"הֲדָתָה" של האמונות החילוניות ברשת

פתיחה

ההתפתחויות הטכנולוגיות הדיגיטליות מימיה הראשונים של האינטרנט העולמי בשנות ה-90 של המאה הקודמת, יצרו נוף מדיה חדש ודינמי ששינה את פני הדת. השיח על הדת במרחב הקיברנטי הוא פורה מאוד. אחת הטענות המרכזיות בו היא כי ההידרדרות של המונופול הדתי בחברה מובילה, באופן פרדוקסלי, לשגשוג חלופות לאמונות ולדתות חילוניות במרחב הקיברנטי, או לחלופין לגרסה חדשה של גן עדן שנוצרה על ידי בני האדם (Wertheim, 1999).[1]

עם הזמן, מיקמה הרשת את עצמה כשוּק החשוב ביותר של רעיונות דתיים ושל מאמינים המסרבים להשתלב במוסדותיה, לרבות דתות חדשות לא קונבנציונליות שבהן הפרט עלול להפוך לשבב זעיר בתוך מערכות ענק (Brinson, 2018).

אחד מסממניה של התפתחות זו היא תופעת ההַחְלָנָה. מייצגיה, המכונים "נונים" (Nones), מצהירים שהם "בני-בלי-דת" (The Religiously Unaffiliated) וחושפים תפיסות ספקניות המערערות את ביטחון האמונה. יתרונה של הסביבה הדיגיטלית להתפתחות זו הוא שאין היא מוגבלת בזמן או בחלל ושהיא מאפשרת חשיפה של רעיונות שונים מרחבי העולם, אימוץ אמונות חילוניות ודתות חדשות (Cowan & Hadden, 2004) והפצתן כמנטרות, כגון: "אלוהים הוא רעיון חשוב מכדי להשאירו בידי הדתיים" (Quentin, 2006), "האינטרנט הוא האלוהים", "האלגוריתמים: האלוהים של העידן הדיגיטלי", "האורגניזמים אינם אלא אלגוריתמים ביוכימיים", "האלגוריתמים מכילים ידע מיסטי ותורת הנסתר הטמונים בקופסאות השחורות" (Pasquale, 2015) וגם: "אלגוריתם החיפוש של גוגל הוא לא פחות מהאלוהים החדש של הרשת" (מתוך האתר הישראלי "טסטולוגיה" – Textologia).

לדעת נביא עמק הסיליקון, יובל נח הררי, בני האדם עתידים להפוך מ"הומו סאפיינס" (Homo Sapiens)[2] ל"הומו דאוס" (Homo Deus),[3] כלומר הם יקבלו מעמד של "דמוי אלוהים" (God-Like) בעל כוחות בבריאה ובהרס.

במאמר זה נדון במושג "הֲדָתָה" במובן של רֶליגיוניזציה, וזאת בשונה מהמושג "דאטה" (Data), שמשמעותו "מידע". המושג "הדתה" מתייחס לאמונה ולדת חילונית, ופירושו לצורך דיוננו – אינדוקטרינציה של דת שעברה תאוקרטיזציה, דוגמת הדת החילונית של "דָטָאיזם" בגרסת נח הררי, המופצת בסביבה הדיגיטלית אולם אינה מאפיינת בהכרח את כלל הדתות החילוניות ברשת שנוצרו על ברכי הנאו-ליברליזם.[4]

רקע

הדת היא מערכת תרבותית של דפוסי התנהגות ומנהגים, ערכי מוּסר, תפיסות עולם, טקסטים ונבואות, מקומות קדושים ומוסדות, המייחסת את יצירת האנושות לגורמים על-טבעיים, טרנסצנדנטליים או רוחניים. דתות רבות דוגלות בעקרונות מוסריים הנובעים מציווי עליון, מחוקים דתיים או מאורח חיים המתחייב על פי עקרונות הדת והאמונה בנוגע ליקום ולטבע האדם. עם זאת, אין הסכמה בין החוקרים על מהות הדת, מה שמקשה על השיח בהקשר של האינטרנט כמבנה חברתי חדש. האינטרנט מהווה מקום גידול לרעיונות חדשים, חושף את המשתמשים למגוון עצום של השקפות עולם, רעיונות, דתות, מסורות, אמונות ודתות חילוניות ומגביר את הספקנות לגביהם.

עם זאת, הפעילות הדתית המסורתית והחילונית לא נעלמה עם התפתחות המדע והטכנולוגיה, וההגירה של הדת לעולם הקיברנטי הוכיחה כי הרעָב לרוחניות לא פסק ואף העמיק, במיוחד במדינות המערב, שם הושפעו ההתפתחויות הטכנולוגיות עמוקות ממניעים דתיים. בהקשר זה שואל דוד נובל (Noble, 1997: 208) מדוע היא כה מעורפלת במימוש הבטחותיה לחיים טובים יותר ומדוע הפך המרדף הטכנולוגי אחר גאולה לאיום על הישרדותנו. המענה לשאלות אלו עשוי לשמש בסיס למערכות חברתיות ופוליטיות שונות מאוד, ולכן הרעיון של טכנולוגיה מסוימת – אינטרנט, הנדסה גנטית, בינה מלאכותית או ממסרים על עתיד מסוים – ראוי לעיון (Ungerleider, 13.2.2017). על רקע זה נבקש להשתלב בשיח על האמונות החילוניות ברשת.

לפי מיכאל ארגיל (Argyle, 2000), האבולוציה של הדתות, שהחלה במאה ה-18 בהשפעת הערכים של עידן הנאורות והתפתחות המדע והטכנולוגיה, השתקפה בתרבות המערב בתהליכי חילון (Secularization), כלומר: במעבר מזהות דתית ומִזיקה לערכים דתיים ולמוסדות הדת – לזהות, ערכים ומוסדות חילוניים. הוגים כגון קרל מרקס, גאורג זימל, אדוארד טיילור, אמיל דרקהיים ומקס ובר סברו כי האמונה הדתית תיעלם תוך כדי תהליכי הקִדמה שעוברת הציביליזציה, בטענה שהאנושות עוברת מחשיבה המאופיינת בביטויים מאגיים ומיסטיים, באמונות טפלות, במיתולוגיות ובקסמים, לקודים ולמערכות חשיבה המאורגנים סביב הנחות לוגיות, שיטתיות ומדעיות.

אך לא כך. בשנים האחרונות נמצאו אף עדויות שהשינויים באמונות הדתיות קדמו להתפתחות הכלכלית במאה ה-20 (Ruck, Bentley & Lawson, 2018), זאת בניגוד לגישתו של דרקהיים Durkheim, 1995)), שטען כי הדת נמוגה לאחר שהתפתחות כלכלית מספקת את הצרכים החומריים. דרקהיים ראה בדת גורם הממלא את הפונקציות המעשיות של החברה, כגון חינוך ורווחה, אבל כאשר חברות משגשגות החלו למלא את כל התפקידים בכוחות עצמן, נדחקה הדת לשוליים. מקס ובר (Weber, 2001), לעומת זאת, טען כי השינוי הדתי בא קודם. הרפורמציה הפרוטסטנטית שחררה את הבלימה של התפוקה ושל השיפור הכלכלי בגלל "מוסר העבודה הפרוטסטנטי" (Protestant work ethic), שכן "האתיקה הפרוטסטנטית" (Protestant Ethic) של עבודה קשה, יעילות והצלחה הייתה הגורם להתפתחות הקפיטליזם המודרני.

ייחודה של התרבות המקוונת טמון בכך שהיא מאפשרת להעלות תכנים שאינם זקוקים להוכחת תקפותם, כמו נרטיבים, מדע בדיוני, קסמים, רוחות, אגדות אורבניות, אמונות דתיות ובוּטים חסרי גוף ודמות הגוף. על רקע זה מובן מדוע האמונה המקוונת (Faith Online) עולה בהתמדה, והראָיה לכך שכבר בשנת 2004 נמצא כי 64% מ-128 מיליון משתמשי האינטרנט של אמריקה גלשו בנושאים דתיים או רוחניים (7.4.2004 Hoover, Clark & Rainie,). עם זאת, הגלישה באינטרנט עברה לאמונות ולדתות חילוניות (Kelsen, 2017), שחלקן עברו אבולוציה דיגיטלית של דתות קיימות וחלקן נוצרו כדתות החדשות (New Religious Movement – NRM). לחלק מדתות אלו יש מקורות מודרניים פריפריאליים לתרבות דתית דומיננטית, למשל הבודהיזם הווירטואלי והרוחניות הקבליסטית, המבוססות על הצרכים האנושיים והן בחזקת "דת-ברשת" (Religion-Online) (Thagard, 28.10.2016). גם בנושא זה אין הסכמה. יש הסבורים כי לא ניתן כלל להציגן כאמונות דתיות (Tuveson, 1964) אלא להגדירן "מעין-דתיות" (Ruse, 7.3.2003). איתי זיו (זיו, 25.8.2018) טוען שיש סממנים תיאולוגיים מובהקים גם ב"דת החילונית", בעוד שיש הטוענים כי לא מדובר כלל בדת אלא באידיאולוגיה, שכן הדת אינה בשמיים אלא על פני כדור הארץ (Ungerleider, 13.2.2017). בניגוד לכך טוען יואש מייזלר (אלמוג, 1966; מייזלר, 2014) כי לאמונה החילונית יש יותר משמעות מעשית ופחות תיאורטית או דוגמטית, ואין היא בהכרח מכילה רעיונות בסיסיים והכרחיים לקיומם של חיים משותפים בקהילה חופשית עלי אדמות כאן ועכשיו. אין היא עוסקת לא במצוות עֲשֵׂה ולא במצוות לא תעשה ואף לא בגאולה ובאחרית הימים. בניגוד לטענתו של מייזלר, מביא הררי את המקרה של דת חילונית קונקרטיתהדטאיזם, המתאפיינת בתיאוקרטיה של מידע בדומה לכל דת אחרת שיש בה מצוות, כמו המצווה למקסם את זרימת המידע כדי ליצור ולצרוך יותר תוכן. לראָיה ניתן להביא את "הקדוש הראשון", אהרון שוורץ, ששִחרר חינם מאות אלפי מאמרים מדעיים מארכיון JSTORוהתאבד בשנת 2013 לאחר שהועמד לדין על "מילוי המצווה". זרימת המידע בדת החילונית היא חיונית ליצורים חיים. אילו הגוף שלנו היה צריך לעצור את העברת הנתונים, היינו מתים, ומכאן שחסימה של זרימת הנתונים היא חטא (Brinson, 26.6.2018).

לפי מיכאל סאלר (Saler, 22.5.2013), "עמק הסיליקון" הוא ה"מֶכָּה" של האינטרנט, שכן הוא מהווה לא רק ביטוי לחדשנות טכנולוגית ולצמיחה כלכלית, אלא גם זרע לנביטת אידיאולוגיה חדשה של המאה ה-21. הנרטיב הפונדמנטליסטי של התפתחות זו זכה במשך עשרות שנים לכותרות מגוונות, כמו "כלכלת שוק חופשי", "טכנו-מיסטי" (Techno-Mysticism), "נטיות אנרכיסטיות" ו"געגועים אוטופיים". האידיאולוגיה של האינטרנט מספקת ראִייה מעין-דתית על אופן שינוי היחסים האנושיים, השפע החומרי שנוצר וההתעלות שהושגה באמצעות אינטראקציות בין אדם למכונה. "נביאיו" מציינים את המבנה המבוזר והפתוח כמודל של סדר עולמי חופשי, שוויוני ושקוף. כתבי הקודש שלהם הם חוק מור, המציעים כי מחשבים "יתפתחו" באופן אקספוננציאלי ויכפילו את יכולתם כל שנתיים. האסכטולוגיה[5] שלהם היא הסינגולריות, העתידה להמציא טכנולוגיות שיסבירו מדוע הטכנולוגיה כה פולשנית ומכריעה בחיינו, מה שהטקסטים אינם יכולים להסביר (שם). מצווה נוספת של דת המידע היא הפצתה, בדומה להפצת הנצרות בימי הבינים כציווי דתי. על כך בפרק הבא.

הדָתָה

לכאורה "העולם נקרע בין הדתה לחילון" (פישר, 7.1.2018), אולם למעשה ההדתה וההחלנה אינן שוללות זו את זו ואינן מייצגות שתי מחנות מנוגדים. תהליכי ההחלנה וההדתה נבנים ונוצָרים בתוך הֶקשרים היסטוריים, חברתיים ופסיכולוגיים, במשא ומתן מתמשך ורצוף עם מרכיבים שונים בזהות האישית והחברתית. הדבר מקבל ביטוי בסביבה הדיגיטלית, המתאפיינת בהפצה גוברת של דתות חילוניות, אמונות ודעות. כזאת היא למשל הדת החילונית ההולכת ונוצרת על בסיס האלגוריתמים ומביאה את פלאי למידת המכונה, פורצת דרך בבינה המלאכותית, יוצרת שינויים במהות המידע והנתונים העתידיים, ומנווטת את דרכנו עם קוד התנהגות חדש של בחירה עצמאית (Andersen, 28.12.2017) המצפה כי נחדל להאמין בקדושים ולהיעזר בספרי הקודש ואף בהורוסקופים ובמנבאים אסטרולוגיים. דת זו עשויה לנווט לדרך שתהיה פחות סלחנית, נטולת רגשות, דעה קדומה או הטיה, שבה קבלת ההחלטות תתבסס על נתונים קשים וקרים בלבד ((Shinde, 30.12.2016.

במילים אחרות, ההחלנה וההדתה מתרחשות במקביל: 84% מהאוכלוסייה בעולם מזדהים עם קבוצה דתית (Sherwood, 27.8.2018), ובמקביל חלה עלייה משמעותית בשיעורם של אלו המצהירים שאינם משתייכים לדת (Alper, 8.8.2018),[6] המאפיין את ההחלנה כשינוי תרבותי.

המושג "הַחְלָנָה" הועלה בהקשר של התמורות החברתיות המודרניות בארצות המערב, שבהן החלו תהליכי רציונליזציה, שופרו התנאים החומריים, נוצרו פלורליזם ואינדיבידואליזם ואבדה הסמכות הדתית במרחב הציבורי. כרבע מהאמריקנים טוענים שאין להם זהות דתית רשמית, וכך הופכת הקבוצה שבה מתרחשת ההחלנה ל"קבוצה הדתית" הגדולה ביותר בארצות הברית. המושג "החלנה" הוא רב-ממדי (Multiple Secularities) ומשמש אינדיקטור להתפתחות של חברות פרה-מודרניות (Wohlrab-Sahr & Burchardt, 2012) ומרכיב העולה בדיונים על סכסוכים חברתיים ובתהליכי השינויים המתרחשים בין תרבויות שונות (Kleine & Wohlrab-Sahr, 2016).

המייחד את ההחלנה בסביבה הדיגיטלית הוא שהיא מאפשרת להתנתק מכל דוקטרינה אלוהית קיימת או דת מעשה ידי אדם שהכרנו אי-פעם, ויוצרת קוד התנהגות חדש (Brinson, 2018). הסביבה הדיגיטלית אף מטפחת ומדרבנת את הקהילות החילוניות הנוטות להישען על אתאיזם (Whitmarsh, 2016)[7] ואפילו על אגנוסטיים. האקלים החברתי והפוליטי שנוצר מאפשר גישה נוחה לנרטיבים חדשים, בלתי הגיוניים ובלתי רציונליים, כמו חשיבה קסומה (Magical Thinking),[8] אמונה בעב"מים (UFOs), בנאו-שמאניזם (Neo-Shamanism), בסייבר-שמאניזם (Cyber-Shamanism), באמונות טפלות ובניסים. הגישה הנוחה אפשרה גם הפצתן של מגוון מנטרות, כמו "בחרו את המציאות שלכם" (Find Your Own Reality) ו"עשו זאת בעצמכם" (Do your own thing), המאפיינות את מה שמתואר ב"להיות אמריקני" (Andersen, 28.12.2017), כלומר, להאמין בכל דבר שאנחנו רוצים ולהתנהג כאילו מדובר בדעות וברגשות אמיתיים ואף בעובדות. תפיסה זו, שהפכה לנורמטיבית, משתלבת בהתחזקותם של "החדשות המזויפות" (Fake News) ו"פוסט-אמת" (Post-Truth), שהגיעו לשיאם בשנת 2016. אין כל מחסום בפני הצגת רעיונות של כַּתות ואמונות של מיעוט, לתוכני כפירה ולאמונות החושפות תפיסות ספקניות העלולות לערער את האמונה הבטוחה בדת. הערעור בא לידי ביטוי בתופעת ה"נונים", שהתחזקה בעקבות ההחלנה בשני העשורים האחרונים. ועל כך בפרק הבא.

ה"נונים"

ה"נונים" (Nones) הוא כינוי לאלה המצהירים כי הם "בני-בלי-דת" אך מודים שהם מחויבים עמוקות לערכים כמו סובלנות, שירות וצדק כלכלי, החיוניים לחברה בריאה ולמעורבות בשיח ומשפיעים על העיצוב מחדש של ערכי מוסר ואמונה. שיעור האמריקנים שהצהירו כי אינם בעלי זיקה דתית עלה בשנים 1990 ו-2010 מ-8% ל-18%, בהשוואה למספר המחוברים לאינטרנט, שעלה כמעט מאפס ל-80% (Downey, 2014). שישה מתוך עשרה אמריקנים המצהירים שאינם קשורים לדת, מתארים את זהותם הדתית כאתאיסטית, כאגנוסטית או כ"שום דבר מיוחד" (Nothing in Particular) (Alper, 8.8.2018). רבים מהם עברו מהדתות שבמיין-סטרים לתנועות רוחניות של העידן החדש (New Age Spiritual Movements). חלה עלייה מ-19% בשנת 2012 ל-27% בשנת 2017 בקרב אלו שדיווחו על היותם "רוחניים אך לא דתיים" (Spiritual but not Religious – SBNR) (Shermer, 1.4.2018).

בבריטניה מהווים ה"נונים" 48.6% מאוכלוסיית הבוגרים הבריטיתBullivant, 2017) ). ברוב ארצות אירופה וצפון אמריקה זו הקבוצה הדתית השנייה בגודלה (Bullard, 22.4.2016). שיעורם ירד מ-75% בשנת 2007 ל-69% בשנת 2014 (PEW, 12.5.2015). ירידה זו בולטת במיוחד בקרב אלה שאומרים הדת היא "מאוד" (very) או "במידה מסוימת" (somewhat) חשובה בחייהם, אף שהם נמנעים מכל הזדהות עם דת מסוימת.

השינויים בנוף של האמונה הדתית בארצות הברית בעקבות האפשרויות המגוונות במרחב הדיגיטלי,[9] הביאו לעידון המושג "Nones" (Lipka, 13.5.2015). לשם כך נוצרה טיפולוגיה דתית חדשה של ה"נונים" של PEW, הממיינת את האמריקנים לשלוש קטגוריות ולשבע "אשכולות", המבוססות על אמונותיהם הדתיות והרוחניות, על הערך שהם מציבים בדתם ועל מקורות המשמעות וההגשמה בחייהם (Becka, 29.8.2018; PEW, 18.4.2017), על פי הפירוט שלהלן.

הטיפולוגיה הדתית החדשה של PEW

דתיים מאוד (Highly Religious) – סה"כ 39%

  • "נאמני יום ראשון" (Sunday Stalwarts), "הדתיים המסורתיים" – 17%
  • "מאמיני האל והארץ" (God-and-Country Believers), השמרנים מבחינה דתית ופוליטית – 12%
  • דתיים שיש להם גם אמונות רוחניות של פרקטיקות נוספות (Diversely Devout) – 11%

דתיים במידה מסוימת (Somewhat Religious) – סה"כ 32%

  • "דתיים נינוחים" (Relaxed Religious), המאמינים באלוהים וסבורים כי כדי להיות אדם מוסרי אין צורך באמונה – 17%
  • "ערניים מבחינה רוחנית" (Spiritually Awake) גם לאמונות של עידן חדש, המאמינים בחיים שלאחר המוות 15%

לא דתיים (Not Religious) – סה"כ 29%

  • "מתנגדי הדת" (Religion Resisters), המאמינים כי הדת המאורגנת פוגעת יותר משהיא מביאה תועלת – 12%
  • "החילונים המוצקים" (Solidly Secular), שאינם מחזיקים כלל באמונות דתיות – 17%

בהחלנה המתרחשת בסביבה הווירטואלית משולבות כיום כמה תפיסות עולם. נציג שתיים מהן – הומניזם ורוחניות – בטרם נדון בדתות החילוניות.

הומניזם מקוּון

במאמרו "הומניזם בעידן מדעי-טכנולוגי" טוען ישעיהו ליבוביץ כי המדע אינדיפרנטי מבחינת הערכים וכי אין ראיית עולם מדעית הכוללת שיפוט, הערכה וערכים. עם זאת, המדע מאפשר הומניזם, משום שהוא משחרר את האדם משעבודו לטבע (ליבוביץ, 1974: 23). ההומניזם החילוני (Secular Humanism), המוטו הנפוץ לתארו הוא "טוב בלי אלוהים" (Good without a God), המהווה גם מוטו של אתר האיגוד ההומניסטי האמריקני (American Humanists Association). איגוד זה נוצר על בסיס העובדה שרבים מבני האדם פותרים את בעיותיהם ללא מעורבות של דוקטרינה דתית (Bosch, 3.8.2018). גישה דומה היא גם נחלת הסייבר-ליברטריאניזם (Cyber-libertarianism) עם המוטו "Live & Let Live", שמשמעותה מתייחסת לאמונה כי יחידים הפועלים כאזרחים, כצרכנים, בחברות או בקולקטיבים, יהיו חופשיים להמשיך לפעול ולשמור על האינטרסים שלהם באינטרנט (Barlow, 1996).

המושג "הומניזם החילוני", שאינו ברור דיו ומכונה גם "פוסט-ליברלי" (Post-Liberal), "הומניזם ליברלי" (Liberal Humanism) ו"פוסט-הומניזם" (Post-Humanism), מהווה גישה אנליטית המצדיקה את קיומנו בעולם הזה ומדגישה את חשיבותם של הגורמים הלא-אנושיים, במיוחד המחשבים והמערכות המתקדמות לניהול נתונים. למעשה, הפוסט-הומניזם הפך לדת החדשה – דטאיזם (Shinde, 27.12.2016; Ungerleider, 13.2.2017).

חסידי ה"טכנו-הומניזם" (Techno-Humanism) טוענים כי ניתן לעצב מודל אנושי באמצעות הנדסה גנטית, נָנוטכנולוגיה וממשקי מחשב–מוח, והוא דוגל בקִדמה ובמודרניות תוך יצירת קשר הדוק לפוליטיקה החילונית וליחסים חברתיים.

לפי נח הררי, "ההיסטוריון המועדף של עמק הסיליקון", ההומניזם הליברלי[10] מציע ריבונות אנושית על הטבע וגורס כי האמת היחידה היא זו העולה מתוך הפרט עצמו. ההומניזם הפך למעשה למשחק האמיתי היחיד שנותר בעיר (Searle, 16.9.2018), ועתידה האמיתי של הדת נקבע כיום בעמק הסיליקון. העמים של המאה ה-21 ישיגו את העולם שההומניסטים חלמו עליו מאז הרנסנס,[11] וישתחררו לכאורה מסבלם, שכן בסופו של התהליך תשתלט הבינה המלאכותית.

רוחניות מקוּונת

הרוחניות המקוונת (Secular Online Spirituality) מהווה רקע מתאים להתפתחותן של הדתות החילוניות. היא מתעדכנת ללא הרף ומשמשת אלטרנטיבה לדת. היא מדגישה את הצמיחה האישית ואת השלווה הפנימית של הפרט באמצעות הטכנולוגיה הדיגיטלית, ללא קשר עם האלוהות (Arya, 2014). היא מבקשת לספק ביטחון פסיכולוגי ואף מצפן מוסרי, "תנועה רוחנית אך לא דתית" (Spiritual but not Religious Movement – SbnRM). תנועה זו מהווה, על פי ארלנסון, ביטוי פופולרי לזהות עצמית ולתפיסת עולם של רוחניות (Erlandson, 2000).[12]

"האינטרנט הוא טכנולוגיה של מידע ולא של חומר, לכן יש בו משהו רוחני", טען יואב בן-דב ז"ל. "כשאתה פותח דפדפן, אתה בעצם מתחבר לתודעה הקולקטיבית של האנושות, שכן האינטרנט והתרבות הדיגיטלית נולדו משילוב של טכנולוגיה הנדסית וניו-אייג'" (בתוך אילני, 29.4.2008). הבודהיזם מדגיש כי כל קיומנו הוא השתקפות העולם כולו בתוכנו, וכי קיומנו זה, המשקף את העולם, משתקף בכל קיום אחר בעולם. התבוננות כזו מאפשרת מרחב של נדיבות וחמלה ואף חציית גבולות חברתיים ותרבותיים, שבהם נוצרות צורות חדשות של אינטראקציות רוחניות מקוונות העשויות לקדם את הדיונים על פולחן ורגשות (Helland, 2000: 207).

עם זאת, השימוש במילה "רוחניות" לאורך ההיסטוריה הוא לעיתים קרובות מעורפל. המילים "דתי" (religious) ו"רוחני" (spiritual) שימשו מילים נרדפות לתיאור היבטים שונים של מושגי הדת (Mercandante, 2014). הפיצול בין דת לרוחניות הוביל לכך שהמושג "דתיות" החל לסמל את הפן הממסדי, הריטואלי והאידיאולוגי, בעוד שהמושג "רוחניות" נתפס כמבטא את היסוד הנפשי המעיד על שאיפות האדם ועל התוכן המשמעותי שהוא יוצק לחייו (בירנבאום, 2011).

הרוחניות המקוונת אינה צורה חדשה של דת, לטענת גליק (Gálik, 2015), אף שהיא יכולה לסייע בצרכיו הרוחניים של האדם הפוסט-מודרני בעתיד, אבל סביר להניח שהטכנולוגיה תמשיך לחדור לממד הנצחי של חיי אדם ולכן צפויים שינויים בעתיד.

התווית "רוחני אך לא דתי" ((Shermer, 1.4.2018 מאפיינת אנשים שהתאכזבו מהדת הממסדית ונטשו קהילות מסורתיות לטובת צורות אחרות של אמונה ופולחן, המספקות להם מקורות השראה, מענה לשאלות קיומיות, ביטחון פסיכולוגי ואף מצפן מוסרי. אמונה זו, שאפשר לכנותה "אקסטרה-תיאיסטית" (Extra-Theistic), מהווה ביטוי לרוחניות שמעבר לגבולות רגילים (Brown, 2013), כלומר רוחניות שאמנם קשורה קשר הדוק לדת, אך אינה מכילה אותה בלעדית (King, 2009).

משום שהגישה למידע באינטרנט אינה מוגבלת, הרוחניות יכולה להיעטף גם בשיטות עתיקות וגם בטכנולוגיות חדשניות. היא יכולה להיות מיסטית (Thagard, 28.10.2016), להפוך למקום מקודש, לתת הארה רוחנית לגולשים באמצעות אנימציה, אודיו-ויזואליות וסביבה אינטראקטיבית, להשתלב ב-Second Life (Kaburuan, 2012) ואף להתפתח כתעשייה רוחנית (Prashant, 8.2.2018). כל גולש יכול לאמץ את נתיבו הרוחני באמצעות מנועי החיפוש (Gougeon, 29.12.2017), ובכך טמון יתרון ההפצה של הרוחניות.

הדתות החילוניות ברשת

השימוש במושג "דתות חילוניות" ברשת עלול להטעות, שכן במובנים רבים חלקן הן יותר בחזקת אמונות, טכניקות וגישות המייצגות תפיסות עולם ועונות על שאלות קיומיות המתאפשרות בסביבה הדיגיטלית שבה אין חובה לשאול שאלות ושבה רק ניתן לאסוף נתונים ולהניח להם "לדבֵּר" (Hurlock, 10.6.2016). רבות מהדתות החילוניות טוענות שהן בחזקת "אצבע אלוהים" וכוח עליון, החסין מפני שגיאות, לעומת בני האנוש, הנחשבים יצורים מוגבלים המוּעדים לטעויות. דבר זה מסביר את עמדתם של כוהני הדת ונביאיו בכנסיית הדטאיזם – הקונגלומרטים המקוונים, המצדיקים את הסתרת הצד האפל בפעילותן.

תחילה נתייחס לאלגוריתמים, הנתפסים כ"אלוהים של העידן הדיגיטלי" ומייצגים את התחזקות ממלכת הבוּטים ואת קידושה על ידי אמונה ואלוהות חילונית (Murali, 17.10.2016). האלגוריתמים מהווים נרטיב אוניברסלי חדש של כמה דתות חילוניות השואבות את סמכותן מהם ומה-Big Data. לדוגמה, האלגוריתם ML (Machine Learning) עשוי ללמוד עלינו יותר ולהבין אותנו יותר ממה שאנו מבינים את עצמנו, היות שכל הנתונים עלינו נרשמים, כמו העסקאות בכרטיס האשראי, שיחות הטלפון, עסקאות בנק, הודעות מדיה חברתית, פרטי נסיעה וכדומה (שם).

דטאיזם

עם השתלבות האלגוריתמים בסביבה הדיגיטלית הפך, כאמור, הפוסט-הומניזם לדטאיזם (Shinde, 27.12.2016; Ungerleider 13.2.2017), שכבר אינו מציב במרכז היקום את האדם, על רגשותיו והחלטותיו. יש כמה גרסאות של דטאיזם. אנו נתייחס לשלוש מהן.

  1. דטאיזם בגרסת דייוויד ברוקס (Brooks, 4.2.2013). ברוקס טבע את המושג "דטאיזם" במאמרו על "הפילוסופיה של הנתונים" כדי לתאר את החשיבה שנוצרה עקב עליית ה-Big Data. לטענתו, מחשבים ואלגוריתמים עדיפים בהרבה על בני אדם באיתור אותות חלשים ובהתבוננות באירועים ללא הטיה שיפוטית. אידיאולוגיה מגמתית זו גורסת כי שחרור זרם הנתונים הוא הערך העליון של היקום, וכי הוא יכול לשמש מפתח להפיכת המהפכה המדעית הגדולה ביותר בהיסטוריה של האנושות.
  2. דטאיזם בגרסת סטיב לוהר (Lohr, 2015) נדון בספרו"Data‑ism", המייצג תפיסת עולם שלפיה החלטות נעשות על סמך נתונים וניתוח ופחות על סמך רגשות ואינטואיציה. הפחם, העופרת, הברזל והשמן היו הדלק של המהפכה התעשייתית, ואילו הכלכלות והממשלות של היום מוּנעות על ידי משהו מוחשי פחות: שפע נפיץ של נתונים דיגיטליים; זהו חומר הגלם החיוני של כלכלת המידע. השפע הזה יותר ממכפיל את עצמו כל שנתיים, ויוצר תפיסת עולם חדשה של הזדמנויות ואתגרים המשנה את אופן קבלת ההחלטות.
  3. דטאיזם בגרסת נח הררי (Harari, 2017) מעניק למונח זה לבוש חדש עם משמעות שונה משתי הגרסאות האחרות. הררי משלב שתי התפתחויות אינטלקטואליות חזקות של הזמנים המודרניים: ההשקפה הנאו-דרוויניסטית, שלפיה אורגניזמים הם אלגוריתמים ביוכימיים (Biochemical Algorithms), ותיאוריית הבינה המלאכותית של אלן טיורינג. ייעודו של הדטאיזם כדת המידע הוא הקמת "האינטרנט־של־כל־הדברים" (Internet of Things – IoT) (הררי, 23.2.2013; Bosch, 3.8.2018), שיהפוך את היקום כולו לישות חיה ומודעת. המצווה הראשונה של דת זו היא למקסם את יעילות המערכת של זרימת המידע, וזאת על ידי כך שנתחבר לכמה שיותר ערוצי תקשורת, למשך כמה שיותר זמן, ונצרוך ונייצר כמה שיותר מידע, יותר ויותר מהר. המצווה השנייה במעלה היא לחבר למערכת לא רק את ה"עצמי" אלא את כולם, גם את מי שלא רוצה, ובהקשר זה מובֶנת המילה "הדתה". ב"כולם" אין הכוונה רק לבני אדם, אלא לכל דבר; לא רק המחשב שלי והגוף שלי, אלא גם המכונית שלי, מכונת הכביסה, המקרר, נורת החשמל, ברז המים ואפילו העץ שבחצר צריכים להיות מחוברים ל"אינטרנט־של־כל־הדברים", לקלוט מידע ולשדר מידע. אַל לנו להשאיר גם לא פינה אחת קטנה ביקום שהחיים אינם פועמים בה; אל לנו להשאיר שום מקום שהמידע אינו זורם ממנו ואליו. ייתכן שבקרוב נפצח את החידה ונגלה את אלגוריתם החיים, והוא שכדי לעבד מידע ביעילות יש לפתח מודעות ולחוות סבל. ייתכן שלעולם לא נגלה את האלגוריתם הזה, כי הוא לא קיים וכי יש משהו בחיים שהוא מעבר לעיבוד מידע. כרגע חוסר הידיעה שלנו אינו מפריע לדת המידע להתפשט בעולם ולסחוף אחריה המונים. במקום לקבל החלטות על סמך מה שהאלים מספרים לנו או על סמך מה שאנו מרגישים, אנחנו מחליטים על סמך מה שמספרים לנו הנתונים, אף שהם מחוץ לחוויה האנושית הסובייקטיבית. כל מי שעבד עם נתונים, יודע כמה קל לבחור ולקַשר נתונים לנתונים ולהעדפותיו של אחד ואז לפרשם באופן המאשר את האמונות שהתחלנו בהן (Bosch, 3.8.2018).

"דרך העתיד" (Way of the Future – WOTF)

דת חילונית שמטרתה "לפתח ולקדם את מימוש האלוהות המבוססת על בינה מלאכותית", שכן בעתיד הבינה המלאכותית תהיה חכמה יותר מבני אדם ותהפוך למעשה לאלוהים. הדת נוסדה בספטמבר 2015 על ידי אנתוני לבנדובסקי (אצל Harris, 27.9.2017).

לוציפריאן (Luciferins)

דת חילונית המכריזה כי היא גואלת האנושות והחלופה לצמיחה אישית מתמשכת. בין שהיא נתפסת כאלוהות ובין שכארכיטיפ גרידא, היא מייצגת לטענתה את הידע והחיפוש האולטימטיביים. לתפיסתה, אם רשתות המחשבים המורכבות ברחבי העולם יהיו מאוכלסות באינטליגנציות מלאכותיות ובסוכנים מתוחכמים, ייתכן שיהיה צורך להמציא מכונת אלוהים (Machine-God) כמו דאוס אקס מאכינה (Deus Ex Machina), כלומר, יהיה צורך בסיוע חיצוני שיתחרה במישרין עם תפיסה של ישות עליונה ואלוהים כהוכחה לטכנולוגיה. הלוציפריאן, כתורת הנסתר, קשורה גם לקבלה היהודית, טוענים גיאורגי גראט (Garrett, 2018) וויליאם בנר (Benner, 5.1.2019),[13] ולמימושה של הסינגולריות הטכנולוגית (Bauwens, 1996).

סינגולריות (Singularity)

המונח "סינגולריות", המתורגם לעיתים כ"ייחודיוּת", שאול מהפיזיקה ומהמתמטיקה ונועד לתאר נקודת אל-חזור החורגת משרשרת הסיבתיות. הסינגולריות הטכנולוגית נתפסת כדת המבוססת על האפשרות כי בעתיד האינטליגנציה המלאכותית תהיה מסוגלת לשפר את עצמה וליצור מכונות חזקות וחכמות יותר מיוצריהן. העולם העתידי יתנהל לפי כללים אחרים לגמרי, כללים שהם עדיין בחזקת נעלמים (גרימלנד, 19.11.2011). יש עתידנים הטוענים כי הסינגולריות עומדת להתרחש כאירוע טכנולוגי, בשנת 2030 או בשנת 2045, שתשנה את חיינו לבלי הכר. ההאצה בקצב ההתפתחות של האינטליגנציה המלאכותית תביא עלינו עתיד שבו כולנו נהפוך למוחות החיים בענן, ונוכל להוריד לאליו את התודעה שלנו ולהעלותה משם (גורביץ, 20.2.2013). זוהי מטפורה תרבותית המתארת מציאות שאינה אנושית, שהיא מעבר להסברים הפיזיקליים ושניתן לזהותה עם האלוהות. יש הטוענים כי הסינגולריות היא דת בלתי מודרנית, שלעיתים קרובות עלולה לזעזע את המהנדסים ואת האזרחים המתוחכמים של הכלכלה החדשה, ויש הרואים בה את הטוב שבשני העולמות, כביכול תשובה לשאלות קיומיות ולחיפוש חסר גיל של אלמוות, עטופה במדע ובחדשנות (Stevens, 23.4.2012). לעומת זאת, טוען ריי קורצווייל, כי כל השוואה בין הסינגולריות לדת היא "מוטעית" וכי המפנה בעתיד האנושות טמון בהתקדמות המדעית, שתואץ ככל שחלק גדול יותר מהמחקר יעבור לידיהן של מכונות, שיכולתן תעלה בעשרות מונים על זו האפשרית כיום (Kurzweil, 2005).

סיינטולוגיה (Scientology)

תורה דתית עיונית ומעשית שפותחה על ידי סופר המדע הבדיוני האברד (Hubbard) ועוסקת בחלליות ובחייזרים בשם "כנסיית הסיינטולוגיה" (Church of Scientology). היא משמשת גם שם כללי לרשת בינלאומית של ארגונים שהקים האברד כדי להפיץ את התורה, שהגדירה כדת. היא מהווה גוף של אמונות שבאמצעותו קבוצת אנשים נותנת משמעות לבעיות הבסיסיות של החיים, כגון אי-צדק, סבל והחיפוש אחר משמעות החיים, ובשילוב עם עיסוקים שדרכם מתמודדים המאמינים עם בעיות אלו ומתעתדים להתגבר עליהן (פריחריו, 1966). הסיינטולוגיה יצרה אתר אינטרנט בשנת 2018 ובראשו המוטו "פתרונות לכל היבט של החיים: יועצים רוחניים מתנדבים באינטרנט", וכן הושק ערוץ הטלוויזיה Scientology, שמטרתו "להשביע את הסקרנות העזה בנוגע לדת" (דה מרקר, 12.3.2018;Scientology Network, 12.3.2018). סביב תורת הסיינטולוגיה והתנועה הסיינטולוגית יש מחלוקות ופולמוסים רבים בכל רחבי העולם. יש הטוענים כי באינטרנט, כארגון היררכי וממודר היטב, הסיינטולוגיה תלויה לא מעט בסודיות באשר למתרחש בתוכה (פריסקו, 2013), ויש הגורסים כי היא התנועה המעניינת ביותר מבין התנועות הדתיות החדשות מפני שיש בה דמיון רב ביותר לבודהיזם (Flinn, 1983: 89).

בודהיזם חילוני (Secular Buddhism)

עוסק בהומניזם, בספקנות ובמדיטציה ופורח באמצעי התקשורת הדיגיטליים, אולם דפוסי השימוש בטכנולוגיות הבודהיסטיות השתנו במידה ניכרת מאז הטקסטים הראשונים המוקדמים. התפוצה והתפיסה של הבודהיזם בסביבה המקוונת מספקות תובנות ערכיות לתפקיד המשתנה של הדת בתרבות המשתנה ללא הרף בתיווכנו המהיר והלא-בטוח (Grieve & Veidlinger, 2014).

בודהיזם וירטואלי (Virtual Buddhism)

משתלב גם ב-Second Life (Connelly, 15.11.2015). הבודהיזם החילוני עשוי לענות על הצורך האנושי בכמיהה לדת ולהומניזם מטפיזי (Metaphysical Longings). לטענת קיין (Kane, 24.8.2016), הדטאיזם בגרסת הררי Harari, 2017)) נשמע כמו "הבודהיזם של ענן" (Buddhism of the Cloud).

המדיטציה הבודהיסטית, העוסקת בהתבוננות בסיטואציה בלי שיפוטיות ובלי לנסות לשנות את המציאות, שווקה על ידי הדלאי לאמה כ"פרקטיקה אנושית" (Human Practice) ולא רק דתית McMahan, 2012: 283)). המושג "מַיינְדְפוּלְנֶס" (Mindfulness), שפירושו הקשבה עצמית, הוא מושג יסוד במדיטציה, השאוב ממשנתו של בודהה וחף מכל סממן דתי או טקסי.[14]

העיקרון המייחד את האתוס הבודהיסטי הוא "תעשה כי זה טוב בשבילך", וזאת בניגוד לאתוס הכללי של הדתות המונותאיסטיות, שהוא "תעשה כי זה מה שאלוהים אמר, גם אם אתה לא מבין את זה!" (פרסיקו, 2009).

במאמרו "Buddhism in the Internet Age" טוען וינסנט הורן (Horn, 3.8.2015) כי הבודהיזם החילוני זכה באינטרנט לפיתוח מגוון רחב של טכנולוגיות מהורהרות חדשות (Contemplative Technologies ), והוא מאפשר לצמצם את הסבל האנושי ולעורר את ההיבטים העמוקים ביותר של הלב והנפש כמו חמלה, באמצעות תובנות מדיטטיביות, רעיונות (Darshana) ופרקטיקות מסוימות (Sādhanā).

הדתות הקלאסיות בתרבויות פוסט-תעשייתיות הולכות ונעשות בלתי רלוונטיות, כמו גם פרשנותן המסורתית למציאות, טוען מייק מאייר (Meyer, 2018) במאמרו ""Buddhism as 21st Century Spiritual Philosophy. הדבר הוביל לגילוי מחדש של מה שנקרא "מסורות רוחניות פגאניות" מסוגים שונים שהתעוררו בשנות ה-60. האבולוציה החברתית האנושית פועלת לעיתים קרובות באופן מפתיע כדי למצוא תשובות חדשות לצרכים שאיבדו מענה. אחת התשובות היא הטכניקות הבודהיסטיות, כמו מדיטציה, המסייעות להבין כיצד לשלוט בכאב ולהגיע לחיים מאושרים ומתגמלים. הדבר שונה מאוד מכל דת אחרת, התובעת נאמנות לרוח אלוהית או לדת שתדאג לך ​​אם תעשה את זה נכון.

בודהיזם טכנולוגי (Technological Buddhism)

על פי ארתור זג'ונק (Zajonc, 1997), מתמקד הבודהיזם הטכנולוגי ביחסים שבין טכנולוגיה לעבודה מצד אחד, ובערכים הנכונים ופרנסה מצד אחר. הוא מראה כיצד מסורות ותרבות סיפקו בעבר את ההקשר המוסרי הנכון לעבודה, כיצד נשבר הֶקשר זה על ידי היכולת הגוברת והולכת של טכנולוגיה לא מוסרית להחליף את העבודה האנושית, וכיצד הטכנולוגיה הבודהיסטית יכולה לתרום לתודעה חדשה של העתיד הטכנולוגי. ניתוח המקרה של טיבט וירטואלי (Virtual Tibet), טען כריסטופר הלנד (Helland, 2015), יצר צורה חדשה של חיבור גם לאחת מהמסורות הדתיות העתיקות ביותר.

"האני הכמותי" (Quantified Self – QS)

"האני הכמותי", הידוע גם בשם "Lifegiving" (Flintoff, 2013), מתאר סוג של ריטואל חילוני כדי להשיג מידה מסוימת של שליטה עצמית בחיים בשילוב גובר של האלגוריתמים המאפשרים מיפוי והערכה של חוויה אנושית. נטישת הדתות המסורתיות הביאה לכך שיותר ויותר בני אדם מעוניינים בבריאותם הגופנית והרוחנית בלי קשר לדת.[15]

את המושג "האני הכמותי" טבע בשנת 2007 גארי וולף (Wolf, 2007), במשמעות של צומת נתונים לשיפור עצמי. בשיתוף עם קווין קלי (Kevin Kelly), עורך במגזיןWired , התפתח המושג לתנועת מעקב אחר נתונים אישיים וקיבל את המוטו "ידיעה עצמית באמצעות מספרים" (Wolf, 2009).

בעידן הדיגיטלי הרעיון הוא להכיר את עצמי באמצעות יותר כלים, הן סבילים והן פעילים, כדי לעקוב אחר הגוף, הנפש, הזמן, ביתר קלות מִתמיד. תרומתם של וולף ועמיתיו (שם) היא באפשרות להשתמש בטכנולוגיה כדי להבין טוב יותר את עצמנו ואת הקשר שלנו עמה (Koester, 8.6.2018). בניתוח העצמי המודרני בעולם ובשליטת הרציונל על הטבע ועל העצמי עסק טיילור (Taylor, 1989; Taylor, 2007) וטען כי ההחלנה אינה רק הידרדרות של אמונות ומוסדות מסוימים, אלא שינוי מוחלט באופן שבו חווים את העולם. גינה נף (Neff, 2017) הוסיפה ודיברה על המצבים השונים של בחינה עצמית, אנליזה עצמית ושליטה עצמית, העשויים להביא גם לשינוי ערכי תרבות.

תנועת "האני הכמותי" מקבלת מדי פעם את הכותרת "Show & Tell". במפגשים ייעודיים (למשלQS Show & Tell #31, 25.9.2018) מדגימים המשתתפים את מה שלמדו על עצמם באמצעות תצפית ומעקב עצמי המונְחים על ידי השאלות הבאות: "מה עשית? איך עשית את זה? מה למדת?" (Catlaw & Sandberg, 2018: 2). לתנועה יש אתר המתווך בין אנשים המעוניינים במעקב עצמי לבין התנועה, המאפשרת "חיים מונעי נתונים" (data-driven life) כדי להגיע להארה אישית וחברתית ברמה המעשית (Wolcott, 2013).

תנועת ה-QS העלתה את השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית יומיומית, כמו טכנולוגיה לְבישה (Wearable Technology), העוסקת בהזרמת נתונים אישיים, מִצריכת קלוריות יומית עד ספירת הצעדים שנעשו במשך היום, בניסיון לפרק את החיים ליחידות מובְנות וניתנות לשליטה. המערכות החיצוניות יכולות להבין את רגשות הגולשים ולפקח עליהם הרבה יותר מהגולשים עצמם, דבר שיש לו השלכות חברתיות, פוליטיות וכלכליות.

נאו-פגאניזם (Neo Paganism)

"פגאניות" הוא מונח כולל למגוון רחב של תנועות דתיות חדשות, שהמשותף להן הוא ניסיון להחיות מחדש מסורות אתניות ומאגיות שונות. הנאו-פגאניזם מתבסס על חוכמה עתיקה כדי לענות על הצרכים של ההווה, עם דגש רב על הטבע ועל הסביבה הטבעית. המבנה של האינטרנט מאפשר לייבא מגוון פעילויות דתיות, במיוחד אלה המקלות על הקשרים של חברים לאתרים דתיים, פסטיבלים או מאמינים אחרים, שבדרך כלל עשויים להתנתק מהם בגלל מגבלות זמן בתוך החיים העכשוויים.

הפעילות כיום מתקיימת בעיקר בקהילות מקוונות ובקהילות צ'אטים. הרוחניות הפגאנית ברשת משלבת את הכוח המאפיין את השלב הנוכחי בהתפתחות האנושית, את כוח ההתחדשות של התרגול הרוחני ואת הפוטנציאל האבולוציוני של הטכנולוגיה. שימוש בטכנולוגיה באמצעות תרגול רוחני הוא דרך מצוינת ליצור יותר את הקשרים האבולוציוניים הללו ולעורר את כוחם האלכימי (Davis, 7.1.1995).

דאגלס כאון (Cowan, 2005), הבוחן את מידת היקף החדשנות של הנאו-פגאניזם ואת מידת איכותה באינטרנט, דן בשתי תופעות – הסביבה האלקטרונית של האינטרנט והעולם המתפתח של הנאו-פאגניזם העכשווי. הוויקנים (Wicca), הדרוּאוטים Druid)), הסוגדים לאלות, הקוסמים הטקסיים והמכשפות המודרניות למיניהן מחשיבים את כישופם כחלק מהטבע, והאינטרנט מספק להם סביבה חיה עם אפשרויות המצאה, חדשנות ודמיון.

הפגאניות מהווה כיום תרבות דתית בקוד פתוח המייצגת את החופש. על היקף אתרי הפגאנים בשנת 2019 ניתן ללמוד באתר "50 Pagan Blogs and Websites for Pagans"(Feedspot, 23.1.2019). בישראל הוקם לראשונה אתר בשנת 2001 בשם "עץ רענן" ומאז נפסקה פעילותו, וכיום קיימת קבוצת פייסבוק סגורה בשם "פגאניזם בישראל" (ורצברגר ופררו, 4.12.2016). על משמעות הפגאניזם והכישוף בן זמננו כתנועה דתית חדשה המבוססת על האלוה הנשי ובמכשפות בנות זמננו, ניתן ללמוד מספרה של הלן ברגר "Solitary Pagans" (Berger, 2019).

סייבר-שמאניזם (Cyber-Shamanism)

הסייבר-שמאניזם הוא זרם המשלב את הסייבר-ספייס (Cyber-Space) עם הנאו-שמאניזם (Neo-Shamanism). זהו שילוב של עולם המִחשוב עם פרקטיקה פולחנית המייחדת את הטכנו-שמאניזם (Techno-Shamanism) ואת הסייבר-שמאניזם (Martinkova, 2008). הנאו-שמאניזם (Neo-Shamanism) עוסק ברוחניות הנטועה בחברה המודרנית, שבה השמאנים עורכים טקסים שנועדו לפתח את המודעות ולגשר בין העולמות הפיזיים והרוחניים. טקסים אלה הם טרנספורמטיביים אישיים, ומשנים את חיי המשתתף באופן חיובי. באמצעות שיקוי האוואסקה (Ayahuasca)[16] בטקסי הפולחן, המשתתפים יכולים לחוות אבולוציה רוחנית ואנרגטית. חקר הקהילות של הסייבר-שמאניזם מציג את האפשרויות החדשות ביצירת אחדוּת בין חברי הקהילה בעזרת המרחבים הזמינים לדיון באמונות רוחניות אישיות, ומאפשרים להם לתמוך זה בזה בעזרת יצירת שפות חדשות וקודים בלעדיים לקהילותיהם הדתיות ולקיים תקשורת, תמיכה רגשית וטקסים קולקטיביים (Sokolow, 2014; Vega, 2014Sokolow, 31.3.2014; ).

אסלן (Esalen)

דת חילונית שתחילתה במכון אסלן (Esalen Institute) ב-1962. החלה כמרד נעורים וכמרכז של עלייה לרגל של מאות ואלפי בני נוער שהתעניינו בתחושה של התעלות, פריצת דרך, LSD ומהפכה מינית (Andersen, 28.12.2017) כדי להבנות את המציאות שבה ניתן לאמץ גישות טיפוליות ועיסויים באמבטיות חמות, סקס ומין. בשנות ה-80 של המאה שעברה הפכה לדת חדשה ואומצה כ"דת בלתי הומנית של עמק הסיליקון" (Anti-Human Religion of Silicon Valley The). לפי התיאורטיקן הדיגיטלי דאגלס ראשקוף (Rushkoff, 12.12.2018), העוסק בין היתר באוטופיה שלאחר היות האדם, זו למעשה דת חדשה ללא דת ומדע ללא מדע, שבהם הרעיון המרכזי הוא להיות סובלני במיוחד, כמו המסורות האסיאתיות והשמאניסטיות, המבוססות על אנרגיות בלתי נראות ומחיים קודמים.

תומכי הדת טוענים כי לא רק שהמציאו מחדש את הפסיכולוגיה, הרפואה והפילוסופיה, אלא אף יצרו גרסה לחיי נצח עבור אלו שאינם אוהבים כנסיות או דתות אך עדיין רוצים להאמין בהן. במפגשים במכון אסלן, שבהם משתתפים אנשי מדע וספיריטואליסטים (Spiritualists) רוסים ואמריקנים, דנים במניעת מלחמה גרעינית וקטסטרופות אחרות, בסוגים של גנוסיס (Gnosticism) של אמונות וזרמים מיסטיים משולבים עם מדע בדיוני, שצמחו מתוך המסורת הדמוקרטית הרוסית ועוסקות באל-מוות, ובמקומן של הטכנולוגיות להארכת חיים. כך נוצרה אפוא הגרסה החדשה של עמק הסיליקון לחיי נצח (Rushkoff, 2019). אסלן הפכה לחממה לרעיון שהטירוף הוא רק דרך חלופית לתפוס את המציאות (Andersen, 28.12.2017).

סינתאיזם (Syntheism)[17]

"האינטרנט הוא האלוהים", טוען הסייבר-פילוסוף השבדי אלכסנדר בארד (Bard & Söderqvist, 2014), מראשי הדת הסינתאיסטית. הסינתאיזם מהווה לדעתו מטפיזיקה של עידן האינטרנט ושם נרדף הן לדת והן להשקפת עולם. הסינתאיזם כדת משתלב בנוף הדתי והתרבותי העכשווי, שבו האינטרנט אינו משמש כלי תקשורת בלבד אלא מהווה בסיס לחשיבה דתית שיש בה אפשרויות בלתי מוגבלות לפיתוח צורות חדשות לחלוטין של טקסים דתיים. בהרצאתו ב- TED אמר בארד: "אלוהים הוא רעיון חשוב מכדי להשאירו לדתיים. אנחנו חיים בעולם ללא אוטופיה, וזה מסוכן מאוד. אנחנו צריכים להשיג אוטופיה חדשה, אחרת לא נוכל להציל את כדור הארץ […] אנחנו צריכים ליצור את אלוהים" ((Piesing, 7.10.2014.

דיון

לפני כתיבת המאמר יצאתי מנקודת הנחה כי הסביבה הדיגיטלית מאפשרת להתנתק מכל דוקטרינה אלוהית או דת מעשה אדם, וכי היא יוצרת קוד התנהגות חדש (Brinson, 2018) הכולל בחירה עצמאית (Andersen, 28.12.2017), אבל במהלך העיון ב"תורת הסוד" של האמונה החילונית חשתי כבן זומא ש"הציץ ונפגע", ובכתיבת הדיון התקשיתי לָבוֹר את המוֹץ מן הבָּר.

האינטרנט נתפס כטכנולוגיה גרידא בהקשר לאמונה ולדת, אולם לא כך הוא הדבר: האינטרנט אינו רק טכנולוגיה, אלא מבנה חברתי המזמן פיתוח והעצָמה של אמונות דתות מסורתיות וחדשות וחושף למגוון עצום של השקפות עולם, אמונות ורעיונות. הוא מרחב גידול לרעיונות חדשים, שבו ניתן להביע ספקנות על ההחלנה מצד אחד והשתייכות דתית מצד אחר. באופן פרדוכסלי, דווקא ההידרדרות של המונופול על הסמכות הדתית בחברה כמרחב ציבורי מובילה לשגשוג חלופות דתיות בסביבה הדיגיטלית המבטאות את מימוש הכמיהה לאמונה ולדת בצורות רבות ומגוונות (Helland, 2015). על רקע זה מובן מדוע ארצות הברית, הנחשבת אחת החבָרות המתקדמות ביותר מבחינה מדעית וטכנולוגית, היא גם אחת החבָרות הדתיות ביותר במערב (Harrison, 2017).

בשורות הבאות ננסה להבהיר את כוונתנו באמצעות הצגת מגמות סותרות ותחזיות דיס-אוטופיות בהקשר של הדתות החילוניות באינטרנט.

ה"עצמי" הדיגיטלי. בסביבה הדיגיטלית מתפתחות שתי מגמות הפוכות – האחת עוסקת בשחרור ה"אני" כדי להגיע למצות את הפוטנציאל העצמי ((Cowan, 2017, כפי שעולה למשל מהסיינטולוגיה ומ"האני הכמותי" (QS), והשנייה דנה בעתיד ה"אני", העומד להישאב עמוק יותר לתוך העולם המקוון, כפי שמייצג הדטאיזם כנתון חסר פנים וכשבב זעיר בתוך מערכת ענק שאף אחד לא באמת מבין (Brinson, 2018).

במילים אחרות, מצד אחד, הסביבה הדיגיטלית מאפשרת לשחרר את כוח השליטה של ה​​"דת", להעצים תהליכי אמנציפציה להעברת השליטה על הדת למרחב הפרטי בסביבה שבה מתאפשרת בחינה עצמית, אנליזה עצמית ושליטה עצמית ונושאת את החירות האישית כגביע קדוש, כהגשמה עצמית, כאידיאל עליון העשויים להביא גם לשינוי של ערכי תרבות (Neff, 2017) כמו זכויות וחירויות המגבילות את החברה ביכולתה להתערב בחייו – הליברליזם. מצד אחר, עולה אתגר קיומי של ה"עצמי" הדיגיטלי הנתון לאיום בעתיד של היעלמות, עם התממשותה הנבואית של הסמכות האלגוריתמית.

בחירה חופשית. לכאורה ייחודה של הסביבה הדיגיטלית טמון בכך שהיא מאפשרת מעבָר מקוד שבו היה בלתי אפשרי לחלוטין שלא להאמין באלוהים, לחברה שבה אמונה דתית אפילו למאמין האדוק ביותר, היא רק אפשרות אנושית אחת מני רבות (Taylor, 2007). כזו היא למשל הפגאניות, הנחשבת תרבות דתית בקוד פתוח המייצגת את החופש (Cowan, 2005).

הבחירה החופשית מאפשרת לגולשים לחקור בשיטה של ניסוי וטעייה, לשמש סוכנים חופשיים, לבחון ריבוי רעיונות דתיים על בסיס העיקרון "תעשה מה שטוב בשבילך", המתיישב למשל עם האתוס הבודהיסטי (פרסיקו, 2009).

ניסוי וטעייה בסביבה הדיגיטלית מאפשרים להפעיל את ה-"Tinkering" (McClure, 13.12.2017) באמצעות הפייסבוק, האינסטגרם, הטוויטר וכו' לשם הצגה חופשית של ה"עצמי" בצורה אותנטית (Marwick & Boyd, 2011), אולם בחירה חופשית זו עלולה להיעלם אם אכן תתממש הסמכות האלגוריתמית.

הסמכות האלגוריתמית (The Algorithmic Authority)

מתייחסת לכוח האלגוריתמים שנהפכו למעין קופסאות שחורות, המיועדים לנהל את הפעולה האנושית, להשפיע על המידע הנגיש למשתמשים, על נוהלי העבודה ועל המערכות הכלכליות באמצעות קבלת החלטות אוטומטיות על סמך הפרשנות של ה-Big Data.

נביאי עמק הסיליקון רואים בכוח זה סמכות בלתי מעורערת (Bosch, 3.8.2018; Harari, 26.8.2018). גישתם זו נובעת מההנחה כי המדע והטכנולוגיה אינם אלא סוג חדש של תיאולוגיה (Bogost, 15.1.2015), שבה האלגוריתמים מהווים "תיאוקרטיה חישובית" (Computational Theocracy) בליווי פולחני (Worship). כחלופה לתפיסה התיאולוגית עלתה גם אידיאולוגיה (Mager, 2012) המהווה מרכיב ב"תרבות האלגוריתמית" (Algorithmic Culture), שבה האלגוריתמים הם בחזקת בחירה ולא סמכות ולכן אינם בהכרח עומדים לשלוט בעולמנו (Ungerleider, 13.2.2017).

דוגמה לאידיאולוגיה זו היא הכלכלה, שבה יש הטיה אלגוריתמית בבחירה של מידע מסוים ולא אחר (Hirsh, 2016). על פי גישת האידיאולוגיה הקפיטליסטית (Latzer, 2014), האלגוריתמים משמשים יותר כמתווכי תרבות דיגיטלית (Cultural Intermediation) הנוטלים מהאלגוריתמים את עוצמתם הייחודית ומאפשרים למגוון הדתות החילוניות לעשות נפשות, כלומר הֲדָתָה (Hutchinson, 2017).

"הֲדָתָה" היא אפוא מושג פרדוכסלי לא רק בהקשר של דתות מסורתיות דוגמת היהדות, אלא גם בהקשר של דתות חילוניות ברשת, דוגמת הדטאיזם. המושג "הדתה" עלה כאנטיתזה לגישתו של הררי, העוסק לכאורה בהתפתחות היסטורית בעלת יסודות פילוסופיים במרחב הדיגיטלי, אולם למעשה הוא יותר אידיאולוגיה שהוא מבקש להפיץ. אנו מבססים את גישתנו על הביקורת נגד הררי, שלפיה הוא אימץ אמונה מטאפיזית של מושג האמת ושגה לחשוב שיש הבחנה מהותית בין אמונה לעובדה (זיו, 25.8.2018). למעשה תפיסתו מבוססת על מדע בדיוני נוסח דאגלס אדמס,[18] המשולב עם חזיונות אוטופיים של טכנולוגיה, ולכן היא בעיקרה ספקולטיבית וסנסציונית ומבוססת על עובדות לא נכונות (Hallpike, 2017) ואף על שקרים (אורן, 11.9.2017).

אמנם ההדתה עלתה כאנטיתזה, אך מתברר כי היא מהווה "מצווה" גלויה או סמויה ברבות מהדתות החילוניות הדיגיטליות המדגישות את ה"עצמי", כמו הבודהיזם החילוני, העוסק בשאלות הנוגעות לקיומו ומבצע הדתה באמצעות פרסומים רבים במגוון שפות.

סיכום

ההתפתחות של המדע והטכנולוגיה והתגברות ההגירה של האמונה הדתית לעולם הקיברנטי הוכיחו כי הרעב לרוחניות נמשך גם בעידן האינטרנט. היה מצופה כי רבות מהדתות החילוניות שנחתו בסביבה הדיגיטלית יושפעו מהרציונליות של המדע והטכנולוגיה, אולם לא כך קורה בפועל. כשני שלישים מהאמריקאים מאמינים כי "מלאכים ושדים פעילים בעולם" (Andersen, 28.12.2017). ניתן לייחס זאת ל"טראמפיזם" (Trumpism), תופעה חברתית נפוצה המטשטשת את הגבולות בין מציאות לבדיון ולמידע מוטעה. האמונה הדתית נהפכה לערך גמיש, אישי וסובייקטיבי המאפשר להאמין מתוך בחירה חופשית בפגאנים, במלאכים, בשדים וברוחות, ולא בהכרח לקבל את האלוהות האלגוריתמית הכפויה.

יוכי פישר (פישר, 2015: 16) מדגישה את יקיצתה של הדת המסורתית, מצד אחד, ואת תופעת ההחלנה הדיגיטלית, מצד אחר. לטענתה, החלנה זו אינה בהכרח העלאת הדתי המודחק, אלא הזמנה לדיון מחודש במקומו ובנחיצותו של הטרנסצנדנטי למערכות הקיום האנושיות ולהגדרה מחודשת שממנה יכולה לצמוח פוסט־חילוניות המאפשרת סוג של תפיסות טרנסצנדנטיות מחודשות. נדרשת לשם כך עבודה תיאורטית שתקדיש תשומת לב עמוקה יותר לדפוסי חשיבה חדשים ותצביע על צורות חדשות של היברידיות דתית המתעוררות באופן מקוון, תוך כדי התייחסות לשינויים בחשיבה הדתית ובתהליכים המתרחשים גם בתרבות הלא-מקוונת (Campbell, 2016).

הערות

[1] כותב המאמר הוא חוקר עצמאי בנושאים הקשורים לתרבות המקוונת וחוקר במרכז לחקר האינטרנט של אוניברסיטת חיפה (http://jacobhecht.com). אני מודה לד"ר בתיה זיבצינר ולד"ר עמית רכבי על הערותיהם החשובות לטיוטת המאמר ולעורכת הלשון גילת עירון-בהר, ומדגיש כי תוכן המאמר באחריותי בלבד.

[2] "דאוס" (Deus) בלטינית פירושו "אלוהים" או "אלוהות". "הומו דאוס" הוא פרי דמיונו של סופר מדע בדיוני המייחס למושג אפשרויות דיסטופיות של בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה (Wessie du Toit, 25.10.2018).

[3] "הומו סאפיינס" מוסבר כיכולת של הדמיון האנושי לבנות "סיפורים" מסוימים על "ישויות בדיוניות", המספקות את האמצעים המאפשרים לנו לשתף פעולה זה עם זה, לדוגמה אלוהים, זכויות אדם ואף שטרות כסף.

[4] הנושא נידון בקורס "הדת בעידן הדיגיטלי והטכנולוגיה כדת מודרנית" בהנחיית ד"ר כרמל וייסמן, אוניברסיטת תל אביב, תשע"ח (2019).

[5] אסכטולוגיה (Eschatology) היא ענף של התיאולוגיה הנוצרית החוקר את נבואות אחרית הימים.

[6] דיון מעמיק בנושא הדתה מופיע במאמרו של יהודה שנהב "שמיים ריקים ממלאכים" (שנהב, 2018).

[7] החוקר הבריטי טימותי וויטמארש (Whitmarsh), המתמחה בתרבות היוונית באימפריה הרומית, טוען כי האתאיזם בתרבות זו היה מעין רשת וירטואלית הקשורה לטקסטים המקדמים את רעיון המורשת המשותפת באתונה הקלאסית.

[8] המאגיה נחשבה בימי הביניים כלי בעל משמעות לאדם בניסיונו לאלף את הטבע, ולא הטילו ספק בכוחה (לופז, 1984).

[9] תופעת הירידה בשיעור הביקורים בכנסיות אינה מצביעה בהכרח על היחלשות הדת, אלא על היחלשות האמון בדת הממוסדת (שנהב, 2018: 1).

[10] נח הררי הפך לאידיאולוג של האליטות הליברליות, תוך שהוא מוחק את הפוליטיקה מההיסטוריה וזורע ערפל במקום להציע הסברים (גוטוויין, 8.11.2018).

[11] השבת האמון בליברליזם מתחילה אפוא בהמרת הוודאות האפוקליפטית במבוכה סוקרטית. ה"משקפיים" שדרכם כדאי לבחון את העולם, לפי זרם זה, הם "הריכוז והבהירות". לכולנו כדאי להתבונן בעצמנו כדי להכיר את התודעה שלנו, בעזרת תרגול טכניקות כמו הוויפאסנה (Ungerleider, 13.2.2017).

[12] ארלנסון, שכתב את הספר "רוחני אבל לא דתי: קריאה למהפכה דתית באמריקה", גדל בכנסייה הלותרנית ונחשב אבי תנועת ה-SBNR.

[13] לפי מיכאל וייטמן (וייטמן, 3.2.2016), המהפכה התעשייתית הרביעית (הדיגיטלית) היא המהפכה הרוחנית הראשונה המציגה תמונת עולם חדשה. היא תשנה את כל ערכי האנושות ותעצב מחדש את תודעתה. אנשים יפסיקו לחיות למען העבודה, הגוף האנושי לא יהיה אלא אמצעי להשגת דרגה רוחנית שתתגלה כקיום נצחי עליון, והיחסים של בני האדם עם העולם יהיו יחסים אלטרואיסטיים.

[14] קְשיבוּת, המכונה גם "מודעות קשובה" או "מַיינְדְפוּלְנֶס", היא תהליך פסיכולוגי של הפניית תשומת לב מכוונת ובלתי שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה, שאפשר לטפחה באמצעות תרגילי מדיטציה. המילה "קְשיבוּת" היא תרגום של המונח הבודהיסטי "סאטי", אשר בשפת הפאלי מתייחס לאחד משמונת החלקים של הדרך האצילה.

[15] מעקב ותצפית אישית אינם מושג חדש; הם היו קיימים כבר ביוון העתיקה, בכתבי פילוסופים סיניים עתיקים, בהקדמה לכתבי הווידוי של אוגוסטינוס הקדוש של היפו (Saint Augustine of Hippo) ושל ז'אן-ז'אק רוסו (Jean-Jacques Rousseau). בתקופה הוויקטוריאנית (Victorian era) הופצו יומנים וכתבי עת אישיים, שייצגו תבנית נרטיבית של התבוננות עצמית.

[16] אָוַואסְקה הוא סם טבעי שרקחו השמאנים האינדיאנים במשך אלפי שנים במטרה לחוות חוויות חוץ-גופיות.

[17] המושג "סינתאיזם" (Syntheism) נגזר מן המושג "סינתוס" (Syntheos) ביוונית, שלפיו האנושות יוצרת את אלוהים, בניגוד לתפיסה של הדתות המונותיאיסטיות המסורתיות, שלפיה אלוהים יוצר את האנושות. הסינתוס נוצר בהשראת כתבי הפילוסוף הסוריאליסטי הצרפתי ז'ורז' באטאיל בשנות ה-50, ויש אלפי עוקבים לפורומים המקוונים שלו (Piesing, 7.10.2014).

[18] הכוונה למדע בדיוני שעליו דיבר דאגלס אדמס (אדמס, 1985) בספרו "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה", שלפיו היקום הוא מחשב-על שנועד לענות על משמעות החיים והמין האנושי כולו הוא מערכת עיבוד נתונים אחת.

Bibliography & Further Reading

  1. Airò, A. & Costello, W. J. (2016) – Virtual Shamanism and the Sacred-Cyber-Space academia.eduhttps://www.academia.edu/26959832/Virtual_Shamanism_and_the_Sacred-Cyber-Space
  2. Ammerman, N. T. (4.6.2003) – Spiritual But Not Religious? Beyond Binary Choices in the Study of Religion. Journal for the Scientific Study of Religion 52(2) https://open.bu.edu/bitstream/handle/2144/5449/nta_jssr2013_postprint.pdf?sequence=1
  3. Andersen, K. (28.12.2017) How America Lost Its Mind The Atlantic https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2017/09/how-america-lost-its-mind/534231
  4. Alper, B. (8.8.2018) – Why America’s ‘nones’ don’t identify with a religion. Pew. http://www.pewresearch.org/fact-tank/2018/08/08/why-americas-nones-dont-identify-with-a-religion/
  5. Allport, G. W. (1950) – The Individual and his Religion. New York: Macmillan
  6. Argyle, M. (2000) – Psychology and religion: An introduction. New York, NY: Routledge.https://alingavreliuc.files.wordpress.com/2016/10/m-argyle-psychology-and-religion.pdf
  7. Arya, R. (2014) – Religion, Spirituality and Secularism. Research Gatehttps://www.researchgate.net/publication/270744182_5_Religion_Spirituality_and_Secularism
  8. Bard, A. & Söderqvist, J. (2014) – Syntheism: Creating God in the Internet Age . Stockholm: Stockholm Text.http://syntheism.org/wp-content/syntheism_book/Syntheism.html#ch01
  9. Barlow, J. P. (1996) – A Declaration of the Independence of Cyberspace. EFF. https://www.eff.org/cyberspace-independence
  10. Bauwens, M. (1996) – Spirituality and technology: Exploring the relationship First Monday 1 (5) https://firstmonday.org/ojs/index.php/fm/article/viewArticle/496/417:/outreach.lib.uic.edu/www/issues/issue5/bauwens/
  11. Becka, A. A. (29.8.2018) – From the Solidly Secular to Sunday Stalwarts, a look at our new religious typology Fact-Tank https://www.pewresearch.org/fact-tank/2018/08/29/religious-typology-overview/
  12. Benner, W. (5.1.2019) What Is the Luciferian Doctrine? Exemplore. https://exemplore.com/paranormal/Luciferian-Doctrine-The-Iluminati-and-The-Free-Masons
  13. Berger, H. A. (2019) – Forthcoming (spring 2019). Solitary Pagans: Contemporary Witches, Wiccans and others who practice alone. Columbia, S.C.: University of South Carolina Press.
  14. Bogost, I. (15.1.2015) – The Cathedral of Computation. The Atlantic. https://www.theatlantic.com/technology/archive/2015/01/the-cathedral-of-computation/384300/
  15. Braidotti, R. (2014) – Transformations of Religion and the Public Sphere: Postsecular Publics. New York; Houndmills, Palgrave Macmillan. https://books.google.co.il/books?id=ysSpBQAAQBAJ&hl=iw&source=gbs_ViewAPI&printsec=frontcover&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false
  16. Briggs, W. M. (5.10.2016) – The New Religion Of Dataism (Another Version Of Man-As-God. Principia Scientific https://principia-scientific.org/new-religion-dataism-another-version-man-god/
  17. Brooks, D. (4.2.2013) – The Philosophy of Data. NYTimes https://www.nytimes.com/2013/02/05/opinion/brooks-the-philosophy-of-data.html
  18. Bosch, J. (3.8.2018) – Towards Dataism. Software Driven World https://janbosch.com/blog/index.php/2018/08/03/towards-dataism/
  19. Brinson S. (2018) – Dataism: God is in the Algorithm. Medium.com https://medium.com/understanding-us/dataism-god-is-in-the-algorithm-84af800205cd
  20. Brown, M. (16.8.2013) – Religious vs. spiritual: Study says the truly 'spiritual but not religious' are hard to find Deseret News https://www.deseretnews.com/article/865584720/Religious-vs-spiritual-Study-says-the-truly-spiritual-but-not-religious-are-hard-to-find.html
  21. Bullivant, S. (2017) – The "No Religion" Population of Britain: Recent Data from the British Social Attitudes Survey (2015) and the European Social Survey (2014). Project Report. Benedict XVI Centre for Religion and Society, Twickenham. https://www.stmarys.ac.uk/research/centres/benedict-xvi/docs/2017-may-no-religion-report.pdf
  22. Bullard, G. (22.4.2016) – The World's Newest Major Religion: No Religion. National Geographic https://news.nationalgeographic.com/2016/04/160422-atheism-agnostic-secular-nones-rising-religion/
  23. Bullock, J. (15.10.2018) – Understanding unbelief: Un. Kent https://research.kent.ac.uk/understandingunbelief/
  24. Campbell, H. (2006) – Religion and the Internet Communication Research Trends Volume 25 (1) http://cscc.scu.edu/trends/v25/v25_1.pdf
  25. Campbell, W. K & Twenge, J. M. (2010) – The Narcissism Epidemic: Living in the Age of Entitlement https://www.amazon.com/The-Narcissism-Epidemic-Living-Entitlement/dp/1416575995
  26. Catlaw, T. J. & Sandberg, B. (2018) – The Quantified Self and the Evolution of Neoliberal Self-Government: An Exploratory Qualitative Study, Administrative Theory & Praxis 40(1)3-22
  27. Carkner, G. E. (13.10.2013) – Charles Taylor Articulates the Immanent Frame of the Secular Ubcgcu.org/https://ubcgcu.org/2013/10/11/charles-taylor-on-secularity-immanent-frame/
  28. Carrette, J. & King, R. (2005). – Selling spirituality. The silent takeover of religion. New York: Routledge.http://www.talispiritualeducation.org.il/carrette-j-king-r-2005-selling-spirituality-the-silent-takeover-of-religion-new-york-routledge/
  29. Connelly, L. (15.11.2015) – Virtual Buddhism: Online Communities, Sacred Places and ObjectsIn Bunn S.T. The Changing World Religion Map pp 3869-3882 https://www.researchgate.net/publication/283878841_Virtual_Buddhism_Online_Communities_Sacred_Places_and_Objects
  30. Cowan, D. & Hadden, J. (2004) – Virtually Religious. New Religious Movements and the World Wide Web In Lewis, J. (ed.). The Oxford Handbook of New Religious Movements. Oxford: Oxford University Press http://www.digitalislam.eu/book.do?articleId=1738
  31. Cowan, D. E. (2005). – Cyberhenge: Modern Pagans on the Internet. New York: Routledge
  32. Cowan, D. E. (2017) – Cyberspace and Religion in America New York: Oxford University Press, http://oxfordre.com/religion/view/10.1093/acrefore/9780199340378.001.0001/acrefore-9780199340378-e-480
  33. Davis, E. (7.1.1995) – 'Technopagans: May the Astral Plane be Reborn in Cyberspace', Wired 3.07, http://www.wired.com/wired/archive/3.07/technopagans.html
  34. Downey, A. B. (2014) – Religious affiliation, education and internet use. Cornell University Library. Accessed 30.3.2018. https://arxiv.org/abs/1403.5534
  35. Dzongsar, K. R. (12.1.2017) – The Four Seals of Dharma are Buddhism in a Nutshell. Lion' s Sroar. https://www.lionsroar.com/buddhism-nutshell-four-seals-dharma/
  36. Durkheim, É., (1995) – The Elementary Forms of the Religious Life, K. E. Fields, Transl. The Free Press.
  37. Feyerabend, P. (1978 [1975] – Against Method: Outline of an Anarchistic Theory of Knowledge. Verso Edition: London.
  38. Erlandson, S. (2000) – Spiritual but Not Religious: A Call to Religious Revolution in America. Bloomington: iUniverse.https://www.amazon.com/Spiritual-but-Not-Religious-Revolution/dp/059501108X
  39. Flinn, F. K. (1983). – “Scientology as Technological Buddhism.” In Alternatives to American Mainline Churches, edited by Joseph H. Fichter, 89–110. New York: Paragon House.
  40. Flintoff, J. P. (2013) – The Quantified Self is a spirituality for our times. Aeon Essayshttps://aeon.co/essays/the-quantified-self-is-a-spirituality-for-our-times
  41. Frankl, V. (1975). – The Unconscious God: Psychotherapy and Theology. New York: Simon & Schuster.
  42. Johnson, S. (9.12.2001) – Religion and the Internet the Techno-Spiritual In Cyberspace. University of Manitoba http://www.umanitoba.ca/faculties/arts/anthropology/courses/478/religion.html
  43. Habermas, J. (1962) – The Structural Transformation of the Public Sphere: An Inquiry into a category of Bourgeois Society, Cambridge.
  44. Habermas, J. (2008) – “Religion in the Public Sphere: Cognitive Presuppositions for the “Public Use of Reason” by Religious and Secular Citizens.” In Between Naturalism and Religion: Philosophical Essays. London: Routledge,
  45. Hallpike, C. R. (2017) – A Response to Yuval Harari's 'Sapiens: A Brief History of Humankind' New English Review.https://www.newenglishreview.org/C_R_Hallpike/A_Response_to_Yuval_Harari%27s_%27Sapiens%3A_A_Brief_History_of_Humankind%27/
  46. Harari, Y. N. (26. 8..2016) – Yuval Noah Harari on big data, Google and the end of free will The Financial Times https://www.ft.com/content/50bb4830-6a4c-11e6-ae5b-a7cc5dd5a28c
  47. Harari, Y. N. (31.8.2016) – Planet of the apps — have we paved the way for our own extinction "Financial Times" Algorithms
  48. Harari, Y. N. (1.7.2016) – Homo sapiens is an obsolete algorithm': Wired https://www.wired.co.uk/article/yuval-noah-harari-dataism
  49. Harari, Y. N. (2017) – Homo Deus: A Brief History of Tomorrow. UK: Vintage Penguin Random House
  50. Harari, Y. N. (26.9.2018) – We need a post-liberal order now. The Economist (open future) https://www.economist.com/open-future/2018/09/26/we-need-a-post-liberal-order-now
  51. Harris, M. (27.9.2017) – "God is a bot, and Anthony Levandowski is his Messenger", Wired https://www.wired.com/story/god-is-a-bot-and-anthony-levandowski-is-his-messenger/
  52. Hammer, O. (2002) – Claiming Knowledge: Strategies of Epistemology from Theosophy to the New Age. Leiden: Brill
  53. Helland, C. (2000) – Online-Religion/Religion-Online and Virtual Communities. In Religion and the Social Order, vol. 8. Religion on the Internet: Research Prospects and Promises. Jeffrey K. Hadden and Douglas E. Cowan, eds. Pp. 205 – 223. New York: Elsevier Science
  54. Helland, C. (2015) – Virtual Religion: A Case Study of Virtual Tibet http://www.oxfordhandbooks.com/view/10.1093/oxfordhb/9780199935420.001.0001/oxfordhb-9780199935420-e-43
  55. Harrison, P. (2017) – Why religion is not going away and science will not destroy it. Aeon.https://aeon.co/ideas/why-religion-is-not-going-away-and-science-will-not-destroy-it
  56. Hirsh, J. (20.12.2016) – Algorithmic Authority: Netflix, Uber, and Bitcoin. Transmedia-zone https://roughdraft.review/algorithmic-authority-netflix-uber-and-bitcoin-ad2a84ff5a9
  57. Hoover, S. M., Clark, L. S. & Rainie, L. (7.4.2004) – Faith Online. PEW https://www.pewtrusts.org/-/media/legacy/uploadedfiles/wwwpewtrustsorg/reports/society_and_the_internet/pewinternetfaith0404pdf.pdf
  58. Horn, V. (3.8.2015) – Buddhism in the Internet Age Inquiring Mind, Vol. 31, #2https://medium.com/@buddhistgeeks/buddhism-in-the-internet-age-906461803c2c
  59. Hutchinson, J. (2017) – Algorithmic Culture and Cultural Intermediation. In Hutchinson "Cultural Intermediaries"201-219. Cham: Palgrave Macmillan, https://www.researchgate.net/publication/319643196_Algorithmic_Culture_and_Cultural_Intermediation
  60. Kane, P. (24.8.2016) – We are gods of the future – but what will we do? New Scientist https://www.newscientist.com/article/mg23130880-500-we-are-gods-of-the-future-but-what-will-we-do/
  61. Kaburuan, E. R. (2012) – Spiritual Enlightenment in Virtual Worlds: Designing a Religion Site in Second Life National Cheng Kung University Tainan City, Taiwan
  62. Killik & Co (25.5.2018) – Data Wars: Dataism vs GDPR https://www.killik.com/the-edit/data-wars-dataism-vs-gdpr/
  63. King, U. (2009) – The search for spirituality: Our global quest for a spiritual life, Canterbury Press, Norwich.
  64. Koester, M. (8.6.2018) – Why People Self-Track: Research on the Motivations Behind the Quantified Self and Self-Trackers Minding the Borderlands http://www.markwk.com/why-people-self-track.html
  65. Kripal, J. J. (2007) Esalen: America and the Religion of No Religion Chicago, IL, US: University of Chicago Press. https://www.amazon.co.uk/Esalen-America-Religion-No/dp/0226453693
  66. Kurzweil, R. (2005) – The Singularity Is Near: When Humans Transcend Biology New York: Viking
  67. Latzer, M. (2014) – The economics of algorithmic selection on the Internet. IPMZ – Institute of Mass Communication and Media Research http://www.mediachange.ch/media/pdf/publications/Economics_of_algorithmic_selection_WP_.pdf
  68. Larsen, E. (20.2.2000) – Wired churches, wired temples: Taking cngregations and missions into cyberspace. Pewhttp://www.pewinternet.org/2000/12/20/wired-churches-wired-temples/
  69. Lipka, M. (13.5.2015) – A closer look at America’s rapidly growing religious ‘nones’ Pew http://www.pewresearch.org/fact-tank/2015/05/13/a-closer-look-at-americas-rapidly-growing-religious-nones/
  70. Lipka, M. & Gecewicz, C. (6.9.2017) – More Americans now say they’re spiritual but not religious Pew Research Cente
  71. Lohr, S. (2015) – Data-ism: The Revolution Transforming Decision Making, Consumer Behavior, and Almost Everything Else. Harper Business https://www.goodreads.com/book/show/21936838-data-ism
  72. Lupton, D. (2016) – The quantified self. Malden, MA: Polity Press.
  73. Mager, A. (2012) – ‘Algorithmic Ideology: How Capitalist Society Shapes Search Engines’, Information, Communication & Society, 15(5)769-787. https://marcell.memoryoftheworld.org/Astrid%20Mager/Algorithmic%20Ideology%20(2637)/Algorithmic%20Ideology%20-%20Astrid%20Mager.pdf
  74. Marwick, A. E. & Boyd, D. M. (2011) – I tweet honestly, I tweet passionately: Twitter users, context collapse, and the imagined audience. New Media & Society 13(1):114–33.
  75. McClure, P. K. (2017) – Tinkering with Technology and Religion in the Digital Age: The Effects of Internet Use on Religious Belief, Behavior, and Belonging. The Journal for the Scientific Study of Religion https://doi.org/10.1111/jssr.12365
  76. McMahan, D. L. (2012) – Buddhism in the Modern World. London: Routledge.
  77. McKenna, K. Y. A., & West, K. J. (2007) – Give me that online-time religion: The role of the Internet in spiritual life. Computers in Human Behavior, 23, 942–954. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0747563205000609?via%3Dihub
  78. Marcus, P. (2018) – Harari is a better social scientist than philosopher, logician or historian.Bethinking.org https://www.bethinking.org/human-life/sapiens-review
  79. Martin, D. (2011) – The future of Christianity: reflections on violence and democracy, religion and secularization. Aldershot, UK: Ashgate
  80. Martinkova, L. (2008) – Computer Mediated Religious Life of Technoshamans and Cybershamans. Heidelberg Journal of Religions on the Internet 3(1): 43-60. http://archiv.ub.uni-heidelberg.de/volltextserver/8289/1/libuse.pdf
  81. Mercandante, L. A. (2014) – Belief without borders: inside the minds of the spiritual but not religious, New York, NY: Oxford University Presshttps://global.oup.com/academic/product/belief-without-borders-9780199931002?cc=il&lang=en&
  82. Meyer, M. (2018) – Buddhism as 21st century spiritual philosophy. Medium Spiritualityhttps://medium.com/@mike.meyer/buddhism-as-21st-century-spiritual-philosophy-131bbf5caf24
  83. Murali, J. (17.10.2016) Algorithms: New God of the Digital Age". Corporate Ethos.http://corporateethos.com/opinion/machine-learning-algorithms-new-god-of-the-digital-age/
  84. Neff, G. (2017) – Exploring the world of self-tracking: who wants our data and why? Oxford Internet Institutehttps://www.oii.ox.ac.uk/blog/exploring-the-world-of-self-tracking-who-wants-our-data-and-why/
  85. Noble, D. F. (1997) – The Religion of Technology: The Divinity of Man and the Spirit of Invention. New York: Knopf. https://www.amazon.com/Religion-Technology-Divinity-Spirit-Invention/dp/0140279164
  86. Parsons, W. B. (2018) – Being Spiritual but Not Religious: Past, Present, Future(s)Routledge Studies in Religion https://www.crcpress.com/Being-Spiritual-but-Not-Religious-Past-Present-Futures/Parsons/p/book/9781138092471
  87. PEW (7.4.2004) – 64% of online Americans have used the Internet for religious or spiritual purposes http://www.pewinternet.org/2004/04/07/64-of-online-americans-have-used-the-internet-for-religious-or-spiritual-purposes/
  88. PEW (12.5.2015) – The Changing Religious Composition of the U.S.http://www.pewforum.org/2015/05/12/chapter-1-the-changing-religious-composition-of-the-u-s/#atheists-and-agnostics-make-up-a-growing-share-of-the-unaffiliated
  89. PEW (29.8.2018) – Religious and spiritual practices and beliefs http://www.pewforum.org/2018/08/29/religious-and-spiritual-practices-and-beliefs-2/
  90. Piesing, M. (7.10.2014 – Is the internet God? Alexander Bard's Syntheism paves the way for a new elite. The Guardian https://www.theguardian.com/technology/2014/oct/07/god-internet-alexander-bard-syntheism-new-elite
  91. Pradella, M. (11.10.2017) – Is ignorance power? The constant confusion of Homo Deus. The Studiosity Story https://www.studiosity.com/blog/ignorance-is-power-homo-deus
  92. Prashant, A. (8.2.2018) – The Spiritual Industry: An interview with Acharya Prashant https://www.facebook.com/events/the-spiritual-industry-an-interview-with-acharya-prashant/1235158373206655/
  93. Gálik, S. (2015) – Cyber-spirituality as a new form of religion? European Journal of Science and Theology,.11(6)5-14 http://www.ejst.tuiasi.ro/Files/55/2_Galik.pdf
  94. Garrett, G. (2018) – The Scientism Delusion: Techno Mysticism and Techno Spiritual Warfare Exploring the Connections Between Scientism and Luciferins https://www.amazon.com/dp/B07C34F2PJ
  95. Goldman, D. P. (17.3.2014) – The Rise of Secular Religion. The American Interesthttps://www.the-american-interest.com/2014/03/17/the-rise-of-secular-religion/
  96. Quentin, M. (2006) – Après la finitude. Essai sur la nécessité de la contingence, Paris, Seuil, coll. L'ordre philosophique (foreword by Alain Badiou).
  97. Gougeon, K. (29.12.2017) – The New Age: “Spiritual But Not Religious” Fashion Magazinehttps://fashionmagazine.com/lifestyle/spiritual-but-not-religious/
  98. Grieve, G. P. & Veidlinger, D. (2014) – Buddhism, the internet, and digital media: the pixel in the lotus New York: Routledge
  99. Rettberg, J. W. (2018) – Apps as Companions: How Quantified Self Apps Become Our Audience and Our Companions. In: Ajana. Self-Tracking: Empirical and Philosophical Investigations. Palgrave Macmillan 27-42 http://hdl.handle.net/1956/16927
  100. Reigeluth, T. (2014) – Why data is not enough: Digital traces as control of self and self-control, Surveillance & Society 12(2): 243-254
  101. Richards, B. (1.10.1018) – Yes, the brain is a computer…No, it’s not a metaphor. The Sspike https://medium.com/the-spike/yes-the-brain-is-a-computer-11f630cad736
  102. Ruck, D. J., Bentley, A. & Lawson, D. J. (2018) – Religious change preceded economic change in the 20th centuryScience advances 4 (7), https://advances.sciencemag.org/content/4/7/eaar 8680
  103. Rushkoff, D. (12.12.2018) – The Anti-Human Religion of Silicon Valley. Medium.com https://medium.com/s/douglas-rushkoff/the-anti-human-religion-of-silicon-valley-ac37d5528683
  104. Rushkoff, D. (2019) – Team Human. Norton & Company
  105. Ruse, M. (7.3.2003) – Is Evolution a Secular Religion? Science 299 (Issue 5612 (1523-1524) http://science.sciencemag.org/content/299/5612/1523
  106. Searle, R. (16.9.2018) – Yuval Harari Drinks the Kool Aid ( where past meets future)Utopia or Dystopia https://utopiaordystopia.com/2017/09/16/yuval-harari-drinks-the-kool-aid/
  107. Saler, M. (22.5.2013) – How the internet is using us all. TLS The Times Literary Supplementhttps://www.the-tls.co.uk/articles/public/how-the-internet-is-using-us-all/
  108. Shermer, M. (1.4.2018) – The Number of Americans with No Religious Affiliation Is Rising. Scientific American 318(4): 77 https://www.scientificamerican.com/article/the-number-of-americans-with-no-religious-affiliation-is-rising/
  109. Sherwood, H. (27.8.2018) – Religion: why faith is becoming more and more popular The Guardian https://www.theguardian.com/news/2018/aug/27/religion-why-is-faith-growing-and-what-happens-next
  110. Shinde, J. (30.12.2016) – Dataism is the religion of the future, and we're already believers. https://www.digit.in/general/dataism-is-the-religion-of-the-future-and-were-already-believers-33058.html
  111. Sokolow, A. K (2014) – Cyberspirituality: Constructing Religion through the Internet Wesleyan University https://wesscholar.wesleyan.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=2217&context=etd_hon_theses
  112. Stark, R. & Bainbridge, W. S. (1985). – The future of religion: Secularization, revival, and cult formation. Berkeley: University of California Press.
  113. Stevens, E. L. (23.4.2012) – The Promise of Rapture for the High-Tech Elite. The New York Times https://www.nytimes.com/2011/04/24/us/24bcstevens.html
  114. Taylor, C. (1989) – Sources of the Self: The Making of the Modern Identity, CH. 1 Knowledge and the Self Cambridge, MA: Harvard University Press https://www.sunypress.edu/pdf/60558.pdf
  115. Taylor, C. (1992) – Sources of the Self: The Making of the Modern Identity. Harvard University Press http://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674824263
  116. Taylor, C. (2007) – Secular Age / Cambridge, Mass., Harvard University Press, http://www.hup.harvard.edu/catalog.php?isbn=9780674026766&content=reviews
  117. Telesco, P. & Knight, S. (2001) – The Wiccan Web: Surfing the Magic on the Internet. New York: Citadel Press
  118. Thagard, P. (28.10.2016) Spiritual but Not Religious. Psychology Today https://www.psychologytoday.com/us/blog/hot-thought/201610/spiritual-not-religious
  119. Thomas, R. F. (2015) – Imaginings Review of Battling the Gods: Atheism in the Ancient World, by Tim Whitmarsh New York: Knopf http://newramblerreview.com/book-reviews/classics/imaginings
  120. Tuveson, E. L (1964) – Millennium and Utopia. New York, Harper Torch books.
  121. Van Niekerk, B. (2018) – Religion and spirituality: What are the fundamental differences? Theological Studies 74(3),http://www.scielo.org.za/scielo.php?script=sci_arttext&pid=S0259-94222018000300003
  122. Vega, E. (13.3.2014) – “The Cybershaman Tribe,” The Cybershaman Tribe, http://cybershaman.ning.com/.
  123. Watts, G. (17.11.2017) – What does it mean to be spiritual? The Conversation http://theconversation.com/what-does-it-mean-to-be-spiritual-87236
  124. Weber, M. (2001) – The Protestant Ethic and the Spirit of Capitalism, T. Parsons, Transl. Routledge Classics
  125. Wertheim, M. (1999) – The Pearly Gates of Cyberspace. New York: W. W. Norton & Company
  126. Wessie du, T. (25.10.2018) – Yuval Noah Harari’s Half-Baked Guide to the 21st Century https://arcdigital.media/yuval-noah-hararis-half-baked-guide-to-the-21st-century-43c9f3215c1
  127. Wilson, D. S. (2002). – Darwin’s cathedral: Evolution, religion, and the nature of society. Chicago, IL: University of Chicago Press.
  128. Whitmarsh, T. (2016) – Battling the Gods: Atheism in the Ancient World Paperback. Alfred A. Knopf.https://www.amazon.com/Battling-Gods-Atheism-Ancient-World/dp/0307948773
  129. Wolcott, J. (8.1.2013) – Wired up! Ready to go! Vanity Fair. Retrieved from https://www.vanityfair.com/culture/2013/02/quantified-self-hive-mind-weight-watchers
  130. Wolf, G. (2007) – “The Curse of Xanadu". Wired magazine https://www.wired.com/1995/06/xanadu/
  131. Wolf, G. (2009) – Know thyself: Tracking every facet of life, from sleep to mood to pain, 24/7/365. Wired. Retrieved from https://www.wired.com/2009/06/lbnp-knowthyself
  132. Wolf, G. (2010) – The data-driven life. New York Times Magazine. https://www.nytimes.com/2010/05/02/magazine/02self-measurement-t.html
  133. Ungerleider, N. (13.2.2017) Forecasting The Future And Explaining Silicon Valley’s New Religions . Fast Companyhttps://www.fastcompany.com/3066813/yuval-harari-inside-homo-deus-and-silicon-valleys-new-religions
  134. Zuckerman, P. (2014) – The Rise of the Nones: Why More Americans are Becoming Secular, and What that Means for America. In: Pinn A.B. (eds) Theism and Public Policy. Studies in Humanist and Atheism. Palgrave Macmillan, New York https://link.springer.com/chapter/10.1057/9781137465306_3
  135. Zajonc, A. (1997) – Buddhist technology: Bringing a new consciousness to our technological future. In Seventeenth annual E. F. Schumacher lecture. Williamstown, MA: Williams College. https://centerforneweconomics.org/publications/buddhist-technology-bringing-a-new-consciousness-to-our-technological-future

מקורות בעברית וקריאה מורחבת

  1. אדמס, ד' (1985) – מדריך הטרמפיסט לגלקסיה. ירושלים: כתר
  2. אלחנתי, מ' (2002) – הרהורים סוציו־היסטוריים, האדם הווירטואלי: בין אינדיבידואליזם לקולקטיביזם. כתב העת הישראלי להנחיה ולטיפול קבוצתי. חורף, 9–12
  3. אורן, נ' (11.9.2017) – ביקורת מאמרים: השקרים של הררי. זווית אחרת. במה לדעות ושיח רעיוני
  4. אילני, ע' (29.4.2008) – גורו לכם. הארץ – גלריה https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3370691
  5. בירנבאום, ל' (2011) מי מפחד מרוחניות: אתר אישי, ד"ר ליאורה בירנבאום.
  6. גוטוויין, ד' (8.11.2018) – כך נהפך יובל נח הררי לאידיאולוג של האליטות הליברליות. הארץ – ספרים
  7. גרימלנד, ג' (19.11.2011) – היום שבו האינטליגנציה המלאכותית תהיה יותר חכמה מאתנו. דה מרקר https://www.themarker.com/markerweek/1.1568539
  8. הררי, י"נ (2011) קיצור תולדות האנושות. תל אביב: דביר
  9. הררי, י"נ (23.2.2013) עלייתה של האמונה החדשה ב"דת המידע". הארץ
  10. הררי, י"נ (2015) – ההיסטוריה של המחר. תל אביב: דביר
  11. הררי, י"נ (31.8.2017) האמת החילונית. ידיעות אחרונות
  12. הררי, י"נ (16.10.2018) יובל נח הררי מציג: שאלות שצריך לשאול את הפוליטיקאים, לפני שנצביע עבורם. דה מרקר
  13. הררי, י"נ 20.12.2018) – כל האמת על פייק-ניוז. ידיעות אחרונות – מוסף
  14. וייטמן, מ' (3.2.2016) – מהפכה תעשייתית רביעית או רוחנית ראשונה? האתר של וייטמן: laitman.co.il
  15. ורצברגר, ר' ופררו, ש' (4.12.16)תנועות דתיות חדשות בישראל: ניאו-פגאניזם. מכון ון ליר ומיד"ע
  16. זיו, א' (25.8.2018)החדש של יובל נח הררי: הגורו סותר את עצמו. ידיעות ספרים
  17. לופז, ר' (1984) – חכמה. מדע וטכניקה שלושה נדבכי הידע המדיבאלי והרביעי האסור. הרבעון להיסטוריה, 15: 28–34
  18. לייבוביץ, י' (1974) – הומניזם בעידן מדעי-טכנולוגי. רבעון פילוסופי, כ"ה: 21–25
  19. מייזלר, י' (2014) – ויהי בימי שלוט השופטים – לביקורת התאולוגיה החוקתית של ולוגיה חוקתנית. מתוך: תיאופאתולוגיה חוקתנית, הבונאפארטיזם השיפוטי. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  20. פיינר, ש' (2010) שורשי החילון. מרכז זלמן שזר
  21. פישר, נ' (7.1.2018)משחקי הדת: העולם נקרע בין הדתה לחילון. ynet
  22. פישר, י' (2015) – מבוא: חילון וחילוניות – מצע תיאורטי ומתודולוגי. בתוך י' פישר (2015), חילון וחילוניות: עיונים בין-תחומיים (עמ' 11–43). מכון ון ליר והוצאת הקיבוץ המאוחד.
  23. פרי, מ' (15.10.2018)טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא מהפכה פוליטית וחברתית. מרקר
  24. פריחריו, א' (1996) – סיינטולוגיה והגדרות מודרניות של דת במדעי החברה. ארגון הסיינטולוגיה הבינלאומי
  25. פריסקו, ת' (21.9.2009) – מיניות בבודהיזם – לא מה שקיוויתם. לולאת האל
  26. פרסיקו, ת' (14.2.2019) – איך נוצרה היהדות הישראלית החדשה? הארץ – מוסף
  27. קורצוויל, ר' (2002) – פתח דבר: הסינגולריות מתקרבת. מאגנס
  28. שנהב, י' (2018) – שמיים ריקים ממלאכים: פולמוס ההדתה בחופת האתיקה הפרוטסטנטית. סוציולוגיה ישראלית, 2 (19), 1–22