(14 תגובות)

הרב-לשוניות באינטרנט: מהמונו-לינגוויסטי למולטי-לינגוויסטי

פרטים
נוצר ב 05/2013
נכתב על ידי דר. יעקב הכט
תגיות:

תקציר

הדיון בנושא הלשון המשותפת ברשת עלה בעקבות ההשפעה הרב-שכבתית של טכנולוגיות האינטרנט והסלולרי. האנגלית, שהתפתחה כשפה בלתי תקנית עם אוצר מילים חדש משפות שונות ועם ביטויים סימבוליים עשירים, משמשת בטכנולוגיות אלה ברירת מחדל אף שעבור מעל שני שלישים מגולשיה אין היא שפת אם.

במאמר זה נדון בקשר שבין הרב-לשוניות לבין תהליכים פוליטיים הנוגעים לשפות טריטוריאליות ולהגנה על זכותם של מהגרים ומיעוטים להשתמש בשפת אמם. נדון גם בהעצמה הכלכלית של השפה באמצעות דרישותיהם של צרכנים לרכוש מוצרים ושירותים ברשת בשפתם, מה שמשתלב במגמה לשימור המורשת הלשונית והתרבותית של שפות נכחדות (at-risk languages) שהסתמנה עקב הגלובליזציה של שפות.

האם השפה המקוונת דומה לשפות המשותפות בעבר, שהיו בחזקת "אימפריאליזם של המילה" וקרסו, כמו הארמית, הלטינית והלינגואה פרנקה (Lingua franca), או שהיא שונה בעקבות התפתחותן של טכנולוגיות התרגום (Machine+ Human Translation) והאפשרויות לשלבה כשפה היברידית באתרים הרב-לשוניים. על שאלה זו ועל שאלות אחרות בעניין הרב-לשוניות נדון במאמר זה.1

פתיחה

הרכב האוכלוסייה המקוונת באינטרנט שינה את פניו בשנים האחרונות. בשנת 1996 היו 66% מהגולשים תושבי ארצות הברית, ואילו כיום אוכלוסייה זו מהווה 11.4% בלבד מהגולשים (comScore 5.12.2012) (ראו טבלה 1).

90% מהמצטרפים לאינטרנט באים ממדינות שאינן דוברות אנגלית. רק 11.4% מהגולשים בעולם גרים בצפון אמריקה, ואילו באסיה שיעור המשתמשים מגיע ל-44.8%. באירופה האינטרנט הוא ביתם של 23%, בדרום אמריקה הוא ביתם של 10.4%, באפריקה הוא ביתם של 7% מהגולשים, ואילו במזרח התיכון – שלInternet World Stats) 3.7%).

השפות המובילות ברשת

רק 55% משפת התוכן המקורית של כלל האתרים היא אנגלית W3Techson 2012)). במהלך השנים 2000–2010 גדל שיעור השימוש באינטרנט באנגלית ב-301%, ואילו בערבית הוא גדל ב-2,501%, ברוסית – ב-1,826% ובסינית – ב-Internet World Stats 2012) 1,478.7%)

שפתם של גולשי הטוויטר

מעל מחצית הציוצים של גולשי הטוויטר בשנת 2010 היו מחשבונות הרשומים מחוץ לארצות הברית (Arno 25.5.2011). מספר גולשי הטוויטר על פי אזורים גלובליים (ראו טבלה 2) עלה בתקופה שבין יוני 2009 ליוני 2010 באמריקה הלטינית ב-305%, באסיה ב-243%, במזרח התיכון ובאפריקה ב-142%, באירופה ב-106%, ואילו בצפון אמריקה רק ב-22 אחוז(ComScore 11.8.2010; Arno 25.5.2011, State of the Internet in Q3 2012, comScore 5.12.2012) 2.

העלייה במספר גולשי הטוויטר התבטאה בבחירת המילה #Hashtag, המציינת את פעולת התיוג בטוויטר 3 , כמילת השנה באנגלית של שנת 2012 מטעם האגודה האמריקנית לדיאלקטיקה (American dialect.org, 4.1.2013).

שפתם של גולשי גוגל

בשנת 2012 נעשו בגוגל 1.2 טריליון חיפושים ב-146 שפות (Doyle, 12.12.2012). כמחצית מהחיפושים נעשו בשפה שאינה אנגלית (LOTE- Languages Other Than English) (Trügenius, 28.8.2012Arno, 9.8.2011).

מנתונים אלה עולה השאלה מהו ייחודה של השפה המקוונת כשפה משותפת בהשוואה לשפות משותפות בעבר. על כך נעמוד בפרק הבא.

לשון משותפת

כשלא הייתה לשון משותפת, מספרת האגדה, נאלץ קרל החמישי, ששלט במאה ה-16, לדבר עם אלוהים בלטינית, עם מוזיקאים באיטלקית, עם חייליו בספרדית, עם נשים בצרפתית, עם הפודל שלו בגרמנית ועם הסוס שלו באנגלית (Ostler 2010).

השימוש בלשון משותפת במהלך ההיסטוריה של האנושות אינו חדש. הארמית למשל הייתה שפתה של האימפריה הפרסית, הלטינית והיוונית שלטו באימפריה הרומית והיוו שפות משותפות גם בימי הביניים במערב אירופה.

הדיון ביצירת לשון משותפת ובמניעת הכחדתן של שפות עולה לא רק בהקשר לשפה המקוונת; בימינו יש 6,912 שפות דבורות בפי כ-8,000 קבוצות אתניות המתגוררות בכ-200 מדינות, 2,261 מהשפות הן גם כתובות (Ritchie 2013: 443‏ & .(Bhat

הקשיים בשמירת שפת אם והשימוש בשפה משותפת נובעים לא רק מריבוי השפות אלא גם מקשיים ברכישתן, שכן כחמישית מאוכלוסיית העולם מתקשים לתקשר כהלכה אפילו בשפת אמם, ואחד מכל חמישה מבוגרים מגיל 15 הוא אנאלפבית. הקשיים ברכישת אוריינות אינם נחלתן של מדינות עניות בלבד; גם במדינות עשירות כמו בארצות הברית, 22% מהאוכלוסייה אינם יכולים להשתמש במדריך טלוויזיה או להשוות את מחירי הכרטיסים לשני אירועים (Ostler 2009).

מצב דומה קיים גם באנגליה:

…One in five British adults' struggles to read and write, official research has revealed. They are 'functionally illiterate', which means that they have the reading age of the average 11-year-old or worse… (Harris 23.9.2012).

במהלך ההיסטוריה עלו ונעלמו שפות משותפות כמו הלינגואה פרנקה (Lingua franca), שפה שהייתה נהוגה לפני מסעי הצלב וימי הביניים ונועדה לגשר בין דוברי שפות שונות, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה ומפגשים בין תרבויות שונות.

דוגמת לינגואה פרנקה היו שפות משותפות בחלקים אחרים של העולם. למשל, השפה הסינית הקלסית שימשה שפת תקשורת בחלק גדול של אסיה במשך כמאה שנים עד שמיסיונרים צרפתים החליפו בוייטנאם את האותיות הסיניות באותיות הלטיניות במאה ה-17. בעקבותיהם הלכה גם קוריאה. הערבית מהווה שפה משותפת של העולם המוסלמי, בעוד רוסית נלמדה במשך מחצית המאה שעברה בבתי הספר התיכוניים במרכז אירופה ובמזרחה.

נתאר בקצרה כמה מהשפות המשותפות – הארמית, הלטינית, האספרנטו, הלינגואה פרנקה, האנגלית התקנית והגלוביש (Globish) – בהשוואה לשפה המקוונת המתחדשת לבקרים.

הארמית, שפתה של האימפריה הפרסית, הייתה הלשון המשותפת הראשונה בעולם העתיק, עוד לפני היוונית והרומית. זו שפה שמית, שעקבותיה הראשונים נתגלו במאה ה-12 לפנה"ס, המבוססת על עברית, סורית ופניקית. הארמית שימשה שפת הדיבור ביישובים רבים במסופוטמיה (Mesopotamia) והפכה לשפת הסוחרים באימפריה של בבל (Babylonian). משנת 700 לפנה"ס היא הפכה לשפה השנייה של האימפריות האשוריות והבבלית והייתה גם לשפת הדיפלומטיה. משנת 600 לפנה"ס, עם כיבושיו של Darius I, המכונה דריוס הגדול, ששלט באימפריה הפרסית בשיא גדולתה שכללה מדינות במערב אסיה, בקווקז, במרכז אסיה ובחלקים של הבלקן (בולגריה, רומניה, פאנוניה), אומצה הארמית כשפה הרשמית של האימפריה כולה. היא נהפכה לנשק בעל עוצמה, למנגנון המנהלי החזק ששלט על האימפריה הפרסית.

לאחר כיבושיו של אלכסנדר מוקדון פינתה הארמית בהדרגה את מקומה ליוונית, שלבסוף עקפה אותה כשפה המשותפת במצרים ובסוריה במאה השנייה לפנה"ס. אף שהארמית איבדה את הסטטוס של הלינגואה פרנקה, היא עדיין שפה מדוברת בקהילות קטנות של דתות שונות הפזורות במזרח התיכון הכוללות כ-400 אלף דוברי השפה (Verleysen 11.1.2011)).

הלטינית שימשה שפה משותפת בהיסטוריה התרבותית של המערב במשך יותר מאלפיים שנה. על בסיסה הונחו יסודות החינוך והאופן שבו מבטאים גם מחשבות. השפה שרדה גם לאחר קריסתה של האימפריה הרומית שלטינית הייתה שפתה. הלטינית הופיעה בקובצי חוקים של רבים מארצות העולם. היא שימשה שפה משותפת במדע המודרני, ועד לפני כמה עשרות שנים אף שימשה שפת התפילה העיקרית בכנסייה הקתולית.

בספר "הביוגרפיה של הלטינית" (Ad Infinitum), שפירושה בלטינית "עד אינסוף" או "לנצח", מתעד אוסטלר את התפשטות השפה לאורך ההיסטוריה האנושית, כיצד הפכה לבסיס של הציביליזציה המערבית והיוותה קוד משותף של המחשבה האירופית. היא אף שימשה מקור השראה של מקימי העולם החדש באירופה ובאמריקה, ושורשיה נותרו עד היום בשפות כמו פורטוגזית, ספרדית, איטלקית, רומנית ושפות אחרות בנות זמננו Ostler 2007)).

האספֶּרַנְטוֹ ((Esperanto היא דוגמה לשפה מתוכננת, שנוצרה ב-1887 על ידי אליעזר לודוויג זמנהוף, שייעד אותה להפוך לשפה שנייה, המשותפת של כל אדם בעולם, לצד שפת אמו. אף שהיא נוצרה כשפת תקשורת הניטרלית מבחינה תרבותית, היא לא הצליחה להשתלב בשום מסגרת. עד כתיבת שורות אלו נעשית פעילות של אגודת תומכי האספרנטו (Universal Esperanto Association). בכנס האגודה שנערך בשנת 2008 היה נושא הדיון העיקרי זכויות האדם Gritsenko & Anisimov 1998)).

הלינגואה פרנקה (Lingua Franca) היא עָגָה (jargon) המורכבת בעיקר (80%) מאיטלקית וכוללת אוצר מילים שנשאב מטורקית, צרפתית, יוונית, ערבית, פורטוגזית וספרדית. השפה נטולת תרבות ולא שימשה מעולם שפת אם אלא שפה שנייה לתקשורת בין דוברי שפות שונות. העגה הלשונית הזאת שימשה לצורכי מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות בסוף העידן של האימפריה הרומית המזרחית, עוד לפני מסעות הצלב וימי ביניים, כשתושבי מערב אירופה נקראו "פרנקים" (Franks, בערבית Faranji וביוונית Phrankoi) וכאשר דוברי איטלקית שלטו במסחר הימי בערי הנמל של האימפריה העות'מאנית.

האנגלית התקנית, המכונה לעתים ELF, שפירושה English Lingua Franca אוEuropean Lingua Franca, נהפכה ללשון הבינלאומית הראשונה המשמשת בעולם העסקים, האינטרנט, המחקר והפרסומים המדעיים, התוכנות, התיירות והדיפלומטיה. להתפשטותה בעולם אין דוגמה בשום שפה אחרת בהיסטוריה האנושית. יש הרואים בה תופעה של "ניאו-קולוניאליות" ומתנגדים לה. ביטויים להתנגדות עולים בספריו ובמאמריו של ואן פריז Van Parijs 2000; 2011b)) בעשור האחרון. החשש מפני שפה ותרבות אימפריאליסטיות עולה כאשר שפת הכובש הופכת לשפת המדינה ולשפת האליטה.

האימפריאליזם הלשוני והתרבותי עולה בחשיבותו מכוח צבאי וכלכלי ברוטלי, אולם האימפריאליזם אינו קבוע ולכן כשם שארצות אימפריאליסטיות עולות ונעלמות, כך שפות נעלמות.

ניקולס אוסטלר, בלשן השולט ב-26 שפות, מחבר הספר "האימפריה של המילה" (Empires of the Word, Ostler 2005), ניבא את הקריסה האפוקליפטית של האנגלית, שיורשיה יהיו "מכונות התרגום" הרב-לשוניות. אוסטלר מסתמך בנבואתו על קריסתן ההיסטורית של הסנסקריט, הפרסית והיוונית:

…English will soon die out as the world’s most dominant language and be replaced by ‘machine translation’ that allows people to communicate via hand-held devices like iPads, Nicolas Ostler, a leading linguist has claimed… (Gray 6.6.2012).

גלוביש (Globish) היא שפת עסקים בינלאומית חדשה Frederick 1.3.2012)), ששמה נוצר מהֶלחֵם של המילים Global ו-English (Globe-ish). שפת הגלוביש התמזגה עם הטרמינולוגיה של העידן הדיגיטלי והתקשורת הבינלאומית במטרה להפוך לניב הגלובלי של הכפר הגלובלי, אבל היא איננה מהווה שפה מקוונת ואף אינה דומה לאספרנטו (Esperanto) במהדורה חדשה. היא סוג של אנגלית פשוטה, מעין "English-lite", המציעה לדוברי אנגלית מארצות שונות ששפת אמם אינה אנגלית דרך להתגבר על מחסומים לשוניים Hurst 7.3.2009)). הגלוביש דומה ל-"Greeklish" (הֶלחֵם של המילים Englishו-Greek), שהיוותה שפת תקשורת ביוונית באמצעות אלפבית לטיני.

הגלוביש כוללת 1,500 מילים בלבד, בעוד שבמילון Oxford English Dictionary נכללו בזמן כתיבת המאמר כ-680,000 מילה. בשונה מהשפה המקוונת, הגלוביש מבוססת על הדקדוק האנגלי הרגיל באמצעות משפטים קצרים נטולי הומור, מטאפורות, קיצורים, ניבים וקלישאות וכל מה שיכול לגרום לחוסר הבנה בין-תרבותי:

 

…Globish isn't about culture or values, but practical, efficient communication: "It's simply a tool, hence needs only a limited investment to master it. It might not be always elegant, but it serves its purpose" (Hurst 7.3.2009).

הרעיון של השפה החל בשנת 1995, כשג'ין-פול נריה (Jean-Paul Nerrière), סגן נשיא לשיווק בינלאומי בארצות הברית, הבחין כי בפגישות עם עמיתים מרחבי העולם השיח העסקי נעשה בצורה של אנגלית מעוותת שהביא לידי בלבול וטעויות ואף להפסיד חוזים עקב חוסר הבנה של המונחים העסקיים באנגלית

(McCarthy 16.8.2012; Nerriere 2004; Nerrière & Hon 2009). אף שהגלוביש נטולת סימני תרבות לכאורה, גם היא נתפסת כאימפריאליזם תרבותי.

…Is English the language of the world or simply a tool to spread Western imperialism? Some people are using the term "Globish" to describe the continuing evolution of a global pidgin English. Due to the economic, cultural and military dominance of Britain and the US, English has become the global language for international business and diplomacy (Khan 21.10.2010).

הגלוביש הופצה והפכה לשפה עסקית. לשם כך נוסדה חברת Globish Solutions Inc, שיש לה סניפים ברחבי העולם, כולל מרכזים באוניברסיטאות, כאשר שוק היעד העיקרי הוא סין.

השפה המקוונת, הסייברספייס, נתפסת כטריטוריה של המשתמשים מהארצות דוברות אנגלית, אבל מרחביה התקשורתיים מאוכלסים יותר ויותר בגולשים רב-לשוניים התורמים לאינטרנט ונתרמים ממנה. השפה המקוונת מהווה אורגניזם חי ודינמי המקבל משמעויות בתחומים רבים, כמו ביטחון בינלאומי ושוויון חברתי Allmann 2009)).

השפה המקוונת, שדייוויד קריסטל מכנה אותה Netspeak, היא מדיום לשוני חדש לחלוטין שלא ניתן להתעלם ממנו Crystal 2004; 2010; 2011)). השפה שוב איננה האנגלית התקנית הדבורה או הכתובה, אלא עגה מקוונת הזוכה לאוצר מילים משפות שונות ולביטויים סימבוליים עשירים יותר מהטקסטים עצמם (ברודרמן 2012). המילון האינטרנטי מכיל כבר 6,743,306 הגדרות של מילות עגה וביטויים TechTalkAfrica 3.10.2012)).

השפה המקוונת היא שפה כתובה-דבורה שבה אין לדיבור עליונות על פני השיח הכתוב (ברודרמן 2012). היא שונה גם מהתפתחותן של השפות הטריטוריאליות, שכן היא לא נוצרה עקב מסע כיבושים של מדינות ואף לא לשם הפצתה וקידומה של תרבות או לשם שליטה במסחר, כמו למשל האימפריה העות'מאנית שכפתה את החוק המוסלמי בתחומיה. השפה המקוונת נוצרה על בסיס האנגלית כברירת מחדל במענה לצורך של חברה משתנה (Blommaert 2010). היא נוצרה לראשונה עבור חוקרים בארצות הברית בתחום המדע והטכנולוגיה, ורק עם כניסת ה-Web 2.0, כשהאינטרנט התרחב והתווספו גולשים רבים מארצות שאינן דוברות אנגלית או ששפת אמם אינה אנגלית, כמו מהגרים ומיעוטים, עלתה שאלת מיקומה של שפה דומיננטית, בדומה לשפות הטריטוריאליות שזכו לכותרת "האימפריאליזם של המילה" Ostler 2005)). למושג אימפריה יש משמעות של סמכות עליונה שהיא לרוב ריבונות פוליטית השולטת על שטחים נרחבים שבהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכז שלטוני. האנגלית הטריטוריאלית משמשת שפת אם במדינות דוברות אנגלית כמו אוסטרליה, בריטניה וארצות הברית, וכשפה שנייה במדינות רבות.

השפה המקוונת נוחה יותר לשימוש ואפשר לקצר בה מילים וביטויים שכיחים כדי לאפשר התכתבות מהירה יותר. היא סוג של עגה המאפשרת להביע רגשות מבחינה חזותית. הפחתת העומס המילולי מקלה על הגולשים לעבד את מבול המידע ההולך ומצטבר.

הכתיבה המקוונת מתאפיינת בהפרה קבועה של כללי השפה והתחביר המקובלים בשפה האנגלית ובשימוש יצירתי בקיצור מילים, שיבושי איות ובתוספות איקונוגרפיות כדי ליצור התכתבות מהירה יותר, לשפר את החוויה החברתית המקוונת, ולהביע כאמור גם מסרים רגשיים שלא באמצעות הטקסט המקובל (Danet, 2001 Crystal, 2001;).

העגה המקוונת מאפשרת לתת ביטוי לתחושות של שמחה, עצב, כעס הפתעה ועוד, באמצעות שילוב אייקונים ((emoticons טקסטואליים כמו :) או :( המייצגים הבעות פנים ומאפשרים דרך מהירה ונוחה לתקשורת והקלדה קלה ומהירה ללא צורך במושגים או במשפטים מלאים כבעבר. בלשון הרשת הולכת ומתפתחת מגמה פוסט-טקסטואלית באמצעות הטכנולוגיות האודיו-ויזואליות (הכט, 2012). בהתפתחות השפה המקוונת נוצרו במשך הזמן גם מערכות לשון ייחודיות, להגים, ניבים ודיאלקטים המהווים צורות תקשורת בקהילות שונות ובהקשרים מגוונים.

העגה המקוונת, שאינה אנגלית תקנית, נועדה לשמש שפה נטולת תרבות או זהות לאומית למטרות אינסטרומנטליות בלבד (Alptekin, 2005), אולם היא נתפסת כאימפריאליסטית מבחינה לשונית, כאימפריה בלתי נראית הנשלטת על ידי דוברי האנגלית במרחב הקיברנטי, כמנגנון להחדרת משמעויות של ניאו-אימפריאליזם תרבותי, הפוגע בתרבויות מסורתיות ומסכן את שפת האם של הגולשים. אפשר לייחס לה גם משמעויות ניאו-קוֹלוֹנְיָאליסטיות ("neo-colonial) מבחינה לשונית ותרבותית (Van Parijs 2000), אף שהמרחב הקיברנטי אינו נשלט על ידי מישהו או משהו.

לדיון בנושא הלשון המשותפת יש משמעויות בהיבטים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים, שבהם נעסוק בהמשך. תחילה נדון בהיבט הפוליטי.

ההיבטים הפוליטיים של הלשון המשותפת

זכויות לשוניות וצדק חברתי ולשוני מתייחסים לרעיון שלאזרחים בחברה דמוקרטית אמורות להיות זכויות המאפשרות להם לתפקד בצורה שוויונית מבחינה לשונית. לשם כך צריך שיהיו להם האמצעים והכלים המתאימים להבין את הסובב אותם, להיות מעורבים בחברה, להביע את דעותיהם ושאיפותיהם ולפעול בצורה שוויונית בדומה לילידי השפה השלטת במדינה. זכות זו נוגעת לאלה המתגוררים במדינה דרך קבע, לאלה הנמצאים בה עם כוונה להישאר בה לצמיתות, אך גם לאלה השוהים בה באופן ארעי. משמעות הזכות היא שהעובדה שאנשים אינם שולטים בשפה הדומיננטית לא צריכה למנוע מהם את האפשרויות והיכולות לתפקד בחברה בצורה שוויונית (שוהמי 2013).

תודעת השוויון החברתי חדרה לרוב רובדי החברה ובאה לידי ביטוי גם במחאות החברתיות. נושא זה אינו יורד מסדר היום באיחוד האירופי (OSCE 1998). התהליכים הפוליטיים עוסקים בנושאים כמו הלגיטימציה הטריטוריאלית של הלשון (Linguistic Territoriality), צדק לשוני (linguistic justice) (aVan Parijs 2011:16), זהות לשונית (Anchimbe 2007) (linguistic identity) וזכויות לשוניות (Linguistic Rights), שוויון הזדמנויות (Equality of opportunity) ושוויון של כבוד (Equality of dignity).

באיחוד האירופי, לדוגמה, המהווה מדינה פדרלית המעניקה עצמאות ואוטונומיה לאזרחיה יותר מאשר במדינות ארצות הברית, יש לגיטימציה רבה לשימוש בשפת האם. במדינות האיחוד דוברים 23 שפות רשמיות, 60 שפות אזוריות ושפות של מיעוטים שלחלקן מעמד רשמי, כמו סרבית, סרדינית ובסקית.

תקדימים פוליטים לרב-לשוניות (Multilingualism) של תרבויות וקהיליות קיימים למשל באירלנד Gritsenko & Anisimov 1998)), בבלגיה, בקנדה ובהודו.

האיחוד האירופי משקיע משאבים רבים במיזמים של תרגום ופרשנות של השפות הרשמיות במטרה לעודד את הלימוד של שפות נוספות בנימוק שהמגוון הלשוני גם יכול לסייע בהבנה בין תרבותית ולהוות רכיב מרכזי במורשת התרבותית המגוונת של היבשת ובכך לקדם את הפלורליזם הלשוני באירופה כולה.

ההיבטים הכלכליים של הלשון המשותפת

שפת הרשת זוכה להעצמה כלכלית באמצעות התרחבות הסחר האלקטרוני, הסלולרי והחברתי. צרכני הרשת הסופיים (B2C) מעדיפים לקבל מידע ולקנות מוצרים ושירותים בשפת אמם ונוטים להעדיף את השפה המאפשרת למקסם את ההזדמנויות בשוק העבודה (Fishman 2001: 453).

הנתונים על צרכני הרשת מראים כי שביעית ביליון מתוך שני ביליון הגולשים ברשת בעולם אינם דוברי אנגלית. צרכנים שאינם דוברות אנגלית הוציאו £225 ביליון ברשת בשנת 2010 או 60.8% מהסחר הקמעונאיות המקוון, £80 ביליון יורו יותר מהצרכנים דוברי האנגלית. ההוצאה הממוצעת של צרכן שאינו דובר אנגלית היא £132, בעוד שדובר האנגלית מוציא בשנה (£457 Populis 28.9.2010) 4 .

בכתבה שכותרתה "לא יכול לקרוא, לא אקנה", המתייחסת למשמעות של שפה באתרי האינטרנט הגלובליים, כותב דון דה-פלמה (Don DePalma), אחד משני המנהלים של חברת Common Sense Advisory, 5 כי הצרכן נעזר ברשימה העדפה היררכית כמו המותג, העלות והשפה. דה-פלמה מדגיש את המשקל הגובר של השפה במערכת היחסים המתפתחים בין הקונים למוכרים, הממחישה לדבריו את החשיבות הקריטית של תרגום ולוקליזציה במשיכת הקונים ששפת אמם אינה אנגלית. גם צרכנים שמרגישים בנוח עם אנגלית, רבים מהם מעדיפים לקנות בשפתם, בעוד המתקשים בהבנת השפה רואים בתהליך הקנייה משימה בלתי אפשרית. על פי סקר מתברר כי רוב האנשים מעדיפים לגלוש בזמן האיכות שלהם ברשת בשפת אמם. כשלושה רבעים (72.1%) מהנשאלים מבלים את רוב זמנם באתרים בשפתם, ולא זו בלבד, נמצא קשר בין פרק הזמן שבו גולשים מבלים באתר לבין נטייתם לקנות DePalma 2009)).

אלכסנדר רוטרו (Rotaru), מנהל חברת התרגום Lingo24, 6 טוען כי השפה הזרה נחשבה בעבר משאב מוזנח, אולם כיום היא מהווה משאב משמעותי להצלחת העסקים ברשת. 85% מהגולשים מחפשים מידע בשפת אמם לפני ביצוע רכישה (Rotaru, 2011, Lu 9.8.2011). גם הפרסום ברשת צריך להיות מכוון יותר לצרכני הרשת שאינם דוברי אנגלית (Populis 2010). לשם זיהוי השפה המועדפת בתחום שבו מוכרים מוצרים או מספקים שירותים לצרכן הסופי (B2C), מציעה חברת 7 Translated net את אינדקס (T-Index) T, המהווה מדד סטטיסטי שנועד לסייע לזהות את השפות שבהן מדברים האנשים שיש להם עניין ברכישת מוצרים באמצעות הרשת וגם האמצעים הכספיים לרכישתם. האינדקס משלב את אוכלוסיית הגולשים באינטרנט עם התמ"ג (GDP) המוערך לנפש.

במילים אחרות, השפה מהווה משאב הכרחי וכוח כלכלי הגדל בהתמדה בהיררכיית השיקולים בעת רכישת מוצרים ושירותים באמצעות הרשת.

ההיבטים התרבותיים של הלשון המשותפת

השפה היא האמצעי החשוב ביותר בתקשורת בכל החברות האנושיות ורכיב משמעותי בזהות הלאומית, החברתית והתרבותית של בני האדם. נושא הזהות עולה לרוב בעת ההתמודדות עם קבוצות בעלות זהות שונה ולכן הוא נושא מרכזי בשיח על הגלובליזציה של השפה.

השפה מעבירה ערכים, גם כשהיא משמשת כלי תקשורתי בלבד ולא אמצעי לזיהוי תרבותי:

...language always conveys values, even when it is used as a practical tool and not as a medium for cultural identification… (Verleysen 11.1.2011: 49).

הנושא של "הנופים הרב-לשוניים" (Multilingual landscape) למשל, עולה בהקשר של השימוש הגובר באנגלית במרחבים הציבוריים של ערים רבות בעולם לצד שפות לאומיות ושפות מקומיות. נשאלת השאלה מה מידת הייצוג הרצויה של שפות באמצעות שמות של רחובות, בטקסטים, בחוקים ובתקנות ועוד Bolton 2012)).

הדיון על שימור המורשת התרבותית הוא נושא מרכזי בעקבות המגמה של הגלובליזציה של שפות אחידות. בעקבות הגלובליזציה יותר מ-3,000 שפות שונות, שהן מעל למחצית מכל השפות בעולם, עומדות על סף הכחדה. פעילות ענפה החלה בשנים האחרונות בשימורן של השפות נכחדות על ידי גופים שונים ובאמצעים טכנולוגיים מקוונים. עוסקים בנושא זה הארגון International Association of Multilingualism ופרסומים כגון International Journal of Multilingualism ו-Ogmios, העוסק בדרכי השימור של שפות נכחדות, והעיתון הווירטואלי e-newsletter Multilingualism, העוסק ברב-לשוניות באירופה.

כמו כן מתקיימים מפגשים ייעודיים כמו Workshop: Multilingualism and Literacy, EU Civil Society Platform on Multilingualism. המיזמים המרכזיים על שימור שפות נעשים על ידי החברה הגיאוגרפית (National Geographic Society's Enduring Voices Project) וכן על ידי גופים המסתייעים במרחב הדיגיטלי, כמו הוויקיפדיה, המציעה מאמרים ביותר מ-280 שפות וניבים ואוספת מידע על למעלה מ-3,000 לשונות אנושיות Sargent & Kelly 21.6.2012)). אמנם מעל ל-80% ערכים כתובים בשפות שאינן אנגלית, אולם הן מבוססות על האתר באנגלית (Wakefield 17.12.2012). לוויקיפדיה יש מהדורות בשפות שונות כמו גרמנית, צרפתית, פולנית, איטלקית, יפנית וספרדית, וגם בשפות פחות ידועות, כמו וולוף (Wolof), קטלאנית (Catalan), פיאמונט (Piedmontese), לטינית (Latin), אספרנטו (Esperanto), טיבטי (Tibetan), האיטית (Haitian) ועוד. השפות השונות המיוצגת על ידי הקהילות של הוויקיפדיה אמנם מעשירות את ההיבט התרבותי, אולם כאשר משווים בין אותם נושאים המופיעים בשפות שונות עולה הטיה תרבותית:

"…do people who self–elect for editing the page about Palestine in the English Wikipedia have and represent the same points of view of people who self–elect to edit the counterpart article on the Arabic Wikipedia or on the Hebrew Wikipedia?" We call this lens of investigation, Linguistic Point of View (LPOV) (Massa & Scrinzi 7.1.2013).

מיזם נוסף, העוסק בבלימת הסחף של שפות בהכחדה ומסתייע במרחב המקוון, נעשה בשיתוף עם גוגל(Sargent & Kelly 21.6.2012) (The Endangered Languages Projec) כניסת גוגל לפרויקט מהווה חלק מהמשימה המוצהרת של גוגל "לארגן את המידע בעולם" ולהפכו לנגיש ושימושי לכלל השפות. הפרויקט מסתמך על הקטלוג של שפות בסכנת הכחדה ( Catalogue of Endangered Languages - ELCat), שהכינו אוניברסיטת הוואי ואוניברסיטת מישיגן.

תרומה נוספת לשימור שפות באמצעות המרחב המקוון נעשית על ידי הפזורות הדיגיטליות וקהילות המיעוטים, המשמרות את מורשתן הלשונית והתרבותית באמצעות הרשת, הטלפונים הניידים וכדומה, שבעזרתם הם שומרים על קשר עם מדינות מוצאם (Blommaert. & Rampton 2011:3, Kelly 2011, Brinkerhoff 2009).

את החשש מהכחדתה של השפה מביעה נטלי קלי ב"מכתב אהבה דיגיטלי לשפה מתה". המכתב פותח בביטוי האירי breá liom an Ghaeilge"", המביע אהבה לשפה האירית, שמספר דובריה הולך ופוחת ומונה כיום פחות מ-80 אלף. לדעת קלי, כלי התרגום הטכנולוגיים יכולים לעכב את אובדן השפה ולכן היא מייחסת חשיבות ל"יום שפת האם הבינלאומית" Kelly 21.2.2011)).

ימי שפת האם מהווים אמצעי נוסף, טקסי, לשימור המורשת הלשונית והתרבותית גם לשפות שאינן נכחדות. בימים אלה נכלל יום "האלפבית הקוריאני" (Hangul Day), שנקבע ל-9 באוקטובר מאז שנת 1945 ביוזמת המלך Sejong Poonoosamy 2009)), "יום שפת האם" שקבעה UNESCO ל-21 בפברואר מדי שנה, ו"יום השפות האירופאי" (European Day of Languages), שקבעה מועצת אירופה ל-26 בספטמבר מאז שנת 2001.

המקרה של קוריאה הדרומית

לנושא של הנהגת לשון משותפת יש כאמור היבטים פוליטיים, כלכליים ותרבותיים. במקרה של קוריאה הדרומית אפשר לעמוד על היבטים במסגרת הניסיונות להנהיג שפה אחידה שהחלה עוד לפני עידן האינטרנט, נמשכה גם בעת כניסתו של העידן וטרם הסתיימה עד כתיבת שורות אלה. המאבק בין השפה האנגלית כאימפריאליזם לשוני בקוריאה הדרומית לבין פיתוח כלכלי החל עוד כשהאימפריאליזם הלשוני היה סינית ויפנית, והוא המשיך להתקיים כתהליך דה-קולוניזציה של השפה משנת 1945 עד 1990.

משנת 1990 ואילך השתלב הנושא של המדיניות ביחס לשפה בכוחות הספירליים של הגלובליזציה. הכוחות הספירליים פעלו בצורה פרדוכסלית ובסתירות בדרום קוריאה כדי לשרוד ולשגשג כלכלית.

התהליך של שימור המורשת הלשונית והתרבותית התרחש בעת ההתאמה למגמות של הגלובליזציה ותוך כדי הבנייה של הרשת עם שותפים כלכליים ששתיים מהם היו הקולוניאליסטיות לשעבר יפן וסין Poonoosamy 2009)). אולם גם התרבות האמריקנית המשיכה להפעיל את השפעתה בקוריאה, שהחלה באמצעות המיסיון הנוצרי והמשיכה בהפצת סחורות ושירותים הכוללים גם סרטים הוליוודיים והמשכה ברשת המסחר האלקטרוני Taik-Sup Auh 1998)).

אפשר להצביע על שני אירועים משמעותיים נפרדים שהתקיימו בקוריאה, אירועים שעוררו גם תקוות וגם פחדים מפני פגיעה ברגשות הלאומנים הקוריאניים. האירוע האחד הוא הניסיון הכושל של מיקרוסופט לרכוש חברת תוכנה קוריאנית מקומית Hangul and Computer -H&C)) כדי להשיג מונופול בקוריאה על מוצריה, והניסיון השני הוא ההצעה המיוחסת לסופר הקוריאני בוק לאמץ את האנגלית כשפה משותפת ולהפוך את קוריאה לדו-לשונית Bok 2001) Taik-Sup Auh 1998,). ההצעה של בוק הייתה לאמץ בשלב ראשון את האנגלית כשפת דו-לשונית משותפת ובהמשך להפוך אותה לשפה רשמית (EOL English as Official Language) בדרום קוריאה. להצעתו של בוק להעניק מעמד רשמי לשפה יש משמעות משום שהיא כרוכה בשינוי אידיאולוגי מוחלט בפרדיגמת הזהות הדרום-קוריאנית הנובעת מההצעה להחליף בהדרגה שפה מקומית בת 5,000 שנים:

…there is an immense ideological step, even a total shift in identity paradigm to give more (official) status to a language so that it progressively replaces a 5000 years old local language (Poonoosamy 2009).

על כן ההצעה של בוק עוררה מאבק פוליטי בין הקונסרבטיבים לליברלים: 58% התנגדו לה ואילו 42% צידדו בה:

…In a wild exchange of high-pitched diatribes, Bok’s opponents argued that English was not panacea and accepting his idea would wither Korea’s unique traditions and hamstring the very cultural foundation (Taik-Sup Auh 1998).

ההצעה של בוק העלתה גם שאלות בדבר התקינות הלשונית ועוררה ויכוחים על זהות לאומית, תרבות מקומית וידע ייחודי. אחת מהטענות שהועלו בשיח, ששפה איננה יכולה להיות קונסטרוקציה מתמטית והישרדותה אינה יכול להיות עניין פוליטי בלעדי Poonoosamy 2009)).

תגובתו של בוק הייתה כי ההתנגדות התרבותית והאידיאולוגית אינה יכולה להיות עוד מונחה על ידי פטריוטיות רומנטית שעזרה לקוריאה להתנגד פלישה זרה ושמרה על הגאווה ועל הכבוד של השפה בת 5,000 שנה.

בוק טוען כי העיקרון הדרוויניסטי של הישרדותם תקף גם לשפה – החזקים שורדים. האנגלית כשפה בינלאומית תהיה היחידה בשימוש בכל מקום בכל חברה בעולם. היא תכווץ את השפות האתניות ותגרום לאיבוד חיוניותן בשימוש יומיומי. השפות האתניות תיעלמנה ותהווינה מעין שפות מוזיאון (Bok 2003: 30-31).

אשר לסחר אלקטרוני השימוש בשפת הרשת בסחר זה עשוי לסייע על פי "חוק מטקאלף" ("Metcalfe’s Law"), שלפיו רשת מגדילה את ערכה באופן דרמטי בכל פעם שמתווסף לה משתמש.

ההסתגלות של קוריאה לגלגולים הגיאופוליטיים ולמטמורפוזה התרבותית של גלובליזציה מאז תחילת 1990 היא משמעותית מאוד. הפוליטיקה מעצבת את החיים של האזרחים ודואגת לרווחתם בהווה ובעתיד כל זמן שהממשלה בשלטון. עם זאת, בני האדם בעלי היכולת והרצון חייבים להסתגל למנגנונים של העולם ולהבינם. הם אלה שיכולים לעשות שינוי אפקטיבי. השינוי לא צריך לבוא בכל מחיר, ומדינה שאינה מערבית עדיין יכולה לעצב את גורלה על ידי קבלת היתרונות של הכלכלה הגלובלית, תוך שמירה על נכסיה היקרים לה: זהות, ידע, נשמה Poonoosamy 2009)).

בשנת 2003 הצהירו צ'ילה ומונגוליה כי בכוונתן להיות דו-לשוניות ולהפוך את האנגלית לשפתן השנייה, ובשנת 2009 אימצה רואנדה, שם הצרפתית הייתה אמורה להיות השפה הרשמית השנייה, את האנגלית. למה אנשים בכל רחבי העולם מרגישים את הצורך בשפה משותפת? הם רוצים לתקשר, הם רוצים לעשות עסקים זה עם זה.

המקרה הקוריאני מראה כי ה-Unicode אינה האמצעי היעיל ביותר לסביבת הקוד והיא איננה יעילה דיה בתרגום אידיוגרפים (ideographs), המייצגות ישירות קונספט, רעיון וכו', בשלוש השפות 8 (CJK) – הסינית, היפנית והקוריאנית Taik-Sup Auh 1998) ).

התייחסותם של הקוריאנים לגלובליזציה יכולה לסייע בהבנת גישתם לשפה האנגלית. הקוריאנים תומכים באנגלית כשפה שנייה אולם לא כשפתם הרשמית הבאה להחליף את הקוריאנית:

…Koreans would support making English their second official language since it could enhance their national interests, they would not support making it their official language (replacing Korean)… (Shin 2003: 18).

ואכן, בסופו של דבר הפכה האנגלית לשפה שנייה, אבל לא לשפה רשמית. אף שהקוריאנים בעלי הרמה הגבוהה ביותר של מספר הלומדים במכללות והרמה הנמוכה ביותר של שיעורי הבערות בחינוך הדו-לשוני הקוריאני (Ma, 2003), ההבנה של הקוריאנים את השפה האנגלית היא בסיסית למדי, ומשמשת רק לעיבוד מידע בסיסי, כגון מזג אוויר, לספורט ולתכנים ארוטיים. רק חלק קטן ממשתמשי האינטרנט יכולים להבין ולהפיק מבעים שנכתבו באנגלית או נאמרו בה Taik-Sup Auh 1998)).

טכנולוגיות לתכנים רב-לשוניים ברשת9

שפה טבעית ותרגום מכוֹנָה

עדיין לא הגענו למצב שבו דג בבל מסוגל לגרום לאדם המשחיל אותו לאוזנו להבין כל שפה ("מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", אדמס 1985). בטלפונים החכמים שבידינו אמנם קיימות כבר אפליקציות תרגום סימולטני של שיחות טלפון המקשיבות-מתרגמות-מדברות אבל טרם הגענו לעידן שבו מחשבים "יבינו" את תוכן הטקסט שאנו מזינים בהם. ולכן גם התחום של דיבור אדם-מכונה, הבנת שפה טבעית, כמו גם התחום של תרגום ממוחשב, אף ששיפרו בעשור האחרון את תוצאותיהם מ-25% טעות לכ-15% טעות, אינם יכולים להתקרב לאמינות מלאה בזמן הנראה לעין (סקר דיוק תרגום אוטומטי, מילן אייקן, אוניברסיטת מיסיסיפי).

הרעיון של "תרגום מכונה" נהגה לראשונה בשנות הארבעים, יחד עם תיאוריות קריפטוגרפיה, עיסוק שהניב המצאות רבות בעת המלחמה הקרה (Warren Weaver, A.D. Booth, Alan Turning), אך נדם במשך יותר משני עשורים, לאחר שהוגדר במשרד המדע האמריקני כמסובך עד בלתי-אפשרי לפתרון. ההשקעות והמחקר חודשו בשנות השמונים, במקביל להתפתחות תחומים של מערכות סמיוטיות ובינה מלאכותית והניבו טכנולוגיות תרגום אוטומטי מבוססות חוקים – RBMT – Rule Based Machine Translation (על פי מאגרי מידע מורפולוגי, תחבירי וסמנטי) שהשתמשו כבר במילונים ובמאגרי "זכרון תרגומי". טכנולוגיות תרגום בגישה סטטיסטית (Statistical Machine Translation) צמחו בשנות התשעים, עם הצטברות יותר ויותר טקסטים באינטרנט, כוח מִִִחשוב זול וכמעט אינסופי ואינדקסים מתוחכמים.

הסביבה הרב-לשונית באינטרנט גם הגדילה את הצורך בתרגום מקוון (Gritsenko & Anisimov 1998), מיליוני דפי אינטרנט מתורגמים כל יום במנועים האוטומטיים הפופולריים GoogleTranslate ו-MS-Bing, כולל טקסטים חברתיים בזמן אמיתי, בקבלת דבר דואר אלקטרוני או צפייה בסטטוס בפייסבוק. אמינות תרגום היא דבר הקשה למדידה, כי זה תלוי בסוג התכנים ובצמדי השפות ובהגדרה של מהות הדיוק, ולדבריו של ניק פפולה ממולטילייזר, גם אם 60%–70% מהטקסט הוא בר-הבנה, עדיין אחוז קטן יותר מהמשפטים אכן מתורגמים במדויק. הכיוונים העכשוויים הם טכנולוגיות היברידיות לתרגום אוטומטי המשלבות מערכות חוקים עם מנועי השוואה ומציאת תבניות דומות, תוך שכלול ולקיחת הטוב ביותר מכל התוצאות (לדוגמה, Safaba הישראלית המתבססת בין השאר, כרבים אחרים, על התוכנה הפתוחה הסטטיסטית MOSES). מיזמים מבריקים נוספים התורמים ל"ידע הרב-לשוני" הגלובלי, מנצלים את חוכמת ההמונים שרוצים ללמוד שפה חדשה. למשל DuoLingo, המשתמש בזיהוי מילים מסריקות ספריות שלא צלחו OCR אוטומטי – על ידי המקלידים בטפסים להזדהות כבני אנוש ולא רובוטים.

פרופ' יעקב שויקה מאוניברסיטת בר-אילן, מומחה בבלשנות חישובית ומי שפיתח את המילון העברי-אנגלי-עברי מורפיקס, מצהיר שלעולם לא יוחלף לחלוטין המתרגם האנושי. ואכן, כשמדובר על הצגת מידע אמין, בעלי המידע, כלומר בעלי האתרים ברשת, משקיעים בתרגום אנושי.

על ניהול תוכן רב-לשוני "אנושי"

כ-80% ממשתמשי הרשת צורכים מידע בשפות שונות מאנגלית, ורק כ-40% מהמידע בה כבר מתורגם. רובו עדיין לא. צרכני הרשת הסופיים (B2C) מעדיפים לקבל מידע ולקנות מוצרים ושירותים בשפתם אמם וגם נוטים להעדיף את השפה שבה אפשר למקסם את ההזדמנויות בשוק העבודה (Fishman 2001: 453). הנתונים על צרכני הרשת מראים כי שביעית ביליון מתוך שני ביליוני הגולשים ברשת בעולם אינם דוברי אנגלית (ראו פירוט מלא בפרק "ההיבטים הכלכליים של הלשון המשותפת").

החשיבות של השפה המשותפת מתבטאת לא רק בצרכים כלכליים וצרכניים אלא גם בצרכים חברתיים, הומניים, חינוכיים ומשפטיים שאינם מסתמכים בצורה מספקת על כלי עזר, מילונים ותוכנות תרגום ממוחשבות ונעזרים במתרגמים אנושיים.

בעשורים הראשונים ברשת, בעלי אתרים שרצו להציג מידע רב-לשוני תרגמו אותו במערכות המקומיות, שִכפלו את מבנה האתר לשפה הנוספת והחליפו את התכנים בתרגומיהם. כיום יש כמה פתרונות לניהול מקוון של המידע הרב-לשוני באתרים.

פתרון מסוג אחד הוא רכיבי תוכנה למערכות ניהול התוכן (CMS – Content Management Systems), מערכות סגורות (כמוASP או Lotus) ומערכות פתוחות ופופולריות (כמוWordpress, Drupal, Mediawiki). רכיבים כאלה מאפשרים לנהל תרגום של מחרוזות (Strings) לצורך ניווט ואינטראקציה באתר, וכמובן את תוכני הדפים עצמם, תוך שמירה של הצבעה לתרגומים הקיימים באתר ומעקב אחרי אלה שלא תורגמו. WPML למשל, הוא תוסף פופולרי לוורדפרס (של חברת OnTheGoSystems הישראלית).

פתרון מסוג אחר התפתח ברשת – שירותים ליצירה ולניהול התרגומים ה"אנושיים" של אתרים שעדיין לא הפכו לרב-לשוניים – באמצעות מנגנוני תרגום חזותיים, ושמירת האתר המקביל בשרתי PROXY הנמצאים בענן. חברת Smartling האמריקנית למשל, מספקת שירותים כאלה.

שני סוגי הפתרונות הללו מקושרים (Affiliated) עם אתרי אינדקס של מתרגמים מכל העולם (למשל Echo International האמריקנית או One Hour Translation הישראלית), המשדכים בין צרכני התרגום לספקי התרגום. מסתבר שלתוצאה משובחת, המתרגם צריך שיהיה מצוי בתרבות ובתחום העניין שאותו הוא מתרגם. במאגרים גדולים אפשר לרוב למצוא מתרגמים מכל התחומים, אך חלק מהחברות והארגונים מעדיפים לפתח יכולות תרגום Inhouse או בחברות בוטיק מקומיות (למשל חברת זמנהוף או חברת ביירון).

צדק לשוני לפוליגלוטים

עד כאן על טכנולוגיות היצירה והניהול של מידע רב-לשוני ברשת. אך מה קורה לצרכני המידע הרב-לשוני? דומה ששם לא התרחשו התפתחויות רבות, ועדיין, כמו לפני 20 שנה, כך גם בשירותים המודרניים ביותר שנזכרו לעיל, ממוקמת בראש הדף שורה של דגלים, או תפריט דרופ-דאון עם שמות השפות, וההתייחסות לגולשים היא כאילו הם צורכים מידע רק בשפה אחת וכאילו הם מתקשרים עם אנשים אחרים רק בשפה אחת. שהרי ברגע שבחרתם בדגל צרפת, אתם עוברים לאתר עם תפריטים בצרפתית ותכנים בצרפתית. ואם עברתם לרגע לערבית או סינית? איבדתם מיד את ההקשר בשפה שניווטתם עד כה, אתם בעולם אחר. האם יש בחשיבה הזאת משהו לאומי? תזכורת לתהליכים האימפריאליסטיים הנזכרים בפרק הקודם?

למעשה רובנו פוליגלוטים, כלומר דוברי שפות שונות ברמת ידע וחוזק שונים. ולא רק המהגרים או התיירים שבינינו, אלא גם הסטודנטים, צרכני הקניונים המקוונים, יוצרים אירופאים וסינים, ומי לא? בתור פוליגלוט הייתי רוצה לבצע חיפוש בשפה הנוחה לי ולמצוא את הפיסקה התואמת בשפה שבה אני מתקשר עם הרשויות. הייתי רוצה לנווט באתר רפואי בשפה הנוחה לי, ולהיות יכול לשתף את התרגום המתאים עם חברים בקבוצת התמיכה בְּמחלה כְּשֶלי בפייסבוק. הייתי רוצה להשוות בין כמה שפות בפסקי דין בינלאומיים בשוויצריה והייתי רוצה להשוות מחירים של קרם צרפתי בארץ ובהונג-קונג כי לשם אני נוסע, ומכיוון שהמידות והכמויות והמרכיבים הנם בשפה זרה.

אחת האפשרויות לענות על צורכי הגולשים באתרים רב-לשוניים היא טכנולוגיית SideLang, המציגה כל צמד תרגומים זה לצד זה תוך מתן אפשרות לניווט ולחיפוש בשפה שנוח להם להשתמש בה. בעזרת הממשק של תצוגה דו-צדדית כזו, הגולשים יכולים לתקשר ביניהם, כלומר לשתף ברשתות החברתיות את המקטע שבחרו יחד עם תרגומו. הצורך בשיתוף מידע בין דוברי שפות שונות זוהה במחקר הבוחן את השימוש באנגלית, הינדית ופונג'בית (Punjabi) בארבעה הקשרי תקשורת שונים באינטרנט ובודק את הממדים של אחידות ותיאום אתני (Paolillo 2011). השיתוף במידע מתורגם נועד לבסס אמון וצדק לשוני וגם להיתרם מחוכמת ההמונים, כלומר לאפשר לקהל הרחב לדרג את איכות התרגום ו/או לתרום לו בעצמו (Crowd Translation).

בישראל 2011 יש כשישה מיליוני דוברי עברית, מיליון וחצי דוברי ערבית, מיליון דוברי רוסית, מאה אלף דוברי אנגלית ומאות אלפים דוברי שפות אפריקאיות, מזרח-אירופאיות ואסיאתיות. עתירות בנושא תרגום לשפות ברשת מונחות על שולחן הכנסת (למשל לועדת הטכנולוגיה ב-2008), וב-2012 אף הגישה "עמותת ידיד" הצעת חוק הקובעת כי אתרי האינטרנט הממשלתיים והציבוריים יתורגמו לכמה שפות לנוחות אזרחי המדינה, בטענה שחלק גדול מהאזרחים במדינה מסוגלים להבין עברית רק ברמה בסיסית.

אין לנו נתונים עד כמה מהאתרים הציבוריים, החינוכיים או המסחריים מספקים את המידע בשפות שונות, אך ידוע שהוא לוקה בחסר. בישראל, כאמור, מפתחים טכנולוגיות רבות ומתוחכמות שאמורות לסייע בתהליכי התרגום, ונוכח החוסר במידע מעניין אם ובאיזה קצב נזכה לראות את התכנים העבריים מתורגמים לשפות השונות ובאיזו מידה דומים התהליכים בארץ לאלה שמתרחשים באירופה ובמדינות העולם האחרות המתמודדות כמונו עם "חוסר צדק לשוני".

דיון

השפה כמרכיב משמעותי בזהות הלאומית, החברתית והתרבותית של בני האדם עולה כציר מרכזי בדיונים על כלל השפות המשותפות שעלו וירדו במשך יותר מאלפיים שנה. מסקירת הספרות שהובאה במאמר אפשר להסיק כי שפה מבטאת ערכים גם כשהיא משמשת לכאורה רק כלי תקשורתי ולא אמצעי לזיהוי תרבותי, שכן השפה היא הראי המשקף את הנפש הקולקטיבית שלנו:

The words we coalesce around as a society says so much about who we are. The language is a mirror that reflects our collective soul (Reimold 29.5.2012).

מסקנה זו מהווה רקע לדיון על התופעה של השפה המקוונת כשפה משותפת, אולם בשונה משאר השפות המשותפות היא בעלת משמעות פרדוכסלית, שכן מצד אחד היא עלולה להאיץ את הכחדתן של שפות רבות, ומצד אחר היא משמשת כלי טכנולוגי המסייע בבלימת הסחף של שפות בהכחדה, באמצעות המרחב המקוון דוגמת הפרויקטים של גוגל והוויקיפדיה.

הדיון בנושא של השפה המקוונת איננו רק נסוב על השאלה איך בני האדם משתמשים ברשת בשפה שאינה שפת האם שלהם, שאלה שהעלתה כבר לפני כעשור ברנדה דנט Danet & Herring, 2003)), הנחשבת אחת החוקרות הראשונות בעולם שהחלה לעסוק בבלשנות החברתית של הרשת, אלא מהווה נושא בעל משמעויות רבות שיש להן השלכות בתחומים הכלכליים, החברתיים, התרבותיים והפוליטיים. דנט קבעה כי ללא מיפוי של הרב-לשוניות באינטרנט והשלכותיו יהיה קשה לדון בנושא, אולם המיפוי לא נעשה עד כתיבת שורות אלו אף שנוספו והתעצמו האילוצים הבאים:

  • המגמה הכלל-עולמית לשמירת שפות ותרבויות דוגמת אונסקו.
  • העצמתם של תהליכים פוליטיים הקשורים לשפות טריטוריאליות והעלאת התייחסות לזכויות מהגרים ומיעוטים על רקע של הצדק הלשוני דוגמת מועצת אירופה OSCE 1998, 2009)).
  • התפשטות האינטרנט והתרחבותו של השיח החברתי אל מעבר לארצות דוברות האנגלית בעלות תרבויות מגוונות ולרבדים חברתיים המתקשים ברכישת שפות נוספות על שפת האם.דרישות של מיעוטים ומהגרים המבקשים לשמר את מורשתם בעקבות הרחבתה של "הפזורה הדיגיטלית" (Digital Diasporas).
  • הדרישות של צרכני הרשת הסופיים (B2C) בקניית מוצרים ושירותים בשפת אמם עקב התרחבות הסחר האלקטרוני, הסלולרי והחברתי. ראוי לציין כי המידע שהובא במאמר על צרכני הרשת עלול להיות מוטה, שכן הוא מבוסס במידה רבה על מקורות של התאגידים והחברות העוסקים בשירותי תרגום וטכנולוגיות התרגום במגמה לשווקם.
  • השתכללותן של טכנולוגיות התרגום (‘machine translation’, multilingual human translation CMS) העשויות לשמש אלטרנטיבה לרב- לשוניות ברשת ולשמירה על שפות נכחדות.

בסקירת הספרות עלו מושגים כמו אימפריאליזם לשוני (Linguistic imperialism), פוליטי ותרבותי (Phillipson, 1992), שפה ככוח כלכלי (economic power of the language), פוסט-קוֹלוֹנְיָאלִיזְם לשוני (postcolonial multilingual), קוֹלוֹנְיָאלִיזְם וולונטרי (voluntary colonialism), זהות לשונית (Linguistic identity) וזהות לשונית היברידית (hybrid linguistic identity).

המושג "אימפריאליזם" נגזר מהמילה הלטינית Imperium, שפירושה לשלוט, וקיבל במשך הזמן קונוטציה שלילית של שליטה למטרות ניצול. המושג "קולוניאליזם" נגזר מהמילה הלטיניתColonia , מושבה, שפירושה שליטה תרבותית, פיזית ומרחבית. שני המושגים משמשים כיום יותר כמושגים חלופיים המתייחסים לדרגות שונות של שליטה או השפעה לשונית, חברתית, פוליטית וכלכלית. במקרה של הרשת כוונתם עמדות כוח פוליטיות, כלכליות או תרבותיות.

כששפת האינטרנט נתפסת כאימפריאליזם לשוני או כפוסט-קולוניאליזם לשונית, הכוונה שיש לה כוח כלכלי, פוליטי ותרבותי (Phillipson, 1992.), אך אין היא הופכת בכך את גולשי הרשת לבעלי אזרחות של מדינה כלשהי, אפילו לא ל"מדינת האינטרנט", שכן ניתן להצטרף אליה בצורה וולונטרית, חופשית, פתוחה, בלתי פורמלית, גמישה ומאפשרת מיקוח וחידושים ואף מתאימה לגולשים המתקשים ברכישת האוֹרְיָינוּת (literacy)של שפה סדורה. לכן ההצטרפות של גולשים לרשת היא בחזקת קוֹלוֹנְיָאלִיזְם לשוני וולונטרי, דוגמת התייחסותה של קוריאה הדרומית כלפי תהליכי ההגמוניה והקוֹלוֹנְיָאלִיזְם האמריקני Poonoosamy 2009) (Yun 2001,.

עם זאת, הקולוניאליזם הלשוני הוולונטרי אינו מונע את עיצובם של אידיאולוגיות, ערכים תרבותיים וזהויות בתפיסתם ובנטיותיהם של בני האדם, הגורמים לקונפליקטים לשוניים ותרבותיים המטביעים את חותמם בחיי היומיום בעת שהם נדרשים לקבוע את זהותם על פי אחת מהשפות הקולוניאליות (Ngefac 2010).

האימפריאליזם הלשוני עולה, לטענת ניקולס ג'ון, גם ביחס לטכנולוגית ה- 10 Unicode, המהווה מעין סמן של האימפריאליזם המערבי הקלאסי שנוצר על ידי תאגידים רב-לאומיים אמריקנים המארגנים את המשאבים הגלובליים למערכת של ייצור וצריכה חדשה ובאופן פרדוכסלי. באותה עת מסייעת הטכנולוגיה הזאת בשימור המורשת הלשונית של העולם (לגופים כמו אונסק"ו, החברה הגיאוגרפית) וכן היא שומרת על זהותם של מהגרים ומיעוטים John 2012)).

את המשמעות הפרדוכסליות של טכנולוגיית ה-Unicode אפשר לייחס גם לטכנולוגיות התרגום האחרות, הממומנות בעיקר על ידי התאגידים ונתפסות כאימפריאליסטיות מבחינה לשונית, אך באופן פרדוכסלי הן עשויות לשמש גם אמצעים לשמירה על השפות בסכנת הכחדה בלי שיחליפו בינתיים את שפת הרשת (AlexandeR).

התפתחותן של מכונות התרגום, מנבא מנגד ניקולס אוסטלר (Ostler 2010), תביא בסופו של דבר לקריסה האפוקליפטית של האנגלית בדומה לשפות האחידות בעבר:

Hay Festival 2012: English will die out like Latin, leading linguist claims (Gray, 6.6.2012)

דומה כי נבואתו של אוסטלר לוקה בחסר שכן אין הוא מבדיל בין אנגלית כלינגואה פרנקה לבין שפת הרשת. הוא גם מגזים בגישתו המסתמכת בעיקר על הפרדיגמה והמושגים שנוצרו על בסיס נתונים היסטוריים וכן על חוסר הבנה בתרומתן למעשה של טכנולוגיות התרגום.

טכנולוגיות התרגום אינן עונות עדיין על צורכי הגולשים; הן מאפשרות להבין רק את התוכן הכללי של טקסטים בשפה זרה ואינן פותרות את בעיית התקשורת בין הגולשים דוברי שפות של ילידים (native languages). הן מתקשות לענות לעתים על בעיות תרגום הקשורות ללשון ולמסמכים משפטיים (Economist 10.10.2012) ואינן מתאימות לגולשים המעדיפים לבלות את זמן האיכות שלהם בשפת אמם ולבצע את רכישותיהם המקוונות.

מנועי התרגום אינם יעילים גם בתרגום של אידיוגרפים (ideographs), המייצגים ישירות קונספט כמו בשלוש השפות – הסינית, היפנית והקוריאנית (CJK). מגבלה זו עלתה כבר עם הפעלת ה-Unicode

Taik-Sup Auh 1998)). למותר לציין כי ההשקעה בתרגומים טכנולוגיים היא גבוהה מאוד ולכן ייתכן כי ההשקעה לא תיעשה בכל השפות המינוריות. אמנם קיימים כמה מנועי תרגום משוכללים כמו של גוגל (Google Translate), שבהם התרגומים מדויקים יותר יחסית, אבל רק כשהאנגלית היא שפת היעד או שפת המקור.

החלופה לטכנולוגיות התרגום היא אתרים רב-לשוניים המעלים את נושא הזהויות של השפה והתרבות. התופעה של נושאי הזהויות הלאומיות והרב-לשוניות אינה חדשה. היא כבר נחקרה באפריקה ובאסיה שלא בהקשר לאינטרנט, בין היתר על ידי אריק אנשימבל, שהעלה את האפשרות של "תנודות זהות לשוניות":

...This conscious process of linguistic identity fluctuation is referred to here, just like in as identity opportunism (Anchimbe 2007 b).

תנודות זהות עולות בעת הגלישה בזהויות מרובות (הכט 2003). לזהויות ברשת יכולות להיות משמעויות משלימות ומשמעויות סותרות. הן עשויות להופיע בו-זמנית, הן עשויות להיות אוניברסליות או פרטיקולריות, גם גלובליות וגם לוקליות, גם קוסמופוליטיות וגם בעלות אופקים צרים, גם אינסטרומנטליות וגם אינטגרטיביות (Anchimbe 2007: 12). תנודות זהות לשוניות מאפשרות גם ליצור "זהות אופורטוניסטית" (identity opportunism), שבאמצעותה אפשר ליהנות מיתרונותיהן של כמה שפות בהתאם לסיטואציה כדי ליהנות מהזדמנויות שמציעות שפות שונות.

תנודת זהות היא אחת התשובות לשאלת הרב-לשוניות ברשת, שבאה לידי ביטוי ב"זהות הלשונית ההיברידית" ולזהות המכונה Linguabridity, המהווה הֶלחֵם של המילים language (שפה) עם המילה hybridity (כלאיים). זהות זו אינה זהות מתחרה בזהות הלאומית של שפת האם ואינה סותרת אותה:

…to build identity allegiances in certain ways that permit them to switch forth and back between themThis e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. 2006, Anchimbe 2007b).

הזהות הלשונית ההיברידית מאפשרת להתייחס לשאלת השפה ללא צורך להסתייע בתפיסות המייחסות לשפה אחידה משמעויות אינסטרומנטליות או אינטגרטיביות, קולוניאליות או אימפריאליסטיות.

סיכום

הדיון ברב-לשוניות אינו חדש. כבר ויליאם שייקספיר כתב באחד ממחזותיו:

They have been at a great feast of languages and stolen the scraps (William Shakespeare: Love's Labour's Lost. Act V, Scene 1).

את השיח ב"משתה הגדול של שפות" אפשר לראות כאלגוריה לרב-לשוניות. מה"שאריות" הלינגוויסטיות הגנובות נוצרה שפה משותפת המהווה מוקד קבוע למאבקים כלכליים, פוליטיים, מעמדיים, בין-דוריים ואחרים והעומדת כסלע מחלוקת בין מדינות, קבוצות וקהילות המבקשות לחדד את גבולותיהן באמצעות השימוש בקודים לשוניים ספציפיים.

האנגלית, שהפכה באינטרנט לאנגלית בלתי תקינה ולעגה רשתית המקבלת אוצר מילים משפות שונות וביטויים סימבוליים עשירים יותר מהטקסטים עצמם, הפכה לרועץ גם לשומרי חותמה התרבותי השמרני ול"חגיגה שלא הוזמנו אליה המורים ללשון האנגלית" (דילון 2004).

ל"משתה הגדול של השפות" הייתה בוודאי מוזמנת גם שפת האינטרנט לו הייתה קיימת, שכן המאבק על מעמדה הסוציולינגוויסטי מעיד כי האינטרנט התפתח לתרבות ללא גבולות.

הדיון ברב-לשוניות התבסס בחלקו על נתוני תאגידים מסחריים בעלי עניין החשודים במידת מהימנותם בהצגת המידע, ולכן בדיונים עתידיים רצוי שיהיו נתונים מהימנים יותר המבוססים על מחקרים אובייקטיביים שלא נמצאו בעת כתיבת עבודה זו.

כמו כן, דומה כי השימוש שעשו חוקרים רבים במושגים כמו קפיטליזם, אימפריאליזם וקולוניאליזם בחקר השפות מחייב דיון מחודש.

נושא הרב-לשוניות ברשת ראוי להיכלל בצורה משמעותית יותר בלימודי התרבות. לאפשרויות של הרב-לשוניות ברשת יהיה תפקיד חשוב יותר ויותר בהתפתחות האינטרנט בעתיד.

למרות העובדה שישראל היא מדינה רב-לשונית ויש בה מיעוט ערבי, עולים רבים מרחבי תבל, עובדים זרים ומהגרים וכן יזמות רבה של טכנולוגיות הרשת, חסר מידע על שאלת הרב-לשוניות ברשת.

References: Bibliography & Webliography and Further Reading

  1. Aitym, S. (19.3.2010) - The Evolution of Machine Translation: Supervening Social Necessity, Hype Cycle, Disruptive Innovation. Communication Desideratum
  2. Allmann, K. (2009) - "Arabic Language Use Online: Social, Political, and Technological Dimensions of Multilingual Internet Communication.”The Monitor Journal of International Studies, 15:1 (2009).
  3. Alptekin, C. (2005) - Dual language instruction: Multiculturalism through a lingua franca. In: A TESOL Symposium on Dual Language Education: Teaching and Learning in Two Languages in the EFL Setting, (pp.5-11). Istanbul: Boğaziçi University
  4. Alptekin, C. (2012) - Understanding English as a Lingua Franca. International Journal of Lexicography. 66(2): 248-251.
  5. American dialect.org 4.1.2013 - "Hashtag” is the 2012 Word of the Year. American Dialect Society
  6. Anchimbe, E. A. (2007a) - Linguistic Identity in Postcolonial Multilingual Spaces. UK: Cambridge Scholars Publishing.
  7. Anchimbe, E. A. (2006) - "Linguabridity: Redefining linguistic identities among children in urban areas.” TRANS 16(April). Internet-Zeitschrift für Kulturwissenschaften.
  8. Anchimbe, E. A. (2007b) - Hybrid linguistic identities in postcolonial Africa: the intricacy of identity opportunism in multilingual Cameroon. In Toro, De Alphonso and Frank Heidemann (eds.) New hybridities: Societies and cultures in transition. 211-235. Leipzig: Olms.
  9. Arno, C. (15.11.2010) - Why Your Business Must Embrace the Foreign Language Internet. Mashable, Inc.
  10. Arno, C. (25.5.2011) - 5 Strategies for Managing Twitter Across Multiple Languages
  11. Arno, C. (9.8.2011) - The Foreign Language Internet: Spotting the Big Growth Markets
  12. Aronin, L. & Basilius, B. (2012) - Individual differences in the light of new linguistic dispensation. In New perspectives on individual differences in language learning and teaching. pp 15-32. Springer
  13. Axelsson, A.-S., Abelin, A. & Schroeder, R. (2007) - Tolerance for Language Shifting in Graphical Multiuser Virtual Environments In: The multilingual Internet: Language, culture and communication online Edited by:B. Danet & S. Herring. 362-381 New York, N.Y: Oxford University Press
  14. Baron, N. S. (2003) - Language of the Internet. In A. Farghali (Ed.), The Stanford handbook for language engineers (pp. 59—127). Stanford, California: CSLI.
  15. Ben-Rafael, E., Shohamy E. & Amara M.H. Trumper-Hecht N. (2006) - Linguistic Landscape as Symbolic Construction of the Public Space: The Case of Israel. International Journal of Multilingualism 3(1)
  16. Blackledge, A. (2005) - Discourse and Power in a Multilingual World Amsterdam, John Benjamins.
  17. Blommaert, J. & Rampton, B. (2011) - ‘Language and super-diversity.’ Diversities 13(2): 1-22
  18. Blommaert, J. (2010) - The sociolinguistics of globalization. Cambridge, UK; New York: Cambridge University Press.
  19. Bok, G. (2001) - Leong-eo munje-ui bonjilgwa daechaeg [The substance of the issue of English, and solutions). Sahoebipyeong, 28. 127- 157. Seoul: Nanam publishing.
  20. Bok, G. (2003) - Yeong-eoleulgong-yong-eolo samja: boggeo-il-ui Jeong-eo gong-yonglon [Let‘s take EOL: Bok‘s arguments). Seoul: Samsung Economy Research Institute (SERI).
  21. Bolton, K. (2012) - World Englishes and linguistic landscapes 31(1)30-33 World Englishes
  22. Brinkerhoff, J. M. (2009) - Digital Diasporas: Identity and Transnational Engagement. Cambridge University Press,
  23. Cameron, D. (4.12.2010) - The Last Lingua Franca by Nicholas Ostler – review The Guardian
  24. Common Sense Advisory (2011) - Facts and Figures. Common Sense Advisory, Inc
  25. comScore (5.12.2012) - State of the Internet in Q3 2012. comScore
  26. comScore (11.8.2010) - Indonesia, Brazil and Venezuela Lead Global Surge in Twitter Usage
  27. Crystal, D. (2001) - "The language of e-mail," 94- 128. In Language and the Internet. Cambridge: Cambridge University Press
  28. Crystal, D. (2004) - A Glossary Of Netspeak And Textspeak Edinburgh: Edinburgh University Press
  29. Crystal, D. (2010) - Internet language, in L. Cummings (Ed.). The Pragmatics Encyclopedia (pp. 234-6). London: Routledge.
  30. Crystal, D. (2011) - Internet Linguistics. London: Routledge.
  31. Danet, B. (2001) - [email protected]: Communicating Online. "New Technologies, New Cultures", series edited by D. Slater. Oxford: Berg Publishers,distributed in the United States by New York University Press. Chapter 2, "'Feeling Spiffy:' the Changing Language of Public Email," pp. 51-99.
  32. Danet, B. & S. Herring. (2003) - "Introduction: The Multilingual Internet", Journal of Computer Mediated Communication 9 (1).
  33. Danet, B. & S. Herring. (2007) (eds.)
    34. - The Multilingual Internet: Language, Culture, and Communication Online New York: Oxford University Press.
  34. DePalma D. A. (2009) - Can’t Read, Won’t Buy: Why Language Matters on Global Websites Common Sense Advisory, Inc.
  35. DePalma D. A., Sargent B. & Beninatto R. S. (2006) - Can’t Read, Won’t Buy: Why Language Matters on Global Websites. Common Sense Advisory, Inc
  36. Doyle, C. (12.12.2012) - Google Zeitgeist list reveals most popular searches in 2012 . Silicon Republic
  37. Economist (10.10.2012) - Translating and the law Legal language Legal English is the style of English used by lawyers and other legal professionals in the course of their work
  38. Einarsson, S. (1998) - Language and communication in the context of creative diversity UNESCO INFOETHICS 1998
  39. Eller, L. (2005) - Instant Message Communication and its Impact upon Written Language. University of Virginia. Retrieved from wvuscholar.wvu.edu
  40. European Commission (2011) - Lingua Franca: Chimera or Reality"
  41. Ferguson, C. (1972) - Diglossia. In P. P. Giglioli (Ed.), Language and social context (pp. 232-252). Harmondsworth: Penguin.
  42. Fishman, J. A. (1991) - Reversing Language Shift: Theoretical and Empirical Foundations of Assistance to Endangered Languages. Clevedon etc.: Multilingual Matters.
  43. Fox, Z. (7.3.2012) - Is There Too Much English on the Internet? Mashable Inc
  44. Frederick, E. A. (1.3.2012) - A New International Business Language: Globish Forbes
  45. Ghonaimy, A. (1998) - Role of Language engineering in supporting multilingual aspects in cyberspace UNESCO INFOETHICS 1998.
  46. Gray, L. (6.6.2012) - Hay Festival 2012: English will die out like Latin, leading linguist claims. The Telegraph
  47. Gritsenko, V. I. & Anisimov A. V. (1998) - Multilingual Environment in the Cyberspace UNESCO INFOETHICS 1998
  48. Harris, S. (23.9.2012) - Illiterate Britain: One in five Daily Mail
  49. Herring, S. (1994) - "Politeness in Computer Culture; Why Women Thank and Men Flame." pp. 278-294 in Cultural Performances: Proceedings of the Third Berkeley Women and Language Conference, eds. M. Bucholtz, A. Liang, L Sutton, and C. Hines. Berkeley: Berkeley Women and Language Group.
  50. Hurst, L. (7.3.2009) - Parlez vous Globish? Probably, even if you don't know it.
  51. IBM (8.1.1954) - 701 Translator. IBM Press release.
  52. Internet World Stats (2012) - Top Ten Languages Used in the Web
  53. John, N. J. (2011) - The Construction of the Multilingual Internet: Unicode, Hebrew and Globalization Journal of Computer-Mediated Communication (Forthcoming)
  54. John, N. J. (2011) - "The Diffusion of the Internet to Israel: The First Ten Years". Israel Affairs, 17(3) 327–340
  55. John, N. J. (2011) - "Representing the Israeli Internet: The Press, the Pioneers, and the Practitioners". International Journal of Communication 5 (1545–1566)
  56. John, N. J. (2012) - "The Construction of the Multilingual Internet: Unicode, Hebrew, and Globalization" Paper presented at the annual meeting of the International Communication Association, TBA, Boston, MA, May 25, 2011 Online APPLICATION/PDF
  57. Kelly, N. (21.2.2011) - A Digital Love Letter to a Dying Language
  58. Khan, R. (21.10.2010) - Linguistic imperialism?
  59. Kim, R. (13.10.2012) - Google Translate conversation mode expands to 14 languages
  60. Le, Crosnier, H. & Vannini, L (eds.) (2012) - Net.lang. Towards the multilingual cyberspace. Caen (FR): Unesco C&F יditions.
  61. Lovgren, S. (2007) - Languages Racing to Extinction in 5 Global "Hotspots" . National Geographic News
  62. Lu, K. (9.8.2011) - The Foreign Language Internet: Spotting the Big Growth Markets. WordStream http://www.wordstream.com/blog/ws/2011/08/09/foreign-language-growth-markets
  63. Ma, R. (2003) - Zhongguo Gezuqunzhijiande Jiegouxingchayi‘ [The Structural Disparities between China‘s Ethnic Groups], Shehui kexue zhanxian 4: 174–85
  64. McCarthy, A. (16.8.2012) - English is the language of the global village but we risk getting lost in translation. The Irish Times
  65. Nerriere, Jean-Paul (2004) - Parlez Globish? Paris: Eyrolles
  66. Nerrière, Jean-Paul & Hon, D. (2009) - Globish the World Over International Globish Institute. www.globish.com
  67. Ngefac, A. (2010) - Linguistic Choices in Postcolonial Multilingual Cameroon. Nordic Journal of African Studies 19(3): 149–164. http://www.njas.helsinki.fi/pdf-files/vol19num3/ngefac.pdf
  68. Nicholas, A. J. (2008) - The Arrival of the Internet in Israel: The Local Diffusion of a Global Technology. Thesis Submitted for the Degree of "Doctor of Philosophy” http://sociothink.com/njohnphd.pdf/
  69. Nishigaki, T. (1998) - Multilingualism on the Net UNESCO INFOETHICS 1998
  70. OSCE (1998, 2009) - The Oslo Recommendations Regarding the Linguistic Rights of National Minorities & Explanatory Note. High Commissioner on National Minorities. Reprinted in 2009 in the Netherlands
  71. Ostler, N. (2010) - The Last Lingua Franca USA Bloomsbury/Walker Books
  72. Ostler, N. (2005) - Empires of the Word – a language history of the world . UK/USA: Harper Collins
  73. Ostler, N. (2007) - Ad Infinitum: A Biography of Latin. USA:Harper Collins UK and Walker Books/Bloomsbury, 2007 http://www.amazon.com/Ad-Infinitum-A-Biography-Latin/dp/080271515X
  74. Paolillo, J. C. (2011) - "Conversational” codeswitching on Usenet and Internet Relay Chat. [email protected], 8, article 3. http://www.languageatinternet.org/articles/2011/Paolillo
  75. Paolo Massa, P. & Scrinzi, P. (7.1.2013) - Manypedia: Comparing language points of view of Wikipedia communities. First Monday 18 (1)
  76. Phillipson, R. (1992) - Linguistic Imperialism, Oxford University Press.
  77. Poonoosamy, M. (2009) - Language Policies in South-Korea: Talk Anglo-Korean Epic resistance in the hub of globalization International Conference on Migration, Citizenship and Intercultural Relations 19 - 20 November 2009 Deakin University Australia
  78. Populis (28.9.2010) - Internet Advertisers Must Focus on Non-English Language
  79. Rashid, R. (8.11.2012) - Speech Recognition Breakthrough for the Spoken, Translated Word MicrosoftResearch·
  80. Re-Bel E-book 11 (2011) - The linguistic territoriality principle: right violation or parity of esteem ? Re-Bel initiative, Brussels
  81. Reimold, D. (29.5.2012) - College Word of the Year Contest contenders. The Washington Post
  82. Rodriguez, C. R. & Rissman J. (21.6.2012) - The Endangered Languages Project: Supporting language preservation through technology and collaboration Google official blog
  83. Rotaru, A. (2011) - "The foreign language internet is good for business" Scott McLay
  84. Sargent, B. & Kelly, N. (21.6.2012) - Google Takes a Stand for Endangered Languages. Common Sense Advisory Blogs
  85. Shin, Gi-Wook (2003) - The paradox of Korean globalization. Working paper. Shorenstein Asia-Pacific
  86. Shohamy, E. (2005) - Language Rights in the Multilingual Society of Israel IN Diskin R.D. (Eds.) Perspectives on Language and Language Development Essays in honor of Ruth A. Berman. Tpp 87-101.
  87. Shohamy, E. (2011) - Assessing Multilingual Competencies: Adopting Construct Valid Assessment Policies. The Modern Language Journal. 95 (3) 418–429,
  88. Shohamy, E., Ben-rafael, E. & Barni, M. (eds.) (2010) - Linguistic Landscape In The City. Multilingual Matters Ltd
  89. Shrestha, G. (1997) - A perspective of cultural and linguistic problems associated with distance education in developing countries UNESCO INFOETHICS 1998
  90. Spolsky, B. (2008) - Language policy. Language in Society, 37, 123-126
  91. Taik-Sup Auh (1998) - Promoting multilingualism on the Internet: Korean experience. Enesco infoethics 1998
  92. TechTalkAfrica (3.10.2012) - Urban Dictionary: A Web Based Dictionary of Words
  93. Tomlinson, J. (1991) - Cultural imperialism: a critical introduction Continuum International Publishing Group
  94. Trügenius (28.8.2012) - When is a Good Time To Go Multicultural? Trugenius Marketing
  95. Universal Esperanto Association (2008) - Linguistic Rights in the World: the Current Situation
  96. Urry, J. (2005). - The Complexities of the Global. Theory, Culture & Society, 22(5), 235-254
  97. Van Parijs, P. (2000) - The Ground Floor of the World: On the Socio-economic Consequences of Linguistic Globalization International Political Science Review 21(2) 217–233
  98. Van Parijs, P. (2011b) - Linguistic Justice for Europe and for the World.Oxford: Oxford University Press, in progress
  99. Van Parijs, P. (Dec. 2010) - "The linguistic territoriality principle: Right violation or parity of esteem?” Re-Bel initiative, Brussels
  100. Verleysen, P. (11.1.2011) - Lingua Franca:Chimera or Reality? European Commission Directorate-General for Translation Studies on translation and multilingualism
  101. W3Techson (2012) - Usage of content languages for websites
  102. Wakefield, J. (17.12.2012) - Global Wikipedia: Global Wikipedia: International and cross-cultural issues in online collaboration
  103. Wickström, B. A. (2011) - Welfare-Optimal Status Planning of Minority Languages: An Economic Approach. Humboldt University of Berlin - School of Business and Economics
  104. Wickström, B. A. (2012) - Economics and language (רשימת פרסומים)
  105. Yun, J. (2001) - Yeong-eo, nae ma-eum-ui sigminju-ui [English, colonialism in my mind]. Sahoebipyeong, 28, 110-126. Seoul: Nanam

מקורות בעברית

  1. אדמס, דאגלס (1985) - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. ירושלים: כתר
  2. ברודרמן,א' (12.11.2012) - טבעו של השיח המקוון כ"דימוי פונטי" ללא דובר סמכותי לאור הגותם של דרידה ולאקאן. דברים, כתב יד אקדמי של מכללת אורנים
  3. דילון, ס' (10.12.2004) - "איך הופך האי-מייל את המשכילים לאנאלפביתים. הכתיבה המרושלת של האי-מייל וה-SMS גורמת לשיבושים בתקשורת עסקית". הארץ (ניו יורק טיימס)
  4. הרמן, א' (8.11.2012) - טכנולוגיה ישראלית תאפשר לכם לדבר בכל שפה (Feeder)
  5. הארץ (11.11.2012) - סירי, מאחורייך || איך אומרים "אנגלית שפה קשה" בסינית?
  6. מנדל, י' (2012) - מלחמת המילים: שפה, פוליטיקה וקונפליקט. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  7. מרקוף, ג' (26.10.2011) - התוכנה הפשוטה שפענחה צופן בן 200. ניו יורק טיימס, הארץ
  8. שוהמי, א' (2013) - מדיניות לשונית כצדק לשוני/חברתי בישראל (בדפוס)

הערות

  1. תודה לגב' נאורה שם-שאול, שיזמה את כתיבת המאמר וסייעה בכתיבתו, לד"ר ניקולס ג'ון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ולעורכת הלשונית גב' This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת . עם זאת, האחריות לנכתב במאמר כולה שלי.
  2. comScore היא חברת אינטרנט שהוקמה בשנת 1999 בווירג'יניה, המספקת ניתוח של נתוני שוק לארגונים, סוכנויות ומוציאים לאור.
  3. רשימה של פעולות תיוג בטוויטר אפשר למצוא באתר PDFftribute
  4. Populis היא חברה אירופאית שנוסדה בשנת 2004 והמתמחה בהכנת תוכן מקוון במגוון שפות, בעשרות שווקים ולקהלים שונים, בעיקר להגדלת ההזדמנויות הכלכליות.
  5. חברת Common Sense Advisory היא חברת מחקר עצמאית מבוססת שוק ממסצ'וסטס, המסייעת לתאגידים להגדיל את רווחיהם באמצעות גישה לשווקים חדשים וללקוחות חדשים. תרגום הוא אחד משירותיה.
  6. חברת התרגוםLingo 24 הוקמה על ידי כריסטיאן ארנו (Arno) בספטמבר 2001 ויש לה כיום סניפים בכל העולם. היא מעסיקה מעל 5,000 מתרגמים מקצועיים. עם לקוחותיה נמנים מעל 50 מדינות וחברות כמו בלומברג, אמריקן אקספרס, אורנג', T-Mobile ו-MTV.
  7. חברתTranslated.Net נוסדה בשנת 1999 ומקום מושבה ברומא, איטליה. החברה מציעה שירותי תרגום. היא ביצעה תרגומים משולבים למעל 1,600 שפות, העסיקה מעל 60 אלף מתרגמים מקצועיים ומוסמכים ויש לה מעל 20 אלף לקוחות, ביניהםIBM, Hewlett Packard, RAI Television, ENEL .L'Oréal.
  8. הקיצור של CJK בא לציין את שלוש השפות – הסינית (Chinese), היפנית (Japanese) והקוריאנית (Korean).
  9. את הפרק הזה כתבה נאורה שם-שאול, שפיתחה ולימדה את הקורסים "תרגום ממוחשב" ו"תרבות הרשת" באוניברסיטת תל-אביב. ספרה "רומן דיגיטלי" והמחזה התלת-לשוני "מדיאה-אקס" עוסקים בהתהוותה של "שפה רשתית" חדשה. נאורה מתמחה במיזמים רב-לשוניים ובבניית אתרים רב-לשוניים, ופיתחה את טכנולוגיית SideLang ככלי לשדרוג, להנגשה ולשיתוף של תכנים מתורגמים.
  10. הקוד הדיגיטלי האוניברסלי המכונה Unicode, שעלה לראשונה לרשת באוקטובר 1991 (Unicode 1.0.0), משמש תקן בינלאומי המייצג את האותיות ואת התווים ולכן מאפשר התכתבות באינטרנט והפצת מסרים בין אנשים דוברי שפות שונות מרחבי העולם בשפת אמם. Unicode יצאה עד היום במהדורות רבות, שהאחרונה בהן (Unicode 6.2.0) עלתה בספטמבר 2012.