכזי בתרבות (Miller & Shepherd 2004 )

   בשלבים הראשונים, נתפסו הבלוגים כהמשכה של צורה ווירטואלית אחרת: "אתר הבית". חוקרים אלו ביקשו להתיק את המאפיינים שתוארו ביחס ל"אתר הבית" ולייחס אותם לבלוגים. בהתאם, נהגו חוקרים אלה לצטט מחקרים שהתייחסו ל"אתרי הבית" מבלי לעמוד על ההבדלים הניכרים ביניהם לבין הבלוגים הבאים לכדי ביטוי, למשל, בעדכון המהותי של הבלוג וכן בצורות הייחודיות להן זכה אשר תוארו לעיל. (Herring et al.2004)

   שונה מהם הוא McNeill (2004) המנתח את הבלוגים כצורה נוספת בגלגולם של היומנים האישיים, ולא כפרשנות המתייחסת למבנים חדשים המתגבשים באינטרנט. לדידו, המעבר מכתיבת יומנים אישיים בכתב, לבלוגים ברשת משנים את מבנה ה"יומן האישי' ומחייבים כתיבה המאורגנת לקראת משיכת קהלי קוראים, בניית קהילות וכינון זהויות במרחב הקיברנטי. מגבלה אחת שיש לגישה זו היא בקושי שהיא מזמנת לתיאור הריבוי הגדול של הבלוגים. הבדלים אלו מדגישים לעתים את הפער והשונות בין הצורות השונות (הן מבחינה צורנית והן מבחינה תוכנית) על המשותף, ומערערים את כוח ההסבר של גישות סמיוטיות המתייחסות לבלוג כז'אנר.

   ההתייחסות לבלוג כאל ז'אנר אף היטיבה לתאר ולייחד את הבלוגים, אך היא מתקשה להסביר את האטרקטיביות שלה, ואת השינויים המתחוללים בה. גישות חברתיות ופרשניות ייטיבו להתייחס לסוגיה זו.

2. הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית

   חוקרים רבים ציינו את הבלוג כערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. בניגוד לגישות שסברו כי המעבר לתקשורת-מתווכת-המחשב צמצמה את עומק היחסים, החוקרים הללו הדגישו כיצד טכנולוגיות המחשב, ובכללן אתרי הבית, קבוצות הדיון והבלוגים, הרחיבו והעשירו אותה (PEW 25.1.2006).

   במחקרם, Kerbel & Bloom (2005) התבוננו בתגובות לבלוג שהוקדש למרוץ הפוליטי של מושל בארה"ב מ- 2003/4. בעקבות המעקב שביצעו מצאו החוקרים כי הבלוגים מהווים ערוץ להעמקת המעורבות החברתית. הבלוג הפוליטי שימש, לדעתם, פלטפורמה ליצירת מסגרת אינטראקטיבית (בשונה מהטלוויזיה, למשל) המחזקת קהילתיות וגיוס רצוני.

   בהקשר זה הצביעו חוקרים אחרים על הבלוגים העיתונאיים המהווים, באופן דומה, זירות משופרות (ביחס לעיתונאות הקונבנציונאלית) לשיח ולהחדרת רעיונות לזירה הציבורית (ר' למשל Matheson, 2001 ; Deuze, 2003).

   הבלוגים העיתונאיים, כמו הבלוגים הפוליטיים, מהווים מקרי מבחן המדגימים את יכולתם של הבלוגים בהעברת רעיונות ובגיבושה של קהילה סביב נושאים משותפים. בכך הם נתפסים כסוכני הגישור בין הפרט והחברה.

   ניתוח זה של הבלוג כמקרה מבחן להעמקת השיח החברתי, האזרחי והפוליטי (ר' הכט, 2003) מעמיק את הבנתנו ביחס להשפעות הבלוג ותפקודיו החברתיים. עם זאת, למרות היתרונות שבגישת החוקרים, קשה לתאר מדוע אלה מדגישים דווקא את הבלוגים כמרחב אינטראקטיבי בעוד מרחבים וטכנולוגיות אחרות (כגון הצ'ט, קבוצת הדיון, הטוקבק או אפילו הדואר האלקטרוני) מהווים מקרי מבחן מובהקים יותר להעמקת התקשורת הבינאישית והדיאלוג החברתי. מכאן, אני סבור כי יש להעמיד הסבר אלטרנטיבי להבנת הכריזמה וההתפתחות יוצאת הדופן של הבלוגים בשנים האחרונות.

3. הבלוג כמקור לביטוי עצמי

   לפי גישה זו מהווים הבלוגים ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים, הן בתחום האישי והן בתחום הציבורי (כגון בנושאי הכלכלה, הפוליטיקה, הבריאות, המשחקים והפנאי).

   לדעתי מיטיבה הגישה הזאת להסביר את האטרקטיביות הרבה של התחום. כעת אנסה לבחון את הביטויים המרכזיים המכוננים את הבלוג כמקור לביטוי עצמי.

   ניתן לראות ארבעה סוגים של גילויים של ביטוי עצמי:

   • חשיפה עצמית.
   • מימוש העצמי
   • חופש ווירטואלי
   • תגובות

   חשיפה עצמית

   מאפיין בולט של הבלוגרים הוא - שכותביו מאמצים דרגות גבוהות של חשיפה עצמית. במקרים רבים, מגיעה חשיפה זאת עד כדי חשיפת פרטים אינטימיים מחייהם של הכותבים ואף למקרי אֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיזְם בהם מופרים טאבואים חברתיים, המחייבים כיסוי והסתרה של נושאים אישיים ואברים מוצנעים מגופנו.

   מאפיין נוסף של הבלוגוספירה הוא שההצגה העצמית נוטה להיות הוליסטית. ביטוי לכך בולט אפילו בבלוגים המוקדשים לנושאים ספציפיים שבהם נוטים הכותבים לדון בעבודותיהם, בחייהם הפרטיים, ובדעותיהם על נושאים שונים, נוסף לנושא המרכזי הנידון. הדגש המושם על הקול האישי יוצר נופך "בלתי רשמי" ואנושי יותר (ביחס לכתבה עיתונאית, למשל, הנכתבת במשלב מונוליתי, פסקני וחיצוני). הבלוג מעודד גם יצירה רפלקסיבית, שבאמצעותה מביע הכותב את תחושותיו ואת אי הוודאות שלו. אמנם, ניתן לייחס את הדבר לנטייה לביטוי נרקיסיסטי בבלוגים, אך מעבר לכך ניתן לראות בצורה זו של הבעה וכתיבה מקור מעורר הזדהות, אמון ולגיטימציה חברתית.

   מימוש העצמי

   המושג "מימוש עצמי" כערך זכה לעדנה בשנים האחרונות. הוא נעשה לאחד המאפיינים המרכזים בחברה המודרנית, ונתפס כרלוונטי גם במחקר על החברה הישראלית, שנטען כי היא עברה מאוריינטציה קולקטיביסטית לאינדיווידואלית (רפפורט ואחרים 1995) . בספרות הסוציולוגית, הזהות העצמית בחברה המודרנית אינה עוד מוצקה ומוכתבת מראש כבעבר. הזהות אינה מולדת ואינה יציבה לאורך חיי הפרט. גידנס מתאר כיצד ה"עצמי" הופך לפרויקט רפלקסיבי (reflexively) שמתייחסים אליו ומהרהרים בו לאורך הזמן. לשם כך, למשל, רבים יוצרים, ומעדכנים נרטיבים ביוגראפיים שבהם מתארים הדוברים את דיוקנם מתוך נסיבות חייהם (מציגים "מי אני? ו"איך הגעתי למקום בו אני מצוי כעת"). בדרך זו מודגשת הבחירה בסגנון החיים המועדף על ידי הפרט מתוך החלופות הרבות המוצעות כיום ב"שוּק התרבותי" (1991, Giddens). גידנס מראה כי בעוד שלעתים בעלי האמצעים נתפסו כבעלי האפשרויות הגבוהות ביותר לביטוי עצמי (בסמלי הסטאטוס שהם רוכשים, למשל), החברה המודרנית מציעה שפע של אופציות להצגת הזהות ולביטוי אישי. באינטרנט בכלל, ובבלוגים בפרט, אמצעים אלו הורחבו במידה רבה ולא הוגבלו על ידי תנאים של מחסור ואי שוויון בחלוקת המשאבים.

   בתרבות האינטרנט והבלוגים, הרחבת הביטוי העצמי מתורגמת אף לאתגור גבולות המוסר והטאבו התרבותי. כך למשל, ניתן לתאר את צמיחת האֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיזְם (Exhibitionism) והמציצנות (Voyeurism).

   חופש ווירטואלי

   הבלוג נתפס בעיני מחברים רבים כבמה לביטוי חופשי של רעיונותיהם ולהעברת ידע. כפי שראינו בדוגמאות רבות, עיתונאים, פרופסיונאליים, בני נוער ואחרים נעזרו בבלוג כדי לעקוף את סוכני הפיקוח ושומרי הסף באינטרנט. חופש זה יוצר מתח בין בעלי שררה לבין הבלוגרים הבא לכדי ביטוי באיומים שונים בתפיסת החופש ברשת הנתון לשינוי באקלים החברתי ובהתפתחויות ארגוניות ומשפטיות (בירנהק,2003; Westin 2003 ). למעשה, נטען בספרות ובעיתונות כי חל שינוי מהותי בתפיסת חופש הביטוי בכלל וברשת האינטרנט בפרט שכן...

   "....חוקי ארה"ב המאפשרים לזרועות הביטחון לנטר את התנועה ברשת ולצותת לתקשורת פוגעים בפרטיות הגולשים. חברות מובילות בארה"ב כמו יאהו!, סיסקו, מיקרוסופט וגוגל לא נרתעו משיתוף פעולה עם מאמצי הצנזורה של סין, והפקירו את המחויבות האמריקנית לחופש ביטוי. ארה"ב, בה נחקק התיקון הראשון לחוקה, ובה הופיעו הבלוגים, חייבת לשמש דוגמה לשמירה על זכויות הגולשים ... ( מור 20.11.05) .

   החופש הווירטואלי חיזק את האפשרות להתנסות בהנאות הפרסום במרחב פומבי. כך למשל, מושג הידוען (Celebrity) שהיה ייחודי לאישים בתחומי התקשורת והפוליטיקה, מוענקת כיום לרבים, ויש המתארים זאת כ"הדמוקרטיה של הסלברטיס" ("Democratization of Celebrity") (Stark, 2003).

   האיזון המשתנה של הפרטיות בתקשורת בלט בשלושת האירועים הבאים: מותה של הנסיכה דיאנה (31.8.1997), בפירוט האינטימי של היחסים בין קלינטון ולוינסקי (Clinton-Lewinsky scandal) בשנת 1998, שפורסמה לראשונה בבלוג של מאט דראג' (Drudgereport.com) ,והשינוי המשמעותי ביותר היה האפקט המצטבר של אירועי ה - 9/11 , (Westin 2003), שבה החל משבר אמון הציבור בתקשורת הממסדית והחלו להתרחב מאד מספרם של הבלוגים של העיתונאים.

   משבר האמון בתקשורת הציבורית הביא לשינוי בטעמם של הצרכנים (Rhetors and Audiences) שהתבטא (Calvert:2000) בין היתר, באי שביעות רצון מהתקשורת כמתווכת וכמפרשת והדרישה הגוברת לאספקת מידע אותנטי וריאלי. צרכני התקשורת החלו לדרוש יותר ריגושים פלסטיים. כלומר העדיפו לראות את האירועים בשלבם הקריטי (Moment of Reckoning) על מנת שתינתן להם האפשרות להחליף חוויות ולהגביר את התחושה של השתלבות בעולם הסובב ובכך תגדל מנת חלקם במתרחש.

   מעורבותו של הפרט במתרחש מתאפשרת גם בהגבה ישירה בכתיבה בבלוג ללא מתווכים מתחום התקשורת או/ו מתחומים אחרים. העיתונאים כותבי הבלוגים נוטשים את ההגבלות שמטילים עליהם העורכים והמו"לים ו/או מהטוקבקים הבלתי מחמיאים שגזרו עליו הקוראים :

   "....יום אחד זה קרה מבלי שנרגיש. משהו התחיל לכרסם במעמד שלנו. אף אחד כבר לא החשיב את הכתיבה שלנו יותר מדיי. אנחנו, הכותבים האיכותיים, הרגשנו ברוח גבית נושבת בעורפינו. ... ("הבלוג האיכותי של גראפו מני").

   מבחינה זו, הבלוג משמש כ"אתר מקלט". כדרך מילוט מסמכותו של עורך העיתון, פרופסור למדעי המחשב, המביע את מורת רוחו בבלוג שיצר. כך כתב:

   "...העורך חתך בערך שני שלישים מהרשימה, העיף כמה משפטי מפתח, ואת התוצאה המרוטשת פרסם במדור "תגובות" בתור מכתב למערכת. זה פשוט הרס אותי! איך הוא עשה לי את זה? מה פתאום הוא קורע לגזרים את הרשימה שלי? (שמעון שוקן 18.2.2005).

   מלך קמבודיה לשעבר, סיהאנוק (Sihanouk), כותב בלוגים כ"אזרח ותיק נטול סמכויות רשמיות", ולכן הוא מרשה לעצמו לכתוב על נישואים חד-מיניים, על סחר בנשים, ועל הערצתו למערבונים ואף על תחלואי השלטון..( Farrel 2005).

   הבלוגרית "זו ש" מחלקת אמנם מידע אישי לגולשים זרים לחלוטין אך היא עדין חוששת שהוריה יקראו את מה שהיא כותבת בגלוי על עצמה:

   ..." היה עוצר אותי לדעת שההורים שלי קוראים אותי", (הדר 2004).

   בעלי העסקים כותבי הבלוגים מנסים להימלט ממערכות הפרסום המעיקות עליהם מבחינה כספית ...

   "...Set up a free account at Blogger or other blog services, and you see right away that the cost of publishing has fallen practically to zero. Any dolt with a working computer and an Internet connection can become a blog publisher in the 10 minutes it takes to sign up..."(Business Week 2.5.2005)..

   למרות הביקורת שתוארה לעיל ביחס למגבלות החופש של האינטרנט, לפיקוח המעמיק בה ולחדירה באמצעותה של גופים שונים לפרטיות היחיד, סימנים רבים מעידים על העמקת תפיסת החופש באינטרנט. תפיסה זו העצמה את האטרקטיביות של הבלוג כאמצעי לביטוי עצמי חופשי, ללא מגבלות ומורא. בנוסף, תפיסת החופש ברשת ניכרת לא רק בדברי הבלוגרים עצמם, אלא אף בתפיסותיהם של המגיבים לבלוגים, כפי שיובהר להלן.

   תגובות

   ברבים מהבלוגים הולכים ומתמסדים מנגנוני תגובה מתוחכמים, עד כי אורך חיי הבלוג (Blog Lifecycle) נקבע לא מעט ברייטינג התגובות. אך התגובה הווירטואלית (The Virtual Respond) בכלל, ובבלוגים בפרט, לא זכתה לתשומת לב מספקת בספרות. מחקרים הדגישו כיצד מהווה הבלוג מסגרת מקוונת להבעה עצמית אולם תשומת לב פחותה ניתנה למשמעות של האינטראקציה החברתית המתהווה בבלוג. עם הרחבת תפוצתם של הבלוגים נעשה נושא התגובות הפך למשמעותי, שכן המוטיבציה ליצירת הבלוג נבעה במידה רבה מהאינטראקציה החברתית שהיא עודדה. אלה כוללים את המגיבים הגלויים, הסמויים (הקוראים ולא מגיבים) וגם הדמיוניים (Imagined Audience) שעבורם לעיתים קרובות נכתב הבלוג¹³ .

   המחקר על אפיוניהם של "קהלי המגיבים" ("Audience Feedback") מוזנח ועדיין מצוי בתחילת דרכו. שמירה על תנועה מתמדת וסטטיסטיקה של לינקים מהותית לבלוגרים, ורבים אף נעזרים ב"מוני- תגובות" החשופים לקהל הקוראים, והמציגים באור חיובי את חשיפתו של הבלוג.

   ביטוי לחשיבות המוענקת לתגובות מצוי בפרסומם של בלוגים נוסח "רשימות" הישראלית. "רשימות" ייצרה מעמד סגור בקרב הבלוגרים המוערכת, לדברם, על פי אמות מידה של כמות התגובות. תנאי הכניסה ל"רשימות" נקבע רק לבלוגרים שיודעים לכתוב באופן ש"יעניין" כפי שמציינים עורכיו:

   ".. קהל קוראים סקרן שמחפש תכנים איכותיים ומקוריים. הכוונה לעיתונאים, לאומנים, לאנשי אקדמיה, למדענים, לאנשי רוח, לאנשים בחזית התעשייה, לפעילים חברתיים ועוד..." (מתוך "מי יכול להצטרף" של "רשימות").

   אולם מעקב אחר התגובות איננו מאפיין רק קבוצות אקסקלוסיביות נוסח "רשימות". הבלוגרים מצפים להערות של גולשים ושל בלוגרים אחרים¹⁴. באתרים שונים, מקומו של הבלוגר בהירארכיה הבלוגרים נקבעת על פי דברי הפרשנות והלינקים המפנים אל הבלוג שלו.

   מיקוד הספרות ביוצרי הבלוגים, ולא בתגובות שעוררו הבלוגים עצמם, יצר פער בהבנת הפרשנות ליצירה ולמשיכה כלפיהם. אפילו מבחינה תיאורית, ניתן להתייחס לתגובה מבחינה כמותית, צורנית ואיכותית כמתואר להלן:

   • איכותי - הבעת דעה, הוספת דעה, שיכתוב, הטרסה לקונית
   • צורה - כנספח לפוסט (Trackback), או כבלוג תגובה נפרד.
   • כמותי - כ"מונה תגובות" המשמש כמדד לרייטינג, אלא שחולשתו בולטת בכך שהוא אינו מבדיל בתגובות חוזרות של מגיבים מסוימים. קיימת השערה כי ניתן לתאר את כלל המגיבים לצורה של J-curve כלומר מספר קטן של מגיבים, מגיבים הרבה (AOIR: 2.5.2005)¹⁵.

   שאלה נוספת שהספרות המחקרית לא דנה בה היא שאלת השפעת הבלוג על הזירה הציבורית. ניתן למצוא סימנים להשפעה זו כמו במקרה של Becky Pelfrey¹⁶ בה השפעת המגיבים איננה מתייחסת רק למערכת היחסים בין הכותב לבין קוראיו, אלא הפכה לסוגיה נורמטיבית לקביעת גבולות חופש הביטוי. במקרה נוסף הוא של "מרד מקוון" בבלוג אשר הוביל להתפטרותו של פיטר נאנוס (G. Peter Nanos), מנהל מעבדת הנשק הגרעיני הראשית של הממשל בארצות הברית (Los Alamos National Laboratory)¹⁷ , סוגיות המדגימות את חשיבות הנושא.

References

1. Badger M. (2004) "Visual Blogs" Into the Blogosphere (University of Minnesota, Department of Rhetoric)
2. Barger J. (1999) Weblog resources FAQ
3. Baron, N. S. (2000) Alphabet to Email, London: Routledge.
4. Baron, N. S.(1998) Letters by phone or speech by other means: The linguistics of email. Language & Communication 18(2) 133-170.
5. Baudrillard, J. (1994) Simulacra and Simulation (S. F. Glaser, Trans.). Ann Arbor, MI: University of Michigan Press.
6. Bausch, P., et al. (2002) We Blog: Publishing Online with Weblogs. Indianapolis: Wiley.
7. Blanchard, A. (2004)
8. Blogs as Virtual Communities: Identifying a Sense of Community in the Julie/Julia Project. Into the Blogosphere: Rhetoric, Community, and Culture of Weblogs, L. Gurak, S. Antonijevic, L. Johnson, C. Ratliff, and J. Reyman (Eds.).
9. Blog
10. Blogger
11. Blood, R. (2000) Weblogs: A History and Perspective. Retrieved 31.12.2003, from
12. Bolter, J. D. (2001) Writing Space. London: Lawrence Erlbaum Associates.
13. Bowers C. & Stoller M. (2005) The Emergence of the Progressive Blogosphere New Politics Institute (10.8.2005) .
14. BROG Weblog research on genre, gender, audience, and social networks
15. Brooks, K.,, et al (2004) Remediation, Genre, and Motivation: Key Concepts for Teaching with Weblogs Blogosphere.
16. Browning, G., et al. (2000) (eds.) Understanding Contemporary Society: Theories of the Present. London: Sage.
17. Burg T.N. (2004) BlogTalks
18. Calvert, C. (2000). Voyeur Nation: Media, Privacy, and Peering in Modern Culture. Boulder, Colorado: Westview Press.
19. Clark, J. (2005) "Deconstructing 'You've Got Blog", In Rebecca Blood (Ed.) "We've Got Blog: How Weblogs Are Changing Our Culture", Perseus Publishing.
20. Cornfield M. et al (2005)
21. " BUZZ, BLOGS, AND BEYOND: The Internet and the National Discourse in the Fall of 2004" PEW.
22. Crystal, D. (2001) Language and the Internet. Cambridge: Cambridge UP.
23. Cyber Journalist (2003) A Bloggers' Code of Ethics
24. Danet, B. (2001) Cyberplay: Communicating Online. Oxford: Berg,
25. Dearstyne B. W. (2005) Blogs: The New Information Revolution? The Information Management Journal 39(5)38-43
26. Desch, X. K. (2000) Covering the Peep Hole: The American Culture of Voyeurism and the First Amendment in the Wake of Wilson v. Layne, 24 RUTGERS L. REC. 6 (May 10, 2000)
27. Deutsche Welle "BEST WEBLOG 2005"
28. Deuze, M. (2003) The web and its journalisms: considering the consequences of different types of newsmedia online, New Media & Society, 5(2)203-230.
29. Downes, S. (2004) "Educational Blogging " Educause Review Magazine. 39(5 )14-26. Accessed February 20, 2005.
30. Dugage M. (2004) "Can blogging replace communities of practice?" Knowledgeboard
31. Elbow P. (1999) In Defense of Private Writing: Consequences for Theory and Research. Written Communication, 16(2) 139-170.
32. Farrel F. (2005) Cambodian man is King of the Blogs. The Inquirer (5.6.05)
33. Fliss B. (2003) The Language of Email
34. Florida R (2005) The Flight of the Creative Class, Harper Business,
35. Foucault, M. (1988) Technologies of the Self. In L. H. Martin, H. Gutman & P. H. Hutton (Eds.), Technologies of the Self: A Seminar with Michel Foucault :16-49. Amherst, MA: University of Massachusetts Press, Amherst.
36. Gallo J. (2004) "Weblog Journalism: Between Infiltration and Integration", (retrieved on 10.11. 2005) Northwestern University.
37. Garfunkel J. (2005) Bloggers from the A-List to the Z-List. Civilities (21.5.2005)
38. Giddens, A. (1991) Modernity and Self-Identity. Self and Society in the Late Modern Age. Cambridge: Polity Press.
39. Gleason G. (2003) This is Not a Blog.
40. Goth G. (2005) Who-and Where-Are the New Media Gatekeepers? IEEE DS Online Exclusive Content 6(7)
41. Harrison, S. (2000) "Maintaining the Virtual Community: use of politeness strategies in an email discussion group" Words on Web: Computer Mediated Communication eds. Lyn Pemberton and Simon Shurville. Exeter: Intellect
42. Hawkins J. (2006) The Blogosphere Power Rankings: The Most Popular Political Blogs On The Net. (6.1.2006).
43. Herring S.C & Scheidt, L.A., et al (2005) Weblogs as a bridging genre. Information, Technology & People, 18(2), 142-171.
44. Herring S.C, & Kouper I. et al. (2004) 'Women and Children Last: The Discursive Construction of Weblogs', Into the Blogosphere.
45. Herring, S.C & Scheidt, L.A., et al (2004) Bridging the gap: A genre analysis of weblogs. Proceedings of the Thirty-seventh Hawaii International Conference on System Sciences (HICSS-37). Los Alamitos: IEEE Press.
46. Herzog S.(2004) An Annotated Bibliography on Weblogs and Blogging, BlogBib Eastern Connecticut State University
47. Hewitt H. (2004) Rise of the Milblogs IEEE Distributed Systems Online, 12.3.2004
48. Hourihan, M. (2002) "What We're Doing When We Blog" Web DevCente".( 13.6.2002) Retrieved (31.12.2003)
49. Into the Blogosphere
50. Kairos Seminar in Classical Rhetoric
51. Kairosnews A Weblog for Discussing Rhetoric, Technology and Pedagogy
52. Kennedy, H. (2003) 'Technobiography: researching lives, online and off', Biography, 26: (1)120-139.
53. Kerbel, M. R. & Bloom J. D. (2005). "Blog for America and Civic Involvement" Press/Politics 10 (4): 3-27.
54. LeRoy J.(2005) (Blog) Convergence and Procreation
55. Levy S. (2002) "Living in the Blog-osphere" 42-45, Newsweek (19.08.02)
56. LS Blogs Directory and Search Engine for Bloggers.
57. Mallia J. (2005) "U.S. curbs soldiers blogs" Newsday.
58. Mallia J. (2006) U.S. military 'shuts down' soldiers' blogs
59. Matheson, D. (2001)
60. News weblogs: An invitation to abandon the craft? Paper presented at the COST-A20 Conference .New Media and Old Media., 21-22 June 2002,
61. McNeill, L. (2003) Teaching an old genre new tricks: The diary on the Internet. Biography: An Interdisciplinary Quarterly, 26, 24 - 48.
62. Mernit S. (2005) RSS Providers Analyze Newspapers' Opportunities
63. Miller C. R. & Shepherd D. (2004) Blogging as Social Action: A Genre Analysis of the Weblog In L. Gurak (Ed.), Into the Blogosphere: Rhetoric, Community, and the Culture of Weblogs
64. Miller C. R. et al. (2004) Genre Analysis of the Weblog. Into the Blogosphere
65. Moran C. (2001) "Public and Private Writing in the Information Age." in Public Works: Student Writing as Public Text. Ed. Emily J. Isaacs and Phoebe Jackson. Portsmouth NH: Boynton/Cook Heinemann,. 35-43.
66. Mortensen, T., & Walker, J. (2002) Blogging thoughts: Personal publication as an online research tool. In (Ed). Morrison A., (249- 279), Researching ICTs in Context, InterMedia Report, Oslo.
67. Oravec J. A. (2002) Bookmaking the World: Weblog Applications in Education Journal of Adolescent & Adult Literacy 45(7)616-621
68. Orlowski, A. (2003). Most bloggers "are teenage girls" - survey. The Register, May 30.
69. PEW (2.1.2005) The State of Blogging
70. PEW (29.2.2004) Content Creation Online
71. PEW (5.5.2005) New data on blogs and blogging
72. PEW (7.4.2004) Faith Online
73. PEW (9.1.2005) The Future of the Internet
74. PEW (25.1.2006) The Strength of Internet Ties
75. Powazek, D. M. (2002) What the Hell Is a Weblog and Why Won't They Leave Me Alone? In J. Rodzvilla (Ed.), We've Got Blog: How Weblogs Are Changing Our Culture (pp. 3-6). Cambridge, MA: Perseus Publishing.
76. Rak J. (2005) The Digital Queer: Weblogs and Internet Identity. Biography 28(1)166-182
77. Reed, A. (2005) 'My blog is me': texts and persons in UK online journal culture (and anthropology) . Ethnos: 70(2) 220-242 (June)
78. Reporters Without Borders (2005) Handbook for bloggers and cyber-dissidents
79. Scheidt L. A. (2006) Adolescent Diary Weblogs and the Unseen Audience. In Buckingham, David, Willett, Rebekah (Eds.), Digital Generations: Children, Young People and New Media. London: Lawrence Erlbaum.
80. Schiano, D. et al. (2004) Blogging by the Rest of Us. Proceedings of Conference on Human Factors and Computing Systems (CHI 2004). Vienna: ACM, April 24-29, 2004. Short paper on blog types, genres and styles, general information
81. Schryer, C. F. (1993) Records as Genre. Written Communication (10)200-234.
82. Stark, M. (2003) You, Me, Celebrity. Brandweek, 44:17-19. (26.5).
83. Stauffer, T. (2002) Blog On: The Essential Guide to Building Dynamic Weblogs. New York: McGraw-Hill/Osborne
84. Surowiecki J. (2004) The Wisdom of Crowds. Bantam Dell Pub Group
85. Terdiman D.(2004) Podcasts: New Twist on Net Audio, Wired (8.10.2004)
86. Trafford P. (2005) Mobile Blogs, Personal Reflections and Learning Environments Ariadne 44: (30 July 2005)
87. Turkle S. (2002) Whither Psychoanalysis in a Computer Culture? (24.10.2002) kurzweilailAI.net
88. Whither Psychoanalysis in the Computer Culture." Bulletin of the Freud Museum, 1/2002.
89. Van House N. A. (2004) Weblogs: Credibility and Collaboration in an Online World. Paper prepared for CSCW Workshop on Trust, October, (workshop was cancelled). Weblogs: Credibility and Collaboration in an Online World
90. Wadham R. L. (2004) Library Blogs. Library Mosaics , November/December : 21
91. Walker, J. (2005) Weblog in Routledge Encyclopedia of Narrative Theory, Herman D. (Ed. et al.), London: Routledge.
92. Westin A.F. (2003) Social & Political Dimensions of Privacy, Journal of Social Issues, 59(2) 293-299
93. Whatis.com. (2003) Weblog (30.3.2003).
94. Yates, S. J. (1996) "Oral and Written Linguistic Aspects of Computer Conferencing" Computer-Mediated Communication: Linguistic, Social and Cross-Cultural Perspectives. Ed. Susan C. Herring. Amsterdam: John Benjamins.