תרבות האינטרנט ושברה ¹

רשת האינטרנט עוברת ימים קשים, תקופה שהחלה עם קריסתם של כמה מאתרי הסחר האלקטרוני עוד לפני "תסמונת התאומים" ,(Sep.11) בעוד שבתקופה שלאחר קריסת בניני הסחר העולמי שובשו אף כמה מיסודות הגלובליזציה. הגיע העת לכן, לבדיקת כמה היבטים הקשורים למימושן או אי מימושן של התוחלות והציפיות מתרבות האינטרנט.

הטכנולוגיות החדשות ובכללן האינטרנט אינן רק בחזקת אמצעים, שכן הן יצרו למעשה תרבות ההופכת את הגלובליזציה לתרבות חדשה. האינטרנט מהווה את אחד ממרכיביה המשמעותיים ביותר של מהפכת המידע והטכנולוגיה המתרחשת בחברה האנושית בתקופתנו. היו אף שניבאו כי בתרבות החדשה ישתבשו הקשרים החברתיים תוך תקופה קצרה, הספר המודפס יעלם, בעוד E-learning יחליף את מירב צורות הלמידה. למרות השפל בעסקי האינטרנט ממשיכים לשגשג המשחקים ברשת, עסקי הרולטות ואף הסיבר סקס. גוברת הדאגה מהשפעתם המזיקה על ה טף ובני הנעורים של כמה אתרים מסוכנים מבחינה מוסרית.

האינטרנט נוצר כמדיה בלתי מסחרית בעלת פוטנציאל מהפכני, אך מיד השתלטו עליה כוחות השוק המוכרים אשר הפכו אותה לאחד ממנועי הכפר הגלובלי! האינטרנט וטכנולוגיות התקשורת האיצו את הסחר העולמי, הגבירו את מהירויות המעבר בין הגבולות, הפחיתו את העלויות של הון ושינועי הסחורות והקלו בכך את התנועה החופשית בין מדינות. האינטרנט במובן מסוים, הוציא את הגיאוגרפיה מתוך המשוואה! אולם האינטרנט איננה עדין תופעה המניעה את עצמה מסביבה תרבותית האחת לשנייה, עסקים מבוססי אינטרנט אינם אדישים להבדלי תרבות בין שוק אחד למשנהו. האינטרנט עדין אינו מסוגל לגשר בטבעיות על ההבדלים התרבותיים ולמעשה אף הולכת וגוברת הדיפרנציאציה תרבותית.

התברר גם כי הגלובליזציה של הטרור הצליחה לערער "אחרי ה - 11 בספטמבר" במכה אחת, כמה מהנחות היסוד של הגלובליזציה הכלכלית והחברתית. למרות המשברים האינטרנט טרם קרס, נהפוך הוא, הוא נמצא בתהליכי התחדשות המאפשרים בדיקה מחודשת לעוסקים בשיווק, בתווך ובהטמעה של אותם טכנולוגיות החדשות.

האידיאולוגיה השוויונית המצופה של האינטרנט נהפכה לאוטופיה, הפערים הדיגיטאליים ההולכים ומתרחבים, הם מעידים על רפרודוקציה של החברה הקיימת על פעריה ("פערים מקבילים"). גם ה"לימוד המקוון" וה"עבודה מרחוק" עדין רחוקים מאד מהיעדים שלהם נועדו וספק רב אם הם יתממשו בעידן הקרוב. האינטרנט כנושא למחקר מדעי הוא רק בראשית דרכו, טרם התגבשה דיסציפלינה המסוגלת להגיב בצורה מבוססת על הנושאים החברתיים.

דומה כי הטכנולוגיות החדשות מקדימות בהרבה את יכולת הקליטה של בני אדם רבים ואפשרויות, של הטכנולוגיות, אינן פשוטות כלל ועיקר שכן קימת התעלמות רבה מהצדדים האנושיים והחברתיים הכרוכים בהפעלות אלו. מתברר למשל, כי הדיאלוג האלקטרוני (CMC) אינו תחליפי עדין למגע "פנים מול פנים" (F2F). לא תמיד קימת הערכה נכונה של משך הזמן שלוקח לבני האדם לשנות את התנהגותם ובקשירת הפעילות הווירטואלית עם המציאות הממשית. כתוצאה נכך נוצרו פערים וחללים בין הציפיות לבין המציאות לא מעטים במרחב הממוחשב (Cyberspace).

היעלמותו של עידן - לרוע המזל, רוחו של אוסאמה בן-לאדן (Osama Bin Laden) עדין מרחפת אבל למעשה היא התנפצה עוד

"לפני ה -Sep. 11" בועת האינטרנט ומגזר טכנולוגיית המידע (IT). שכן לאירועי " "Sep. 11 כמעט שאין השפעה על כלכלת העולם טוען לסטר תורו (Thurow 2001). הירידות בפעילות הטכנולוגית והשפל הכלכלי הם למעשה אירועים מחזוריים המהווים סיום לעידן "הכלכלה החדשה" ו"כלכלת הידע" ( משנת 1992 עד סוף קיץ 2000). עידן הנחשב כעידן הטוב ביותר של אמריקה ואולי של מדינות המערב מאז מלחמת העולם השנייה! עידן בו החלה צמיחה מהירה בצד אינפלציה נמוכה בעיקר הודות לטכנולוגיית המידע המנוע של הכלכלה החדשה. עידן שבו כללי הכלכלה הישנה לא פעלו עוד שכן בכפיפה אחת דרו תעסוקה גבוהה בצד אינפלציה נמוכה! הצמיחה השנתית הממוצעת הייתה גבוהה פי שנים מזו שהכלכלנים חשבו כ"בלתי אינפלציונית", פריון העבודה נסק לשיאים היסטריים והאבטלה הייתה נמוכה ביותר מזה שלושים שנה ואף נוצרו עודפי תקציב (230 מיליארד בשנת 2000).

יש המאפיינים את הכלכלה החדשה בכך שהמשאב העיקרי המאפיין אותו הוא בעיקרו מידע ובמידע לא היה מחסור. התברר כי המחסור במזומנים בשנת 2000 שמש כאיום מידי על המשך קיומן של חברות טכנולוגיה רבות שבמשך חמש השנים האחרונות זכו להערכת שווי ולמחירי מניות בלתי ריאליות. בקרב המשקיעים נחשבו חברות הדוט.קום בשנת 1999, כחברות העושות עסקים רק באמצעות האינטרנט וכאופנה הלוהטת ביותר בוול-סטרייט אשר מניותיהן המריאו, לכן, במאות אחוזים. אופנה זו התקררה למדי במרס 2000. המניות של חברות אלו צנחו בשיעורים שהגיעו, לעיתים, עד כדי 5% מערכן, והן הזדקקו לכסף רב על מנת לשרוד במונחי הכלכלה הישנה. הכלכלה החדשה על פי הדו"ח של OECD (2000) מתייחסת בעיקר לארה"ב ואינה אופיינית לשאר המדינות ולמעשה המושג כלכלה חדשה השגור אמנם בפי רבים, הוא מטעה שכן הוא ממתין עדין ליציקת תוכן וניתן לכן, לפרשו באופנים שונים. אחרים פקפקו בכלל בעצם קיומה של הכלכלה החדשה בטענה כי זו מעין אידיאולוגיה שיצאה מבית המדרש של העיתון הווירטואלי WIRED הבאה להסביר תופעות שוללות הגיון. מכל מקום החזרה לכלכלת השוק החלה עוד לפני ה - 11 בספטמבר! אבל ל- 11 לספטמבר יש משמעויות סימבוליות.

העידן ש"אחרי ה - 11 בספטמבר"- יחד עם המגדלים קרס גם הביטחון העצמי של רבים. בני אדם התכנסו בתוך עצמם ונמנעו מלקבל החלטות ונכונות להשקיע בעיקר מעבר לגבולות לאומיים בתחום הכלכלה ובמיוחד בארצות מוסלמיות. ברבע השלישי של שנת 2001 החל העידן של החרדות ושל אי-הודאות וגרם למעין סוג של שיתוק חלקי. התוצר המקומי האמריקאי התכווץ ב - 0.4%. התכווצות שתמשך, על פי התחזיות לפחות עוד חצי שנה. בעוד הצמיחה השלילית של המשק האמריקאי הייתה ברבע הרביעי של 2001 של 1.5% ותמשיך על פי המצופה לפחות עד סוף הרבע הראשון של שנת 2002. במצב הטוב תהיה צמיחה שנתית של אחוז אחד בכל שנת 2002.. מירב המפוטרים באו מהמגזרים היצרניים. הסיוע למגזרי המשק אשר נפגעו מהתקפת הטרור כ - 200 מיליארד דולר, ושיעורי האבטלה הגיעו בחודש אוקטובר ל 5.4 % מכוח העבודה הירידה הגדולה ביותר בתעסוקה זה 21 שנה, ותגיע בשנת 2002 ל - 6.5% לתאגידים ולא למובטלים! יש תחושה של אובדן הביטחון התעסוקתי.

מגדלי הסחר העולמי כסמל האימפריאליזם - באיתות משבר בחברה עולים הסמלים הלאומיים - מגדלי התאומים אשר קרסו, לא היו רק סמל של האימפריאליזם האמריקני, אלא של משהו רחב יותר ועמוק יותר. אירועי ה - 11 בספטמבר הפכו על פיו את סדר היום העולמי. המושגים של גלובליזציה וסחר חופשי מזוהים בדעת הקהל במדינות המתועשות עם איזו מזימה סודית, שנועדה לשלול את פרנסתם של מיליונים עובדים בעולם. מצבם של מיליארדי בני אדם על פני הגלובוס לא נעשה טוב יותר מאז התחילו תהליכי הסרת המחסומים, רמת החיים אף ירדה בכמה מקומות והעוני גבר. הרבה מיחסים לארה"ב כגורם המרכזי בגלובליזציה של הכלכלה ושל התרבות ובהעמקת הפער בין עניים לעשירים ואף מגביר את הסכנות האקולוגיות. כבר זמן רב מופנות נגד חברות רב-לאומיות האשמות כי הגלובליזציה הובילה ל"קולוניזציה של קוקה קולה" (Coca- Colonization) של העולם ויצרה "עולם מקדונלס" (McWorld), שבו תושבי הכפר הגלובלי ניזונים מביג מק ומצ'יפס (existing on Big Macs and fries).

 

המגדלים הדיגיטאליים הוסרו מהמשחקים - המציאות עלתה על כל דמיון אפילו במשחקים הדיגיטאליים הופיעו מגדלי מרכז הסחר כחלק בלתי נפרד מקו הרקיע של העיר, הם זכו לייצוג בהשתקפויות הוירטואליות של "התפוח הגדול" בתוך המשחקים ובפיתוח כמו סימולאטור הטיסה של מיקרוסופט ובמשחקי מרוץ עתידניים כמו Beam Breakers ו-New York Race 2015.

מתוך התחשבות במשפחות הקורבנות ובמצב הרוח הלאומי הכניסו חברות המשחקים שינויים ועיכבו הפצתם של משחקים המתרחשים כולם או חלקם, בעיר ניו-יורק. מפתחי המשחקים הסירו את המגדלים מהמוצרים המוגמרים. המשחק Red Alert 2 נארז מחדש ללא הציור של פסל החירות תחת התקפה, בעוד ההרחבה למשחק, Yuri's Revenge, נדחתה בשבועיים כדי שתעבור שיפוץ דומה. יציאתו לשוק של משחק האסטרטגיה האירופאי World War 3: Black Gold, המתאר מלחמת עולם הפורצת בעקב עתודות הנפט המתדלדלות של המזרח התיכון, נדחתה מאוקטובר 2001 למועד בלתי ידוע. להיט הפלי סטיישן Metal Gear Solid 2, שעלילתו מתייחסת ללחימה בקבוצות טרור בשטח העיר ניו-יורק, הועבר לבדיקה לפני הפצתו על מנת לקבוע אם יש בו תוכן בעייתי.

הצריכה כאתוס לאומי - המלחמה של אמריקה בטרור מתנהלת בשתי חזיתות: באפגניסטן נלחם הצבא, בחזית הבית שדה הקרב הוא הקניון. התשובה לטרור היא לייצר ולצרוך! האמריקאיים נאבקים למען האתוס הקיומי שלהם והוא הבטחת מערכת הצריכה האין-סופית של הקפיטליזם שכן השפע נתפש כערך והמאבק לשיקום הכלכלה כמלחמה ערכית. הצריכה הפרטית בארה"ב, הנחשבת כמנוע של הצמיחה, מרכיבה כשני שלשים מהתוצר הלאומי הגולמי של המדינה, והמרצת הכלכלה נתפשת כמטרה קריטית. מאז קריסת מרכז הסחר בעולמי המטרה ברורה לכולם ומוגדרת היטב קנו מוצרי ארה"ב ולחמו בכך על כבודו של הדולר.

ליציאה מהמשבר יש פאן נוסף שהוא הפטריוטיזם! הרטוריקה הפטריוטית אומצה במהירות על ידי בעלי העסקים והמפרסמים. האווירה הפטריוטית בניו-יורק בצבעי אדום-לבן-אדום נמצאת בכל מקום על כל חנות, על כל קיר, ואפילו בדוכני המכוניות. הדגלים והתקליטורים "אלוהים ברך את אמריקה" נהפכו לרבי מכר. הפגיעה בכלכלת העיר ה - 11 בנובמבר מוערכת ב - 105 מיליארד דולר. למרבה ההפתעה החזירו הבורסות תוך זמן קצר כמעט את כל ההפסדים שנרשמו בהן בעקבות התקפת הטרור בצד חזרה איטית יותר של הצרכנים לחנויות.

הטראומה כמקדמת את הצריכה המקוונות - הפחד מאירועי הטרור בקניונים והחרדה לשיטוט בחנויות הפיזיות גרם לעלייה במכירות עם העכבר והמקלדת! "תסמונת התאומים" סיעה לרכישות המקוונות של מתנות לחג המולד ולחנוכה עליה של 10%. מחזור המכירות הצפוי עומד על 11 מיליארד דולר בשנת 2001. לאחר הניסיון בהעברת נתוני כרטיס האשראי ברשת לאתרי התרומות לנפגעי הטרור שזכו להצלחה חסרת תקדים, התמתן אף המחסום הפסיכולוגי מפני הפחד ממסירת פרטים מזהים.

התקשורת תופסת תאוצה - תסמונת התאומים הגדילה ברחובות ניו-יורק את מספר המדברים לעצמם וצועקים לעבר עוברים ושווים משפטים חסרי משמעות אולם מתברר כי רק מדובר רק בתסמונת הטלפון הניד עם האוזניה שכן טרם נמצאו בו חיידקי אנטרקס בטלפונים הסולריים ובמחשבי כף היד. צופים גם עליה בשימוש בדואר האלקטרוני שכן הוירוסים של מחשבים מסוכנים פחות מחיידקי האנתרקס. עלה כבר מספר המבקשים לקבל באמצעות האינטרנט את חשבונות כרטיסי האשראי שלהם, המשולמים בארה"ב באמצעות צ'קים הנשלחים בדואר. גם התקשורת באמצעות האינטרנט תופסת תאוצה בקרב אנשי עסקים המעדיפים שיחות ועידה כתחליף למפגשי עסקיים. רק שבוע אחד לאחר הפיגועים הגדילו בעשר מונים החברות (ובקס וריל, נטוורקס) המוכרות ציוד של שיחות ועידה בווידואו ובטלפון את מחזורי המכירות. למרות הוזלת תעריפי הטלפון, צופים כי המחזור העולמי של ענף הטלקומוניקציה המגיע כיום למיליארד דולר בשנה, יגדל עד שנת 2007 פי שלושה.

ניו יורק בירת האינטרנט העולמית - ניו יורק מהווה את המטרופולין הגדול של שוק האינטרנט , בעוד סן פרנסיסקו נחשבת כבירת מהפכת האינטרנט וכמקור לפקיעתה של בועת האינטרנט TeleGeography)). ספקי אינטרנט גדולים קבעו את מושבם במטרופולין, ואלה מתחזקים תשתיות רחבות פס עבור המנויים שלהם בכל ארה"ב. תשתית האינטרנט בעיר תומכת בהעברת מידע אל שאר העולם, בקצב של 150 ג'יגה בייטס בשנייה, כמות אשר מקבילה לתשעה מיליון דפי טקסט, בהערכה גסה. 71 מדינות מחוברות באופן ישיר לתשתית האינטרנט של ניו יורק (לרוב באמצעות כבלים תת מימיים). 12 כבלים תת מימיים מחברים את ארה"ב דרך ניו יורק לאירופה ולדרום אמריקה ynet) (31.10.01.

הטרור הגלובלי (Terrorism Goes Global) - בעולם הגלובלי של היום יכול הטרור הבינלאומי להשיג את מטרותיו בקלות רבה יותר Roach 2001)). הגבולות פתוחים יותר לתנועה לבני אדם המידע זורם באופן חופשי ברשת (Pillar 2001). ארגוני טרור מנצלים את הטכנולוגיות העדכניות למטרותיהם וככלי נשק שניתן להפנות נגד יוצריהם. האינטרנט יכול לספק מידע על ביולוגיה, כימיה, ללמוד איך להכין פצצה מתוצרת בית ואף ניתן למצוא בו מידע על נשק, לצבור ידע הרסני, כיצד להיטמע בסביבה עוינת והיכן למצוא מספרי טלפון של אנשי קשר בארגוני טרור ועל סוכנויות לא קונבנציונאליות אחרות שהטרור יכול להשתמש.

האינטרנט משמש כמתווך אנונימי אידיאלי המסייע לקשר בין תאים מחתרתיים שונים ובמיוחד ברשתות בינלאומיות. אין ספק כי האינטרנט שימש את חוטפי המטוסים להעברת מידע. יש הטוענים כי הם עשו שימוש נרחב במסרים שהוצפנו באופן מחוכם בתוך קובצי תמונות ויש הטוענים כי הם השתמשו בדואלים רגילים ולא מוצפנים שכן דווקא חוסר התחכום הקשה על גופי ההאזנה לאתרם, שכן אלה מקדישים תשומת לב רבה יותר להודעות מוצפנות. רשת הטרור של בן לאדן העבירה ברשת כספים בשיטת החלפנות המוסלמית העתיקה "הוואלה". חלפן בפקיסטאן מורה לחלפן בניו יורק, באמצעות שיחת טלפון או הודעת דואל, למסור כסף לאדם מסוים. באופן זה, אין כל רישום מסודר של העברת הכספים. מה שמתאים למהגרים רגילים לארה"ב, בוודאי מתאים לפעילי טרור.

הפרופיל של חוטפי המטוס התאים לפרופיל של רבים מגולשי האינטרנט גברים צעירים, משכילים, המסוכסכים לעתים עם העולם החיצון. מוחמד עטא ששימש ככל הנראה כארכיטקט של המבצע כולו, העביר את שעות הפנאי שלו לבדו ב"סייברזון", אינטרנט קפה בללאס וגאס שבו פזורים חצי תריסר מחשבים. בעיר זו, ללאס וגאס, נפגש עטא עם כמה מחבריו שבאו ממגוון של לאומיים, באמצע חודש אוגוסט האחרון בבית מלון עממי באחד מפרברי העיר. חוקרי האף-בי-איי חושדים כי פגישה זו שימשה לתיאומים אחרונים של פיגועי ההתאבדות שהתבצעו כחודש מאוחר יותר.

לאחר קריסת מגדלי התאומים התרבו האתרים בהם מופיעים הכרזות גזעניות מסוגים שונים. ניתן למצוא אתרים מוסלמים אידיאולוגיים המובילים אל תומכיו המקוונים של בן לאדן, המרוכזים בעיקר בבריטניה. באתרים אלו מופיעים פסקי הלכה היוצאים נגד ארה"ב, ישראל ופקיסטאן, ובהם קוראים למוסלמים צעירים לצאת למלחמה לכינון מדינות הלכה מוסלמיות ברחבי העולם. לא כל ההדרכות מבית היוצר של ארגון "אל-קאעדה" ((Al-Qaida נעשו באמצעות האינטרנט שכן חלקן מאוחסנות עדין על גבי סי-די רום כנראה בן לאדן לא טרח להעלותם בינתיים לרשת. האם גיוס האינטרנט מוצדק מבחינה תיאולוגית? לדעת רושדי (Rushdie2001) לתיאולוגיה אין לרוב, הרבה מקום באמונה הדתית. רוב המוסלמים אינם פרשנים מעמיקים של הקוראן. יש מקום לחשד שמדובר ביראה יותר מאשר באהבת האל - אלא גם מקבץ של מנהגים, דעות ודעות קדומות, הכוללים, בין השאר נוהגי אכילה: כליאה, או כמעט כליאה, של נשותיהם. אם רוצים שהטרור יובס, חייב עולם האסלאם לקלוט את העקרונות החילוניים-ההומניסטיים שעליהם מבוססת המודרניות, שבלעדיהם חירותן של המדינות האסלאמיות תוסיף להיות חלום רחוק (Rushdie2001).

אולם אחרי קריסת התאומים נוצרו גם קשרים אבסורדיים באמצעות האינטרנט וסמליו בין קבוצות קיצוניות כמו הימין הקיצוני והאיסלם הקיצוני נגד אמריקה והיהודים. בטענה כי "היהודים" הם העומדים מאחורי התקפות הטרור בארה"בRushdie2001) ).

האינטרנט מהווה מכל מקום אמצעי קומוניקציה לקבוצות טרור מגוונות למדי! נשאלת השאלה מה השפעתו של הטרור המקוון להריסתה של הגלובליזציה הכלכלית והחברתית?

קריסתה של הגלובליזציה? המושג "הכפר הגלובלי" טופח על ידי האקדמיה והתקשורת ואומץ על ידי עולם האינטרנט. הגלובליזציה קבלה תאוצה רבה עם חדירתם של הטכנולוגיות החדשות והאינטרנט שאפשרו להתגבר על מחסומי זמן ומרחק. הזירה העסקית הופכת להיות בין-לאומית. הגבולות של הכלכלה והחברה הולכות ומתרחבות מעבר לגבולות של מדינות. הכוונה בין היתר, לתנועה של עובדים, לתנועת של מידע אבל הגורם הדומיננטי הוא הכסף. המפגינים בסיאטל, בפרג או בדאבוס נתנו ביטוי לעוינות שרוחשים לא מעטים למה ש"ארגון הסחר העולמי" (WTO) מייצג - השאיפה לתנועה החופשית של סחורות ואת התנגדותם הנמרצת לפעילויות של קרן המטבע הבינלאומי המזוהה עם התנועה החופשית של הון. לעומת זאת עדין לא האיץ האינטרנט את הגלובליזציה האמיתית של תנועה חופשית של עובדים היכולים לנוע חופשית בין מקומות עבודה במדינות בהן השכר גבוה יותר. נהפוך הוא מדינות רבות עוסקות בבלימת גלי הגירה של עובדים ולאחר אירועי ספטמבר עוד תואץ הבלימה.

הגלובליזציה של הכסף החריפה את המתח בין העשירים והמתעשרים לבין העניים שנעשו עניים עוד יותר. המדינות העניות חוששות כי לעולם לא יוכלו להתחרות או להדביק את האחרות. אולם לתנועה נגד הגלובליזציה יש אבות רבים .לטענת כמה מהקבוצות הרדיקליות העוני הוא קרקע פורה לגידול טרור. דבר שטרם אולי לאמונה בקרב קיצוניים אסלאמיים שקיימת מזימה להשאיר אותם בעמדה של נחיתות ודיכוי (סנגר 2001). יש המבקשים להגן על התרבות המקומית בסביבתם המיידית מפני השתלטות סגנון החיים המערבי הליברלי שהאינטרנט אחד ממיצגיו המובהקים. ההתנגדות לגלובליזציה אינה כנראה, רק מלחמת תרבות בין דתית ואינה רק התנגשות בין עניי תבל לעשירייה! אין להתפלא לכן שנוצרה זיקה בכמה קבוצות בין הזעם המופנה כלפי האימפריאליזם התרבותי האמריקאי (American cultural imperialism) לבין הנושאים הרגישים והבוערים יותר - פוליטיקה ודת (politics and religion) (Barboza 2001). הגלובליזציה של הטרור הצליחה כאמור, ב - 11 בספטמבר לערער לפחות באופן סימבולי, במכה אחת כמה מהנחות היסוד של הגלובליזציה. החל החשש ל"שובם של הגבולות" ("Back to borders ") (Roach 2001) תוך איום על זרימת ההון ועל הסחר והמידע חוצת-הגבולות, החופשית והחלקה תוך גבית מס חדש. המס החדש, החוצה גבולות, עלול לשנות מן היסוד את הכלכלה שמאחורי הגלובליזציה. האבטחה בנקודות הגבול חייבת להתהדק, וזו עולה כסף רב. הסחר העולמי מאט את מהלכו ויעלה יותר. גם התגברותם המהירה של הוירוסים במחשב מצביעה על כך שלא ניתן יהיה לקחת כמובנים מאליהם גם את זרימת המידע הפיננסי והעברות הכספיות הממוחשבות בזמן אמת.

יתכן שיואט קצב הגלובליזציה אבל קיימים כבר סמנים ראשוניים שלא ניתן יהיה לעצרה. זמן קצר אחרי קריסת בניני הסחר העולמי הסתיים כנס "ארגון הסחר העולמי" בקטאר (נובמבר 2001) הפעם ללא פעולות מחאה של הקואליציות המוזרות של אנרכיסטים, לאומנים, אנשי ימין קיצוני ואף גילוחי ראש, פונדמנטליסטים דתיים מכל סוג אפשרי, אנשי איגודים מקצועיים ופעילים למען איכות הסביבה אשר איבדו כנראה, את האידיאלים המשותפים לאחר ה - 11 בספטמבר. כמו כן הסתיימה המלחמה האידיאולוגית של המעצמות הגדולות. פוטין, שליט רוסיה, נחטף מערבה עוד לפני שמרכז הסחר העולמי קרס, והאירועים הבהולים אחרי ה - 11 בספטמבר האיצו את התהליך הסופי Sanger 2001)). אף סין הצטרפה לארגון הסחר העולמי בועידת קטאר (אוקטובר 2001).

עוצמת ההתקדמות הטכנולוגית, במיוחד השכלולים בתקשורת האלקטרונית ובאינטרנט עשויים לסייע מאד בהתאוששות ויפחיתו במידה מסוימת גם את ההתייקרויות הכפויות! ארגוני המחאה הווירטואליים ממשיכים גם לאחר ה - 11 בספטמבר במאבקם הנמרץ נגד ארגון הסחר העולמי (The World Trade Organization), סמלו המובהק של תהליך הגלובליזציה. שתיים מקבוצות המחאה הבולטות כיום ברשת RTmark, ו The Yesmen group רשמו שוב ניצחון על שמם. הרקע למאבק הנוכחי מתחיל בשנת 1999, במהלכה העלו אנשי RTmark )/ http://www.rtmark.com) לרשת אתר המהווה העתק מדויק של אתר ארגון הסחר העולמי, תחת הכתובת Gatt.org , שמו הקודם של ארגון הסחר העולמי. ההעתק שיצרו אנשי הארגון היה אמנם מדויק בצורתו, אך לא בתוכן שהוכנס לתוכו. בין השאר ניתן היה למצוא באתר עקיצות כלפי הארגון שבחר לכנס את ועידתו השנתית בקטאר. נראה כי gatt.org היה חיקוי כה מוצלח, עד שחלק מן הגולשים כלל לא שמו לב שהם אינם גולשים באתר הנכון.

ברקע ניתן כבר להבחין בסמני התאוששות של הגלובליזציה והתרחבותה העצומה של רשת האינטרנט.

האינטרנט המתחדש- כשרוב העולם רק מנסה להשאיר את הראש מעל המים ולשרוד, כשחברות ממשיכות לפטר עובדים וכשהאינדיקאטורים הכלכליים עדיין מצביעים לכל הכיוונים על ירידה בפעילות העסקית - מסתכנים בהשפלה, לטענת העיתון פורבס ASAP , אותם המכריזים על בואה של תקופת שגשוג חדשה וכי רשת האינטרנט טרם שווקה חיים. היא רק בשלכת, היא בתהליך של התחדשות והיא תהווה את הרשת הגלובלית הגדולה (Malone 2001).

יש הסבורים כי הבום הכלכלי הגדול ביותר בהיסטוריה הולך וקורם עור וגידים. הדבר יתרחש בכל התחומים, משבבים, דרך תקשורת אלחוטית, עד לטכנולוגיית מידע, ויספק הזדמנויות רבות ליזמים, לצרכנים ולמשקיעים. זה יגיע באמצעות הגישה העולמית לפס הרחב, זמינות בלתי מוגבלת לרשת האינטרנט, קניונים וירטואליים גלובליים ומחשוב מיזמים בזמן אמת (Malone 2001). הפוטנציאל של אינטרנט 2 (Ultranet, or Meganet) עשוי להאפיל על ההתרחבות הכלכלית שהייתה בשנים 1992 - ל1999. כיום נראה אמנם האינטרנט כמו עוד אפיק מכירות, לצד בתי הכול-בו, חנויות רשת. קניונים ושיווק ישיר (הנסל 2001).כאשר רוב הצרכנים מנצלים את האינטרנט לרכישת פרטים כמו ספרים, תקליטורים ומחשבים - פריטים שעליהם ניתן לוותר בעתות כלכליות קשות בניגוד למזון ולתרופות, שאינם נרכשים באינטרנט.

אינטרנט 2 יהיה הצאצא הראשון של אינטרנט 1, אלא שהוא יהיה חכם יותר, גמיש יותר וצייתן יותר מאביו, הוא ייהפך בעתיד למעין רוח רפאים, כש - 60% ממנו לא יהיו ניתנים כלל לגישה. החללים השחורים הללו ימולאו במידע שיזרום הלוך ושוב בין אינספור מחשבים ושרתים משתנים, המיועדים לפתור בעיות מסובכות ומורכבות, כמו פרויקט החיפוש אחר תרבויות בחלל, הנערך באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. האינטרנט 2 שיהיה טוב מהאלטרנטיבות שלו, יהפוך בהדרגה למדיום מונוליתי, שישמש את רוב ערוצי המדיה שיש כיום - רדיו, שידורי כבלים ולוויין, צפייה בתשלום, קולנוע, אינטרנט ומשחקים - ויציע דברים שלא היו ברשת קודם לכן. במשך התהליך, הוא יגרור אליו את כל אותם מיליוני צופים שיושבים עתה בבית מול הטלוויזיה או נמצאים בקולנוע.

אולם יש גם חדשות טובות לטווח הקצר בתוכניותיו על העשור הדיגיטאלי ("Gates Envisions"Digital Decade) של בייל גייטס. גייטס הכריז (The New York Times 12.11) כי שירותי הווב (Web Services) החדשים יקלו מאד על המשתמשים ובעיקר על פישוטו של המסחר הדיגיטאלי (B2B). עד סוף העשור ייהפך ה - Xbox, שהושק לאחרונה, לליבת הבית הממוחשב שיוכל לתקשר עם כל המכשירים האלקטרוניים בבית זאת בנוסף על המהפכה שהכניסה הקופסא בעולם המשחקים וכמתחרה לגיים-קיוב (GameCube) של נינטנדו. מנוע הצמיחה חדש בשוק המחשבים הוא מחשב הלוח (Tablet PC) שניתן לכתוב עליו באמצעות עט אלקטרומגנטי (E-Pen) ותוכנה ההופכת את תנועת העט על המסך לדיו דיגיטאלי ואף ניתן לזהות את כתב היד של המשתמש ואף את דיבורו. מחשב הלוח היא צורה חדשה של הלאפטופ, שניתן לנתק מלוח המקשים שלו ולכתוב עם העט ישירות על המסך. על פי תחזיותיו של גייטס אין עדין רוויה במחשבי ה -PC על פי תחזיותיו כלל מחשבי ה - PC יעלה מ - 50% ל - 75% עד שנת 2010 בכל בית יהיה יותר ממחשב אחד.

סמני התאוששות כבר בפתח -לתחזיות האופטימיות על עידן אינטרנט חדש יש על מה להסתמך. האפקט השלילי של התקפת הטרור כמעט ומוצה, להוציא תחום הטיסות שנפגע פעם נוספת באסון האירובוס בקווינס (12 בנובמבר 2001) .

מדיניות תקציבית של הנשיא בוש הרחיבה בהיקפים שיגיעו לכדי - 200 מיליארד דולר, הכוללת גם מרכיב של הגדלת הוצאות וגם מרכיב משמעותי של קיצוץ מסים ומתן תמריצים להשקעות הון דרך הכרה בפחת מואץ. ירידת מחירי הנפט ביחד עם ירידה במחירי הסחורות, המקטינות בצורה משמעותית את הוצאות הייצור ומגדילות את הרווחיות. שוק המניות - הדאו ג'ונס חוזר לרמת ה - 10,000 והנאסד"ק עלה מעל 30% מהתחתית. שוק המניות עדיין משקף את אפקט העושר ההיסטורי שלו וממילא מחזק את ביטחון הצרכנים ויכולתם לפעול. במקביל, השוק התאגידי הצליח לגייס בחודשים האחרונים בשוק האג"ח סכומי שיא המקל על לחץ המימון השוטף ומקטין את הלחץ על מערכת הבנקאות בכל מה שקשור לחובות בעייתיים. העלייה החדה במכירת מכוניות בארה"ב נבעה מהחלטת כל היצרניות הגדולות להציע לרוכשים מימון ללא ריבית. הממשלה הורידה את הריבית מ - 6.5% ל - 2%. כמו כן נעשה Re-financing בשוק המשכנתאות (החלפת משכנתאות ישנות הנושאות ריבית גבוהה במשכנתאות חדשות הנושאות ריבית נמוכה) החוסך לצרכנים סכומים משמעותיים וממילא מגדיל גם את יכולת הקנייה. התאוששות בשוק העבודה: קימת ירידה משמעותית במספר דורשי העבודה.

שרבוטה של תרבות - הטכנולוגיות החדשות החלישו את המשאב האנושי כגורם ייצור במידה רבה. רבים מהארגונים העסקיים, שאמורים היו לפעול על פי עקרונות הכלכלה החדשה, הקדשו תשומת לב מעטה לפאן האישי והחברתי של עובדיהם. גם בגל הפיטורים התברר כי הפיטורים הוא חלק של מדיניות המקלה בערך המשאב האנושי למרות שמשקלו הסגולי הולך ועולה. הכוונה בבסיס המונח "הנדסה של תרבות" כי ניתן לשנות את אופיים של העובדים ולהתאים את המשאב האנושי לאינטרסים העסקיים של הארגון. אולם מה שמתרחש למעשה היא שרבוטה (scribbling) של התרבות הארגונית, שאיננה מסוגלת בעצם מהותה להיות מתוכננת באופן הנדסי, אין לה עקרונות מנחים בדוקים, והיא משרבטת בשיטות של "ניסוי ותעייה". מטרתה להשיג, לתרבות ה"משורבטת" של הארגון, הזדהות ונאמנות של עובדי ה"כלכלה החדשה" ובמיוחד של "עובדי המידע" (knowledge workers). היא מטשטשת לכן, את הגבולות שבין עבודה ללא עבודה, בין עבודה לבין שעות הפנאי, בין עבודה ללימודים ובין מקום העבודה לבין הבית. היא מנסה לתרגם את האינטרסים העסקיים לערכים, לאידיאולוגיות, לאיתוסים ואפילו להפכם כביכול, לקודים אתיים. האמצעים העומדים לרשותה הם ההטבות השונות והפעילויות האופייניות יותר לתרבות הפנאי. כשהמטרות העסקיות נעלמות אין העובד אלא כחפץ מיותר! העובד יכול לתת את נשמתו ואת חייו לחברה, אבל ביום שהארגון חש שהעובד מיותר, זה יכול להיגמר מידית. במצב שנוצר כאשר חברות ההיי-טק והסטארט אפ עסוקות במלחמת הישרדות ופועלות תוך כדי חשש, הן עלולות למצוא עצמן עם עובדים, שאינם יודעים כלל אם מקום עבודתם ימריא או ייפול, ויפתחו לכן מידה נמוכה ביותר של הזדהות. מערכת היחסים שתיווצר עם מקום עבודתם תהיה שטחית ביותר ובעלת אמות מידה אגואיסטיות על גבול אי-המוסריות. המרוץ המטורף אחרי 'השורה התחתונה' גורם ליזמים רבים לחשוב רק על הטווח הקצר - סיפוק צורכי שוק ובעלי המניות שלהם. אנשי העסקים שוכחים שלעסק שלהם יש הסכם לא רק עם בעלי המניות, אלא עם העובדים, הלקוחות, הספקים והסביבה, וכי הם חיים ברשת חברתית ולא רק בתרבות משורבטת. תרבות הארגון המשורבטת יצרה אתוס חדש של עבודה ועובדים. האתוס של העובד – האתוס של העובד הווירטואלי מתאפיין כאינדיבידואליזם, כנון-קונפורמיסטי, הנותן לגיטימציה לסוטים, יוצר אנומליה של יוצרים ומאפשר להוזים לעבוד. התרבות הוירטואלית מקדמת אנשים עם נטיות שונות, שלא נקלטו בעבר בשום ארגון תעסוקתי רציני. האקרים רבים שדמותם עיצבה את רשת האינטרנט בראשית דרכה מהווים היום כחלק מהאליטה העסקית והטכנולוגית המובילה את הרשת. אולם האינדיבידואליזם הוא בעצם יותר מאנטי קולקטיביזם שכן העובד איננו יותר, בהכרח, חלק מקבוצה המשתייכת למקום עבודה מסוים. על פי האתוס האינטרנטי נמצא העובד ברשת, מנהל את כישוריו כעסק ומשכיר את שירותיו למעסיק. יש הצופים כי שני שליש של הנכנסים לעולם העבודה לא ישתלבו בעולם העבודה בתפקידים קבועים אלא יהיו פרי-לנסרים העובדים על פי חוזים. כל זמן שבו שלטה תפיסה ניהולית היררכית ואוטוקרטית בארגונים והמכניזם הדומיננטי הקובע היה שיקול דעת רציונאלי בתהליך קבלת ההחלטות, היו הסיכויים להצליח בתפקיד של עובדים בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוהה (הנמדד על פי .I.Q). אולם כאשר הארגונים נהפכים למבנים בלתי ליניאריים מבחינה ניהולית, ההיררכיות מתרופפות והמידע נגיש לכלל העובדים ואיננו עוד סטאטוס בפני עצמו, אין עוד די באותן משאבים אינטלקטואלית. מתעצם הצורך ברכישת משאבים אשר יאפשרו להתמודד עם סוגי ההצלחות המגוונות שבחלקן הן סמויות ובלתי מילוליות, המשלבות את הצמיחה העסקית והארגונית עם הצמיחה האישית. על משאבים אלו ניתן למנות את מרכיבי האינטליגנציה הרגשית (.E.Q). האינטליגנציה הרגשית מאפשרת להבין כיצד ניתן להגביר את היכולת של התבוננות פנימית, את המודעות העצמית, את ההכרה והזיהוי של רגשות של באופן עצמי ואת הסיוע מהזולת לשם כך. היכולות של הקשבה, של מודעות עצמית, של ההכרה ברגשות הזולת וכו' הן תנאים הכרחיים לביצוע כל תפקיד ותנאי לכל עבודת צוות (Goleman 1995). יכולות אלה הן חלק של "מימניות ליבה" ברוב המבנים התעסוקתיים. בעוד הכשרים האינטלקטואליים נקבעים בשעת הלידה ונחשבים לרוב כתורשה וכ"גזרה משמים", שאינה ניתנת לשיפור, הרי אורניות התעסוקה, המתבססות על האינטליגנציה הרגשית, ניתנות לשיפור, לטיפוח ולחיזוק, באמצעות ייעוץ, למידה והדרכה. אורניות אלו הן מרכיב מרכזי בחיברות לתפקידי העובד בעידן הווירטואלי.
העובד הנייד כמצליחן - ככל שמערכות האינטרנט נפוצות יותר בכלכלה ובחברה מתרבים גם האתרים העוסקים בתעסוקה ובניהול משאבי אנוש. האילוץ של טכנולוגיות המידע והתקשורת משנים גם את כללי המשחק של המעסיקים ומחפשי העבודה. הטכנולוגיות החדשות גורמים לשינוי הדינאמיקה של חיפוש עבודה בשוק מקוון, מגמישים את ההסדרים והופכים את מקורות המידע התעסוקתי ליותר חופשיים ונגישים. יש אתרים העוסקים רק בגיוס ובחיפוש עבודה ויש המתמחים גם באבחון, מיון והשמה וירטואליים. קורות החיים של מחפשי עבודה, המופיעים באתרי ה"דרושים", זוכים בתשומת לב יותר מאשר בעבר. ככל שמתרבים האתרים נוצרים מאגרי ידע מגוונים המתייחסים להיבטים שונים של משאבי אנוש. מאגרי המידע האינטראקטיביים מבוססים על נתוני עובדים ודרישות של משרות. מטרתם לספק לדורשי עבודה מידע על התפקידים המתאימים להם ביותר על פי כישוריהם, השכלתם, מיומנויותיהם המקצועיות וניסיונם בעבר. הגולש המשתמש יכול להזין את כל סגולותיו האישיות על מנת לאתר משרה הולמת. לחילופין הוא יכול לציין תפקיד ספציפי על מנת לברר מה נדרש ממנו כדי לעמוד בקריטריונים להצליח בתפקיד.
בתחילה עוד נחשבו אתרים אלו לכלי המסייע למחפשי העבודה ולמעסיקים אולם התרבותם שינתה את הדינאמיקה של שוק העבודה היא מעודדת עובדים להחליף את מקומות עבודה בתדירות גבוהה יותר. נוצר קהל חדש של גולשים - עובדים ה"מדלגים ממשרה למשרה". תופעת הניידות שחלקה נוצרה מהאפשרויות החדשות, מאלצת חברות רבות לנקוט במדיניות של פיתוח ושימור (retention) העובדים ההפוכה מניידות. הדילוג ממשרה למשרה הולך ומתמתן בעידן של אבטלה גוברת.
האינטרנט כאוטופיה שוויונית - חלוצי האינטרנט חלמו על האינטרנט כאמצעי לשוויוניות וכאמצעי לצמצום הפערים בחברה: בין העשירים והעניים, בין "עולם האינטרנטי" לבין "העולם השלישי" אולם האידיאולוגיה השוויונית של האינטרנט נהפכה לאוטופיה, ל"מקום שאינו בנמצא", כלומר לשום מקום, למקום שהוא פרי הדמיון והכיסופים בלבד. ניתן היה להתייחס לתפיסת עולמם של ראשוני ההאקרים כאנלוגית לתפיסת העולם הקומוניסטית הגורסת פיקוח חברתי על חיי הכלכלה, ביטול המעמדות ולבעלות של הציבור על טכנולוגיות המידע והתקשורת שאינם אלא אמצעי הייצור במשמעותם הפוסט מודרנית. מובן מדוע בהמשך
צברו תנועות המחאה תאוצה והשתלבו כאמור, עם מחאותיהם של ממשיכי הדרך של דור המייסדים, שהטיפו לדמוקרטיזציה של האינטרנט הן הטיפו לנגישות חופשית והתנגדו למונופול של הידע. הן מחו נגד הגדלת הפערים החברתיים באמצעות "החומה הדיגיטאלית" ומחו נגד צבירת העושר בידי בודדים וחברות. הקפיטליזם הדיגיטאלי (Digital Capitalism) והפערים הוירטואליים - יש התולים את קיומו של הפער הדיגיטאלי בהשתלטות הכלכלה הקפיטליסטית על הרשת. החלומות על האינטרנט כמדיום שוויוני שיוביל לשינוי חברתי נגוזו כשהכלכלה הקפיטליסטית החליטה לגייס אותו לצרכיה. השכבה הדקה (כמיליון מחוברים בעולם) יכולים להיחשב כ"קפיטליסטים החדשים" הם צרכני הטכנולוגיות החדשות המשתמשים באינטרנט באופן אינטנסיבי לצורכי עסקיהם והופכים את המידע האינטרנטי לבעל משמעות כלכלית. כאשר האינטרנט הוא מכשיר בידי הקפיטליזם, תכניו אינם מגלים עניין במי שאינו באליטה. האינטרנט הוא כרגע "הבן האוהב" של הקפיטליזם אך אם הוא יפנה נגדו לא יהיה לו זכות קיום. לכן ספק אם לטכנולוגיה יהיה חלק בשינוי החברתי

(1999 Schiller). האינטרנט מהווה כיום בעיקר כקטלוג קניות, וחזונו הוא רווחים גדולים יותר, זה עתידה של אוטוסטראדת המידע ולשם גם נוסעים!

 

 

השסע הדיגיטאלי מתברר כחריף עוד יותר כשנוכחים לדעת שאפילו אוכלוסיות שנחשבות מחוברות לא ממש מצליחות להשתמש במשאב הזה. ארה"ב המהווה חמשה אחוז מאוכלוסיית העולם, מאכלסת 26% מהמרחב הווירטואלי, לעומת דרום אסיה המהווה 23% מאוכלוסיית העולם שיכים לאוכלוסיית הרשת רק 0.04% (דוב שנער מצוטט במאמר). כך למשל, מנתוני האו"ם על תעבורת האינטרנט באפריקה דרומית לסהרה (לא כולל את דרום אפריקה), עולה כי תעבורת הדואר האלקטרוני הממוצעת באזור כולו מגיעה לאי-מייל אחד נכנס ואי-מייל אחד יוצא ביום. תעבורה מזערית זו אינה מתיישבת עם הטענה לקיומם של מיליון וחצי משתמשים לפחות ביבשת.

האינטרנט מחזק את אי-השוויון בחברה ומגדיל את הפער בין המעמדות. זו רפרודוקציה של החברה הקיימת על פעריה ("פערים מקבילים"). ה"התחברות" לאינטרנט אינה ניתנת כהזדמנות שווה לכלל האוכלוסייה והיא יוצרת חתך בין המעמדות של "המחוברים"-הקפיטליסטים לעומת "שאינם מחוברים"- הפרולטריון. בעוד בקבוצת "המחוברים" התהוו כבר קסטות שונות למשל, "המשחקים", "המחוברים כסמל סטאטוס", "האינטלקטואלים", "הלומדים", "הרומנטיקנים", "המהמרים", "המשוטטים"

(ה "שלטטנים"), "מחפשי העבודה" (לא בהכרת המבוטלים), (ראה "המעמדות החדשים של הקפיטליזם הווירטואלי", אקזקיוטיב 2000). גם בארגון הבודד קיימים פערים ("הפער האפור") בין צעירים אשר ינקו את "לשד האינטרנט" עוד בילדותם, לבין המבוגרים.

הנעורים הדיגיטאליים - העובדים בארגוני הכלכלה החדשה הם עובדים צעירים הכבולים פחות למנגנונים הפורמאליים ופתוחים לפעילות חברתית. לראשונה בהיסטוריה מסתדרים בני הנעורים טוב יותר ויודעים הרבה יותר מאשר הוריהם על חידושים מרכזיים בחברה הם מפנימים את הפוטנציאל הטמון באינטרנט בעוד קבוצת הגילים הגדלה במהירות הרבה ביותר אשר תעצב בשנים הבאות את דפוסי המחשבה והלכי הרוח של החברה. הגיל הוא רף קריטי למיון בחברות היי-טק נמסר על ידי מנכ"ל חברת ההשמה "נישה – היי טק", וזאת משום שבחברות מאמינים, שלצעירים יש יותר מרץ, רצון, שאפתנות לפתח קריירה וגמישות. הצעירים החדשים בארה"ב שינקו את שד האינטרנט מילדותם עוד יעלו על אחיהם הבוגרים. על פי הדוח, The Economist21.12.00)), כמעט חמישית מתלמידי תיכון מחזיקים במניות, רוב בני העשרה מעל גיל 14 בארה"ב מחזיקים בג'וב, כמעט 90% מבני 19-16 ורבע מבני 13-12 עבדו בשנת 1999 בקיץ. ציוני המבחנים מגיעים לשיאים של כל הזמנים, בעוד שיעור הממשיכים להשכלה גבוהה הוא קרוב ל - 70%.

אפורי השיער לעבודה - יש מי שאומר כיום כי אילו הועסקו אפורי השער, בני 40 פלוס, רבים יותר שלא גדלו על נפלאותיו של האינטרנט בצעירותם, היה מונע הדבר נפילות רבות בתחומי ההיי-טק. התפוצצות בועת ההיי-טק הביאה לנכונות המעסיקים לקלוט לעבודה גם גילאים גבוהים יותר למרות שחברות היי-טק נתפסו כמעוזם של הצעירים שנחטפו לעבודה במקרים מסוימים עוד לפני סיום ביה"ס התיכון. יש כיום עדיין תחומים בהם יש לבני 40 פלוס יתרון מבחינת הניסיון המקצועי וההשכלה ולא מדובר רק בתפקידים ניהוליים בכירים. ג"ף ברוס מנהל אמזון (Amazon) גילה זאת עוד לפני המשבר הנוכחי הוא חיפש מנהלים מקצועיים בעלי ניסיון מ"העולם הישן" ומצא שהם בעלי ערך גם בכלכלה החדשה. למבוגרים יש יתרון במעורבות, בדיאלוג וביכולת לנתח, בהימנעות מכניסה לנישות אזוטריות, במיקוד ובחיפוש פתרונות חלופיים, הם עשויים להוות רשת ביטחון רצינית לעסקים רבים. "הפער האפור" בין מבוגרים לצעירים הולך ומתמתן.

טכנולוגיות שאינן "ידידותיות למשתמש" - השימוש בטכנולוגיה היא תכונה של בני האדם, היא מושפעת מהתרבות ומתפתחת לצדה. השימוש בטכנולוגיות חדשות והציות להוראה מגבוה הוא תלוי תרבות. אולם הרבה מהטכנולוגיות החדשות אינן כלל ידידותיים למשתמשים ונעדרים התחשבות אגרונומית, דבר שיכול להסביר את ההאטה בביקושים למוצרים הגורר פעולות שרשרת כגון היסוסים בהשקעת הון סיכון, האטה בפעילות העסקית של חברות בתחומי היי-טק. המשבר בענף היי-טק מעיד אפוא לא רק על התנפצות של בועה כלכלית, אלא גם על כישלון התפישה הגורסת שאפשר להתגבר על הבדלים תרבותיים וליצור עולם אחיד של צרכנים בעלי תיאבון אין-סופי לטכנולוגיה. רבים מהמשתמשים העסקיים של הטלפונים מבוססי ה-WAP לא משתמשים כלל במכשירים שברשותם לגלישה באינטרנט. הם קונים מכשירי WAP, אבל משתמשים בהם בחדרי חדרים אך ורק כדי להתקשר לקרובי משפחה. הנתון המדהים פורסם על ידי חברת המחקר האמריקנית מטה גרופ (Meta Group). חברות מוציאות סכומי ענק על שירותים התלויים בפס רחב (Broad Band), אבל אפילו בארה"ב רק 5% מהצרכנים משתמשים בהם. הרבה מתפארים במפלצות התהילה האינטרנטית, ככל שהן ניידים וזעירים הן יותר באופנה אבל למעשה רבים המעדיפים לשבת בערב בכורסא מול הטלוויזיה או להפעיל את המחשב עם מסך בגודל סביר. לאט, לאט המכירות יורדות, הרווחים העתידיים מתפוגגים והיצרנים נשארים לבד, בחדר חשוך, עם הפסדים ההולכים וגדלים. המלכוד, כמו ברוב המקרים, כאמור לא נעוץ דווקא בטכנולוגיה, אלא במלים כמו "אגרונומיה" ובמונחים כמו "ידידותיות למשתמש".

ה"חיפוש העצמי" - יש הטוענים כי האינטרנט תופס כיום את הזמן שבעבר הוקדש למגע עם בני אדם וכי החברה האמריקאית נדחפת לעבר התבודדות חברתית המאיימת להפוך את העולם לנטול קשרים בין אישיים ורגשות. לעומתם טוענים כי האינטרנט לא מצמצם את הקשרים החברתיים אלא דווקא מרחיב את האפשרויות לקשירת קשרים עם העולם כולו באמצעות צג המחשב בזמן אמת ובכך ניתנת ההזדמנות לגולשים לשפר את בריאותם הנפשית ואת סבלנותם לזולת.

ניתן גם לבחון את משמעותם של ערכים שונים באמצעות הגלישה לעולמות זרים, לדעת שהם קיימים אבל לא בהכרח לקבלם, ובכך לרכוש ערך חשוב של ההכרה ב"אחר" וב"שונה". הפתיחות והסובלנות ל"אחר" מאפשרת להבין את הזכות המוסרית לחשוב אחרת, ושאין לחשיבה גבולות. חופש הבחירה של בני האדם והחופש לעצב את צורת חייהם עשוי לגדול בזכות הנגישות החופשית למידע בכל התחומים והעמקת התפיסה שאין אמת אחת מוחלטת (פאגין 1999). אנו מאבדים את הכישורים לשמור על תשומת לב מתמשכת לשם מימוש עצמי או להתחייב למישהו אחר או לחוויה כלשהי מכיוון שאנו חוששים כל הזמן להחמיץ איזו שהיא הזדמנות. הדבר מביא לריקנות רוחנית באופן שלא תאמן, אנו חיים בעידן של "תשומת לב חלקית מתמדת" לדעת חוקרת במיקרוסופט לינדה סטון.

הגלישה מאתר לאתר מאפשרת להבין שיש יותר ממציאות אחת וניתן אף ל"חיות" בעולמות וירטואליים שונים, לבחור ב"הזהות" של ה"אני" וה"אחר", לעצב זהות עצמית חדשה, לאמץ כמה "זהויות". "משחק ה זהויות" מאפשר להציג זהות שונה בכל אחד מהאתרים.

החלפת זהויות עשויה לשחרר מה"מציאות" החד-ערכית האופיינית לתקופת הילדות אשר שרידיה ממשיכים להתקיים גם בגילים מבוגרים יותר.

למימוש פנטזיות מיניות – הטכנולוגיות החדשות ובעיקר האינטרנט האיצו את השינוי בתפיסת המין אשר השתחרר מכבליו והסיר מעליו את הטאבו. האינטרנט מאפשר לגולש לעבור ללא חשש אל עולם הפנטזיות - עולם שאין בו התרים או איסורים ואף אין משמעות לטווחי זמן ומקום. האינטרנט מאפשר לגולש לצרוך מין לבד וללא בושה. הדחפים הבסיסיים מקבלים משמעות חדשה בתקופה בה הכול זז ומשתנה ללא הרף ושום דבר אינו צריך להיות מובן מאליו. הנורמות החברתיות משתנות ובכללם היחס למין, לאהבה, לזוגיות, לנישואים ולגירושין. הסייבר-סקס, כפעילות ללא התערבות הגוף, מהווה מסגרת מתאימה למימוש פנטזיות מיניות הנוצרות במוח האדם. הרבה מהגולשים מכורים לאתרי הסקס והימורים. יותר ויותר חברות חוסמות אתרי אינטרנט בעיקר בגלל מניעת אבטלה סמויה אבל גם בגלל נימוקים של אבטחה וכו'.

"המחשב המתעלל ועונשו" – תופעת הכאת המחשבים היא רחבת היקף ומאפיינת משתמשי מחשב רבים המוציאים את כעסם ותסכולם על ידי התעללות פיסית במחשב. ההנמקה הייתה בין היתר, כי תוך כדי הכנת מצגת חשובה קפא לפתע המחשב ולא ניתן היה לשמור את הקובץ, למשתמש זה נראה היה כאילו המחשב מתעלל בכוונה. הם עושים זאת על ידי הכאת המקלדת עם כף יד פתוחה או חובטים בה עם אגרוף קמוץ. על ידי החביטה בצג המחשב הם גורמים ל"מותו בטרם עת" של הכונן הקשיח. ל"מותם של מחשבים" נמצא כבר פתרון: במפעל המחזור של היולט פקארד טוחנים מחשבים אישיים, שרתים ומדפסות לחתיכות קטנות. מחיר "הקבורה" נע בין 12 – 34 דולר. בעוד חברת גייטווי מציעה ללקוחות 50$ תמורת מחשב ישן בעת רכישת מחשב חדש (ואלס 2001).

תסמונת עייפות המידע ("information fatigue syndrome") - מסתבר כי לנוכח מתקפת הנתונים והעובדות שעודף מידע מסוכן לפחות כמו חוסר מידע. יותר ויותר אנשים לוקים בתסמיני עייפות המידע שתוצאותיה הם חרדה, זיכרון כושל וקשב לקוי

(Burkeman 2001) . האדם אינו יודע מה לעשות בכמות האדירה של מידע חסר תועלת שנספג על ידו. מידע מיותר אינו ניתן להפרשה כפי שזה נעשה עם המזון המיותר הנצרך על ידי האדם. צבירת המידע מביאה את האדם לעיתים, למשבר המתבטא בחיפוש מתמיד במתן משמעויות.

שיג ושיח (F2F) - דומה כי הצורך האנושי בשיח "פנים מול פנים"( F2F (Face-to-Face-נעלם לזמן מה שכן התחליף האלקטרוני (CMC) נתפס על ידי יוצריו לעיתים, כאלטרנטיבי בתחומים שונים כמו עבודה מרחוק (Telework), הלימוד המתוקשב (eLearning) והמשחק הרשת (Multi-Player Games) ( McGrenere1996). מסקר שערכה התאחדות הצרכנים בבריטניה עלה כי מספר האנשים שתיארו את הדואר האלקטרוני כאפיק התקשורת האהוב עליהם ירד בתוך שנה מ – 14% ל – 5% , ומספר האנשים המעדיפים פגישות פנים אל פנים זינק מ – 39% ל – 67%. עובדים בכירים שהתמחו במסרים קצרים בדואר האלקטרוני עושים זאת לרוב עם טעויות כתיב ומתעלמים מכללי הפיסוק. הם מביעים בכך מסר ברור כי הם עסוקים ושאין להם זמן פנוי להשקיע בתגובה. לעומת זו עובדים מהדרג הבינוני ממשיכים להקפיד על איות ופיסוק נכון ומרבים לכתוב מסרים ארוכים ושופעי הסברים (Burkeman 2001).

התפתחות האינטרנט העמידה כמויות אדירות של ידע זמין בכל רגע אולם הוא לא תרם הרבה לרמת הידע והסקרנות של המשתמשים. בשנת 1999 היה כבר ל- 54% מתושבי ארה"ב מחשב אחד לפחות בבית לעומת 8% בשנת 1983. במהלך שנת 1999 בילה כל אחד מהם ברשת 270 שעות בממוצע, לעומת 80 שעות בשנת 1995. אולם רק 10% של האוכלוסייה הבוגרת גילו עניין רב בנושאים רציניים העומדים על סדר היום (Pew Internet 2001)! במילים אחרות התחליף אינו יעיל ואינו תחליפי למגע פנים-מול-פנים.

F2F עולה מחדש בהקשר של הקהילות הווירטואליות לעומת הקהילות פנים מול פנים (Etzioni & Etzioni, 1999).

האינטרנט כתרבות חסרת סבלנות- האינטרנט יצר תרבות חסרת סבלנות כך טוען ליאון ויזלטר, העורך הספרותי של "הניו ריפבליק". התרומה החברתית של השפל הכלכלי של חברות ההי-טק הביא להתעוררותם של צעירים רבים ששהו בעבודה 14 שעות ליום הם גילו כי קיים עולם שאינו ההי-טק – עולם של תרבות, עולם של אומנות, עולם של תיירות. יתכן והזעזועים העוברים על הכלכלה החדשה יחזירו את הצעירים אל העולמות הללו ((Goldberg 2001. "אם כולנו מתחרים או מתים, מתי יהיה זמן לסקס או מוסיקה או ספרים? עצרו את העולם, אני רוצה לרדת אמר יו"ר "סוני אמריקה", הווארד סטרינגר (תומס פרידמן, ניו יורק טיימס 2000). לעומתו הצהיר באקדמיה הספרדית המלכותית בייל גייטס שהוא מצפה לשים קץ לנייר ולספרים עוד לפני מותו. ספרים הם חפצים שאבד עליהם הכלח לדעתו, שכן צגי המחשב תחליפים לנייר בכל הפונקציות שלהם, הוא גם עמד על כך שהמחשבים מסורבלים פחות, תופסים פחות מקום וקלים יותר לטלטול. כמו כן קיים גם יתרון אקולוגי - הפסקת כריתת היערות, פורענות שבאה לעולם בגלל תעשיית הנייר.

 

ספרות כעיר מקלט לפליטי עידן האינטרנט - במציאות של היום הספרות עדין משגשגת כריאקציה למרחב הממוחשב. מחקר שוק שערכה Book Industry Study Group חברת מחקר ממנהטן המתמחה בלימוד מגמות חדשות של תעשיית הספרים המודפסים קבעה שהאינטרנט רק הטיב עם מחזורי המכירות וצפויה עוד צמיחה של 2% - 3% עד שנת 2003. קריאת ספר מהווה חוויה שאפשר עדיין ללמוד ממנה את משמעות הזמן .שכן ההבדל בין מידע לבין ידע הוא שמידע נקלט באופן מידי בעוד ידע והבנה לוקחים זמן. באינטרנט אנשים יודעים איך למצוא את מה שהם מחפשים אבל לא את הדבר עצמו. קריאה לא-פונקציונאלית, לא פרגמאטית, שאינה מחפשת מידע או תקשורת שימושית מיידית, יכולה למזג על צג המחשב את החלומות והתענוגות שבמלים עם תחושת האינטימיות, הריכוז המנטאלי והבידוד הרוחני שנוצרים בשעת קריאת ספרVargas 2001) ). יש עוד סיבה לתת לספרות מקום חשוב בחייהן של אומות. בלעדיה, החשיבה הביקורתית, שהיא המנוע האמיתי לשינויים היסטוריים והמגן הטוב ביותר של החירות, תספוג אבדה שאין לה תקנה. זה מפני שספרות טובה היא תמיד רדיקלית, ומציגה שאלות רדיקליות על העולם שאנו חיים בו. בכל הטקסטים הספרותיים הגדולים קיימת, אפילו בלי כוונת יוצריהם, נטייה חתרנית. הספרות אינה אומרת דבר לאנשים ששמחים בחלקם, ששבעי רצון מחייהם כפי שהם. ספרות היא מזונה של הנפש המרדנית, המוציאה לפועל של הנון-קונפורמיות, מפלטם של מי שיש להם יותר מדי או פחות מדי בחיים. יש המבקשים מקלט בספרות כדי שלא לחוש אומללות או חוסר שלמותVargas 2001) ).

הריאקציה להתגברות תפוצתה והשפעתה של הטכנולוגיה -- במחקרים רבים מתעלמים ביודעין בהשפעות השליליות של האינטרנט על החברה, התרבות והחינוך, יש גורמים אינטרסנטיים המונעים את חקירת נזקיו! רוב המחקרים ממומנים ברובם על ידי הגופים המסחריים המתעלים את הממצאים לכיוונים עסקיים במגמה לשווק יותר ובכך להגדיל את הכנסותיהם. ניתן להשוות את הסתרת הנתונים למחקרים העוסקים בהשפעתן של תרופות. חברות התרופות מסלפות לעיתים, את תוצאות הניסויים במטרה להגדיל את רווחיהן זאת באותם מקרים בהם טובת המטופל נדחקה לטובת האינטרסים הכלכליים של החברות. על מנת למנוע את שליטתן של חברות התרופות על פרסומם המגמתי של המחקרים במימונן החליטו העורכים של כתבי העת הרפואיים להגביל את פרסום המחקרים הללו. אין ספק כי הסתרת הנתונים בחקר האינטרנט היא מגמתית והגיע השעה לתחילתה של ריאקציה מבוססת במחקר מדעי אובייקטיבי.

המחקר על הצד האפל של האינטרנט -הראשונים שעמדו על הצד האפל של האינטרנט היו בעיקר עיתונאים וחוקרים עצמאיים ששיטת חקירתם היא ספקולטיבית החסרה לרוב יסודות מדעיים. שיטות המחקר הספקולטיביים נהפכו לדומיננטיים שכן טרם התגבשה דיסציפלינה מדעית על הנושאים החברתיים הכרוכים בחקר האינטרנט על כל צדדיו. ראוי לציין שאת היוזמה לקחה אוניברסיטת אוקספורד השמרנית, המוסד להשכלה גבוהה הראשון באירופה שהקים פקולטה בלעדית ללימודי האינטרנט (4.5.01).

במסגרת המכון OII) -(The Oxford Internet Institute יבצעו מחקרים בראיה רב תחומית ויגבשו עמדות בתחום המדיניות בסוגיות המתייחסות להשפעות האינטרנט על החברה כמו שינויים האפשריים בתחום המשפט, הגנה על הקניין הרוחני בצד ההשלכות על מערכת החינוך, על הטיפול הרפואי מבוסס אינטרנט, ובירור משמעותם של השירותים הממלכתיים לציבור ועוד.

 

[1]למושג "שבר" יש משמעות של שני הפכים כפי שזה מתבטא בדברי חז"ל "שבר חבית ושמר יינה" (בבא בתרא ט"ז).

האחת היא תקווה, ציפייה, מבט ותוחלת והשנייה היא ריסוק, רצוץ והפרדה חלק מדבר שלם, והמשמעות הנוספת היא במובן העממי של "שבר את השיא" (מילון אבן שושן). למרבה ההפתעה כל המשמעויות של המושג "שבר" הולמות את הכותרת של המאמר.