(36 תגובות)

פתולוגיה, מיתוס ופאניקה מוסרית בהתמכרות לאינטרנט

תמצית1

בחברה המודרנית, תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם המביע אותן בצורות שונות ומצוקות הקשורות לאינטרנט בכלל זה, אולם לייחס לטכנולוגיות האינטרנט את הגורם הישיר למצוקה אין לה, בינתיים, על מה להסתמך. שכן, ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרו עדיין קריטריונים קליניים או סממנים פתולוגיים. היא איננה נחשבת כהפרעה נפשית ואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. כמו כן, אין מחקרים אפידמיולוגיים אשר יסייעו להגדיר את הגלישה הנורמאלית באינטרנט ואת הסטייה ממנה באופן שניתן יהיה להסיק מהם ממצאים תקפים ביחס לפָּתוֹלוֹגִיה. כך, בניגוד להגדרות עממיות ועיתונאיות חוזרות ונשנות של פאניקה מוסרית ביחס ל"התמכרות לאינטרנט", אנו רואים כי באופן כללי, הממסד הפסיכיאטרי דוחה הגדרות אלו. לאור זאת, נשאלת השאלה: כיצד מובנה מוצג דימוי ההתמכרות? אילו כוחות חברתיים פועלים לעיצובו ולטיפוחו?. התמקדות בדימוי ה"התמכרות לאינטרנט" יש בה כדי לשפוך אור לא רק על הבנת התופעה בכללותה אלא אף מעבר לכך. היא מובילה לדיון בסוגיות המעבר מהזירה המדעית-פסיכיאטרית אל הזירה הציבורית-עיתונאית.

כהסדר חברתי אלטרנטיבי, התפתח מיתוס המסייע ליצירת סמן נגטיבי לסדר החברתי הווירטואלי ולהתנהגות אינטרנטית רצויה. מיתוס זה, מעניק "לגיטימציה" להתערבות חברתית על מנת למנוע פגיעה אפשרית בתהליכי הסוציאליזציה של הצעירים בחברה. ההתמכרות של הצעירים נהפכה למֶטָפוֹרָה של מלחמת תרבות בין-דורית. במאבק זה, האינטרנט מתואר כאבן נגף וכתיבת פנדורה וירטואלית, המכילה הרבה מתחלואי החברה. ההתמכרות שוב איננה נתפסת כתדירות הגלישה בלבד, אלא מיוחסת בעיקר לאיכותן של סביבות הגלישה.

תפיסת ההתמכרות כ"מחלה" נעשית במסווה של חמלה ודאגה לזולת, בעוד שלמעשה, היא מושפעת מאינטרסים כלכליים, חברתיים ופוליטיים, המבוססים על עצמה וכסף.

פתח דבר2

"...מאה אלף ישראלים מכורים לאינטרנט ("PC-On" 20.4.2004)
"...סקר של משרד החינוך מגלה כי 17.5% מהתלמידים סובלים מהתמכרות למחשב..." (מעריב 7.12.2005).
"... 8 מיליון נשים וגברים בכל העולם ובכל הגילאים מכורים לאינטרנט ברמות שונות..." ("ידיעון ממשל זמין" 2006).
"מחקר: ההתמכרות לאינטרנט-מחלה רשמית" (1.12.2006 YNET)
"...מחקר חדש טוען כי 8 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מהתמכרות לאינטרנט...." (הארץ 12.12.2006)
"עשרות ישראלים סובלים מהתמכרות לאתרי אינטרנט" (דה מרקר 15.3.2007)

לאחרונה, החלה התעניינות גוברת בתופעת ה"התמכרות לאינטרנט", קרי, שימוש מוגבר בפעילות המחשב והאינטרנט. שימוש זה, הוגדר במדיה כסטייה, הטומנת בחובה סכנות כגון אובדן שליטה עצמית, כפייתיות והשתעבדות.

למרות עושר הכתיבה בנושא, אנו רואים כי, לפי שעה דוחה הממסד הרפואי-פסיכיאטרי את הטענות הללו. שכן, לתפיסה זו עדיין אין סימוכין במערכות החברה האמורות לקבוע את מעמדה של ההתמכרות.

במאמר הנוכחי ננסה לעמוד על ניסיונות שכשלו להתייחס אל ההתמכרות כאל מחלה. כמו כן, נדון בהבנייתו של מיתוס ההתמכרות, המבטא במידה מסוימת, מניעים חוץ-רפואיים, כגון, אינטרסים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. תחילה נדון בתהליכי המדיקליזציה של ההתמכרות המתרחשים בממסד הרפואי.

המדיקליזציה של ההתמכרות

ההתבוננות ב"התמכרות לאינטרנט" מחזירה אותנו לדיון דומה ביחס לתפיסת מקומו של השיגעון בחברה. על פי דיון זה, משתנה התפיסה בהתאם לשינויים בנורמות התרבות במהלך ההיסטוריה. בנושא זה דנו בהרחבה בין היתר, פוקו (Foucault 1965) (פוקו 1986), תומש סאס3 (1986 Szasz) ורבים אחרים.

לטענת פוקו, מאמצע המאה ה-17, תפסה דמותו של המשוגע כסמן נגטיבי של הסדר החברתי את מקומו של המצורע, (פוקו 1986). עד אז, נסבל השיגעון מבחינה חברתית. אולם, כשהופקדה הגדרת השיגעון בידי הפרופסיה הרפואית, הפך הדיון אודותיו למונולוג בתוך הפרופסיה הפסיכיאטרית ולא כדיאלוג עם הסביבה החברתית.

הרפואה המודרנית הפכה לסוכנת חברתית בעלת סמכות וכוח, החל מסוף שנות הארבעים של המאה שעברה. התוקף החברתי שלה מתבסס על האבחנות הקליניות האובייקטיביות של המחקר המדעי.

בידי הפרופסיה הרפואית הסמכות להגדיר התנהגות מסוימת כבעיה רפואית, או כמחלה, שריפויה הוא באמצעות טיפול נפשי או/ו תרופתי. התהליכים הקשורים לקביעת המחלה מכונים מדיקליזציה. (Medicalization), תהליכים אלה, מאפשרים לממסד הרפואי להפוך בעיות מוסריות וחוקיות למחלות על ידי החלפת מערכת תוויות אחת בשנייה. נקודת המוצא של ההיבט המוסרי קובעת אפריורי, כי כל אדם אחראי למעשיו. לכן, "החלפת התוויות" פירושה, כי המתמכרים הם חולים, אשר התנהגותם סוטה מן המקובל והם אינם אחראים למעשיהם. היא מותירה בידי הממסד הרפואי את הצורך לטפל בהם, גם אם זה בניגוד לרצונם.

בדתות מסוימות כגון האסלם4, המדיקליזציה אפשרה להפוך את ההתמכרות לאלכוהול לחולשה מוסרית המנוגדת לרצון האל. בלשון ציורית ניתן לומר, כי היא הפכה מנקטר האלים לכוס התרעלה (טייכמן 2001). במילים אחרות, המעבר משתיית אלכוהול לאלכוהוליזם עבר תהליך של תיוג רפואי המבדיל בין אנשים "חולים"5 ל"בריאים".

ההומוסקסואליות תויגה אף היא כהפרעה נפשית בשנת 1968, במדריך לאבחנת מחלות פסיכיאטריות6 (DSM II), אף כי הוסרה במהדורות הבאות. שתי הדוגמאות הללו, ההתמכרות לאלכוהול מחד והומוסקסואליות מאידך משקפות את השינויים החלים בנורמות החברתיות ואת מעמדה המונופוליסטי של הרפואה בשינויים אלו.

בניסיונות המדיקליזציה הראשונים בתחום ההתמכרות למחשב ולאינטרנט, היא תויגה כפתולוגית. לפני כעשרים וחמש שנים טבע שוטון (Shotton, 1989) לראשונה את המונח "התמכרות למחשב" (Computer Addiction). שש שנים מאוחר יותר (1995), תיאר הפסיכיאטר הניו-יורקי איון גולדברג, את התופעה כ"הפרעה של התמכרות לאינטרנט" (IAD -"Internet Addiction Disorder"). בתיאור התופעה עשה גולדברג שימוש בקריטריונים דיאגנוסטיים (Diagnostic Criteria) מקובלים בקודכס הפסיכיאטרי (DSM) . אולם למעשה, התכוון גולדברג לתאר את ההתמכרות כפָּרוֹדְיָה של מחלת נפש הקרויה כך מאז פרסומה ...

"Ivan Goldberg's Parody of "Pathological Computer Use Disorder "

"...He (psychiatrist Ivan Goldberg) decided to play a little joke on the members by posting a parody of the American Psychiatric Association's "Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders..." New Yorker Magazine 13.1.1997).

רק לאחר שקיבל תגובות רבות נוכח גולדברג לדעת כי, הפרודיה שהציג נלקחה ברצינות. לפיכך, הוא הצהיר, כי לא היה כלל בכוונתו להשוות את ההתמכרות לרשת (netaholism) אל התמכרות להרואין. הוא הדגיש, כי למעשה לא ניתן כלל להגדיר את ההתמכרות לאינטרנט במונחים פסיכיאטריים. למרות הכחשתו הנמרצת של גולדברג, היא הניחה את היסודות לבניית מיתוס ההתמכרות ועל כך בהמשך.

אחת העבודות הראשונות שהתבססו על הפרודיה של גולדברג, נעשתה לפני כעשור על ידי צמד חוקרים שוויצריים (Egger & Rauterberg 1996)7, מהמכון הפדראלי לטכנולוגיה בלוזאן (Swiss Federal Institute of Technology) עבודתם, לא אישרה את קיומה של התמכרות.

מקרה קליני ראשון פורסם ביוזמתה של הפסיכיאטרית .Kimberly Youn הסבורה שההתמכרות לאינטרנט היא אכן מחלה, ואף כתבה ספר בנושא זה ("Caught in the Net") (Young, 1998). המקרה אותו תיארה נסב על עקרת בית בת 43 שהתמכרה לאינטרנט אף שלא סבלה בעבר מבעיות פסיכיאטריות (Young, 1996 a). יאנג אף הקימה באוניברסיטת ברדפורט (Bradford), את "המרכז להתמכרות ברשת בפנסילבניה" (Center for Online Addiction in Pennsylvania), הנחשב לאחד המרכזיים בנושא ההתמכרות. החוקרת מודעת לכך כי רבים מעמיתיה אינם מקבלים את תיוגה של ההתמכרות כמחלה ומסתפקת באמירה כי בעיית ההתמכרות היא מבחינתה בעיה סמנטית ולא מהותית.

לעמדתה של יאנג מצטרפת גם הפסיכולוגית מבוסטון, מרסה אורזק (Maressa Hecht Orzack), העוסקת בתרפיה של התנהגות קוגניטיבית. אורזק הקימה את שירותי ההתמכרות למחשב ליד בית החולים מקלין (Computer Addiction Service at McLean Hospital). את דעתה היא פרסמה כבר לפני כעשור (Orzack 1998) ומחזיקה בה עד היום.

בראיון למגזין הווירטואלי לחומרה ולמחשבים "Ars Technica", טענה אורזק כי 40% משחקני המשחק מבוסס הרשת World of Warcraft הנחשב כלהיט בעולם המשחקים, הם מתמכרים Reimer 2006)).

על כך הגיב הפסיכולוג J.M. Grohol , העוסק אף הוא בנושא ההתמכרות ומתמחה בשירותי בריאות הנפש המקוונים ומפעיל את האתר העצמאי Psych Central, כי אורזק אינה מבססת דעתה על עובדות אקטואליות וכי המידע שהיא מסרה הוא מהרהורי ליבה בלבד. החוקר אף מוסיף, כי מגוחך לטעון שכל פעילות מהנה היא התמכרות אשר ניתן לכנותה כהפרעה התנהגותית רצינית ("Serious Mental Disorder"). שכן, על פי הגיון זה, גם קריאה ספר במשך 5 עד 10 שעות ביום יכולה להיחשב כהתמכרות לקריאה (Grohol 2005c) . לטענתו של גורהול "העתקת" קריטריונים של סימפטומים דיאגנוסטיים המיוחסים להפרעה, תוך הכנסת שינויים מעטים, במטרה להצביע על קיומה של הפרעה חדשה, היא אבסורדית.

לדעת החוקר, גם מבחן עצמי של ההתמכרות לאינטרנט (Widyanto & Murran 2004) , אינו מגלה כלל מופרעות נפשית שכן המבחן אינו מבוסס על מדגם מייצג וכי 60% מהנחקרים גלשו לצרכי עבודתם כלומר, ש"גלישתם אומנותם"8 ( aGrohol 2005) .

שלב נוסף בניסיונות למדיקליזציה ניתן לראות בעקבות פרסום מחקר קליני שנערך על ידי צוות חוקרים מבי"ס לרפואה של אוני' סטנפורד. בראשותו של הצוות עמד הפסיכיאטר Elias Aboujaoude, המנהל את קליניקה לטיפול בהתמכרות (Stanford's Impulse Control Disorders Clinic). המחקר הראשון בהיקפו,

"...This article reports the results of the first nationwide random-sample survey of problematic Internet use in the United States..." (Aboujaoude et al 2006)

עשוי לקדם לדעת חוקריו את הדיון האם ההתמכרות היא הפרעה ברורה בפני עצמה או רק ביטוי לבעיות פסיכופתולוגיות אחרות כגון, דפרסיה או התנהגות כפייתית (Obsessive-Compulsive Disorder).

ממצאי המחקר המתייחסים לסממני האוֹבְּסֶסְיָה האינטרנטית מראים, כי בתשובות הגולשים יש התייחסות לבעיות מצוקה מסוימות, הנובעות מהגלישה. הן באות לידי ביטוי בקרב ששה אחוז לארבע עד ארבע עשר אחוז מבין המשיבים חיובית לשאלות הבאות:

האם יחסך החברתיים סבלו משימוש מופרז באינטרנט? 5.9%
האם אתה גולש כאמצעי להעלמת בעיות או לשכך מצב רוח רע? 8.2%
האם אתה מסתיר את זמן המחשב שלך מהמשפחה, חברים, עובדים ? 8.7%
האם אתה מרגיש צורך בצמצום בגלישה? 12.3%
האם אתה גולש יותר מהזמן שהקצבתה לך מראש? 12.4%
האם קשה לך לא לגלוש כמה ימים? 13.7%

יחד עם זאת, עורכי המחקר מציינים, כי לא ניתן לזהות בין הנחקרים מקרים בעלי משמעות קלינית.

הפסיכולוג הישראלי עזי ברק מביע אף הוא התנגדות ליחס המוטעה לתופעת ההתמכרות באינטרנט

התמכרות לאינטרנט: "... עד כמה התופעה רווחת? ... אין הקפדה על שימוש במונחים ברמה העממית (ולא פחות - העיתונאית) אין הקפדה על שימוש במונחים.... יש "מכורים" לנהיגה, לכדורגל, לריקודי-עם, ליוגה, או לחומוס. כמובן שהשימוש בהקשרים אלו במילה "התמכרות" אינו מלמד באמת על התמכרות אלא, לכל היותר, על שימוש או התעסקות רבה בפעילות זו או אחרת (אולי אפילו "מוגזמת" לפי תפיסה או הערכה זו-או-אחרת), כשפעילות זו באה מבחירה ובהעדפה רצונית. אך אין לכך ולהתמכרות כמעט ולא דבר.
..שיעור ה"מכורים לאינטרנט", על-פי קריטריונים מקצועיים של מושג ההתמכרות, הוא פחות מ-1% מאוכלוסיית המשתמשים ברשת. הכוונה אינה לאחוז המשתמשים באינטרנט שעות רבות (כמוני וכרבים מכם), ולאחוז המדווחים על תחושת קושי כשהחיבור לאינטרנט נמנע מהם, אלא לכאלו שדפוס השימוש שלהם באינטרנט עומד בכמה קריטריונים גם יחד, שכל אחד מהם בפני עצמו אינו מספיק להגדרת הבעיה (כשם שחום גוף גבוה אינו הגדרה לדלקת גרון, אך הוא אחד הסימפטומים שלה; צריך צירוף של כמה סימפטומים על-מנת לאבחן מחלה מסוימת) ...."
(ברק 2006).

אולם, דומה כי, ברק לא דייק בכתבתו המשכנעת, בקבעו כי כ -1% מאוכלוסיית המשתמשים ברשת הם מכורים. שכן, במחקר סטנפורד שעליו התבסס (Aboujaoude 2006), נאמר כאמור, ובמפורש, כי לא ניתן לזהות בין הנבדקים מקרים בעלי משמעות קלינית.

הפסיכיאטר הישראלי מרק רויטמן9 טוען, כי "לא צריך להפוך את כל האינטרנט להפרעה או מחלה. לאינטרנט יש יתרונות אדירים, ואפילו לאתרי מין יש הבט חיובי, אנשים הרי לא היו נכנסים אליהם אלמלא היו זקוקים לגירוי מיני. גם הצ'אטים, בפני עצמם, אינם תופעה שלילית; הם מספקים את הצורך בקשר ובשיחות נפש. לחלק מהאנשים הפתרון הזה עדיף על ברים ודיסקוטקים....כי אדם שעוסק בפעילות כפייתית מסוג זה - עבודה, סקס, אינטרנט, הימורים - בדרך כלל לא רואה את זה כבעיה. האדם עצמו אף פעם לא יגיד ישר - אני מכור לאינטרנט כמו שלא יגיד שהוא עוסק יותר מדי בספורט, או עובד יותר מדי...." (פרקול 2003). הדעה הנחרצת של מרק רויטמן כי אין בני האדם נוהגים לדווח על עצמם כי הם מתמכרים, שנויה במחלוקת. שכן, לעומתה מוצגת טענה הפוכה על פיה גולשים מדווחים בגלוי על תסמינים של מתמכרים. בעיקר אחרי שהם קוראים ספרות פופולארית הדנה בנושא10 (Downs 2005).

ניתן להניח, כי אם ההתמכרות לאינטרנט תופיע בעתיד כמחלה במדריך הפסיכיאטרי, היא לא תרשם תחת הכותרת של "התמכרות" אלא תחת הכותרת של "הפרעות בהתנהגות אימפולסיבית" (Impulse-Control Disorder) כלומר, כהפרעה בדחף כרוני או מתקדם למחלה מנטאלית שעלולה לבוא כתוצאה ממחסור של הורמון במח השולט על ההתנהגות האימפולסיבית. זאת בדומה למקרים של שימוש יתר (Overuse), שבהם בני האדם נמצאים במצוקה או/ו פוגעים בעצמם פיזית, פסיכולוגית, בין אישית, בחיי המשפחה, בתפקודם החברתי, בתעסוקתם ואף לקשרה לוורקהוליזם (Workaholism) (Haddock 2006).

במילים אחרות, "ההפרעות בהתנהגות אימפולסיבית ברשת" עלולות לבוא בסביבות מקוונות ספציפיות כמו באתרי "מין מקוון" ובשאר הסביבות הפורנוגראפיות המקוונות (Internet Ppornography), בסביבות הרוויות ב"יחסים מקוונים" (Cyber-relationship), ב"משחקים מקוונים" Game playing)), ב"הימורים מקוונים" (Gambling), וכן ההתמכרות עלולה להתבטא כגלישה אובססיבית בסביבות שעניינן מידע.

אולם כל עוד לא נערכו מחקרים אפידמיולוגים11 ספציפיים על אוכלוסיית הגולשים, הווה אומר, לא נערכה השוואה בין קבוצת נבדקים שנחשפו לגורם סיכון ובין קבוצת נבדקים שנמנעו מכך, כפי נעשה על קבוצות של אלכוהוליסטים לעומת קבוצות שהתנזרו משתיית אלכוהול, לא ניתן להתייחס להתמכרות לאינטרנט כאל סינדרום העומד בפני עצמו. יש לראות בו תופעה הקשורה לבעיות פתולוגיות אחרות שבהן, כאמור, יש צורך לטפל.

האינטרסים החוץ-רפואיים הקשורים להתמכרות

בעוד הפסיכיאטריה מנסה לשמור על כוחה ומעמדה כשומרת הסף החברתית על מחלות הנפש, החלו לחדור אינטרסים זרים, כגון אינטרסים מסחריים וגורמי שוק, המנסים להשפיע על תהליכי המדיקליזציה

לטענת שלר, המניעים האמיתיים להפיכת ההתמכרות למחלה מוסווים תחת מעטה של חמלה ודאגה לזולת. למעשה, הם נובעים מאינטרסים פוליטיים, חברתיים וכלכליים המבוססים על עצמה וכסף. נראה, כי מניעיהם של הפסיכיאטרים, הפסיכולוגים והפרופסיונאליים בבריאות הנפש, המפזרים דיאגנוזות ומשכנעים את הגולשים במטפורות של מחלות אינם כנים (Schaler 2006)12..

האינטרסים הכלכליים של העוסקים ב"מצוקות הווירטואליות" באה לידי ביטוי בפרסומות על ה"קליניקות לטיפול במכורים לאינטרנט", כפי שניתן לראות בשלושת הדוגמאות הבאות:

באתר של ד"ר דאב גרינפילד :

Welcome to Virtual-Addiction.com from Dr. Dave Greenfield
The Center was founded by Dr. Dave Greenfield, clinical psychologist and authority on the Internet and Internet behaviors. Dr. Dave Greenfield offers consultation, workshops and lectures on a variety of Internet-related topics.
http://virtual-addiction.com/

באתר "www.14wfie.com" :

Stressed? Try giving your PC a rest.
Odds are good you spend time every day on your computer. But how much time? Dr. Maressa Hecht, a psychologist and computer addiction specialist, isn't surprised. "They're neglecting their families. They're not getting their work done. Whenever I see somebody, I talk to them and say 'What is it you expect to find on the computer?'".... Experts say you should set time limits and specific goals for your time with your PC.
(WOAI - San Antonio, TX, USA' 8.2.2006)

באתר של ד"ר קימברלי יאנג (Kimberly Young) שאף הוא בעל אופי עסקי, מופיע "מבחן עצמי" לבדיקת ההתמכרות:

השאלון לבדיקה עצמית של ה"התמכרות לאינטרנט" כולל 20 שאלות. בכל שאלה קיים סולם כאשר הציון הנמוך "לעיתים רחוקות" (1) והציון הגבוה הוא "תמיד" (5). ככל שהתוצאות גבוהות יותר רמת ההתמכרות חמורה יותר, להלן השאלות:
  1. האם אתה גולש מעבר לזמן שתכננת?
  2. באיזה תכיפות אתה מסרב לעשות עבודות בבית על מנת להקדיש חותר זמן לגלישה?
  3. כמה פעמים אתה מעדיף להגיע לריגושים מהאינטרנט מאשר להגיע לאינטימיות עם שותפך לחיים?
  4. כמה פעמים אתה מנסה ליצור קשרים עם גולשים חדשים?
  5. באיזה תכיפות מתאוננים כלפיך על גלישתך הרבה?
  6. באיזה תכיפות הציונים ושיעורי הבית שלך נפגעים כתוצאה מכמות הזמן שאתה מקדיש לגלישה?
  7. באיזה תכיפות אתה מעדיף לבדוק את הדואר האלקטרוני שלך על פני משימות הכרחיות שאתה חייב לעשות?
  8. באיזה מידה הישגיך בעבודה נפגעים כתוצאה מהגלישה?
  9. באיזה מידה אתה מתגונן או מסתיר מהשואלים אותך על נושאי הגלישה?
  10. באיזה מידה אתה מעדיף את הגלישה על פני התעסקות בשאלות המטרידות את חייך?
  11. באיזה מידה אתה מוצא את עצמך בציפיות כאשר אתה מתכונן לגולש?
  12. באיזה מידה אתה פוחד שהחיים ללא אינטרנט יהיו משעממים,ריקניים ועגומים.
  13. באיזה מידה אתה נשבר, צורח או מוטרד אם מישהו מפריע לך בגלישה?
  14. באיזה מידה אתה מוותר על שינה לטובת הגלישה?
  15. באיזה מידה אתה מודאג שאינך גולש או מפנטז על הגלישה?
  16. באיזה תכיפות אתה מוצא את עצמך אומר לעצמך רק כמה דקות יותר לגלוש?
  17. כמה פעמים ניסית להוריד מזמן הגלישה ונכשלת?
  18. כמה פעמים הסתרת מסביבתך את משך הזמן שגלשת?
  19. כמה פעמים העדפת לגולש מאשר להיות עם אחרים?
  20. באיזה תכיפות אתה חש מדוכא, קודר או עצבני שאינך גולש, מה נעלם ראשון שאתה חוזר לגלישה?
מקור : Internet Addiction Test IAT))

למרות שהשאלון פופולארי למדי, הביקורת עליו רבה. השאלון אינו מבוסס על גוף ידע מוסמך ומקובל בתחום. אלא מסתפק במאגר תשובות שנתקבלו מדיווח עצמי של גולשים, באמירות פופולאריות ודעת קהל.

עצם מילוי השאלון מגביר אצל רבים מהגולשים את התחושה כי אכן הם נמצאים במצב התמכרות, שפירושה איבוד השליטה העצמית האופיינית למתמכרים קליניים. התסמינים המוכתבים מראש, ללא כל קשר לסימנים הפתולוגיים, אינה מאפשרים לקבוע את מידת החולי כפי שהנוהל הרפואי מחייב ביחס למחלות המוכרות. עם זאת, למרות המגבלות של השאלון, הוא משמש אמצעי יעיל למדי ליצירת קהל קליינטים משמעותי בארה"ב בהרבה מרכזי גמילה. בישראל, טרם הוקמו המרכזים לגמילה בהתמכרות לאינטרנט, אולם יש כבר קליניקות העוסקות בנושא ואף מפרסמות זאת באתרים המסחריים כמו ב"מרכז הרופאים המומחים"13 :

התמכרת כבר לאינטרנט?
עם הגידול במספר המשתמשים באינטרנט הן לצורכי עבודה והן לצרכים הפרטיים, עולה תדירות ותופעת ההתמכרות למחשב הופכת ליותר ויותרן נפוצה. להלן מאמר הדן בהיבטים פסיכולוגיים של הגלישה באינטרנט.
ד"ר מוטי שרצר,פסיכולוג, מטפל ומדריך מוסמך בטיפול משפחתי זוגי
... פנינו לספרות המקצועית לבדוק עד כמה התופעות שצוינו מייצגות. מאמרים המתייחסים בעיקר למציאות בארצות הברית מצאנו שהתמונה הרבה יותר שחורה מכפי ששיערנו. מקור אחד מציין ש-6% מכלל המשתמשים במחשב בארצות הברית (כ-11 מיליון אנשים) סובלת מצורות שונות של התמכרות למחשב, ואילו מקור אחר מציין ש 81% - הגדירו עצמם כמכורים לאינטרנט (כ-30 מיליון גולשים). בכל מקרה אנו מדברים על כמות מבהילה של אנשים .... מכל מקום, כל תופעה של התמכרות לפי הסימנים שהובאו לעיל מחיבת פניה לאנשי מקצוע לטיפול..." ( מ שרצר 2000).

מגמת המיסחור משתלבת גם בכתבות עיתונאיות שגרתיות כמו הכתבה "חדש בארץ: טיפול בהתמכרות לרשת" של מישל דור (YNET 21.06.06) :

חדש בארץ: טיפול בהתמכרות לרשת
"...לא יכולים להפסיק? בשורות טובות - בקרוב תיפתח בישראל קבוצת תמיכה ראשונה למשתמשים כפייתיים באינטרנט ...... בכל קורס ישתתפו 12 אנשים, נשים וגברים כאחד. אורך הקורס הוא כ-12 שבועות, ועלותו 40 שקלים למפגש. מחקר של חברת comScore Networks, שפורסם לאחרונה גילה כי הישראלים מובילים בעולם בשימוש באינטרנט, במונחים של זמן הגלישה. ישראל מובילה את הרשימה - עם 57.5 שעות בחודש לכל משתמש - כפול מהממוצע האמריקני.

"ההתמכרות מתאפיינת בכפייתיות, חוסר שליטה והשתעבדות" מסביר איתן טמיר, פסיכולוג ומנהל קהילת "קבוצות", "מדובר בגלישה אובססיבית לאתרי פורנו, אתרי חדשות, קניות, משחקי רשת, העברות קבצים והתמכרות לצ'טים ופורומים".,,, על פי מחקרים, 20 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם המערבי מדווחים על התמכרות לגלישה באינטרנט. האוכלוסייה הפגיעה ביותר להתמכרות לאינטרנט היא אוכלוסיית עקרות הבית ואנשים השוהים לבדם רוב הזמן, ונעזרים ברשת לצורך יצירת מגע עם אנשים אחרים. ..." (דור 2006)

המיסחור של ההתמכרות מתבטא למשל בתגובה לכתבה הבאה :

עשרות ישראלים סובלים מהתמכרות לאתרי אינטרנט
...."למרפאה שלנו מגיעים אנשים מגיל 20 ומעלה שסובלים מהתמכרות לאתרי סקס, להימורים או לאיסוף מידע", מספר פרופ' יוסף זהר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית ומרפאת החרדה בבית החולים שיבא בתל השומר. ...לדברי זהר, "אנחנו מטפלים כיום בכמה עשרות אנשים, ורואים כיצד התופעה מתגברת והולכת" ... (הנר 2007).

והתגובה המדברת בעד עצמה בצורה חדה וברורה:

הנה לכם סיבה
להסבה רחמנא ליצלן, של הפסיכיאטרים להתעסקות נקייה ומכניסה באוכלוסיה בלתי מוגבלת בגודלה והכנסתה להלן המכורים לאינטרנט...למה לעסוק במקרים קשים ובלתי פתירים כשאפשר לטפל בקלות במכורים החדשים, זה מזכיר את ההסבה שעשו הרופאים למנתחים ומשתילי סילקון בשדיהן של הנערות הרעננות. אפילו הדוקטורים משוועים לפרנסה טובה בלי מאמץ יתר (שושי, מגיבה מס' 3).

האינטרסים המסחריים הקשורים להתמכרות הבאים לידי ביטוי בפרסום ישיר לצרכן, הם חלק מהמגמה הכללית של הגברת הביקוש בשוקי הרפואה הפרטיים (Conrad & Leiter 2004).. מגמה זו בולטת גם בתעשיית התרופות המבקשת להרחיב את שווקיה (Conrad. 2005)

בצד התומכים בהכרה בהתמכרות לאינטרנט כתופעה פתולוגית, מתוך אינטרסים כלכליים, יש המנסים המעוניינים לבלום תהליך זה, מתוך אותם מניעים עצמם. לדוגמה, גופים העוסקים ב"ניהול הטיפול"(Managed Care) ובמימונו. חברות הביטוח הרפואי מתנגדות להכרה בהתמכרות לאינטרנט כמחלה שכן דבר זה יחייב אותם לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול הרפואי או בתשלום דמי ביטוח למבוטחיה (Haddock 2006).

בישראל, ניתן להבחין באינטרסים הקשורים להתמכרות אשר אינם קשורים לרפואה, העולים מתוך פרסומים ממשלתיים. כבר בשנת 2001 פרסמה ממשלת ישראל מסמך רשמי עם סמל המדינה שכותרתו "התמכרות לאינטרנט" שבו נאמר, בין היתר :

התמכרות לאינטרנט
"...כי התמכרות לאינטרנט מוגדרת כשימוש לא מותאם באינטרנט המוביל למצוקה או להתנהגות בעייתית...." .....כמו כל התמכרות אחרת, גם התמכרות לאינטרנט לא מתרחשת בין יום אלא בהדרגה. אבל כשאינטרנט הופך להיות מרכז העולם, היציאה מהבית נראית מיותרת, הקריירה מאבדת מחשיבותה ולעיתים אפילו הקשר עם הילדים נפגע, ברור שיש כאן בעיה המצריכה התערבות...."
(משרד האוצר- אגף החשב הכללי, אתר טכנולוגיות המידע הממשלתי 2001)14 .

האינטרסים של המדינה, שלא נמצא להם עדיין אישוש בספרות המחקרית, ממשיכים להופיע גם בשנת 2007 תוך הדגשה על "התופעות הפתולוגיים" הכרוכות בהתמכרות :

מהי התמכרות לאינטרנט?
"...התמכרות באופן כללי היא שילוב של גורמים נפשיים, גופניים וחברתיים. יש טענה על פיה בכל הקשור למחשבים ואינטרנט הבילוי מול מסך המחשב גורם למוח להפריש חומר כימי הנקרא דופאמין, הדומה לאדרנלין, והוא שגורם באופן מיידי לתחושת רגיעה, התרגשות ומצב רוח טוב. כשנפרדים לרגע ממסך המחשב מרגישים ריקנות, דיכאון ומחכים בקוצר רוח לרגע הבא מול המחשב .תופעת ההתמכרות לאינטרנט ידועה ומוכרת והיא אפילו זכתה לכינוי - "נֵטהוליקס". איגוד הבריאות האמריקאי, שחוקר את התופעה לעומק כבר שנים רבות, גילה כי 8 מיליון נשים וגברים בכל העולם ובכל הגילאים מכורים לאינטרנט ברמות שונות..." ("ידיעון ממשל זמין" 2006).

הכתבה הנ"ל אף קבלה את האישור כ"סקירה ממשלתית" באתר משרד האוצר, ומומלצת על ידי השרות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) תחת הכותרת : שימוש במדיה ובאינטרנט>> היום הלאומי לאינטרנט בטוח15 2007 .

במילים אחרות, האינטרסים הלא רפואיים הקשורים למדיקליזציה של ההתמכרות, הפכו לדיאלוג בעל עוצמה בסביבה החברתית. דיאלוג זה, מהווה אלטרנטיבה למונולוג הממשיך להתנהל בפרופסיה הפסיכיאטרית.

אלטרנטיבה זו, ייצרה למעשה את המיתוס של ההתמכרות, אשר בעצם טבעו אינו זקוק לממצאים מדעים ומסתפק במידע אקראי ובלתי מבוסס.

המיתוס שתחילתו בפרודיה

מיתוס ההתמכרות16 (Internet Addiction Myth ) התפתח בעקבות פרסומה (1997) של הפָּרוֹדְיָה של אוון גולדברג ה Ivan Goldberg's Parody of "Pathological Computer Use Disorder" הוא קיבל חיזוק בעיקר משתי הפסיכיאטריות, קימבלי יאנג (Kimberly Young) וגורהול מרסה אורזק (Maressa Hecht Orzack), המשמשות עד לכתיבת שורות אלו, אורים ותומים בכל הקשור למה שמכונה "התמכרות לאינטרנט".

מיתוס המבוסס על מטפורות של מחלות, נהפך לקליט במיוחד במדיה. הוא זוכה לרייטינג גבוה גם בקרב צרכנים שאינם נמנים על הגולשים. הוא מאפשר מתן לגיטימציה להצבתם של שומרי סף, מתחומי הטיפול, החינוך והאכיפה לשם קביעת גבולות השימוש באינטרנט" . במיתוס, זה, האינטרנט מהווה מקור חולי להרבה מתחלואי החברה:

למה תמיד מאשימים את האינטרנט?
"... אמצעי התקשורת ההמוניים... משמשים כמובילים, מנהיגים ומנצחים על מקהלת המייבבים והמקטרים. כותרות שכיחות בעיתונות מאשימות (ישירות, בעקיפין, או במשתמע) את האינטרנט כמעט בכל פגע...מספר ה"מכורים לאינטרנט" עצום והולך ועולה. המפלצת בולעת ומחסלת אותנו, פחות- או- יותר..." (ברק 2007)17

אחת מדרכיה של המדיה היא להפוך מקרים אקראיים לתופעות חברתיות נפוצות. לדוגמה המקרה הטרגי שאירע לאופיר נחום בשנת 2001 מובא מאז להוכחת הסכנות שבאינטרנט:

"....הסיפור שממחיש בצורה הטובה ביותר את האיומים והסיכונים שבאינטרנט הוא סיפורו של אופיר נחום. אופיר, נער בן 16 ..."("צופים ברשת" 2005).

בדרך דומה של רדוקציה של לקט תופעות אקראיות וחלקיות המוצגות כעובדות, נבנה ומשתמר גם מיתוס ההתמכרות, להלן מספר דוגמאות:

כתבה שהתפרסמה ב- ניו יורק טיימס:

The Symptoms of Internet Addiction By Pam Belluck
"....NOT long ago, in a drug and alcohol rehabilitation center in Texas, a 17-year-old boy was weathering withdrawal at its worst. His body shuddered with convulsions. He hurled tables and chairs around the hospital....". (The New York Times, 1.12.1996).

דוגמא מתוך מסמך של הספרייה הווירטואלית של מט"ח ללא ציון תאריך:


התמכרות לאינטרנט
"...סנדרה האקר, עקרת בית מסינסינטי, התפרסמה כאשר הורשעה בהזנחת ילדיה עקב התמכרות לאינטרנט ונשלחה לטיפול גמילה. האקר נעלה את שלושת ילדיה בחדר מט ליפול, שעל רצפתו היו פזורות זכוכיות שבורות. השוטרים שבאו לאסור אותה סיפרו שמלבד המחשב והסביבה המקיפה אותו, הבית היה מזוהם וניכר כי לא טופל זמן רב..." (עילם 1998 )18

פתיח מתוך הרצאה של עיתונאי בכנס שדן ב"התמכרות לרשת - התמכרות ברשת" באוניברסיטת תל-אביב (15.2.2006) דוגמא מסין להוכחת קיומה של התמכרות אצל בני הנוער:

>"...המקרה של הנער הסיני בן ה - 13 שהתמכר למשחקי מחשב עד שהתאבד...יש אנשים שמתחברים לרשת "לחיים ולמוות". ידועים מקרים של צעירים שהיו מעורבים במשחק רשת שלא ניתן לעזוב "אפילו לרגע" ומצאו את מותם בהתייבשות ורעב מול המחשב, כעבור יממות שלמות של ישיבה רצופה.. " (הכהן 2006)19.

אולם במקרה זה כבר העז עמיתו העיתונאי יובל דרור לבקר את הדברים ...

"איזה פחד - מכורים לאינטרנט" "... אחת לכמה חודשים מופיעה באחד מאמצעי התקשורת כתבה על מכורים לאינטרנט. למה? כי זה נורררא מפחיד. יווו, אנשים מתמכרים לאינטרנט....אלי הכהן, שהפליא בנתונים מבהילים ומטומטמים עד זרא ...." (דרור 2006).

נראה כי הבאת קטעי מידע על ההתמכרות מארצות רחוקות, מחזקת את המיתוס והראיה, שמספר ימים לאחר פרסום הכתבה של אלי הכהן שוב הופיעה דוגמא, הפעם מיפן, הדנה בהתמכרות לאינטרנט ("קווים לדמותו של הסקרין-אייג'ר") שהתפרסמה בעיתון "הארץ" (8.1.2007).

"... מכל תופעות ההתמכרות בעולם הווירטואלי, הקיצונית ביותר היא של ההיקיקומורי בארץ הסוני העולה יפאן ..." (שחר 2007) .

אם כן, המדיה, מביאה דוגמאות מארצות רחוקות ומשתמשת במידע חלקי לביסוס מיתוס ההתמכרות. דרך אחרת בה נוקטת המדיה היא, פרסום מידע המושתת, כביכול, על מחקר מדעי, כדוגמת כותרת כתבה שהתפרסמה באתר YNET על מחקר מדעי שנערך בסטנפורד (Brandt 2006).:

מחקר: ההתמכרות לאינטרנט-מחלה רשמית (1.12.2006 YNET )

אלא שעיון במחקר המצוטט בכתבה מעלה, כי לא דובר בו כלל על מחלה רשמית. יתרה מזו, צוין בו מפורשות כי נדרש מחקר נוסף, כפי שניתן ללמוד מתוך פרק הסיכום:

"...Future studies should delineate whether problematic Internet use constitutes a pathological behavior that meets criteria for an independent disorder, or represents a symptom of other psychopathologies..."
(Aboujaoude 2006).

בצד בניית מיתוס ההתמכרות, ניתן ללמוד על הסתייגויות ראשונות. כך לדוגמה מופיע הביטוי "שוב רוצים לקטלג אותנו כחולים" בתוך כתבה המציגה מחקר שבו נמצא כי שמונה אחוז מהגולשים שהשתתפו במחקר הם מתמכרים:

מכורים לרשת?
"...מחקר חדש טוען כי 8 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מהתמכרות לאינטרנט. שוב רוצים לקטלג אותנו כחולים..." (אילני 2006).

למרבית ההפתעה קיים כבר מחקר ישראלי שקבע כי, מאה אלף ישראלים מכורים לאינטרנט, כפי שניתן ללמוד מתוך כתבה שהופיעה בעיתון "הארץ":

מאה אלף ישראלים מכורים לאינטרנט
לפי מגזין האינטרנט "PC-On", המשק מפסיד חצי מיליארד שקל כתוצאה מגלישה ברשת בזמן העבודה.
".... בישראל יש יותר מ-100 אלף מכורים לאינטרנט, 6% מהמשתמשים - כך עולה ממחקר שערך "PC-On", מגזין אינטרנט העוסק במחקר בתחומי הרשת. מהממצאים עולה כי ההתמכרות לאינטרנט היא תופעה נפוצה והרסנית, המתאפיינת בחוסר מודעות, טיפול מועט, מגבלות תקציב ובושה של המתמכרים...בנוסף לפן האישי של הפגיעה במכור, קיים ההיבט של העלויות שגורמים עובדים לארגונים ואובדן התוצר למשק. כך לדוגמה, בארגון בינוני-גדול, המעסיק כ-500 עובדים, יש לפי תחשיב של 6% כ-30 מכורים בממוצע, הגולשים באינטרנט בזמן עבודתם. במגזר הארגוני עסקי כולו מדובר על יותר מ-50 אלף עובדים המביאים להפסד תוצר מוערך של יותר מ-500 מיליון שקל השנה.... איך תדע שאתה מכור החוקר איוון גולדברג הכין רשימה של קריטריונים לאבחון התמכרות לאינטרנט...." (ימיני 2004).

אולם, בבדיקה מתברר כי "המחקר" שעליו מתבסס המאמר20 מקורו בידיעה שהופיעה בעיתון "PC-On"

והפעם...מתמכרים לרשת
"..בסקר שנערך בשנת 2001, מצא איגוד הבריאות האמריקאי כי שמונה מיליון נשים וגברים מרחבי העולם , כששה אחוזים מגולשי האינטרנט בזמנו מכורים לרשת. בהתבסס על מספר הגולשים בשוק הישראלי ניתן להעריך כי בארץ מעל מאה אלף גולשים סובלים ברמות שונות של התמכרות לאינטרנט..."
(PC ON 12.4.2004)

במילים אחרות, מדובר ב"סקר" המתבסס על מחקר אמריקאי משנת 2001, שמקורו אינו מצוטט, אשר על פיו מעריך העיתון PC ON את מצב המתמכרים בישראל בשנת 2004 . כך מצליחה אפוא המדיה לטפח את מיתוס ההתמכרות.

טיפוח המיתוס גורר לעיתים תגובות חריפות של גולשים עליהן ניתן ללמוד מתוך טוקבקים לכתבות בנושא זה. כזו היא תגובה מס' 8 שנדלתה מתוך 86 ביקורות גולשים (טוקבקים) לכתבה של גלית ימיני (09:13 20/04/04 ):

כתבה מצחיקה בדיונית ורחוקה שנות אור מהמציאות!!!
"...וואלה באמת אני מתפלא עליכם- מי לעזאזאל הביא אותכם למצב שאתם מפרסמים כתבה כה מצחיקה והזויה ,כל כך הזויה שבדקתי אם היום לא אחד באפריל כי כאלו שטויות זה חייב להיות עבודה בעינים, מי שהביא לכם את הכתבה הזאת יושב עכשיו ומתמלא בחשיבות עצמית על עצם העובדה שהוא גרם ל"וואלה" לאבד שפיות ולפרסם משהו כל כך מגוחך והזוי..." (תגובה מאת: חחחח).

טיפוח מיתוס ההתמכרות באמצעות המדיה משותף למדיה האמריקאית והישראלית. הוא אמנם נתקל לעיתים במחאות גולשים המערערים על הגדרתם כמכורים, אך נקלט היטב בקרב רבים אחרים שהם בעלי אינטרסים מגוונים. אחת הסימנים לחוזקו של המיתוס הוא ששוב המדיה אינה נזקקת יותר למקרים אקראיים וחלקי מידע על מנת לבססו. על כך דווח גו'ן סולר פסיכולוג ומחבר הספר "The Psychology of Cyberspace":

"...Years ago hardly a week went by without a journalist requesting an interview with me about Internet Addiction. Those requests are rarer now..."
(Suler 2006)

בעוד שהמיתוס התפתח בעיקר ביחס לגולשים המבוגרים, הוא מקבל משמעות מטפורית ביחס לגולשים הצעירים. עבור הגולשים הצעירים מהווה האינטרנט מוקד אלטרנטיבי בלתי אמצעי לקשרים עם העולם הסובב ומסגרת משמעותית ליצירת תרבויות נוער חדשות (גולן 2006, בן-רפאל 2006). המבוגרים חוששים לאבד את השליטה על הצעירים ורואים בו איום על מעמדם כמתווכים וכסוכני הסוציאליזציה.

"התמכרות הצעירים" כפאניקה מוסרית

ההתמכרות של הצעירים נהפכה למֶטָפוֹרָה בדיון על "תרבויות המסך" בהם הצעירים גולשים שעות רבות מול מסכי הפלזמה של הטלוויזיה, האינטרנט והמשחקים. תרבויות הנוער הבולטות שבהן מכונות בארה"ב "דור הרשת" ( "Net Generation"), "דור הפלזמה" ו"נוער המסכים"21, (Screen Agers) וביפן "היקיקומורי"22 (Hikikomori). ההתמכרות בתרבויות הנוער הללו היא נורמטיבית ואיננה מצינת את ההתמכרות האינדיבידואלית. אולם גם במקרה כזה ניתן לשאול האם ניתן לקבוע מדד של התמכרות במונחים של שהות גלישה ("שעות רבות")? האם זו יכולה להוות עדות לפוטנציאל הנזק שיכול להיגרם לגולש? על שאלה זו משיב הפסיכולוג הישראלי דוד גרין בשאלה:

"...האם מישהו השוהה 5 שעות כל יום מול המחשב אבל הוא מאושר ומצליח ואחראי ביחסי אהבה, מי אני שאגיד שיש לו בעיה? הפחד הוא לא במספר השעות ביום אלא האם ניתן לראות סימן של מצוקה הנובע מכך..."
(גרין 2006).

אדרבה, לתפוקות של הבילוי הממושך של צעירים מול המסך, יכולה להיות, באופן פרדוכסלי גם משמעות חיובית23 (Positive Addiction) (Glasser 1976). התמכרויות חיוביות הן פעילויות הנובעות מבחירות ומהעדפות חופשיות, העשויות לסייע ולאזן את בריאותו הנפשית של האדם כמו פעילויות בשעות הפנאי, התעסקות בתחביבים, פעילות ספורטיבית, קריאה, לצפייה בסרטים ואף לשיח בנושאי כדורגל. בפעילויות המתגמלות את העוסקים בהם, עלולים צעירים ואף מבוגרים לפתח תלות רבה יותר אף להיכנס למלכודת כפייה (Holden 2001) ובכך לא שונה הגלישה באינטרנט.

הדטרמיניזם הטכנולוגי אינו מגדיר את התופעה במונחי חיוב ושלילה אבל טבעי הדבר שהמעבר לתרבות המסך מעלה את החששות של המבוגרים לפגיעה בהתפתחותם התקינה של הצעירים ובאיכות חייהם בעתיד וגובלת לעיתים, עם פאניקה מוסרית.

אנו יודעים מעט מאד על תחושות הצעירים הגדלים לתוך עולם מרושת ומקבלים את הרשת כחלק מהמציאות של חייהם. אין בידינו מידע על משמעות התרומה הסגולית של הגלישה ויכולת השפעתה על מהלך חייהם. הם עוברים את הסוציאליזציה ברשת (Socialization Online) לצרכי לימודים, בפעילות הפגתית ובעבודה, היא מפתחת פעילות סימולטאנית המחייבת כתיבה וקריאה. ההתמכרות החיובית לאינטרנט עשויה לתרום להעצמה חיובית של הצעירים כמו רכישת ידע, פיתוח כישורים קוגניטיביים; פיתוח התנהגויות פרו- חברתיות, התמודדות עם בדידות, מעורבות אקטיבית (לעומת הטלוויזיה), הסרת עכבות, סקרנות, יזמות וביקורת.

במילים אחרות, המעבר בין התמדה כתכונה חיובית, להתמכרות כתכונה שלילית הוא קצר ביותר.

הבט נוסף של מטאפורת ההתמכרות מתייחסת למלחמת התרבות הבין-דורית. "תרבות המסך" חושפת את בפני הדור הצעיר את עולם המבוגרים על מעלותיו וחולשותיו האנושיות. הרשת מהווה עבורו מוקד אלטרנטיבי לקשרים עם העולם הסובב ללא מתווכים ושומרי סף. חשיפה זו מפקיעה הרבה מהכוח שהיה לדור המבוגרים ובעיקר להורים (הכט 2001, גולן 2006). מטאפורת ההתמכרות נתפסת כמאיימת על הדור הצעיר. היא מסייעת להחזרת השליטה לדור המבוגרים תוך שהיא נותנת לגיטימציה לפקח ולהגביל את חופש הגלישה של צעירים על מנת "להגן על הילדים". המטאפורה מדמה את סביבת אינטרנט ל"תיבת פנדורה" מיסטית, המלאה סכנות של פשיעה, תחלואים, כאב וסבל. גישה סטריאוטיפית זו, המתייחסת לכל גלישה כאל התמכרות, היא דומיננטית בקרב ציבור של הורים, מחנכים, מטפלים ואף פוליטיקאים. כמו כן, היא דומיננטית בקרב קבוצות דתיות...

"...הטבע האנושי הוא כזה, שהתמכרות לתענוג אחד, יוצרת תאווה לתענוג אחר, שפל יותר וחוזר חלילה, בתהליך ספיראלי אינסופי כלפי מטה, לעבר השפלה מוחלטת....וכ"עצות להינצל מהסכנות שבאינטרנט" מוצעים חמש דרגות:
(1) לא להכניס אינטרנט לבית (2) להכניס רק אימייל.(3) להכניס אינטרנט של חברת נתיב.(4) להכניס אינטרנט של חברת מורשת (5) אינטרנט עם צנזור על ידי תוכנות..."
( עולם היהדות והקבלה 2006 ).

גישה זו שניתן לכנותה כ"פאניקה מוסרית", מתאפיינת בכך שגורמים אינטרסנטיים מנסים לשכנע באמצעות נימוקים מגוונים לרוב באמצעות המדיה, כי מאיימת סכנה (מוסרית) מוחשית וממשית, וכי יש לפעול נגדה. המושג "פאניקה מוסרית" נטבע לראשונה סטנלי כהןCohen, 1987) ), על מנת לתאר מצבים בהם החברה מתקשה להסתגל לשינויים וחוששת מפני איבוד הבקרה. ה"פאניקה מוסרית" איננה תופעה חדשה היא הגיע בגלים כבר מאמצע המאה שעברה למשל, כאשר עלו החששות מהשפעת הרוק'נרול שיביאו להפקרות ולהתנהגויות אנטי חברתיות וכן החרדות מ"תרבות הסמים" ('Drug Culture') של שנות החמישים והששים, שיהפכו את בני הדור כולו למתמכרים מטורפים ('Crazed Addicts').

חוקר ישראלי מצא כי גם בישראל השתוללה "פאניקה מוסרית של ממש" כאשר אמצעי התקשורת בשרו (מאי 1982), כי 50% מבני הנוער בבתי-ספר מובחרים משתמשים בסמים, כאשר למעשה הממוצע הארצי נע באותה תקופה בין 3% ל 5% בלבד מאוכלוסיה זו (בן-יהודה 1990 ).

הפאניקה המוסרית עולה גם בהקשרה לאינטרנט למשל בדימויים של ההאקרים, שבהם חלו שינויים קיצוניים, החל מתיוגם החיובי כמדענים - ווירטואוזים וכגיבורי תרבות ועד להפיכתם באמצעות הפאניקה המוסרית, לעבריינים ולטרוריסטים (הכט 2004).

במחקרים על משמעות האינטרנט על חיי מתבגרים עלה נושא ה"פאניקה מוסרית" בעבודותיהם של

Sonia Livingstone, מבית ספר לכלכלה בלונדון (Livingstone 2005), ודפנה למיש מאוניברסיטת ת"א (למיש 2007) - שתיהן הסתייגו מהשימוש המוגזם ב"פאניקה המוסרית" בתיאור גלישת הצעירים.

עם זאת השימוש בפאניקה המוסרית עדין נפוץ בקרב חוגים רבים ומקבל ביטויים מגוונים כמו "ילדים, היזהרו מהאינטרנט, יש לה קרניים" (ליליאן 2007).

גם במשרד החינוך בישראל נעזרים בהתמכרות כפאניקה מוסרית על מנת לסייע בלגיטימציה לפעולותיו.

כך לדוגמה ניתן לראות הפעלת תלמידים באמצעות "שאלון אישי - האם אני מכור למחשבים ואינטרנט?"24 שפותח על ידי Dr. Kimberly Young. דוגמה נוספת בהפעלת תלמידים בנושא ההתמכרות לאינטרנט היא פיתוחן של סדרת פעילויות לימודיות בשם "לכודים ברשת" על ידי "מינהל חברה ונוער" של משרד החינוך, מטרותיהן של פעילויות אלה הן:

  1. "להעלות למודעות את קיומה של תופעת ההתמכרות למחשבים ולאינטרנט בקרב בני הנוער ולעמוד על הנזקים שהיא גורמת להם.
  2. לברר מהי התמכרות ולתת כלי ראשוני לאבחון דפוסי התנהגות שעלולים להביא לידי התמכרות למחשב ולגלישה באינטרנט.
  3. לפתח נכונות להתמודד עם התופעה באופן אישי ולעודד אחריות קבוצתית כלפי כל חבר בקבוצה כדי למנוע ניכור ובדידות" ("על סדר היום" גיליון מס' 8, 2002).

לשם הפעלת התוכנית נעזרו במשרד גם ב"סיפורה של רנה", אשר הגדירה את עצמה כ"מכורה לאינטרנט" ואף הרשתה לפרסם את הסיפור ולהציגו בפני בני הנוער. מספר שנים לאחר מכן (2005) היו כבר בידי משרד החינוך נתונים על ה"מכורים הכבדים" אשר אפשרו להפעיל אף "תוכנית גמילה":

מכורים כבדים
"...סקר של משרד החינוך מגלה כי 17.5% מהתלמידים סובלים מהתמכרות למחשב. מה עושים? תוכנית גמילה כבר פועלת בבתי הספר.
... רבים מבני הנוער בישראל, מבלים שעות ארוכות מול המחשב. במשרד החינוך קוראים להם "מכורים". סקר חדש של המשרד מגלה כי 17.5% סובלים מהתמכרות למחשב. עוד 36.2% מבני הנוער גילו סימני התמכרות המוגדרים "גבוליים". הסקר הקיף 1,245 תלמידי חטיבות ביניים וחטיבות עליונות. אצל 4.2 אחוזים מבני הנוער אובחנה התמכרות חמורה מאוד,.... -97.1% מהנשאלים יש מחשב בביתם, ו-84% מחוברים לאינטרנט. גם בגלישה ברשת מובילים הבנים על הבנות בהפרש ניכר. 89.6% מהתלמידים מחוברים לרשת, לעומת רק 79.1% מהתלמידות.... בני הנוער מבלים בממוצע שלוש שעות וחצי מול המחשב בבית, אולם חלק מהתלמידים מקדישים לכך שש שעות ויותר. תלמידי חטיבות הביניים משתמשים במחשב יותר מתלמידי התיכון: 3.8 שעות בחטיבה, לעומת 3.4 שעות בתיכון...
(קשתי 2005)

לסקר הנ"ל לא נמצאו סימוכין על ידי כותב שורות אלו בשום מקום אחר. תגובות הקוראים לממצאי הסקר היו רק 12 אולם הם מיצגים דעות שונות למשל התגובות הבאות:

".... ושוב הדור הישן, הוותיק, הבוגר והמבוגר לא מבין את הדורות שבאים אחריו... תבינו... ככה יהיה העתיד.. אנחנו נהיה מחוברים לרשת באופן הרבה יותר הדוק... כמו שהיום רוב התרבות שלנו מבוססת על TV וכדומה... ככה יהיה דור העתיד (מגיב מס' 2). "...תירגעו שם במשרד החינוך. ''התמכרות'' למחשבים אינה התמכרות לסמים, אלכוהול, מועדונים, אלימות. ממש כשם שאין פסול ב''התמכרות'' של ילד לקריאה או למשחקי מונופול... " (מגיבה מס' 12 ).

משרד החינוך בישראל איננו היחיד אשר נעזר ב"פאניקה המוסרית" והפך את ההתמכרות למטאפורה. הרבה מהאתרים המסחריים בארה"ב, העוסקים בהתמכרות של צעירים וילדים, מסתמכים על מיתוס ההתמכרות שהתפתח ביחס לגולשים מבוגרים. הם כוללים בפרסומיהם את הפרודיה של ה"סימפטומים הפסיכולוגיים והפיזיולוגים" השנויה במחלוקת בקרב אנשי המקצוע. כפי שניתן לראות באתר הבא:

Be Web Aware
"...Unfortunately, parents and teachers are usually not aware that there is a problem until it becomes serious. This is because it is easy to hide what you are doing online and because Internet addiction is not widely recognized by the medical community...."

הסימפטומים של ההתמכרות המוצגים באתר זה כוללים:

סימפטומים פסיכולוגים : הרגשת שמחה וזְחִיחוּת בגלישה, חוסר יכולת של הפסקת פעילות, הרצון לגלוש יותר זמן, הזנחה של החברים והמשפחה, הרגשת ריקנות, דיכאון ורגזנות, מסירת מידע לא אמין על אודות הגלישה לחברים ולמשפחה, בעיות בחברה ובבית הספר

סימפטומים פיזיולוגים: תסמונת תעלת שורש כף היד, כאבי ראש ומיגרנה, כְּאֵב גַּב, הפרעות אכילה, הזנחת היגיינה האישית, הפרעות שינה, יובש בעיניים.

ראוי גם להזכיר את שני האתרים הבאים העוסקים באופן מסחרי בהתמכרותם של צעירים: Youth and Internet Addiction

Is my child addicted to the internet?

Teen Internet Addiction
Dateline recently aired a series "To Catch a Predator", warning parents of the potential dangers that lurk on the Internet. Those highest at risk are children and teens...

המטאפורה של התמכרות בני הנוער עדיין מתפתחת וזוכה לספקולציות רבות. זאת, למרות שהמחקר על מלחמת התרבויות הבין-דורית והסכנות הפתולוגיות הייחודיות לצעירים טרם זכו לעיון מחקרי מעמיק ולא ניתן עדיין קריטריון אשר יסייע להבדיל בין שימוש תקין באינטרנט (Use) לבין שימוש פוגע (Abuse).

סיכום

התמכרות לאינטרנט במשמעותה הקלינית, טרם נקבעה. לא נמצאה לה עדיין מקבילה בין ההתמכרויות המוכרות שבהן קיים קשר לאובייקטים מסוימים כמו חומרים המשפיעים על האדם פסיכולוגית פיזיולוגית (כימית) כגון, עישון, אלכוהול, סמים ואף תרופות מעוררות (Methamphetamines). חומרים העלולים להשפיע על המערכת העצבית שסימניה25 (Signs) מזוהים רפואית כהפרעות בהתנהגות אימפולסיבית (Impulse-Control Disorder) המשולבת לרוב עם דיאגנוזות פסיכיאטריות אחרות.

הבנייתם החברתית של הסביבות הווירטואליות היא תהליך מהיר שחלים בו שינויים בנורמות המקובלות המתייחסות לתפיסת התנהגות הרצויה ולכן קיימים קשיים אובייקטיביים בקביעת הנורמות והגבולות של ההתמכרות.

אין לנו עדיין כל מושג על רמת "הנורמאליות" של הגלישה באינטרנט. עם זאת, ניתן להבחין בסביבות וירטואליות בעלות סיכון שאין צורך להציגן במונחי התמכרות, שהגלישה בהן מחייבת סיוע של אדם בעל יכולת שיפוטית מוסרית בשלה שכן יכולת זו אצל רבים מבני הנוער, היא עדיין בשלבי התגבשות.

בעבר, חוקרים הראו כיצד המדיה מאמצת את השיח הפסיכיאטרי, כפי שהובלט, לדוגמה, ביחס למקרה אופרה ווינפרי (Illouz 2003 ),. אולם, ההתבוננות בסוגיית ה"התמכרות לאינטרנט" מעלה שאלות גם ביחס להגדרת תפקידה של המדיה כיום. אנו רואים כיצד עיתונאים מעלים סוגיות הנראות משמעותיות מבחינה פסיכולוגית-חברתית ומבקשים למסד בה מושגים קליניים. בכך מבקשים העיתונאים באופן בלתי מודע אולי להפקיע את הלגיטימציה הבלעדית המוקנית לתהליכים אלו למוסדות המדעיים, הרפואיים והפסיכיאטריים. מבחינה זו ייתכן והתבוננות במקרה ה"התמכרות לאינטרנט" יכולה להיתפש לא רק כמבט ממוקד בתופעה, אלא כמקרה מבחן לסוגיה חדשה יחסית (השימוש באינטרנט) שאולי דעת הקהל מבקשת להעמיד לה פרשנות אלטרנטיבית, והתווך העיתונאי מעניק לה תווית והגדרה מכוונת.

המקורות בעברית

  1. בן-יהודה נ' (1990) "סטייה ומפלצות חברתיות", הספרייה הווירטואלית :המרכז לטכנולוגיות חינוכיות.
  2. בן-רפאל (2006) "קווים לדמותו של נוער המסכים" (פנים: 37 נובמבר 2006 )
  3. ברק ע' (2006) התמכרות לאינטרנט: עד כמה התופעה רווחת? ( 29.10.2006 ynet )
  4. ברק ע' (2007) למה תמיד מאשימים את האינטרנט? ( ynet 29.01.07)
  5. גוד א' (2002) על הסטייה; הסוציולוגיה של שימוש בסמים, מיניות חריגה, עבריינות, מחלות נפש ועוד. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה
  6. גולן א' (2006) "מיחשוב הידידות": הבנייתם של יחסים בתקשורת מתווכת מחשב (CMC) עבודת דר' , האוניברסיטה העברית בירושלים.
  7. גרין ד' (2006) "תחום המושב הווירטואלי של המאה ה-21", ( פנים: 37 נובמבר 2006 )
  8. דור (2006) חדש בארץ: טיפול בהתמכרות לרשת
  9. דורון א' (2005) "סם מסוג אינטרנט" ( NRG 5/12/2005 )
  10. דה-רופ, ר' (1972) סמים משכרים ונפש האדם. תל-אביב, "הדר".
  11. הכט י' (2001) "הנעורים הדיגיטאליים", משאבי אנוש 167 : 38 - 50.
  12. הכט י' (2004) "האקרים: בין טכנופיליה לפשיעה ווירטואלית", "מגזין ברשת" (נובמבר)
  13. הנר ל' (2007) "עשרות ישראלים סובלים מהתמכרות לאתרי אינטרנט" ( 15.3.2007 TheMarker )
  14. הרדימן, מ' (2001) בריאות בהגיון; התמכרות. תל אביב, ספרי חמד.
  15. וואלה (2007) מחנה צבאי יגמול אתכם מאינטרנט (27.2.2007)
  16. ויט ר"ק (2004) התערבות במצבי התמכרות: אסטרטגיות לעידוד פנייה לעזר. קרית ביאליק, הוצאת "אח",
  17. טייכמן, מ' (2001) מנקטר האלים לכוס התרעלה; על אלכוהול ועל אלכוהוליזם - גורמים וסיבות, מניעה וטיפול. הוצאת "רמות" אוניברסיטת תל-אביב.
  18. טייכמן, מ.; רהב, ג. (1995) "התמכרויות" חברה ורווחה. ט"ו: 2-3 משרד העבודה והרווחה, ירושלים.
  19. "ידיעון ממשל זמין" (2006) התמכרות לאינטרנט
  20. יובל ד' (2006) "איזה פחד - מכורים לאינטרנט" , "מאבד תמלילים" (27.2.2006)
  21. ליליאן נ' (2007) ילדים, היזהרו מהאינטרנט, יש לה קרניים ( 20.02.07 ynet )
  22. למיש ד' (2007) ילדים ישראלים גולשים: ממצאי מחקר 2006, איגוד האינטרנט הישראלי - כנס 2007 (19.2).
  23. מדינת ישראל משרד האוצר אתר טכנולוגיות המידע הממשלתי "התמכרות לאינטרנט "
  24. מדינת ישראל משרד החינוך - אתר שפ"י Net "היום הלאומי לאינטרנט בטוח" (19.3.07), "התמכרות לאינטרנט"
  25. מכון נטוויז'ן לחקר האינטרנט (2006) "התמכרות לרשת - התמכרות ברשת" - תקציר כנס מיום 15.2.2006
  26. נחשוני ק' (2007) דרוש: עכבר כשר (ynet 14.02.07)
  27. עילם ל' (1998) התמכרות לאינטרנט. הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  28. עולם היהדות והקבלה (2006) הסכנות שבאינטרנט
  29. פוקו מ' (1986) 'תולדות השיגעון בעידן התבונה, ירושלים: כתר.
  30. פלג-רותם ח' (2006) "אינטרנט עושה אותך כזה קטן" (גלובס 27.2.2006)
  31. פנים (2006) "נוער המסכים": ( 37 נובמבר 2006 )
  32. פסיג ג' (2006) "מחקר: ההתמכרות לאינטרנט - מחלה רשמית" ( Ynet 1.12.2006 )
  33. פרץ ח' (2001) "התמכרות לאינטרנט" משרד האוצר אגף החשב הכללי אתר טכנולוגיות המידע הממשלתי.
  34. פרקול ש' (2003) "טיפול בהתמכרות לאינטרנט" ( מעריב, 2.2.2003 )
  35. משרד החינוך - מינהל חברה ונוער (2002) א' שאלון אישי - האם אני מכור למחשבים ואינטרנט?
  36. מינהל חברה ונוער (2002) ב' - מקורות מידע בנושא התמכרות לאינטרנט
  37. מינהל חברה ונוער (2002) ג' "לכודים ברשת" "על סדר היום"
  38. קאופמן, א' (2004) פסיכותרפיה של מתמכרים, הוצאת "אח", קרית ביאליק,
  39. קומרקטינג ישראל תחקיר 654 - מתמכרים לרשת
  40. קשתי (2005) מכורים כבדים ( NRG 7.12.2005 )
  41. שחר א' (2007). "קווים לדמותו של הסקרין-אייג'ר" קפטן אינטרנט
  42. שרצר מ' (2000) "התמכרת כבר לאינטרנט", מרכז הרופאים המומחים

References : Bibliography & Webliography

  1. Aboujaoude E et al. (2006) Potential Markers for Problematic Internet Use. CNS Spectr. 2006;11(10):750-755
  2. American Psychiatric Association (1994) Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders - Fourth Edition (DSM-IV) Washington D.C.,
  3. Barak A. (2007) Reference list on net addiction and pathological use.
  4. Barak A. (2007) References Related to the Internet & Psychology
  5. Belluck P. (1996) The Symptoms of Internet Addiction Nytimes 1.12.1996
  6. Bishop, J. (2005) "Does Internet Addiction Exist?"
  7. Brandt L.T. (2006) Internet addiction: Too much of a good thing? Stanford University 18.19.2006
  8. Center for Internet Addiction Recovery (2006) Internet Addiction Test (IAT)
  9. Cohen, S. (2002) (1972) (1987) Folk Devils and moral panics.(3rd edition). London: Routledge.
  10. Colt G.H. (2006) November of the Soul: The Enigma of Suicide. New York: Scribner
  11. Conrad, P. & Leiter V. (2004) Medicalization, Markets and Consumers Journal of Health and Social Behavior 45:158-176
  12. Conrad, P. (1992) Medicalization and social control. Annual Review of Sociology 18:209-232
  13. CrossRef, ISI, CSA
  14. Conrad, P. (2005) The shifting engines of medicalization. Health & Social Behavior 46 (1): 3-14(12).
  15. Davies J.B. (1992, 1997) The Myth of Addiction, Taylor and Francis Publishers.
  16. Davies J.B. (2001) The Myth of Addiction, The Journal of Cognitive Liberties 2(39-44)
  17. Downs M.F. (2005) Is Pornography Addictive? webMD
  18. Egger,O., & Rauterberg, M. (1996). Internet behaviour and addiction. ETH Technical Report AP-01-96, Swiss Federal Institute of Technology, Zurich.
  19. Fenichel M. (2002) Internet Addiction: Addictive Behavior, Transference or More?
  20. Foucault M. (1965) Madness and Civilization NY: Pantheon.
  21. Fenichel M. et al. (2002) Myths and Realities of Online Clinical Work. CyberPsychology & Behavior 5(5) : 481 -497 An article by the Third Clinical Case Study Group of the International Society for Mental Health Online
  22. Glasser W. (1985) Positive Addiction. New York: Harper & Row.
  23. Goode, E. & Ben-Yehuda N. (1994) Moral panics: The Social Construction of Deviance. Oxford: Blackwell
  24. Furedi, F. (1994) 'A Plague of Moral Panics', Living Marxism 73, (November).
  25. G?ttestam G. (2004) Internet addiction: Characteristics of a questionnaire and prevalence in Norwegian youth (12-18 years) Scandinavian Journal of Psychology 45: (3)223-229.
  26. Grohol J.M. (2005)a More Spin on "Internet Addiction Disorder" Psych Central (16.4.2005)
  27. Grohol J.M. (2005)b What is Internet Addiction Disorder (IAD)? Psych Central (Last revised: 23.5. 2005)
  28. Grohol J.M. (2005)c Expert: 40 Percent of World of Warcraft Players Addicted PsychCentral (10.8.2006)
  29. Haddock V. (2006) Hooked on the Web San Francisco Chronicle 10.12.2006
  30. Hardwig J. (2006) Medicalization and Death Philosophy and Medicine(APA) 6(1):2-8
  31. Holden C. (2001) Addiction: "Behavioral Addictions": Do They Exist? Science 2 294(5544): 980 - 982
  32. Illouz E. (2003) Oprah Winfrey and the Glamour of Misery: An Essay on Popular Culture. Columbia University Press
  33. Lemish, D. (2007) Children and television: A global perspective. Oxford, UK: Blackwell
  34. Li, S. M., & Chung, T. M. (2006) Internet function and Internet addictive behavior. Computers in Human Behavior, 22, 1067-1071.
  35. Littlewood, A. (2003) Cyberporn and moral panic: an evaluation of press reactions to pornography on the internet.. Library and Information Research 27(86)8-18.
  36. Livingstone S. & Bober M. (2005) UK children go online: Emerging opportunities and dangers
  37. Logeman W. (2003)
  38. Internet Addiction Myth Psychotherapy Online 23.1.2003
  39. Orzack M.H. (1998) Computer Addiction: What Is It? Psychiatric Times XV(8)
  40. Reed L. (2002) Computer Addiction as a Gendered Phenomenon
  41. Reimer J. (2006) Doctor claims 40 percent of World of Warcraft players are addicted Ars Technica (9.8.2006)
  42. Rosecrance, J. (1985). Compulsive gambling and the medicalization of deviance. Social Problems, 32:275-284.
  43. Schaler J. A. (2000) Addiction Is a Choice Open Court Publishers Chicago and LaSalle, Illinois
  44. Schaler J. A. (2006) Addico ergo sum: Disputing internet addiction New Therapist (10.10.2006)
  45. Shaffer H. J. (2002) Psychiatric Disorder? Psychiatric Times XIX (4 )
  46. Shotton, M.A. (1989) Computer Addiction? A study of computer dependency. New York: Taylor & Francis.
  47. Shotton, M.A. (1991) The costs and benefits of "computer addiction." Behavior & Information Technology, 10:219-230.
  48. Suissa, A. J. (2006) Gambling Addiction as an Individual Pathology: A Commentary. International Journal of Mental Health and Addiction 4(3)
  49. Suler J. (2004)a. Computer and cyberspace addiction. International Journal of Applied Psychoanalytic Studies, 1: 359-362.
  50. Suler J. (2004)b. The Psychology of Cyberspace
  51. Suler J. (2005). The Psychology of Cyberspace Overview: "Guided Tour".
  52. Suler J. (2006). The First Decade of CyberPsychology
  53. Szasz T.S. (1974) (1961) (1984) The Myth of Mental Illness: Foundations of a Theory of Personal Conduct. Harper & Row. /
  54. Wilkins J. (1997) "Protecting Our Children from Internet Smut: Moral Duty or Moral Panic? The Humanist. 57(5)
  55. Widyanto L. & Griffiths M. (2006) 'Internet Addiction': A Critical Review. International Journal of Mental Health and Addiction 4(1) January.
  56. Wikipedia Internet addiction disorder
  57. Widyanto L. & Murran M. (2004) The Psychometric Properties of the Internet Addiction Test, CyberPsychology & Behavior 7(4):443-450.
  58. Young, K.S (1996) a "Psychology of computer use: XL. Addictive use of the Internet: a case that breaks the stereotype", Psychological Reports, 79(3) 899-902.
  59. Young, K. S. (1996) b Internet Addiction: The Emergence of a New Clinical Disorder. Paper presented to the American Psychological Association Conference, Toronto, (August) 1(3)237-44.
  60. Young, K.S. (1998) Caught in the net. New York: Wiley. Revised, July 2002.
  61. Young, K. S. (2004) Internet Addiction. American Behavioral Scientist, 48(4) 402-415

הערות שוליים

  1. המאמר המלא עומד להתפרסם בחוברת מיוחדת על הנושא "התנהגויות ממכרות והתמכרויות בקרב ילדים ונוער" בעריכתו של פרופ' מאיר טייכמן בכתב העת "מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית".החוברת אמורה להתפרסם בסוף שנת 2007.
    ברצוני להודות לד"ר זיוה לוי על תיקוניה בטיוטת המאמר וכן לד"ר אורן גולן על הערותיו אולם כל האחריות על הנאמר כולה מוטלת עלי.
  2. ניתן למצוא את מקור הכתבות באתרים הבאים:
    "...מאה אלף ישראלים מכורים לאינטרנט ("PC-On" 20.4.2004)
    "...סקר של משרד החינוך מגלה כי 17.5% מהתלמידים סובלים מהתמכרות למחשב..." (מעריב 7.12.2005).
    "... 8 מיליון נשים וגברים בכל העולם ובכל הגילאים מכורים לאינטרנט ברמות שונות..." ("ידיעון ממשל זמין" 2006).
    "מחקר: ההתמכרות לאינטרנט-מחלה רשמית" (1.12.2006 YNET)
    "...מחקר חדש טוען כי 8 אחוז מהאוכלוסייה סובלת מהתמכרות לאינטרנט...." (הארץ 12.12.2006)
    "עשרות ישראלים סובלים מהתמכרות לאתרי אינטרנט" (דה מרקר 15.3.2007)/
  3. לדעת "אבי התנועה" האנטי פסיכיאטרית Thomas Szasz, רק הגוף יכול להיות חולה ולא ההתנהגות לכן מחלות רוח הן בחזקת מטפורות.
  4. בחברה הישראלית עצם השתייה של משקאות אלכוהוליים אינה נתפסת כשלילית (טייכמן 2001:104).
  5. במדריך לאבחנת מחלות פסיכיאטריות (DSM-IV) נקבע כי האלכוהוליזם מהווה הפרעת התנהגות הקשורה לשימוש לרעה בחומרים פסיכואקטיביים (אלכוהול או סמים) (טייכמן 2001:125)
  6. The Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM), משמש כמדריך לאבחנת מחלות פסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. המדריך מקובל במרבית העולם המערבי ומשמש לצורכי אבחון ומחקר וכמקור לתביעות לחברות הביטוח הרפואי. עד היום פורסמו 4 מהדורות, הראשונה בשנת 1952, המהדורה הנוכחית פורסמה בשנת 2000 (DSM-IV) , ועל פי התכנון תפורסם המהדורה החמישית בשנת 2010 (DSM V).
  7. המחקר נעשה על 450 גולשים בעיקר משוויצריה מהם 16% נשים ו - 84% גברים בגילאי השלושים. למעל לחמישים אחוז הייתה השכלה לפחות של מכללה. 10% דווחו כי בשנה האחרונה צמצמו את הגלישה, מעל 50% דווחו כי הגלישה מהווה עבורם תחליף לצפייה בטלוויזיה. 10% דווחו כי הם מתמכרים.

  8. Also of particular interest for our purposes, nearly 60% of the sample size used the Internet for their profession. From someone who uses the Internet in my profession, I can assure you my responses to such a questionnaire are not going to be anything like the general population's! (Grohol 2005a).
  9. מנהל "מכון השרון", אותו מצטטת העיתונאית, שרית פרקול במאמרה "טיפול בהתמכרות לאינטרנט" (פרקול 2003).

  10. ....Many people may diagnose themselves as porn addicts after reading popular books on the subject, he says. But mental health professionals have no standard criteria to diagnose porn addiction... (Downs 2005).
  11. הכוונה למחקרים המתבססים על נבדקים שהסכימו להיות חשופים לגורם סיכון וכאלו שנמנעו מכך כמו למשל אלכוהוליסטים לעומת המתנזרים משתית אלכוהול.

  12. Jeffrey A. Schaler, Ph.D., is a psychologist and adjunct professor of justice, law, and society at American University's School of Public Affairs in Washington, D.C. He is the author, most recently, of Addiction Is a Choice (Chicago: Open Court. 2000).
  13. אתר מרכז הרופאים המומחים
  14. המסמך מתייחס לפָּרוֹדְיָה של דר' איון גולדברג על ההתמכרות לאינטרנט (New Yorker Magazine 13.1.1997), כאל הוכחה מוסמכת שעל בסיסו נכתב המסמך באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר.
  15. הכתבה אשר קבלה את האישור כ"סקירה ממשלתית", מומלצת על ידי השרות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) תחת הכותרת שימוש במדיה ובאינטרנט >> היום הלאומי לאינטרנט בטוח 2007.
  16. על המיתוס של ההתמכרות ניתן לקרוא בהרחבה בספרו של דיוויס
    The Myth of Addiction - Davies 1997
  17. פרופ' ברק מלמד קורס מתוקשב בנושא הפסיכולוגיה של האינטרנט המיועד לתלמידי תארים גבוהים באוניברסיטת חיפה. הוא יוזם, מעורב ויועץ בפרויקטים שונים של יישומים פסיכולוגיים וחינוכיים ברשת, כגון: סהר - סיוע והקשבה ברשת , Kasamba , InCrisis , הוא חבר בכיר בשני הארגונים הבינלאומיים המאגדים חוקרים ומטפלים ברשת (ISMHO , ISRII ), ויו"ר לשעבר של המרכז הבין-אוניברסיטאי ללמידה מתוקשבת (מיט"ל). הוא מתחזק ומעדכן בתכיפות באתר מיוחד את הרשימה הביבליוגרפית הכוללת את כל מה שהתפרסם בספרות המקצועית בנושאי ההתמכרות והפתולוגיה של הגולשים ברשת (Barak 2007).
  18. התמכרות לאינטרנט הספרייה הווירטואלית של מט"ח
  19. מתוך הרצאה של אלי הכהן בכנס "התמכרות לרשת - התמכרות ברשת" שהתקיים באוניברסיטת תל אביב (15.2.2006) . המקרה המובא מתייחס במקורו רק להתמכרותו של הנער למשחק המחשב Warcraft ולא למושג התמכרות לאינטרנט במובנו הכולל.
  20. הידיעה שודרה גם בגלי צה"ל והופיע באתר של MSN ב- 16.4.2004.
  21. רבעון הסתדרות המורים "פנים" הקדיש לתופעה את גיליון מס' 37 ( נובמבר 2006).
  22. סאיטו טאמאקי (Saito Tamaki) טבע את המונח ההיקיקומורי המתייחס לנערים ביפן המסתגרים בחדריהם לכמה חודשים או כמה שנים, מגיפים את התריסים, ישנים ביום ונותרים ערים בלילה, יוצאים מהחדר רק לצורכי היגיינה מינימאלית ומנתקים כל קשר עם סביבתם החברתית והמשפחתית.
  23. הפסיכאטור ויליאם גלסר טבע לראשונה בשנת 1976 את המונח "התמכרות חיובית" כמו התמכרות לכושר וספורט וכו' המשפרים את איכות החיים לבין סוגי "התמכרות שלילת" כמו אלכוהול, ניקוטין וסמים המזיקים באופן פתאלוגי.
  24. מבחן (IAT)
  25. תסמינים (Symptoms) תופעות הנגרמות על ידי המחלה המדווחות על ידי החולה.
    סימנים (Signs) סימנים למחלה שמזהה הרופא בבדיקה גופנית .