ממה חשש צוקרברג? המקרה של "אינסטגרם"
   

» כל המאמרים

2012 ממה חשש צוקרברג? המקרה של "אינסטגרם"
          (8 Comments)
ממה חשש צוקרברג? המקרה של "אינסטגרם" גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
מאי 2012

עם התפתחות הטכנולוגיה האינטרנטית מסתמנת נסיגה הולכת וגוברת מהתרבות העיונית – המעבירה מסרים באמצעות טקסטים אלפביתיים מורכבים, לתרבות חזותית – הרותמת למטרה זו אמצעים ויזואליים. שימוש בסלנג, בקיצורי מילים וביטויים שכיחים ובאייקונים (emoticons) נועד ליצור התכתבות מהירה יותר, לשפר את החוויה החברתית המקוונת ולהביע מסרים רגשיים.

במאמר זה אנו מבקשים לדון ב"אינסטגרם", רשת חברתית המבוססת על העברת מסרים באמצעות תצלומים, כמקרה מבחן המשקף את מגמת הנסיגה מעידן הטקסטואליות והוורבליות והמעבר לעידן החזותיות, שבו התמונה הופכת לשפת המידע העיקרית.

ציון דרך חשוב בעניין זה הוא הרכישה ההגנתית של מייסד הפייסבוק, מארק צוקרברג, את "אינסטגרם", משום שאיימה לפגוע בהגמוניה הווירטואלית של הפייסבוק מבוססת הטקסט1.

עידן החזותיות

בתקופה הפרה-היסטורית נעשה שימוש רב בשפה החזותית. הדבר מתבטא בריבוי הממצאים החושפים את עושרה של האמנות הפרהיסטורית. עדות ראשונה לאמנות מרשימה זו התגלתה בשנת 1879, כשבצפון ספרד נמצאה מערת אלטמירה (Altamira) ובה מגוון ציורי קיר המתארים במדויק את מלאכת הציד ואת החיות הניצודות. התקשורת בעידן הפרהיסטורי התבטאה בציורי קיר וזו הייתה שפת התקשורת בין האנשים.

נשאלת השאלה, מה בין החזותיות של העידן הפרהיסטורי לבין החזותיות של ימינו אנו, בתקופת האינטרנט והרשתות החברתיות?

עד סוף המאה ה-20 המחשב לא "הבין" את שפת האדם, ולכן הומצאו שפות שהאדם ילמד לצורך תקשורת עם המחשב (בין הידועות ביותר: ג'אווה, סי-סי++ ואסמבלר). מדובר במערכת סימנים בעלי אוצר מילים וכללי תחביר המתווכת בין השפה הטבעית המדוברת לבין מערכת המידע הדיגיטלית של המחשב.

בשלב מאוחר יותר בהתפתחות הטכנולוגיה נולדה שפה חדשה, שפת האינטרנט, הנוחה יותר לשימוש, אולם שפה זו הובדלה משפת הדיבור הנורמטיבית. כשפה מוקלדת נאלצו לקצר בה מילים וביטויים שכיחים כדי לאפשר התכתבות מהירה יותר. שפת האינטרנט הפכה לסוג של סלנג המאפשר להביע רגשות במגוון אמצעים:

  • אותיות: חחחחחחחחח – צחוק גדול; חח – סתם צחוק; פחחחחח – בוז תהומי; ףףףףףףףףףףףף – תיעוב עמוק.
  • סימנים: ' # ' מסמנים שימוש בציניות; ' * ' מסמנים שגיאת כתיב ו/או טעות דקדוקית במסר הקודם.
  • אמוטיקונים: מאוהב :-* מסמיק, %-) מתרגש, מאזין בקשב :-y
  • קיצורים: 2 במשמעות to, למשל F2F משמעו פנים אל פנים (face to face);
    4 במשמעות for, למשל B4N משמעו "להתראות בינתיים" (bye for now);
    U במשמעות you; tmi = too much information (יותר מדי מידע).
  • החלפת אותיות בספרות דומות 2(Leetspeak) האות T ב-7, האות I ב-1; האות O ב-0.

הוויזואליזציה של המידע, המעבר ל"עידן החזותיות" (visual age) והירידה בשימוש בווב הטקסטואלי (textual web) התעצמו עם התפתחות האינפוגרפיקה (Infographics), שבאה להמחיש מידע באמצעים חזותיים. הפחתת העומס המילולי וחיפוש מסרים המאפשרים מנוחה חזותית (ראו למשל תיאור קורות חיים באופן חזותי באתר (Doug 12.2.2012) visualizeme.com, ומקלים על הגולשים לעבד את מבול המידע ההולך ומצטבר.

המעבר ההדרגתי לעידן החזותיות החל בשימוש בקול (הטלפון) להעברת מסרים, המשיך לטקסט (דוא"ל – email), חזר לקול (הטלפון הסלולרי) וחזר שוב לטקסט (מסרון – sms). התגברות הטקסט הדוא"לי על הקול לא האריכה ימים והטלפונים הניידים החזירו את הקול למקום הראשון, אך לא לזמן רב, שכן בעזרת המקלדת של הטלפון הנייד חזר הטקסט להיות דומיננטי, ובהמשך, עם הופעתם של הטלפונים המתוחכמים (smartphone), השתלבו האפליקציות של שיתוף תצלומים. אמנם פייסבוק מספקת גם כלים לניוד צילומים (mobile photo-sharing), אבל הטכנולוגיות של "אינסטגרם" הופכת את התמונות למעניינות יותר.

האפליקציות של שיתוף צילומים ברשתות החברתיות קיימות כבר בפליקר, בפיקאסה ובגוגל+. טמבלר (Tumblr) למשל החלה לפעול עוד באפריל 2007. אפליקציה זו מאפשרת לפרסם פוסט טקסטואלי רגיל, אך בשונה מפלטפורמות מקבילות, היא משלבת בעיקר תכנים שאינם טקסטואליים, כמו תמונות, וידאו ונגני מוזיקה. מספר המשתמשים בפוסט זה, שהם בעיקר צעירים שמחציתם מארצות הברית, לא עלה מאז שנת 2007 על שבעה מיליון (לבנון 29.3.2012).

לפני השקתה של "אינסטגרם" באוקטובר 2010, פעלה כבר ה-YouTube כרשת של סרטוני וידאו. הרשת הושקה בפברואר 2005 ונרכשה על ידי גוגל ב-2006 תמורת 1.65 מיליארד דולר בעסקת מניות.

גם רשת DailyBooth, שהושקה בינואר 2009, המבוססת על תמונות ולא על מילים, מאפשרת לגולשים להעלות תצלומים שלהם בצירוף מסר קצר, כשהם מופיעים בזה אחר זה בזרם עדכונים, כולל התצלום של השולח. הצלחתה של רשת זו נובעת, לפי גל מור, מהנטייה של בני האדם לתעד את עצמם, לצפות בתצלומים הללו וגם להגיב עליהם (מור 27.09.09).

ההתפתחות של המגמה הפוסט-טקסטואלית באה לידי ביטוי גם בתכניות המשותפות של אינטל (Intel) עם חברת דרימוורקס (DreamWorks), המתמחה בסרטי קולנוע ובעיקר בסרטי אנימציה, המיועדות להרחבת האנימציה התלת-ממדית (3D) בזמן אמת (real-time photographic animation) לתחום המדיה החברתית. התפתחות זו, לדבריו של ג'פרי קצנברג (Katzenberg), מנהלה של חברת דרימוורקס (DreamWorks), משתלבת במגמת המעבר מהעולם הטקסטואלי לעולם האודיו-ויזואלי:

"…we will move from a text world into an audiovisual one…" (Toor 15.11.2011)

לפי הערכה של חברת סיסקו (Cisco), העוסקת בתחום רשתות התקשורת ובתחום האינטרנט, ייעלם הווב הטקסטואלי עד שנת 2013 וכ-90% מכלל תעבורת ה-IP של הצרכן תהיה וידאו (Schonfeld 9.6.2009). בכך יהפוך האינטרנט לחזותי יותר.

דיון

במאמר זה אנו מבקשים לדון במקרה של הרשת החברתית "אינסטגרם" כאירוע מכונן במעבר לעידן החזותיות המסמן את קץ העידן הטקסטואלי (post-textual) והעידן הוורבלי (post-verbal). אירוע זה קיבל משמעות מיוחדת בעקבות רכישת הרשת על ידי פייסבוק תמורת סכום יוצא דופן בשביל חברה בת פחות משנתיים שאין לה הכנסות ממשיות Rusli 12.4.2012, Segall 9.4.2012)). אנו טוענים כי התמורה הגבוהה ששולמה עבור רכישת "אינסטגרם" נבעה מהחשש לפגיעה בהגמוניה הווירטואלית של פייסבוק מבוססת הטקסט.

מקור הטבלה באתר businessinsider.comInstagram, כרשת חברתית שייעודה העברת תצלומים, היא הֶלחֵם של המילים instant (מיידי)  ו-telegram-(טלגרם). הרשת נתמכה בתחילתה רק באמצעות מכשירי iPhone, ‏iPad ו-iPod Touch, ורק בהמשך גם במערכת ההפעלה "אנדרואיד".

האפליקציה של "אינסטגרם" הושקה באוקטובר 2010 בסן פרנסיסקו בידי קווין סיסטורם (Kevin Systrom) ומייק קריגר (Mike Krieger). היא היוותה שינוי מהאפליקציות הקיימות המתייחסות לעריכת התמונות המסורתית, שכן היא מאפשרת לכל אדם לפרסם את עצמו ולעקוב באמצעותה אחרי תצלומים שמפרסמים גולשים מרחבי העולם, לצלם תמונה, להוסיף לה אפקטים בלחיצה אחת ולהפוך תמונה סטנדרטית לתמונה בעיצוב אישי. "אינסטגרם" מאפשרת למשתמשים להעביר את תחושת הנוכחות בפירוט ובדיוק רב יותר מכפי שהפלטרפורמה של פייסבוק מספקת.

על פי ה"ניו- יורק טיימס", רכשה פייסבוק את חברת "אינסטגרם" על 13 עובדיה, תוך הבטחה שמעמדה יישמר בניהול עצמאי, במיליארד דולר במזומן ובמניות, ב-12 באפריל 2012. הרכישה בוצעה בעקבות הזינוק במספר משתמשי "אינסטגרם" באמצעות הפייסבוק (ראו את הציר האנכי בטבלה) בתאריכים שבין 15.3.2012 ל-14.4.2012 (ראו את הציר האופקי בטבלה). מהשלב שבו הושקה האפליקציה במערכת ההפעלה "אנדרואיד" (Carlson 14.4.2012) צברה "אינסטגרם" יותר מ-35 מיליון משתמשים ב-18 חודשים.

המראה המגורען של הפילטרים של "אינסטגרם", המעניק תחושה אותנטית מבחינה חזותית, שלא כמו ב"ססטוסים" או ב"לייקים", נמצא כבר בשימוש בעולם הפרסום, השיווק והעיתונות (לוין 11.4.2011).

התמונות נהפכות אפוא לשפת עידן המידע. אנו לומדים להמשיג רעיונות באמצעות תמונות, לתקשר אותם באמצעות תמונות ולפתחם באמצעות תמונות. לשפת התמונות אטריבוטים משלה, שונים לחלוטין מאלה של הדפוס. השפה הכתובה הופכת משנית בחשיבותה 3(White 1987).

ממה חשש צוקרברג?

האינטרנט, המשמש על פי אנדרו קין מראה של התרבות שלנו, הביא בין היתר להכחדה הדרגתית של המדיה המסורתית ולעלייתן של הרשתות חברתיות שבהן נוצר מידע רדוד וחסר משמעות המשפיע על דפוסי ההתנהגות והחברה שלנו (Keen 2007):

“My Facebook feed is full of what friends are listening to, what friends are reading, etc. And frankly, I don’t give a damn” (The End of Social (Loukides 5.12.2011)4.

רשת הפייסבוק זכתה להצלחה אדירה; יש לה קרוב למיליארד משתמשים, 901 מיליון מהם נכנסים אליה לפחות פעם בחודש (Craig 25.4.2012). אולם המקרה של "אינסטרגם" הביא את מארק צוקרברג, כפיאודל וירטואלי 5(Clark 10.9.2011), לחשוש מנטישת הממשק הטקסטואלי ומפגיעה בהגמוניה של הפייסבוק6. מחשש זה ביצע רכישה הגנתית ונימק זאת בצורך בחוויית שיתוף התמונות הטובה ביותר, שכן היא אחת הסיבות לכך שאנשים כה רבים אוהבים את פייסבוק. בסטטוס האישי של צוקברג בפייסבוק האישי הוא כתב ב-9.4.2012:

"…providing the best photo sharing experience is one reason why so many people love Facebook and we knew it would be worth bringing these two companies together…" (https://www.facebook.com/zuck)

פייסבוק היא כידוע הגנזך הגדול ביותר בהיסטוריה לתיעוד האנושות, "האח הגדול" יודע כול. יותר ויותר מאיתנו מבלים את רוב זמננו הדיגיטלי שם (פרנק א' 20.4.2012), שומרים על קשר עם חברים ובני משפחה כדי לגלות מה קורה בעולם, להיות שותפים ולבטא את מה שחשוב לנו.

המקרה של "אינסטרגם" עשוי להוות ציון דרך לבדיקה של התהליכים המשפיעים על השינויים בהעברת המסרים הטקסטואליים ברשתות החברתיות. על כך בפרק הבא.

שינויים בהעברת המסרים

העומס הטקסטואלי

הגולש הקונבנציונלי מתמודד עם מבול מידע מבוסס טקסט, שהולך ומצטבר, ומבקש למצוא דרכים שבו יוכל להפחית את העומס ולחפש מסרים המאפשרים מנוחה חזותית ולא להעסיק את המוח. לדברי פרופ' שלמה ברזניץ, אחד החוקרים הראשונים בישראל בתחום שימור יכולות קוגניטיביות, המוח הוא איבר עצל. "אם הוא יכול לפתור משהו בלי להתאמץ, הוא יעשה זאת" (גרימלנד 18.8.2011).

בשנת 2008 צרכו האמריקנים 1.3 טריליון של שעות בגלישה באינטרנט, שהן כ-12 שעות ביום בממוצע לאדם. הצריכה הכללית הסתכמה ב-3.6 טריליון זטה-בייטס (Zettabytes), המהווה יחידת מידע ששקולה למיליארד טרה-בייט, ו-10,845 טריליון מילים, שהם 100,500 מילים ליום, שהם 34 ג'יגה־בייט (gigabytes) לאדם בממוצע ליום (Bohn & Short 2010). "אינסטרגם" עשויה לסייע בהפחתת העומס הטקסטואלי.

החיפוש המתמיד אחר תשומת לב

הרשתות החברתיות מספקות במידה רבה את הצורך הבסיסי של "אני קיים" וחיזוק האגו. הן מאפשרות להביא לידי ביטוי את ה"עצמי" באמצעות הבעת מחשבות, רגשות ודעות פרטיות ולשתף בהן את החברים ברשת. אולם במשך הזמן נהפכו הרשתות החברתיות למסגרת שבה תחושת הקיום באה לידי ביטוי במסרים סתמיים, דוגמת "סוג שיבולת השועל שאכלתי לארוחת הבוקר" Friedman 2010:5)), שיש להניח כי אינם זוכים למספיק "לייקים". למעשה, מספר ה"לייקים", כמו מספר החברים בפייסבוק, מעידים על הסטטוס הדיגיטלי של המשתמש.

הרשתות החברתיות לא עמדו בהצהרותיהן כי אפשר ליצור דרכן קשרים חברתיים עמוקים עם אנשים. למעשה, הרשתות אף מזייפות את הרגש, ומה שנוצר פעמים רבות זו אשליה שקיים שיתוף עם חברים באמצעות מסרים טקסטואליים. למרות זאת ממשיכים גולשים רבים לדיווח הבא וחוזר חלילה, ותוך כדי כך הם מחפשים כל הזמן אפליקציות חדשות לביטוי עצמי ולשיפור תחושת החוויה עם חברים ובני משפחה. על צורך זה עונה כנראה ה"אינסטגרם":

"…Facebook lacks soul. Instagram is all soul and emotion…" (McCarthy 10.4.2012)

אפליקציית הסלולר של פייסבוק היא כאמור דרך לא נוחה, לא יעילה ולא מהירה מספיק לומר "אני כאן". הצורך של בני האדם להצהיר שהם קיימים בא לידי ביטוי למשל בדבר הראשון שרובנו עושים כשאנו נוחתים בשדה תעופה ונאמר לנו שאפשר כבר להדליק טלפונים סלולאריים: לספר למישהו, לא משנה למי, היכן אנו נמצאים ולאן אנו נוסעים (Shafer 9.4.2012). ככל שהמסר פשוט יותר, כך אפשר במהירות יותר לשתפו עם אחרים. "אינסטגרם" עשויה כנראה לסייע בהעברה מהירה של תחושת הנוכחות בפירוט ובדיוק רב יותר מכפי שהפלטפורמה של פייסבוק מאפשרת.

התמונה כגל-עד חזותי

התמונה מספקת מענה לצורך האנושי בהנצחה ("אני מונצח") ובתיעוד אותנטי מבחינה חזותית. התמונה המצוירת, וכיום גם התצלום, נותנים לאדם הרגשה שאיננו בר-חלוף ושאפשר להנציח את זכרו.

בתקופת הרנסאנס ההנצחה באמצעות ציור הייתה רק מנת חלקם של העשירים ובעלי הכוח בחברה, שהנציחו את קיומם ואת מעמדם באמצעות דיוקנאות מצוירים כסממנים לעושר ולהגשמת רעיון האלמוות. מי שהצליח לטפס במעלה הסולם החברתי במאה ה-14, ביטא את כוחו ואת מעמדו באמצעות ציור הדיוקן. תמונות הדיוקן צוירו בידי אמני דיוקנאות בצבעים וברישומים שחור-לבן, שאפשרו לחשוף את הדיוקן העצמי האמיתי, או לחלופין להציגו כפי שהיו רוצים לראותו. האמן היה יכול להדגיש תכונות כמו צניעות, האדרה, אנוכיות ולעג. דוגמה לכך הוא ציור דיוקנו של נפוליאון בונפרטה (1769–1821) שצייר ז'אק-לואי דוד, ציירו האישי של הקיסר. בציור "נפוליאון חוצה את האלפּים" תיאר הצייר את המצביא בגלימה הדורה רכוב על גבי סוס אציל לבן כשידו הימנית מצביעה לעבר סן ברנרד, אחרי שחצה את הרי האלפים עם צבא של 30,000 חיילים, בעוד שלמעשה הוא עשה זאת על גב פרד, וצבאו צלח אך בקושי את הקור העז ששרר במהלך המסע. בכך הודגשה תכונת השליט של נפוליאון.

האפליקציה של ה"אינסטרגם", המאפשרת להפוך כל תמונה חובבנית למרהיבה ומקצועית יותר, עונה על הצורך בהנצחה זולה יותר ופתוחה לכול, ולא רק לאלה שהצליחו לטפס במעלה הסולם החברתי. הממשק החדש הוא הצורה הדיגיטלית של עבודתם של אמני הדיוקנאות; הוא מאפשר להפוך את התצלומים ליצירות אמנות השוות לפחות אלף "לייקים". הוא מאפשר לתעד את סיפורי החיים ברשת חברתית כרצף של תצלומי סטילס שבו אפשר לוותר על טקסט לטובת מסר קל יותר באמצעות כמה לחיצות פשוטות. הוא מאפשר להעביר את ההדגש מהקומפוזיציה ומהתוכן לאופן הטיפול הטכני בתמונה. לפעולה זו לא נדרשת ידו של שום אמן דיוקנאות (שקד 2012:54).

סיכום

האפליקציה של "אינסטרגם", המאפשרת לכל אדם להנציח את תמונתו באופן מקצועי ומרהיב7, אינה בחזקת בשורה חדשה אלא מהווה ניסיון טכנולוגי נוסף לענות על תחושת האכזבה הבסיסית ועל "התשוקה האנושית לביטוי עצמי שאינה יודעת שובע" (Shafer 9.4.2012). החיפוש המתמיד אחר אפליקציות טכנולוגיות למימוש העצמי נמשך כבר יותר מעשור. הנסיגה מעידן הטקסט היא אמנם אירוע הראוי לציון, אולם אינו סוף פסוק באשר לשינויים הצפויים בתהליכי עיצובה של שפת האינטרנט על גוניה הרבים.

הערות שוליים

מוצגת כאן רשימה של כמה סטנדרטים משמעותיים שפותחו סביב פלטפורמת הווב בשנים הראשונות לאחר שהדפדפן הראשון שוחרר ע"י טים ברנס-לי:

  1. ברצוני להודות לעמי סלנט, המידען הראשי של מכון מופ"ת ועורך "פרולוג צמתי מידע", על הערותיו, ולעורכת הלשונית גב' כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת על עריכתה. עם זאת, האחריות לנכתב במאמר כולה שלי.
  2. המילה ‏Leet היא שיבוש של המילה Elite.
  3. המובאה לקוחה מהמאמר של בראור ובראור (Brauer & Brauer, 1989), שתורגם לעברית בשם "כלים טובים יותר – פחות הוראה" ופורסם ב"מחשבים בחינוך" 1993 (27): 37.
  4. מייק לוקיידס הוא אחד העורכים של 'Reilly Media') http://oreilly.com/), העוסק בניהול מערכות, רשתות, שפות תכנות ואדריכלות של מחשבים. יש לו תואר בהנדסת חשמל (B.S.) ותואר בספרות אנגלית (PhD).
  5. "…In the modern web, Google and Facebook are the feudal lords and people are the peasants — at least when it comes to control of the photos, comments, 'likes' and other data that each person posts online) (Clark, 10.9.2011.
  6. במסע הרכישות האחרון של פייסבוק, סמוך לרכישת "אינסטגרם", היא רוכשת את גם אפליקציית Tagtile, שהיא סטארטאפ קטן המייצר ממשק לבעלי עסקים המחבר אותם עם לקוחותיהם דרך סמארטפונים (דורפמן-גור 14.4.2012).
  7. ראו את מאמרו של רענן שקד "פילם מואר", שפורסם במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות", 27.4.2012.

References: Bibliography & Webliography

  1. Bohn R.E. & Short J.E. (2010) - How Much Information? 2009 Report on American Consumers Global Information Industry Center University of California, San Diego.
  2. Brauer, W., & Brauer, U. (1989) - Better Tools – Less Education? Information Processing '89, IFIP Congress 1989. Amsterdam: Elsevier, North-Holland. 101–106
  3. Carr N. (2011) - The Shallows: What the Internet Is Doing to Our Brains, W. W. Norton & Company.
  4. Carlson C. (14.4.2012) - Here's The Chart That Scared Zuckerberg Into Spending $1 Billion On Instagram. Business Insider
  5. Clark J. (10.9.2011) - Facebook, Google: Welcome to the new feudalism ZDNet
  6. Craig C. (25.4.2012) - Facebook Approaches 1 Billion Users. Techerator
  7. Doug S. (12.2.2012) - Let’s Get Visual: Marketing in a post-text world. Retail Prophe
  8. Friedman D. (2010) - The Viral Me GQ
  9. Loukides M. (5.12.2011) - The end of social When you take the friction out of sharing, you also remove the value.
  10. Keen, A.(2007) - The Cult of the Amateur: How Today's Internet is Killing Our Culture. Crown Business,Doubleday, Random House
  11. McCarthy R. (10.4.2012) - Counterparties: Why Facebook bought Instagram
  12. Meyer D. 10.4.2012 - Facebook buys Instagram photo-sharing app for $1bn
  13. Newsroom Facebook's (9.4.2012) - Facebook to Acquire Instagram
  14. Postman, N. (1992) - Technopoly the surrender of culture to technology New York: Knopf
  15. Rusli E.A. (12.4.2012) - The Instagram Deal: A Mark Zuckerberg Production. N.Y.T
  16. Schonfeld E. (9.6.2009) - Cisco: By 2013 Video Will Be 90 Percent Of All Consumer IP Traffic And 64 Percent of Mobile
  17. Segall 9.4.2012 - Facebook acquires Instagram for $1 billion / CNNMoney
  18. Shafer J. (9.4.2012) - Instagrammatical man. Reuters
  19. The New York Times (10.4.2012) - Today’s Scuttlebot: Instagram’s Direction, and Amazon on Tumblr
  20. Wikipedia - Instagram
  21. White, M.A. (1987) - What curriculum for the information age? Hillsdale, NJ: Lawrence Erlbaum Associates, Inc.

מקורות

  1. apper (26.8.2011) - אינסטגרם - רשת חברתית לצלמי אייפון.
  2. אור י' (4.4.2012) - עמק הסיליקון מוכה תדהמה: פייסבוק רכשה את אינסטגרם תמורת מיליארד דולרים. "אנשים ומחשבים".
  3. אפשטין מ' (11.4.2011) - אינסטגרם: מהשקעה של 60,000 דולר לאקזיט של מיליארד (הסינדרלה של מפתחי היישומים).
  4. בראואר ו' ו בראואר א' (1993) - "כלים טובים יותר – פחות הוראה". (מחשבים בחינוך 27 אוקטובר).
  5. גרימלנד ג' (18.8.2011) - מרוצים ממנועי החיפוש באינטרנט? הטובים מביניהם מנוונים לכם את הזיכרון. מרקר.
  6. דורפמן-גור נ' (14.4.2012) - פייסבוק ממשיכה במסע הקניות היא רוכשת את Tag Tile. ניוזגיק.
  7. לבנון א' (29.3.2012) - טמבלר: 20 מיליארד פוסטים, 50 מיליון בלוגים. וואלה.
  8. לוין ר' (11.4.2011) - העסקים מאמצים את האסתטיקה של אינסטגרם . מרקר.
  9. מור ג' (27.09.09) - הטוויטר של התמונות: ynet DailyBooth
  10. מיכאלי מ' (12.04.2012) - עדי נס, אתה מבין למה פייסבוק שילמה מיליארד דולר על אינסטגרם?". הארץ.
  11. פוסטמן נ' (2003) - טכנופולין - כניעתה של התרבות לטכנולוגיה, ספריית פועלים.
  12. שייפר ג' (11.4.2011) - תראו אותי, אני כאן. רויטרס.
  13. שקד ר' (27.4.2012) - "פילם מואר" ידיעות אחרונות . 7 ימים.
תגובות
שעור "תוכן גולשים" - 2013- 2014
המכללה האקדמית נתניה 2014-08-02 14:30:42


דיון על המאמר

http://www.netanya.ac.il/Schools/CommunicSchool/CoursesPrograms/CoursesSeminars/Electives/Pages/User-generated.aspx
המכללה האקדמית נתניה 2013-10-07 06:01:37

במקורות לשיעור של ד"ר עידית מנסוביץ "תוכן גולשים" (תשע"ד) 2013
http://www.netanya.ac.il/Schools/CommunicSchool/CoursesPrograms/CoursesSeminars/Electives/Pages/User-generated.aspx
החוג לתקשורת, אורנים 2012-11-30 13:20:40

מופיע ברשימת המקורות לקורס "צעירים ומדיה דיגיטליים" שנתן בשנת 2013
על ידי ד"ר מירה פוירשטיין החוג לתקשורת, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
Wayati - vanola 1 2012-07-08 19:37:21

מאמר מצויין [כרגיל] של ד"ר הכט [בג'ורנל איגוד האינטרנט] על אינסטגרם כמוביל תהליך תקשורת ויזואלית
http://wayati.com/?user=vanola1

http://t.co/6vEwx2IF

אלון הסגל 2012-06-09 07:46:24

....מאמר מצוין על אינסטגרם כמוביל תהליך תקשורת ויזואלית...
עמי סלנט 2012-06-09 07:44:27

יצא מאמר מרתק !
כבר פרסמתי אודות המאמר בקבוצת ניהול התוכן הדיגיטאלי בפייסבוק . יש שם מאות אנשי מקצוע החברים בקבוצה זו http://www.facebook.com/groups/cmsgroupisrael/ , הפצתי גם בטוויטר יש לי כ 350 עוקבים
פנינה 2012-06-09 07:41:43

... מאמר מרתק ומחכים. פותח בפניי אופני הסתכלות חדשים על ה"מציאות" שבה אנחנו חיים, ההולכת ומשתנה כל הזמן.
29.5.2011
גוסטבו (8.6.2012) 2012-06-09 07:39:39

....אני מעריך את האומץ שלך לראות במעבר מאות לתמונה מעבר תרבותי שבעיקר מאפשר יותר ביטוי של העצמי. אני יחד עם זאת אני יותר זהיר, כי הרי בתחום האינטרנט ודרך התבטאות אני כבר חושש כי כפי שכתבת בסוף המאמר האינטרנט רחוק מלומר את המילה אחרונה....
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות