השיח המקוון - כמתווך חברתי

פרטים: נוצר ב 02/2003; נכתב על ידי דר. יעקב הכט

תגיות:

תקציר

השיח המקוון מקנה תצורה ייחודית לאינטראקציה החברתית והפוליטית ולהשתתפות בחברה האזרחית. שיח זה מהווה מקור לתיווך חברתי, וזירה הפועלת למיתון מתחים הטבועים בחברה. בנוסף למערכות שיח אחרות המתווכות בין חבריה (נוסח העיתונות, הרכילות או מפגשים בחסות האקדמיה) השיח המקוון מתאפיין כמערכת חברתית בעלת צפנים בלתי פורמאליים, הממסדת, במידה רבה מגמות של כאוס וקונפליקטים חברתיים במבנה גמיש הפתוח למיקוח ולחידושים. יתרונה של שפת השיח המקוונת טמון במבנה שלה המקנה מספר דרגות חופש הכוללות את היותה גם שפה דבורה (Orality), בעלת כללי תחביר נוחים, קיצורי מילים, ה"היפר-דקדוק" (Hyper-Grammar) ועוד. השיח המקוון מאפשר איפוא, לגולש להגיב ולהביע דעתו באופן חופשי, ומציע מסגרת לביקורת חברתית עבור גולשיו.

סולידאריות ושיח בחברה המודרנית

החברה המודרנית נתפשת כחברה רוויה מתחים, שסעים וסתירות פנימיות. חוקרים ואנשי רוח הצביעו זה מכבר על העומס החברתי הטמון בחברה זו הכוללת בתוכה שינויים טכנולוגיים מהירים, רבגוניות חברתית, תהליכי דיפרנציאציה ושינוי מהיר. אלו טומנים בחובם פוטנציאל לצמיחתו של סדר חברתי חדש שבקצהו האחד יכולה לשרור אנרכיה וכאוס, ומצדו האחר עלול לצמוח טוטליטריזם חסר פשרות. לנוכח שינויים אלו, ניתן לשאול כיצד נוצרים בסיסים ליציבות, סולידאריות חברתית ולמיסוד המתחים הטבועים בחברה? בעבר, נבחנו צורות חברתיות שונות הממסדות את הסולידאריות בחברה המודרנית, כגון המערכת הפוליטית הדמוקרטית או ערכים משותפים המוטמעים בתהליכי החיברות ברצוני להצביע על מערכות השיח בחברה בת זמננו, ובמיוחד אלו הדיגיטאליות הזוכות לפריחה בעת האחרונה, המעצבות במידה רבה את הסולידאריות החברתית, ובאופן פרדוכסלי, יוצרות מסגרת בעלת נטיות סימטריות המאפשרות יציבות, ואינטגרציה חברתית לאורך זמן.

מערכות השיח

מערכות השיח עשויות לסייע למתן את המצבים ולהפוך את המגמות הכאוטיות לסוג של סדר חברתי הכולל בתוכו סדרי משנה מגוונים, שונים או נוגדים הפועלים בצורה משולבת האחד ליד השני או האחד בתוך השני. מערכות אלו, העונות על צרכים אישיים ואינטרסים ציבוריים, המתאפיינות בעיקר, בעקרון של חופש הביטוי תוך כדי שמירה על יחסי גומלין חברתיים גמישים, הוגנים ושוויוניים, עשויות לסייע גם בניהול קונפליקטים ומאבקי אינטרסים בין הקבוצות החברתיות השונות ולמתן במידת מה, את המתחים הנוצרים בין האזרחים לבין המדינה ולצמצם במידת האפשר, גם את הנזקים הנוצרים בהעצמת המונופול של השלטון וביצירת עמדות כוח בתוכו.

מערכות אלו עשויות לשמר את זכויותיהם של האזרחים , להשמיע ביקורת על נושאים רבים הכוללות את מוסדות הממשל, להתערב בהחלטותיהם ובכך לטפח ולחזק גישות דמוקרטיות המקשרות בין החברה האזרחית והמדינה. מערכות השיח הללו הן נפרדות במהותן ומיועדות למגזרי חברה שונים. לעיתים הן חופפות ולעתים אף מתחרות ומתנגשות.

ברצוני להצביע על תפקודן של מערכות אלו באמצעות התבוננות במספר ערוצי שיח מרכזיים בחברה, כאלה הממוסדות (העיתונות, מפגשי השיח האקדמאיים), ואלה שבהגדרתן הינן ספונטאניות ובלתי ממוסדות (הרכילות והשיח המקוון) ולעמוד על העקרונות המנחים פרקטיקות חברתיות אלו כמערכות מתווכות בחברה המודרנית.

העיתונות

ביסודה היא מערכת המבוססת על חופש ביטוי, המסייעת לקיומו של שיח בשוק משוכלל של הכוחות החברתיים. העיתונות אינה מהווה לרוב, חלק של השלטון או/ו של המסגרות המפלגתיות למיניהן אלא פועלת באופן דיפרנציאלי, כגוף המהווה מעין "צד שלישי". במשטרים 7דמוקרטיים. המידע אותו מספקת העיתונות, הוא בעל אופי רב סתרי, מגוון ומהימן המקיים לשם כך מערכת אוטונומית לאיסוף מידע, הפצתו ופרשנותו. המשמעות של העיתונות כמערכת של שיח חברתי נחלשת לעיתים, למשל, במצבים של מתח ביטחוני, תקופה בה קיימת נטייה להגבלת האוטונומיה של חופש העיתונות (כהנא וכנען 1973; בירנהק 2003 ). נטייה זו עלולה לעורר קונפליקטים בסדר החברתי הדמוקרטי, ולפגוע בעיתונות כמערכת מתווכת מבחינה חברתית. מן הראוי לציין כי העיתונות אינה בעלת צביון אחיד, היא בעלת מגבלות הנובעות מאינטרסים שונים ומהשקפות עולם מוטות ומגוונות. הכתבים והעורכים מוותרים לעיתים, על חלקים מסוימים מחופש הביטוי האישי, הטבעי, שלהם ונאלצים להפקיד אותו בידיו של עורך העיתון המשמש כעורך המגלם בשיפוטו, במדיניותו ובהחלטותיו כ"שומר סף" Barzilai-Nahon 2004)), את חופש הביטוי של העיתון אולם תוחם, למעשה, את מרחב הביטוי של העיתונאים, העורכים והיוצרים, שהוא מייצג (מרמרי 2004) .

למרות המגבלות נשאר עדין, לעיתונאים ולעיתונות, חופש ביטוי רב בשיח הציבורי כמערכת חברתית.

מפגשי השיח בחסות האקדמיה

עשויים להוות לעיתים, מסגרת למערכות שיח מתווכות בנושאים מרכזיים של המדינה. במסגרת במה זו, הנהנת מהעיקרון של חופש אקדמי המקובל בכנסים ובפרסומים מדעיים, נערכים בישראל מפגשים הדנים מדי פעם, בסוגיות היוצאות מגבולות המדע הדיסציפלינארי ועומדות על התפר היישומי הדן בנושאי חברה, כלכלה וביטחון.

זירות אלו, המוקדשות לפעילות אינטלקטואלית ולחילופי רעיונות הפכה עד מהרה גם לזירות תיווך מחד וטשטוש מאידך סימבולי בין האליטות הפוליטיות וההשכלתית. ניתן להזכיר את המפגשים המופנים בעיקרן למעצבי מדיניות "הפרדיגמה הביטחונית החדשה", ו"כנס קיסריה" הנערך מדי שנה. מפגשים אלו עשויים לתווך ולמתן את המתחים בין גופים חברתיים שונים בעלי עמדות שונות ואף ליצור קישוריות בין עמדות כוח בין ובתוך מערכות הממשל. מפגשי השיח האקדמאיים במתכונתה כמערכת חברתית מתווכת, מעוררת התנגדות בקרב מספר מגזרים בציבור בטענות למשל, כי:

"...במקום ועידת המפלגה, שבה היה נהוג לנהל את הוויכוחים בענייני מדיניות פנים וחוץ - עושים זאת אנשי עסקים, אקדמאים או פעילים חברתיים בכנסים של מכונים פרטיים. המודל החדש הזה, שפותח בעשור האחרון, מפקיע למעשה מידי הפוליטיקאים את הדיון הערכי והרעיוני שאמור לקבוע את סדר היום של המדינה...ומעביר לאנשים פרטיים זכות שאינה שלהם...." , ( קים: 10.12.2003).

עיקרון חופש הביטוי הוא אינטרס משוריין לבעליו, ואינו תמיד נחלת כלל ציבור האזרחים. דומה כי עצם ההתנגדות לבמה האקדמאית מצביעה על החשיבות שיש לחופש הדיבור במערכות המתווכות.

הרכילות (Gossip)

הרכילות שבאופייה דומה לפולקלור עממי, היא מערכת שיח לא פורמאלית
(2001 (de Sousa, שקיים בה טשטוש בין המידע הפרטי למידע הציבורי. היא משמשת ככלי במיתון קונפליקטים חברתיים, (Arno 1980) , ומסייעת בשליטה הקולקטיבית של הקבוצה, התוחמת אותה בגבולות מוסכמים (Gluckman 1963).

המידע בשיח הרכילות, אינו דורש ביסוס מכל סוג שהוא, זאת בשונה מהעיתונות, בה נדרש מידע מהימן כבסיס לפרסומו . גם המידע במפגשי השיח האקדמאיים מבוסס בעיקרו, על מחקר אובייקטיבי. המידע הרכילותי אינו מחייב נטילת אחריות על מהימנות, ואף אין בה צורך לגלות את מקורותיו, רכילות שגויה ובלתי אמינה איננה גוררת אחריה בהכרח, הטלת סנקציות פורמאליות. אבל יש ברכילות מעין הרחבה של תחולת עקרון חופש הביטוי על התחום הפרטי (1987 (de Sousa (בן זאב 1993:34). המידע הרכילותי מוסיף מידע על הנעשה בחיים החברתיים, לדוגמא מתוך "נוצץ - ערוץ החברה בישראל" (מרץ 2004):
"...ובמסגרת המעקב אחרי ח"כ ענבל גבריאלי: היא ולירן שטראובר נראו שוב במסעדה תל-אביבית. הפעם לרגל חגיגות הניצחון של מכבי תל-אביב..." (ערוץ החברה בישראל 21.3.04).
"....איזו חטטנות! גם ראש הממשלה צריך לאכול.... (ל"ת) (מגיב מס' 17 ל"מה חיפש ראש הממשלה באמצע הלילה בצומת גולני?..." 16.10.03))
"...אהוד ברק ונילי פריאל ממשיכים לקרוע את העיר. השבוע צפו ב "הצמה של אבא" ב "קאמרי", ובתומה נהרו למסעדת "אולימפיה" בנמל ת"א. עת החשבון הגיע, שלפה נילי את ארנקה ושילמה על שניהם כג'נטלמן מושלם...." (ערוץ החברה בישראל 21.3.04).

הרכילות מסיעת לספק פורקן של רגשות תסכול וזעם והופכת לעיתים, גם לכלי ביטוי לאוכלוסיה שאינה נמנית על המגזרים החזקים בחברה. יש המייחסים (בן זאב 1993: 10) לרכילות, כתקשורת בלתי פורמאלית, מסגרת המסייעת לקבוצות מדוכאות כוח חתרני ומעצים (2001 (de Sousa. כמה מעקרונותיה של הרכילות קיימים גם בשיח המקוון כפי שיופרט בהמשך.

זירותיו של השיח המקוון

השיח בתקשורת מתווכת המחשב מתפתח כאתר שוקק של פעילות העשירה. תרבות זו נאבקת על הלגיטימציה שלה בזרם המרכזי של התרבות, ועם זאת חושפת צורות מגוונות וחדישות (מולטימדיה, וויזואלי, צלילי ואחר) של תקשורת ותיווך בין קבוצות ומגזרים שונים באוכלוסייה (Danet 2001). אחד ממאפייניו של השיח הוא מסגרתו הבלתי פורמאלית המתקיימת במבנה גמיש ופתוח למיקוח ולחידושים. שבה מתגבשות צורות שיח הפתוחות לכלל האזרחים , באמצעות תבניות החליפין החברתיות (Social Exchange), המבוססות על הטקסט המקוון כדוגמת הצ'ט, "אתר הבית" ה"בלוג" ה"טוקבק", ה"ויקי" (Wiki) המתחדש, וקבוצות הדיון למיניהן. את מערכות השיח המקוון ניתן לחלק לשלוש זירות: הציבורית, הידידותית, והאקסהיביציוניסטית, הפועלות לעיתים, בנפרד ולעיתים שזורות ביניהן.

השיח המקוון כזירה ציבורית

השיח המקוון מהווה מקור להתנסות דמוקרטית במסגרת בעלת מאפיינים בלתי פורמליים, המגדירה מחדש את מושגי המרכז-פריפריה. ניתן לבחון התנהגות זו באמצעות בחינה של תבניות החליפין החברתיות בזירה הציבורית המקוונת הכוללות למשל, את ה- ""Talkback, אותם פורומים לתגובות חד פעמיות לכתבות עיתונאיות המתפרסמות במרחב הווירטואלי. בהקשר זה, מימושם של תנאי השיח במרחב הווירטואלי עונה במידה רבה לתנאים האידיאליים של השיח הציבורי הדמוקרטי שהציע הברמס (1989 Habermas). למעשה, ניתן לראות את השיח המקוון בזירה הציבורית, כמחזיר אותנו לעידן המדיה הפרטית - הסלונים בני המאה ה - 18 ולקהילות אינטלקטואליות קטנות דומות, שהמסר בהן עבר מהאחד לשני או לקבוצה קטנה. זאת בניגוד לתקשורת ההמונים (ובעיקר הטלוויזיה, הרדיו והעיתונות מודפסת) המופצת באורח חד-כיווני והמוני למיליוני צרכנים בו זמנית. לעומת הסלונים, המחשב מאפשר לשלב את הפצת המדיה הציבורית עם המדיה הפרטית (מאנוביץ' 2002 :178), המחשב הופך את השיח הציבורי לקטליזאטור המתווך בין תנועתם של רעיונות בין שולי הזירה החברתית למרכזה. תקשורת המחשבים מאפשר לחלקים הולכים וגדלים באוכלוסיה להביע את דעתם בזירות פומביות, לעורר חשיבה ביקורתית וליצור את הרקע לגיבוש קבוצות לחץ מחד, ומקור לאמידת עמדות חברתיות על ידי קובעי מדיניות מאידך.

אלו באים לכדי ביטוי, למשל, בהתנגדות להקצאת כספיים להקמת מרכז מורשת יהדות ע"ש הבבא סאלי:

"...נפלו על הראש שם בכנסת - אין להם כבר על מה לבזבז כספי ציבור? (מגיב מס' 1 ל "הצעת חוק: להקים מרכז מורשת ''הבאבא סאלי'', 16.02.04 מעריב און לין).

או התנגדות להקצאת כספים למטילים הישראלים שנשבו בקולומביה,

"....יש להודיע לכל הגאונים שם: אל תחפשו צרות על חשבון הציבור. לא רוצים לשלם מסים כדי לשחרר אתכם" (מגיב מס' 5 לכתבה "המטילים הישראלים בקולומביה.." (אזולאי 18.09.03).

אך גם בשאלת הקצאת משאבים ציבוריים ל"מרכז החדש לחקר האינטרנט של אוניברסיטת ת"א" (9.7.03)

"... זה כמו לדון על עיתון בלי לקרוא אותו: מספיק מחקרים ביזריים נגמר הכסף לשטויות"... מגיב מס' 18 .
"...איזה ציניות:במצב של המשק שמקצצים בבשר החי באוניברסיטה ממשיכים עם מחקרים על בול שיט. תתביישו...", מגיב מס' 19.

כאמור, הזירה הציבורית מהווה תרבות חליפין ווירטואלית, המתאפיינת ביסודות בלתי פורמליים סימטריים, המחזקים התנסויות וסוציאליזציה דמוקרטית, מהווה מסגרת להתחדשות, לשינוי אישי, חברתי ופוליטי. יש המצפים שהשיח הציבורי יקדם את הפעולה החברתית הדמוקרטית לאורך הזמן (Wilhelm,2000:42).
בשנים האחרונות נמצא שילוב של עידן המדיה הפרטית - הסלונים הספרותיים של המאה ה - 18 ובתי הקפה עם המרחב המקוון שבו ניתן לשלב מידע העוסק בהתפתחויות כלכליות, בחדשות פוליטיות, במדע וטכנולוגיה ואף לרכל.

WHERE do you go when you want to know the latest business news, follow commodity prices, keep up with political gossip, find out what others think of a new book, or stay abreast of the latest scientific and technological developments? Today, the answer is obvious: you log on to the internet. Three centuries ago, the answer was just as easy: you went to a coffee-house. There, for the price of a cup of coffee, you could read the latest pamphlets, catch up on news and gossip, attend scientific lectures, strike business deals, or chat with like-minded people about literature or politics... (The Economist 18.12.03)

שילוב שני המרחבים הממשי והווירטואלי במרחב הציבורי יוצרות סיטואציות מבטיחות בעתיד.

השיח המקוון כזירה ידידותית

מתמקדת בעיקר בטכנולוגיות המזמנות יחסי גומלין אינטנסיביים במרחב הקבוצתי הכולל, בין היתר, שיתוף ברעיונות אינטלקטואליים ובחוויות מסוגים שונים, כפי שבא לידי ביטוי למשל, בתרבות ה"צאטים" המתנהלת בין ידידים וירטואליים כמו גם ב"ויקי" (Wiki), המהווה אתר ידע הנכתב ונערך באורח משותף על ידי קבוצת משתתפים, הבוררים, מגדירים ומציגים לראווה את הטקסטים הנתפשים על ידם כבעלי חשיבות. ב"ויקי" כל גולש יכול לכתוב , למחוק, להוסיף ולהשאיר טכסט מילולי או גרפי העשוי להימחק תוך דקות (בן בסט 2004). למעשה, ה"ויקי" מהווה גלגול דיאלקטי ודינמי של רעיון ההולך ומתפתח לאחר זמן, לכדי רעיון מגובש משותף.

כך למשל, בשיח שהתקיים ביוזמתו של Tim Oreilly איש אינטרנט ידוע, אשר הזמין 200 מומחי מחשב למפגש סופשבוע המשלב שיח "פנים אל פנים" עם פעילות בינאישית מקוונת באמצעות ה"וויקי" (Foo camp) מתוך מטרה עמומה, "כיצד לשנות את העולם":

…."We'll have some planned activities, but much of the agenda will be determined by you. We'll provide space, electricity, a wireless network, and a wiki. You bring your ideas, enthusiasms, and projects. We all get to know each other better and hopefully come up with some cool ideas about how to change the world…" (Foo Camp).

תוצאת המפגש היה שיח שוקק של מאזינים, מתווכחים ומשמיעים שענתה כנראה, בדרך נוספת על הצורך ביצירת מערכות חברתיות סולידאריות בהם נשמרים יחסי גומלין חברתיים גמישים, הוגנים ושוויוניים. בזירה ידידותית מסוג זה יש משום יצירת מסגרת משותפת וייחודית. מסגרת השיח הינה ספונטאנית, בעלת מטרות כלליות ומעורפלות וההתארגנות הסולידאריות הפכה בה לעניין המרכזי לצד המטרות המוצהרות של הקבוצה, ולעתים אף מעבר לה.

כך, למרות ההבדלים הבולטים (הבאים לכדי ביטוי ביסודות השונים של השיח שהינו בלתי ממוסד ואינו נבנה בחסותם של עיקרון החופש האקדמי), ניתן לראות בתופעת ה"ויקי" הקבלה ווירטואלית לתפישת ה"שיח האקדמי". בשתי הזירות, המדובר בקבוצה אד הוקית בעלת עניין משותף (בפוליטיקה או בתחומי עניין שונים) התורמות ליצירת שיח בעלי מאפיינים קולגיאליים וידידותיים סימטריים ובלתי פורמאליים.

בארץ התקיים שיח דומה, כינר.נט, שאורגן על ידי יוסי ורדי באוהלו, מרץ 2004.

השיח המקוון כזירה אקסהיביציוניסטית

החשיפה האקסהיביציוניסטית מציגה את השיח הפרטי בלבוש של "טכניקות של העצמי" (""Technologies of the Self), וכאמצעים להבניה החברתית של הזהות האישית("Construction of Personal Identity") (Foucault 1988). הזירה הפרטית מאפשרת להביע באופן חופשי רגשות של הנאה וסיפוק אבל גם רגשות של בושה ואשמה והעונים לעיתים, לכמהה, לתשומת לב ולקבלת אמפתיה מצד הגולשים. זו זירה הפותחת צוהר לחדירה לקשת רחבה של מקומות שבעבר היו מוגנים על ידי צנעת הפרט כמו למשל, הבעת אכזבה מהקשיים בפיתויי אכילה, למשל "זו ש" (הבלוגרית) כותבת כי יש דברים שכואב לחשוף אבל גם הם מוצאים את

..."היה לי קשה לכתוב שאני שמנה. חששתי שמאותו הרגע אני אכנס למשבצת השמנה והתייחסו אלי אחרת או יעליבו אותי, אבל הייתה לי הרגשה שבקהילה שיצרתי יקבלו את זה יפה.." (הדר 2004).

דרכם לבלוג או ההודאה על כשלון בבחינות , ואף ניתן בה לתאר סבל מטראומות ששרדו מאונס

...אני הייתי 'רק' קורבן תמים וחף מפשע של אבי, אשר התעלל בי מינית ופיזית....אף אחד לא הבין ולא רצה להבין.... אני הייתי אחת מאלה שההתעלמות וההכחשה מצד הסביבה היו מנת חלקן עד לא מזמן. אני הייתי אחת מאלה מהן ציפו לתפקד כאילו "אין דבר כזה", מהן ציפו לעמוד "בחובות, בדרישות, במבחנים, בחברה, בהיררכיה... ומשכשלתי - זכיתי לנזיפות, כינויי גנאי והשפלות מצד המורים בבית ספרי (קרן ב"פורום נפגעי גילוי עריות" 11.07.03 ).

ומגילוי עריות, התפתחותה של הזירה הפרטית נובעת כנראה, מהצורך של האדם להביע את עצמו, לארגן את עולמו הפנימי בתוך הכאוס של עולם משתנה וביזארי שבו קימת הצפה של חוויות מתסכלות וחרדות. השיח עם העצמי, הפנימי והאינטימי, המתקיים באמצעות האדם לממשק המחשב ("Face to Interface") הוא לכאורה, אישי ואנונימי אולם למעשה הוא הופך לשיח עם הסביבה והחברה.

למעשה מתקיים תהליך של טשטוש בין הגבולות של השיח בזירה האקסהיביציוניסטית לבין הזירה הציבורית. בתהליך זה ניתן כבר, לשזור נושאים אישים שבעבר לא היו ראויים כלל להיכנס לזירה האישית והחברתית ובודאי שלא לדיון הציבורי. יש הרואים בהרחבתם של גבולות ההבעה האישית לזירה החברתית, כפן נוסף של תרבות כפוסט אקסהיביציוניזם (הדר 2004) שבא לידי ביטוי ב"אתרי הבית" וב"בלוגים". התפתחות זו נובעת כנראה, לכך שרבים מתרבויות המערב מיחסות יותר ויותר חשיבות לביטויי האני ובפתיחות גוברת והולכת לחשיפה אישית ולגילוי רגשות. מובן לכן מדוע מהווה השיח המקוון כבר חלק של הזירה תרבותית העשירה וההומה הנאבקת על הלגיטימציה שלה בזרם המרכזי של התרבות.

דרגות חופש מרובות פנים

הטכנולוגיות החדשות בתקשורת מתווכת מחשב מאפשרות לגולש להביע את עצמו ולהגיב במרחב בעל דרגות חופש רבות ומגוונות. דרגות החופש מבוססות על הלוגיקה של ההנדסה החברתית, ומועברות באמצעות באופן ויזואלי או מילולי, תוך שימוש במגוון רחב ותחליפי של אמצעים היוצרים מגוון של משאבי הפעלה וצורות של אוריינות מקוונת (Mihai,1997).

במרבית הטכנולוגיות, למעט הוידיאו-קונפרנס, לא ניתן לשלב בשיח מחוות גופניות, לקיים קשר עין של אמפתיה ולעטוף ולרכך אמירות חשופות מדי באמצעות חיוך או הנמכת קול. שכן סוגי השיח האלקטרוניים נהפכו לסוג של תקשורת שאינה מאפשרת "ביטוי" או מבע, בלשונו של גופמן, למחוות, לסימנים, להטעמות קוליות, לאותות ולתנועות הנוצרים מעצם נוכחותו של האדם בסביבה (מאירוביץ 1985). אולם דרגות החופש המרובות מפצות את הגולש על החסרונות של העדר הנוכחות הפיזית, שכן הן ספונטאניות, יצירתיות ואותנטיות. האינטראקציה המקוונת תורמת, לדברי הפסיכולוגים, גם לגיבושו התקין של העצמי (לוי 2004). דרגות החופש פותחות בפני הגולש מרחב שאינו כפוף לחוקים ולזהויות המוכתבות מראש, אינו מחייב בחירה ספציפית של מסלול גלישה ממוקד ומוכתב מראש, המאפשר להינתק מכבלי חשיבה מוכרים ולהפעיל משאבים לכדי יוזמה והיצירתיות.

השפה המקוונת והלשון הדבורה - (Orality)

השפה כתקשורת וורבאלית, עברה מספר שלבי התפתחות החל מדיבור ללא טכסט (Primary Orality) המאפיינות את התרבויות העתיקות, בהמשכה התפתחותה של השפה הסימבולית, הכתיבה, הדפוס, התקשורת האלקטרונית ("Secondary Orality") (Ong 1982:136 ) והטקסט המקוון. השפה המקוונת היא מעין חזרה במתכונת פוסט מודרנית, לתרבות "הלשון הדבורה" (Orality) עם טכסט המבוסס על כתיבה והקלדה. זו לשון כלאים, המשלבת את הלשון הדבורה עם לשון הכתובה (Literacy). בעוד אפיונה של הלשון הדבורה בין היתר, בהשמטת פעלים ומילים, ביצירת מילים חדשות תוך כדי דיבור, צורות הבעה במשפטים בלתי שלמים, בניסוחים בלתי מלוטשים, ללא פסיקים וללא נקודות (רוזנטל 2004:29-30). מבנה לשוני זה משליך ביחס להבטים הפסיכולוגיים והחברתיים של השפה המקוונת.

במחקר שבדק את ההשתמעויות של ה"לשון הדבורה " בשיח המקוון נמצא כי הטכנולוגיות של תקשורת מתווכת המחשב מאפשרות למשתתפיו להיות עצמאיים בזמן ובמרחב יותר מאשר בתקשורת מבוססת טקסט מודפס.

….The implications of these oral qualities in CMC forums is that, ultimately, new discourse communities are created, with vast political, cultural, and social implications, recreating the immediacy of pre-literate cultures, but adding on space- and time-independence…. (December 1993).

לעומתה מתאפיינת הלשון הכתובה, הבונה את הסימבוליזם ואת שיטת הכללים של השפה הדבורה, ברצף של סימנים בעיקר אותיות הכוללים סימני פיסוק המסיעים להבנת רצף המלים.

בדומה לרבות מלשונות השיח, השפה המקוונת, עתירת הסלנג, היא בעלת אוריינטציה קבוצתית המבוססת על סגנון בלתי פורמאלי (Ong 1982:136). היא מתאפיינת בין היתר, באי בערפול ובאי התחייבות, כאשר ניתן לסטות בה מרצף השיח ולחזור למסלול על מנת להמשיכה.

היא בעלת כללי תחביר הנוחים לגולש, יש בה קיצורי מילים (אותה מגדירים לעתים, כ"היפר-דקדוק" (Hyper-Grammar (Downes 2002), הפשוט בכלליו ומשתנה, בין היתר, בהתאם לתבניות השיח המקוונות.
מחקרים שבחנו את לשונו של הדואר האלקטרוני הראו כי לא זו בלבד שהוא מאפשר לבחור את זמן התגובה (תקשורת המוגדרת כאסינכרונית), מושקעת בה שיקול דעת גדולה יחסית, לעומת השיח הטלפוני למשל. עם זאת, היא מהווה חידוש בעל נטיות בלתי פורמאליות ביחס לשפה הכתובה המוכרת ממכתבים ומסמכים מודפסים (Danet,2001) שפת הטוקבקים, לעומתה, מהווה חריגה נוספת מקונבנציות הלשון הכתובה, כאשר היא ספונטאנית יותר, קטועה ולעיתים אף בוטה. היא קיצונית ודרמטית ומידת הפתיחות של הגולשים לשגיאות הכתיב מצוייה במצבי ניסוי וטעייה. כך למשל, התגובות לכתבה "הצעת חוק: להקים מרכז מורשת ''הבאבא סאלי'' (16.02.04 מעריב און לין), כותב מגיב מס' 37 למגיב מס' 4 (שלום מטודי)"

...רואים את השכלתך המצויינת בעיברית הנפלאה ללא פיסוק ובשגיאות של ילד".

תגובה דומה לכתבה "אמדוקס מודיעה: נפטר 400 עובדים, מחציתם מישראל" ( 27.11.02), היא של מגיב מס' 11 למס' 1 בכתבה

"... גם שטויות צריך לכתוב בלי שגיאות (ל"ת)" .

ההתכתבות בתוכנות הממסר המיידי (נוסח ICQ, MSN Messenger או אודיגו) היא קצרה, קצבית ובנויה על קודים מוסכמים בין המתכתבים לבין עצמם, (רוזנטל,2004: 29). התפתחותן הדיפרנציאלית של לשונות השיח המקוון המשלבות את הלשון המדוברת עם הכתובה הוא נושא לעיון בפני עצמו שניתן להניח כי ילך ויתפתח בעתיד.

ההיפרטקסט כטכנולוגיה של החופש - (Technology of Freedom)

ההיפרטקסט (Hypertext), מאפשרת לשנות באופן רדיקלי את הטקסט ולעצבו לצורות חדשות של ידע (Joyce1999).

בהיפרטקסט ישנה ארטיקולציה של הלשון הדבורה בטכסט כתוב. כך, ההיפרטקסט משלבת לשון דבורה עם לשון כתיבה ומבטאת במידה רבה, את דרך החשיבה האנושית באסוציאציות ובקישורים. בעוד הלשון הכתובה מתאפיינת ברעיונות המובעים במבנה ליניארי ובצורות נרטיביות עקביות, ההייפרטקסט, כשפת הרשת, היא בלתי ליניארית, חסרת מרכז ונעדרת הירארכיה. האלמנטים בה אינם עקביים אלא מסתעפים למערכות חדשות של הקשרים והיא מאפשרת לגולש לייצור צורות פרשניות לטקסט על פי תפיסותיו ורצונותיו. היא "שפה בתהליך" (Language of Action), (1988(Murray , כלומר פתוחה לשינויים, ומאפשרת לארגן את המידע בצורה משוחררת ולא באמצעות פיתוח תזה נוקשה (Well-Developed Thesis). היא יוצרת לכן, דצנטרליזציה בכתיבה, בקריאה ואף במחשבה, ושינתה באופן דרמטי את הכתיבה המסורתית בה נאלץ הכותב לציית לכללי הכתיבה והתחביר הליניאריים. שלמחברה היה בקרה מסוימת, על נתיבי הקריאה ועל תגובותיו ופרשנויותיו של הקורא. בעוד הגולש בהיפרטקסט, מנווט באופן עצמאי את דרכיו כיצד להשתמש בקישוריות ובכך נהפך הוא למעין שותף פעיל למחבר הטקסט בפרשנויותיו העצמיות ובמתן משמעויות לתכנים Gibson 1996)(. במילים אחרות, הטקסט המקוון מאפשר לגולש לעשות מניפולציה בתכנים שכן לא ברור תהליך השידור והקליטה ביחסי הגומלין בין הכותבים והמגיבים Pixy 2002)).

הטכנולוגיה של ההיפרטקסט מאפשרת לשדר מסרים מגוונים במספר נושאים בעלי משמעויות מגוונות בעת ובעונה אחת. אין היא מחייבת להתייחס לטקסט על פי דרגות קושי ואף לא מכתיבה הדרגתיות קבועה מראש. היא מורכבת ממודלים, מתבניות ידע נפרדות המאפשרות לגולש לצפות ולהגיב מנקודת מבט שונות באמצעות הקישורים האינטראקטיביים הידידותיים למשתמש. הטקסט המקוון מהווה, אפוא, לא רק בסיס לכתיבה זורמת ופלורליסטית בצביונה, אלא אף רשת גמישה היוצרת יחסים בינאישיים, קבוצתיים וקהילתיים בסגנון בלתי פורמאלי.

הסימבוליות כמרכיב בשיח: בנוסף על הצורות הלשוניות המייחדות את הטקסט המקוון, קיימים גם אפשרויות שימוש באלמנטים שאינם לשוניים המיצגים מילים, עיצורים או אותיות וכן מרכיבים מתחום הגרפיקה הממוחשבת המעבירים מסרים סימבולים באמצעיים טיפוגרפיים, בשלל צבעים ואף תנועה היוצרים לעיתים, מבעים תקשורתיים חדישים, אותה ניתן לכנות "סלנג ווירטואלי". כלומר, הטקסט המקוון נהפך לאמצעי תקשורת רב ממדית לעומת הדו-ממדיות של הטקסט המסורתי.
באמצעות הטכנולוגיות החדשות ניתן לשלב בטקסט מגוון רב של גופנים בגדלים שונים ומסוגים שונים, הניתנים להטיה, להדגשה, להבלטה ולהחלפה. למשל, שילובן של ספרות עם אותיות, כמו "ס22ה" במקום "סבבה", "פ33ה" במקום "פצצה" (רוזנטל 22.11.02). וכן ניתן להביע רגשות באמצעות אמוטיקונים, כמו חיבה וצחוק [למשל חיוך מיוצג על ידי (-: ] ואף צער.

התקשורת שאינה לשונית משלבת סמלים ותחליפי שפה בעלי משמעויות חזותיות, ואסוציאטיביות ומסיעת בהקטנת התיווך הקוגניטיבי. כלומר, היא מגשרת בין הלשון הכתובה, הניזונה מהיבטים תבוניים ומופשטים של הטכסטים, לבין היבטים קונקרטיים ווויזואלייים המאפיינים את החשיבה האינטואיטיבית האנושית.

הסימבוליות כמרכיב בשיח

בנוסף על הצורות הלשוניות המייחדות את הטקסט המקוון, קיימים גם אפשרויות שימוש באלמנטים שאינם לשוניים המיצגים מילים, עיצורים או אותיות וכן מרכיבים מתחום הגרפיקה הממוחשבת המעבירים מסרים סימבולים באמצעיים טיפוגרפיים, בשלל צבעים ואף תנועה היוצרים לעיתים, מבעים תקשורתיים חדישים, אותה ניתן לכנות "סלנג ווירטואלי". כלומר, הטקסט המקוון נהפך לאמצעי תקשורת רב ממדית לעומת הדו-ממדיות של הטקסט המסורתי.
באמצעות הטכנולוגיות החדשות ניתן לשלב בטקסט מגוון רב של גופנים בגדלים שונים ומסוגים שונים, הניתנים להטיה, להדגשה, להבלטה ולהחלפה. למשל, שילובן של ספרות עם אותיות, כמו "ס22ה" במקום "סבבה", "פ33ה" במקום "פצצה" (רוזנטל 22.11.02). וכן ניתן להביע רגשות באמצעות אמוטיקונים, כמו חיבה וצחוק [למשל חיוך מיוצג על ידי (-: ] ואף צער.

התלהמות וגידופים מקוונים

ההתלהמות (flaming ו- flame wars) מוגדרת כ"שיח נסער היוצא משליטה" (רוזנטל 2004:12) בה לשון הגידופים וההכפשות מתעצמת. ההתלהמות, בדומה לגרפיטי (Graffiti), היא מחאה אישית חתרנית במהותה (263 1991: Hughes) על נושאים חברתיים. היא באה לכדי ביטוי באגרסיה לשונית (Linguistic Aggressions) המתאפיינת בשימוש חופשי חסר מעצורים, בלשון הגידופים ('Swear Words') הרווח ברוב השפות והתרבויות. עם זאת, אנו רואים כי בתרבויות ובתקופות היסטוריות שונות נהוגים איסורים (taboos) לשוניים משתנים ביחס ללשון הגידופים. זו מושפעת ממגמות בתחום הפוליטי, הדתי וכיוב' ( 1991:34 Hughes).

בתרבות המקוונת, הנורמות עודן מצויות בתהליכי הבנייה, ועל כן חש הגולש כי הוא מצוי בחברה אנונימית, שנוצרה בה מתקיימת אשליית חופש המעלימה את נוכחותו הפיזית של האחר, ללא אילוצי החוקים והנורמות המוסריות (,Virilio 1997) ון-אסן 2002 :119).

ההתלהמות בשיח המקוון בישראל איננה בבחינת מקשה אחת, ויש בה הרבה וריאציות. בטוקבקים תפסה ההתלהמות מעמד מיוחד שהעלתה את חמת העיתונות (הדר 2001 ; דרור 2003) עד כדי מתן כותרת חריפה בעיתונות בזו הלשון "להכניס את הראש לאסלה ולצרוח" (הדר 2001). העיתונות רואה בטוקבקים תמונת ראי של סגנון ההתלהמות הרווח ב"שיח הציבורי של הרחובות". ההתלהמות אינה רק בין הגולשים לעיתונאים, אלא בין הגולשים לביו עצמם, בינם לבין השלטון ובינם לבין הפוליטיקאים. כך למשל, בהתלהמות בלשון קונבנציונאלית משתמש גולש מס' 111 בכתבה "פרץ ונתניהו בניסיון נוסף למנוע השביתה" (וואלה 2.11.03).

"... השפמנון רץ לרשות העבודה, הכל אישי. עבריין מסוכן"

לעומתו גולש מס' 40 מתלהם נגד המדינה:

"...עם מטומטמים. מדינה של אידיוטים, עם יצר התאבדות.(ל"ת).

חידושים בלשון ההתלהמות מביא גולש מס' 1 לכתבה "הצעת חוק: להקים מרכז מורשת ''הבאבא סאלי'' (16.02.04) וכינה את המדינה:

"... כל המדינה הזו היא מרכז אחד גדול של שנוררים, מלחכי פינכה, משטחי קברים, מאמיני קמעות ... פויה... ",

לעומתו גולש מס' 37 לאותה כתבה, מכנה את הבבא סלי כ"שרלטן כריזמטי",

"... מי זה בכלל הבבא בובה הזה .... איזה מורשת ואיזה נעליים: שרלטן כריזמטי שהיפנט בני שכבות המצוקה והתעשר מכך כמו כל מנהיגי הכתות בעולם. חברי הכנסת התחרפנו לחלוטין...".

שפת ההתלהמות המקוונת שנהפכה, לטענת מתנגדיה בישראל, לתרבות עממית של גסות רוח שלא התאפשרה בכלי התקשורת הקונבנציונאליים (הדר: שם), מהווה, למעשה, מחאה אישית אגרסיבית. ניתן לראות בשפת ההתלהמות המקוונת כהד מוחשי לסגנון השיח במערכות הלא מקוונות בישראל, ולהניח כי חלק משפת ההתלהמות תחלחל לסגנון התקני , בדומה למה שהתרחש בהתפתחותם של שפות אחרות.

מבעים ביקורתיים בשיח

התגובות הטקסטואליות המקוונות מהוות מעין רפלקס המובנה על מאגרים של רגשות, נטיות, אינטרסים חברתיים, ונסיבות סוציו כלכליות. אולם למרות האופי הפלורסליסטי של פעילות הגולשים, והאופי האישי בתוכה, ניכר כי הגולשים משחזרים שסעים, דילמות ומחלוקות יסוד הטבועות בזהות הקולקטיבית (פערים חברתיים, מגדר, אתניות, דתיות וכיוב').

ייחודן של התגובות שהן מתבצעות בזריזות, במידיות ובעיקר באופן ספונטאני. יש בתגובות גם קווי דמיון לתגובות הקוראים במפגשים עם טקסטים מודפסים (ליבס 70,73:2003), אלה מהווים למעשה תהליך יצרני של הגולשים בהם מעניקים הקוראים משמעויות מנקודות מבט שונות לתהליכים פרשניים וצפנים תרבותיים שנרכשו בעבר ואינן תלויות בהכרח, במבנה ובמשמעויות המילוליות שבקש הכותב ליחס מלכתחילה לטקסט . (Radway 1984)

כלומר, הגולש מהווה מגיב פעיל המאתר טכסטים ומוצא באמצעותם דרכים להבעת רחשי ליבו וביקורתו החברתית ביחס לשסעים החברתיים.

מובן לכן כי תגובות רבות על הכתבה "פנינה רוזנבלום מתגרשת שוב - סופית" (06.07.03) לא תהינה לתכני הטקסט שהם רכילויות אודות גירושיה הסופיים, אלא על מסרים חברתיים אחרים כמו למשל, העוני בחברה הישראלית, כפי שזה בא לידי ביטוי בתגובתו של המכונה "אבי" (תגובה מס' 101),

"... צרות של עשירים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! " (סמני השאלה הרבים מעידים על החשיבות שמיחס המגיב לבעיה)

ומסר נוסף על העוני מעלה המכונה "יניב" (מס' 99):

"....לאנשים אין מה לאכול בדרום ופה מתעסקים לי אם איזה מליינית שמתגרשת שיהיה לה בכיף מצידי. אם היא הייתה בן אדם שתורם למען האנשים במדינה הייתי אומר סבבה אבל היא סתם פלצפורה שהקשר בינה לבין פשוטי העם הוא מקרי אז בחיית תתעסקו בדברים יותר חשובים...".

מסרים אחרים המעסיקים מגיבים רבים הוא הפן הפוליטי שכלל לא הופיע בטקסט המקוון, ראה לוח מס' 1.

לוח מס' 1: מבחר תגובות בעלי פן פוליטי לכתבה "פנינה רוזנבלום מתגרשת שוב - סופית" 06.07.03
מס'	תאריך	כינוי	פירוט
31	06/07/03	ביבי	שתחתן עם רובי ריבלין מקום 36 (ל"ת).
32	06/07/03	חשבון פשוט	היא עוד תתחתן כמספר הפעמים שדורגה בפריימריס.
38	06/07/03	הפרשן המדיני	זו תעודת עניות למדינת ישראל שמתעסקים בנושא זה !!!
42	06/07/03	יוסי	אין בחירות בקרוב אז למה היא צריכה פירסום ??? (ל"ת)
58	06/07/03	עמוס	פני פנינה כפני האומה (ל"ת)
92	06/07/03	מצחיקולית	לא חבל? בשביל הפוליטיקה הבזיונית במדינה שלנו....
143	06/07/03	פחחח	לאן הגענו שפנינה וענבל המלצרית יהיו בכנסת (ל"ת).
160	18/07/03	יוגב	את כבר לא מעניינת אף אחד. צוחקים ממך ברחובות (ל"ת)

השיח הפוליטי הוא נושא המעסיק גולשים רבים לפחות על פי תגובותיהם לטקסטים שמראש לא נכתבו ככתבות פוליטיות. למשל, בכתבה "מה חיפש ראש הממשלה באמצע הלילה בצומת גולני? (אייכנר 16.10.03). המגיבה, המכונה "מיס פיגי" (מס' 68), מביעה חשש כי האכילה של ראש הממשלה, במסעדה לא כשרה, תביא לידי "..פירוק הקואליציה בגלל ביג-מק" (ל"ת).
השיח המקוון משקף, כאמור, גורמים רבים ומגוונים כמו מוצא אתני, מעורבות פוליטית, שאיפות לניעות חברתית ועוד. מסרים אלו מקבלים ביטוי בעוצמתן הן בצורות ההתלהמות והן בכמות המגיבים (ראה לוח מס' 2).

המסרים החברתיים העיקריים, שנסקרו באמצע שנת 2003, שהעסיקו גולשים רבים לפחות על פי מספר המגיבים לכתבות נבחרות, הם אבטלה ותעסוקה, שסעים עדתיים,דתיים, אנטי ממסדיים, מתחים בין יהודים וערבים ונושאים פוליטיים, נושאים בעלי חשיבות פחותה היו נושאי אינטרנט ותיירות.

לוח מס ' 2 : כמות המגיבים לכתבות לפי התחומים, הנושאים ומספר המגיבים שנסקרו באמצע שנת 2003.
התחומים	הנושאים	מספר המגיבים
כלכלה	מה קורה מאחורי שערי הברזל בנמל חיפה	245
כלכלה	אמדוקס מודיעה: נפטר 400 עובדים, מחציתם מישראל	203
בארץ	הקשת הדמוקרטית: "ואנונו - גיבור מזרחי"	210
בארץ	הרב עובדיה: בנות טובות יותר מבנים	175
בארץ	פנינה רוזנבלום מתגרשת שוב - סופית	160
פוליטי	האו"ם קבע: הגדר אינה חוקית	134
פוליטי	מה חיפש ראש הממשלה באמצע הלילה בצומת גולני?	114
מחשבים ואינטרנט	הצופה מאיים לתבוע את הייד פארק בגלל תצלומי עירום	52
מחשבים ואינטרנט	אוניברסיטת ת"א: מרכז חדש לחקר אינטרנט	20
תיירות	המטילים הישראלים בקולומביה	16

דומה כי סדרי העדיפויות בשיח המקוון מקבלים שינוי מתחילת 2004. נושא הסכסוך הישראלי-הפלשתיני זוכה לתגובות הארוכות והסוערות ביותר והוא מחליף, כנראה, את השסעים שבין חילוניים לדתיים (לוח מס' 4) נושאים אחרים שאינם יורדים מהשיח המקוון הם המתחים העדתיים בעיקר של עולי מרקו גם פרשת ואנונו (לוח מס' 3)

לוח מס' 3 תגובות נבחרות לכתבה "הקשת הדמוקרטית: "ואנונו - גיבור מזרחי" (21.04.04)
מס'	תאריך	כינוי	פירוט
23	21.04.04	שניר-סרבן	המאבק המזרחי חייב להיות רדיקאלי, אחרת אין טעם.בשביל לשנות את מערכת החינוך האשכנזית צריך לצאת נגד האבות המייסדים שהיו גזענים לא קטנים. בשביל לשנות את השיטה הכלכלית צריך לצאת נגד הליברליזם הסוחף שמוצדק ע"י העשירים כחופש כלכלי מוחלט להתעלל בחלשים. בשביל לשנות את היחס למזרחים כנחותים יש לשנות את היחס של החברה לכך שערבים הם נחותים. ולשם כך צריך ללכת לשלום כואב וצודק. יש המון המון דברים לעשות. בשם המקופחים והעניים במדינה שמגדלים ילדים עם פחות סיכוי להצליח מאשר הוריהם. עצוב וטראגי כל כך
43	21.04.04	אמיר	אני מבטיח לכם שאם הוא היה אשכנזי הקשת לא היתה שמה עליו קצוץ!
54	21.04.04	יהודי ערבי	ואנונו גיבור מזרחי אמיתי!!! ...ואנונו הוא גיבור גם בשל היותו מזרחי-רק מהמזרח ייצאו השפוייים והאמיצים באמת. ... ולכל המזרחיים והאשכנזים שלא רוצים לראות את הקיפוח (גם עכשיו????בשנת 2004????
75	21.04.04	-	"גיבור מזרחי", אבל אתם לא מאמצים אותו בגלל מזרחיותו?! יש פה איזו סתירה לא? בנוסף לטמטום,חוצפה,ועליבות שמאפיינים בדר"כ את ארגון "המקופחים" העלוב הזה. אוי כמה זה מעצבן.
209	24.04.04	-	...לכל מי שכתב שהוא מתבייש להיות מזרחי עלובים עם רגש נחיתות. למה להתביש? כשיש אשכנזי גנב אז כל האשכנזים מתביישים? מה, אתם במבחן נאמנות כל הזמן. חבורה פאתטית. מה עוד שמדובר באיש שבעיני רוב העולם נחשב לוחם חופש אמיץ. בושה.

גם פרשת פציעתו של דוד בן- שיטרית ("דוד בן-שטרית אושפז לאחר עימות עם מאבטחים בקריה" 21.4.04 (ynet שעוררה גל תגובות עדתיות שמגיב מס' 9, ניסה לעצור:

מה הקשר להיותו מרוקאי? התחרפנתם??! (ל"ת)

התמוטטות שלטון החוק, העלייה בממדי האלימות והפשע, ומקומם של הנשים בחברה הישראלית (לוח מס' 4 ).

",,,,,,היא גבר והוא אישה ! בעעעע ממש גועל-נפש. (מגיב 79 ל "פנינה רוזנבלום מתגרשת שוב - סופית" (06.07.03) "......אם לא היה כתוב שגבר כתב את זה הייתי חושב שזאת אישה שלא מבינה כלום בגברים... (מגיב מס' 12 ל "ספר חדש: כך תחזירי לגבר שלך את החיוך והאון, 20.04.04 ynet)...... "

לוח מס' 4: תגובות נבחרות מתוך "הרב עובדיה: בנות טובות יותר מבנים" (וואלה 14.07.03)
מס'	תאריך	כינוי	פירוט
2	14.07.03	דביר	עכשיו הוא מתחנף לבנות,אחרי שהשפיל אותן בקואליציה (ל"ת)
12	14.07.03		בדת מפלים את הבנות לרעה. אז מה אתה מקשקש? (ל"ת) תן להן עצמאות
19	14.07.03	אני	כל עוד הן לא יוצאות מהמטבח (ל"ת)
43	14/07/03	פמינסטית	תגידו לכתב שלכם שזה לא פמניזם זו בערות וטפשות (ל"ת)
97	14/07/03		איזה בנות חכמות יותר ?? אשכנזיות או ספרדיות ?? (ל"ת) שאלה לרב עובדיה ?
98	14/07/03	ישראל	בת ישראל לא מגיע לה ירושה והיא עבד ללא זכויות (ל"ת)
124	14/07/03	חילונייה	איזה מזל, אדון הרב הציל כבודנו!!!!
135	14/07/03		כל מי שמתחתן בחתונה יהודית בעצם קונה בכסף את אשתו (ל"ת) אל תהיו צבועים!
149	14/07/03	מישהו	עכשיו רואים איזה צביעות! גם כשנאמר דברים פימינסטים
167	14/07/03	דבי	אנטישמיות ישראלית (ל"ת)
175	21/07/03	Ailag	גם זה שוביניזם

גם אם דוחים את הטענה היוצאת מבית מדרשם של הניאו-מרקסיסטיים שטקסטים רבים נכתבים מתוך תפיסת עולם אידיאולוגית, וכי המסרים המובלעים בטקסט מטרתם העיקרית היא שעתוק המבנה החברתי והמטריאליסטי למבנים סוציו-כלכליים חדשים, הרי יש בטענה זו הצדקה מסוימת, לפחות באשר לתגובת כמה מהגולשים על המעמד הגבוה יחסית, של עובדי ההיטק בישראל (ראה לוח' מס 5).

לוח מס' 5: תגובות נבחרות על מלחמת המעמדות החדשה "אמדוקס מודיעה: נפטר 400 עובדים, מחציתם מישראל" (27.11.02)
מגיב מס'	כינוי	פירוט

1		תפתרו את כל אנשים ההיטק - הם הפרזיטים של המדינה
3		צודק במאה אחוזים, רובם אוכליי חינם, עובד הייטק לשעבר (ל"ת)
7	עידו	ל1 מה??? ההיי טק אחראי לצמיחה של 6% ב-2000 שכולם נהנו ממנו
12		ובכל זאת אתה כרגע משתמש במשהו שהם פיתחו האקספלורר... (ל"ת)
20		הפרזיטים - מפרנסים את המובטלים והחרדים במדינה (ל"ת)
57		העשירון העליון-הפרזיטים האמיתיים!
90		יוקם איגוד מקצועי לעובדי היי -טק (ל"ת) תכנתים תתעוררו !!
116	Nirit	מס' 1 המלך, סוף סוף יש מישהו שאומר את האמת לעשירים בפרצוף
126	רוני	תפרסמו אותי ! חבורת אליטיסטים שמאלנים שכמותכם !!! רק מה שנוח (ל"ת)

עובדים ההיטק מכונים "הפרזיטים של המדינה" (תגובה מס' 1 ומס' 57 ), "אוכלי חינם" (תגובה מס' 3). הסתדרות העובדים המייצגת את הפועלים נהפכה ל"מלכות הרשע" ממש כמו הקפיטליסטים המסורתיים, זאת לפי מגיב מס' 35 לכתבה "מה קורה מאחורי שערי הברזל בנמל חיפה":

"ההסתדרות והמונופולים מזכירות את ממלכות הרשע והעושק (ל"ת) .

המושג המקובל של "השמאל" שהיה מזוהה בעבר, עם מעמד הפועלים נהפך למזוהה בישראל עם שוחרי השלום. בכתבה "האו"ם קבע: הגדר אינה חוקית" ynet) 22.10.03), דורש מגיב מס' 1:

"...להעיף את הנציג שלנו שמאלנים: אתם מפרסמים, להעיף אותו משם ולומר להם שאם אם לא אובייקטיביים אז : "שילכו חפשו" ככה לעשות לא להיות רכרוכים כי מנצלים את זה...".

השמאל נהפך לסלנג מתלהם בין היתר, נגד אנשי התקשורת. למשל רוני, מגיב מס' 126 , (ראה לוח מס' 5) כותב כי

"... תפרסמו אותי ! חבורת אליטיסטים שמאלנים שכמותכם !!! רק מה שנוח (ל"ת).

יש הטוענים כי מאז המשאל על תוכנית ההתנתקות מעזה רווחים יותר תגובות ימניות בטוקבקים כתוצאה מיד מכוונת, אולם לטענה זו אין עדין הוכחות ברורות. לעומת זאת, מצהירים במפורש אנשי מרכז מוסאווא מאום אל פחם, כי הם מנסים להשפיע על השיח הציבורי בנושא של שסע בין יהודים וערבים בתגובותיהם המכוונות לאתרי התוכן הישראליים (סמוכה 2004). לשם כך הם פיתחו אף טקטיקה המתייחסת בין היתר, לנושא הקדימות, שיגור התגובה בשעות הבוקר היא אפקטיבית שכן סיכויה להיכלל ב - 30 התגובות הראשונות, שהשפעתם רבה. לדעת אנשי המרכז, יש חשיבות רבה בציון שם ומקום מגורים של הגולש על מנת שלא יחסם בידי "שומר הסף" (Gatekeeper), שכן תגובות של גולשים ממוצא ערבי עלולים לא להתפרסם. התגובות חייבות להיות לדעת אנשי המרכז, מנוסחות כך שלא תהיה בהם משום עילה לתביעות בהוצאת דיבה וחשש להסתה פרועה. כמו כן נקבע גם שיש להימנע מתגובות העלולות להיות עברות על צווי איסור פרסום וחוקי הצנזורה.

דומה כי יש בטקטיקה שנקטו פעילי מרכז מוסאווא משום בסיס ליצירת נורמות של השיח בזירה הציבורית.

מבעים מעוררי מדון

אחת הצורות הרווחות בפורומים וצ'אטים הוא השימוש בטכסטים אמוציונאליים, ובביטויים המצויים מעבר לקונצנזוס החברתי. אלה משלבים מוטיבים דרמטיים (מעבר לשימוש בביטויים מתלהמים - flaming כפי שצוין לעיל) לשיח ומעוררים את הדיון. זאת במיוחד, בהינתן מערך של נושאים המצויים, כאמור, בתחומי עניין הטבועים בתודעה הפוליטית-חברתית (סוגיות כמו יחס הפלות; שטחים תמורת שלום ; אנטישמיות, יחס למיעוטים וכיוב').

צורות ביטוי אלה באות על ידי גולשים אנונימיים ויוצרות מגוון משמעויות שאינן מתיישבות האחת עם השנייה. אנו מוצאים במשובים אמירות שאינן עקביות ותגובות גולשים הרוויות סתירות פנימיות במסרים, המצביעה לכאורה על אימוץ זהות מפוצלת ורוויות ניגודים או כתגובות שרירותיות ובלתי ראציונאליות. למעשה ניתן להבין אמירות מעין אלו ככלים מאתגרים (פרובוקטיביים או איווקטיביים - evocative) ליצירת מגע גומלין והרחבת השיח בין הגולשים.

למשל, תגובתו של המכונה "שלוקי" (מגיב מס' 13), לכתבה "הרב עובדיה: בנות טובות יותר מבנים" (וואללה 14.07.03)

" ... ר' עובדיה, קודם דיברת אחרת, תחליט! ותפסיק לבלבל. (ל"ת)?

לסיכום

בנוסף לצורות האחרות של השיח החברתי בחברה המודרנית (יחד עם העיתונות, הרכילות ומפגשי השיח בחסות האקדמיה) מקנה השיח המקוון תצורה ייחודית לאינטראקציה חברתית ולהשתתפות בחברה האזרחית. כפי שראינו, מבנה השיח המקוון יוצר את מכוונתו כמקור תיווך חברתי, וכזירה הפועלת למיתון מתחים הטבועים בחברה.

השיח המקוון מתאפיין כמערכת חברתית בעלת צפנים בלתי פורמאליים, הממסדת, במידה מסוימת, כאוס וקונפליקטים חברתיים במבנה גמיש הפתוח למיקוח ולחידושים. היא מאפשרת לגולש הבודד להגיב ולהביע את דעתו באופן חופשי גם אם אין בדבריו משום ייצוג של דעת קהל או איזה שהוא קול אותנטי של ציבור מסוים. כך, מבנה זה מציע מסגרת להבעה אישית ולביקורת חברתית עבור גולשיו.

מאמר זה, שעיקרו בהדגשת החשיבות החברתית של עקרון חופש הביטוי במערכות חברתיות מגוונות העשויות כאמור, למתן אנרכיה וכאוס, לא התייחס לשתי סוגיות בעלות עניין. האחת היא השאלה האם השיח המקוון יכול להיהפך למערכת לגיטימית המשפיעה על המאבקים החברתיים בישראל? והשנייה היא איזה סוג יחסי גומלין נוצרים בין מערכות השיח: העיתונות, מפגשי השיח האקדמאיים, הרכילות והשיח מקוון, כאשר המאפיין אותם הוא חופש הביטוי. לא רק המדינה מבקשת לשלוט בחופש הביטוי ולהגבילו (אפילו מעבר לחקיקה הקובעת איסור פלילי על ביטוי שיש בו אפשרות ממשית להסתה ולאלימות) (סגל 10.5.04), אלא גם הרבה מהמערכות החברתיות העוסקות במידע, נאבקות על שליטתם על גבולות הטריטוריה של המידע, על זכותם להציב "שומרי סף" שתפקידם לפקח על קבלת מידע, לשלוט עליו ולבקר את תכני הפצתו. לדוגמא, העיתונות אינה סובלנית ואפילו סולדת מחופש הביטוי של שיח הטוקבקים (הדר 2001, בירנהק 2003, דרור 15.6.03) ומתנגדת להתפתחותה של "העיתונות האלטרנטיבית" (הכט 2003) או הפוליטיקאים המביעים אי נחת מהחופש האקדמי שנוטלים חוקרים במפגשי השיח הדנים על בעיות החברה והמדינה (קים 10.7.03). דומה שהמתחים סביב השמירה על עקרונות חופש מרחב המידע בישראל מעידים על חשיבותו של השיח המקוון כמערכת חברתית מתווכת, ועל צביונה השברירי והמאוויים של המערכת ככלי ליצירת שינוי חברתי, תוך שימור ערכי סולידאריות בסיסיים בחברה.

[מאמר זה הדן במושג השיח הווירטואלי משלים את המאמר על "הדמוקרטיה ברשת והמרחב הציבורי הווירטואלי כמגזר רביעי".]

מקורות

אזולאי א' (2003) "המטיילים הישראלים: לא מתרגשים" Ynet 18.09.03
אינפו מידע דיגיטלי
ארליכמן א' (2003) " היומנאים" Ynet 20.10.03
בירנהק מ' (2003) "אתיקה עיתונאית ברשת: על הסדרה עצמית, חופש העיתונות, כוח ותחרות" פתו"ח 5: 173 - 214
בן- בסט ע' (2004) הוויקי של העולם האמיתי " חיים ברשת", נענע (19.02.04)
בן שיטרית ד' אג'נדה סט דיגיטלית - על שיטות חליפיות לאינטראקציה עם קוראים
גורדון ר' (?) " קולות מהיציע" העין השביעית גיליון 44
גינוסר ש' (2003 ) " מה קורה מאחורי שערי הברזל בנמל חיפה" Ynet 10.10.03 (מסף ידיעות אחרונות)
דילמאני י' (2003) "טוקבקים - מערכת היחסים שמשני עברי הטקסט" יום עיון אשנב (13.06.03)
דרוב-היישטיין ג' (2003) "ראיון בלעדי והזוי עם רפי רפש, טוקבקיסט צעיר" halemo (2) (27/02/03)
דרור י' (2003) שאלות ותשובות בנושא אינטרנט 15.6.03
דרור י' (2003) " הקולוסאום החדש" הארץ 21.07.03
דרור י' (2003) " בשום מקום אין כזאת רשת" הארץ 06.08.
דרור י' (2003) "אינטרנט = דמוקרטיה (לא נכון)" הארץ 3.09.03
האייל הקורא
הדר ד' (2001)
להכניס את הראש לאסלה ולצרוח הארץ 27.11.01
הוועדה הישראלית למידרוג
הומינר ד' (2004) התערבויות פסיכולוגיות באינטרנט
הכט י' (2003) "המאבק על ההגמוניה בשוק התוכן המקוון - המקרה של הטוקבק", ב"מגאזין ברשת" של איגוד האינטרנט
הישראלי
הכט י' (2003) "הדמוקרטיה ברשת והמרחב הציבורי הווירטואלי כמגזר רביעי" ב"מגאזין ברשת" של איגוד האינטרנט יוני 2003
הלוי מ' האתר האישי של משה הלוי - כולל חדר סאטירה, חדר מידע, ועיתון...
הלמו (2002) המכורים לתגובות (5) 27/03/03
הגיגי אורחים (למשפטיו של הלמו בעכו)
הלמו (2002) נושא : halemo התבדח,אין צורך להתנפח
הלמו (2003) החוק בוטל: בטקסס כבר מותר לקבל בתחת הייד פארק 27/6/2003
הראל ע' (2003) " גלעדי: ניתן להגיע לדמשק במהירות שהגיעו לבגדאד" הארץ 31.12.03
ויריליו פ' (1997) "קיברנטיקה וחברה" עמודים 111-123 בתוך ון-אסו י"א (עורכת ) (2002) "תרבות דיגיטאלית" ת"א: הקיבוץ המאוחד.
ורמן ד' (1997) "המרחב הציבורי של הברמאס: ניסוי מחשבתי או ניסיון היסטורי?" דברים אחדים (1 ) 34 - 45.
הארץ (2003) "ויכוח באינטרנט: האם לכנות הנרצחים הערבים שהידים" ( 09.10.03 ) הארץ מדור חדשות עמוד א4
וואלה (2003) "פנינה רוזנבלום מתגרשת שוב - סופית" 06.07.03
וואלה (2003) הרב עובדיה: בנות טובות יותר מבנים 14.06.03 וואלה
וואלה (2003) חשד: כוכב זמר חרדי ביצע מעשים מגונים בקטינות 20.09.03 וואלה
זהבי נ' (2002) "זהבי כבר לא מחפש תשובה" נענע 02.12.02
טאוב י' (1997) "המרד השפוף - על תרבות צעירה בישראל ". ת"א: הקיבוץ המאוחד.
יודילוביץ' מ'(2004) דוד בן-שטרית אושפז לאחר עימות עם מאבטחים בקריה 21.4.04 Ynet
יזרעאל ש' (2004) זויגה / זויגה, או: תנו כבוד לעברית המתדברת מעצמה הארץ 26.4.04
כהנא ר' (2000)
לקראת תיאוריה של בלתי פורמאליות והשלכותיה לנעורים אתר החבפ
כהנא ר' וכנען ש' (1973) התנהגות העיתונות במצבי מתח בטחוני והשפעתה על תמיכת הציבור בממשל האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון לוי אשכול.
כספי ד' ולימורי' (1992) המתווכים - אמצעי התקשורת בישראל 1948 - 1990 , ת"א: עם עובד.
לוי א' (2003) שורשים פסיכואנליטיים ומושגי יסוד בפסיכותרפיה והאינטרנט
לוי ז' (1986) הרמנויטיקה ת"א: ספרית הפועלים
ליבנה נ' (2003) "מה פתאום ז'וזו" מוסף הארץ : 14 - 18 (29.08.03) .
ליבס ת', קמה ע' וטלמון מ' (2003) "תקשורת כתרבות- יצירת משמעות כמפגש בין טקסט לבין קוראיו". ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
מאירוביץ י' (1985 ) "שום תחושת מקום: מסביבת הדפוס לסביבה האלקטרונית" בתוך ליבס ת', קמה ע' וטלמון מ' (2003) עמודים
34 -86, "תקשורת כתרבות- יצירת משמעות כמפגש בין טקסט לבין קוראיו". ת"א: האוניברסיטה הפתוחה.
מאנוביץ' ל' (2002) האוואנגרד כתוכנה בתוך ון-אסן י' (עורכת) תרבות דיגיטאלית עמודים 173 - 198 ת"א: הקיבוץ המאוחד.
מור ג' (2002) מעיתונות רשת ועד צ'ט: סיכום שנה Ynet 26.09.03
מור ג' (2002) " החיים זה שם" ( על" ישרא-בלוג") Ynet 29.08.02
מור ג' (2003 ) " התקשורת החדשה" Ynet 14.11.03 תופעת התגובות לכתבות באינטרנט
מור ג' (2003) הצופה מאיים לתבוע את הייד פארק בגלל תצלומי עירום Ynet 27.06.03
מור ג' (2003) אוניברסיטת ת"א: מרכז חדש לחקר אינטרנט Ynet 27.06.03
מור ג' (2004) הדבר החם הבא: הרשת החברתית Ynet 8.2.04
מסר א' (2004) " ספר חדש: כך תחזירי לגבר שלך את החיוך והאון". 20.04.04 Ynet
מרמרי ח' (2004) " חופש הביטוי של עורך עיתון" הארץ 14.04.04
נוצץ- ערוץ החברה בישראל (2003)
ניר י' (1982) "כותרות העיתון כיחידות שיח" בתוך ש' בלום-קולקה ואחרים (עורכים), עיונים בחקר השיח. ירושלים: האוניברסיטה העברית
סגל ז' (1996) חופש העיתונות: בין מיתוס למציאות ת"א:פפירוס.
סגל ז' (2004) " חוסר הנחת של שרת החינוך" הארץ 10.5.04
סוויסה ר ' (2003) "מגיבי הטו(ל)ק באק-פרופיל אנושי " "פסטיש"
סוויסה ר ' (2003) הצד האחר של הטוקבקים ותחייתה של הדיאלקטיקה "פסטיש"
סלומון ג' (2000) " טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע", ת"א: זמורה ביתן
סמוחה ש' (2003) חבר לחבר חבר" הארץ ואלה (1.7.03)
סמוחה ש' (2003) " קונספציה אחרת" קפטן אינטרנט 15.07.03
סמוחה ש' (2003) " חושפים את הנחשפים" קפטן אינטרנט 30.12.2003
סמוחה ש' (2004) סיירת הטוקבקים נכנסת לפעולה קפטן אינטרנט 04.06.04
צימרמן ח' ובלום קולקה ש' (?) שיחה וסוגה בגן הילדים - מחקר
קונספציה "ארספואטיקה"
קים ח' (2003) "כנס קיסריה - לאן?" הארץ ( 10.12.2003 )
קרן (2003) " פורום נפגעי גילוי עריות" בהנהלת נורית ואילנה סובול 11.07.03 .
רביה ח' (2003) האם לסנן תגובות בוטות ב'טוקבקים'? גלובס 20/08/03
רוזנטל ר' (2002) " השיח האלקטרוני" מעריב 22.11.02
רוזנטל ר' (2004) חדוות הלשון העברית שיחות על העברית הישראלית" ת"א: עם עובד
"רשימות"
שראל צ' (2003) האוריינות החדשה והשתמעויותיה "קיוונים - עיתון אינטראקטיבי מקוון" ת"א: מכון מופת
"תנועת תקווה לישראל"
"תפוז" (בלוגים),
Ynet 2004 גולש באתר "תפוז" קרא לרצח נתניהו ונעצר Ynet 28.10.03
Ynet 2002 אמדוקס מודיעה: נפטר 400 עובדים, מחציתם מישראל Ynet 27.11.02
Ynet 2003 " מלחמת התרבות על השטרודל" Ynet 02.10.03
Ynet 2004 " ואנונו התפלל בכנסיה; פרקליטו: נעתור לבג"ץ בימים הקרובים" Ynet 21.4.04
Ynet 2004מאה מובילי התרבות בישראל. Ynet 21.05.04

References

Anonymous (2003)- New OECD report offers insights into adolescents' reading performance.
Reading Today; 20/4, Newark: Feb/Mar. www.proquest.com.
Artforum
Barzilai-Nahon K. [forthcoming 2005] - "Network Gatekeeping Theory: A New Theoretical Framework", in: Theories of Information Behavior: A Researcher's Guide, (Eds.) Fisher K.E, Erdelez S. and McKechnie, E.F., Medford, NJ: Information Today .
Baynham, M, & Slembrouck, S, (1999) - 'Speech representation and institutional discourse'. Text 19/4; 439-457
Bertelsen, C.D. & Fisher, J.M. (2002) - Mediating Expository Text: Scaffolding and the Use of Multimedia Curricula.
Blood R. (2000) - " weblogs: a history and perspective"
Bishop T. (2004) - Microsoft Notebook: Wiki pioneer planted the seed and watched it grow (26.1.04) SEATTLE POST-INTELLIGENCER
Campbell T. (2003) - Internet Trolls
Coate, J.(1992) - Innkeeping in Cyberspace, In: Directions and Implications of Advanced Computing (DIAC-92), Computer Professionals for Social Responsibility, Palo Alto, CA
Cyberjournalist.net
de Sousa, R.(2001) - "In Praise of Gossip: Indiscretion as a Saintly Virtue" (reprint) in D. Benatar, (ed), Ethics for Everyday, 117-125. New York: McGraw Hill, December, J. (1993)
Characteristics of Oral Culture in Discourse on the Net. Paper presented at the twelfth annual Penn State Conference on Rhetoric and Composition, University,
Park, Pennsylvania,(July 8)
Digital Talkback Systems
Dillon, A., & Gabbard, R. (1998). Hypermedia as an Educational Technology. Review of Educational Research, 68(3), 322-349
Downes, S. (2002) New Definition of Literacy .
Ferguson R. (1999) Mexican Exvotos: Folk Art, Expressions of Faith, Public Thank You Notes to God
Ferris S. P. (2002)
The Effects of Computers on Traditional Writing The Journal of Electronic Publishing. August 8 (1)
Ferris, S. P., & Montgomery, M. (1996) The New Orality: Oral characteristics of computer mediated communication. The New Jersey Journal of Communication, 4, 55-60.
Foerstel H. N. (1997) Free Expression & Censorship in America: An Encyclopedia Greenwood Press. Westport, Conn.
Foerstel H. N. (1998) Banned in the Media: A Reference Guide to Censorship in the Press, Motion Pictures, Broadcasting, and the Internet Greenwood Press. Westport, Conn.
Foerstel H. N. (2002) Banned in the U.S.A.: A Reference Guide to Book Censorship in Schools & Public Libraries Greenwood Press. Westport, Conn.
Garry P. (1993) An American Paradox: Censorship in a Nation of Free Speech.
Praeger Publishers Westport, Conn.
Gibson, S. B. (1996a), Is All Coherence Gone? The Role of Narrative in Web Design
Gibson, S. B. (1996b) Pedagogy and hypertext. In L. Strate, R. Jacobson & S. B. Gibson (Eds.), Communication and Cyberspace, pp. 243-260. Cresskill, NJ: Hampton Press.
GLASER ONLINE
Bloggers Rate the Most Influential Blogs (21.06.03)
Goodman R.F & Ben-Zeev A. (1993) Good Gossip. Univ. Press of Kansas
Guilford, J. P. (1985). The structure-of-intellect model. In: B. B. Wolman (Ed.). Handbook of intelligence: Theories, measurements, and applications. New York: John Wiley.
Guilford, J.P 1956 The Structure of Intellect, Psychological Bulletin, (53:4) 267-293.
Habermas 1989 The Structural Transformation of the Public Sphere
Heidegger, M. (1962) Being and time Blackwell, Oxford UK
Hilgartner, S & Bosk. C. L. (1988) "The Rise and Fall of Social Problems: A Public Arenas Model" American Journal of Sociology 94:53-78
Hughes G. (1991) (1998) Swearing: A Social History of Foul Language, Oaths and Profanity in English.
USA: Penguin
Ingelhart L. E. (1997) Press and Speech Freedoms in America, 1619-1995: A Chronology.
Westport, CT: Greenwood Press.
IWantMedia
Jones Q. (1997) - Virtual-communities, virtual-settlements & cyber-archaeology: A theoretical outline. J of Comp Mediated Communication 3(3).
Jones Q., Rafaeli S. (2000) - Time to Split, Virtually: 'Discourse Architecture' and 'Community Building' as means to Creating Vibrant Virtual Publics. Electronic Markets: The International Journal of Electronic Commerce and Business Media. 10(4) 214-223.
Joyce, M (1999). - "On Boundfulness; The Space of Hypertext Bodies." Virtual Geographies, Bodies; Space and Relations. Jon May, Phil Crang and Michael Crang, (eds)., 205-221. London, Routledge.
Joyce, M. (1995) - Of Two Minds: Hypertext Pedagogy and Poetics. Ann Arbor, Michigan: University of Michigan Press.
Joyce, M. (1997) - "Nonce Upon Sometimes: Rereading Hypertext Fiction" in Modern Fiction Studies Ed. N. Katherine Hayles. 43(3) 579-597. Collected in Second Thoughts: A Focus on Rereading David Galef ed, Detroit: Wayne State University Press, 1998
Kist, W. (2000). Beginning to create the new literacy classroom
Kist, W. (2002) An interdisciplinary high school western civilization class. Journal of Adolescent and Adult Literacy45, 368-377.
Kristensson, P. & Norlander, T. (2003) The Creative Product and the Creative Processes in Virtual Environments. Creativity and Innovation Management 12 (1), 32-40.
Lakshmipathy V, Schmandt C, Marmasse N. TalkBack: a conversational answering machine [PDF file]
Landow, G.P. (1997) Hypertext 2.0: The convergence of contemporary critical theory and technology. Baltimore, MD: Johns Hopkins University Press.
Levy Pierre (1997) Collective intelligence: mankind's emerging world in cyberspace (Translated from French by Robert Bononno New York: Plenum Trade.
Liddicoat, A. & Dopke, S. (1998) The Structure of Callers' Contributions in Talkback Radio.
Australian Review of Applied Linguistics 21(2)79-104.
Lipschultz, J.
(2000) Free expression in the age of the Internet : social and legal. Boulder, Colo: Westview Press.
McMillan S. J. (2002) " Exploring Models of Interactivity from Multiple Research Traditions: Users, Documents, and System", The Handbook of New Media, L. Lievrouw and S. Livingstone (eds.), p. 163--182, SAGE Publications, London.
Mihai, N. (1997) The Civilization of Illiteracy. Dresden, Germany: Dresden University Press. JTE 2000. Inc.
Morely, D (1980) The National Audience: Structure and Decoding. London: British Film Institute
Murray, D. (1988) The context of oral and written language: a framework for mode and medium switching. Language in Society, 17, 351-73.
Oldenburg, R., (1989) The Great Good Place: Cafes, Coffee Shops, Community Centers, Beauty Parlors, General Stores, Bars, Hangouts, and How They Get You Through The Day., New York: Paragon House.
Ong, W.J., (1971) "The Literate Orality of Popular Culture", in: Ong, Rhetoric, Romance, and Technology: Studies in the Interaction of Expression and Culture, Ithaca: Cornell University Press.
Ong, W.J. (1982)
(1991) Orality & literacy - The Technologizing of the Word. London: Routledge
Online Journalism Review (2003) Glaser's Guide to the Blogosphere (19.06.03)
PaidContent.org
Parkin, F (1972) Political Order. London: Paladin
Pew (2004) Content Creation Online: 44% of U.S. Internet users have contributed their thoughts and their files to the online world (29.02.04)
Pixy F.S. (2002)- "The Effects of Computers on Traditional Writing." Journal of Electronic Publishing, 8 (1) (August).
Poynteronline - E-Media tidbits: A group weblog by the sharpest minds in online media/journalism/publishing
Radway, J.(1984) "Interpretive Communities and Variable Literacies:
The Function of Romance Reading", Daedalus" 113(3)49-73.
Raikes, H. (2003) Cosine: Fluid Architectures and Sampled Spaces: Reflections on a Media/Architecture Performance [PDF file] . American Communication Journal, 6:3.
Reid, E. M.(1991) Electropolis: Communications and community on Internet Relay Chat, Honors, History, University of Melbourne. .
Reporters Without Borders"(2003)
Publication of second annual report on cyberspace : " The Internet under Surveillance - Obstacles to the free flow of information online"(19 June 2003 )
Rheingold, H. (1993) The virtual community: Homesteading on the electronic frontier, Addison-Wesley, Reading, MA. Romenesko
Semali, L.M. (2001) Defining New Literacies in Curricular Practice. Reading Online, 5(4).
Shenk, D. (1977) Data Smog: Surviving Information Glut. NY: Harper Edge.
Shirky C, (2003) Economics & Culture, Media & Community, Open Source
Sousa, R. (1994) In praise of gossip: Indiscretion as a saintly virtue. In Goodman, B.F. & Ben-Ze'ev, A. (Eds.), Good Gossip, 25-33. Lawrence: University of Kansas Press.
Sousa, R.(1987) The Rationality of Emotion. Cambridge, MA: MIT Press (A Bradford Book)
Spacks, P. M. (1985) Gossip. New York: Alfred A. Knopf.
Spears R.A. (2001) Slang and euphemism: A dictionary of oaths, curses, insults, sexual slang and metaphor, racial slurs, drug talk, homosexual lingo, and related matters. New York: Signet.
Suls, J.M. (1977) "Gossip as Social Comparison," Journal of Communication, 27 (Winter):164-8.
The Economist (2003) The internet in a cup (18.12..03)
Truls E. J.
Turkle S. (2002) Whither Psychoanalysis in a Computer Culture? (24.10.2002)
Virilio P. (1997) "Cyberneticist & Society" in "The Virtual House" ANY 19/20 NY: Anyone Corporation
Wilhelm A.G. (2000) "Democracy in the digital age". New York & London: Routledge
Workshop (2003) 14th Annual Workshop of the Economic History Society Women's Committee Institute of Historical Research, London (8.11.03)
Information and Social Knowledge: From Gossip to the Internet
Wray, D. & Lewis, M. (1998) An Approach to Factual Writing Reading Online (May)
Zizek S. (1996) "From Virtual Reality to Virtualization of Reality", in pp. 290 -295,
Electronic Culture. Technology and Visual Representation, edited by Timothy Druckery, New York Aperture.

הערות שוליים

מאמר זה הדן במושג השיח הווירטואלי משלים את המאמר על "הדמוקרטיה ברשת והמרחב הציבורי הווירטואלי כמגזר רביעי". שעלה לאתר ה"מגאזין ברשת" ביוני 2003.
השתתפות אפקטיבית במרחב הדיונים והויכוחים מותנת ברכישת אוריינות דיגיטאלית, המהווה סוג של משאב תרבותי וחברתי ההכרחי לקיומו של כל שיח דיגיטאלי. העדרם של משאבים פוגעת בחלקים שונים באוכלוסיה ומונעת מהם השתתפות בשיח הדמוקרטי .
נאמר בהרצאה באגודה הישראלית לתקשורת, ב - 1.4.04 במכללת נתניה.
על פי ציטוט ממאמר ב"הארץ" ניתן לראות את הכנס על "הפרדיגמה הביטחונית החדשה", שקיימה אוניברסיטת תל-אביב, כ"כנס הרצלייה האמיתי". עם פחות מעשירית מיחסי הציבור שליוו את הכנס של המרכז הבינתחומי לפני שבועיים, התקיים בתל-אביב דיון נרחב ורציני באתגרי הביטחון העומדים לפני ישראל בשנים הקרובות, בהשתתפות נואמים כמו אלוף (מיל') יצחק בן-ישראל, עוזי רובין (לשעבר ראש מנהלת "חומה" במשרד הביטחון) ושר הביטחון, שאול מופז (הראל 29.12.03 הארץ).
בן זאב 1993: 169.
להנחה זו קמו מערערים כמו "הלמו", פעיל וירטואלי בישראל, הטוען באתרו כי "קטעי העיתונות עלולים להכיל מידע שאינו אמת ואף מידע מסולף ושקרי"... והם מובאים במדורו לצורכי סקירה בלבד... (הלמו- אתר אישי ).
כך למשל, אם אכן ניתן להתייחס לרשימת "100 מובילי התרבות בישראל" (21.05.04), כאינדיקטור לקביעת מקומם של האנשים המרכזיים שהובילו את חיי התרבות בישראל בשנת 2004, הרי זכה האינטרנט למקום נמוך ברשימה כאשר אחד ממיצגיו, הגולש הפעיל משה הלוי (המכונה "הלמו" באינטרנט) המנהל אתר אינטרנט, זכה השנה למקום ה - 90, בעוד בשנת 2003 זכה יון פדר, העורך הראשי של ynet, למקום ה - 82 והשנה הוצא מהרשימה. כלומר, אנו יכולים להבחין בשינוי בסטטוס החברתי של אנשי מפתח בתרבות הווירטואלית (grassroot figures), לעומת אנשי הממסד (נוסח העיתונות המקוונת).
יוסי ורדי, מחלוצי המסרים המיידיים, טען בכנס האינטרנט השמיני (8.3.04) כי ''כ-300 מיליון איש הורידו כבר את ICQ. מספרים אלו אינם של לאומים או מדינות, אלא מספרים של דתות המוכיחים כי חשיבותו של האינטרנט באפשרויות החדשות המאפשרות שיתוף הפעולה בין בני אדם. חשיבותו של השיתוף הוכח גם בתנאי מעבדה. במחקר שנעשה באוניברסיטת ברקלי על ידי חוקר בשם ברנס, מראה כי בזמן שיתוף פעולה באמצעות האינטרנט, המוח מפריש חומר, נוירוטרנסמיטור, בשם דופמין (Dopamine), המעיד על שביעות רצון, פי חמישה יותר מאשר בזמן של תחרות. האינטרנט, לפי ורדי, הוא ''Dopamine over IP'', , על משקל ''Voice over IP''. כשאנחנו משתפים קבצים, אנחנו נהנים באופן דומה לזה שמאפיין סקס, סמים ושוקולד. שום אמצעי תקשורת אחרת מלבד האינטרנט לא יכול לספק לנו הנאות כאלו.
להרחבה ביחס למשמעות ההתנסות הדמוקרטית ..... ר' כהנא ורפופורט, 1991
מהסקר של PEW שהתפרסם ב - 29.02.04, מתברר כי 44% מכלל הגולשים מקימים יחסי גומלין מקוונים.
הוויקי (wiki) הוא מסגרת שיח הנוצרת על ידי אורחיה. הרעיון עצמו החל עוד בשנת 1995 על ידי וורד קנינגהאם (Cunningham) אבל רק לאחרונה זכתה הוויקי לעדנה. הוויקיפדיה (Wikipedia) כתרבות יצרה בינואר 2001, את האנציקלופדיה החופשית המבוססת על כתיבה של מתנדבים שיש לה אף גרסה בעברית.
גם הטיפול הפסיכולוגי כחלק מהשינוי התרבותי, מתבסס על תופעות אלו. המטפלים אינם מתמקדים כבעבר על מושגים כמו חשיפת קונפליקטים מודחקים, מעבר בין שלבי התפתחות פסיכו-סקסואליים ומאבק בין האגו והסופר אגו אלא מנסים לאפשר למטופלים להשתחרר ולהגביר את הספונטאניות,היצירתיות, ה WELL BEING והאוטנטיות של העצמי (לוי 2004).
הבלוגרית ינאי אומרת כי היה לה מבחן במתמטיקה וכי "איזה באסה נכשלתי". גם טל קרמן ז"ל, שנהרגה בפיגוע בחיפה ב-5.3.03, מודה כי נכשלה "אה, גם נכשלתי בטסט פנימי... (הדר 2004)
הבלוגים בישראל לטענת סמוחה (2003) יוצאים מהמעמד המחתרתי שהיה להם עד לשנה האחרונה ונהפכים למדיום המוני. הם מתקשים לכן, להשלים עם אובדן האינטימיות של הבלוגוספירה והפיכתה לעוד זירה תקשורתית נורמטיבית. הטור "היומנאים" Ynet (שהחל ב אוקטובר 2003) הממליץ לקוראים על בלוגים נבחרים ברשת הישראלית, עורר סערה בין גולשי האינטרנט. הגולשים טוענים לפגיעה בפרטיות, חלקם מיהרו לסגור את הבלוג, ואחרים שלחו מסרי שטנה לעורך הטור (סמוחה 2003 "חושפים את הנחשפים").
אוריינות דיגיטאלית על פי אלקלעי-עשת (2004) הם למשל:
- הבנת סמלים בעלי משמעות חזותית אסוציאטיבית הבאה לייצג מילים, עיצורים או אותיות.
- יכולת שעתוק דיגיטאלית, משמעותית, אמינה ויצירתית, על ידי שילוב של קטעי מידע קיימות.
- חשיבה רב-ממדית, חשיבה מסתעפת, חשיבת היפר-מדיה וחשיבה בלתי-ליניארית.
- היכולת להעריך ולאמוד מידע.
- המוכנות לשתף אחרים במידע וידע ולבנות ידע במשותף.
המושג לשון הוא מושג- על לרצף רב-ממדי של לשונות הרבה, של דיבורים של אנשים ונשים בעלי נתונים אישיים מגוונים המדברים וכותבים בנסיבות שונות (יזרעאל 2004).
BTW- by the way, IMO- in my opinion, BFN - Bye For Now, CU - See You ,GF - Girl Friend, IAE - In Any Event.
ריבוי נתיבי התגובה אינו בהכרח יתרון בלימוד הווירטואלי שכן "הבנת מידע מורכב ועמוס מחייב לראות את המידע מנקודות מבט שונות ובאמצעות אופנויות ייצוג שונות. כל אחת מאופניות הייצוג - היגד מילולי, גרף, נוסחה או תמונה - מייצגת משמעויות שונות של אותו דבר, עד כדי כך שאותו דבר כבר איננו תמיד אותו דבר.... מתברר כי השיטוט בנתיבי המולטימדיה, שהאופייני לו דילוג מקרי למחצה מעניין לעניין אינו מסוג הפעילויות השכליות שהן רלוונטיות לבניית גוף הידע" (סולומון 2000: 167-8).
שאחת מביטויה הקיצוניים היא תופעתו ההולכת ומתעצמת של הטרור הווירטואלי הקיצוני, נושא שאיננו עוסקים בו במסגרת זו.
המושג של מילות גידוף ('swear word')- מונחים בלתי הולמים המשתלבים בטקסט הקנוני קיים ברוב השפות והתרבויות (1991 Hughes). איסורים (taboos) לשוניים נובעים מאיסורים חברתיים, באנגלית מילות הגידוף מתייחסות לחלול הקודש (השמצת הנצרות) או ניבול פה (תיאור מפורש המתייחס למין ולחלקים אחרים בגוף). בעוד גיהוק (burp) או נוד (fart) נחשבים כתארים מתונים יחסית, ואינם נחשבות יותר כגידופים הרי מילים כמו חרה (shit) נחשבות עדין כגידופים זאת מפני שהיא רומזת על האיסורים המסובבים את המילה. לעומתם המילים כמו להזדווג (Copulat). e) ולהזדיין (f**k) הן מילים נרדפות המשווקות בדרך שונה (הראשונה היא מושג ביולוגי והשנייה היא מילה המונית המעוררת בוז). הטאבו סביב הרבה מילות גידוף המתייחס לאמונה הנוצרית כמו ארור (Bloody), לעזאזל (damn), פיפן (hell) הוסרו במאה העשרים זאת כתוצאה מקבילה של באמונה הנוצרית. מילים רבות נחשבות בשנים האחרונות שקולות ומתונות יותר מה גם שחלקם הופיעו כבר בכתבי שכספיר כמו לעזאזל (Zounds) ואינם נמצאים יותר בשימוש כיום בשפה. בספר הבלתי מצונזר "מאהבה של ליידי צטרלי" (Chatterley's Lover) 1960 הופיעו מילים כמו f**k וכן c**t ורק חמש שנים מאוחר יותר בראיון עם ,Kenneth Tynanנמצאו ראויים לשימוש ב - BBC. גידופים מהווים בעל ערך בתוך השפה. מכל מקום משמעותן המקורית של הקללות פוחתות בהדרגה.
קיימים גם יוצאים מן הכלל בהקשר זה, כך למשל, בתחום "המחשבים והאינטרנט", לכתבה "מיליונים צפו בהוצאתו להורג של ניק ברג" הגיבו 378 גולשים (16.05.04 ואללה).
יש הרואים במחשב מעין זהות שנייה ("The Second Self"), ומשליכים עליה את מחשבותיהם ותחושותיהם, השלכה המהווה מעין מטאפורה של מבחן רורשך. ככל שמתרחבים יחסי הגומלין ברשת נהפכה הזהות השנייה לדיפוזיית יותר, ולמרובת פנים (Turkle 2002) ומשוביו של הגולש מתרחבים לקשת רחבה של מסרים מובלעים, מופנמים ולעיתים, אף סותרים, השמורים עמו מהעבר והמבטאים את צרכיו המגוונים העכשוויים והעתידיים. השיח מאפשר לגולש להביע את האינטרסים שלו בצורות שונות ופועלת לביסוס תחושת ערך העצמי. הם יוצרים אצל הגולש, מגוון משמעויות בהם נוצרות לעיתים סתירות בין צפנים (גלויים וסמויים) שהגולש קולט לבין הצפנים שהוא משדר. הגולש עשוי להתנסות בתגובות שונות, סותרות ואף מנוגדות המקבלות ביטוי ברובדי שיח רבים ובמטאפורת וירטואליות מגוונות שניתן לתאר בהם לעיתים, עניין מסוים במונחים של עניין אחר שכן התגובות לטקסט משקפות כאמור, גורמים רבים ומגוונים כמו מוצא אתני, מעורבות פוליטית, שאיפות לניעות חברתית ועוד.

Nav view search

Navigation

Search