ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת
gototopgototop
   

» כל המאמרים

2015 ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת
          (15 Comments)
ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
ספטמבר 2015

תקציר

השילוב ההדרגתי של מגוון טכנולוגיות הלמידה וההוראה הנפוצות באינטרנט במערכות החינוך בא כמענה לצורך של הורים לספק לילדיהם את איכות ההוראה הטובה ביותר ושל מורים המבקשים להעצים את הישגי תלמידיהם.1 אולם כשבודקים לעומק רואים כי צעד זה אינו נובע בהכרח משיקול דעת רציונלי אלא על "הגיונות סותרים",2 המבוססים במקרים רבים על מידע בלתי תקף מדעית ועל מיתוסים ואגדות אורבניות המאפיינים את התרבות הדיגיטלית. שילוב הטכנולוגיות המקוונות בלמידה מבוסס על אינטרסים של יצרני החומרות והתוכנות. כנגדם עומדים נציגי התרבות, המבקשים לשמר את מערכות הלמידה המסורתיות.

 

 

ברקע לנושא עומדת השאלה מה המשמעות של האינטרנט בלמידה בעקבות שני עשורים של התפתחות הרשתות החברתיות (פייסבוק, טוויטר ועוד), גישות כמו קוד פתוח, טכנולוגיות ניידות (איי-פד והטלפון הנייד), "הפס הרחב", משחקים, מולטימדיה (Podcasts ,YouTube) ושירותים כגון גרופון ו-Foursquare.

קצרה היריעה כאן מלדון במלוא היקף השאלה, לכן נביא ארבעה מקרים הממחישים את הפיכתה של הלמידה המקוונת לקוֹנְטרוֹבֶרסָלית: (1) הקלדה במקום כתיבה ביד, כפי שהונהג בבתי ספר בפינלנד. במקרה זה באים לידי ביטוי הגיונות סותרים רבים: הבדלי תרבות, אמונות שגויות, אגדות אורבניות, עמדות פסיכולוגיות, מיתוסים ונוירו-מיתוסים; (2) הפעלת בית ספר ללא טכנולוגיה בשיטת ולדורף (Waldorf), כפי שנעשה בעמק הסיליקון, בנימוק שהטכנולוגיה מפריעה ליצירתיות; (3) המנטרה "מחשב נייד לכל ילד", המשקפת מיתוס לשינוי חברתי פילנתרופי מסוג חדש; (4) קורסים מקוונים המוניים (MOOCs), המערערים את מבנה האקדמיה המסורתי. לבסוף נדון בתאוריית "הלמידה הקישורית", קונקטיביזם (Connectivism), שבאה להסביר את תהליכי הלמידה המקוונת.

רקע

את ההגיונות הסותרים המאפיינים את הלמידה המקוונת שהתפתחה בשני העשורים האחרונים ניתן להבין על רקע התעצמותה של הגישה הביקורתית על האמיתות המקובלות בלמידה המסורתית. הביקורת על האמיתות המקובלות בלמידה המסורתית מתמקדת ברקע התיאורטי הפדגוגי והפסיכולוגי. ברויקר ועמיתיו (De Bruyckere et al., 2015) בחנו את האמונות השגויות והמיתוסים המקובלים בחינוך ובהוראה. הם שוללים מיתוסים בתחום חקר המוח (נוירו-מיתוסים) ומיתוסים הקשורים ל"לומדים חזותיים" (visual learners) ול"ילידים דיגיטליים" (digital natives) בטענה שמיתוסים אלו הם בחזקת פאניקה מוסרית.

נוירו-מיתוסים מקובלים הם למשל שהמוח הגברי שונה בסוגו מהמוח הנשי; שהמחצית השמאלית של המוח אחראית על הכושר האנליטי ואילו מחציתו הימנית על הכושר היצירתי; שהשימוש במוח מנצל רק עשרה אחוזים מהפוטנציאל שלו; שלמידה חזותית, שמיעתית ותנועתית עדיפות על פני למידה מילולית; כי נולדים עם מספר תאי מוח ולאחר מכן לא מתווספים תאים חדשים.

מורים מתלהבים מהאפשרות של יישום ממצאי מחקרים במדעי המוח בכיתה אף שאינם מסוגלים להבחין בין פסידו-עובדות לעובדות מדעיות. בכך עסק הפרויקט"Brain and Learning":

"These findings suggest that teachers who are enthusiastic about the possible application of neuroscience findings in the classroom find it difficult to distinguish pseudoscience from scientific facts" (Dekker et al., 2012).

 

השימוש ההולך וגובר במושגים כמו "למידה משמעותית" ו"למידה אפקטיבית" והחיפוש אחר סגנונות למידה לא הובילו לראיות שקיימים סגנונות למידה שונים (Rohrer & Pashler, 2012).

אחד האתרים העוסקים במידע מוטעה בתחום הלמידה הוא "חושף האמיתות" (Debunker Club) המתייחס למיתוס הלמידה הנפוץ שיש לאנשים סגנונות למידה שונים, וכי ניתן לאבחנם כדי לבנות התערבויות למידה יעילות יותר. מיתוס זה, שהדהד והתפשט ברחבי קהילת הלמידה המקצועית בעולם, רומז על רעיון שנראה הגיוני: שיש סגנונות למידה שונים. עם זאת, ממצאי המחקר מראים כי שימוש בסגנונות למידה שונים אינו מביא לשיפור הלמידה (Tucker, 1.4.2015).

בסקר בינלאומי נוסף שנערך על מורים בבריטניה, בסין ובמקומות נוספים, עלה כי 96% דוגלים ברעיון של סגנונות למידה מועדפים המבוססים על מיתוסים ועל עיוות והטיה של עובדות מדעיות (3Howard-Jones, 2014).

במילים אחרות, התפיסה הפופוליסטית בדבר יעילותן של טכניקות מקוונות של הוראה ולמידה היא בחזקת אגדה אורבנית ומיתוס רווח (Kirschnera & Merriënboerb, 2013). טרונג (Truong, 2015) טוען, על סמך סקירה של 51 מחקרים, כי השימוש באלגוריתמים ממוחשבים וסטטיסטיים מאפשר להתגבר על החסרונות של שיטות הלימוד המסורתיות.

כשהמיתוס הוא המסר4

המסרים בעד אימוץ טכנולוגיות למידה במערכות החינוך מבוססים על אמונות, אידיאולוגיות, מחקרים וסקרים בלתי אמינים, מיתוסים ואגדות אורבניות (ורשבסקי, 2014; רותם ואבני, 2015; De Bruyckere et al., 2013; Fedena, 2015; Higgins, 2012; Malmborg, 2015; Morais & Paiva, 2014).

השימוש במיתוסים ובאגדות אורבניות בתרבות הדיגיטלית יש בו גרעין של אמת, כמו שיש גרעין של אמת באגדות המופצות בדואר האלקטרוני (הכט, 2010), בפאניקה הערכית ביחס לאינטרנט (הכט, 2007) ובמיתוס שהטוויטר הוא זרז למהפכות חברתיות (הכט, 2011). המייחד את המיתוסים בלמידה המקוונת הוא השימוש בממצאי מחקרים מתחומי הפסיכולוגיה והרפואה, שבהם גבול דק מפריד בין הממצאים המדעיים האמתיים ובין השימוש במידע מגמתי המצדיק את העשייה או את מניעתה.

הדיון העכשווי בנושא נוירו-מיתוסים מתייחס לקשר בין מחקרי המוח ובין חינוך. הנוירולוגית ג'ודי ויליס (Judy Willis) טוענת כי למרות התרחבות המחקר המדעי לצורכי היישום בחינוך עדיין קיימים הרבה נוירו-מיתוסים שגויים ובלתי מבוססים המנוצלים לצרכים כלכליים, מה שנקרא 'Edu-Cash-in':

"The expression 'edu-cash-in' is a reasonable description of people trying to capitalize on unsupported claims about the research behind the design and promised outcome of their books, cure-all learning theories, curriculum packages, and edtech products" (Willis, 16.1.2015).

במילים אחרות, השימוש במדעי המוח לצורכי החינוך "נלקח רחוק מדי" (Sukel, 13.1.2015) בעקבות אינטרסים כלכליים.

המקרה הראשון: הקלדה במקום כתיבה ביד

כיום רווחת התפיסה כי השליטה בכתיבה ביד היא אחת מיסודות הלמידה. למרות זאת הוחלט בפינלנד כי לימודי כתב היד המחובר שהיה נהוג במשך דורות רבים מיותרים. במקום זאת ילמדו בבתי הספר לכתוב במחשב, ושיעורי הכתיבה והקליגרפיה יוחלפו בשיעורי הקלדה. השיעורים הראשונים באוריינות מחשב לילדי בית הספר יחלו בספטמבר 2016, אם כי התלמידים עדיין יידרשו לכתוב טקסט באותיות גדולות. מרבית הפינים מתייחסים בחיוב לביטול שיעורי הקליגרפיה, אך תינתן אפשרות ללמוד זאת כקורס בחירה. נבדקת גם האפשרות לפתח מיומנויות של מוטוריקה עדינה בשיעורי אמנויות תעשייתיות (Must, 20.11.2014).

ב-23 בינואר 2012 נערך בוושינגטון שיח לאומי בשם "Handwriting in the 21st Century?" בנושא הקלדה והוראת כתב יד. בשיח עלתה השאלה האם לקבוע ליבה משותפת או להשאיר בידי המדינות את שיקול הדעת. כשנתיים וחצי לאחר מכן, ביולי 2004, נקבע תקן "PreK–8 written language production standards", שהעניק למדינות חופש פעולה חלקי בעניין (Zaner-Bloser, 2014):

  • On June 2014, Nikki Haley, governor of South Carolina, signed legislation requiring schools to teach cursive handwriting to ensure student competency by the end of the fifth grade beginning in the 2015–2016 school year.
  • On May 2014, Bill Haslam, governor of Tennessee, signed a legislation into law that requires students to create readable documents through legible cursive. In July of 2014, proposed cursive standards received preliminary approval from the Tennessee State Board of Education.
  • On February 2014, the Florida Board of Education voted unanimously to approve an amendment to the state standards requiring cursive handwriting instruction in grades 3–5 [ההדגשות הן שלי – יע"ה].

כיום ברוב מדינות ארצות הברית לומדים לכתוב בכתב יד בגן הילדים ובכיתה א', ובשנות הלימוד שלאחר מכן נרכשת מיומנות ההקלדה.

בישראל עמדתו של משרד החינוך בנושא היא חד-משמעית, ויש בה כדי להרגיע את החוששים מהיעלמותו של כתב היד. תהליך המחשוב במערכת החינוך בישראל איננו אחיד, ואין עדיין מצב שבו לכל ילד בכל שעות הלמידה בבית הספר יש מקלדת זמינה לכתיבה (לוי, 29.1.2010).

לעומת פינלנד, שביטלה את הוראת הכתיבה, החלו מרצים במדינות רבות לאסור על הכנסת מחשבים ניידים לשיעוריהם, בין היתר מחשש להסחת דעת כתוצאה מיישומים נוספים במחשב. המתמללים במקלדת אולי מספיקים לכתוב הכול, אבל לא בטוח שהם מקשיבים לנאמר בכיתה.

עיקר ההתנגדות נובעת ממחקרים (למשל Holstead, 2015) המעידים על היתרון של סיכום שיעור בכתב יד ולא בהקלדה. לפי ממצאי המחקרים, אלו שמקלידים סיכומי שיעור, למעשה רק מתמללים את השיעור ולא מפעילים שום חשיבה לגביו. אלו שמסכמים בכתב יד, לעומת זאת, לא יכולים לעמוד בקצב הדיבור של המרצה ולכן נאלצים לבצע סינון וזיקוק של החומר ורושמים לעצמם רק את מה שחשוב. המחקר השווה בין שתי הקבוצות והראה כי אלו שסיכמו בכתב יד הפגינו הבנה עמוקה יותר של ההרצאה, גם דקות אחריה, וזכרו את העובדות גם שבוע לאחר מכן.

הפסיכולוגים פאם מולר (Pam Mueller) מפרינסטון ודניאל אופנהיימר (Daniel Oppenheimer) מאוניברסיטת קליפורניה דיווחו כי בניסויים שערכו במעבדה ובכיתות לימוד נמצא כי סטודנטים שרשמו הערות להרצאות בכתב יד למדו טוב יותר מסטודנטים שהקלידו הערות:

"…both laboratory settings and real-world classrooms, students learn better when they take notes by hand than when they type on a keyboard" (Mueller & Oppenheimer, 2014).

 

פסיכולוגים וחוקרי מוח טוענים כי מוקדם מדי להכריז כי כתב יד הוא שריד מהעבר, שכן יש ראיות חדשות הקושרות את כתב יד לפיתוח חינוכי רחב עמוק יותר וכי הכתיבה ביד חשובה לפיתוח יכולות הלמידה (Konnikova, 2.6.2014). וילסון (Wilson, 1999) טוען בספרו כי היד מעצבת את המוח, את השפה ואת התרבות האנושית, וכי התפתחות מוחנו תלויה במידה רבה במה שאנחנו עושים בידינו.

במחקר שבו נתבקשו מבוגרים להבחין בין דמויות חדשות ובין תמונת ראי שלהם, לאחר הפקת תווים באמצעות כתיבה בעט על נייר ובאמצעות הקלדה במחשב (Longcamp et al., 2008), הייתה התוצאה: לאלו הכותבים ביד, תנועות מסוימות בזיכרון סייעו להם לזהות צורות גרפיות.

מנגן וובלי (Mangen & Velay, 2010) טוענים כי השימוש בידיים לתפעול כלים, ובכלל זה עפרונות ועטים לצורכי כתיבה, ממלא תפקיד מכונן בלמידה ובהתפתחות קוגניטיבית, ומסייע משמעותית בהתפתחות השפה.

במחקר שערכו וירג'יניה ברנינגר ועמיתיה (Berninger at el., 2006) מאוניברסיטת וושינגטון על תלמידי כיתות ב'–ה', התברר כי הם כתבו מהר יותר כשהשתמשו בכלי כתיבה ידני ולאט יותר כשהקלידו, וכן כי כתבו מאמרים ארוכים וטובים יותר והביעו יותר רעיונות כשהשתמשו בעט:

"When the children composed text by hand, they not only consistently produced more words more quickly than they did on a keyboard, but expressed more ideas" (Berninger et al., 2006).

 

לטענת החוקרים דרוש עוד מחקר רב כדי להבין את ההשפעות השונות של כתיבה ביד לעומת הקלדה על אופן החשיבה והכתיבה שלנו.

ההגיונות המצדיקים את סגולותיה של הכתיבה ביד מבוססים בעיקר על עמדות של מומחים. רוב הכתבות העיתונאיות מצטטות את מחקרה של הפסיכולוגית קרין ג'יימס (Karin James) מאוניברסיטת אינדיאנה, אף שההשלכות מעבודתה על המסגרות החינוכיות אינן ברורות (Stokes, 29.9.2011). לדעת ג'יימס, רכישת כישורי כתב היד עשויה להקל על רכישת הקריאה אצל ילדים צעירים. ממצאיה מבוססים על מחקר (James & Engelhardt, 2012) שנעשה בהדמיה בתהודה מגנטית בחקר השימוש בכתב היד, שבו הציגו החוקרים בפני ילדים שטרם למדו קרוא וכתוב צורה כלשהי וביקשו מהם לשחזרה באחת משלוש דרכים: לסרטט אותה על גבי נייר ובו קווי מתאר מקווקווים, לציירה על נייר לבן ריק או להקלידה במחשב. לאחר מכן סרקו החוקרים את מוחם של הילדים והראו להם שוב את האות או הצורה. התברר שאצל הילדים שציירו את האות בקו חופשי ניכרה עלייה בפעילות בשלושה אזורים במוח, שבדרך כלל פעילים אצל מבוגרים בעת קריאה וכתיבה. מנגד, אצל ילדים שהקלידו את האות או העתיקו אותה, לא נמצאה השפעה דומה.

ככל שיותר אנשים מאבדים את כישורי ההקלדה בגילים מבוגרים ועוברים לתרגל מחדש את כישורי הכתב, הפעולה עשויה להוות תרגיל קוגניטיבי שימושי. כך לפי דוריסוומי (Doraiswamy), חוקר במדעי המוח ובנוירו-פסיכיאטרייה קוגניטיבית באוניברסיטת דיוק (אצל Roosa, 5.4.2013).

הפסיכולוג הצרפתי סטניסלב דהאיין (Stanislas Dehaene) טוען כי ילדים שרוכשים תחילה מיומנות בכתיבה ביד לומדים לקרוא מהר יותר, וגם נהנים מיתרון מבחינת יכולתם ליצור רעיונות ולאגור מידע (Konnikova, 2.6.2014).

הפסיכולוג פול בלום (Paul Bloom) מאוניברסיטת יל טוען כי "כתב היד עוזר לחשוב טוב יותר" (אצל Konnikova, 2.6.2014).

סטיב גרהאם (Steve Graham), מומחה לאוריינות מאוניברסיטת ונדרבילט, טוען כי אמנם השליטה בכתב היד היא אחת מאבני היסוד של הלמידה, אך לדעתו המחלוקות לגבי המשך השימוש בכתב היד הן רומנטיות יותר מאשר מעשיות (Bounds, 5.10.2011).

משוררים ואנשי חינוך המבקשים לעכב ולשמר את מערכות הלמידה המסורתיות טוענים כי דעיכת הכתיבה ביד בעידן הטכנולוגי עלולה להביא לניוון התרבות (לוי, 29.1.2010).

כדי למנוע את ניוון התרבות חוגגים בארצות הברית מדי שנה ב-23 בינואר את יום כתב היד (National Handwriting Day), שנועד להזכיר את האמנות הגוססת של כתיבה ביד, שהיא אחת הדרכים הייחודיות המאפשרות ביטוי עצמי. לשימוש בכתב היד, נאמר, עדיין יש חשיבות בקריאה, בכתיבה, בשפה ובמיומנויות של חשיבה ביקורתיות. מחקרים הוכיחו כי הכתיבה ביד מפעילה אזורים במוח הקשורים ללמידה שפעולת ההקלדה לא מפעילה אותם.

לסיכום, דומה כי הקלדה וכתיבה ביד שונות זו מזו במידה ניכרת. הן משפיעות בצורה שונה על הלמידה (Alonso, 2015). לכן מוצע לראות בהקלדה רק כלי נוסף בארגז הכלים של הלמידה (Cook, 2014).

המקרה השני: למידה ללא טכנולוגיה

ניקולס קאר (Carr, 2011) מראה בספרו האפוקליפטי והאנטי-טכנולוגי כי הגלישה ברשת מקדמת קריאה ולמידה שטחיות, מסיחה את המחשבה ואינה יוצרת חשיבה טכנולוגית מאתגרת ומתגמלת. קאר מביא ציטוטים ממחקרים מתחום מדעי המוח, כמו זה של גארי סמול ועמיתיו (Small et al., 2009).

לצד קאר, יש מי שעדיין אינם משוכנעים כי מחשבים מסייעים לילדים בלמידה. כמה מבכירי עמק הסיליקון, המייצרים טכנולוגיות החדשות ועובדים בחברות טכנולוגיה מובילות כמו גוגל ואפל, בוחרים דווקא שילדיהם ילמדו בשיטת ולדורף (Waldorf), שלפיה יושבים בכיתות לימוד נטולות טכנולוגיה ולא נחשפים לטכנולוגיות בגיל צעיר. הם מעדיפים את ההתקדמות הטבעית של ההתפתחות האנושית. הרציונל העומד בבסיס בחירתם הוא שהטכנולוגיה מפריעה ליצירתיות, וכי מוחות הצעירים לומדים טוב יותר דרך תנועת ידיים בביצוע המשימות ודרך אינטראקציה בין אנשים. שיטת ולדורף קרויה על שם בית הספר הראשון בשיטה זו שהוקם בעבור ילדי פועלים בשנת 1919 במפעל הסיגריות "ולדורף-אסטוריה" בשטוטגרט שבגרמניה. היא מבוססת על התפיסה האנתרופוסופית שפיתח רודולף שטיינר, הדוגלת בלמידה באמצעות חוויות, פעילות גופנית ויצירתיות (Evans, 21.10.2011). לפי שיטה זו, תלמידים יכולים לרכוש מיומנויות בפתרון בעיות באמצעות סריגה או ללמוד שברים על ידי חלוקת עוגה, בלי כל אמצעי ההיי-טק, כגון מחשבים, טלפונים חכמים או אייפדים. שיטה זו נתפסת כתגובה ללמידה המקוונת ומהווה מרכיב במגמת החינוך של האנטי-טק,. בכיתות הלימוד אין מסכים אלא לוחות רגילים עם גירים צבעוניים, ניירות ועפרונות מחודדים. כיום נהוגה השיטה ביותר מ-160 בתי ספר בארצות הברית.

אחד החסרונות של השיטה הוא גובה שכר הלימוד:

"The Waldorf experience does not come cheap: Annual tuition at the Silicon Valley schools is $17,750 for kindergarten through eighth grade and $24,400 for high school" (Matt, 22.10.2011).

 

עם זאת, הדבר מאפשר קיומן של כיתות קטנות:

"Wouldn't that suggest that, for most parents, the motivation to put their kids in Waldorf is for different reasons than to escape technology? Could it be the 9.5 to 1 student-teacher ratio at the Waldorf School of the Peninsula, which is less than half the state average" (Warschauer, 24.10.2011).

 

על חשיבות הסקרנות בלמידה מצביע גם סטיבן ג'ובס (Steve Jobs). בריאיון שנערך אתו בנושא הלמידה המקוונת, הוא מעיד על עצמו כי אמנם עזר בנושא המחשוב בבתי ספר יותר מכל אדם אחר, אבל הוא משוכנע לחלוטין שיותר מהמחשבים חשובים האדם וסקרנותו:

"I don't need a computer to get a kid interested in that, to spend a week playing with gravity and trying to understand that and come up with reasons why" (Greene, 6.10.2011).

 

בין שההגיונות המבוססים במקרה של בתי הספר ללא טכנולוגיה על נימוקים ערכים, אידיאולוגיים או מדעים, ובן שעל כך שתלמידים לומדים טוב יותר בכיתות קטנות, עצם הוויתור של המומחים לטכנולוגיה על השימוש בטכנולוגיה בגילים צעירים אומר דרשני.

המקרה השלישי: הקוֹנטרוֹבֶרסליות העולה מ"מחשב נייד לכל ילד"

את הלמידה המקוונת באמצעות "מחשב נייד לכל ילד" (One Laptop Per ChildOLPC) הגה ניקולס נגרופונטה (5Nicholas Negroponte), מנהלה של מעבדת החדשנות שלMIT . הפרויקט, שעליו הוכרז בפורום הכלכלי העולמי (דאבוס) בשנת 2005, תוכנן להתבצע על ידי ארגון ללא כוונת רווח. הוא נתפס כמודל לשינוי חברתי פילנתרופי מסוג חדש כסמל למאמצים לגשר על פני הפער הדיגיטלי. נגרופונטה טען כי החינוך הפרטי הורס את חוויית הלמידה ואת התקדמות הטכנולוגיה, וחזה את היעלמותם של ספרי הנייר והעיתונים המודפסים (אצל מאור, 9.6.2014).

חזונו של לנגרופונטה על הלמידה המקוונת באמצעות מחשב נותר בחזקת מיתוס, שכן לא הוכחה תקפותו (Kane, 2012; Wilker, 2013). יש הטוענים כי כישלון הפרויקט נבע לא מהתנגדות אליו אלא מכך שהעולם השתנה במהירות רבה מדי (Hotspots & have-nots, 2013).

ההגיונות הסותרים ב"מחשב נייד לכל ילד" עלו כבר בשלבים מוקדמים של הפעלת הפרויקט, כשהמחשב הנייד נתפס בעל השפעה חתרנית, שאותה כינו שנגרופונטה ועמיתו וולטר בנדר (Walter Bender) "סוס טרויאני".

כבר בשלבי ההפצה התברר חוסר התאמתם לתרבות, למסורות ולמנהגים מקומיים וכן כשלים טכניים (Shah, 2011). באורוגוואי למשל, אחד מכל ארבעה מחשבים ניידים לא היה בשימוש בבתי ספר בגלל תקלות והעדר תמיכה טכנית Warschauer & Ames, 2010)). ברואנדה נשמרו המחשבים במחסנים ולא הוכנסו לשימוש, וב-42 מתוך 67 בתי הספר שקיבלו מחשבים הם היו עדיין ארוזים בקופסאות (Tashobya, 19.3.2015). במקרה הטוב השתמשו במחשבים לאחר שעות הלמידה ובמקרה הרע הם שימשו כיסוי לתוכנות מתחזות וזדונית, פולשות ומרגלות, במיוחד במדינות קטנות, עניות או החלשות מבחינה פוליטית.

ועתה לשאלה רחבה יותר, שבה עוסק ניל סלווין (Selwyn, 2013): בעיית היישום של מידע ותקשורת טכנולוגית (ICT) בהקשר לחינוך וללמידה מקוונת בלי להביא בחשבון ערכים, מדיניות, פוליטיקה וחברה.

המקרה הרביעי: הקורסים המקוונים ההמוניים ((MOOCs

הקורסים המקוונים ההמוניים (להלן: MOOCs – massive open online courses) נפתחו לראשונה בקנדה ב-2008 (The Economist, 28.7.2014) כדי להקנות מידע שהיה בעבר נחלתם של מתי מעט.

מרטין וולר (Weller, 2014), בספרו הדן בחינוך הפתוח, מראה כי הגישה הפתוחה (Open Access), משאבי למידה פתוחים (OER) ו-MOOCs הפכו לנורמה מובנת מאליה. וולר מבהיר שהמאבק למען חינוך פתוח הוא למעשה מאבק על עתיד ההשכלה הגבוהה במאה ה-21.

ה- MOOCs עומדים לערער את מבנה האקדמיה המסורתי שקיים מאות שנים, ולאיים על המודל העסקי של ההשכלה הגבוהה. עם זאת, למרות העלייה במספר הנרשמים ל-MOOCs, אין היא מבשרת בינתיים את הגל החדש המצופה, שכן כ-90% מהנרשמים אינם מצליחים להשלימם:

"About 90 percent of people who register for MOOCs fail to complete them" (Marcus, 12.9.2013).

 

סקר שנערך באוניברסיטת תל-אביב על שני קורסים מקוונים מרובי משתתפים שפיתחה האוניברסיטה למען הקהל הרחב דרך פלטפורמת coursera נמצא כי יותר מ-47,000 סטודנטים מ-126 מדינות (רובם מצפון אמריקה ומאירופה) נרשמו לשניהם. במחקר נמצא כי את הקורס הראשון, "What a plant knows", סיימו רק 7% מהנרשמים, אולם האחוז היה גבוה משמעותית (62.5%) בקרב אלו ששילמו בעבורו. את הקורס השני, "The fall and rise of Jerusalem", סיימו רק 2% מן הסטודנטים הפעילים, שהם 40% מאלו ששילמו בעבורו (Soffer & Cohen, 2015).

עיקר הביקורת על הקורסים המקוונים מתייחסת לכך שאין להם מבנה של תכנית אקדמית חזקה ורציפה (Kaustuv, 23.5.2012) וחסרה בהם פדגוגיה מקצועית, שכן הם עשויים בפורמט של קטעי וידאו קצרים ופשוטים המשולבים בחידונים מקוונים:

"…short, unsophisticated video chunks, interleaved with online quizzes, and accompanied by social networking" (Vardi, 2012).

 

דומה כי לאוניברסיטאות יש ייעודים נוספים מעבר להקניית ידע, כמו מילוי הצורך באינטראקציה חברתית עם מרצים וסטודנטים, שהיא קריטית לפיתוח הבוגרים.

הלמידה המקוונת בהשכלה הגבוהה זקוקה להיחקר עוד כדי להעמיק את ההבנה לגבי תהליכי הלמידה ההולכים ומתפתחים באמצעות MOOCs.

אף שטרם נבדקו תהליכי למידה אלה, ממשלת ישראל עומדת להקים פורטל ללימודים מקוונים במסגרת מטה "ישראל דיגיטלית", שישמש להכשרות במגזר הממשלתי ובצה"ל ובהמשך גם במערכת החינוך. הפלטפורמה שנבחרה היא EDX, המתחרה של קורסה, שהיא כאמור הפלטפורמה של MOOCs.

נשאלת השאלה, האין כותרת המאמר המתאר את הלימודים המקוונים כ"מיזם האינטרנט שיחסוך לכם מורה פרטי בשנה הבאה" (זיו, 2.8.2015), יומרנית בלשון המעטה?

תיאוריית הלמידה המקוונת כמתחזה

הלמידה הקישורית, הקונקטיביזם, באה להחליף את תיאוריות הלמידה הקיימות, ולראשונה מתייחסת ללמידה גם כהתרחשות הקיימת מחוץ למוחם של בני האדם ובתוך קהילות וארגונים (Siemens, 2005; Siemens, 2008). היא מנסה למצוא פתרון ללמידה בהקשר של טכנולוגיות מידע מתפתחות ושינוי מהיר, שכן הידע כבר אינו עובר רק מאדם אחד למשנהו, אלא הוא בחזקת תהליך תמידי המשתנה וגדל (Stranack, 2012). התיאוריה מדגישה את תפקידו של הקשר החברתי והתרבותי המתאפשר גם באמצעות כלים מקוונים, כגון טוויטר, סקייפ ופייסבוק.

רוב תיאוריות הלמידה מניחות כי הידע מאוחסן במוחו של הלומד, בעוד שהקונקטיביזם מניח כי הידע מאוחסן גם בזיכרון של המחשב וגם במוחותיהם של אנשים אחרים, ותפקידו של הלומד לדעת כיצד לשלוף את הידע. במילים אחרות, רכיב חשוב של הלמידה המקוונת הוא לדעת ליצור קשרים חברתיים מתאימים.

הלמידה הקישורית היא אקלקטית, בחזקת "הכול כלול". היא משלבת תיאוריות קיימות ומגוון מרכיבים, כמו תורת הכאוס, רשתות, יחסי הגומלין וארגון עצמי. היא מאמצת את התיאוריה של ויגוצקי (Vygotsky, 1978: 86), הרואה במרכז הלמידה פעילות חברתית המכונה "אזור פיתוח פרוקסימלי" (6zone of proximal development – ZPD), את תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של אנגסטון ועמיתיו (Engstrom et al., 1999) וכן את תיאוריית הלמידה החברתית (Social Learning Theory) של אלברט בנדורה (Bandura, 1977).

אפשר אפוא לראות בקונקטיביזם תיאוריה המתחזה לתיאוריות פילוסופיות ומדעיות, בעוד שלמעשה היא תיאוריה של מידע או של רכישת מידע יותר מאשר תיאוריה של למידה. היא רק מתארת את אופן השימוש של האינטרנט בחינוך, ומדגישה את חשיבותה של הרשת יותר מאשר את התוכן עצמו:

"Perhaps the most controversial aspects are its insistence that the network is more important than the content" (Stranack, 2012).

 

התיאוריה הקונקטיביסטית מתעלמת מההשלכות האפשריות של השפעת האינטרנט על המוח האנושי ועל עיצוב צורות חשיבה כגון חשיבה מסתעפת (hypertext brains) ורדידות מחשבתית (shallow of thinking).

סיכום

רבים מההגיונות הסותרים במערכות הלמידה המקוונת קשורים להתפתחות טכנולוגיות וחדירתן בלי בקרה מדעית מספקת. דומה כי מה שדומיננטי בשוק הלמידה המקוון הם האינטרסים של יצרני החומרות והתוכנות המצפים לקצור רווחים גדולים בעתיד, אף שרבות מהטכנולוגיות המקוונות בחינוך מתרסקות משום שלא פותחו מראש למטרות למידה. גם אלו שכן פותחו למטרות למידה, משווקות באמצעות מיתוסים המבוססים על פירושים מגמתיים ועל מחקרים מתחום הפסיכולוגיה והמוח שאינם מוכיחים בבירור את יתרונותיה של למידה זו, ואינן מסבירות כיצד בני אדם רוכשים את הידע המשתנה במהירות בסביבות תלויות ערכים, פוליטיקה וחברה.

References: Bibliography & Webliography and Further Reading

  1. Adkins, S. (2013) - The 2012 global boom in learning technology investment ambient insight. September.
  2. Andrews, L. M. (26.12.2012) - The hidden revolution in online learning. The Wall Street Journal. Retrieved from: http://www.wsj.com/articles/SB10001424127887323353204578127142174902184
  3. Alonso, M. A. P. (February 2015) - Metacognition and sensorimotor components underlying the process of handwriting and keyboarding and their impact on learning. An analysis from the perspective of embodied psychology. Procedia Social and Behavioral Sciences, 176, 263–269. Retrieved from: http://ac.els-cdn.com/S1877042815005078/1-s2.0-S1877042815005078-main.pdf?_tid=e0cb53be-2ee5-11e5-8af8-00000aab0f27&acdnat=1437400235_802bbb1316ac62ba4f17473b186389f4
  4. Associated Press (20.3.2015) - A nevada republican is sponsoring a bill requiring elementary schools to teach students cursive handwriting. Retrieved from: http://www.kolotv.com/home/headlines/Bill-Would-Require-NV-Students-to-Learn-Cursive-297044541.html
  5. Bandura, A. (1977) - Social learning theory. Englewood Cliffs. New Jersey: Prentice Hall. Retrieved from: http://www.jku.at/org/content/e54521/e54528/e54529/e178059/Bandura_SocialLearningTheory_ger.pdf
  6. BBC (21.11.2014) - Finland: Typing takes over as handwriting lessons end. News from Elsewhere. Retrieved from: http://www.bbc.com/news/blogs-news-from-elsewhere-30146160
  7. Berninger, V. & Todd, R. (18.4.2011) - Brain and Learning. Education.Com. Retrieved from: http://www.education.com/reference/article/brain-and-learning/#D
  8. Berninger, V. W. (2013) - Educating students in the computer age to be multilingual by hand. Commentaries, 19(1) March. Retrieved from: https://www.zaner-bloser.com/media/zb/zaner-bloser/Commentary_Multilingual_by_Hand.pdf
  9. Berninger, V. W., Abbott, R. D., Jones, J., Wolf, B. J., Gould, L., Anderson-Youngstrom, M., Shimada, S., & Apel, K. (2006) - Early development of language by hand: Composing, reading, listening, and speaking connections; three letter-writing modes; and fast mapping in spelling. Developmental Neuropsychology, 29(1), 61–92. Retrieved from: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16390289
  10. Bounds (5.10. 2011) - How handwriting trains the brain. The Wall Street Journal. Retrieved from: http://www.wsj.com/articles/SB10001424052748704631504575531932754922518
  11. Carr, N. (2011) - The shallows: What the internet is doing to our brains Carr. Norton
  12. Chemin, A. (16.12.2014) - Handwriting vs typing: Is the pen still mightier than the keyboard? Guardian. Retrieved from: http://www.theguardian.com/science/2014/dec/16/cognitive-benefits-handwriting-decline-typing
  13. Christian, J. (15.1.2015) - All you need to know about the 'Learning Styles' Myth, in two minutes. WIRED. Retrieved from: http://www.wired.com/2015/01/need-know-learning-styles-myth-two-minutes/
  14. Cohen, B. (8.1.2009) - The problems with one laptop per child. Science Blogs. Retrieved from: http://scienceblogs.com/worldsfair/2009/01/06/the-problems-with-one-laptop-p/
  15. Colleen, R. (2.2.2015) - Keyboard classes take over from handwriting lessons in Finland's schools. The Age. Retrieved from: http://www.theage.com.au/national/education/keyboard-classes-take-over-from-handwriting-lessons-in-finlands-schools-20150201-130saz.html
  16. Cook, D. A. (2014) - The value of online learning and MRI: finding a niche for expensive technologies. Medical Teacher, 36(11), 965–972. Retrieved from: https://amee.org/getattachment/AMEE-Initiatives/ESME-Courses/AMEE-ESME-Face-to-Face-Courses/ESME-eLearning/ESCEL-at-AMEE-2014/ValueOnline-MedTeach2014.pdf
  17. Clark, D. (17.3.2012) - Blog marathon: 50 blogs on learning theorists over next 50 days. donaldclarkplanb.blogspot. Retrieved from: http://donaldclarkplanb.blogspot.de/2012/03/blog-marathon-50-blogs-on-learning.html
  18. Dale, E. (1946, 1954, 1969) - Audio-visual methods in teaching. New York: Dryden Press
  19. Dekker, S, Lee, N. C., Howard-Jones, P. & Jolles, J. (18.10.2012) - Neuromyths in education: Prevalence and predictors of misconceptions among teachers. Frontiers in Psychology, 3. Retrieved from: http://journal.frontiersin.org/article/10.3389/fpsyg.2012.00429/full
  20. Dingle, T. T. (7.5.2013) - Is Mobile technology re-wiring the brains of our children? Academyexpresscourses.com. Retrieved from: http://academyexpresscourses.com/2013/05/07/is-mobile-technology-re-wiring-the-brains-of-our-children/
  21. Dwyer, l. (6.10.2011) - Why are Silicon Valley executives sending their kids to a tech-free school? GOOD. Retrieved from: http://magazine.good.is/articles/why-are-silicon-valley-executives-sending-their-kids-to-a-tech-free-school
  22. Engstrom, Y. et al. (1999) - Perspectives on activity theory. New York: Cambridge University Press.
  23. Evans, J. R. (25.10.2011) - Waldorf schools show learning with less technology may be better for students. The Stir. Retrieved from: http://thestir.cafemom.com/big_kid/127851/waldorf_schools_show_learning_with
  24. Fedena, R. (2015) - 5 most common myths about virtual learning. Fedena blog. Retrieved from: http://blog.fedena.com/2015/01/5-common-myths-virtual-learning.html
  25. Furnham, A. (2012) - Learning styles and approaches to learning. In K. R. Harris, S. Graham, T. Urdan, S. Graham, J. M. Royer, & M. Zeidner (Eds.), APA Handbooks In Psychology. APA Educational Psychology Handbook. Individual Differences and Cultural and Contextual Factors (Vol. 2, pp. 59–81)
  26. Graham, R. (5.4.2015) - Fighting to save cursive from the Common Core. Boston Globe. Retrieved from: http://www.bostonglobe.com/ideas/2015/04/04/fighting-save-cursive-from-common-core/jM1p3rkH5dvlmc7jbbKnXM/story.html?event=event25
  27. Greene J. P. (6.10.2011) - Steve Jobs on Education: Education Next. Retrieved from: http://educationnext.org/steve-jobs-on-education/
  28. Hembrooke, H., & Gay, G. (2003) - The laptop and the lecture: the effects of multitasking in learning environments. Journal of Computing in Higher Education, 15(1), 46–64. Retrieved from: http://www.ugr.es/~victorhs/gbd/docs/10.1.1.9.9018.pdf
  29. Higgins, S. (2012) - 6 myths of digital technology. ICTEvangelist. Retrieved from: http://ictevangelist.com/6-myths-digital-technology/
  30. Holstead, C. E. (4.3.2015) - The benefits of No-Tech note taking. The Chronicle of Higher Education. Retrieved from: https://chronicle.com/article/The-Benefits-of-No-Tech-Note/228089
  31. Hopman, L. (11.8.2014) - Cursive over typeface: The importance of teaching handwriting instead of typing. MA Thesis, University of Leiden. Retrieved from: https://openaccess.leidenuniv.nl/bitstream/handle/1887/28826/MA_Thesis_Hopman.pdf?sequence=3
  32. Howard-Jones, P. A. (2014) - Neuroscience and education: Myths and messages. Nature Reviews Neuroscience, 15, 817–824. Retrieved from: http://www.nature.com/nrn/journal/v15/n12/abs/nrn3817.html
  33. Jaffe, E. (2012) - Rewired: Cognition in the digital age. Observer, 25(2). Retrieved from: http://www.psychologicalscience.org/index.php/publications/observer/2012/february 12/rewired.html
  34. James, K. H. (23.1.2012) - How printing practice affects letter perception: An educational cognitive neuroscience perspective. Presented at handwriting in the 21st century? An educational summit. Washington D.C.
  35. James K. H., & Engelhardt, L. (2012) - The effects of handwriting experience on functional brain development in preliterate children. Trends in Neuroscience and Education, 1(1), 32–42. Retrieved from: http://www.indiana.edu/~canlab/assets/2012-kjames---englehardt_effects-of-handwiritng.pdf
  36. Kane, C. (2012) - Learning to change the world: The social impact of one laptop per child. New York: Palgrave Macmillan
  37. Kaustuv, B. (23.5.2012) - Faculty groups consider how to respond to MOOCs. Inside Higher Ed. Retrieved from: https://www.insidehighered.com/news/2012/05/23/faculty-groups-consider-how-respond-moocs
  38. Kirmizi, F. (2009) - The relationship between writing achievement and the use of reading comprehension strategies in the 4th and 5th grades of primary schools. Procedia Social and Behavioral Sciences, 1, 233
  39. Kirschner, P. A., & van Merriënboerb, J. G. (2013) - Do learners really know best? Urban legends in education. Educational Psychologist, 48(3),169–183. Retrieved from: http://lexiconic.net/pedagogy/Do_Learners.pdf
  40. Konnikova, M. (2.6.2014) - What's lost as handwriting fades. The New York Times. Retrieved from: http://www.nytimes.com/2014/06/03/science/whats-lost-as-handwriting-fades.html?_r=0
  41. Kurtz, G. (2015) - The flipped-classroom approach: The answer to future learning? European. Journal of Open, Distance and E-Learning, 17(2), 172–182. Retrieved from: http://www.eurodl.org/?p=current&sp=full&article=661#ref4
  42. Kurzweil Newsletter (15.11.2013) - How a choice of social learning networks can make us smarter. The Kurzweil Accelerating Intelligence Newsletter
  43. Longcamp, M., Boucard, C., Gilhodes, J., Anton, J., Roth, M., Nazarian, B. et al. (2008) - Learning through hand- or typewriting influences visual recognition of new graphic hapes: Behavioral and functional imaging evidence. Journal of Cognitive Neuroscience, 20(5), 802–815. Retrieved from: http://www.mitpressjournals.org/doi/abs/10.1162/jocn.2008.20504#.Va3nJqRVhHw
  44. Mangen, A., & Velay, J. L. (2010) - Digitizing literacy: Reflections on the haptics of writing. In M. H. Zadeh (Ed.), Advances in Haptics (pp. 385–402). Vienna
  45. Manovich, L. (2014) - Software Takes Command. New York: Bloomsbury
  46. Marcus, J. (12.9.2013) - All hail Moocs! just don't ask if they actually work. The Hechinger report. Retrieved from: http://nation.time.com/2013/09/12/all-hail-moocs-just-dont-ask-if-they-actually-work/
  47. Matt, P., Kirschner, P. A., & Hulshof, C. D (2015) - Urban Myths about Learning and Education. Academic Press
  48. Matt, R. (22.10.2011) - A Silicon Valley school that doesn't compute. New York Times. Retrieved from: http://www.nytimes.com/2011/10/23/technology/at-waldorf-school-in-silicon-valley-technology-can-wait.html?_r=1
  49. Moor, C. (9.6.2015) - How to respond to learning-style believers. Retrieved from: http://blog.cathy-moore.com/2015/06/how-to-respond-to-learning-style-believers/
  50. Morais, C. & Paiva, J. (2014) - Myths and realities of E-learning. E-Learning and Digital Media, 11(3), 300–313. Retrieved from: http://ldm.sagepub.com/content/11/3/300.abstract
  51. Morbitzer, J. (2-5.7.2013) - Connectivism: A Critical Look World Conference on Computers in Education. Toruń, Poland. Retrieved from: http://wcce2013.umk.pl/publications/Short_Papers/087-Morbitzer-SP-ext_msy.pdf
  52. Mueller, P. A., & Oppenheimer, D. M. (2014) - The pen is mightier than the keyboard: Advantages of longhand over laptop note taking. Psychological Science, 25(6), 1159–1168. Retrieved from: http://pss.sagepub.com/content/early/2014/04/22/0956797614524581.abstract
  53. Must, M. (20.11.2014) - Schools will start teaching typing instead of longhand. Helsinki Times. Retrieved from: http://www.helsinkitimes.fi/finland/finland-news/domestic/12767-schools-will-start-teaching-typing-instead-of-longhand-2.html
  54. Pashler, H., McDaniel, M., Rohrer, D. & Bjork, R. (2008) - Learning styles: Concepts and evidence. Psychological Science in the Public Interest, 9, 105–119. Retrieved from: http://www.psychologicalscience.org/journals/pspi/PSPI_9_3.pdf
  55. Paul, A. M. (1.6.2014) - Too Soon for Technology? The latest on digital use by preschoolers. School Library Journal. Retrieved from: http://www.slj.com/2014/07/technology/too-soon-for-technology-the-latest-on-digital-use-by-preschoolers/
  56. Richtel, M. (22.10.2011) - A Silicon Valley school that doesn't compute. New York Times. Retrieved from: http://www.nytimes.com/2011/10/23/technology/at-waldorf-school-in-silicon-valley-technology-can-wait.html
  57. Rohrer, D., & Pashler, H. (2012) - Learning styles: where's the evidence? Medical Education, 46, 630635. Retrieved from: http://uweb.cas.usf.edu/~drohrer/pdfs/Rohrer&Pashler2012MedEd.pdf
  58. Roosa, K. (5.4.2013) - Old technology and new technology work together to "Train the Brain" ignitecolleges.blogspot. Retrieved from: http://ignitecolleges.blogspot.co.il/2013/04/old-technology-and-new-technology-work.html
  59. Ronayne, K. (5.3.2015) - New Hampshire bill requires cursive, multiplication tables. Mail Online. Retrieved from: http://www.dailymail.co.uk/wires/ap/article-2981886/New-Hampshire-bill-requires-cursive-multiplication-tables.html
  60. Saperstein Associates (2002) - Handwriting in the 21st century? A summary of research presented at handwriting in the 21st century? An educational summit. Retrieved from: https://www.hw21summit.com/media/zb/hw21/files/H2948_HW_Summit_White_Paper_eVersion.pdf
  61. Selwyn, N. (2013) - 'One laptop per child': A critical analysis. In N. Selwyn (Ed.), Education in a Digital World: Global Perspectives on Technology and Education (pp. 127–146). Routlege: London. Retrieved from: http://digicritic.blogspot.co.il/2013/05/questioning-one-laptop-per-child-as.html
  62. Shah, N. (2011) - A blurry vision: Reconsidering the failure of the one laptop per child initiative
    child initiative. WR: Journal of the Arts & Sciences Writing Program, 150(30). Retrieved from: http://www.bu.edu/writingprogram/journal/past-issues/issue-3/shah/
  63. Siemens, G. (2005) - Connectivism: A learning theory for the digital age. International Journal of Instructional Technology and Distance Learning, 2(1). Retrieved from: http://www.itdl.org/Journal/Jan_05/article01.htm
  64. Siemens, G. (2008) - Connectivism: A learning theory for the digital age. Elearn Space. Retrieved from: http://www.elearnspace.org/Articles/connectivism.htm
  65. SIRS (25.3.2014) - Does the fight for a cursive comeback miss the point? National Public Radio
  66. Sisk, C. (10.3.2014) - Tenn. students may be required to learn cursive. USA Today. Retrieved from: http://www.usatoday.com/story/news/nation/2014/03/10/tennessee-cursive-penmanship-bill-vote/6260613/
  67. Small, G. W., Moody, T. D., Siddarath, P., & Bookheimer, S. Y. (2009) - Your brain on Google: Patterns of cerebral activation during internet searching. The Official Journal of the American Association for Geriatric Psychiatry, 17(2), 116–126. Retrieved from: https://www.psychologytoday.com/files/attachments/5230/136.pdf
  68. Small, G. W., & Vorgan, G. (2008) - IBrain: Surviving the Technological Alteration of the Modern Mind. Collins Living.
  69. Soffer T., & Cohen, A. (2015) - Implementation of Tel Aviv University: The digital degrees in academic curriculum: A pilot study. International Review of Research in Open and Distributed Learning, 16(1), 80–97. Retrieved from: http://www.irrodl.org/index.php/irrodl/article/view/2031/3250
  70. Spitzer, M. (2012) - Digitale demenz: Wie wir uns und unsere kinder um den verstand bringen. Nervenheilkunde, 31, 493–497. Retrieved from: http://www.znl-ulm.de/Veroeffentlichungen/Geist_und_Gehirn/NHK12_Digitale_Demenz.pdf
  71. Stokes, K. (29.9.2011) - Why schools should keep teaching handwriting, even if typing is more useful state impact. Retrieved from: http://indianapublicmedia.org/stateimpact/2011/09/29/why-schools-should-keep-teaching-handwriting-even-if-typing-is-more-useful/
  72. Stranack, K. (2012) - Critical review of connectivism: a learning theory for the digital age. Kevin Stranack Eportfolio. Retrieved from: http://stranack.ca/2012/08/16/critical-review-of-connectivism-a-learning-theory-for-the-digital-age/
  73. Subramony, D., Molenda, M., Betrus, A., & Thalheimer, W. (2014) - The mythical retention chart and the corruption of dale's cone of experience: Introduction to special issue. Educational Technology, 54(6), 3–5
  74. Sukel, K. (13.1.2015) - When the math is the message. The Dana Foundation. Retrieved from: http://dana.org/Briefing_Papers/When_the_Myth_is_the_Message__Neuromyths_and_Education/
  75. Tashobya, A. (19.3.2015) - Government to revamp "One Laptop per Child" programme. New York Times. Retrieved from: http://www.newtimes.co.rw/section/article/2015-03-19/187049/
  76. Temple, J. (2011) - "Shallows", Nicholas Carr: On information overload. Sfgate. Retrieved from: http://www.sfgate.com/business/article/Shallows-Nicholas-Carr-on-information-overload-2367758.php
  77. The Economist (28.7.2014) - The future of universities. The Digital Degree. Retrieved from: http://www.economist.com/news/briefing/21605899-staid-higher-education-business-about-experience-welcome-earthquake-digital
  78. Trubek, A. (2015) - The history and future of handwriting. Bloomsbury
  79. Truong, H. M. (2015). - Integrating learning styles and adaptive e-learning system: Current developments, problems and opportunities. Computers in Human Behavior. Advance online. Retrieved from: http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0747563215001120
  80. Tucker, C. (1.4.2015) - Debunker club works to dispel the corrupted cone of learning. Retrieved from: https://christytucker.wordpress.com/2015/04/01/debunker-club-works-to-dispel-the-corrupted-cone-of-learning/
  81. Vardi, M. Y. (November 2012) - Will MOOCs destroy academia? Communications of the ACM, 55(11), 5. Retrieved from: http://cacm.acm.org/magazines/2012/11/156587-will-moocs-destroy-academia/fulltext
  82. Vygotsky, L. S. (1978) - Mind in society: The development of higher psychological processes. M. Cole, V. John-Steiner, S. Scribner & E. Souberman Eds. Cambridge, MA: Harvard University Press.
  83. Wang, T. & Ames, M. (2010) - Global discourses of information: Questioning the free information regime. Workshop paper at UbiComp 2010, ACM Conference on Ubiquitous Computing. ACM Press. Retrieved from: https://webfiles.uci.edu/mgames/research/ubicomp2010-wang_ames_information.pdf
  84. Warschauer, M. (24.11.2011) - About that Silicon Valley Waldorf school. Papyrus News. Retrieved from: http://papyrusnews.com/2011/10/24/about-that-silicon-valley-waldorf-school/
  85. Weller, M. (2014) - Battle for Open: How Openness Won and Why it doesn't Feel like Victory. London: Ubiquity Press. DOI. Retrieved from: https://oerknowledgecloud.org/sites/oerknowledgecloud.org/files/13-3-127-1-10-20141128.pdf
  86. Whitehouse.gov Fact Sheet (14.9.2014) - Over $300 million in support of the president's BRAIN initiative. Retrieved from: https://www.whitehouse.gov/sites/default/files/microsites/ostp/brain_fact_sheet_9_30_2014_final.pdf
  87. Willis, J. (16.1.2015) - The high cost of Neuromyths in education. Edutopia. Retrieved from: http://www.edutopia.org/blog/high-costs-neuromyths-in-education-judy-willis
  88. Wilson, F. R. (1999) - The Hand: How its Use Shapes the Brain, Language, and Human Culture. New York: Vintage.
  89. Wray, H. (28.1.2014) - Ink on Paper: Some Notes on Note. Association for Psychological Science. Retrieved from: http://www.psychologicalscience.org/index.php/news/were-only-human/ink-on-paper-some-notes-on-note-taking.html
  90. Wrenn, E. (22.6.2012) - Could we forget how to WRITE? The typical adult has not scribbled anything by hand for six weeks. Daily Mail. Retrieved from: http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-2163175/Could-forget-WRITE-The-typical-adult-scribbled-hand-weeks.html
  91. Zaner-Bloser (2014) - Can you Imagine a World without Handwriting? American Association of School Administrators. Retrieved from: https://www.hw21summit.com/

המקורות בעברית

  1. אקונומיסט (28.8.2014) - גם זול וגם מרתק: המהפכה של האוניברסיטאות המקוונות. מרקר. נדלה מתוך: http://www.themarker.com/wallstreet/1.2418063
  2. דודזון, ר', וגושן, י' (30.6.2010) - הקונקטיביזם: למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב 2.0. מיט"ל
  3. המר, ר' ועשת, י' (שנה?) - היפרטקסט ולמידה – ממצאים אמפיריים. האוניברסיטה הפתוחה
  4. וינרב, ג' (10.1.2014) - העט מת: איך המעבר למקלדת משנה את אופן המחשבה. גלובס. נדלה מתוך: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000908325
  5. ורשבסקי, א' (18.9.2014) - חמישה מיתוסים על טכנולוגיה בחינוך. הרצאה בכנס השנתי השני של מרכז מצוינות LINkS של אוניברסיטת חיפה
  6. זיו, א' (2.8.2015) - מיזם האינטרנט שיחסוך לכם מורה פרטי בשנה הבאה. נדלה מתוך: http://www.themarker.com/technation/1.2697605
  7. לב, י' (4.19.2013) - קונקטיביזם: תורת למידה חדשה. מכון מופת. נדלה מתוך: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=9502
  8. לם, צ' (1972) - ההגיונות הסותרים בהוראה. תל אביב: ספרית פועלים
  9. לם, צ' (2000) - אידיאולוגיות ומחשבת החינוך. בתוך: י', הרפז (עורך), לחץ והתנגדות בחינוך: מאמרים ושיחות (פרק 7). תל אביב: ספרית פועלים
  10. לוי לין, ט' (29.1.2010) - פתאום נפל העיפרון וזהו סוף הזיכרון. הארץ. נדלה מתוך: http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1186831
  11. מאור, ד' (9.6.2014) - ילדיכם לא צריכים ללמוד לתכנת בשביל לעבוד בגוגל, אלא כדי שילמדו לחשוב. מרקר. נדלה מתוך: http://www.themarker.com/wallstreet/1.2342833
  12. רותם, א' ואבני, ע' (אפריל 2015) - 25 מיתוסים ותפיסות שגויות בלמידה בסביבה דיגיטלית. מיזם "מתקוונים לאתיקה"
  13. (9.12.2014) YNET - מהפך בפינלנד: שיעורי הקלדה במקום כתב יד. נדלה מתוך: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4601589,00.html

הערות

  1. ברצוני להודות לעורכת הלשונית גב' כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת . האחריות לנכתב במאמר כולה שלי.
  2. כותרת המאמר מבוססת על כותרת ספרו של צבי לם (לם, 1972) הדן באידיאולוגיות-העל של החינוך, שבו נטען כי אין היגיון אחד המנחה את הלמידה ואת ההוראה. מאמרי הנוכחי אינו דן בנושא זה אך מביא את המושג "הגיונות" במרכאות כפולות כדי להדגיש כי הלמידה הדיגיטלית לרוב אינה מבוססת על ראיות מדעיות או אידיאולוגיות, אלא על מיתוסים ואגדות אורבניות.
  3. באמונה במידע חסר בסיס מדעי עוסקים חוקרים רבים ( למשלDale, 1946; Subramony et al., 2014; Tucker et al., 2015 ביותר מ-50 תיאוריות למידה, מהפילוסופיה היוונית ועד הלמידה הקישורית (Siemens, 2005), עדיין קיימים היסודות של ההוראה הפשוטה והלמידה הכיתתית (Clark, 17.3.2012). יש מעט מאוד עדויות על קיומה של תיאוריית למידה דומיננטית שהוכיחה את עצמה, ויותר "מיתוסים נוחים" שאינם מבוססים על ראיות.
  4. הכותרת "כאשר המיתוס הוא המסר" תורגמה מהמאמר "When the Math is the Message" (Sukel, 13.1.2015).
  5. נגרופונטה פיתח את מעבדת המדיה של MIT כ"מגרש משחקים" לטכנולוגיות ממשקי מחשב.
  6. הרחבה על התיאוריה של ויגוצקי ראו במאמרי "שיג ושיח בעידן האינטרנט" (הכט, יולי 2002).
תגובות
הרב אוריאל עובדיה מנהל תחום הח 2016-07-28 12:17:30


...ציבור המשתתפים במושב הפנים את הדברים הקשים, המלומדים והמפתיעים ששמע, ואים ספק שכל אחד ואחד מהם ייקח את הדברים וייתן להם ביטוי הלכה למעשה בבית החינוך שלו.
כלים קטנים גדולים @efratmima 2015-10-25 08:23:59

המלצה על המאמר 19 באוקטובר 2015
התקשוב במסגרות פיתוח מקצועי 2015-10-25 08:16:13

מרכזי פסג"ה -התקשוב במסגרות פיתוח מקצועי
המלצה של סיגלית ורדי ב- 21.9.2015 שעה 9:53
תוויות: למידה מקוונת, מאמר, מיומנויות המאה ה- 21, שאלה, שינוי
https://www.facebook.com/tikshuvil/posts/712468542
משרד החינוך ‎ אגף טכנולוגיות מ 2015-10-25 08:06:44

משרד החינוך ‎ אגף טכנולוגיות מידע - המינהל למדע וטכנולוגיה
‏19 אוקטובר‏ 2015 ‏07:41‏ · ירושלים ·
מאמר חדש - "ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת"

אגף טכנולוגיות מידע - המינהל ל 2015-10-25 07:57:06







מאמר חדש - "ההגיונות הסותרים בלמידה המקוונת"
‏19 לאוקטובר‏ 2015 ב-‏07:41‏ · ירושלים ·
.


אבנר-שמשון יצחק 2015-10-22 09:42:59

המאמר מעניין יש בו הרבה מן האמת מציין אבני בוחן חשובות מאוד לתת לנו כושר אבחנה מבדלת בכל הנוגע ללמידה מקוונת אני מזדהה כבר עם כמה אספקטים שהעלתה
מנחם ארגוב 2015-10-22 09:40:59

תודה והוקרה על מאמרך המאלף שבהכללה ניתן לומר עליו, שהוא מעמיד את הטכנולוגיה הנוכחית מול מורשת הלמידה המסורתית. ..עיקר המחקר צריך, לדעתי, להתרכז במינון הנכון.עם זאת אני מוקיר מאוד את בקיאותך הרבה בנושא, ותרומתך חשובה ביותר. אני מקווה, שדבריך יגיעו לקובעי המדיניות החינוכית ויפרו את המחשבה...
רימון לוי המכללה האקדמית ספיר 2015-10-22 09:36:46

מאמר מעניין, המעורר מחשבה. משאב אחד נראה לי חסר : http://www.nosignificantdifference.org/ סקירה של הספרות על למידה מקוונת שמצא שב 70% מהמחקרים לא נמצא הבדל משמעותי בין שיטות למידה שונות מבחינת ההישגים. יש לקחת בחשבון שיש פירושים שונים לממצא: למשל, ממצא ברור הוא שלומדים נהנים יותר משילוב למידה מקוונת – ואם אין הבדל בהישגים ובלמידה מקוונת סטודנטים נהנים יותר, יש בכך יתרון.
עמי סלנט 2015-10-22 09:34:19

שיתף קשור בפייסבוק "מאמר חדש ומעמיק של ד"ר יעקב הכט" "מאמר מאיר עיניים ועתיר תובנות !!" "הפצתי בכל הערוצים".
ד"ר טל פבל 2015-10-22 09:32:51

עוד יצירה מבית היוצר של יעקב הכט. אפיץ אותו בפייסבוק.
אורי הורביץ 2015-10-22 09:30:59

... "הנושא והטיפול השיטתי מבטיחים להיות 'פצצה' אמתית. נראה לי שבהדרגה מתגלה האופי העצמאי שלך, שאיננו חושש ממוקדים של אינטרסים משוריינים.
ד"ר אברהם רותם 2015-10-22 09:28:53

שאפו ענק יעקב! הנאה אינטלקטואלית צרופה. הלוואי שיהיה גם קהל שיקשיב....
ד"ר גדעון בן-דרור: 2015-10-22 09:27:08

אני מקווה שגם אנשי המטה לחינוך טכנולוגי קראו אותו. זה מאמר לא קל למי שלא עוסק בנושא באופן שוטף, אך רצוי להכיר את הגישות והדילמות שאתה מעלה.
פרופ' יורם הרפז 2015-10-22 09:23:08

אתה מתחמק מאחריות. אתה המומחה, תגיד מה דעתך. אני מתלבט בשאלה זו. האם הכלים הדיגיטליים הם game changer, ישנו את החינוך מן היסוד, או רק אחיזת עיניים, או ישנו אבל רק שינוי במעלה ראשונה, לא יעשו ממש מהפכה. מה דעתך בעניין זה?
איגוד האינטרנט הישראלי 2015-10-22 09:19:03

...השימוש במינוח "הגיונות" אינו מוכר.... יש להתמקד לאורך המאמר רק במחקרים ובממצאים מוכחים ולהוריד את חוות הדעת האישית הנזכרת לאורך המאמר.
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות