הנעורים הדיגיטאליים

פרטים

נוצר ב 11/2001

נכתב על ידי דר. יעקב הכט

"הנעורים הדיגיטאליים" ¹

נעורים דיגיטאליים - לראשונה בהיסטוריה האנושית בני הנוער, הגדלים בסביבה דיגיטלית, מסתדרים טוב יותר מהוריהם ואף יודעים הרבה יותר מהם על החידושים המרכזיים בחברה (1998 Tapscott). בני הנוער מפנימים את הפוטנציאל הטמון באינטרנט - הם נלהבים, הם סקרנים ומציבי אתגרים והם מבקשים להטביע את חותמם על העולם. הם כבולים פחות למנגנונים הפורמליזם ופתוחים יותר לפעילות חברתית בלתי פורמלית.

הנעורים הדיגיטאליים מאפשרים לבני הנוער לבחור אתרים ולעצב תכנים על פי תפיסתם ולאמץ צורות הפעלה דיגיטליות על פי צורכיהם. הם נולדו לסביבה דיגיטלית, הם משחקים בנעוריהם במשחקים וירטואליים, עוסקים במדע בדיוני, פעילים בספורט, לובשים את מיטב האופנה, ונהנים מהמדיה האינטראקטיבית - עיסוקים המאפשרים להם להתנסות באסטרטגיות של הכאוס. אסטרטגיות המרשתות על התרבות שכולנו הופכים חלק ממנה. מיומנויות ההסתגלות של הצעירים לתרבות בדיגיטלית מהוות למעשה מודל עדכני למדי של ההוויה האנושית, הם מדגם המבחן של דור המבוגרים (Rushkoff 1999) .

המושג של נעורים הוא פרי יצירה של המאה העשרים שכן במאות שקדמו היו כבר הילדים ובני הנעורים עסוקים בעבודה והצעירים החלו אף בגידול ילדים - עיסוקים אשר מנעו מהם לרוב מרידה בנורמת המבוגרים. אחד מהישגיי המאה העשרים הוא התהליך של המשך הלימודים וחיסולה ההדרגתית של עבודת הנוער. אולם ההשתחררות מהעבודה הכרוכה בהמשך הלימודים עוררה בעיות חדשות כמו דרישת הצעירים לעצמאות רבה יותר בעיקר הודות לרמת החיים ההולכת ומשתפרת, הנובעת גם מעבודתם של שני ההורים אולם מקטינה את הזמן המוקדש לצעירים. גם העלייה באחוז הגירושין מגבירה את רמת הניכור בתוך המשפחה ויוצרת במקרים רבים, חוסר בשלות של בני הנעורים ואף הפיכתם לבטלנים ולפרקי עול.

נעורים היא אמנם תקופה זמנית הנעלמת עם הגיל אבל היא מטביעה את חותמה על כל החיים. כאשר דור מפנים טכנולוגיה – הפצתה נעשת כמאליה. הטכנולוגיות החדשות המלוות את בני הנעורים כיום כבר בילדותם, הן זורמות בורידיהם, הן בעלות השפעה עמוקה על חייהם, גם על אותם הצעירים שתעסוקתם בטכנולוגיה באופן ישיר מועטה Meyrowitz 1986) ), שכן רק לעשרה אחוז מהסטודנטים האמריקאים יש למעשה תארים בתחומי הטכנולוגיה.

הדור הצעיר הם הנתינים במקום שבו רוב המבוגרים הם מהגרים - כל דור נולד לתוך תקופה של שינויים מהירים יותר מהדור הקודם לו – ניתן לכן, להתייחס לבני הנעורים של היום הם כאל אזרחי תרבות האינטרנט, בעוד דור הוריהם הם רק בחזקת מהגרים (1999 Rushkoff) והתיירים במקרה הטוב הם בני "גיל הזהב"! בני הנעורים חיים היום בשפע רב יותר בהשוואה לדורות שקדמו להם, הם זוכים לגיאות כלכלית הנמשכת כמעט לאורך כל חייהם מובן לכן, כי להוריהם קל יותר להעניק להם דברים הקרובים ללבם. יחד עם זאת נוצרת דיפרנציציה מחודשת בין הדורות. הטכנולוגיות החדשות עשויות לסייע במובנים מסוימים במילוי החלל שנוצר ההולך וגדל .

השינויים בסמכות המבוגרים - הטכנולוגיות החדשות מסיעות לכך שהיחסים בין צעירים למבוגרים נהפכים יותר לדיאלוג והם פחות סמכותיים כפי שהיה מוכר מהעבר הקרוב. השינוי בקבלת סמכות עשויה לקרב בין הדורות שכן קשה למרוד בחלשים. תופעת השינוי במעמד הצעירים בחברה איו חדש הוא עלה כבר במחקריה הקלאסיים של מרגרט מייד (1901-1978). במחקריה האנתרופולוגיים על התרבויות הפרימיטיווית מצאה מרגרט מייד, שבחברות העוברות תהליך התפתחות טכנולוגי מהיר -אין להורים מה להציע לילדיהם, כי הידע שלהם אינו רלוונטי יותר. הסבריה של מיד אולי מאפשרים להבין מדוע כיום מזמינות חברות גדולות בעמק הסיליקון צעירים על מנת לתת הסברים לאנשי העסקים על העולם המשתנה. תופעות אלו מהוות חלק מהניסיונות ביצירת מוצרים ואסטרטגיות למאה ה – 21 . רבים מבני-עשרה של היום מודעים לכניסתם לעולם שונה, שבו רעיונותיהם, מומחיותם וכשרונם יוערכו מחדש. נערים היו מאז ומעולם מומחים יותר מהוריהם במשהו, אך לרוב היה זה במשחק או בשעשוע אופנתי, אך לא בחידושי הטכנולוגיה ובודאי לא בעסקים. אולם כיום שוב אין להורים את כל התשובות, הם אינם במצב המאפשר לומר לילדיהם מה לעשות. הצעירים של אתמול גדלו על המדיום הפסיבי של הטלוויזיה, היום הם כבר מפנימים את המדיה האינטראקטיבית הדיגטלית. בני הנוער של היום שונים מהוריהם בדרך החשיבה, הלמידה, המשחק, הקומוניקציה, היצירה והקניה.

אף דרישת השוק לידע טכנולוגי נרכש כיום בדרכים שונות על ידי הצעירים, ידע שלא נרכש במשפחה ואף לא תמיד במסגרות הלימוד הפורמליים מביא לכך שהצעירים אינם זקוקים עוד להפגין יחס של יראה, לדור המבוגר, להורים במשפחה או למנהלים במקום העבודה. יש להם יותר מה לומר על עתידם מאשר בעבר. הגורו הטכנולוגי במשק הבית או "מרכז הכוח" של המשפחה (power user) עבר מאב המשפחה לבני הנוער, ילידי עידן המילניום, הם מחוננים טכנולוגיים, הגדלים עם יד אחת על המקלדת והשניה על העכבר. בני הנוער הם לרוב היוזמים של ההתחברות לאינטרנט. על פי

הסקר , " Who's Not Online 2000" (2001 Pew), 63% של הורים לבני נוער מתחת לגיל 18 שטרם התחברו לאינטרנט מתכוננים בעתיד להתחבר בהשוואה לגילאי 50 ומעלה שאין להם בני נוער בבית, שאינם מתכוונים להתקוון אי - פעם.

יש הטוענים כי ככל שתרבות האינטרנט מהווה תחליפית יותר לפעילויות ותרבויות הנוער הקימות עולה הסבירות כי תחול ירידה הדרגתית בעבריינות הנוער, השימוש בסמים ילך ויפחת, יעלו הישגיהם הלימודיים וסיכוייהם של בני הנעורים הדיגיטליים טובים יותר להצליח בעבודה מכל דור שקדם להם ( ² ).

נעורים דיגיטליים בישראל – מה משמעותם של הנעורים הדיגיטליים של אהוד טננבאום הישראלי, המכונה "האנלייזר"? הוא הורשע בקשירת קשר לביצוע עוון, שיבוש או הפרעה למחשב, חדירה לחומר מחשב שלא כדין, קבלת דבר במרמה והשמדת ראיה, ונידון לכן למאסר על תנאי, קנס כספי ועבודות שירות. טננבאום חדר בין היתר למחשבי הפנטגון, נאס"א, חיל האוויר והצי האמריקאי, ולעשרות מחשבים של מוסדות ממשל וחברות (גרין, 2001). טננבאום אמנם הורשע אבל לטענתו אפילו אמא שלו הייתה גאה בו מאד. הוא זכה ללא מעט הערצה בטענה שהוא בסך הכל נער סקרן, שתחביבו פריצת מחשבים בדומה לתחביבים דומים של נערים מתבגרים האוספים פרפרים. הנער טננבאום חרג אמנם מהנורמות המתגבשות המאפיינות את הנעורים הדיגיטליים בישראל אבל נעורים דיגיטליים הם נחלת יותר ויותר של בני הנעורים בארצות בהם האינטרנט הולך וכובש את זמנם של הצעירים.

בישראל של שנת 2001 כבר צופים בערוץ MTV 82% נערים דוברי עברית בגילאי 13-18. זו עליה של 4% בהשוואה לסקר של שנת 1999 שבה הייתה הצפייה 78% (קרול 2001). אבל לא כל צפייה בערוץ MTV מהווה בהכרח סימן לנעורים דיגטלית. ילדי ישראל ויפן תופסים את המקום הראשון והשני בעולם sivan.com/ts.cgi?tsscript=msn/print_t&id=81978. בזמן שהם מקדישים למשחקי מחשב - שעה וחצי ביום בממוצע במקום השלישי תופסת אנגליה עם 1.2 שעה בעוד במקום הרביעי מדורגת סינגפור עם 1.1 שעה, במקום החמישי איטליה עם שעה אחת וארה"ב רק במקום השישי עם 0.9 שעה. האם הישגיים אלו מאפיינים את הנעורים הדיגיטליים?

מבחינה חברתית אין הנעורים הדיגיטליים בישראל, מרחיקים את בני הנוער ממשפחותיהם, כפי שזה מתרחש כבר בארה"ב. בני הנוער המתחברים בישראל הם לרוב משתייכים למעמד סוציו-חברתי גבוה יותר, יחסית. יש להם פחות חברים קרובים, הם יותר בודדים והם מייחסים פחות חשיבות לקשרים עם בני גילם. יתכן והדבר מפצה אותם על קשיים אישיים כמו ביישנות ומחסומים חברתיים ביצירת קשר. ממצאים אלו הם פרי מחקר של גוסטבו מש מאוניברסיטה חיפה שנעשה על מדגם של אלף משקי בית בישראל שבבתיהם יש לפחות נער אחד בגילים 13 – 18. המדגם מתבסס על פי החלוקה היחסית בין יהודים וערבים (82.3% יהודים ו 17.7% ערבים) ומצא כי בתקופת המחקר היו מחוברים לאינטרנט 36% ממשקי הבית (חקק 1999). בישראל קיימת גם פעילות דיגטלית של תנועות הנוער בעיקר עם רקע פוליטי כמו הנוער העובד והלומד, ברית הנוער הקומוניסטי (בנק"י) ובני עקיבא (ניולד, 2001). אתרים אלו משמשים כתחליפיים לעלוני ם וכמשלימים את הפעילויות המסורתיות של תנועות הנוער. אולם אין לאתרים אלו בשורה אינטרנטית מובהקת לבני הנעורים.

ניסיון נוסף בפעילות דיגטלית עם בני נוער נעשה ביזמת משרד החינוך (מחוז תל-אביב). הוקמה מסגרת חברתית של "נוער מחשבים" המיועדת לתלמידי כיתות ז' – י"ב העוסקים בתחומי התקשוב ובטכנולוגיות המידע. המטרות המוצהרות של מייסדי המסגרת הם רבות ומגוונות: יצירת קהילה חברתית לומדת ותומכת מתוך הפריה הדדית, לימוד, התמחות בכלים ממוחשבים, קידום הפעילות של בני גילם, עבודה משותפת, החלפת מידע ודעות, פיתוח עבדת צוות בהתאם ליכולותיהם ולנטיות ליבם של המשתתפים. העקרונות המנחים את הפעילות שימוש נבון ברשת, יצירת קשרים חברתיים,. חופש הביטוי כאמצעי לשמירה על הדמוקרטיה תוך שמירה על העקרונות של אתיקה "רשת נקייה" ומניעת אלימות. הפעילות נעשת באמצעות במפגשים "פנים מול פנים" והן על פני הרשת This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. , URL:go.to/noar.tlv.

דומה שעדין לא בשלה העת להתייחס לנעורים הדיגיטליים בישראל בעיקר בגלל העדר נתונים מספיקים על אופי השימוש של בני הנוער באינטרנט. גם המידע על כלל הנעשה בישראל לוקה בסתירות רבות. מנתונים שנתקבלו לאחרונה מתברר שמידת ההתחברות לאינטרנט בישראל נמוכה מאד ביחס לממוצע האירופאי! על פי סקר של חברת אינטרנשיונל דטה קורפוריישן (IDC) חברה הפעילה ב- 43 מדינות בעולם, רק 16% מאוכלוסיית ישראל (כמיליון תושבים) הם משתמשי אינטרנט פעילים המתחברים לרשת לפחות פעם בחודש ynet.co.il/articles/1,7340,L-560508,FF.html נתון זה נמוך ביחס לממוצע המקובל במערב אירופה, העומד על 25% ונמוך בשיעור משמעותי משיעור החדירה במדינות המפותחות דוגמת שוודיה (36%), נורווגיה (32%) ובריטניה (27%. כאמור בהעדר מידע מספיק ובחסרונם של מחקרים תקפים ומהימנים ניתן בינתיים רק לשער, בעיקר על פי דווחים ראשוניים על המגמות הקיימות בארה"ב.

נעורים דיגיטליים בארה"ב -השימוש באינטרנט מצביע על מרכזיותו של האינטרנט בחייהם של בני נוער רבים. 17 מיליון בני נוער (12-17) משתמשים באינטרנט שהם 73% מהשנתון כולו. הנוער רואה באינטרנט אמצעי מרכזי המאפשר לו קשר עם החברים, עם המשפחה ועם בית הספר. הנערים והוריהם אומרים כי האינטרנט מגביר את החיים החברתיים ומסייע אף להתפתחות היכולת העיונית. על מידת מרכזיותו של האינטרנט בחיי בני הנעורים מדווח (יוני 2001) .The Pew Internet & American Life Pew הוא מכון, שלא למטרות רווח, החוקר את השפעת האינטרנט על ילדים, משפחות, תקשורת, מקומות עבודה, בתי ספר, מרכזי בריאות ועל החיים האזרחיים והפוליטיים בארה"ב. המידע מתבסס על סקר טלפוני, שהחל בינואר 2000, והתמקד על 754 בני נוער בגילים 12-17 , וכן על הוריהם ועל "ראיון עומק" עם 21 בני נוער.

על פי הסקר חמש הפעולות השכיחות ביותר באינטרנט בקרב בנוער הן: אי מייל (92%),גלישת תענוג (84%), אתרי בידור(83%), "מסרים מידיים "(74%) וחיפוש אחר מידע הקשור בתחביבים (69%). רק 31 אחוז מהנערים דיווחו על רכישת מוצר באמצעות אתרי אינטרנט.

דור ה"מסרים המיידיים" (IM) - 48% טוענים שבמניעת האינטרנט מהם יאבדו את הקשר עם החברים הקיימים, 32% טוענים שאינטרנט אף יוצר קשרים חברתיים חדשים. 64% מהצעירים בדעה שההתקשרות באינטרנט מפחיתה את הקשר עם המשפחה. כאמור, 74 אחוז מהנערים הגולשים (כ-13 מיליון) עושים שימש קבוע בתוכנות למסרים מידיים (IM), (Instant Messaging) זאת לעומת 44 אחוז מהמבוגרים בלבד. השיחה עם חברים באמצעות האינטרנט הוא כלי מרכזי במניעת שעמום. 69% מבני הנוער משתמשים בשיטה IM מספר פעמים בשבוע, 8% משתמשים באי-מייל, 71% משתמשים לעיתים קרובות גם בטלפון. כל שיחה היא מעל לחצי שעה והיא כוללת לפחות שלושה חברים, בהם נכללים גם חברים מחוץ לקהילה. ה – IM מהווה אמצעי להתחלה וסיום של חברויות, 57% חסמו אף את ה שיחות מחברים מהם בקשו לנתק את הקשר, וכן מאפשר ה – IM לקיים שיחות עם חברים על דברים שאינם נוחים לשיחה בדרך הרגילה.

סיוע בלימודים - 55 אחוז מכלל הורי הנערים הגולשים, מאמינים שלימוד הגלישה באינטרנט הכרחי למען עתיד הילדים, 40 אחוז הנוספים הגדירו זאת כחשוב. האינטרנט עוזר בבית הספר: 11% מבני הנעורים מתחברים לאינטרנט בעיקר דרך בית הספר. קימת הסכמה בין ההורים לבית הספר שהאינטרנט מסייע להם מאד בבית הספר. 87% מההורים חושב כך , 78% מהתלמידים חושבים כך ו – 94% מהנוער המתחבר מדווחים כי הם משתמשים לצורכי לימודים . 71% אף דווחו כי השתמשו בעיקר במקורות האינטרנט לצורכי הפרויקטים הנדרשים בבית הספר. האינטרנט ממלא את חלל הידע בנושאים רגישים וגם מסיעים להכנה לבחינות. 54% נעזרים באינטרנט בנושאים כמו אופנה ומוסיקה ו – 26% נעזרים באינטרנט לאותם נושאים שאין להם מידע ושקשה להשיגו מאנשים אחרים.

ההעדפות בגלישה - לא כל בני הנוער משתמשים באינטרנט באותה דרך. יש הבדל בין נערים לנערות, בין משתמשים ותיקים למשתמשים חדשים. בין גילאים שונים, 75 אחוז מכלל הצעירים משחקים באינטרנט האחוז יורד ל – 58 אצל המתבגרים, השימוש באינטרנט כאמצעי תקשורת עם חברים (IM) עולה משמעותית בהשוואה בין צעירים למתבגרים, כמו כן עולה השימוש בדואר אלקטרוני עם הגיל (ראה לוח מס' 1).

ידע בין דורי - בני הנוער בקיאים יותר מהוריהם בהפעלת האינטרנט בכל אחת מבחינות המיון (ראה לוח מס' 2). הפער הבין דורי הגדול ביותר הוא לנוער עם ניסיון מעל לשלוש שנים (ראה לוח מס' 2 ) ובבית שבו יש רק הורה אחד. קימת אף הסכמה בין ההורים לבני הנוער על קיומו של הפער , 64% של בני הנוער אומרים שהם יודעים יותר מהוריהם ו – 66% מההורים מסכימים .

הסכנות שבאינטרנט – מתקיים ויכוח בין הדורות על הסכנות הטמונות באינטרנט. ארבעים אחוז מכלל ההורים במדגם הודו מפורשות כי רבו עם ילדיהם על השימוש האינטרנט. אין פלא לכן, כי נוצרו פערים גדולים בין הצהרות ההורים לבין הצהרות הילדים. הרבה מההורים מוסרים כי הם מגבילים את זמן ההתחברות לאינטרנט של ילדיהם אולם רוב הילדים אינם מדווחים כי קימת ההגבלה. הורים רבים מצהירים כי מדי פעם הם בודקים את האתרים שילדיהם רואים אולם הילדים מוסרים כי אין לדבר שחר. לדעת רוב (65%) בני הנוער אין סכנה להתחברות גם מחצית מהורים (51%) אינם כלל מודאגים. 70 אחוז מההורים הציבו את המחשב בחדר בו ניתן לפקח אחר הגלישה ו - 41% אחוז מההורים אף התקינו תוכנת פילטר המגבילה את גלישת הנערים.

שינויים חברתיים ולימודיים – ניתן לשער כי הפיכתו של האינטרנט כאמצעי מרכזי המגביר את החיים החברתיים ומסייע אף להתפתחות היכולת העיונית של בני הנעורים ישפיע על הדימוי של בני הנוער היה כפורקי עול, כבעלי רמת הישגים נמוכה בלימודים, כמשתמשים בסמים (ראה לוח מס' 5) וכלה בפשעים, ואפילו בהריונות מחוץ לנישואין. מתוך הנתונים הרשמיים של ממשלת ארה"ב אכן מתברר כי חלו שינויים מהותיים. גיל הנישואים עולה, שיעורי הילודה בקרב בנות הנעורים יורד (ראה לוח מס' 4 ) נשים יולדות כיום שלוש שנים מאוחר יותר מאשר אימותיהן. שנת 1999 נרשמה כשנה בה צריכת הסמים

של צעירים הייתה הנמוכה ביותר בשנים עשר השנים האחרונות . בעוד מספר המעשנים, בשנה זו, היה הנמוך ביותר בשמונה השנים האחרונות ומספר מחזיקי כלי ירייה ירד אף הוא למחצית מזה שבע שנים. הירידה ממשיכה גם בשנת 2000 (ראה לוח מס' 5).

ירידה בפשיעה - סך הכל שיעור הפשיעה הלא קטלנית של צעירים ירדה בין השנים 1993 ל1998. אחוז הלומדים שהיו קורבן לאלימות לא קטלנית ירד מעשרה אחוז לשמונה בין השנים 1995 ל – 1999. אחוז המאוימים או הנפצעים מנשק נשאר פחות או יותר קבוע בין 7% ל – 8%. הרגשת חוסר הביטחון האישי של תלמידים ירד מ - 9% ל – 5% משנת 1995 ל שנת 1999. הכניסה של חבורות רחוב לחצר בית הספר ירד מ- 29% בשנת 1995 ל – 17% בשנת 1999.בעוד סך הכל הפשעים בבית הספר ירדו השימוש בכוח, אחזקת נשק וסמים עדין לא ירד באופן משמעותי. אמנם לא היה שינוי משמעותי בצריכת

מריחואנה בשטח בית הספר בין השנים 1993 ו – 1997גם אחוז הדווח על שימוש בסמים לא-חוקיים הולך ויורד באופן משמעותי (ראה לוח מס' 5) . http://nces.ed.gov/pubs2001/crime2000/weed.asp?nav=4

ירידה בנשירה -אחוז הנושרים ירד בין השנים 1979 לשנת 1999 ב- 3.4% , מ - 14.6% בשנת 1979 ל - 11.2% לשנת 1999 (ראה לוח מס' 6).

עליה במספר שנות הלימוד - שיעור הממשיכים להשכלה גבוהה (קרוב ל - 70%) ציוני המבחנים מגיעים לשיאים של כל הזמנים. בשנת 1999 סיימו High School 83.4% ו - 25.2% סיימו 4 שנות קולג' זאת בהשוואה לשנת 1960 בה סיימו רק 41.1% High School ו – 7.7% סיימו 4 שנות קולג' (ראה לוח מס' 7).

עליה במספר מקבלי התארים –שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה של הולך ועולה בכל סוגי התארים (ראה לוח מס' 8) הבולט במיוחד הם מקבלי תואר שלישי שעלו מעל 30% בין השנים 1979 ל - 1999. אבל עדין בוגרי תיכון רבים לא המשיכו בלימודיהם הגבוהים בטענה כי "תמיד" ניתן לחזור ללימודים אולם לא לשחזר את תקופת הנעורים. כשם שכוכבי כדור הסל

בתיכון ויתרו על הקולג' כדי להצטרף לקבוצות המקצוענים כך גם הרבה מהמתכנתים הצעירים החלו לתהות מה טעם בלימודים גבוהים ממושכים. לטענתם לימוד הנמשך ארבע שנים בקצב אקדמי אפילו במדעי המחשב - הן ארבע שנים מבוזבזות. טענתם היא שלעולם לא יהיו שוב בעלי כושר לימוד מהיר ובעלי מרץ כפי ששלב זה בחיים מאפשר! טענה זו איננה עומדת תמיד במבחן המציאות בעיקר בתקופות שפל כאשר נפלטים עובדים ללא תארים לטובת בעלי מקצוע עם תארים פרופסיונליים ואקדמיים. במשבר ההי-טק האחרון החלו לעלות הרהורי כפירה בקרב חסרי התארים ביחס להמשך לימודים אקדמאים.

חוסר הניסיון כיתרון - בתעשיית הטכנולוגית החדשות הכל משתנה במהירות כולל המחשבה. מחשבה רעננה ובלתי מאובנת נתונה לצעירים שאינם מכירים כלל את העסקים הקיימים. חברות שהוקמו על ידי צעירים, מצליחות בעסקים פי כמה יותר מהמתחרות הוותיקות, העשירות והאיטיות.

הם נכנסים לתרבות שונה שבה רעיונותיהם, מומחיותם וכשרונם יוערכו מחדש מן היסוד. בתרבות האינטרנט אין כלל ערובה לכך כי ההצלחה בעבודה היא עדין פרי של חינוך הכשרה, אימון וניסיון של שנים. דומה כי מושגים אלה נראים יותר ויותר בלתי רלוונטיים ודומה כי ניתן לראותם לעיתים אף כחסרונות. יש הגורסים כי הולך ועובר מן העולם המודל המקובל של "העקומה המצטברת של הניסיון", שכן הכוח החזק ביותר בעסקים היא דווקא עקומת חוסר הניסיון" 1997) (Fast Company. ליתרון של "חוסר הניסיון" נוסף מושג חדש של "תסמונת עייפות המידע" – שפירושו כי עודף מידע מסוכן לפחות כמו חוסר מידע. עודף מידע עלול לשתק ולהקשות במציאת פתרונות נכונים או בקבלת החלטות נבונות (בורקמן 2001) .

נטילת סיכונים ואי-הרתעות מכישלון: הצעירים כאשר הם נושאים פחות ניסיון הם יכולים להרשות לעצמם ליטול יותר סיכונים. דור הצעירים נולד לתוך עידן של שינויים מהירים יותר מהדור הקודם, עידן שבו לגיטימי להיכשל שכן זה חלק של התהליך הלימודי. הצעירים אמנם אינם יודעים מ0פיק על מנת להיות זהירים ועל כן הם מנסים את הבלתי אפשרי - ולמרבה ההפתעה אף משיגים אותו. דוגמא נוספת על נטילת סיכונים ניתן להביא על בוגרי יחידות בצה"ל העוסקות בטכנולוגיות דיגיטליות (כמו יחידה 8-2000, העוסקת באיסוף מידע ובפענוח קודי הצפנה), המייחד את צורת העבודה ביחידות אלו היא תרבות ארגונית הנעדרת מתודולוגיה אבל עם קביעת יעדים ברורה. משוחררי צבא בעלי ניסיון מיחידות אלו מאישיים תפקידים אזרחיים בתחומי היזמות וההיי-טק בהם קימת תרבות עבודה דומה שבהם אתגרים דינמיים, שיש בה תנאי מעבדה ללא פוליטיקה אבל עם ערכים ברורים של שאיפה למצוינות (פלדמן 2000).

התנסות בעבודה ובעסקים: לפי דווחי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב (Bureau of Labor statistics) לרוב בני הנעורים (14 +) יש עבודה כל שהיא. כמעט 90% מבני 19-16 עבדו בשנה שעברה בקיץ, ולמרבה ההפתעה, כך גם 25% מבני 13-12. רוב הצעירים בני-עשרה יודעים הרבה יותר על עולם העסקים מאשר הוריהם ידעו מעולם. כמעט חמישית מתלמידי התיכון מחזיקים במניות. סטודנטים רבים רוכשים ניסיון תוך כדי לימודים ולא תמיד זקוקים לניסיון הנדרש על ידי האוניברסיטאות לאחר הלימודים. אוניברסיטת הארוורד ביטלה אף את האיסור על עסקי 0טודנטים המנוהלים מהמעונות – משום שמועמדים להתקבל איימו ללכת לאוניברסיטאות אחרות אם ייאלצו להיפרד מעסקים שפיתחו בתקופת לימודי התיכון.

עצמאיים, ניידים ואוהבי שינויים - בני העשרים של היום מגיעים בתקופה שבה הקשר בין העובד למעסיק הולכת ונעלמת, מערכת ההתחייבויות בין הארגונים לעובדים מתפוררת. הם לא מצפים לנאמנות מצד המעסיק וגם לא מתכוונים להיות נאמנים לו. הם בעלי ידע נייד המגדירים את עצמם באמצעות מיומנותם, ולא באמצעות הארגון בו הם עובדים. הם אינם נוטלים יותר חלק בארגון (Get a piece of the rock”") אלא הם בעצמם הארגון (“Be your own rock”). יש המנבאים לכן, כי בקושי שליש מבני המילניום ישתלבו בתפקידים קבועים בארגונים. הרוב יהיו "פרי-לנסרים" העובדים על פי חוזיים או בעבודה חלקית . בני דור ה – X 1966 – 1982) ) כבר עם קבלת התואר, רואים את הקריירה שלהם לא כקו ישר של התקדמות בארגון אחד, אלא כזיגזוג מארגון אחד לשני, סתפקיד לתפקיד, ממיומנות למיומנות (Bagby, 1998). הם יתפקדו בשוק עבודה תחרותי מאד, שאינו ניתן לחיזוי ושאינו מציע ביטחון תעסוקתי ממושך עם מעסיק כלשהו(2000 ,Tulgan) .

יזמים – בתקופת הגיאות הכלכלית בעבר גיוס כסף בידי צעירים היה כרוך בהתייצבות משפילה בפני בנקאים. כיום חברות הון סיכון חורשות קמפוסים כדי לאתר רעיונות ומעודדות תחרויות של תוכניות עסקיות. הדמות הנערצת על ידם היא ביל גייטס, שכידוע נשר מהקולג' והקים את מייקרוסופט. לפי סקר שנעשה בארה"ב 54% מבני 18 - 24 מעונייניס מאד להקים עסק משלהם, לעומת 36% בלבד בקרב בני 35 – 64. על רקע זה מובן כי הולכת ונוצרת תרבות יזמית חדשה אליה נמשכים צעירים רבים.

ההורים ככפיפים ("נפוטיזם מהופך") - תופעה של העסקת הורים מביאה מימד חדש ליחסי הורים -ילדים ולשאלות הסמכות והאישור שהגדירו בעבר את מערכת היחסים במשפחה. נפוטיזם כתופעה אינה מקובלת בארה"ב מלבד בעסקים קטנים בבעלות משפחתית. מקרה מפורסם הוא וילאם גיטס , אביו של יו"ר מיקרוסופט, גייטס המבוגר, עורך דין בן 74, הוא אחד מיושבי הראש של קרן ע"ש ביל ומילנדה גייטס, הארגון הפילנתרופי הגדול בארה"ב (הפנר, 2000). בעוד דוגמה קלאסית שניתן להביא מישראל היא יוסי ורדי שעל נאמר כי "לולא הוא וניסיונו, הכשרון של ילדיו לא היה משנה דבר, מי שידע להפוך ניסיון לעסק - זה הוא" (דברת ז' 2001).

לכל דור והנעורים שלו - הנעורים היא תקופה ארעית הנעלמת עם הגיל גם שלב הנעורים הדיגיטליים מסתיימים ובוגריו משתלבים בעולם העבודה עם דורות אחרים שהפנימו נעורים מסוגים שונים. בארה"ב התפתחה ספרות פופולרית ענפה על השפעת הנעורים על הדורות השונים.

לכל דור והמכנה המשותף המשמעותי יותר מאשר ציון הגיל בלבד. לבני הנעורים יש זיכרונות משותפים מאותם אירועים שהתרחשו בעולם, לרוב היו גם אותם גיבורי ילדות והם גם חוו ניסיונות דומים בעבודה. גם בישראל מדברים על ההבדלים בין "דור הפלמ"ח" ל"דור מלחמת השחרור", לדור "ששת הימים" וכו' אולם טרם התברכה בישראל בספרות כה ענפה כפי שהתפתחה בארה"ב, אם כי לאחרונה בעקבות המשבר בהיי-טק החלו

להתפרסם גם תיאורי הדורות בעבודה בישראל (דברת 2001). על בסיס הספרות שהתפתחה בארה"ב נוסחו "ספרי מתכונים" בניסוחים של "כך תעשה" - עצות לאינטגרציה חברתית בין הדורות – בכנסיה, בפעילות שעות הפנאי ובעבודה כגון "מעסיקים נבונים מחפשים איזון לכל הדורות בכל הגילים". מבחינה מחקרית לא ניתן בינתיים לדבר על הכללות אולם אין ספק שזו דרך תיאורית נוחה להבלטת הניגודים בין נעורי הדורות השונים. המאה העשרים מאופיינת על חמש דורות כאשר תקופת הנעורים של כל דור היא כעשרים שנה. אולם למעשה מתוארים שלושת הדורות האחרונים בלבד (ראה טבלה מס' 9). בעוד על דור החלוצים (1945 – 1925) השפיעו מלחמת העולם השניה והשפלים הכלכליים הרי על הדור שגדל לאחר מלחמת העולם השניה (1946 – 1965) השפיעו הטכנולוגיות החדשות. התפשטות הטלוויזיה (1953) מקדה את תשומת הלב לכפר הגלובלי וכאשר "דור הטלוויזיה הראשון" הגיע לגיל 18, הוא הפעיל את "תנועת הצעירים" של שנות ה – 60 המאוחרות. רבים מילידי שנות ה - 60 וה - 70, נהפכו לאשפי מחשבים. "דור ה – “X (1966 – 1982) קבל את האינטרנט אשר הופיע שמונה עשרה שנה לאחר המחשב האישי של אפל (1977), ומציע התחברות 24 שעות ביממה לכל מקום בעולם. בארה"ב יש כבר לששים אחוז של משקי הבית גישה לאינטרנט. בעוד המאפיין את הנותרים - חסרי האינטרנט הם משקי הבית ללא צעירים. נתאר תחילה בהרחבה את האירועים המרכזיים שהתרחשו בתקופות הנעורים של כל אחד מהדורות.

דור "הותיקים" ((1909 – 1924: לדור "הותיקים" לא הייתה כנראה, תקופת נעורים משמעותית אשר היותה ציון דרך לשינויים משמעותיים בבגרותם. "החלוצים" (1945 – 1925): דור שעבר את מצוקת המשבר הכלכלי של שנות השלושים ואת מלחמת העולם השניה קשיים אשר עיצבו את אופיים ואפשרו להם להפנים ערכים כמו נאמנות, חסכון, ערכי עבודה, וויתורים לזולת ופטריוטיזם. בעוד השנים לאחר מכן בניגוד לעבר הם זכו לרווחה כלכלית. הם נהנו ממסים נמוכים בעת גידול ילדיהם. דור אשר יודע להעריך מה הוא מחסור אבל נהנה גם מעושר יחסי. דור המצטער היום על שלא הצליחו להוריש לילדיהם ערכים אלו. הם מבכים על ירידת ערכי המוסר ועל איבוד הקשר עם הקהילה.

דור "הבומרים" (1946 – 1965): הדור הראשון אשר החל לרכוש את הטכנולוגיות בצעירותו, הם גדלו עם המצאת הטלוויזיה, על משחקי הוידיו ובמטבח על גלי המיקרו. המכונית כתחבורה אישית זולה ונוחה סייעה להם להפנים את מושג הניידות האישית שנבנתה על עולם הכבישים המהירים, המגורים בפרוורים וקבלת שירותים ללא יציאה מהרכב. הם הקימו את התנועות של זכויות האזרח (Civil Rights), אולם את האידיאלים שלהם הם מכרו בסופו של דבר תמורת BMV. הם זכו - לצמיחה אישית, לשגשוג כלכלי, ולהפנמת ערכים בתחום הבריאות. אולם מאורעות החיים שהבטיחו להם כה רבות בנערותם הכשילו אותם בהתבגרותם. שנות החיים של "אמצע החיים" אינן קלות עבורם. הם אוהבים לכן, להיזכר בילדותם אך הם עושים זאת תוך כדי הקדחת הקדרה של הצמיחה הכלכלית ובאמצעות העלאת סף החרדה מההשמדה הגרעינית המלוות בהתפרצויות רגשיות. נסיבות החיים יצרו דור חסר ערכים הנזקק לסיפוק מהיר. הם נטשו את הדת והחליפו אותה באלוהי המין, בנסיעות, באוכל, במידע ובצמיחה אישית. הם חשים כבלתי בטוחים על עצמם ועל משפחותיהם כתוצאה של תקוות שלא התממשו - נטישת האידיאלים הגבוהים, שבר ביחסים חברתיים, נישואים שבורים, ילדים מרדניים, החשש מאבטלה, שינויים מתמידים בעבודה המשתנים מדי תקופה. ראשוני הבנים של דור ה"בומרים", יפרשו מהעבודה בשנת 2010 ללא כיסוי כספי מספיק לגמלאות הביטוח הלאומי וללא כיסוי צרכי הבריאות ההולכים ועולים (הכט 2001)מגבירים עוד יותר את תסכולם.

דור "ה – X" 1966 – 1982)): דור אשר רכש בילדותו את הטכנולוגיות החדשות, וגדל על המדיום הפסיבי של הטלוויזיה מתאפיין כתחבולן, כמשונה, כמשקיע במניות, כצופה בכבלים – דור אשר איבד את אימונו בממשל הפדרלי. דור שלא ירוויח דבר מתוכניות ממשלתיות גדולות, יצטרך לסייע במימון הביטוח לאומי להוריו ובסיוע רפואי להורי הוריו. זה דור הג'ינס והסניקרס (Velcro sneakers), זה דור של הממשלות הקטנות האחראי לחקיקה ומענה מהיר בפיו. דור שבתקופתו התרחשו אירועים כמו ווטרגט (Watergate) ונפילת חומות ברלין, דור שאמץ לו מגוון של ערכים, ופיתח את החשיבה גלובלית בצד הפרגמטיזם. לדור ה - X אין כלל חוסר באנרגיה ואינו סובל גם מחוסר בתאווה. זה דור שאינו נאמן ככל שניתן מטרותיו נראות כבלתי משתלבות במציאות. הוא דור ראשון שצמח ללא מסגרת ערכית הנתמכת על ידי ההורים יתכן שהדבר גרם לכך שהם הם רוצים להיות יותר משוחררים ופחות מונהגים אבל למעשה הם "מוצרי התרסקות", חשופים לשעמום ולדיכאונות. הם בלתי ניתנים לניבוי הם מתנשאים על גבי האינדיבידואליזם ועל כפות העצמאות אבל למעשה הם הדור הצעיר התלוי ביותר כספית בהיסטוריה. הם גאים בגמישותם ואינם פתוחים לאפשרות אך הם פסימיים ביחס לעתידם. ברוך טולגן (1995) מציע את ה"מדריך לניהול הצעירים בני דור ה – X" המתבסס בין היתר על פסיכולוגית הפופ על מנת להבין את המייחד את הדור הזה במקום העבודה. דור ה - X ניצב מול שוק עבודה שאינו מציע שום סיכוי לביטחון תע0וקתי ממושך עם מעסיק כלשהו. שוק המתבסס על טכנולוגיה שנעה במהירות, מבצעת צמצומים כל העת ומעניקה פרס על שינוי. דור השואף לעשות דברים אחרת החסר סבלנות לטכנופובים (technophobes). יש להם חוסר אימון בהיררכיה, הם מתגעגעים לחברה אותנטית השומרת על אופציות פתוחות בה יושר נחשב משמעותי יותר מאשר הצלחה במנהיגות. לכאורה זו התנהגות סותרת ומבולבלת מצד אחד זה דור שאינו רוצה להיות חלק של ממבנה אבל מהצד השני הוא רוצה לקבל דעה חיובית ממנהגיו.

דור "ה– Y" (1983 – 2002): זהו דור המילניום שקשה לפרט את ערכיו, התנהגותו, אמונותיו, נטיותיו היות והם עדין בשלבי העיצוב. יש המאפיינים אותו כפסיפס בעל אופי מרוסק, מגוון, מקוטע וסגנון חשיבה מורכב. זה דור המפנים את המדיה האינטראקטיבית הדיגטלית שפסיכולוגית הפופ נוזלת בעורקיו. דור המתאפיין עם עובדים בעלי ידע נייד שלפי התחזיות רק שליש מבני המילניום ישתלבו בחברות בתפקידים קבועים הרוב יהיו פרי-לנסרים ועובדים ניידים. שוק העבודה בעתיד אינו מציע ביטחון תע0וקתי ממושך עם מעסיק כלשהו.

קונפליקט הדורות "סביב השוקת" - הקונפליקט בין הדורות מתרחש בעבודה השוטפת אולם ההבדלים מתחדדים במפגשים הלא פורמליים כמו סביב "מתקן המים הקרים" הדומה לשוקת הקדומה, על שולחן הקפיטריה ובבר הקפה. במפגשים אלו אומרים דור הבומרים (1946 – 1965) על דור ה - X (1983 – 2002) שהם עצלנים, בכינים, גסים, חסרי מיומנויות חברתיות, מהמרים על דרך, בלתי ניתנים לעצירה, חסרי מוסר, בלתי לויאליים, אינם מוכנים להתחייב, בעלי גישה של "אתה חייב לי", מבזבזים זמן על האינטרנט והאמייל. דור ה -Y אינם אוהבים שמעבירים עליהם ביקורת אבל יש להם דעה כיצד

דברים צריכים ללכת בדיוק. הסכסוכים הדומיננטיים הם בין דור ה – X ל"בומרים" אך על פי רוב על זוטות. הם מאמינים כי ל"בומרים" יש מערך מחשבה קבוע, הם אינם מעונינים ללמוד דברים חדשים ולהתעניין בשיגעונות המתחלפים. ה"בומרים" צריכים להרגיש אצבע על הדופק אולם דור ה - X רואה זאת כחוסר אימון והטרדה. הבומרים אינם סובלים התנגדות וחשוב להם לנצח אולם ה - X הם עדין חסרי מיומנויות בסכסוכים. Xers רואים מיסוד כבולם וכמעכב הם חושבים במונחים של פרויקטים ומקורות. בעוד דור ה -Y טרם מבינים כלל את מקום העבודה וכיצד הוא מתפקד. הויכוח לרוב יותר על גבולות הנוחיות ולא על נושאים מהותיים. דור ה -Y רק עכשיו לומדים מה הם העדפות מבניות. הם טובים בקשרים וקל להם עם טכנולוגיה. הם מעריכים סמכות ונמשכים ליכולת.

אבל דור האיקסים (1983-2002) אינם שותקים ומשיבים בלשון דומה. הם מאשימים את הבומרים (1946-1965) כי הם תמיד מוצאים צידוק למעשיהם, הם וורקהוליים, חותרים תחת נוהלי הארגון, קשקשנים, מבקשים הצדקה, הם תמיד בתוך הפנים של הזולת, מצדיקים באופן עיוור אופנה ניהולית חולפת, מחדירים את הרגליהם , נוטשים את לימודיהם, אין להם ראיה עתידית,.

תמיד קל להם, לוקחים כהנחת יסוד יציאה נוחה לגמלאות. אופיים של הדורות בעבודה מתבסס על הספר Generations at Work “ " שנכתב על ידי שלושה מחברים( ³ ). על מנת להדגים מעט מגישתם ניתן לקבל תמונה על ההבדלים בעבודה בין הדורות (ראה טבלה מס' 5).

"החלוצים" כמנהלים (1909-1925)אמון זו סחורה מבוקשת במקום העבודה. סמכות והבנה אף הם תכונות חשובות. אנשים צעירים מפקחים על מבוגרים, לדוגמא זה מקובל היום יותר מאשר לפני עשר שנים. זה מצב לא נוח כפי שהיה לפני 15 שנה בה החלו לפקח נשים על גברים. בשנות הששים ואפילו השבעים והשמונים עובדים ידעו את מקומם. אין היום יותר נורמות של מקום ושל "לדעת" הנורמות נכתבות כל יום מחדש בעיסוק במקום, בצוות הארעי במאוזן הבניה מחודשת של עולם העבודה. אל תצפה ליחסים ארעיים נוחים, מבודחים עם הדור המבוגר. זו דרך חייהם. הבוס המבוגר נראה פרטי ונזהר מאחרים במקום העבודה. הם קשורים פוליטית, הם הגיעו לעסקים כאשר הם רואים כהטבה יחסים קרובים עם לקוחות. ראה אותם כבעלי השפעה כסאיים של מקום העבודה. כך את עצותיהם ברצינות הם נותנים אותם עם כפפות של קטיפה.

"הבומרים" (1946-1965) כמנהלים - הוא בוס מאד חיובי שמגיע לנקודה של אימון והתרוממות רוח . הם אוהבים חשיבות ולוקחי סיכון אולם הם בעת כשלון מחפשים שעיר לעזאזל. הם כוכבי האירוע בעלי הרעיונות הגדולים. הם מבקשים לבנות הסכמה על תוכניותיהם. הם מאמינים בעבודת צוות ובניהול מאוזן. כשהם בלב הצוות. הזהר הם אינם אוהבים שתלויים בהם מדי, בדוק את תגובותיהם מדי יום.

ה - X (1966-1982) כמנהלים - הם בעלי בטחון רב, הם מבקשים לנציג עצמם כמרוצים מעצמם. הם נראים כלא ידידותיים (aloof) בבדידותם הזוהרת. הם חסרים מיומנויות של יחסי אנוש. הם מעריכים טכנולוגיה. הם עובדים כדי לחיות. אל תצפה לעבודה בסוף שבוע. הם לא עובדים בצוות.

ה - Y (1983-2002) כחברי צוות – תלויים בקבוצת חברים, זה יכול להיות מיוחד אבל גם כמו קבוצת ילדים בקרן הרחוב. עובדת חיים זו עבודה עם עובדים קשים. כמה מהם אינם טובים ביחסי אנוש.

הדורות בישראל - יש האומרים כי אילו הועסקו בהן מבוגרים רבים יותר, היו הרבה פחות נפילות. חברות ההיי-טק נחשבות למשכנם הטבעי של הצעירים, הנחטפים לעבודה במקרים מסוימים עוד לפני סיום ביה"ס התיכון. בחברות ההי-טק מאמינים, שלצעירים יש יותר מרץ, רצון, שאפתנות לפתח קריירה וגמישות. יחד עם לתפקידים מקצועיים הדורשים ניסיון ורשת קשרים מעדיפות החברות מועמדים מבוגרים עם רקע מתאים על פני צעירים חסרי ניסיון.

כיצד נציגי הדור המבוגר מתייחסים לצעירים (דברת 2000)?

ישראל ברקו (52), מנהל מכירות בחילן טק אומר כי הוא מרגיש מצוין עם צעירים ממנו בסביבה. יתרה מזו רוח הנעורים של הדור החדש יוצרת אצלו מוטיבציה ואנרגיה של אדם צעיר ובד בבד הניסיון והבשלות שלו מקנים לו תחושות אבהיות כלפי הדור הצעיר. נוצר שילוב מעניין של ותק וניסיון עם חדשנות וטמפרמנט צעיר. לדעתו הצעירים מחפשים לעבור כמה שיותר תפקידים, עד שימצאו את המקום להתמקם בו שכן הדור הצעיר אינו זקוק ליציבות מאחר והוא בטוח יותר בעצמו וזקוק יותר לשינויים.

מוטי גולדשטיין (49), מנהל פרוייקט בחברה, אומר שניסיון עשיר חשוב במיוחד לניהול פרוייקטים רחבי היקף במגוון תחומים: תוכנה, חומרה, תקשורת ועוד. הפתרונות הנדרשים בניהול פרוייקטים אינם פתרונות בית ספר הנלמדים באוניברסיטה, אלא פתרונות הנלמדים מתוך ניסיון עתיר שנים. הניסיון העסקי והטכנולוגי חשובים ומאפשרים למבוגרים לכוון את הצעירים שברשותם ידע עצום בטכנולוגיות החדשות ובעלי מוטיבציה גבוהה לקידום הפרוייקט. אחד היתרונות החשובים שיש למבוגרים הוא היכולת לתעל זאת לכיוונים הנכונים.

פרי גונן (55) מנכ"ל חברת קומפרייס, הוא מרגיש מצוין, הגיל כלל לא מהווה מכשול, למרות הפער, שמגיע עד 25 שנה. התחושה שלו היא שהצעירים מקבלים אותו ברצון. יתכן שפעילותו הספורטיבית מקרבת אותו אל הצעירים. הוא מאמן קרב מגע (חגורה שחורה), רץ ריצות ארוכות ומתאמן שלוש פעמים בשבוע. לא פעם מתייעצים איתו הצעירים בנושאי בריאות וכושר וזו בהחלט דרך לצמצם את פער הגילים.

ד"ר בן אלדר (61), מנהל שיווק טכני בגילת תקשורת, מרגיש הערכה לניסיון ולידע שלו מצד הצעירים שסביבו. מעולם לא הרגיש פערים בינו לבין הצעירים. הוא לומד מהר, מוכן ללמוד ולכן גם מרגיש צעיר. בתחום הלומדות, שבו הוא עובד, חשוב להתעדכן וללמוד כל הזמן. הוא מקפיד להשתתף באירועים התוססים, המאפיינים את החברות הצעירות, כמו מסיבות ריקודים. לא אחת קורה שהוא עובד תחת מנהלים צעירים ממנו, בעלי ידע וניסיון מועטים משלו. אם במצבים אלו אין שיתוף פעולה מצד ההנהלה לקבלת דעות שונות ושיתוף בקבלת ההחלטות, יכול המצב להוות מקור לבעיה.

ראובן שינפלד (51), מנכ"ל החממה הטכנולוגית וטכנולוג ראשי של "מחשוב ישיר מערכות", מרגיש צעיר ברוחו ובוגר בתפקודו המקצועי. הוא מסוגל להבחין בין עיקר לטפל ובין נושאים בעלי משמעות לטווח ארוך לדברים שזמנם קצר. לדבריו, לצורך הקמת חוות שרתים במחשוב ישיר, היה הכרח בניסיון ובאחריות של מבוגר עם המרץ של הצעירים. הצעירים מקבלים את הסמכות שלו כחלק מהניסיון הרב שלו. (דברת 2000).

הסבר תאורטי - המייחד את הנעורים הדיגיטליים היא האפשרויות להתנסות בתפקידים רבים ומגוונים בחיים הווירטואליים ואף במציאות הן התפקידים חברתיים הן בתפקידים מקצועיים ואף בעסקים עוד בשלבים מוקדמים טרם הכניסה המלאה לתפקידי תעסוקה וקבלת התחייבויות נורמטיביות מלאות. אחד השימושים העיקריים באינטרנט שעושים בו בני הנעורים הם המשחקיים הדיגיטליים שחלקם מבוססים על מדע בדיוני, הפעלתם של המשחקים דורשת לעיתים מזומנות מיומנויות מורכבות. אין ספק שהשליטה במיומנויות אלו מקדמת את בני הנעורים לקראת היכולת ללמוד ולתפעל הרבה מהטכנולוגיות החדשות. מהבחינה התאורטית ניתן לאפיין את הנעורים הדיגיטליים בכמה מהצפנים הבלתי פורמליים (כהנא 2001). הכוונה לעקרונות המתייחסות לדואליזם מבני, למורטוריום, למודולריות ולסימטרייה.

המורטוריום - הצופן של ה"מורטוריום" מאפשר התנסות בדפוסים מנוגדים של התנהגות. אוטנטיות ויוזמה מתפתחת בעיקר בהקשרים חברתיים המבוססים על צופן המדגיש חופש ובחירה. דואליזם מבני מתייחס לקיומן הבו-זמני של מגמות שונות ואף סותרות כמו קולקטיביזם ואינדיבידואליזם, או שיוכיות והישגיות או תחרות ושיתוף פעולה - מצבים המאופיינים בדואליזם, מאפשר להתנסות בארגון בנורמות חלופיות תוך יישומן באופן סלקטיבי במגוון של מצבים. הזדמנויות בהן ניתן לבחון את האורינטציות והתפקידים תוך הבטחה של בחירה חופשית, לא כפויה, של ניסיונות אלו.

הנעורים הדיגיטליים מעניקים לגיטימציה משמעותית לחוסר הניסיון ואף רואה אתו כיתרון וכן היא מאפשרת ליטול סיכונים ומקטינה את ההרתעות מכישלון. למעשה הנעורים הוירטואליים מאפשרים לצעיר הדיגיטלי להמשיך את שלב ה"מורטוריום" גם בעת הכניסה והשהות בעבודה. המורטוריום הוא מצב חברתי לגיטימי המאפשר התנסות של ניסיון וטעייה ודחייה זמנית של מחויבויות, במגוון רחב של תפקידים ומטלות כולל את הזכויות והחובות הכרוכים בביצוען, בתוך ומחוץ גבולות מוסדיים, ובחינת אמיתות שונות בטרם קבלת התחייבות. ממסגרת לגיטימית בה ניסוי וטעייה הם לגיטימיים ואף זוכים לעידוד - כאשר אין הענשה על פעילויות "שגויות" נורמטיביות. מצב המעודד את המשתתפים לבחון את התנהגותם לפני ביצוע כל החלטה, בעלות נמוכה יחסית. מצב המורטוריום מאפשר נטילת תפקידים ויצירתם, מרחיב תפקידים חברתיים ומאפשר אף שינוי אורינטציות, מתפקידים אחראיים פחות לתפקידים אחראיים יותר. ניתן ללמוד להשתמש באורינטציות תפקידים באופן סלקטיבי, בהתאם למצבים ולאינטרסים משתנים. תהליך של פיתוח תפקידים, בני אדם למדים כיצד לפעול במשולב, וכיצד לבצע בו זמנית מספר רב של תפקידים שאינם תואמים ולדאוג לאינטרסים וזכויות בתחומי אחריות שונים ומגוונים. טבעם המודולרי של המסגרות הבלתי פורמליים מאפשר להתאים את הבחירות באופן גמיש לנסיבות. מורטוריום ממוקם על הרצף בין שני קצוות, בין מתירנות חסרת גבולות לבין התנהגות עם גבולות מוגדרים לחלוטין. במורטוריום מתאפשרת התנסות במגוון של תפקידים וחוקים. היא מספקת, הקשרים ומסגרות לפעילות, לפני שנעשית התחייבות ממושכת. באופן פרדוכסלי, באמצעות הרחבת טווח ההתנסות הכוללת אף את הסטייה מהנורמה, יוצר המורטוריום את התנאים להתפתחות התנהגות שהיא בו זמנית גם נורמטיבית וגם חדשנית.

דומה שהמורטוריום נעשה חלק של תרבות הארגון בסטרט אפים וביחידות המחקר של הטכנולוגיות החדשות.

המודולריות - הנעורים הדיגיטליים בנויים על בסיס מודולרי עצם האפשרות לשנות תפקידים ודמויות באמצעות האינטרנט מגביר את הגמישות ההתנהגותית ומאפשר להם להיות גם עצמאיים, גם ניידים וגם ליהנות מעצם השינויים. המודולריות מפתחת גמישות התנהגותית ויכולת לאלתר ולהפיק תועלת מהזדמנויות במצבים שונים שבה קיים העיקרון של סדר משתנה אד הוק המבוסס על הבנייה אקלקטית של פעילות, הנעשית בהתאם לאינטרסים שונים ולנסיבות משתנות. המערכת היא מודולרית כאשר היא מורכבת ממספר יחידות או פעולות הניתנות להחלפה ושניתן לסדרן מחדש באופנים שונים. עקרון המודולריות מאפשר למשתתפים לסגל במהירות את התנהגותם בהתאם לשינויים של הנסיבות והאינטרסים. כל מודול הוא יחידה המוכלת בתוך עצמה, המסוגלת לבצע פעולה ללא תלות ביחידות האחרות ומעוצבת לשם ביצוע מטרה ספציפית מיד בהשגת יעודה היא ניתנת לפירוק. ככזו, ניתן להוסיפה, להסירה או להזיזה בהתאם לצורך. טבעה זה מאפשר להגמיש את המערכות ולהסתגל לסביבה המשתנה במהירות.

הסימטרייה - עקרון נוסף של הצופן הבלתי פורמלי בנוי על סימטרייה. המפגשים המייחדים את הנעורים הדיגיטליים שהם יכולים להיעשות על בסיס של הדדיות וירטואלית אבל גם ריאלית. העיקרון העושה את המפגש החברתי להדדי, מאפשר למספר גדול של משתתפים בעלי כשרים שונים לתמרן בתחומי פעולה מגוונים, ולהגיע להצטיינות, להישגים ולהערכה לפי כישוריהם. המפגש ההדדי ומגע הגומלין המבוסס על יחסי שוויון או שוויון-ערך של משאבים דרוש בפיתוח עקרונות וציפיות בתיאום הדדי, בלא שתהיה אפשרות לכפיה. במצבים סימטריים אנשים לא יכולים לכפות את תנאיהם על האחרים, בניגוד למערכות יחסים א -סימטריות, בהן אין לצד החלש ברירה אלא לקבל עליו את התנאים של הצד החזק, כך שחייבת להיות קבלה משותפת של עקרונות התנהגות אוניברסליסטיים. כמו כן, תחת תנאים של סימטרייה, נדרשת הסכמה הדדית לגבי ערכם של פריטי החליפין, והיתרונות הכרוכים בחליפין לכל אחד מן הצדדים, הסכמה כזו תיתכן רק אם ישנם עקרונות מוכללים, ערכים אוניברסליים המאפשרים פתוח אמון אישי ויחסים חוץ-חוזיים, הנחוצים לכל פעולת חליפין חברתית.

לסיכום – תופעת הנעורים הדיגיטליים עשויה להוות בסיס להרבה מחקרים ואף לאישוש תיאוריות. ניתן להבחין בהווצרות של קשר ישיר יותר בין בני הנעורים ליוצרים ולבעלים על הטכנולוגיות החדשות. מערכות החברות הבלתי פורמליות, הלימוד על ידי עמיתים והלימוד העצמי מהוות תחלופות ממשיות לצעירים בעידן המידע. דומה כי החל תהליך של ויתור על המתווכים הפורמליים של מערכות החינוך הממוסדות והמנוהלות על ידי המבוגרים שהידע שלהם לרוב לוקה בחסר. המידע בתחומי האינטרנט לוקה בחסר בעיקר בגלל הגדרות מעורפלות, על מעורבותם של אינטרסים עסקיים המשפעים בעוצמה רבה על הטיית המידע ובעיקר לעובדה שתחום המחקר האקדמאי רק בראשיתו.

Sefton-Green, Julian, ed. Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia. London: UCL Press, 1998.

Games, Gamers and Gaming Culture

Sefton-Green, Julian, ed. Digital Diversions: Youth Culture in the Age of Multimedia. London: UCL Press, 1998.
Contributors attempt to describe and interpret the ways young people use and make sense of new technologies. Two chapters examine young people's life on-line. One argues that young people are "colonizing the Web (p. 17)."
Another chapter is a firsthand report from a father evaluating his adolescent son's immersion in On-line life. He concludes that the positives outweigh the negatives.

הערות שולים

[‏1] "הנעורים הדיגיטאליים", משאבי אנוש 167 : 38 – 50 (2001) וגם באתר של "החינוך הבלתי פורמאלי" hbp.org.il/http://www. .

מופיע גם באתר: http://www.economist.com/PrinterFriendly.cfm?Story_ID=455168

[3] שלושת המחברים הם:

- Ron Zemke מחברם של 23 ספרים בעסקים עורך בכיר בעיתון. Training Magazine

Claire Raines - מרצה ומנחה של קבוצות על ה"דורות" ופרסם ספרים על דור ה – X.

Bob Filipczak – שמש כעורך מרכז של Training Magazine וכותב גם על ה"דורות".