הפרדוקס של הנעורים הדיגיטליים
   

» כל המאמרים

2012 הפרדוקס של הנעורים הדיגיטליים
          (19 Comments)
הפרדוקס של הנעורים הדיגיטליים גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אוקטובר 2012

תקציר

הפרדוקס של "הנעורים הדיגיטליים", או "הנעורים המתמשכים", מתייחס לתופעה שבני הנעורים יודעים הרבה יותר מהוריהם על החידושים הטכנולוגיים ושולטים טוב יותר מהם במיומנויות השימוש בהם, אולם השתלבותם בעולם הממשי מתמשכת אל תוך העשור השלישי של חייהם1.

תופעת הנעורים המתמשכים אופיינית לתרבות המערבית המודרנית, ומתעצמת בעִתות של משברים כלכליים. במאמר זה אטען כי התופעה אינה נובעת רק מסיבות כלכליות, כמו משברים כלכליים, שינויים בשוק העבודה הגורמים לאבטלה מתמשכת, שכר נמוך ועליית מחירי הנדל"ן, המקשים על בני הנעורים להיקלט כמבוגרים; גם גורמים רגשיים ופסיכולוגיים וגם החיברות (סוציאליזציה) הדיגיטלי מקשה על בני הנעורים להשתלב בעולם הממשי, שכן אין הוא מקנה כישורי חיים הולמים ובהכרח אינו תורם לשיפור הישגים לימודיים.

בני הנעורים זוכים לבגרות דיגיטליתDigital maturity) ) מבחינת הכישורים הטכנולוגיים וההתמצאות בשלל הגאדג'טים (gadgets) המופיעים חדשות לבקרים, אולם אינם מגיעים לבגרות ולבשלות אינטלקטואלית ורגשית, דבר הפוגע ביכולתם להתמודד עם החיים ולקבל החלטות נכונות במצבים מורכבים.

הדיון בפרדוקס מבוסס על נתונים של החברה האמריקנית, אך התופעה הולכת ומתפשטת בעידן הדיגיטלי במדינות רבות, וגם החברה בישראל2 אינה חסינה בפניה.

פתיחה

רבים מבני "דור ה-Y", או "דור האלף" (Millennials) (1983–2002), כשמונים מיליון צעירים בארצות הברית בגילאי 20–30, רכשו כישורים טכנולוגיים לשימוש אישי וחברתי: לצורכי בידור, להכוונה בעזרת GPS, לחברוּת ברשתות חברתיות, לשימוש בטלפונים הסלולריים ובמכשירי כף יד ועוד. הם יודעים כיצד לרכוש דברים ברשת וכיצד לתקשר בה, אולם הם חסרי מיקוד במה שקשור בקבלת החלטות על עבודה, זוגיות ומשפחה. הם מתקשים לקבל סטטוס של בוגרים ולפתוח בקריירה המקצועית, הם דוחים את התחייבותם להקמת משק בית ותא משפחתי עצמאי, הם נשארים בבית הוריהם או חוזרים אליו (Boomerang children), או מתגוררים עם בני זוג ללא נישואים (Cohabitation). במילים אחרות, גילאי השלושים נהפכו לגילאי העשרים החדשים (thirty-is-the-new-twenty). התופעה מתבטאת בנתונים שלהלן:

מספר החוזרים לגור בבית הוריהם הולך וגדל. בתחילת שנת 2012 גרו 19% גברים בקבוצת הגיל 25–34 עם הוריהם – עלייה של 5% בהשוואה לשנת 2005. שיעור הנשים מאותה קבוצת גיל שגרו בבית הוריהן גדל ב-2% במהלך אותן שנים (American Dream, 2.11.2011).

הגורמים לתופעה זו אינם כלכליים בלבד, שכן רבים מבני נעורים מסייעים להוריהם בהוצאות משק הבית (Pew, 15.3.2012). מעורבים כאן גם גורמים רגשיים ופסיכולוגיים. צעירים אלה דוחים את נישואיהם. אמנם שני שלישים גרים עם בני זוג, אך הם מעדיפים לא להינשא. בשנת 2008 שיעור הגברים הרווקים בגילאי 25–29 עמד על 59%, ובשנת 2011 הוא גדל ל-64%. שיעור הרווקות באותה קבוצת גיל עלה מ-45% בשנת 2008 ליותר מ-50% בשנת 2011 3(Cheryl Russell, 15.2.2012) גיל הנישואים של גברים נדחה לגיל 28 ושל נשים – לגיל 26. ייתכן שהדבר נובע גם מהגירושים ההמוניים של הדור הקודם (Grossman, 6.1.2005).

שיעור הגברים הממשיכים בלימודיהם במכללות הולך ויורד – רק 43% מהלומדים, בעוד ששיעור הנשים הממשיכות בלימודיהן עלה ל-(Williams, 5.2.2010) 57%. שיעור המועסקים בשנת 2010 היה הנמוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה: רק 55.3% בגילאי 18–29 (Press TV, 27.9.2011).

תחושת חוסר הבשלות של צעירים למחויבויות אזרחיות מתבטאת בין השאר בירידה הדרסטית הצפויה בשיעור ההצבעה של צעירים לבחירות הקרובות בארצות הברית Russell, 15.2.2012)).

בפרק זה הוצגו נתונים המתארים את תופעת הנעורים המתמשכת. בפרק הבא נבחן את משמעותה של התופעה באמצעות מטבעות הלשון, הניאולוגיזמים, שנטבעו כדי לתארה.

מטבעות לשון על תופעת הנעורים המתמשכים

בחברות רבות תרבות הנעורים מאפשרת להשהות את קבלת המחויבויות של מבוגרים באמצעות ניסוי וטעייה. השהיה זו התחזקה בחברות שבהן חוסר הוודאות וחוסר הרציפות התרבותית נעשו יסודות מובְנים בהתפתחותן, אולם עד השנים האחרונות היא לא עברה את שנות העשרה. התופעה של הנעורים המתמשכים החלה רק בשני העשורים האחרונים ובאה לידי ביטוי בדחייה של קבלת החלטות הקשורות לנישואים, לקריירה, למשפחה ולמגורים עצמאיים. התופעה זכתה לניאולוגיזמים רבים, לשלל מטבעות לשון שמקורם במגוון תיאוריות מתחומי הכלכלה, הפסיכולוגיה, הדמוגרפיה והסוציולוגיה. ריבוי מטבעות הלשון מעיד על שיח אינטנסיבי, לרוב ספקולטיבי, על משמעותה של התופעה.

מטבעות לשון המתייחסים לתופעת הנעורים המתמשכים

"התקועים על סף הבגרות"

 

'Thresholders' (Terri Apter, 2001)

מטבע לשון שטבעה הפסיכולוגית הבריטית טרי אפטר בספרהThe myth of maturity

"שלושים ומשהו משהו"

'Thirtysomething' (גריגוריאדיס, 13.08.2003)

טרנד חדש: חוגגים את ה-30, גיל הכניסה לעולם המבוגרים

"מתבגר בוגר"

 

'Adultescents' (Tierney, 25.12.2004, Tyre, 25.3.2002)

מבוגר הממשיך ליהנות מתרבות הנוער

"טוויקסטרס"

 

'Twixters'

"Grow Up? Not So Fast: Meet the Twixters" (TIME, Grossman 6.1.2005)

הלכודים בין התבגרות לבגרות (המושג betwixt שימש בעבר במשמעות "בין"), המבקשים לדחות את כלוב הברזל של האחריות הבוגרת המאיימת לקרוס עליהם מלמעלה

"גילאי השלושים הם גילאי העשרים החדשים"

'Thirty-is-the-new-twenty'

(Ethan, 16.2 2007)

 

"הבגרות בהתהוותה"

'Emerging Adulthood' (Arnett, 2010; Henig, 18.8.2010)

"דור ה-Y שהקונכייה בחירתו"

'The Y Generation of Choisters' (McGibbon et al., 2010)

הקונכייה Choisters)), הֶלחֵם של המילים "choice" ו-"oyster", היא כל עולמם והם מעדיפים להישאר בודדים

"גילאי העשרים ומשהו"

'Twentysomething' (Henig, 18.8.2010)

 

"דור הבומרנג"

 

'Boomerang Generation' (Hirsh, 12.6.2010)

צעירים הממשיכים לגור בבית הוריהם או חוזרים אליו

"ילדי הבומרנג"

'Boomerang Kids/Children' (Pickhardt, 11.6.2011)

"משפחת האקורדיון"

'The Accordion Family' (Newman, 29.1.2012)

צעירים החוזרים למשפחותיהם לצורכי דיור

"התבגרות מורחבת"

'Extended Adolescence' (Hymowitz, 19.2 2012)

"טרום-בגרות"

 

'Pre-Adulthood', 'Pre-Adults', 'Preadult' (Hymowitz, 19.2 2012)

לצעירים של היום אין סיבה לגדול

"הכישלון של החבר'ה"

 

'The Demise of Guys' (Zimbardo & Duncan, 2012)

צעירים שאינם מסוגלים לנווט כראוי בין הדרישות והקשיים של עולם המבוגרים

"הדור הבא של הגברים האמריקאים"

'Next Generation Of American Men' (Lutz, 1.6.2012)

הידרדרותו של הזן הגברי

"העשור המכונן"

 

'The Defining Decade' )Jay, 2012)

גילאי שנות העשרים המעצבות את המבוגר

עתה נרחיב על שלושה ממטבעות הלשון:

"הבגרות בהתהוותה"

"הבגרות בהתהוותה" (Emerging Adulthood) הוא מושג שהציע הפסיכולוג ההתפתחותי ג'פרי ארנט 4(Jeffrey Jensen Arnett). ארנט הציע לראות שלב נוסף במהלך החיים שבו הצעירים עדין אינם מבוגרים המאפיין את הגילאים 18–25, כאשר הגבול העליון עשוי להגיע עד גיל 29. מאפייניו העיקריים של השלב הם החיפוש אחר זהות (identity exploration), התמקדות ב'אני' (self-focus), חוסר יציבות (feeling in-between), עבודה בלתי יציבה ודחיית פיתוח קריירה. האדם נחשב מבוגר רק כשהוא מקבל אחריות למעשיו (responsibility for one’s self) ועל החלטותיו (independent decisions) ואינו תלוי מבחינה פיננסית (financial independence). ארנט מייחס משמעות חיובית לקבוצה הדמוגרפית החדשה, הוא טוען כי השהות הנוספת מאפשרת הכנה טובה יותר לבגרות (Arnett 2010).

"העשור המכונן"

"העשור המכונן" (The Defining Decade) היא כותרת ספרה של מג ג'יי (Jay, 2012), פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת וירג'יניה. לדעתה של ג'יי, העשור המכונן נוצר בהשפעת התרבות הפופולרית והתקשורת המבוססת על קשת רחבה של גורמים – כלכליים, ביולוגיים, פסיכולוגיים ועוד.

עשור זה, שנהפך לדעת ג'יי לעשור המשפיע ביותר על המשך החיים, הוא תופעה מדאיגה הניתנת לפתרון באמצעות טיפול, ייעוץ לקריירה ופסיכותרפיה. ג'יי מבססת את גישתה על מקרים שהיו אצלה בטיפול ולכן קשה לבסס עליה תיאוריה ומסקנות אופרטיביות.

"הכישלון של החבר'ה"

"הכישלון של החבר'ה" ( (The Demise of Guysהיא הכותרת הפרויקטיבית של ספרם של שני הפסיכולוגים זימברדו (Philip Zimbardo) ודנקן (Nikita Duncan) מאוניברסיטת סטנפורד (Zimbardo & Duncan 2012). מדובר בכישלון של גברים צעירים שגדלו על ההתמכרות למשחקי פורנו שאינם מסוגלים להתמודד עם הלימוד המסורתי ועם מערכות יחסים רומנטיות. השימוש המופרז במשחקי מחשב ובפורנו באינטרנט יוצר דור שאינו יכול ואינו מוכן לנווט בין האתגרים, המורכבויות והסיכונים של החיים האמיתיים בבית הספר, בעבודה ובחיי המשפחה. השימוש המופרז מביא את הצעירים להתמכרות מעוררת (Arousal Addiction) המבוססת על גירוי. ההתמכרות הזאת גורמת לבידוד חברתי ולחוסר איזון עם פעילויות אחרות כמו פעילות ספורטיבית,להימנעות ממגע פנים אל פנים עם בני הגיל ולעתים מזמן ייחודי עם חונך גברי (male mentor). גישתם של זימברדו ודנקן מעוררת ביקורת חריפה הטוענת שהיא מבוססת על ספקולציה, מחקר מוטעה ופאניקה מוסרית וכי לא ניתן לבסס תיאוריה שלמה על סמך שני מקרים מהעבר הרחוק - המקרה האחד הוא של Seungseob Lee מדרום קוריאה, שקיבל בשנת 2005 דום לב לאחר ששיחק כמעט 50 שעות רצופות במשחק StarCraft, והמקרה השני הוא של אדם ((Adam, אב לארבעה ילדים, שאשתו השליכה אותו מהבית בשנת 2009 מפני שלא היה יכול להפסיק את הצפייה בסרטי פורנו. זימברדו לא בדק מחקרית הסברים חלופיים ואף לא התייחס להשפעת סרטי הפורנו על נשים. לא ניתן לקבוע תוצאה חד-משמעית רק על סמך התשובות של מרואיינים (Steltenpohl 31.5.2012), מה גם שהם לא היוו כלל מדגם מייצג. לא זו בלבד, על פי מחקר כמותי השחקן הטיפוסי (prototypical player) הוא כבר בן 40 (Morris, 14.6.2010), וכבר אינו בקבוצת הגיל שעליה ביססו זימברדו ודנקן את מחקרם.

נתוני רקע (כישורים, הישגים ועמדות)

בפרק זה נציג כמה ממצאי מחקרים העוסקים בכישורי החיים של ילדים לפני גיל בית הספר, בהישגים של בני הנעורים על פי מדדי החינוך המסורתיים, עמדות בוגרים, עמדות מעסיקים ושינוי בפערים המגדריים.

כישורי חיים

במחקר שערכה חברת Internet security company) AVG) לבחינת כישורי החיים של ילדים בני שנתיים–חמש, נמצאו ההישגים הבאים ((Nicki, 21.1.2011:

  • 69% מהילדים מסוגלים להשתמש בעכבר מחשב, אבל רק 11% מהילדים שורכים את נעליהם בעצמם.
  • 58% מהילדים משחקים במחשב אבל רק 20% יודעים מהם לשחות.
  • 28% משוחחים בטלפון הנייד, אך רק 20% יודעים לחייג למקרה חירום.

הישגיים לימודיים

  • על פי מדד הערכה ארצי בתחום החינוך (NAEP), יותר מ-60% מכלל תלמידי בית הספר התיכון והגבוה אינם מגיעים לרמה סבירה בהישגיהם הלימודיים (National Center for Education Statistics, 2011).
  • יותר ממחצית מתלמידי התיכון באמריקה מתקשים בקריאת ספרי לימוד וחומר נלווה (Adolescent Literacy, 15.12.2011).
  • הציון המשולב של קריאה ומתמטיקה בשנת 2011 הוא הנמוך ביותר מזה 16 שנה (Winter, 21.9.2011).
  • 70% מציוני ה"בלתי מספיק" (D's) וה"נכשל" (F's) בבתי הספר מקבלים הבנים (Zimbardo & Duncan, 2012).
  • רק 20% מהבנים בכיתה ח' הם בעלי יכולת מלאה בקריאה ורק ל-24% יש יכולת כתיבה (Piippo, 12.6.2012).
  • ציוני היצירתיות של התלמידים בבתי ספר היסודיים והתיכוניים האמריקניים שקיבלו במבחן חשיבה יצירתית Creativity Intelligence) CQ), הנחשב לתאומו של מבחן ה־IQ, מגיעים לשפל של כל הזמנים, אחרי הידרדרות שהחלה בשנת 1990 (Bronson & Merryman, 10.6.2010).

ממצאים פסיכולוגיים

השכיחות של הפרעות קשב (ADHD) עולה בקצב קבוע של כ־4% בשנה. כיום, לפי הערכות, 12% מהילדים עד גיל 12 סובלים מהפרעות קשב (להט, 5.8.2010;Centers for Disease Control and Prevention, 2011 (.

עמדות בוגרים

  • 56% מבוגרי הקולג' לא הוכנו בהתאם להרגלי העבודה והלימוד שציפו מהם שם (Peter D. Hart Research Associates, 8.2.2005).
  • 80% מהסטודנטים שהמשיכו את לימודיהם בהשכלה הגבוהה באוניברסיטאות קנדיות, הביעו חוסר שביעות רצון מהלמידה הדיגיטלית. הם העדיפו לקרוא טקסטים מודפסים מאשר לקרוא מהמסך. לדעתם היתרונות של הלמידה הדיגיטלית (e-learning) מצטמצמים להפחתת חרדות מפני פיגור בלימודים (with less fear of falling behind), ללגיטימציה לטעות מדי פעם, להיעדר מכיתת הלימוד ולשכוח להביא ספרי חובה (Kaznowska, Rogers & Usher, 2011)

כישורי תעסוקה

אשר לכישורי תעסוקה (employability skills) של בוגרי תיכון כ-40% מהמעסיקים ציינו כי אין הם מרוצים מיכולתם של בוגרי התיכון בקריאת חומר, בהבנת טקסטים מורכבים, בחשיבה אנליטית ובפתרון בעיות (Peter D. Hart Research Associates, 8.2.2005).

פערים מגדריים5

  • תוצאות המבחנים הפסיכומטריים (SAT scores) בקרב בנים בארצות הברית בשנת 2011 היו הגרועות ביותר ב-40 השנים האחרונות.
  • ירידה בשיעור הגברים הלומדים לתארים גבוהים. צפוי כי שיעור הנשים מכלל לומדי התואר הראשון יגיע עד לשנת 2016 ליותר מ-60%, לתואר שני – 61%, לתואר דוקטור ולתארים פרופסיונאליים – Williamson, 6.3.2011) 53%).
  • ירידה בהכנסותיהם של הגברים. כבר כיום נשים בשנות העשרים לחייהם מרוויחות יותר מגברים בני אותו גיל בעשר הערים הגדולות בארצות הברית (Rosenthal, 12.2.2009).

בפרק זה הצגנו את נתוני הרקע. בפרק הבא נתאר את תכניו של החיברות הדיגיטלי.

החיברות הדיגיטלי

בפרק זה נתייחס לשלושה הנושאים הבאים: האוֹרְיָינוּת הדיגיטלית, הפדגוגיה הדיגיטלית ומשחקי המחשב.

האוֹרְיָינוּת הדיגיטלית

האוֹרְיָינוּת (literacy) הדיגיטלית, אוריינות המחשב ואוריינות המדיה זכו להגדרות רבות וחופפות Livingstone et al., 2008)). לווינסטון הציע להגדירה כיכולת לגשת לתוכני מדיה, להבין וליצור אותם:

"…media literacy as the ability to access, understand and create communications in a variety of contexts (Livingstone, 2009: 198)

 

אף שההגדרה מתעלמת מההקשרים התרבותיים השונים ומהשינויים המתבקשים עם השתכללותה של המדיה והתפתחותה ((Penman 2007, ניעזר בה לצורכי הדיון על האוריינות הדיגיטלית של בני הנעורים, כלומר לאופן שבו הם קוראים וכותבים, לומדים, אוספים מידע, יוצרים ומתבטאים, מנהלים קשרים חברתיים ומבלים, ונתייחס בכך גם להגדרות של "אוריינות מחשב ומידע" (Computer and Information Literacy ) (פראיון ואיינלי, 2010).

האוריינות הדיגיטלית של חיפוש מידע, הערכת איכותו (שיקול דעת), התאמה, יישום, הפצה ויצירה של מידע חדש, שונה מהאוריינות הנדרשת במידע המסורתי. המידע הדיגיטלי, כידוע, אינו היררכי, הוא מאפשר קפיצה בין השורות, לעקוף היררכיות ניהוליות, מגוון את אפשרויות התקשורת. נעלמו או הוחלפו המנגנונים, התקנים ושומרי הסף המסורתיים, ונכנסו צורות תיווך חדשות. "...המחשבים, שהיו אמורים להשליט סדר במידע, הם גם הכלי המוביל בהתרת הרסן וביצירת האי־סדר הגובר..." (רפאלי, (30.10.2008. במילים אחרות, טכנולוגיית המידע והכלים לניהולו שהיו אמורים להשליט סדר יוצרים פעמים רבות גם תוהו ובוהו.

מושג האוריינות הדיגיטלית מקבל משמעויות שונות בהקשרים שונים, למשל, האוריינות של פקידי הזנת נתונים (data-entry clerks), המהווים את ה"כתבנים/יות" של דור האינטרנט לעומת האוריינות של יצרני התרבות ברשת.

לעומתם, האורייניות הדיגיטליות הנפוצות בין בני הנוער הן בעיקר מיומנויות ההפעלה הטכנולוגיות המאפשרות לגשת למידע בעיקר כמקור להשגת מטרות אישיות (""more self- centered) כמו תקשורת בין חברים, בידור ורכישת מוצרים. הן משפיעות גם על יכולות הזיכרון, על דרכי החשיבה ועל המערכים האסוציאטיביים (חרמון 2009) אולם אינן משמשות לרוב לצורכי למידה (Gasser, 16.2.2012: 25) ואינן מאפשרות ביטוי יצירתי ועיצוב חדש של הידע (שכטר, 18.5.2012).

האוריינויות הדיגיטליות הללו הן נחלתן של יותר מ-90% מבני הנוער בארצות הברית המשתמשים באינטרנט (Ofcom, 2011), בקבוצת הגיל 12–17 95% ו-80% מאותם בני נוער באינטרנט גולשים באתרי המדיה החברתית (Pew, 27.4.2012). שיעור דומה של משתמשים גם באנגליה (Lenhart et al., 2011) ובישראל – 70% מאוכלוסיית ישראל מגיל 12 ומעלה גולשים בפועל (דרור, 2012).

על פי המחקר Youth and digital שערכו גזר וחבריו ממרכז ברקמן שליד אוניברסיטת הרוורד (Gasser et al., 16.2.2012), האוריינויות הדיגיטליות הנפוצות בין בני הנוער הנרכשות מעצם השתתפותם במשחקים, מפעילויות בקהילות הווירטואליות ומקשרים אישיים וחברתיים באמצעות הרשתות החברתיות, הבלוגים, הוויקים (wikis) ודומיהם, אינן כוללות את האוריינות של חיפוש מידע והערכתו מבחינת אמינות, מהימנות, דיוק וסמכות. על פי ממצאי המחקר, בני הנוער מעריכים את איכות המידע באמצעות רמזים עקיפים ואינם מבדילים למשל בין תוכן מסחרי לתוכן לא מסחרי. האוריינויות שהם רוכשים תלויות על פי המחקר, במשתנים דמוגרפיים, בסטטוס חברתי-כלכלי, בסוג הרשת החברתית, במגדר, גיל, גזע, מוצא אתני וכדומה.

בעקבות הממצאים ממליצים החוקרים על התערבותה של המערכת החינוכית הפורמלית לשם התאמתה למערכת האקולוגית של המידע הדיגיטלי, לכלכלה המידע המודרנית, לפיתוח קריירה, למעורבות אזרחית ולהשתתפות תרבותית (Gasser et al., 16.2.2012: 13).

מהמחקר הזה אפשר להבין כי מושג האוריינות הדיגיטלית הוא בעל פנים רבות, ומושגים כמו "כישורי המאה ה-21", "מיומנויות לחיים", אוריינות מחשב ואוריינות מידע משמשות בערבוביה ומהוות בעיקר אוסף אקלקטי וספקולטיבי של אמירות בלתי מבוססות ובלתי בדוקות. האוסף האקלקטי והספקולטיבי בא לידי ביטוי גם בהצעת המחקר הבינלאומי ל"אוריינות מחשב ואוריינות מידע" 6(ICILS 2013).

בהצעה נאמר: "קיימת הסכמה רחבה על כך שהחלפת ידע והעברת ידע באמצעות טכנולוגיות מידע הן מאפיינים של החברה המודרנית. טכנולוגיות מידע מספקות את הכלים ליצירת ידע, לאיסופו, לשמירתו ולשימוש בו, כמו גם לתקשורת ולשיתוף פעולה. התפתחויות טכנולוגיות אלה חוללו תמורות בסביבה שבה תלמידים מפתחים מיומנויות לחיים, אשר מהווים יסוד לעיסוקים מקצועיים רבים ולדרך שבה מתנהלות אינטראקציות חברתיות שונות. הידע על טכנולוגיות מידע, הבנתן והשימוש בהן חשובים כיום לחיים בחברה המודרנית, והערכת מיומנויות אלו הפכה לחלק מהמעקב אחר הישגי התלמידים במערכות חינוך רבות" (Fraillon & Ainley, 2010).

עם זאת, המעקב עוסק למעשה באוריינויות מחשב ומידע המתבססות בעיקר על מגוון הוראות של היצרנים בגרסה פדגוגית ואתית ואינן מתייחסות לתרבות האינטרנט ולמידת השתלבותם של בני הנוער בעבודה, בחברה ובכלכלה.

הפדגוגיה הדיגיטלית

הפדגוגיה הדיגיטלית, המכונה לעתים גם פדגוגיה מתוקשבת או פדגוגיה חדשה, היא שיטת הוראה שתפקידה להקנות את האוריינויות ואת המיומנויות. לצורכי הדיון בנושא בחרנו להביא את המקרה הישראלי, שכן הוא דומה למדינות רבות ומבוסס בחלקו גם על (ICILS 2013 שם)

"הפדגוגיה החדשנית", על פי משרד החינוך בישראל, "היא שיטת הוראה ולמידה, שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה המותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין בית הספר לבין העולם החיצון, תוך שהיא עושה שימוש מרבי, אך מושכל, בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמת הניהול הפדגוגי" (משרד החינוך: "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21", 8.5.2012).

הפדגוגיה החדשנית יושמה בשנת הלימודים תשע"א (2011/12) בכ-200 בתי ספר, באמצעות סביבת למידה מתוקשבת הכוללת מחשב נייד למורה, מקרן, רמקולים, אינטרנט ואמצעי החשכה. במילים אחרות הפדגוגיה החדשה מדגישה את הקניית הטכנולוגיות הדיגיטליות ופחות את הפדגוגיה הדיגיטלית.

אולם הלימוד באמצעות הטכנולוגיות הדיגיטליות לא נוצר לכתחילה לצורכי הוראה במערכות החינוך ויישומם כטכנולוגיות חליפיות להוראה המסורתית מפוקפקת. חלק מהטכנולוגיות הן בגדר "אופנה חולפת" ונעלמות תוך זמן, מאבדות מחדשנותן או מוחלפות בידי טכנולוגיות אחרות. חלק נוסף מהטכנולוגיות נהפכות למה שמכונה "Out of the Blue", כמו הטכנולוגיות לשיתוף קבצים ברשת, הטכנולוגיות המשנות את המשמעויות של צריכה, הטכנולוגיות של קשרים חברתיים ואף של התנהגות באמצעות הרשתות חברתיות7 (עשת 2012).

הביקורת על עצם מתכונתה של הפדגוגיה הדיגיטלית מובעת במאמרו של מארק וורשאור (8(Mark Warschauer, שכותרתו "The paradoxical future of digital learning". וורשאור טוען כי הלימוד הדיגיטלי אינו משנה באופן רדיקלי מה שבני האדם לומדים, כיצד הם לומדים והיכן הם לומדים, וכי היא טרם הוכיחה שינויים ביחס למהירות השינוי ולהיקפו. הסביבה הלימודית המתוקשבת מהווה יותר מסגרת לרכישת מיומנויות ותרגול (skill-and-drill), ולא לפיתוח כישורי חשיבה ומיומנויות של שליטה על המידע Warschauer, 2007)). היא גם מאפשרת במידה מועטה למידה בקצב אישי וחלופי (Jenkins, 15.6.2009).

עם זאת, אחד מיתרונותיה של הפדגוגיה החדשנית המופעלת במסגרות החינוך, הוא שהיא מזמנת מפגש פנים מול פנים עם חברים ובכך מאפשרת לצעירים ללמוד צורות התנהגות של סוגי אוכלוסייה שונים (McWilliam, 2009).

הפדגוגיה הדיגיטלית לא זכתה כנראה להערכה רצינית ודומה כי היא עוד פרק במסכת הסתירות והכשלים של מערכות החינוך, הנעות כמטולטלת בין הצורך בהכנת בני הנוער לסביבה פתוחה, יצירתית המעודדת ללקיחת סיכונים לבין הצורך בעמידה על המשמר מפני הלא-מוכר ב"חברה בסיכון". בעוד הסביבה הפתוחה נדרשת לפיתוח כלכלי יצרני, למה שמכנה פלורידה "מעמד היצירתי" (Creative Class) המסוגל לייצר דברים חדשים, רבים מבתי הספר, למרות האימוץ של הפדגוגיה החדשנית, ממשיכים לפעול כמערכות סגורות עם מושגים מסורתיים של מומחיות, מחויבות והישגים Florida, 2003: 249) (accountability and performance expertise)).

השמירה על המוכר באה לידי ביטוי גם בתופעה שבתי ספר רבים ממשיכים לקיים לימודים במבנים וציוד המתאים לעידן התעשייה ובמבנים וציוד שעוצבו בשנות השלושים, ושימוש במודלים ארגוניים מסורתיים כמו ההיררכיה של שליטה ובקרה ושמירה קפדנית של לוח זמנים קבוע. המורים, בהיותם המבוגרים הדומיננטיים בבתי ספר, ממשיכים להתנהג כ"רשויות תוכן" (content authorities) עצמאיות McWilliam 2009)), הנעזרים בשמירה מפני הלא-מוכר באמצעות הפאניקה המוסרית:

"…..Moral panics around literacy, numeracy and the use and abuse of technology are part of a push towards minimizing waste and ‘raising standards’ of traditional literacy, numeracy, and the memorizing of historical facts… (McWilliam, 2009).

הסתירות והכשלים שבהם עומדים בתי הספר באים לידי ביטוי גם במימון המערכת על פי סטנדרטים ממשלתיים מסורתיים המשמשים מנבאים לקידום עדיפויות לאומיות על בסיס של תפיסת עולם שמרנית. תפיסת עולם של ציבור בוחרים החוששים לאבד את "היסודות התרבותיים" (cultural foundations) ב"צפייה במראה לאחור" (looking in the rear-view mirror) , כלומר, תכנון העתיד נעשה בהסתמך על לקחי העבר והרגליו (Blinder, 2006) ובהדגשה רבה מדי על הרגלי שגרה של התעשייה שנעלמה (McWilliam, 2009) תוך התעלמות מצורכי כוח העבודה הדיגיטלי (digitalized workforce) ומצרכיהם של האזרחים הגלובליים (global citizenry).

הפדגוגיה הדיגיטלית הקיימת במרבית בתי הספר מהווה המשך לסתירות, לכשלים ולאמביוולנטיות של החינוך שהחלו עוד בעידן התעשייתי וטרם נפתרו גם בעידן האינטרנט.

משחקי המחשב

משחקי המחשב עשויים להוות חלק של פדגוגיה דיגיטלית חדשנית בעתיד. כבר כיום תרומתם של משחקי המחשב9 לחיברות הדיגיטלית של בני הנוער רבה מאוד. יותר מ-174 מיליון אמריקנים הם גיימרים (gamers), המבלים בממוצע 10,000 שעות במשחקי וידאו (McGonigal, 2011). הבילוי נמשך אחרי בגרותם וכיום גיל השחקן הטיפוסי הוא ארבעים (Morris, 14.6.2010). בני הנוער רואים בסביבתם ברשת מגרש משחקים דיגיטלי (Digital Playground), שבה הם הופכים כל דבר למשחק (Horovitz, 4.5.2012). תלמיד בתיכון משחק 13 שעות בממוצע לשבוע במשחקי וידאו וצופה בסרטי פורנו כשעתיים.

דאגלס תומס (Douglas Thomas) וג'ון סילי בראון (John Seely Brown) רואים את משחקי המחשב כתרבות הלמידה החדשה (A New Culture of Learning), שכן סקרנות (curiosity), דמיון (imagination) ותחושת המשחק (sense of play) הם שלושת ההיבטים של המרכזים של הלמידה שאינם מופיעים בספרי הלימוד המסורתיים ועשויים להוות אילוסטרציה מושלמת לסביבת למידה חדשה Douglas & Brown, 2011)).

אהרון כהן (Cohen Aaron), במאמרו ","The Gamification of Education המופיע בעיתון העוסק בעתידנות, טוען כי המשחקים החברתיים המקוונים יחליפו את ספרי הלימוד בבתי הספר בארצות הברית (Cohen, 2011). ליאל ליבוביץ, ישראלי מאוניברסיטת ניו יורק, החוקר את הפוטנציאל החינוכי הטמון במשחקי הווידיאו, טוען כי משחקי הווידאו מציגים משימות ברורות הדורשות ריכוז ופוקוס ואף מותירות זמן להירגע. המשחקים מהווים פעילות גופנית הרבה יותר מהצפייה בטלוויזיה: הם משלבים בין המוח לקואורדינציה יותר מאשר כל פעילות צריכה (פונדק, 21.08.12). החשיבות שמייחסת אוניברסיטת ניו יורק בקידומם ובעיצובם של המשחקים במסגרות חינוכיות פורמליות ובלתי פורמליות על בסיס ראיות מדעיות בא לידי ביטוי בהקמת המרכז The NYU Games for Learning Institute (G4LI) וכן בפרסומו של העיתון The New York Review of Video Games.

אולם יש עדיין המייחסים למשחקי המחשב סכנה העלולה לשמש תחליף לאינטראקציה האנושית הבריאה, החברתית והמינית הקיימת במגע של פנים אל פנים. התחליף הווירטואלי לאינטראקציה מקשה על בני הנעורים לנווט את האתגרים, המורכבויות והסיכונים של החיים האמיתיים בבית הספר, בעבודה ובחיי המשפחה (Zimbardo & Duncan, 2012).

בדומה לפדגוגיה הדיגיטלית גם ההתייחסות למשחקי מחשב משחקי המחשב מלאה בסתירות.

דיון

המקרה של "הנעורים הדיגיטליים" מדגים מפגש דינמי ורווי מתח בין שתי תרבויות שטרם נקבעו בהן סדרי התלכדות (ג'נקינס, 2006): בין הגבולות של העולם הישן לגבולות העולם החדש, בין החיברות הפורמלי לחיברות הבלתי-פורמלי, בין מדדי הלימוד המסורתיים לבין המדדים של האוריינויות הדיגיטליות.

לכאורה תרבות הנעורים הדיגיטלית, המאופיינת בעקרונות של אוטונומיה, ביטוי עצמי והעדר פורמליות עם יסודות של פנאי לשם משחק ובידור מהצד האחד, וכן בשליטה על אוריינות ומיומנויות דיגיטליות, הייתה צריכה להכין את בני הנעורים לעולם הממשי, אולם למעשה בבגרותם הם חסרי מיקוד במה שקשור בקבלת החלטות הקשורות לעבודה, לזוגיות ולמשפחה. הם מתקשים לקבל סטטוס של בוגרים ולפתח קריירה מקצועית, ודוחים את התחייבותם להקמת משק בית ומשפחה משלהם.

במקרה הטוב זוכים בני הנעורים לבגרות טכנולוגית (technical maturity) אך אינם זוכים לבגרות אינטלקטואלית ורגשית (Gasser, 16.2.2011: 281). התמעטו תרבויות הנוער המרדניות שאפיינו את ההתבגרות המסורתית והומרו בבגרות המתארכת לדפוסי נעוריות חדשים, עם הופעתן של תנועות המחאה של הצדק החברתי.

"הילידים הדיגיטליים" (digital natives) זכו במידה רבה לבגרות טכנולוגית באמצעות חיברות בלתי פורמלי הודות לניסוי וטעייה של עצמם או/ו בעזרת חבריהם אבל כמעט ללא התערבות מערכות הלימוד הפורמליות. גם באותם מקרים שבהם הייתה התערבות פורמלית היא לא היוותה חלופה או בשורה חדשה אלא חיזקה בעיקר את החיברות הקיים על ידי הקניית אוריינות של "מחשב ומידע" בלבוש פדגוגי ואתי.

אנו טוענים כי החיברות הדיגיטלי במתכונתו הקיימת הוא בבחינת רתימת העגלה לפני הסוסים, שכן אין הוא מבוסס על הכרה והבנה הולמת של התרבות הדיגיטלית כפי שהיא נתפסת בעיני בני הנוער ושל השלכותיה.

נדגים זאת בכמה נושאים מתחום החיברות הדיגיטלי שיש להם משמעויות פרדוקסליות: כאוס, תקשורת, פער מגדרי, חרדת סירוס וריבוי משימות.

כאוס

כאוס (Chaos), המרחב הקיברנטי, או הסייבר-ספייס 10(cyberspace) בתרבות הדיגיטלית, מהווה מעין סימולציה דמיונית שבה התפתחו רבדים מגוונים עם שלל ביטויים וסמלים וירטואליים שאפשרו הבניית משמעויות מעבר למציאות או במגע עמה11. דוגמה לכך היא הסייבר-פאנק (cyberpunk), שהחלה כתרבות שוליים של בני הנוער הדיגיטלי והפכה מרכזית עם התעצמותה של טכנולוגיית המידע. בסייבר-פאנק כוחות הכאוס משבשים את הדברים, לפעמים לצרכיהם ולפעמים לטובת אחרים, ובכך הם יוצרים תוהו ובוהו, בעוד הסדר מיוצג על ידי תאגידים, ממשלות וקבוצות אחרות. כשהכאוס אינו מאוזן הוא יוצר תוהו ובוהו אולם כשיש איזון בינו לבין הסדר הוא עשוי להפוך ליצירתי, יצרני וחדשני (Psychochild's Blog, 14.1.2011).

התקשורת

התקשורת בתרבות הדיגיטלית של בני נוער רבים נעשית באמצעות הודעות טקסט, טוויטרים, אימיילים, צ'אטים ודומיהם, ועלולה לבודד את בני הנעורים מעולם המציאות (Zimbardo & Duncan, 2012) ולזמן את התחושה כי כל עולמם החברתי הוא בצדף (oyster). תחושה זו עלולה לעקוף את צירי הזמן הנורמטיביים ולדחות את ההשתלבות בעולם הממשי (McGibbon et al., 2010), לשבש את מימוש הקשר האישי עם בן/ת זוג ולדחות את הנישואים, בציפייה שהאדם המתאים יימצא בגלישה הממושכת ברשתות החברתיות ובאתרי ההיכרויות:

"…no one is willing to commit to just one person. Or at least not until they feel they've sampled enough goods to know just what they want…" (Brett, 31.1.2011).

 

דחיית הקשר עם בני המין השני אינה חדשה, שכן היא המשך לתהליך האופייני לתרבות המערב שבו נחלשת הדמות הגברית (Taylor, 2000), אולם בתרבות האינטרנט המגמה מתעצמת ואף זכתה לתיאור במשפט "הצעירים נהפכים לצעירים שאינם יודעים להיות גברים":

"…Generation Of Young Men That Do Not Know How To Be Men?..." (The American Dream, 5.11.2011).

 

החלשת הדמות הגברית עולה גם בסרטי הטלוויזיה שבהם מופיע הגבר כביישן וכבלתי אסרטיבי ("milquetoast men"):

"בעונת הסתיו בטלוויזיה מופיעה המהפכה המינית, שהייתה אמורה לעסוק בשחרור הגברים והנשים מתפקידי המין המסורתיים, אך עוסקת למעשה בהיפוך של תפקיד הגבר המופיע כחסר ביטחון, מובטל, מתקשה להתלבש ללא סיוע, גר במרתף הידוע של האימא, בעוד עמיתותיהם הנשים מתהדרות באותה אנוכיות, גסות וחסר נימוס בדרכים שפעם זכו לכינוי על ידי הנשים כ'חזירים שוביניסטים'" (Stevens, 21.9.2011).

חרדת הסירוס

חרדת הסירוס (Castration) התפתחה בסביבה המקוונת הודות לפאניקה מוסרית המנוהלת והמפוקחת על ידי ארגונים ומוסדות, ספקי תוכן מכווני רווח (profit-oriented), הורים מודאגים ומורים שלא ניתן לסמוך עליהם. זו סביבה המתוארת כסביבה בעלת סיכונים חדשים לילדים ולבני נוער, המשקפים למעשה את החרדות החברתיות בנות זמננו ואת החשש מפני עצמאותם הגוברת של בני הנוער ביחס לזהותם, למיניותם ולהרגלי הצריכה שלהם. הגברת פיקוח באמצעות הפאניקה המוסרית מעצימה באופן פרדוקסלי מתחים ואי-סיפוק.

אפשר להוסיף לעוצמתה של הפאניקה המוסרית מאמרים המסתמכים על מחקרים מדעיים שמגמתם להפחיד מפני השפעת האינטרנט, ניקולס קאר (Nicholas G. Carr), למשל, קיבל על עצמו את תפקיד הלוּדיט 12(Luddite) של עידן המידע בספרו האפוקליפטי והאנטי-טכנולוגי "רדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו" 13(Carr, 2011). קאר מנסה להוכיח באמצעות ציטוטים רדודים ממחקרים מתחום מדעי המוח, כמו זה של גארי סמול (Small et al., 2009), הקובע כי השימוש באינטרנט משנה את הדרך שבה אנחנו חושבים ואת הפעילות במוח. לדעת קאר, הגלישה ברשת מקדמת את הקריאה והלמידה השטחיות, מסיחה את המחשבה ואינה מהווה חשיבה טכנולוגית מאתגרת ומתגמלת (Carr, 2011: 115–116).

ריבוי המשימות מאפשר לגולשים יכולת מהירה יותר לתפוס, ללמוד ולקבל החלטות, אולם המחירים על כך הם הידרדרות ביכולת הריכוז, באפשרות החשיבה לעומק וניתוח הממצאים, אובדן יצירתיות, פגיעה בזיכרון, קהות רגשית וירידה באיכות העבודה. כל הלה אינם בגדר שינוי הרגלים, אלא אובדן אמיתי של יכולות שכליות (להט, 5.8.2010).

באופן פרדוקסלי, כותב קאר, אנו חוזרים לשורשים שלנו כמעבדי נתונים. "מה שאנחנו חווים, במובן מטפורי, מהווה היפוך של המסלול המוקדם של הציביליזציה: אנו מטפחים את הידע האישי כדי להיות ציידים ולקטים ביער הנתונים האלקטרוני":

"What we're experiencing is, in a metaphorical sense, a reversal of the early trajectory of civilization: We are evolving from being cultivators of personal knowledge to being hunters and gatherers in the electronic data forest" (Carr, 2011: 138).

 

פאניקה מוסרית על בסיס טיפול פסיכיאטרי ולא על פי מדגם מייצג מופיעה בספרו "האתה הווירטואלי: הכוחות המסוכנים של הא-פרסונאלי" של אליאס אבוג'אודה (Elias Aboujaoude), מנהל הקליניקה להפרעות בשליטה על דחפים מאוניברסיטת סטנפורד (Aboujaoude, 2011 b). אבוג'אודה מתאר את האישיות הווירטואלית (e-personality) כאישיות אסרטיבית ופחות מרוסנת המתפקדת בצד האפל של החיים כמו בסקס. מתוך הניסיון עם מטופליו טוען אבוג'אודה כי בני אדם נורמליים הופכים ברשת לרשעים ולרמאים, למתמכרים לפורנוגרפיה ולמומחים לכול. הם מזניחים את הקשר עם משפחותיהם ומעדיפים את הקשרים עם חברים בפייסבוק או באתרי ההיכרויות.

השפעת האינטרנט על הפעילות המוחית משפיעה על הדרך שבה אנו רואים את עצמנו – כפונקציה של תכונות אישיות חדשות שנוצרו וטופחו בעולם הווירטואלי, הכוללות בין היתר תחושה מוגזמת של היכולות שלנו, התנשאות מעל אחרים, אימוץ קוד מוסרי חדש ברשת ונטייה להתנהגות אימפולסיבית. כמו כן מאבדים את היכולת לקרוא ולחשוב באופן ביקורתי.

אנו טוענים כי החיברות הדיגיטלי המשולבת בפאניקה מוסרית כדוגמת קאר ואבוג'אודה, המבוססת על הצגה שטחית של ממצאים מחקריים ללא תוקף מדעי, מהווה תופעה פרדוקסלית המקשה על בני הנעורים להשתלב בחברה.

ריבוי משימות

ריבוי משימות (multitasking) אינו מושג נרדף לחשיבה יצירתית, לחשיבה מסתעפת ואף לא קשור לאינטליגנציה מרובה. קאר מצטט את מדען המוח מייקל מרזניץ' (Michael Merzenich), האומר שכאשר אנו עסוקים בריבוי משימות מקוונות אנו "מאמנים את המוח שלנו לשים לב לשטויות":

"…training our brains to pay attention to the crap" (Carr, 2011: 142).

 

ריבוי משימות מהווה מיתוס פופולרי, טוען דיב קרנשאו בספרו The Myth of Multitasking, שכן ריבוי משימות רחוק מלהיות יעיל ואף עלול להזיק למערכות היחסים בעבודה ובבית (Crenshaw, 2008).

"…Scientists say juggling e-mail, (גַ'גְלִינְג, להטוטנות) phone calls and other incoming information can change how people think and behave. They say our ability to focus is being undermined by bursts of information" (Richtel, 6.6.2010).

 

אייל אופיר (Eyal Ophir) ועמיתיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד אישרו את קביעתו של קרנשאו בניסוי שבו הוכיחו כי שככל שאנשים צוברים יותר ניסיון בריבוי משימות – כלומר בעבודה תוך ביצוע של כמה משימות במקביל – הם ממלאים את משימותיהם, למרבה ההפתעה, פחות טוב (Richtel, 6.6.2010).

התרבות הדיגיטלית כפי שהיא נתפסת על ידי בני הנוער בשלבי החיברות שלהם, מקשה עליהם להסתגל ולהשתלב בעולם הממשי, ולכן תקופת התבגרותם הולכת ומתארכת לעשור השלישי של חייהם. במילים אחרות, התרבות הדיגיטלית התפתחה בניגוד למצופה. העולם הפיזי עדיין אינו כולו דיגיטלי, חדירתו של העולם הדיגיטלי אינה מתממשת בקצב המצופה וספק אם הדבר ישתנה בעתיד (חרמון, 2009). רבים מהכישורים שרכשו בני הנעורים בהתבגרותם מעוקרים בעולם הפיזי, שבו נשארו גם תהליכים מסורתיים ברבים מהארגונים החברתיים והכלכליים.

בעולם הטכנולוגיה החברות גדולות רבות כבר אינן ממש מחדשות, טוען פיטר תייל (Peter Thiel), הנודע כמשקיע הראשון בפייסבוק14. גוגל, למשל, המציאה את מנוע החיפוש שלה לפני יותר מעשור, ומאז חדלה להיות חברה טכנולוגית:

"We wanted flying cars; instead we got 140 characters…" (Packer, 28.11.2011)

 

בדבריו אלה התכוון תיייל לשירות ההודעות הקצרות של טוויטר, שבו אפשר לכתוב רק עד 140 תווים. כל המאמץ של הפיתוחים הטכנולוגיים ב-30 השנים האחרונות, טוען תייל, התרכז רק במחשבים ובפיננסים – שני התחומים שבהם הניחה הממשלה למגזר העסקי לעבוד ללא הפרעה. בכל שאר התחומים – הממשיים, שאינם רק אותות חשמל במחשבים – הטכנולוגיה צועדת הרבה יותר לאט (רולניק, 20.07.2012).

במילים אחרות, לא כל העולם הוא טכנולוגיה, שכן עדיין קיימת כלכלת שוק בעלת קודים פורמליים ששולט בהן הסדר החברתי המסורתי ועדיין נדרשים חשיבה ליניארית, תכנון וביצוע על פי הוראות, נהלים וחוקים, מדידה ובקרה, ניהול מרכזי, קבלת מדיניות, משמעת ארגונית בדיווח ובפיקוח, התמקדות בהשגת מטרות מוגדרות תוך מידור מנהלים וכוונונם ליעדיהם השונים, הכרה בסמכות ובהיררכיה, "ראש מובנה" ומבנים מסודרים ומרובדים.

אנו טוענים, כאמור, כי החיברות הדיגיטלי אינו מבוסס על הכרה והבנה בצורה ההולמת את התפתחותה של התרבות הדיגיטלית בכלל וכפי שהיא נתפסת על ידי בני הנוער בפרט, ולכן השתלבותם בעולם הממשי הולכת ומתארכת לעשור השלישי של חייהם.

סיכום

השפעתה של החדשנות הטכנולוגית מחייבת עיון רדיקלי באקסיומות, בקלישאות ובהנחות היסוד העומדות לעתים בסתירה לאמיתות המקובלות המובנות מאליהן15.

התופעה של בני הנעורים הדיגיטליים שאינם רוכשים כישורי חיים הולמים, אינם מגיעים להישגים לימודיים סבירים ומתקשים להתאים את עצמם לקצב השינויים בעולם העבודה, מצטרפת לסדרת תופעות חברתיות וכלכליות הקשורות לעולם האינטרנט. מרחב האינטרנט מבוסס על פי רוב על כישרון, חדשנות ויזמות. הוא זכה ליחס מועדף מצד הממשלות בעשורים האחרונים ולמינימום של הפרעות רגולטיביות, בניגוד למגזרי משק רבים, ולמרות זאת לא עלתה רמת החיים של העובד האמריקני והשתכרותו נשארה באותה רמה במשך שלושת העשורים האחרונים (Miller, 17.7.2012). דריכתו של מעמד הביניים במקום, פשיטות רגל בחלקים רבים של המגזר הציבורי, כישלון המודל של וול סטרייט, השתלטות תאגידים מונופוליסטיים16 - כל אלה נושאים המהווים עילה לגל המחאות החברתיות17.

המקרה של הנעורים הדיגיטליים הוא כאמור חלק מכלל התופעות החברתיות שיצר האינטרנט. הוא מחייב עיון מחודש במהות של הלמידה והסוציאליזציה הדיגיטליות, בגישות ובאמונות הכרוכות בהם ובמקומם בעיצובן של החברה, הכלכלה והתרבות.

References: Bibliography & Webliography and Further Reading

  1. Aboujaoude, E. (2011) - Virtually you: The dangerous powers of the e-personality. W.W. Norton & Company.
  2. Apter, T. (2001) - The myth of maturity: What teenagers need from parents to become adults. New York: Norton.
  3. Arnett, J. J. (2010) - Adolescence and emerging adulthood: A cultural approach (4th edition). Upper Saddle River, New Jersey: Prentice Hall.
  4. Blinder, A. (2006) - Preparing America’s Workforce: Are we looking in the rear-view mirror? Princeton University Center for Economic Policy Studies, CEPS Working Paper No. 135. October.
  5. Brett, S. (31.1.2011) - The Choice Effect: The reason you're still single? The Sydney Morning Herald.
  6. Bronson, P. & Merryman, A. (10.6.2010) - The Creativity Crisis Newsweek.
  7. Brown S. L. & Eisenhardt, K. M. (1998) - Competing on the Edge: Strategy as Structured Chaos. Boston, Mass.: Harvard Business School.
  8. Carr, N. (2011) - The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains Carr. Norton.
  9. Cohen, A. M. (2011) - "The Gamification of Education". The Futurist, 45: 5 (16–17).
  10. Crenshaw, D. (2008) - The Myth of Multitasking: How "Doing It All" Gets Nothing Done Jossey-Bass.
  11. Douglas T. & Brown, J. S. (2011) - A New Culture of Learning: Cultivating the Imagination for a World of Constant Change. CreateSpace.
  12. Duncan, D. E. (2.4.2012) - A Little Device That’s Trying to Read Your Thoughts. New York Times.
  13. Florida, R. (2003) - The Rise of the Creative Class: And How It's Transforming Work, Leisure, Community and Everyday Life. Basic Books.
  14. Fraillon, J.,& Ainley, J. (2010) - The IEA international study of computer and information literacy. The International Computer and Information Literacy study (ICILS). Available online at Accessed 4.5. 2011.
  15. Gasser, U. et al. (16.2.2012) - Youth and digital. Berkman Center: Research Publication No. 2012-1.
  16. Horovitz, B. (4.5.2012) - After Gen X, Millennials, what should next generation be? USA Today.
  17. Grossman, L. (6.1.2005) - Grow Up? Not So Fast TIME.
  18. Henig, R. M. (18.8.2010) - What Is It About 20-Somethings? New York Times Magazine.
  19. Hirsh, M. (12.6.2010) - The Boomerang Generation: More Reasons to Move Back Home The Fiscal Times.
  20. Hymowitz, K. S. (19.2 2012) - Where Have The Good Men Gone? The Wall Street Journal.
  21. Jay, M. (2012) - The Defining Decade: Why Your Twenties Matter--And How to Make the Most of Them Now. Grand Central Publishing
  22. Jenkins, H. (15.6.2009) - Risks, Rights, and Responsibilities in the Digital Age: An Interview with Sonia Livingstone.
  23. Jensen, L. A., Arnett, J. J., & McKenzie, J. (2011) - Globalization and cultural identity developments in adolescence and emerging adulthood. In Schwartz, S. J., Luyckx, K., & Vignoles, V. L. (Eds.), Handbook of Identity Theory and Research. New York: Springer Publishing Company.
  24. Kaznowska, E., Rogers, J. & Usher, A. (2011) - The State of E-Learning in Canadian Universities, 2011: If Students Are Digital Natives, Why Don’t They Like E-Learning?
  25. Lenhart et al., (9.11.2011) - Teens, kindness, and cruelty on social network sites: How American teens navigate the new world of “digital citizenship”. Pew Internet and American Life Project.
  26. Livingstone, S. et al. (2008) - Converging traditions of research on media and information literacies. In J. Corio, M. Knobel, C. Lankshear & D. Leu. Handbook of Research on New Literacies. New York, Lawrence Erlbaum Associates: 103–132.
  27. Livingstone, S. (2009) - Children and the Internet: Great Expectations and Challenging Realities. Cambridge.
  28. Lutz, A. (1.6.2012) - Porn and Video Games are Ruining The Next Generation of American Men. Business Insider.
  29. Mesch, G. S. & Talmud, I. (2010) - Wired Youth: The Social World of Adolescence in the Information Age. London: Routledge.
  30. McGonigal, J. (2011) - Reality Is Broken. New York: Penguin Press.
  31. McGibbon, A., Vogel, L., & Williams, C. A. (2010) - The Choice Effect: Love and Commitment in an Age of Too Many Options. Berkeley, Calif.: Seal Press.
  32. McWilliam, E. L. (2009) - Education: More Important and Less Relevant Than Ever. In Keane, Michael & Zhang, Xiaoming (Eds.), International Perspectives on the Creative Economy. Sunchime Publishing Beijing: 172–189.
  33. Miller, M. (17.7.2012) - Is Technology Working? Eric Schmidt and Peter Thiel Disagree Forward Thinking.
  34. Morris, C. (14.6.2010) - Average vidgamer older, more affluent. Variety.
  35. Nicki (21.1.2011) - Kids Today: Digital Skills vs. Life Skills. AVG.
  36. Ofcom (26.3.2011) - UK children’s media literacy.
  37. Ophir, E., Nass, C. & Wagner, A. D. (2009) - Cognitive control in media multitaskers. Proceedings of the National Academy of Sciences 106(37): 15583–15587.
  38. Packer, G. (28.11.2011) - No Death, No Taxes. The New Yorker.
    Peter, D. Hart Research Associates (8.2.2005) - Rising to the Challenge: Are High School Graduates Prepared for College and Work? Washington, DC: Achieve, Inc.
  39. Pew (15.3.2012) - The Boomerang Generation Feeling OK about Living with Mom and Dad.
  40. Pickhardt, C. E. (11.6.2011) - WHEN "Grown" Kids Boomerang Home to Stay. Psychology Today.
  41. Piippo, J. (12.6.2012) - The Cognitive and Emotional Decline of Teenage Boys. John Piippo.
  42. Press TV (27.9.2011) - Why Americans under 30 giving up on economy?
  43. Psychochild's Blog (Pingback) (14.1.2011) - Chaos vs. Order .The Internet Crashed. It's cyberpunk future.
  44. Richtel, M. D. (6.6.2010) - Attached to Technology and Paying a Price. The New York Times.
  45. Rosenthal, R. (12.2.2009) - Dismissed, Denigrated and Demonized: 'The Decline of Men'. Ad Age.
  46. Russell, C. (15.2.2012) - The Surprising Trends That Suggest Young People Won’t Vote in 2012. The New Republic.
  47. Small, G. W. et al. (2009) - Your brain on Google: patterns of cerebral activation during internet searching. The American journal of geriatric psychiatry. Official Journal of the American Association for Geriatric Psychiatry, 17(2): 116–126.
  48. Stevens, H. (21.9.2011) - Fall TV’s mean women, milquetoast men. Post-feminist shows flip gender stereotypes. The Washington Times.
  49. Taylor, G. (2000) - Castration: An Abbreviated History of Western Manhood. London: Routledge.
  50. Tierney, J. (25.12.2004) - 2004: In a Word; ADULTESCENT. The New York Times.
  51. The American Dream (5.11.2011) - Have We Raised an Entire Generation of Young Men that Do Not Know How to Be Men?
  52. The National Marriage Project (2009) - Social Indicators of Marital Health & Wellbeing. University of Virginia The National Marriage Project.
  53. National Center for Education Statistics (2011) - The Nation’s Report Card: Reading 2011 (NCES 2012–457). Washington, DC: U.S. Government Printing Office.
  54. Warschauer, M. (2007) - The paradoxical future of digital learning. Learning Inquiry 1(1), 41– 49.
  55. Williams, A. (5.2.2010) - The New Math on Campus. New York Times.
  56. Williamson, S. (6.3.2011) - Three Impressions that Keep Women from Advancing. Little Pink Book.
  57. Winter, M. (21.9.2011) - "SAT reading scores hit record low for Class of 2011", USA Today.
  58. Zimbardo, P. & Duncan, N. (2012) - The Demise of Guys: Why Boys Are Struggling and What We Can Do About It TED books Special to CNN 24.5.2012.

מקורות בעברית

  1. אברהם, צ' (21.9.2012) - רבע, גמר. מוסף ידיעות אחרונות
  2. אהרוני א' ורז-חיימוביץ (29.4.2012) - סקר: כרבע מבני ה-30–40 מסתייעים בהורים כדי לגמור את החודש. גלובס.
  3. דונקן, ד' (4.4.2012) - מכשיר קטן שמנסה לקרוא את מחשבותיכם. ניו יורק טיימס מרקר.
  4. דרור, י' (2012) - ישראלים בעידן הדיגיטאלי. המכללה למינהל.
  5. חרמון, ר' (2009) - לקראת חיי נצח. אודיסיאה, 2 (ינואר).
  6. ירון, ע' (15.6.2012) - הפסיכולוג פיליפ זימבארדו: משחקי מחשב ופורנו פוגעים בכישורי צעירים. הארץ.
  7. כהן, ע' (29.4.2012) - 35%מהצעירים בגילאי 20–30 נעזרים כלכלית בהוריהם. גלובס.
  8. כהנא, ר' (2007) - נעורים והקוד הבלתי פורמאלי. ירושלים: מוסד ביאליק.
  9. להט, א' (5.8.2010) - דיגיטמבלים? מה באמת עושה הטכנולוגיה למוח. כלכליסט.
  10. לידור, נ' (3.6.2012) - ספר חדש קובע: הגברים נעשים טיפשים. mako (פורטל התוכן של קשת).
  11. לינדר-גנץ ר' (10.8.2005) - ילדי הבומרנג.
  12. לנדאו, ג' (13.4.2012) - אני לא ילדותי, אני "מתעורר לבגרות".
  13. משרד החינוך: מינהל מדע וטכנולוגיה (8.5.2012) - התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 – חזון ורציונל.
  14. פונדק, ח' (21.8.12) - "בזבוז דזמן במשחקי וידיאו הוא גם מרכיב נהדר בחינוך הילדים" כלכליסט.
  15. פראיון, ג' ואיינלי, ג' (2010) - המחקר הבינלאומי של לאוריינות מחשב ואוריינות מידע.
  16. רולניק, ג' (20.7.2012) - פיטר ת'יל שוחט פרות קדושות בהיי-טק. מרקר.
  17. רותם א' ואבני ע' (2011) - אוריינות אתית בעידן הדיגיטאלי.
  18. רפאלי ש' (17.5.2012) - האם גיל 29 הוא הרגע האחרון?
  19. רפאלי ש' (30.10.08) - התוהו ובוהו בממלכת המחשבים. כלכליסט.
  20. שכטר, א' (18.5.2012) - דור ה-Me נהפך לדור ה-We ומחכה לדור ה-WII.

מקורות

  1. מאמר זה הוא המשך למאמריי: "הנעורים הדיגיטליים" (נובמבר 2001), תרבות האינטרנט ושברה (אפריל 2002) ו"הציפיות והאכזבות מהעידן הווירטואלי" (מאי 2005). ברצוני להודות לד"ר בתיה זיבצנר ממכללת בית ברל וממכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים, לעמי סלנט, המידען הראשי של מכון מופ"ת ועורך "פרולוג צמתי מידע", על ההערות החשובות לטיוטת המאמר, ולעורכת הלשונית גב' כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת . עם זאת, האחריות לנכתב במאמר כולה שלי.
  2. תופעת הנעורים המתמשכת של בני העשרים בישראל והמשך תלותם בהוריהם מתחילה כבר בשנת השירות לפני הצבא ונשמרת בשירות הצבאי, בעוד "אחרי הצבא" מקבלים הצעירים תמיכה כתרמילאים בטיול מוצ'ילרוס ("Muchileros"). התלות ממשיכה גם בלימודים מוסדות להשכלה גבוהה – 30% מהסטודנטים גרים עם הוריהם וכ-40% מאלה ששוכרים דירה ממשיכים להיתמך. הצעיר הישראלי מגיע במקרה הטוב לתחילת הקריירה שלו בגיל 28 (כהן, 29.4.2012) וגם עם הקמת משפחה ממשיכים כרבע מהצעירים בני 30–40 לקבל סיוע כספי כסף מהוריהם (אהרוני ורז-חיימוביץ, 29.4.2012). צליל אברהם כותבת במאמרה על "משבר רבע החיים" בישראל, שהנפגעים ממנו הם ילידי שנות ה-80 שהתבגרו לתוך מיתון מתמשך וגילו שגם עם תואר הם אינם יכולים להרשות לעצמם לשכור דירה, לצאת לבלות או להקים משפחה. התסמינים: דיכאון וחרדות כלכליות (אברהם, 21.9.2012).
  3. שריל ראסל (Cheryl Russell), המכונה "אלת הדמוגרפיה" (goddess of demography), בעלת האתר Demo Memo, טבעה לטענתה את המושג iGeneration.
  4. המאמר הראשון של ארנט על הנושא התפרסם ב-American Psychologist עוד בשנת 2000 Arnett 2000)), והפך לויראלי (viral) בעולם האקדמי שכן הוא זכה, על פי Google Scholar, לציטוט בספרים ובכתבי עת מקצועיים כ-1,700 פעמים (Henig, 18.8.2010). ארנט מיסד עם לין טרנר (Lynn Tanner) סדרת ועידות בנושא, החל משנת 2003, שנשאו את הכותרת "Emerging Adulthood Conference". הוועידה השישית תיערך באוקטובר 2013. בשנת 2004 פרסם ארנט את ספרו על הבגרות המתהווה(Arnett, 2004) "Emerging Adulthood: The Winding Road From the Late Teens Through the Twenties,” . בשנת 2006 ארנט פרסם עם לין טרנר את הספר “Emerging Adults in America: Coming of Age in the 21st Century”.. (Arnett & Tanner 2006) מאמר נוסף פורסם בשנת 2011 על הגלובליזציה והזהות התרבותית של הנעורים: (Jensen, Arnett & McKenzie, 2011) "Globalization and cultural identity developments in adolescence and emerging adulthood".
  5. הגידול בפערים המגדריים ("gender gap") לטובת הנשים נובע גם מהשינויים בסטריאוטיפים המגדריים Stevens, 21.9.2011)) ומהרחבת אפשרויות הבחירה של הנשים בתחומים רבים (Vilibert, 10.6.2010).
  6. The IEA International Study of Computer and Information Literacy (ICILS)
  7. מתוך הרצאתו של פרופ' יורם עשת על הנושא "הברכה והקללה בטכנולוגיות למידה", שהתקיימה ביום עיון על נושא יזמות חברתית ב-4.6.2011.
  8. מכהן כפרופסור במחלקה לחינוך ובמחלקה לאינפומטיקה (Informatics) באוניברסיטה של קליפורניה באירווין (Irvine).
  9. משחק הווירטואלי 'Second Life', למשל, נוצר בהשראת ספר המדע הבדיוני Snow Crash"" של ניל סטפנסון (1992 Stephenson,).
  10. המונח "סייברספייס" הפך מילה נרדפת לאינטרנט במהלך שנות ה-90, בעיקר בחוגים אקדמיים ובקהילות פעילות, אף שקיים הבדל בין סייברספייס לאינטרנט המקורי. הסייברספייס מתאר לעתים זהויות ועצמים הקיימים בעיקר ברשת. הוא אינו מתייחס לתוכן המוצג לגולש באינטרנט, אלא לאפשרות הגלישה באתרים שונים וליצירת הפוטנציאל למפגש עם אדם לא מוכר או למפגש לא צפוי עם אדם מוכר.
  11. אף שמשמעותו של המושג כאוס היא אקראיות, חוסר סדר, חוסר עקיבות ואי-יציבות, יש לראות בו "אקראיות לכאורה" הנובעת ממערכות מורכבות ומיחסי הגומלין ביניהן. לדברי ג'יימס גליק, מחבר הספר "כאוס: מדע חדש נוצר" (Gleick, 1987) (תורגם לעברית בהוצאת מעריב-הד ארצי בשנת 1991), תורת הכאוס איננה מהפכה של הטכנולוגיה, כמו הלייזר, אלא מהפכה של רעיונות, שהחלה בחקר רעיונות הקשורים לאי-סדירות בטבע שתוצאותיהם בלתי ניתנות לניבוי. הכאוס, על פי גליק, מנסה להתמודד אתן ולמצוא בהן תבניות חוזרות, תופעות שגרתיות, יומיומיות והפיכתן למטרות לגיטימיות של מחקר מדעי. כאוס חוקר מגוון רחב של תופעות הן במדעי הטבע והן בתבניות הקשורות להתנהגותן של מניות בבורסה. בשנים האחרונות חדרה תורת הכאוס גם לחקר הסדר החברתי, ומייחסים לו, וליתר דיוק ל"כאוס מובנה", כוח המסייע בתהליך של צמיחת תאגידים (Thietart & Forgues, 1995). הוא מדובר גם בהקשר להתפתחות הקוד הבלתי פורמלי בתרבות הנוער (כהנא, 2007: 21–23).
  12. הלוּדיטים היו קבוצה של פועלים אנגלים בתחילת המאה ה-19 שֶמחו – לעתים על ידי הריסת מכונות – נגד השינויים שגרמה המהפכה התעשייתית.
  13. הספר, Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains, מרחיב את מאמרו שהופיע ב-The Atlantic Carr, 2008)).
  14. בינתיים מכר פיטר תייל את רוב מניותיו בפייסבוק (Gallagher, 20.8.2012).
  15. ראו את מאמרו של גיא רולניק (רולניק, 20.7.2012).
  16. דבריו של פיטר תייל, מנהל קרנות ההון סיכון, שנודע בעיקר כמשקיע הראשון בפייסבוק וכ"שוחט פרות קדושות בהיי-טק" (רולניק, 20.07.2012), כשהתעמת עם יו"ר גוגל, אריק שמידט (Eric Schmidt) (Helft, 17.7.2012; Lashinsky, 17.7.2012; Miller, 17.7.2012(. תייל ושמידט הופיעו בכנס סיעור המוחות הטכנולוגי (Brainstorm TECH) של המגזין "פורצ'ן" (Fortune), שנערך באספן קולורדו בימים 16-18.7.2012 – כנס שנתי בהשתתפות אנשי טכנולוגיה, הוגי מדיה, מפעילים, יזמים, ממציאים ומשפיעים מהמובילים בעולם.
  17. ראו את המאמרים "היִצרַכנוּת בעקבות גל המחאות החברתיות" (הכט, 2012) ו"המרחב הציבורי המקוון והפוליטיקה האלטרנטיבית" (הכט, 2011).
תגובות
ד"ר מירה משה "תרבות דיגיטלית‏ בישראל" 2014
אוניברסיטת אריאל 2014-08-02 15:00:19

דיון על המאמר


מרכז פסג"ה פתח-תקוה 2014-06-17 15:31:36

מאמר מומלץ
נט4יו: מה שמעניין וחדש ברשת הי 2013-10-07 17:22:18

המאמר מומלץ
http://www.net4u.co.il/modules/rssc/single_feed.php?fid=224443&keywords=%D7%A0%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D
בית הספר התיכון הניסוי שער הנג 2013-10-07 07:06:09

מומלץ לקריאה על-ידי אתי נוי
http://school.sapir.ac.il/schools/highschool/sociology/Lists/List5/DispForm.aspx?ID=1
אגרון מונחים
מכון מופ"ת 2013-05-20 10:10:24


דר ירון גילאי
אגרון מונחים - התמחות בטכנולוגיות מידע ותקשורת.
המלצה קריאה
זיוה לוטן (Zvia Lotan ) 2013-01-23 19:43:48

המלצה של זיוה לוטן (Zvia Lotan )
‏3 נובמבר 2012‏ בשעה ‏19:30‏
http://www.facebook.com/vanola1/notes
תרצה 2012-12-09 15:23:40

עיינתי במאמרך המעניין והאקטואלי יותר מאי פעם – אפילו את מחאת ה"צדק החברתי" שילבת במאמר....
מעריכה מאוד (ולא רק אני!) את עבודתך בחקר התרבות הדיגיטלית.
המחשבות שלי במהלך הקריאה נדדו בין הדיסציפלינה של "נעורים דיגיטליים" והדיסציפלינה של "חוויות מעצבות זהות" (תירבות וכל הקשור לכך).
אני חוזרת ושואלת את עצמי האם לחוקרים, בני הדור שחוויית הטלוויזיה בשחור לבן הייתה סממן מרכזי בעיצוב זהותם, יש כלים מתאימים ויכולת להבין נכוחה, לספק מענה או לבקר תרבות של "דור סוציולוגי" שאליו אין לנו "כרטיס כניסה" בעצם.
לשון אחר – האם ה"בעיות" שאנחנו מצביעים עליהן אינן אלא מאפיינים של "פרדיגמה" נורמלית לחלוטין של דור סוציולוגי המתנהל בדרכו שלו ועושה מה "שנכון" לו ולתרבות שלו?
בית חינוך ניסויי שער הנגב 2012-12-01 06:00:31

מאמר על נעורים שלא נגמרים לעולם...
נוצר ב - 01/11/2012 ע"י אתי נוי
Wפה מWלנו 2012-11-30 13:15:23

מומלץ ב- 4.11.2012
Jewish-Education-Around-the-Wo 2012-11-30 13:14:12

מומלץ ב- 29.10.2012
אמיל 2012-11-18 13:38:22

הפצתי את המאמר שלך. לדעתי הוא צריך להניע מהלך במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.
MOFET JTEC - Jewish Education 2012-11-15 12:07:35

http://twitter.com/reuw/statuses/262958462651215875
מופיע ברשימה
רססים - RSS - הגורם האנושי - נ 2012-11-06 08:54:08

מופיע בלקט.
מאגר המידע של פורטל הגורם האנו 2012-11-06 08:48:45

מופיע בלקט.
ג. 2012-11-06 04:34:02

...יש מחלוקת בינינו. אני הייתי מטפל בנושא ראשית כל מנקודת סוציולוגית יותר רחבה מסכים עם הטענה שאנו בחברת מעבר ויש בה גורמים רבים מאד שפועלים על התהליך הזה א. המעבר מחברה תעשייתית לפוסט-תעשייתית יוצרת אנומיה רבה. בדור של הורי החיים היו פשוטים וברורים: לומדים תיכון, לומדים מקצוע מתחילים לעבוד ומתחתנים ומקימים משפחה. משפחה היתה מרכז החיים והעבודה עובדים 8 שעות ביום כי צריך לאכול....
כמו כן, יש גורמים נוספים שאני לא בטוח על מידת השפעתם. אך יש לי תחושה שיש גם השפעה מעמדית. במילים אחרות מוסד הבגרות והנשואים הם חזקים יותר במעמד הנמוך. שם הבית של ההורים הוא לא בדיוק בית שאפשר לחזור אליו, במיוחד כשיש בעיות חברתיות אחרות כגון אבטלה וכד' כך שאני מניח שבמעמד הנמוך ההתבגרות מהירה יותר כך שגורמים בשוק העבודה, שוק הנשואים והגרושים, דרישות השכלה הם גורמים מבניים שדוחפים לתרבות מסוימת שבסופו של דבר מביאה לתוצאה שעליה דברת. על המקום של הטכנולוגיה כמשתנה עצמאי ניתן לדבר אך רק לאחר שגורמים מבניים רבי כח כמו אלה שתיארתי נלקחים בחשבון /
אני שמח שלקחת על עצמך את הנושא הזה, חשבתי שרק אני מסתובב עם המחשבה על העניין הזה שהוא בעל משמעות גדולה מאד לקיום האנושות.
המשך בעבודתך הפורייה והמאתגרת.
ש.ר. 2012-11-05 13:00:41

תודה. מרתק כרגיל.
נמשכתי פחות לעניין חרדת הסרוס ויותר לעיסוק בהתבגרות המתמשכת, וכמובן לתפקידים אותן ממלאת הטכנולוגיה. שמח לראות שיש המשכיות מעבר לעשורים בכתיבה שלך (המאמר הזה המשך לזה מלפני תריסר שנים!)
מיכאל 2012-11-05 12:58:41

לא התאפקתי, אז מצאתי זמן וקראתי – מרתק כרגיל. התופעה מעניינת בהחלט. אני כבר מחוץ לטוות הגילאים הזה מזה זמן, אבל אני רואה את הדברים לגבי תלמידיי, שהם בדיוק בקבוצה הזו.
אגב, יש מחקרים על היחס של ילדים ובני נוער לפרטיות, ושם מתברר שבניגוד לרושם הרווח אצל מבוגרים, לנוער כן אכפת מפרטיות, הם רק מתרגמים אותה לדברים אחרים, כמו למשל שיתוף סיסמה עם החבר/ה.
ברכות על עוד מאמר משובח!
אורן 2012-11-05 12:57:44

קראתי את המאמר ומאד נהניתי. אהבתי את הדגש על הפדגוגיה , הלימוד והביקורת לצד הישגים מסוימים. האם אוכל להעביר את החומר לסטודנט שלי ?
נאוה 2012-11-05 12:55:58

קראתי בעיון את המאמר הסוקר את תופעת ההתבגרות המאוחרת והשערתך שחלק מתסמיני התופעה קשורים לתרבות הדיגיטלית המעכבת את ההתבגרות ולקיחת אחריות לפיתוח זוגיות, קריירה והקמת משפחה .
הסקירה שהצגת בהחלט מקיפה ומעניינת ואני מעריכה שלכלכלה העולמית יש חלק נכבד בכך אבל לא הצלחתי להשתכנע שהתרבות הדיגיטלית היא אכן גורם משפיע ומשמעותי .
אני מסכימה שמקדישים יותר זמן מסך , עסוקים "בלא לפספס " וקיימת תופעת "לחוד ביחד" בקרב צעירים שהטכנולוגיה היא מרכיב משמעותי ונגיש נון-סטופ בחייהם .
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות