האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת
   

» כל המאמרים

2010 האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת
          (7 Comments)
האגדה הדוא"לית והסדר החברתי ברשת גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אפריל 2010

תקציר

תרבות הרשת משמשת מסגרת למגוון סוּגות (ז'אנרים) העוסקות באמנויות הרחוב, במיתוסים ובאגדות אורבניות. חלקן הן גלגולי גרסאות הקודמות להיווצרות המִרשֶתֶת (אינטרנט), שעברו עריכה והתאמה לרשת.

למשל, האגדה האורבנית – שנתנה לעתים מענה למתחים הנוצרים בארגון חברתי, לחוסר מיסודן של בעיות חברתיות (Unconstructed Social Problems) וכן לסטיות מההתנהגות הקולקטיבית (Collective Behavior) – תפסה את מקומה ברשת כאגדה דוא"לית (Legends of E-Mail).

האגדה הדוא"לית מציעה מענה גם לסדר החברתי החדש ההולך והמתהווה ברשת. האגדה עלולה לעורר פאניקה מוסרית היוצרת טלטלה ערכית וגורמת לחרדות בקרב הגולשים, כמו במקרה של ה"התמכרות לאינטרנט" (הכט, 2007). עם זאת, הולכים ומתרבים המקרים שבהם האגדה הדוא"לית גם מבדרת ומהנה, ותעיד על כך סדרת הסרטים "Urban Legend". האגדה קיבלה ברשת משמעות סימבולית של הבעת שותפות וידידות בגרסת "השומרוני הטוב".1 היא נהפכה גם למעין רגולטור מוסרי (Moral Regulation) המאפשר לגולש לאמץ את תוכנה של האגדה ולהפיצה, לדחותה, לתקנה או לשפרה.

במאמר זה נדון רק באגדות המופיעות בפורמט הדוא"לי, ולא בפורמטים אחרים של המרשתת, כמו הרשתות החברתיות, שבהן קליטת האגדה מצויה בשלביה הראשונים (Perez, 2010). תחילה נתייחס למקורותיה של האגדה האורבנית טרם השתלבותה ברשת.2

פתיחה

האגדה האורבנית (Urban Legend – UL) משלבת יסודות אמיתיים עם סיפורי מעשיות על אנשים ואירועים אקטואליים, אולם רוב האגדות האורבניות הן בדיות חסרות תוקף.

האגדות האורבניות, שעל בסיסן נבנות האגדות הדוא"ליות, מתאפיינות בטשטוש גבולות בין ידיעות עיתונאיות, רכילות, שמועות וכו'. הנרטיבים באגדות הם נרטיבים פופולריים ששלובים בהן עובדות ובדיות הנראות כמסרים אמינים אולם קשה לאמתן (Heath, Bell & Sternberg, 2001). עם זאת, לא כל סיפור שקרי ברשת או דואר זבל הוא אגדה אורבנית.

הנרטיבים מופיעים כידיעות מופרכות (Common Fallacies), כמידע כוזב (Misinformation), כסיפורי סבתא (Old Wives' Tales), כשמועות (Rumors), כרכילות על ידוענים (Celebrity Gossip), כמתיחות (Hoaxes), כנבואות (Divination), כאמונות טְפלות (Traditional Superstition) ועוד כהנה וכהנה.

באגדות הדוא"ליות יש רכיבים של מסתורין, אימה ופחד מצד אחד ושל הומור מצד אחר. הן עוסקות במגוון נושאים חברתיים, כמו גזענות ואנטישמיות, צלחות מעופפות, רוחות רפאים, מדיומים, סודות מדינה, טכנולוגיות חדשות, וירוסים של מחשבים, סיכוני טיסות, התקפות של טרוריסטים, התפרצות נגיפים שונים, כמו איידס (HIV) ושפעת החזירים (H1N1), ואף אפוקליפסת, כמו "באג 2000" ויום הדין שיחול ב-21.12.2012 (2012 Doomsday Prediction).

חלק מהאגדות הדוא"ליות שמקבלים גולשי הרשת מעוררות ציפייה, כמו קבלת שירותים ומוצרים חינם, וחלקן מעוררות חרדה, אך מרבית האגדות מזהירות מפני סכנות קונקרטיות. להלן כמה דוגמאות.

אגדות מעוררות ציפייה

  • האם אפשר להשתתף ברווחיו של ביל גייטס?
    ביל גייטס עסוק כעת במשהו ענק שהוא מוכן לשתף אתכם ברווחים [...] אני חשבתי שזו בדיחה או מכתב שרשרת, אך אכן אחרי שבועיים קיבלתי צ'ק בסך 248,000 יורו (14.10.2009).
  • האם אפשר לקבל מחשב נייד אריקסוןT18 ?
    אריקסון מפיצה מחשבים ניידים ללא תשלום לקידום המותג שלהם. הם מקווים להגדיל את הפופולאריות שלהם ואת המכירות של המוצרים באמצעות מסע פרסום זה.כל שעליכם לעשות הוא לשלוח הודעת דוא"ל על קידום זה ל-8 אנשים,ואז תקבלו מחשב נייד אריקסון T18. עם זאת, אם בחרתם לשלוח דואר אלקטרוני ל-20 אנשים או יותר תקבלו אריקסון R320.בתמונה מופיע המייל של האחראים לשיווק באריקסון שצריך לכתב אותם – מכסימום שרפתם 4 קילו בייט, תנסו! (20.01.2010).

אגדות מעוררות חרדה

  • האם יוטל מס על השימוש במרשתת?
    בכוונת האוצר לגבות מס של 15 אגורות על תכתובת דוא"ל ו-7 אגורות על כל הודעת מסרים מיידיים (קישינבסקי, 2009).
    אגדה זו תורגמה מאגדה אמריקנית המכונה "Bill 602P: U.S. Postal Tax on Email", שהופצה בארצות הברית כבר באפריל 1999 (Emery xxx. about.com).

  • הווירוס ששורף את כל הדיסק הקשיח שלנו
    עליכם להיזהר בימים הקרובים. אל תפתחו שום הודעה עם קובץ מצורף שכתוב בו: POSTCARD FROM HALLMARK, לא משנה מי שלח לכם את זה. זהו וירוס הפותח את תמונת הגלויה השורפת את כל הדיסק הקשיח שלכם. הווירוס הזה יישלח אליכם ממישהו שיש לו את כתובת הדוא"ל שלכם ברשימת אנשי הקשר. לכן עליכם לשלוח את ההודעה הזו לכל אנשי הקשר שלכם. [...] הווירוס דורג ע"י מיקרוסופט כווירוס ההרסני ביותר מאז ומעולם (25.10.2009).3

אגדות המתריעות על סכנות

  • האם אכילת במבה מתוצרת אסם מביאה למות תינוקות? (17.12.2008) (ברגר, 2008)
  • האם הטלפון הסלולרי עלול להתפוצץ בתחנת דלק? (25.5.2009)
  • האם הידיעה על מותן הטרגי של שבע נשים ששאפו בושם מהימנה?
    אם אתם מקבלים דוגמיות חינם בדואר של קרם לחות, בושם וכו' יש לזרוק את זה מייד!!!!! הממשלה חוששת כי מדובר במעשה טרוריסטי [...] הם לא רוצים להודיע על כך בחדשות מפני שהם לא רוצים לגרום לבהלה, או לתת לטרוריסטים רעיונות חדשים. תשלחו את זה לכל החברים והמשפחה שלכם [...] שבע נשים מתו אחרי ששאפו דוגמית חינם של בושם שנשלח אליהן בדואר כי המוצר היה רעיל (21.9.2009).
  • האם נשקפת סכנה מהווירוס המופיע בפתיחת המייל המתארת ילדה אוכלת חציל?
    ...בימים האחרונים נשלח מייל עם תמונה ‏של ילדה עם גשר בשיניים שאוכלת חציל קלוי. לידה מופיע כביכול קישור לאתר של בישול תימני, אך זהו קישור לווירוס קטלני שלא יותיר לכם ברירה אלא להחליף מחשב!!! ‏בשום פנים ואופן אין להיכנס אליו!!! ‏העבירו לכל רשימת התפוצה כדי לא להיפגע!!! (7.8.2009).

הגולשים ברשת אינם אותו "קהל שומעים" פסיבי היושב סביב מדורת השבט. מדובר בציבור אקטיבי הלוקח חלק פעיל בטשטוש התפקידים הקשורים לאגדות הדוא"ליות, כמו יזמי הפאניקה המקוריים, המתווכים, המתרגמים מדוא"לים נפוצים בתרבויות אחרות, המפיצים, המשווקים והצרכנים, בעוד ש"מספרי הסיפורים" באגדות הדוא"ליות אינם אלא הגולשים עצמם.

לפני שנאפיין את האגדות הדוא"ליות נפנה לשלבים מוקדמים יותר הדנים במקורות המושג "אגדה אורבנית", ונביא בקצרה את המחקר המלווה מהבחינה ההיסטורית והאטימולוגית.

מקורות המושג "אגדה אורבנית"

המושג "אגדה אורבנית" (Urban Legend) הופיע לראשונה במאמר "Europe's Population Growth" שהתפרסם ב"ניו-יורק טיימס" בשנת 1925:"Around the subject of population there has been a growth of popular legend hard to remove. Great Britain illustrates the urban legend" (p. E12).

אך משמעות המושג לא הייתה קשורה כלל למה שחוקרי הפולקלור מכנים כיום "אגדות בת זמננו" (Contemporary Legends) או "אגדות מודרניות" (Modern Legends). את השימוש במשמעות העכשווית מקובל לייחס לג'אן הארולד ברונוונד (Brunvand, 1979, 1986) מאוניברסיטת יוטה בארצות הברית, אולם החוקרים דויל ונייט (Doyle & Knight, 2005) ערערו על ייחוס זה. לטענתם, ברונוונד השתמש במושג לראשונה רק במהדורה השלישית של ספרו The Study of American Folklore (Brunvand, 1986), ואילו בשתי המהדורות הראשונות של הספר (1968 ו-1978) הוא עדיין השתמש במושג "Urban Belief Tales". סימוכין לכך הוא הקביעה של מילון אוקספורד (Oxford English Dictionary) באותה תקופה, שהמושג "Urban Legend" הוא בחזקת לֶקסֵמָה.4

אמנם השימוש במושג נפוץ מאז כבר שנים רבות, אולם אין הוא מתאר את התופעה (Misnomer), שכן האגדות האורבניות אינן קשורות ישירות לתופעת האורבניזציה ואף אין הבחנה חותכת בין "האגדות הכפריות" ובין "האגדות העירוניות" (Best, 2006). השימוש במושג נקלט בכמה שפות בשל ההבחנה האלגורית בין אגדות של ימים עברו שנגנזו (Apocryphal Stories5), שסופרו בפי אנשי הכפר, ובין האגדות העכשוויות (Omnipelagos).

המושג "אורבני" משמש סמל למודרניות ולא לשָהות בעיר:

En este sentido la palabra "urbano" no debe ser tomada como sin?nimo de "citadino" sino como sin?nimo de "moderno", la ciudad como emblema de la modernidad (Rodr?guez & Javier, 2004).

אולם לא בכל השפות נעשה שימוש במושג, שכן ברבות מהאגדות האורבניות נשארו מוטיבים מסורתיים ואף גלגולי מיתוסים (Myths) שחדרו לאגדות העכשוויות. בספרדית נותר המושג "מיתוס" וכינויים כגון "Mito Urbano", ולא "Urbana". גם בגרמניה יש עדיין סטודנטים המשתמשים בכינוי "Urbane Mythen", כלומר, "מיתוסים אורבניים" (Shojaie-Kawan, 2008).בהולנדית מכונה האגדה "Broodje Aapverhalen"(MonkeySandwich Stories), שתרגומה המילולי הוא "הסיפורים על הכריכים העשויים מבשר קופים" (Omnipelagos).

במילים אחרות, המושג "אגדה אורבנית", הנמצא בשימוש בכמה שפות, הוא בחזקת מטפורה המתארת שינוי שחל במעבר מסיפורי העם המסורתיים לסיפורים הקשורים לתרבויות המודרניות, שכן רק מעטות מהאגדות לקוחות מהווי החיים בערים (Mullen, 1972).

בפרק הבא נביא כמה מהמחקרים הראשונים שנערכו על האגדות האורבניות.

המחקר

את ראשית המחקר בנושא האגדה האורבנית ערכו סטיבן ברלי (Barlay, 1969) ואדגר מורין (Morin et al.,1969) בצרפת. בספרו "עבדות מינית" (L'esclavage Sexuel) ברלי מתאר אירוע שהתרחש בעיר גרנובל (Grenoble), שבו צעירה נכנסה לחנות בגדים בעוד בעלה ממתין לשובה ולאחר המתנה ארוכה היא נמצאה מסוממת במחסן החנות (Rodr?guez, 2004).

מורין מתאר מקרה דומה שהתרחש בעיר אורלינס בספרו "השמועה של אורלינס" (La rumeur d’Orl?ans), שתורגם לאנגלית (Morin,1971). בספר מתוארת צעירה שבעליה היהודיים של חנות לבגדי נשים הפכוה לשפחה. אגדה אורבנית זו אינה אלא עלילת דם שזרעה פאניקה מוסרית בקיץ של שנת 1968.

ברלי ומורין, שני חוקרים מהאסכולה הצרפתית בחקר האגדות, מייחסים לאגדה צורה סמויה של הבעת דעות קדומות על יהודים ועל זרים, שכן אין התרבות הצרפתית מאפשרת להביע תכנים כאלה במפורש (Morin,1971). המוטיב של עלילת דם6 באגדות אינו מתייחס רק ליהודים, אלא נמצא גם באגדות המתייחסות לדת הנֵאו-פגנית (Neo-Paganism) הוויקה(Wicca)7:

From what we can gather, like Jewish people, Wiccans kidnap Christian children and drink their blood to seal their commitment to Satan (WICCA: Intoxicated by Christian Blood!)

לעומת האסכולה הצרפתית בחקר האגדות, האסכולה האנגלוסקסית, שתחילתה בשנות השבעים של המאה העשרים, חקרה את הביטויים הסמליים שנוצרו בדמיון הקולקטיבי (Collective Imagination) ובדקה את המשמעויות של דאגותיהם המשותפות של האנשים החיים בערים:

Urban legends, as a new field of research, are being studied in the Anglo-Saxon world since the 1970s. One of the tenets of their study is the understanding of the symbolic manifestations, creations of the collective imagination of the people who live in cities (Rodr?guez & Javier, 2004).

ברונוונד גילה כי אגדות, מיתוסים ופולקלור אינם נחלת האגדות המסורתיות בלבד, שכן הם מקבלים משמעויות חדשות באגדות האורבניות. מובן לכן מדוע ברונוונד יצק במושג של האגדות האורבניות תכנים בעלי משמעויות עכשוויות וראה בהן סיפורים הנשמעים כאמיתיים אף שאינן כאלה (Brunvand, 2005, p. 338). תרומתו החשובה של ברונוונד היא בפרסום 13 ספרים בנושאי האגדות הנפוצות ביותר בארצות הברית. בספרו החשוב ביותר, "הטרמפיסטית הנעלמת" (1989),8 התייחס למושג ה"לא-ידוע" במובנו המודרני של "רוח רפאים" ("Phantom Apparitions") (Schaefer, 1990: 25). ברונוונד פרסם עוד סדרה ארוכה על אגדות אורבניות.9

המחקר האמריקני מתאפיין בגישה רב-תחומית ואקלקטית שאחד מחסרונותיה שאין היא מאפשרת לבנות מערכת סיווג שיטתית ועקיבה לאגדות (Brunvand, 2005). אמנם נעשו ניסיונות לבניית מערכת סיווג במונחים פונקציונליים פסיכולוגיים (Hobbs, 1987), אך מערכת זו טרם הושלמה. ניסיון להשלמת עבודתו של הובס עשה מיין (Main, 2008) 10.

בהיבט הפסיכולוגי-חברתי של המאזינים לסיפורי האגדות עסקו חוקרים כמו גרווין ומיאזקי (Guerin & Miyazaki, 2008). בקשר בין אגדות אורבניות לרכילות ולשמועות עסקו די פונזו ובורדייה (Di Fonzo & Bordia, 2007). אחת המסקנות של נוימר (Noymer, 2001), שדן אף הוא בקשר בין שמועות לאגדות, היא שלאגדה יש חיי מדף ארוכים יותר מאשר לשמועה:

"One key difference that separates legends from rumors is the fact that legends tend to have a significantly longer shelf life (or online life) than rumors .(שם)

עם זאת, יש הרבה מן המשותף לאגדות ולשמועות. למשל, יוצרי הרכילות, כמו גם מפיצי האגדות, אינם צריכים ליטול אחריות על מהימנותן ואף לא נדרש מהם לגלות את מקורותיהן. רכילות שגויה ומידע בלתי פורמלי אינם גוררים אחריהם בהכרח הטלת סנקציות פורמליות. עם זאת, יש ברכילות מעין הרחבת התחולה של עקרון חופש הביטוי על התחום הפרטי (בן זאב, 1993, עמ' 34;de Sousa, 1987). היא עשויה אף לשמש כלי למיתון קונפליקטים חברתיים (Arno, 1980) ולסייע בשליטה הקולקטיבית של הקבוצה, התוחמת אותה בגבולות מוסכמים (Gluckman, 1963). עם זאת, בשונה מהרכילות,האגדות האורבניות משקפות גם חרדות, פחדים, אמונות ותקוות קולקטיביות של החברה בזמנים נתונים.

לאגדות האורבניות יש לרוב משמעות פולקלוריסטית המתייחסת לתרבות ייחודית, אולם אפשר למצוא בהן גם רכיבים אויקוטיפיים (Oicotypes), ההופכים אותן לאוניברסליות (Sydow, 1948).האגדות האורבניות מצויות בתרבויות בכל רחבי העולם. במרבית האגדות מצויים היסודות המוכרים של הומור, זהירות ואימה.

למשל, לאגדה "הטרמפיסטית הנעלמת" או "טרמפיסטית הרפאים" (The Vanishing Hitchhiker) יש גרסאות רבות. בגרסה המקסיקנית הטרמפיסטית היא אישה יפהפייה Alligator in sewerשנסעה במונית, וכשהנהג בקש לבקרה בביתה התברר כי זה יום השנה למותה. בהוואי הייתה הטרמפיסטית נוסעת בעילום שם בכבישים ומעניקה מתנות לנהגים האדיבים. במזרח אפריקה מגלה הנהג כי לטרמפיסטית היפה יש רגלי עז. הוא היה כל כך המום מהגילוי עד שעשה תאונה עם מכוניתו והתרסק.

האגדה על התנין בתעלות השופכין בעיר ניו יורק (Alligators In New York) זכתה לגרסה ישראלית המספרת על המטיילים שחזרו מהמזרח הרחוק והביאו עמם כלב קטן אולם בביקורם אצל הווטרינר התברר כי המדובר בחולדה תאילנדית ("החשפן, התנין ואשת השר"). הפחד מפני הזרמת בטא בדמותו של הכלב, שהיא למעשה חולדה ענקית. חיית המחמד המקסיקנית – החולדה – הובאה על ידי תייר אמריקני מהעיר המקסיקנית טיחואנה (Tijuana), (שם העיר מודגש במקור) שממנה נעשית כניסה בלתי חוקית של עובדים. הפחדים מטשטוש גבולות בין פנים לחוץ, מיציאה אל הלא-מוכר ומחדירתו של הזר לתוך המתחם הבטוח – הבית, המשפחה והגוף – הם נחלתן של מדינות רבות גם היום.

מחקרים בין-תרבותיים על האגדות האורבניות השוו בין האגדות האמריקניות לאלו האירופיות:

Brunvand attended, is one of the foremost of folklore study in the United States. He then traces earlier variants of some of these stories to Europe and even Asia, and to as early as a century ago (Schaefer, 1990, p. 4).

כמו כן נערכו מחקרים על היסודות המשותפים לאגדות האורבניות האמריקניות לאלו היפניות:

...It seems, however, that many of the characteristics of urban legends can also be found much earlier, in a literary genre from classical and medieval Japan (Schaefer, 1990).

בפרקים הבאים נדון במשמעויות החברתיות של האגדות ביתר הרחבה.

הפרשנויות החברתיות

אגדות מסורתיות רבות שימשו לא פעם אמצעי לעיצוב זהותם ולליכודם של שבטים, משפחות וקבוצות חברתיות רבות. אגדות רבות נולדו בתקופה שבה הדת מילאה תפקיד חשוב בחיי האדם והן דנו במישרין או בעקיפין בנושאים דתיים. יעידו על כך גם כמה מסיפורי המקרא הדומים באופיים לאגדות האורבניות.

באגדות הופיעו אלים וגיבורים בעלי תכונות על-אנושיות וכן דמויות היסטוריות אמיתיות המשולבות במיתוסים ובבדיה. רוב האגדות המסורתיות מקורן אינו ידוע ומהימנותן מוטלת בספק. אגדות אלו מאופיינות באל-מקום, שכן לא מוגדר בהן המרחב הגיאוגרפי, ובאל-זמן, שכן לא מצוינת בהן התקופה ההיסטורית, והן בחזקת פנטזיה קולקטיבית.

לעומתן, במרבית האגדות האורבניות הסיפורים התרחשו כביכול למישהו ("Somebody"), במקום מסוים ("Somewhere") ובזמן נקוב ("Sometime"). הן משלבות יסודות אמיתיים עם סיפורי מעשיות וסיפורים בדיוניים ("Fictional Tale") המתייחסים לאנשים ולאירועים אקטואליים אך למעשה הם כוזבים וחסרי תוקף. האגדות האורבניות הראשונות נוצרו בתקופת של עימות בין סגנון החיים המסורתי ובין התנאים המסורתיים:

"...often depict a clash between modern conditions and some aspect of a traditional life-style" (Brunvand, 1981, p. 189).

הן נתהוו כתוצרים של מתח חברתי בעת שהחלה הנהירה מהיישובים החקלאיים לערים (Brunvand, 1981, 1984; Fine, 1979, 1980, 1985) וכמענה לבעיות הקולקטיב:

Urban legends, like collective behavior and social problems construction are responses to social strain, shaped by the perception of the threat! And social organization (Best & Horiuchi, 1985).

תקופות אלו התאפיינו במצבי חוסר ודאות שבהם גברו המצוקות החברתיות ונוצרו מתחים עקב אי-מיסודן של בעיות חברתיות (Unconstructed Social Problems) ועקב סטיות מההתנהגות הקולקטיבית (Collective Behavior) שנטעו פחד וחרדה (Best & Horiuchi, 1985, p. 495) האופייניים לתגובות במצבי מתח חברתיים:

In response to this strain, there emerges a belief in some threat, an ambiguous element in the environment with a generalized power to threaten or destroy (Smelser, 1962, p. 82).

האגדות מתייחסות לא פעם לצד האפל של החיים כדי להביע את התחושה כי החדש אינו בהכרח טוב יותר וכי המולת החיים בעיר הגדולה עלולה לפגוע בביטחונו של הפרט ובייחודו (Emery, 2009).

אף שלא נמצא קשר סיבתי בין המתחים החברתיים ובין התפשטותן של האגדות האורבניות, חוקרי האגדות שותפים לסברה כי האגדות מספקות פרשנויות חברתיות וכלכליות לסביבתן (Brunvand, 1981; Fine, 1992). כך סבורים גם יוצרי הסדרה התיעודית "החשפן, התנין ואשת השר", אירית דולב ואלון מרום, ששודרה בערוץ 8 באוגוסט 2009, הטוענים כי בבסיס האגדות האורבניות קיים סולם ערכים חברתי שאותו הן משקפות ומסרטטות. לטענתם, האפקטיביות של האגדות האורבניות תלויה במידת האמונה באמיתותן; ברגע שהאגדה חדלה מלהיות "אמת" ומתגלה "האמת לאמיתה", היא מפסיקה להיות יעילה כאגדה אורבנית ונעלמת (אצל קליין, 2009).

דומה כי בעניין "האמת לאמיתה" טעות בידם של יוצרי הסדרה וכי אין הם מבינים את תפקידן החברתי של האגדות. ננסה להדגים את חוסר ההבנה של משמעות האגדות הקשורות ל"חג כל הקדושים". באגדות אלו אין כמעט כל גרעין של אמת, אך עובדה זו לא מנעה מהורים רבים להמשיך לפתח אצל ילדיהם חרדות ואיומים לגבי תכניהן. ולא זו בלבד, גם הילדים הפנימו את החרדות של הוריהם והעצימו את האמונה שהם – ההורים והילדים כאחד – חיים בחברה שהיקף האלימות בה רב יותר מכפי שהוא במציאות. מיתוסים רבים של "ליל כל הקדושים" נתפסו במשך הזמן כאמת מוסכמת (Truism) (Schneider, 1993). בין שהחרדות הן תוצאה ישירה של האגדה ובין שהן חרדות עקיפות, הקשר ביניהן אמנם קיים אלא שלא תמיד ברור מה הסיבה ומה המסובב: האם האגדה היא התוצאה של החרדה או החרדה היא התוצאה של האגדה. למשל, המושג"Halloween Sadism" , שעלה בשנות הארבעים בטקסס כאזהרה לילדים שלא לקבל ממתקים מורעלים מזרים (Grider, 1984), וכן האזהרה שלא לקבל תפוח עץ מחשש שהוחדרה אליו סכין גילוח (Razorblade in the Apple), לא היו מוצדקים כלל:

"The most significant safety issue for children on Halloween may be adult carelessness, inaccurate beliefs, and simple mistakes" (Miller, 2006).

כאמור, לא "האמת לאמיתה" של האגדות חשובה, אלא המשמעויות החברתיות שהן יוצרות. מנהגי "ליל כל הקדושים" ואגדותיו העצימו פחדים שאינם קשורים בהכרח לחג אלא לסכנות הכרוכות בפשע. האגדות באו להסיט את תשומת הלב מהסכנות האמיתיות, כגון תקיפה (Assault) ותאונות דרכים (Robinson, 2003). אגדות רבות אף מגבירות את המודעות לגבי הסכנות הנשקפות לילדים מהפשיעה האורבנית, המכונה "Youth at Risk":

Faulty Diagnosis and Callous Cures is the major theme found in chapter three of The Culture of Fear, "Youth at Risk". The media has a way of pinpointing minors as highly vulnerable to both committing crimes and becoming the victims of crime. Many accusations, however, hold little truth. Glassner supports this point by explaining the reality behind the problem of "missing children" (Glassner, 1999, p. 60).

יש שהאגדות הללו נהפכות על ידי המדיה לסיפורי מעשה אמיתיים כביכול, וכך הן נתפסות בקרב הציבור הרחב, שאינו מבדיל תמיד בין אמת לבדיה. האגדות משווקות היטב במדיה בעיקר משום שהפחד משמש עבורה אמוציה חשובה; היא מפקחת על התנהגותם של בני האדם ומסתמכת על כך שהם נוטים לראות במדיה מקור מהימן:

News is delivered to our homes in many different ways including the television, newspaper and word of mouth. It is our first instinct to take what we see and hear from authority figures or news stations to be true (Jafarkhani, 2005).

כאמור, פעמים רבות אין המסרים אמיתיים כלל, העובדות מוגזמות והנתונים הסטטיסטיים מעוותים, אולם הפחד משמש בין היתר אמצעי בדוק גם לרייטינג. משנות השישים המאוחרות של המאה הקודמת החלה המדיה לעסוק בייעוץ להגנה מפני האסונות הקשורות ל"ליל כל הקדושים", ובשנות השבעים המוקדמות אף הוזהר הציבור במפורש מלקבל מוצרי צריכה מורעלים או מזוהמים, כמו ממתקים שאינם ניתנים לאכילה (Bannatyne,1998, p. 143). המדיה למשל הזהירה מפני בליעת סוכריות פופ המעורבות עם סודה, שכן הן מזיקות לבטן בשל הגז דו-תחמוצת הפחמן שהן יוצרות. בשנים מאוחרות יותר עלה גם הנושא של מזון מזוהם (Contaminated Foods). המדיה נכנסה כ"מקור סמכות" למערכת ההפחדה אף שמספר המקרים שקרו כאמור ב"ליל כל הקדושים" היה מזערי:

Many people believe an urban legend must be true because it is reported by a newspaper, or other "authoritative source." The persistence of Halloween stories (razors in apples, needles in candy) is an example of this. There are no documented cases of contamination of Halloween candy, but the media and police issue warnings year after year. Journalists, police officers and other authorities do get things wrong from time to time, and most of them openly admit this (Harris, 2008).

במילים אחרות, אגדות רבות המופרכות מעיקרן נהפכו לאמת מוסכמת, שכן כאמור תכנים מעוררי אמוציה אינם צריכים להיות בהכרח מהימנים כדי שייקלטו היטב בחברה. מה גם שהרגשות המעורפלים של חרדות שיוצרות האגדות משתלבים היטב בתחושות שהצטברו ממקורות אֶקסוֹגֶנִיים של משברים וקטסטרופות שאירעו, כגון מלחמות, מהומות ואסונות טבע (Rosnow, 1980, pp. 586–587). הריגושים הנוצריים שהתעצמו מהאגדות האורבניות מהווים בסיס טוב לפיתוח מערכת חליפין ואינטראקציה חברתית הולמת:

"...rumors and legends that create emotion may be extremely useful as the basis for social exchange and social interaction" (Heath et al., 2001, p. 10).

הם אף מהווים פוטנציאל לשינוי חברתי וקהילתי :

"...emotional selection may also be practically important because it has the potential to alter social and community relationships..." (שם, עמ' 34).

אחד ההסברים האפשריים לנכונות לשנות את הסדר החברתי הוא בכך שבמצבי משבר, כשהפיקוח החברתי נחלש, כשעולים פחדים וחרדות המתעצמים בסיוע האגדות האורבניות, בני האדם מחפשים דרכים להקלה במצבם:

...fears rise because control of social events has declined. Rising fears make it still more difficult to control events. That renders people still more susceptible to wish fantasies about means of alleviating the situation (Mennell & Goudsblom, 1998, pp. 21–22).

על התפתחותה של תרבות הפחד נדון בפרק הבא.

תרבות הפחד ומוצריה

האגדות האורבניות והמיתוסים המתלווים להן קשורים לעלייתה של "תרבות הפחד" (Culture of Fear) בארצות הברית. תרבות זו מאופיינת במה שמכונה "Three C’s" (Crisis, Conflict & Catastrophe) (Koenig, 1985, p. 3). תרבות הפחד, על פי גלזנר (Glassner, 1999), שאף טבע את המושג, ממוקדת בפחדים לא-מוצדקים ("Being Afraid of the Wrong Things"), המבוססים לעתים על ידיעות בלתי אמינות (Jafarkhani, 2005).תרבות הפחד הזאת השתמרה בין היתר, באמצעות הפאניקה המוסרית שיצרו "מחרחרי הפחד" (Fear Mongers), בעיקר באמצעות המדיה. על כך אפשר להוסיף את ממצאיהם של חוקרים רבים הקושרים את האגדות לפחד ולחרדות (Allport & Postman, 1947;Festinger, 1957; Shibutani, 1966; Rosnow & Fine, 1976; Koenig, 1985).

החיים האורבניים, לדעת חוקרים אלה, יוצרים פחדים עקב האילוץ לבוא במגע עם זרים שיש ביניהם רוצחים, מטורפים, חסרי מצפון, מציצנים או פדופילים.פחדים אלה משתלבים באגדות המתארות למשל שמרטף המבשל תינוקת במיקרוגל וילד שנחטף מחנות כולבו או מפינת שעשועים בפארק.

אגדות רבות נוצרו עקב העלייה בהיקף הפשיעה בארצות הברית בתקופה של אמצע שנות השישים–תחילת שנות השבעים (Erskine, 1974;Stinchcombe et al., 1980). אגדות אלו עוסקות בחשש ממוצרי צריכה מזוהמים, למשל עכברים שנמצאו במשקאות (Fine, 1979) או עכברושים שנמצאו בעוף המטוגן של מקדונלדס (Kentucky Fried) (Fine, 1979, 1980, 1985; Brunvand, 1981, 1984). חלק מהאגדות מתייחסות לשפלות האנושית (Fine, 1980, p. 227). תוכני האגדות לעתים מרושעים, מבעיתים, מטילים אימה או מוסווים כעובדות מדעיות, ולרוב הם כאמור מספקים מידע מוטעה וזורעים בהלת שווא.

בתרבות הפחד האגדות האורבניות אינן אלא מסווה לסכנות תיאורטיות המסיחות מהמיקוד בסכנות הישנות ומהפחדים השקטים (Quiet Fears). בשנים האחרונות רבות מהאגדות האורבניות מתייחסות לנושאים הקשורים להתחממות כדור הארץ, למגפת האיידס (HIV) ולשפעת החזירים (H1N1) מצד אחד, ולקטסטרופות פוליטיות, למחבלים ולטרוריסטים מצד אחר.

להלן נדגים כמה מסוגי הפחדים והחרדות שיצרו האגדות האורבניות בזמנים שונים.

חרדות ופחדים העלולים לנבוע מהאגדות
הפחד מפני קבלת מתנות מזרים "סכין גילוח בתפוח" (Razorblade in the Apple) שניתנה לילדים ב"ליל כל הקדושים" (Glassner, 1999)
הפחד ממפגש עם זרים וגברים לא מוכרים "הטרמפיסטית הנעלמת" או "טרמפיסטית הרפאים" (HitchhikerVanishingThe), המבקשת טרמפ, לרוב מגבר, כדי שייקח אותה הביתה. הנהג נענה לבקשתה וכשהם מגיעים הוא מסתובב להיפרד מהטרמפיסטית אך היא לא נמצאת שם, ומאוחר יותר הוא מגלה כי נהרגה בתאונת דרכים לפני שנים
סכנות מטכנולוגיה חדישה
  • השמרטפית שטיגנה תינוק במיקרוגל; החתול שהוכנס למכונת כביסה, או ייבוש פודל רטוב במיקרוגל (The Microwaved Pet)
  • קרני החום הנפלטים ממכשירי הטלפון הניידים הם כה מסוכנים עד שאפשר לייצר בעזרתן פופקורן (Popcorn with the cell phone)
סכנות מאכילת מזון מעובד
  • עוף מטוגן, מוצר הדגל של חברת מקדונלדס (KFC -Kentucky Fried Chicken), שהוא למעשה מוטציה גנטית המסוכנת לאכילה
  • עכבר שנמצא בבקבוק קוקה קולה(the mouse in the soft-drink bottle)
חרדה מכך שיאזלו כתובות ה-IP מאגר כתובות ה-IP יאזל בשנת 2011
הסכנות משיכרות ומגנבת איברים (Organ Theft) נוסע שנענה להצעה לשתות משקה חריף במלון שבו הוא מתאכסן ולמחרת בבוקר מתעורר באמבטיה של קרח כשהוא מוצא על גבו התחתון שני חריצים בגודל של 9 אינץ'. מתברר שבעת שישן נגנבה מגופו כליה ששווייה בשוק השחור 10,000 דולר (The Kidney Thieves)
החרדה מאַפּוֹקליפסהגרעינית נוֹסְטֵרְדָמוּס ניבא מלחמת עולם השלישית שבה יהיו מעורבות אירן וישראל (Nostradamus predicted world war 3 with Iran)
האיום מיום הדין וקץ הימים נבואות בדבר התנגשויות אסטרואידים בכדור הארץ; היפוך כיווניהם של השדות המגנטיים בקטבים; גלי קרינה מהשמש העתידים לשרוף את כדור הארץ ימחקו "את כל היקום אשר על פני האדמה" (HIC)
החשיפה לחרדות הקולקטיב בעיר המודרנית תנין (אליגטור) קטן הובא מפלורידה לניו יורק כחיית מחמד. כשגדל והטריד את בני המשפחה נזרק לאסלה ומשם עבר לתעלות השופכין של ניו יורק וסיכן את כל תושבי העיר: Alligators in the New York City Sewers (Coleman, 1979)
שפעת החזירים (H1N1 flu) מסוכנת יותר שפעת החזירים מתפשטת ממהירות רבה יותר פי 25 ממה שמדווח למעשה (urbanlegends, April 2009)
ההתמכרות למחשב כאיום על הסדר המשפחתי "...סנדרה האקר, עקרת בית מסינסינטי, התפרסמה כאשר הורשעה בהזנחת ילדיה עקב התמכרות למרשתת ונשלחה לטיפול גמילה. האקר נעלה את שלושת ילדיה בחדר מט ליפול, שעל רצפתו היו פזורות זכוכיות שבורות. השוטרים שבאו לאסור אותה סיפרו שמלבד המחשב והסביבה המקיפה אותו, הבית היה מזוהם וניכר כי לא טופל זמן רב..." (עילם, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, ללא תאריך)
ההתמכרות למחשב כאיום על השלטון בסין היפנוזה ותראפיה של מכות חשמל למתמכרים הצעירים למרשתת:

"סין תהיה בשנה הבאה המדינה המתקדמת ביותר [...] בטיפול בהתמכרות החדשה והמסוכנת של בני הנוער [...] מומחה סיני מציע למכורים משמעת צבאית, היפנוזה ותראפיה של מכות חשמל קלות כדי לסייע להם להיטיב את דרכיהם" (גלובס, 11.11.2008).

רישיון חובה לגולשים הצעירים במרשתת מתוכנן רישיון לגולשים הצעירים במרשתת דוגמת רישיונות הנהיגה למכוניות ("...School children need a license to use the Internet")
הפחד מטרור וירטואלי וירוס אוסאמה בן לאדן התלוי ירסק את המחשב שלך ללא אפשרות לתקנו: ("Osama Bin Laden Captured" or "Osama Hanged")

בשני העשורים האחרונים הפחדים והחרדות שמקורם באגדות האורבניות הולכים ודועכים, ואף "מספרי הסיפורים" עצמם כבר אינם מתייחסים לאגדותיהם באותה רצינות:

"...Most people who tell the story today don't take it very seriously. Like the tale of the vanishing ..." Harris (Hitchhiker, 2001).

בין ש"קהל השומעים" והגולשים מתייחסים לאגדות ברצינות ובין שלא, חלק מהאגדות נתפסות כמשעשעות ומהוות רקע לתעשיית הבידור בעידן המרשתת. על כך בפרק הבא.

הרגשות שמעוררות האגדות האורבניות

רבים מהרגשות השליליים של הפחד והחרדה שעלו מהאגדות האורבניות הולכים ומפנים מקום בפולקלור הדיגיטלי לתחושות קומיות ובידוריות. על יכולתן של האגדות גם לבדר ולשעשע רמזו חוקרים שונים (Brunvand, 1981, pp. 11, 42–143; Schaefer, 1990, p. 25).

בשנים האחרונות מעוררות האגדות תחושות דו-ערכיות (אמביוולנטיות) – פחד וחרדה מצד אחד ובידור והנאה מצד אחר. אחת הדוגמאות לכך היא האגדה על יום הדין הקרב, שהיוותה תחילה מקור לפחד ולחרדה, ורק בהמשך התברר כי כוונתה הייתה לקדם את השיווק והמכירות של הסרט "2012". לשם כך יוצרי הסרט אף כוננו אתר מיוחד המכונה "המכון להמשכיות המין האנושי",11 שמטרתו להציע לגולשים ייעוץ בנושאי הישרדות מפני הצפוי בשנת 2012, שבה "כוכב X" עתיד להתנגש בכדור הארץ. המכון עסק גם בשאלה מי ייבחר למנהיג המין האנושי אחרי הקטסטרופה ההולכת וקרבה.רק לאחר שחלק מהגולשים המוטרדים מהקץ הצפוי לכדור הארץ פנו לאסטרוביולוג מנאס"א דייוויד מוריסון, התברר כי תופעת הקוסמופוביה, פחד מכוכבים, מוטעית מעיקרה, וכי "האינטרנט מסוגל לעשות עניין גדול מלא כלום" (תמיר, 2009), וכך הפכו הפחדים והחרדות לאמוציות מענגות שמעוררת הצפייה בסרט.

בעולם של תרבות הפחד גדל מאוד היקף הביקוש למוצרי הפחד והחרדה המוצעים בעולם הבידור, ולכן מובן הקשר לאגדות. האגדה על התנין בתעלות השופכין בעיר ניו יורק, הידועה זה שנים רבות (Popik, 2004k), נהפכה לזֶמר.12

האגדות האורבניות משמשות גם רקע ללהקות זמר כמו "The Ghostly Conclusion".13 על בימת התיאטרון האגדות הופכות בדרך כלל לסיפורי מעשה בעלי סוף טוב. בקולנוע אין הדבר כך תמיד, אם כי כמה אגדות זכו לעדנה כשהפכו לסרטים. אגדות "ליל כל הקדושים" הפכו לתעשיית סרטים שלמה, הסרט הראשון יצא לאקרנים בשנת 1978 ("Halloween", 1978), ובהמשך נוצרו גם הסרטים"Halloween2","Halloween 3", "Halloween 4", "Halloween 5" ועוד.

נושא המיתות המשונות המופיעות בכמה מהאגדות האורבניות שימש בסיס לסדרת סרטים המכונה "אגדה עירונית" ("Urban Legend"). הסרט הראשון בסדרה, בבימויו של ג'יימי בלנקס (Jamie Blanks), יצא לאקרנים בספטמבר 1988. סרט נוסף בסדרה הוא"Urban Legends: Final Cut", שיצא לאקרנים בשנת 2000, ואילו הסרט השלישי בסדרה, "Urban Legends: Bloody Mary", הופיע בשנת 2005 וניתן בהשאלה רק בספריות הווידאו.

האגדות האורבניות אף שימשו רקע לסדרת הטלוויזיה ששודרה בערוץ דיסקברי "מכסחי המיתוסים" ("Myth Busters"), שבחנה את מידת אמיתותם של האגדות האורבניות ושל המיתוסים.14

האגדות האורבניות הפכו גם לאמצעי שיווק בעולם הרוק העולמי. ראיונות רבים על אמנים ועל שיריהם מלווים באגדות אורבניות מופרכות בעיקרן, כמו האגדה המספרת כי אֵדי וֶדֶר הוא בנו של ג'ים מוריסון, אגדה הטוענת כי נגינתו המהירה של סטיבן סירו ואי (Steven Siro Vai) נובעת מהעובדה שיש לו שש אצבעות, או זו המספרת על פרנק זאפה, שאכל את צרכיו על הבמה (ברנע, 2009).

עד כה התייחסנו לאגדות האורבניות בכלל ולא הדגשנו את ייחודה של האגדה הדוא"לית, זו שנשלחת בדואר אלקטרוני. על כך נרחיב את הדיון בפרקים הבאים.

מאפייניה של האגדה הדוא"לית

המאפיין העיקרי של האגדה הדוא"לית, שבתחילתה סופרה בידי "מספרי סיפורים" (Storytellers), הוא שהיא עברה טרנספורמציה לפורמט של הדואר האלקטרוני (להלן: דוא"ל), ולא לפורמט של טוויטרים, שהיקף תוויהם מוגבל, או לבּלוֹגים. המעבר של האגדות לרשתות החברתיות המקוונות החל רק בשנת 2010, במסגרת המכונה בפֵייסבוּק "Status messages":

Status messages are the new chain email [...] The hoodwinks urban legends, fairy tales, humorous tall tales, and out-and-out scams that once arrived via our email inboxes have been slowly making their way to the world's largest social network... (Perez, 2010).

יתרונו של הדוא"ל היה ונשאר בכך שהוא מאפשר כתיבה אישית ברמת אבטחה גבוהה יחסית ובכך שהוא פורמט יציב ברשת. המתכונת של הדוא"ל קיימת כבר משנת 1965, ומאז שנת 1971 לא השתנה עיצובו(Ian, 2004). למרות השמועות בדבר היעלמותו מהרשת (Vascellaro, 2009) ולמרות הסימנים לירידה בהיקף השימוש בו בקרב קבוצות הגיל הצעירות (Pew Internet, 2009), יש הטוענים כי ההספד מוקדם מדי וכי חדירתן המסיבית של הרשתות החברתיות לא רק שלא פגעה בהיקף תפוצתו של הדוא"ל אלא אף הגבירה את מידת השימוש בו (Stewart, 2009a; Stewart,2009b, Cameron, 2010). במילים אחרות, אין סימנים כי האגדה הדוא"לית במתכונתה הנוכחית תיעלם בעתיד הנראה לעין.15

האגדה האורבנית, כמו גם הרכילויות והשמועות, היא רכיב בפולקלור הדיגיטלי (Digital Folklore). היא עוברת תהליכי טרנספורמציה לרשת, חושפת ביטויים וסמלים שנוצרו בדמיון הקולקטיבי, ובאה לידי ביטוי בתחושותיהם של הגולשים, בחולשותיהם, במאווייהם ובחרדותיהם.

מוצע כאן לכנות את האגדה האורבנית ברשת בשם "אגדה דוא"לית", בשונה מהאגדה האורבנית, המצויה מחוץ לרשת. האגדה הדוא"לית מופצת בפקודת "העבֵר" (Forwarding), המופיעה על גבי המקלדת. האגדה הדוא"לית מכונה באנגלית "Email Urban Lgends", ובספרדית היא מכונה "Rumores en Internet", שמשמעותה "שמועות מרשתת" (Rodr?guez, 2004). יש המכנים את האגדה הדוא"לית "שמועה בלשית ברשת – סיפור אמיתי או מתיחה רשתית" ("Rumor Detectives: True Story or OnlineHoax") (Hochman, 2009). סביב האגדות הדוא"ליות נוצר מיתוס שלפיו הן מהוות בהיקפן יותר ממחצית מתנועות הדואר האלקטרוני:

"...Over 50 percent of all traffic on the Internet consists of urban legends circulated via email...".16

בשורות הבאות ננסה להראות את הטרנספורמציה שעברו האגדות האורבניות ונביא לשם כך את אגדות "ליל כל הקדושים" (Feast of All Saints), שתחילתן בראשית שנות העשרים של המאה העשרים וגלגולן ברשת עד היום.

המקרה של ליל כל הקדושים מדגים את התגובות המתייחסות לשינוי בסדר החברתי המתרחש לילה אחד בשנה שבו הצעירים נהפכים לבעלי הכוח, בעוד המבוגרים כפופים להם ונמצאים כביכול בעמדה נחותה (Morton, 2003). בלילה זה מתרחש היפוך התפקידים החברתיים. ביישנים יכולים להתלבש כסופרמן או סופרוומן, עשירים יכולים להתחפש לעניים, הדמוקרטים יכולים לעטות מסכה של רפובליקנים ולהפך, וגנגסטרים יכולים לעטות גלימה של כומר:

Halloween costumes give us a chance to play, to be flamboyant exhibitionists, to shock people with the grotesque, to show our creativity, to make jokes, to spoof celebrities, to make fun of politicians, and to promote causes (Maryland, 2008).

היפוך התפקידים בליל כל הקדושים משחרר לזמן-מה את האילוץ לעמוד בנורמות החברתיות, בדומה למנהג "ונהפוך הוא" בחג הפורים, הנתפס ביהדות כחג של הפכים, שבו יש לגיטימציה לאנונימיות ולשינוי זהויות. אפשר להשוות את אותן אנונימיות והחלפת זהות המתרחשות בליל כל הקדושים ובחג הפורים לאלו המתקיימות ברשת. גישת ההפחדה באמצעות האגדות משמשת אצל הורים רבים, בעיקר בני המעמד הבינוני, אמצעי הרתעה מפני הסכנות הנובעות מהטכנולוגיות של המרשתת (Potter & Potter, 2001). הפאניקה הנוצרת מהמידע המוגזם על סכנות הרשת דומה לפאניקה המוסרית הנוצרת מאגדות ליל כל הקדושים (הכט, 2007), המופצות ברשת מדי שנה. בליל כל הקדושים שחל ב-31 באוקטובר 2009 הופיעה האגדה הזאת:

ESET Warns Against Online Thieves During Halloween

....Internet users and social networking sites visitors should brace themselves for a spike of attacks around Halloween with an aim to monetize vulnerabilities. The attackers are known to take advantage of the increase in traffic around holidays when people exchange online greetings to try and steel personal content or infect computers with malware... (28.9.2009).17

סמוך לפרסום על הווירוס בליל כל הקדושים התפרסמה גם המלצה על תוכנת אנטי-וירוס (NOD32 v.4) (ראו תמונה), מה שמעלה את הסברה כי יצרני הווירוס הם שבדו אגדה זו.

האגדות הדוא"ליות מתייחסות לווירוסים של מחשבים, טיסות, התקפות טרוריסטים, הידבקות בנגיף האיידס (MaliciousHIV), להגזמות בהשפעותיה של שפעת החזירים (H1N1Swine Flu) ועוד. אגדות דוא"ליות רבות נוצרו עקב אירועי 11 בספטמבר2001. למשל האגדה על אוסאמה בן לאדן, שהיא בעלת חיי מדף ארוכים, הופיעה לראשונה בשנת 2004 וממשיכה להופיע עד עצם כתיבת שורות אלו (21.8.2009):

"Osama Bin Laden Captured" or "Osama Hanged"

Emails with pictures of Osama Bin-Laden hanged are being sent and the moment that you open these emails your computer will crash and you will not be able to fix it! If you get an email along the lines of 'Osama Bin Laden Captured' or 'Osama Hanged', don't open the attachment...(21.8.2009).

לאגדת בן לאדן היה כנראה בסיס אמיתי אלא שבמשך השנים הוא התפוגג. למרות זאת האגדה עדיין מופצת ועל כך מדווח האתר "סנופ", הבודק את אמיתותן של האגדות הדוא"ליות (Snope, 2006). אפילו האתר היידישאי מציין כי אגדת בן לאדן כבר מיושנת ובחזקת אלטע זאכן: "איז דאס נישט קייןאלטע זאך?" (yiddishworld.com, 2.9.2009).

אגדה דוא"לית נוספת הופצה בארצות הברית בתאריך 26.2.2008 בזו הלשון:

"Postcard" or "Postcard from Hallmark" Virus Hoax

You should be alert during the next few days. Do not open any message with an attachment entitled "POSTCARD FROM HALLMARK", regardless of who sent it to you. It is a virus which opens A POSTCARD IMAGE, which 'burns' the whole hard disc C of your computer. This virus will be received from someone who has your e-mail address in his/her contact list. This is the reason why you need to send this e-mail to all your contacts It is better to receive this message 25 times than to receive the virus and open it.

אגדה זו בשקר יסודה:

POSTCARD FROM HALLMARK

Description:Email hoax

Circulating since: Feb. 2008 (this version)

Status: False, although real e-card viruses resembling this do exist.18

אולם בישראל האגדה מופצת בעת כתיבת שורות אלו כשנתיים לאחר שנמצא שם כי בשקר יסודה (25.10.2009). האגדה מופצת בשמו של תומר שמש, האגף לטכנולוגיות מידע משרד ראש הממשלה וזו לשונה:

....אזהרה חמורה מאגף טכנולוגיות מידע – משרד ראש הממשלה. אנא קראו והעבירו לכל מי שאתם יכולים במהירות האפשרית. עליכם להיזהר בימים הקרובים. אל תפתחו שום הודעה עם קובץ מצורף שכתוב בו: POSTCARD FROM HALLMARK. לא משנה מי שלח לכם את זה. זהו וירוס הפותח את תמונת הגלויה השורפת את כל הדיסק הקשיח שלכם. הווירוס הזה יישלח אליכם ממישהו שיש לו את כתובת הדוא"ל שלכם ברשימת אנשי הקשר. לכן עליכם לשלוח את ההודעה הזו לכל אנשי הקשר שלכם. מוטב לקבל את ההודעה הזו 25 פעם מאשר לקבל את הווירוס ולפתוח אותו. אם אתם מקבלים דוא"ל שבו כתוב POSTCARD, גם אם הוא נשלח על ידי חבר, אל תפתחו אותו. כבו מיד את המחשב שלכם. CNNהכריזה על הווירוס הזה כגרוע ביותר. הוא דורג ע"י מייקרוסופט כווירוס ההרסני ביותר מאז ומעולם. הוא התגלה ע"י McAfee לפני מספר ימים ואין עדיין אפשרות לתקן אותו. זכרו: שלחו את ההודעה לידידיכם ולאנשי הקשר שלכם. כולנו נרוויח מכך...

אגדה נוספת שמקורה בארצות הברית עניינה במס על האינטרנט. האגדה הופצה ברשת ונאמר בה כי בכוונת האוצר לגבות מס של 15 אגורות על תכתובת דוא"ל ו-7 אגורות על כל הודעת מסרים מיידיים (קישינבסקי, 2009). אגדה זו תורגמה מאגדה אמריקנית בשם"Bill 602P: U.S. Postal Tax on Email", שהופצה כבר בארצות הברית באפריל 1999 Emery xxx. about.com)). במקרה זה יצאה הכחשה מאוחרת ממשרד האוצר הישראלי (קישינבסקי, 2009).

האגדה הדוא"לית על זכייה במחשב ניידT18 התפרסמה בתחילת שנת 2010 בזו הלשון:

...אריקסון מפיצה מחשבים ניידים ללא תשלום לקידום המותג שלהם. הם מקווים להגדיל את הפופולאריות שלהם ומכירה של מסע פרסום זה.כל שעליך לעשות הוא לשלוח הודעת דוא"ל על קידום זה ל-8 אנשים, ואז תקבל אריקסוןT18 מחשב נייד. עם זאת, אם בחרת לשלוח דואר אלקטרוני ל-20 אנשים או יותר, תקבל אריקסון R320. בתמונה מופיע המייל של האחראים לשיווק באריקסון שצריך לכתב אותם – מכסימום שרפתם 4 קילו בייט, תנסו (20.1.2010)!

נוסח האגדה בישראל מבוסס על אגדה המופצת בארצות הברית כעשר שנים מתחילת שנת 2000 בגרסאות שונות. הנה אחת מהן:

Hoax: Ericsson Free Laptop Promotion

...The Ericsson Company is distributing free computer Lap-tops in an attempt to match Nokia that has already done so. Ericsson hopes to increase its popularity this way. For this reason, they are giving away the new WAP laptops. All you need to do to qualify is to send this mail to 8 people you know. Within 2 weeks, you will receive Ericsson T18. But if you can send it to 20 people or more, you will receive Ericsson R320. Make sure to send a copy to: כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת ...

באתר Urbanlegends דווח מפורשות כי האגדה בשקר יסודה:

Description:Email hoax

Circulating since: April 2000

Status: False.19

גם האתר Hoax-Slayer פוסל את אמיתות האגדה:

Ericsson Lap-Top Computer Giveaway Hoax

Message claims that Ericsson will give away a free laptop computer to those who send the message to 8 or more people

Status: False

Update: May 2009

A new, graphical version of the hoax began circulating.20

האתר Snopes מפרט את הגרסאות השונות של האגדה, שההבדל העיקרי ביניהן הוא שם המודל של המחשב: בשנת 2000 – 18T, בשנת 2007 – 320R ובשנת 2009 – 6400M 21.

בעיון מדוקדק יותר מתברר כי בגרסאות השונות יש בלבול בין מכשירי טלפון ניידים ובין מחשבים. כמו כן מתברר כי המכשירים המוצעים אריקסון T18 ו-R320 הם דגמים ישנים שייצורם הופסק. אולי אפשר לשער כי היוזמים של כתיבת האגדה היא החברה המייצרת וזאת למרות הודעת ההכחשה הבאה:

...Ericsson is not giving away free phones. The chain mail you have received is a fraud and there is no person with the name of Anna Swelund working at Ericsson. At Ericsson, we are constantly looking at new innovative ways to market ourselves, chain e-mails are not one of them. We kindly ask you not to forward the chain mail further...(ericsson.com).22

במילים אחרות, יש מקום לחשוב שחלק מהאגדות הן מסע פרסומי סמוי לרכישת מחשבים חדשים, או כי ייתכן שמדובר בפרודיה על "כלכלת החינם ברשת" (הכט, 2009). העובדה היא כי למרות ההכחשות החוזרות ונשנות בארצות הברית האגדה מופצת תקופה ארוכה בישראל.

עד כה הבאנו דוגמאות המיובאות מארצות הברית שעברו הסבה בישראל. "הילדה שאוכלת חצילים" היא אגדה שכנראה מקורה בישראל. היא הגיעה לכותב שורות אלו בתאריך 6.9.2009 בנוסח הבא:

דחוף מאוד – שימו לב! בימים האחרונים נשלח מייל עם תמונה ‏של ילדה עם גשר בשיניים שאוכלת חציל קלוי. לידה מופיע כביכול קישור לאתר של בישול תימני, אך זהו קישור לווירוס קטלני שלא יותיר לכם ברירה אלא להחליף מחשב!!! ‏בשום פנים ואופן אין להיכנס אליו!!! ‏העבירו לכל רשימת התפוצה כדי לא להיפגע!!! ‏עוד אזהרת וירוס!!! ‏שולחים אתרים שרואים תמונות של בוב ספוג מכנס מרובע רוקד בלט ברגע שתפתחו את האתר המחשב שלכם יקרוס!!! ‏ולא תוכלו לתקן אותו!!! ‏האתר הזה מחולק בכל רחבי העולם במיוחד ישראל וארצות הברית. אז אל תהיו חסרי התחשבות והעבירו לכולם!

מתברר כי האגדה מופצת ברשת בישראל לפחות כשנה וחצי, וכי האתר לא רלוונטי המליץ עוד ב-8 ביוני 2008 "לא להעביר" אותה בנימוק ש"עובדה ידועה היא שילדות עם גשר בשיניים לא אוהבות חצילים קלויים, ולכן אין שום סיכוי שבכלל קיימת תמונה כזאת– זו היא לא הזהרה על וירוס...".23

העובדה ששקר ביסודה לא מנעה את הפצתה של האגדה ואת זכייתה לחיי מדף ארוכים. במילים אחרות, האגדות בישראל, המיובאות ברובן מארצות הברית, הן לרוב אגדות קצרות בעלות חיי מדף ארוכים, הנשלחות ללא בדיקה או הערות בעיקר ברשתות הבלתי-ממוסדות שבהן הגולשים מכירים זה את זה גם מחוץ לרשת.

שלושה מאבחנים של האגדה

ננסה עתה לייחד את האגדות הדוא"ליות לאחר שעברו תהליכי טרנספורמציה לרשת, בשלושת המאבחנים הבאים: (1) "אפקט השליחה" (The Forwarding Effect); (2) "התכנים המשתכפלים" (The New Replicators); (3) "רגולציה מוסרית" (Moral Regulation).

  1. "אפקט השליחה" (The Forwarding Effect)

    דרך ההפצה של האגדה הדוא"לית שונה מאוד מזו של האגדה האורבנית. האגדה האורבנית הועברה לרוב מפה לאוזן, ב"לשון הדבוּרה" (Orality), וזכתה אף למטבע לשון בכמה שפות:

    • באנגלית: "Friend-Of-A-Friend" – FOAF (omnipelagos).
    • באירלנדית: "אישה אחת סיפרה לי שאישה אחת סיפרה לה ש...":

      'Dh?irt bean liom gur dh?irt bean le?' syndrome (a woman told me that a woman told her that...) (Economicexpert)

    • בספרדית דרום-אמריקאית: "מהפה לאוזן" – "de boca en boca"(Rodr?guez, 2004).

    האגדה האורבנית הופצה באמצעות מספרי הסיפורים, שהעידו כי חוו אותם בעצמם או ששמעו אותם מפי מישהו ששמע אותם מפי מישהי ששמעה אותו מפי מישהו שנכח באירוע, וכן הלאה (קליין, 2009).

    לעומתה, האגדה הדוא"לית עוברת מגולש לגולש באמצעים טכנולוגיים, ללא עדותם של מספרי הסיפורים. היא מופצת כאמור בפקודת "העבֵר" (Forward) על גבי המקלדת, בלשון כתובה מקוּונת (Netspeak). לשון זו ייחודית לתקשורת הלינגוויסטית, המאפשרת כתיבה עם קיצורים רבים, עם שגיאות כתיב ואף עם חידושי לשון (נֵאוֹלוֹגיזְמים). האגדה הדוא"לית מופצת למספר בלתי מוגבל של גולשים כמעט בעת ובעונה אחת ובמהירות חסרת תקדים.

    במילים אחרות, המרשתת האיצה את האמצעים הטכנולוגיים להפצת שמועות (Internet Como Veh?culo DeRumores) כ"דיבור בכתב" (Hablar Escrito) או כ"דיבור בעל-פה" (Escrito-Oral) (Rodr?guez, 2004). לכן מובן מדוע המחקרים מדווחים כי הולכת וגדלה הנכונות לחלוק אגדות ואנקדוטות חברתיות עם עמיתים (Heath, Bell & Sternberg, 2001; Peters, Kashima & Clark, 2009).

    אולם דומה כי האגדות הדוא"ליות קיבלו משמעות נוספת בכך ש"אפקט השליחה" שלהן נטען ברשת במשמעות סימבולית של הבעת שיתופיות וידידות. עצם ההפצה היא זָרָז (קטליזטור) המעצים את יחסי הגומלין בין הגולש לחבריו הגולשים (Hsi-Pen,2007). אפשר להסביר את "אפקט השליחה" גם כרכיב במערכת יחסי הגומלין החברתית בין הגולשים, על פי תאוריית החליפין (Homans,1958), וגם כקשור בנטייה של בני אדם לחלוק עם זולתם מידע המסייע להם לשפר את מעמדם (Wojnicki & Godes, 2008).

    אבל יש גם פן נוסף המתייחס לדאגה ולחרדה שחלק מהאגדות יוצרות. הדאגה מביאה לצורך לקיים שיח עם הזולת ושומרת עליו מפני סכנות. על כך נכתב כבר במשלי: "דאגה בלב-איש יַשְׁחֶנָּה, ודבר טוב יְשַׂמְּחֶנָּה" (יב, 25), והתלמוד מפרש זאת: "דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים"(בבלי, סנהדרין ק, ב). במילים אחרות, הדאגה והחרדה מחזקות באופן פרדוכסלי את ההדדיות והשיתופיות.

    יחסי הגומלין המתהווים בין הגולשים נעשים על בסיס של אמון (Trust), ולכן מופצת האגדה לרוב כפי שהיא, ללא שינויים:

    ...if you trust somebody, you'll believe almost anything that person tells you [...] A person simply clicks the "Forward" icon in their e-mail and types in all his friends' e-mail addresses. Having the original story gives e-mail legends a feeling of legitimacy. You don't know the original author, but they are speaking directly to you... (Harris, 2008).

    השיתופיות מתבטאת בפעולת "העבֵר" ומבוססת על כך שגולשים נוטים לשתף את בני משפחתם ואת ידידיהם בסכנות אפשריות גם אם אינן מבוססות:

    ...many urban legends are about particularly heinous crimes, contaminated foods or any number of occurrences that could affect a lot of people if they were true. If you hear such a story, and you believe it, you feel compelled to warn your friends and family... (שם).

    הידידות באה לידי ביטוי בכך שגולש חולק בהנאתו עם חברים בסיפור טוב גם אין התכנים מהימנים:

    ....The truth behind them seems to be less important than the "idea" of the story itself. As long as there is a good story to tell and an audience to hear it..." (Mabou, 2002).

    אפקט ההפצה מלווה במרבית האגדות הדוא"ליות, שחלקן הן גרסאות של מכתבי שרשרת (Chain Letters) למבוגרים, בסנקציות בצורת משפטי זירוז, בהבטחות לתגמול או באיומים.

    דוגמה למשפט זירוז:

    "...forward this e-mail to everyone you know...."

    דוגמאות להבטחה לתגמול:

    • "Forward this e-mail to everyone you know and some company will give you stuff"...
    • "Every letter sent gets 6 cents. Please send this to 10 people...."

    דוגמאות לאיום:

    • "You must send this message to five other people, or something bad will happen to you..."
    • "....some horrible calamity will occur..."

    אפשר להתייחס גם להפצתן של האגדות הדוא"ליות על בסיס העיקרון של "Friend to Friend"(F2F), שיסודותיו התיאורטיים קשורים ל"ווירוס השיווקי". באפקט השליחה כלול גם "וירוס" ההופך את הגולשים ל"רגישים" (Susceptible), כך שכאשר יידבקו בווירוס ידביקו גולשים נוספים. אם גולש אחד ה"נגוע" (Infected) בווירוס ישלח אגדה דוא"לית רק לאדם אחד – הממוצע האנלוגי הווירלי יגדל בהתאם. ידידות ואמון קולקטיבי מקבלים אפוא משמעות גדולה בחברה המנוכרת ברשת ומחוצה לה.

    את התפיסה הווירלית העלה לראשונה דאגלס רושקוף (Rushkoff, 1944) בספרו "מדיה וירוס" (Media Virus). העקרונות הווירליים מסבירים גם את תופעת הרשתות החברתיות הממוסדות, כמו טוויטר ופייסבוק. שיטת הווירוס השיווקי מקובלת כיום במרחבים נוספים, וזו גם אחת הדרכים המרכזיות שבאמצעותן הצרכן הישראלי מקבל החלטות על רכישותיו (צורף, 2009).

    עד כה דנו באפקט ההפצה של האגדה הדוא"לית באמצעות הרשת בלי להתייחס כמעט לעצם התכנים. בפרק הבא נתייחס בעיקר לתוכני האגדות, העשויים לשמש משכפלים תרבותיים וחברתיים.

  2. "התכנים המשתכפלים" (The New Replicators)

    אפקט השליחה וההפצה מסביר את דרך הפצתן של האגדות אך אינו מסביר מדוע יש להן חיי מדף ארוכים. אחד ההסברים לכך קשור לתכנים הרגשיים של האגדות, ובעיקר לאפקטים השליליים שהן יוצרות, כמו פחד, חרדה והעלאת סף הדאגה מהלא-ידוע. אפקטים אלה נוצרים מאיבוד שליטה ולכן הם נוחים להיקלט בחברה המתקשה להסתגל לשינויים דרמטיים ומסייעים להרתיע מפני סכנות אפשריות.

    הסברים נוספים קשורים במושגים ביולוגיים. כדי לתאר את דרך הפצתן של האגדות שאל ברונוונד הפולקלוריסט את המושג "וקטור" (Vector) מעולם הביולוגיה, שם הוא משמש אמצעי להעברת דנ"א לתא, דוגמת נגיף:

    The field also credits Brunvand as the first to use the term vector (after the concept of a biological vector to describe a person or entity passing along an urban legend (Knowledgerush, 2009).

     

    גישה כוללנית יותר בשימוש במטפורות ביולוגיות בהסבר הפצתה של התרבות בכלל, ולא רק של האגדות הדוא"ליות, פיתח בהרחבה ריצ'רד דוקינס (Dawkins, 1976), שספרו "הגֵן האנוכי" (The Selfish Gene) משקף ראייה דרוויניסטית של תוכני התרבות. הוא טבע את המושג"ממים" (Memes) כמקבילה התרבותית למושג הביולוגי "גֵן" (Gene). המושג נוצר על בסיס המילה היוונית Mimeme, שמשמעותה "ירושה תרבותית". ה"ממים" משמשים את דוקינס להסביר את משמעות האבולוציה של הרעיונות ותופעות תרבותיות אחרות המורכבות מיחידות עצמאיות (האנלוגיות לגֵנים), שהושבחו על ידי שינוי וסלקציה כדי להשתמר בסביבה החברתית (Social Environment). הישויות התרבותיות הללו מתרבות על ידי המשתכפלים התרבותיים החדשים (The New Replicators),24 שבאמצעותם הן נחשפות לבני אדם (שם). הרעיונות השורדים הם במקרה שלנו האגדות הדוא"ליות המופצות כמכתבי שרשרת, נושא שנדגים בהמשך.

    For more than three thousand million years, DNA has been the only replicator worth talking about in the world (Dawkins, 1989).

    The  exemplifies a visual meme. Anyone who has seen a smiley can copy, reproduce, or modify it and then show to others.על בסיס התאוריה של דוקינס נוצר המושג "ממטיקה" (Memetics), המסביר את התנהגותם של רעיונות במונחים מתחוםהאפידמיולוגיה, חקר המגפות. את המושג טבע הופשטטר (Hofstadter,1985) כדי לתאר רעיונות או התנהגויות (דפוסי מידע) המתרבים ומתפשטים תוך כדי היאחזות בדמיון ובתודעה של בני אדם, בדומה לווירוסים הביולוגיים הנישאים על ידי בני אדם, כמו וירוס השפעת הגורם לנשא להתעטש, ובכך מפיצים את עצמם ומשתכפלים. כך גם ה"ווירוס" של הדת מאפשר לנשָׂאו להיות מיסיונר ולהפיץ את דתו כך שתשתכפל (ירושבסקי, 2001).

    אפשר להמחיש את מושג ה"ממים" במרשתת (Internet Memes) באופן חזותי בעזרת סימן ה"סמיילי". כמעט כל אדם יכול להעתיק סמיילי, לשכפלו, או לשנותו ולהעבירו לאחרים.

    ה"ממים" ברשת יכולים להתרבות לתקופות זמן, לאבד את משמעותם המקורית ואז להיעלם (fact-archive.com Meme) 25. הם רותמים את טכנולוגיית התקשורת החדישה לצורכי ההפצה של עצמם. דבר זה מנוגד לכאורה למה שהם נראים תחילה, שכן הסביבה הטכנולוגית מפרקת את המבנים החברתיים המסורתיים ונסוגה מן הציבורי אל הפרטי, אך למעשה ה"ממים" "תופרים" מחדש, לטוב ולרע, את הקהילות הנחוצות להמשכיותם (רפאלי, 2006).

    בניגוד לאגדות האורבניות, שהן בעלות "ממים" רגשיים שליליים, באגדות הדוא"ליות יש הרבה "ממים" חיוביים. הייט ועמיתיו חקרו את האמוציות החיוביות של ה"ממים" הללו (Heathet al., 2001, p. 8).

    האגדה הדוא"לית שבה גייטס מעניק כסף לגולשים, המופיעה כבר 11 שנה ברשת, מדגימה היטב את ה"ממים" החיוביים המשתכפלים בתרבות הרשת, שבה אחד הקודים הדומיננטיים הוא כלכלת חינם (הכט, 2009).26 הכוונה לאגדה שבה מבטיח ביל גייטס להעניק לגולשים המחאה של 1,000$ ($1000 from Bill Gates personally):

    Subject: FW: Must Read!!!! Bill Gates (fwd). "Hello everybody, my name is Bill Gates. I have just written up an e-mail tracing program that traces everyone to whom this message is forwarded to. I am experimenting with this and I need your help. Forward this to everyone you know and if it reaches 1000 people everyone on the list will receive $1000 at my expense. Enjoy". Your friend, Bill Gates (Urbanlegends.about.com, 1998).

    האגדה הופיעה בארצות הברית בשנים 1997–1998 בצורת מכתב שרשרת. הגרסה המצוטטת כאן היא מ-30.8.1998. לאחר 11 שנה, בתאריך 14.10.2009, הגיעה גרסה ישראלית של אגדה זו לכותב שורות אלו בזו הלשון:

    קיבלתי את המייל הזה היום ואני פשוט מעבירה לכם הלאה. זה לא עולה כסף ובמקרה הכי גרוע לא נפסיד, אז אני ממליצה להעביר ולו רק בשביל הספק הקל שאולי זה יצליח [...] המייל הזה מסתובב בימים אלו בהולנד ובעוד ארצות. תרגמתי לנוחיותכם את המייל מהולנדית לעברית. אני עורכת דין ואני מכירה את החוק. זה אמיתי. AOL ו-Intel לא יפרו את דברם, במיוחד לאור משפטים בעקבות נזקים שנערכו לקוקה קולה ולפפסי קולה. ביל גייטס עסוק כעת במשהו ענק שהוא מוכן לשתף אתכם ברווחים שלו. אם לא תשתתפו תתחרטו אחר כך קשות. Windows היא התכנית הגדולה ביותר שמשתמשים בה. כעת מיקרוסופט ו-AOL בודקים ניסיון ע"י העברת הודעה אלקטרונית זו. אם תעבירו את ההודעה הזו לכל אנשי הקשר שלכם (בתנאי שאתם עובדים עם ווינדוס מיקרוסופט) [...] תקבלו מהחברה 245 יורו! לכל איש קשר שאנשיכם ישלחו אליו את ההודעה תקבלו על כך 243 יורו ובדור השלישי תקבלו על כל איש 241 יורו ממיקרוסופט. בתוך שבועיים תיצור אתכם חברת מיקרוסופט קשר בכדי לוודא את כתובתכם על מנת להעביר את הצ'ק. אני חשבתי שזו בדיחה או מכתב שרשרת, אך אכן אחרי שבועיים קיבלתי צ'ק בסך 248,000 יורו. העבירו את ההודעה הזו לפני שתקופת הניסיון תיגמר. בזכותכם תוכלו לגרום לכך שאתם ואנשים רבים יקבלו 10,000 ומעלה יורו דרככם...

    אולם לא כל האגדות מתאפיינות ב"ממים" חיוביים, שכן "תרבות הפחד" (Culture of Fear) עדיין קיימת בנושאים מסוימים והיא הפכה לפאניקה מוסרית באגדות הדוא"ליות. ה"ממים" באגדות אלו מעצימות את מגוון הסכנות האורבות ברשת, כגון גנבת זהויות ופדופיליה.

    ה"ממים" – השליליים והחיוביים כאחד – הופכים במידה הולכת וגוברת את הגולש למחפש ריגושים ולנוטל סיכונים. נטילת סיכונים (Risk-Taking) היא תכונה הכרחית בכל חברה, שכן בלעדיה הייתה זו קופאת על שמריה ותנופת הגילוי והחידוש הייתה מועטה. עובדה זו הולכת ומתחזקת בעידן המרשתת:

    ...Although risk-taking has negative aspects and can even prove fatal, it is a positive force as well. Without risky experiences, humanity would stagnate; there would be little impetus for discovery... (Zuckerman,2008).

    אולם נטילת סיכונים הפכה גם מצרך מבוקש, שכן חוויה זו מעניקה לעתים תחושת שלווה ורוגע. חיפוש הריגושים ברשת דומה להנאה שחשים בעת צפייה בסרטי אימה, כמו גם בסרטים המבוססים על האגדות האורבניות ובשעת עיסוק במשחקי מחשב. חיפוש הריגושים התחזק מאוד גם בתחומים אחרים, כמו גם האזנה למוזיקת רוק בעוצמה גבוהה, צניחה חופשית, קפיצות בנג'י, מרוצי מכוניות, נסיעה ברכבות הרים וטיפוס הרים.27 ראוי לציין כי רבים מהילדים ומבני הנוער בישראל נהנים כיום מהסוגה שלספרי אימה המתארים אירועים על-טבעיים, למשל ספרי ה"צמרמורת" המתורגמים של לורנס סטיין בהוצאת מעריב-הד ארצי.

    במילים אחרות, ב"ממים האינטרנטיים"של האגדות הדוא"ליותטמון פוטנציאל לריגושים ולכן הם וירליים בסביבה החברתית הרשתית תוך כדי שינוי, סלקציה ושמירה. אחד האמצעים המאפשרים את הסלקציה ואת השמירה של ה"ממים" באגדות הוא רגולטורים של המידע. רגולציה זו נעשית בחלקה על ידי ה"מסלקות" המסננות את תוכני האגדות. על כך בפרק הבא.

  3. "רגולציה מוסרית" (Moral Regulation)

    הרגולציה מבוססת על האמונה של קידום האינטרס הציבורי ושמירתו באמצעות הסדרת יחסי חליפין של הערכים בחברה הבאה לידי ביטוי בסדר החברתי. רגולציה נעשית באמצעות תקנות, הנחיות, הוראות או צווים מנהליים הדורשים, מאשרים, מונעים או אוסרים פעילויות או התנהגויות של הפרט ו/או של ארגונים בחברה (ארבל-גנץ, 2003). עם זאת,רגולציה שלטונית עלולה להפר את האיזון בין חופש הביטוי ברשת ובין האינטרסים השונים של קבוצות הלחץ בחברה ולהביא להתפתחותן של רגולציות חלופיות, כמו הרגולציות העצמאיות (Self-Regulation):

    ...Internet regulation generally have moved away from direct legal control and toward more flexible variations of what can be termed self-regulation... (Price & Verhulst, 2005).

    האגדות הדוא"ליות הן דוגמאות לרגולטורים עצמאיים מוסריים (Ethical Self-regulation) בלתי ממוסדים. הם נוצרו על ידי יזמי מוסר ובעלי עניין אחרים המנסים לעצב דרכי ההתנהגות רצויות מבחינה חברתית ומוסרית. יוצרי האגדות מנמקים זאת בניסיון למנוע ולמזער מצבי סכנה גלויים וסמויים המאיימים על הסדר החברתי ברשת. לאגדות רבות מתלוות אף סנקציות של הענשה או השפלה, לעתים במשמעויות בִּיזָריות:

    ....Many children and even some adults believe that they will suffer ghastly torments after death if they do not obey the priestly rules... (Dawkins, 2006, p. 197).

    ברגולציות מוסריות היוצרות פאניקה או משולבות בה עסקו כמה חוקרים (Heir, 2008; Rohloff, 2008; Critcher, 2009), אולם הם לא התעמקו באגדות האורבניות. דוגמה לרגולציה ולפאניקה מוסרית המסתמכת על אגדות אורבניות ועל מידע לא אמין היא ה"התמכרות לאינטרנט" (הכט, 2007). המסרים המוסריים באגדות ניתנים לבדיקה באמצעות ה"מִסלקות של האגדות הדוא"ליות" (Clearinghouse of Urban Legends). רגולציה של המידע באמצעות המסלקות מאפשרת להיעזר בבדיקת מהימנות אם להאמין לתוכני האגדות הדוא"לית, אם לעצור את הפצתן או להעבירן לחברים כמות שהן או עם תיקונים או/ו תוספות ופירושים. אחת המסלקות שזכתה לאמינות גבוהה היא האתר Snopes.com:"...one of the Internets’s most trusted authorities" (Hochman, 2009).

    חלק מהמסלקות של האגדות הדוא"ליות מחולקות לפי תחומים, למשל אגדות דיסני, אגדות קולג', אגדות סקס, אגדות ליל כל הקדושים, אגדות הוליווד, אגדות מוזיקה, אגדות קוקה-קולה, אגדות חתונה ואגדות חג המולד. המסלקות עוסקות גם במכתבי שרשרת בדוא"ל, כמו הדוא"ל שהבטיח מחשב נייד של אריקסון, או השמועות בדבר פיגועים בארצות הברית שהפיץ יובל אביב הישראלי באפריל 2009 (Juval Aviv, Predicts New Terror Attacks). כך גם הדוא"לים על וירוסים של מחשבים, כמו הווירוס של UPS, שהופץ ברשת ביוני 2009, וכן הדוא"ל הישראלי המתריע על גנבת זהויות על ידי האתר WeGame.com, שהגיע לכותב שורות אלו בתחילת פברואר 2010. מסלקה ישראלית המכונה "לא רלוונטי" קבעה שיש חשש שזו ידיעה אמיתית.

    המסלקות של האגדות הדוא"ליות – שכמה מהן נציג בהמשך – משמשות ברשת מעין רָשות שופטת, המהווה אחד המקורות לרגולציה המוסרית ברשת. המסלקות מכריעות בדבר מהימנות הידיעה או מופרכותה. עם זאת, הכרעות המסלקות אינן מחייבות כלל את הגולשים, והם יכולים לחזור ולשלוח בתפוצה רבה הודעות מופרכות שנִסלקו.

    מבחר מהמִסלקות של האגדות הדוא"ליות
    About Urban Legends האתר עוסק בחקירת הפולקלור והאגדות האורבניות, היכן נוצרו ואילו תפקידים הם ממלאים בהתפתחות התרבות האנושית.
    Hoaxbusters
    United States Department of Energy
    האתר עוסק בבדיקת מהימנותן של מתיחות ואגדות.
    Hoax-Slayer האתר מאפשר לבדוק את מהימנותן של המתיחות וההונאות ברשת, נותן עצות נגד דואר זבל ולאבטחת מידע, ומעביר מידע רלוונטי בצורה שוטפת.
    Internet ScamBusters Urban Legends & Hoaxes Resource אתר המאפשר לבדוק את מידת הפופולריות של האגדות ואת מהימנותן.
    Irrelevant
    לא רלוונטי
    אתר ישראלי המסייע בקביעת מהימנותן של מכתבי שרשרת ושמועות באינטרנט.
    Myth or Fact Quizzes אתר המסייע בעזרת שאלונים לקבוע מהי עובדה ומהי בדיה באגדות האורבניות על בסיס ממצאי ערוץ הטלוויזיה דיסקברי.
    MythBuster ערוץ הטלוויזיה "דיסקברי", הבודק את מהימנותן של האגדות האורבניות.
    Vmyths אתר העוקב אחר בדיחות ומיתוסים על וירוסים ממוחשבים המופצים ברשת – האמת על היסטריית האבטחה של המחשבים.
    Natural News
    (Disinformation)
    אתר המאפשר לזהות דיס-אינפורמציה ברשת.
    Snopes "המסלקה של האגדות האורבניות",המאפשרת לבדוק את מהימנותן של שמועות ואגדות אורבניות.

    מפתח הדירוג:

    Green bullet אמיתי

    Red bullet שקרי

    Multiple status bullet מעורב

    White bullet לא ברור

    Yellow bullet לא מוגדר

    The AFU& Urban Legends Archive אוסף של אגדות אורבניות משנת 1991. האתר מדרג את האגדות מבחינת אמינותן על פי הקטגוריות האלו:

    T– אמת מדעית לחלוטין

    Tb– מהימן אולם לא הוכח סופית

    F– בלתי אמין לחלוטין (שקרי)

    Ft– אגדה עם מידע בלתי אמין עם התרחשות אמיתית או שמוצאה אינו ידוע

    Fb– מידע אמין אך לא הוכח סופית

    U– לא ניתן להשיב

    P– אולי זה לא קרה, אבל זה אפשרי מבחינה מדעית

    Urban Legends Exposed פרטים על נוכלות רפואית (Medical Quackery), התחזויות, שמועות, מתיחות, הונאות, מכתבי שרשרת, וירוסים של מחשבים.

     

    Urban Dictionary מילון המכיל אוסף של מושגים על תרבות המרשתת, כמו גם הסברים על שמועות וחידושי לשון ועוד העשויים להוות "ממים" במרשתת.

    אף שאפשר להיעזר במסלקות, מרבית הגולשים מעדיפים להפיץ את האגדות כמחווה של ידידות ושותפות, ללא רגולציה. ייתכן שהדבר נובע מהצורך להפעיל שיקול דעת רגולטורי הכרוך לעתים בקוֹנטרוֹבֶרְסְיָאלִיות מוסרית כמו זו שקיימת ביחס לצפייה של ילדים בטלוויזיה, במשחקי מחשב וברשת:

    The relationship of children to television has always been a morally controversial topic [...] moral regulation can be seen as a useful overarching framework within which moral panics may occur [...] There is even to be found the "responsibilization" of parents to monitor their children’s use of new media that they themselves barely understand (Critcher, 2009, p. 30).

    מסיבה זו גולשים רבים מעדיפים להימנע מלנקוט עמדה חד-משמעית ביחס למשמעות של האגדות ולהפצתן. השערה זו מתחזקת כששיקול הדעת של הגולשים אינו נתון לרגולציה המוסרית והם המעניקים את המשמעות הוויראלית לתכנים המופצים בדוא"ל.

    משמעות זו באה לידי ביטוי גם במחקר שהתפרסם בסוף 2009 שבו נמצא כי המגפה החברתית (Social Epidemics) הקשורה לשליחת אי-מיילים שאינם אגדות אורבניות, יש לה משמעות רבה בהעמקת הקשרים החברתיים:

    ...transmission is not just about value exchange, but also about deepening social connections. Consistent with social exchange theory (Homans, 1958) and the notion that people may share word-of-mouth to self enhance (Wojnicki & Godes, 2008), useful articles are more likely to be viral [...] people may not only share for self-enhancement purposes or to generate reciprocity, but also to deepen connections with others...(Berger & Katherinel, 2009, pp. 21–22).

לסיכום פרק זה יש לציין כי למעשה אין בידינו די ממצאים על הגורמים המשפיעים על הפיכת המסרים הדוא"ליים לווירליים ולגבי משמעותם של המסרים ביחס לרגולציה המוסרית.

סיכום

האגדה הדוא"לית משמשת מקרה מבחן בנושא סינון תוכני הרשת, שכן היא נותנת לגולשים כלים המאפשרים להם לעשות רגולציה מוסרית עצמאית; הם יכולים לסנן תכנים מקוונים מוטעים, כלומר, לצנזר תכנים לפני שהם מעבירים אותם לגולשים אחרים. אולם מרבית הגולשים אינם משתמשים כלל באפשרות הסינון הזאת, שכן כנראה עבורם אין לאמיתותה של האגדה חשיבות אלא לעצם המסר שבהפצה, המהווה צורת הבעה של ידידות ואמון וירטואליים.

האגדה הדוא"לית, על תכניה הווירליים וה"ממים" האינטרנטיים, משמשת גם מקרה בוחן ביחס לכינונה של התרבות הדיגיטלית. הפורמט הרשתי מקשה ליצור נרטיבים ארוכים בשל עודף המידע שהוא מפיץ ובשל הדרך שבה נקראים הטקסטים על ידי הגולשים, ובכך מביא להיעלמותם של "מספרי הסיפורים", כפי שהדבר בא לידי ביטוי במאמרו של בן מקינטייר "The Internet is killing Storytelling" (Macintyre, 2009) 28.

במקרה של האגדה הדוא"לית נעלמו מספרי הסיפורים ואת מקומם תפסו חלקית גולשים אנונימיים. אולם אין ספק כי התרבות הדיגיטלית, כמו גם החברה והתרבות האנושית, עדיין נזקקות להפעלת הדמיון היוצר של מספרי הסיפורים29. לשם מילוי הדרישה החברתית למספרי הסיפורים נוסד המרכז Center for Future Storytelling בסוף שנת 2009 ביוזמת MIT, מרכז המתמחה בתחום המדיה הדיגיטלית.

לאגדה הדוא"לית, כמו גם להקמת המרכז, יש חשיבות רבה בהתפתחותה של התרבות הדיגיטלית, ובעיקר לשילוב שנוצר בין טכנולוגיית המרשתת ובין הפולקלור הדיגיטלי.

אפילוג

לאחר סיום כתיבת המאמר ועריכתו הופיעו המאמרים הבאים המתייחסים לנושא:

  • סטלטר ב' (2010) "הגולשים שסותמים את החורים ברשת" הארץ, 7.4.2010
  • Stelter B. (2010) Snopes' fact-checking couple try to unravel Web of lies.The New York Times, (5.4.2010).

References: Bibliography & Webliography

  1. Allport, G. W. & Postman, L. J. (1947) - The Psychology of Rumor. New York: Holt, Rinehart & Winston -
  2. Bannatyne, L. P. (1998) - Halloween: An American Holiday, an American History. Gretna, LA: Pelican Publishing
  3. Barlay, S. (1969) L'Esclavage sexuel. Paris: Albin Michel
  4. Berger, J. & Katherinel, L. M. (2009) - Social Transmission and Viral Culture
  5. Best, J. & Horiuchi, G. T. (1985) - "The Razor Blade in the Apple: The Social Construction of Urban Legends", Social Problems 32(5): 488–499
  6. Best, J. (2009) - Halloween Sadism: The Evidence University of Delaware Department of Sociology and Criminal Justice
  7. Bordia, P. & Difonzo, N.(2004) - "Problem Solving in Social Interactions on the Internet: Rumor As Social Cognition". Social Psychology Quarterly, 67(1): 33–49 -
  8. Bostr?m, D. (2009) - "V?ra s?ner plundras p? sina organ", Aftonbladet, 17.8.2009 -
  9. Boxer, S. (2004) - "Buzzing the Web on a Meme Machine", The New York Times(26.10.2004)
  10. Brooks,S. (2008) - TheMagic Cafe Forums - zWhat is anUrban Legend? (25.5.2008)
  11. Brunvand, J. H.(1975) - Midwestern Journal of Language and Folklore, 1 (1975): 65–67; Reprinted in J. H. Brunvand (Ed.), Readingsin American Folklore. New York: W. W. Norton, 1979, pp. 199–202
  12. Brunvand, J. H. (1986) - The Choking Doberman and other 'New' Urban Legends. New York: W.W. Norton
  13. Brunvand, J. H. (1986) - The Mexican Pet: An Urban Legend.New York: W. W. Norton -
  14. Brunvand, J. H. (1986) - The Study of American Folklore: The Study of American Folklore.New York: W. W. Norton
  15. Brunvand, J. H. (1989) The Vanishing Hitchhiker: American Urban Legends and Their Meanings. New York: W. W. Norton.
  16. Brunvand, J. H. (1990) - Curses! Broiled Again!: The Hottest Urban Legends Going. New York: W. W. Norton
  17. Brunvand, J. H.(1994) - The Baby Train and Other Lusty Urban Legends. New York:W. W. Norton
  18. Brunvand, J. H. (1999) - Too Good to Be True: The Colossal Book of Urban Legends. New York: W. W. Norton
  19. Brunvand, J. H. (2001) (2005) - Encyclopedia of urban legends. Santa Barbara, CA.: BCA
  20. Cameron J. (2010) - "Email is Alive and Well on The Social Web", 19.2.2010
  21. Coleman, L. (1979) - "Alligators-in-the-Sewers: A Journalistic Origin," Journal of American Forlkore, 92: 335
  22. CRF Staff (2006) - The Myth Makers: Myths, Rumors, and Legends , 25.1.2006
  23. Critcher,C.(2009) - "Widening the Focus: Moral Panics as Moral Regulation", British Journal of Criminology, 49(1): 17–34
  24. Dawkins, R. (1976, 1989, 2006) - The Selfish Gene(2 ed.) Oxford University Press. Chapter 11: "Memes: The New Replicators"
  25. DiFonzo N. & Bordia, P. (2007) - "Rumor, Gossip, and Urban Legends" Diog?nes, 213, 54(1), 19–35
  26. Donavan, T. D., Mowen, J. C. & G. Chakraborty (2001) - "Urban Legends: Diffusion Processes and The Exchange of Resources", Journal Of Consumer Marketing, 18(6), 521–533
  27. Donovan, P. (2004) No Wayof Knowing. Crime, Urban Legends, and the Internet. New York & London: Routledge
  28. Doyle, C. C. & Knight, L. R. (2005) - "On the Term Urban Legend", FOAFtale News (FTN) – Newsletter of theInternational Society for Contemporary Legend Research, 63 (December)
  29. Dunn, H. B. &. Austin S. F. (2005) - "Rumors, Urban Legends and Internet Hoaxes" Proceedings of the Annual Meeting of the Association of Collegiate Marketing Educators.
  30. Emery, D. (2009) - Why are they called 'urban' legends? 2009 About.com, a part of The New York Times Company
  31. Festinger, L. (1957) - A Theory of Cognitive Dissonance. Stanford, CA: Stanford University Press
  32. Fine, G. A. (1985) - The Goliath Effect: Corporate Dominance and Mercantile Legends. Journal of American Folklore, 98 (387), 63–84
  33. Fine, G. A. (1980) - "The Kentucky Fried Rat: Legends and Modern Society", Journal of Folklore Institute, 17(2–3), 222–243
  34. Fonzo, N. & Bordia, P. (2007) - "Rumor, Gossip and Urban Legends", Diogenes, 54 (213), 19–35.
  35. Furedi, F. (1994) - "A Plague of Moral Panics", Living Marxism, 73 (November)
  36. Furedi, F. (2002) - Culture of Fear: Risk Taking and the Morality of Low Expectation.London: Continuum.
  37. Furedi, F. (2007) - "The Only Thing We Have to Fear is The 'Culture of Fear' Itself", Spike-Online
  38. Genge, N. (2000) - Urban legends: The as-complete-as-one-could-be guide to modern myths. New York:Random House
  39. Glassner, B. (1999) - The Culture of Fear: Why Americans Are Afraid of the Wrong Things. New York: Basic Books
  40. Grider, S. (1984) - "The Razor Blades in the Apples Syndrome". In: Paul Smith (Ed.), Perspectives on Contemporary Legend (pp. 128–149). Sheffield: Sheffield Academic Press.
  41. Guerin, B. & Miyazaki, Y. (2006) - "Analyzing Rumors, Gossip and Urban Legends through their Conversational Properties", The Psychological Record, 56, 23–34
  42. Harris, T. (2008) - - How Urban Legends Work. HowStuffWorks, Inc.
  43. Heath, C., Bell, C. & Sternberg, E. (2001) - "Emotional Selection in Memes: The Case of Urban Legends", Journal of Personality & Social Psychology, 81(6), 1028–1041 -
  44. Hier, S. P. (2008) - "Thinking beyond Moral Panic: Risk, Responsibility, and the Politics of Moralization, Theoretical Criminology, 12(2), 173–190
  45. Hobbs, S. (1987) - "The Social Psychology of a 'Good' Story", In: G. Bennett, P. Smith & J. D. A. Widdowson (Eds.), Perspectives on Contemporary Legend, II (pp. 133–148). Sheffield: Sheffield Academic Press
  46. Hochman, D. (2009) - Rumor Detectives: True Story or Online Hoax? Reader's Digest – April 2009
  47. Hofstadter, D. R. (1985) - Variations of a Theme as the Crux of Creativity. In: D. R. Hofstadter (Ed.), Metamagical Themas: Questing for the Essence of Mind and Pattern. New York: Bantam (pp. 329–363) [Original in Scientific American, October 1982]
  48. Homans, G. C. (1958) - "Social Behavior as Exchange", American Journal of Sociology, 63(6), pp. 597–606
  49. Ian, P. (2004) - The history of email: The Internet History Project
  50. Jafarkhani,T. (2005) - "The Culture of Fear – Fear Based on Fallacies",Forschungsarbeit, 27.11.2005
  51. Koenig, F. (1985) - Rumor in the Marketplace: The Social Psychology of Commercial Hearsay. Dover, MA: Auburn House Publishing.
  52. Koven, M. J. (2008) - Film, Folklore and Urban Legends.Lanham: Scarecrow Press.
  53. Lance,C. E. &Vandenberg, E. R. (Ed.) (2009) - Statistical and Methodological Myths and Urban Legends Doctrine, Verity and Fable in Organizational and Social Sciences
  54. Landover Baptist Church - WICCA: Intoxicated By Christian Blood!
  55. Llewllyn, J. T. (1996/1997) - "Understanding Urban Legends: A Peculiar Public Relations Challenge", Public Relations Quarterly, 41(4), 17–22
  56. Mabou, S. (2002) - "Urban Legends and Pop Culture"
  57. Macintyre, B. (2009) - "The Internet is Killing Storytelling", Times Online, 5.11.2009
  58. Main, D. (2008) - "Classifying Contemporary Legends by Their Psychological Functions: A New Look". Newsletter International Society for Contemporary Legend Research.
  59. Marshall, G. (1998) - "The Internet and Memetics". In: International Congress on Cybernetics 15.Namur, Belgium: Association Internationale de Cybern?tique (pp. 443–448).
  60. Mennell, S. & Goudsblom, J. (1998) - "Introduction". In: S. Mennell & J. Goudsblom (Eds.), Norbert Elias: On civilization, power, and knowledge (1–45). Chicago: University of Chicago Press
  61. Miller, D. &N. (2006) - "Halloween and Children’s Safety: A Primer for School Psychologists", NASP Communiqu?, 35(2) (October)
  62. Morin, E.(1971) - Rumor in Orleans.New York: Pantheon
  63. Morin, E., Paillard B. & Fischler, C. (1969) - "La rumeur d’Orl?ans, Seuil, coll.", L’histoire imm?diate, Paris
  64. Mullen, P. B. (1972) - "Modern Legend and Rumor Theory", Journal of the Folklore Institute, 9: 2–3, 95–109
  65. Nation Master - "urban-legend"
  66. Noymer, A. (2001) - "The Transmission and Persistence of 'Urban Legends': Sociological Application of Age-Structured Epidemic Models", Journal of Mathematical Sociology, 25(3), 299–323
  67. Perez, S. (2010) - "Facebook Status Messages are the New Chain Emails", ReadWriteWeb 28.1.2010
  68. Peters, K., Kashima, Y. & Clark, A. (2009) - : Emotionality and the Dissemination of Social Information", European Journal of Social Psychology, 39, 207–222
  69. Pew Internet (2009) - Internet use and email
  70. Potter, R. H. & Potter, L. A. (2000) - "The Internet, Cyberporn, and Sexual Exploitation of Children: Media Moral Panics and Urban Myths for Middle-Class Parents? "Sexuality and Culture: An Interdisciplinary Quarterly, 5(3), 31–48
  71. Price, M. & Verhulst, S. (Eds.) (2005) - Self Regulation and the Internet. The Hague: Kluwer Law International -
  72. Robinson, B. A. (2003) - Adulterated Halloween Candy: "Razor Blades in the Apples" Hoax. Ontario Consultants on Religious Tolerance -
  73. Rodr?guez, C. F. (2004) - "Rumores y leyendas urbanas en Internet". Disponible en el ARCHIVO del Observatorio para la CiberSociedad
  74. Rogers, N. (2002) - Halloween: From Pagan Ritual to Party Night. New York: Oxford University Press
  75. Rohloff, A. (2007) - "Moral Panics as Decivilising Processes? An Eliasian Approach", Figurations,27, 18–19
  76. Rosnow, R. L. (1980) - "Psychology of rumor revisited", Psychological Bulletin, 87(3), 578–591
  77. Rosnow, R. L. & Fine, G. A. (1976) - Rumor and Gossip: The Social Psychology of Hearsay. New York: Elsevier
  78. Rosnow, R. L. & Foster, E. K. (2005) - "Rumor and Gossip Research", American Psychological Association Science Briefs, 19(4), April
  79. Rushkoff, D.(1994) - Media Virus!: Hidden Agendas in Popular Culture. New York: Ballantine Books
  80. Schaefer, D. (1990) - Urban Legends and the Japanese Tale. Institute for Cultural Research, Tunbridge Wells (United Kingdom). Monograph Series No. 29
  81. Schneider, H. (1993) - "Halloween. Unearths Old Fears, Rumors", WashingtonPost, 31.10.1993
  82. Shibutani, T. (1966) - Improvised news: A Sociological Study of Rumor. New York: Bobbs-Merrill
  83. Shojaie-Kawan, C. (2008) - "Collecting Student Lore in G?ttingen",Newsletter International Society for Contemporary Legend Research – ISCLR, Conference Dublin, July
  84. Skal, D. J. (2002) - Death Makes a Holiday: A Cultural History of Halloween. New York: Bloomsbury
  85. Sternberg, J. L. (2001) - "Misbehavior in Cyber Places: The Regulation of Online Conduct in Virtual Communities on the Internet", PhD dissertation,New York University
  86. Stewart,M. (2009a) - "Is Email Marketing Endangered? Exact Target"
  87. Stewart,M. (2009b) - "Email Use Increasing, Despite What WSJ Says", Email Insider, 14.10.2009
  88. Sydow, C. W. von (1948) - "Geography and Folk-Tale Oicotypes". In: Selected Papers on Folklore (pp. 44–59). Copenhagen: Rosenkilde & Bagger
  89. Tierney, J. (2010) - "Will You Be E-Mailing This Column? It’s Awesome", Nytimes,9.1.2010
  90. Vascellaro,J. (2009) - "Why Email No Longer Rules", Wall Street Journal, 12.9.2009
  91. Wojnicki, A. C. & Godes, D. (2008) - "Word-of-Mouth as Self-Enhancement", Working Paper. University of Toronto, HBS Marketing Research Paper, No. 06-01, 25.4.2008
  92. Wuthnow, R. (1993) - Acts of Compassion: Caring for Others and Helping Ourselves. Princeton, NJ: Princeton University Press
  93. Zuckerman, M. (2000) - Are you a Risk Taker? Psychology Today. Retrieved 2007

מקורות בעברית

  1. "לא רלוונטי",מכתבי שרשרת ושמועות דואר אלקטרוני
  2. "העולם האידי" - איז דאס נישט קייןאלטע זאך? yiddishworld.com, 2.9.2009
  3. ארבל-גנץ, א' (2003) - הרשות המפקחת – רגולציה. ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה
  4. בוקסר, ס' (2004) - "ה'מימס' כיצד מפיצים רעיונות באינטרנט", 31.10.2004
  5. בן בסט, ע'(2004) - "כמה מילים על אגדות אורבאניות ועל אגדה אחת מבעבעת במיוחד", 4.6.2004
  6. ברנע, א' (2009) - "אגדות אורבניות שהסעירו את עולם הרוק (זה מסתובב)" ,ynet ,21.8.2009
  7. גרסיאל,ע' (2003) - "אנטי-וירוס – לקחת פעמיים בשבוע", 14.8.2003
  8. דוקינס, ר' (1991) - הגן האנוכיי. תרגם: עמנואל לוטם. תל אביב: דביר
  9. האופטמן, א' ( 2009) - "האם אנדרואידים קוראים ספרים אלקטרוניים?", המימד העשירי, כתב-העת של האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה, 36 (אפריל)
  10. הכט, י' (2007) - "המסע נגד האינטרנט – בגלל פאניקה מוסרית", ynet, 18.7.2007
  11. הכט, י' (2009) - על חלוקת העבודה במִרשֶתֶת והסולידריות הוולונטרית, מגזין ברשת (אוגוסט 2009).
  12. חן, ש' (2008) - "תנובה ממחזרת חלב? תמי 4 מסרטן? אגדות במייל",ynet 24.7.2008
  13. ירושבסקי, י' (2001) - "התרבות האנושית היא וירוס",קונספציה
  14. כביר, ע' (2009) - "התקבלה הודעה חדשה: האימייל עוד חי", כלכליסט, 25.11.2009
  15. לוקאץ',א' (2009) - "לא להאמין, סיפור שקרה במציאות!", חדשות 2, 19.06.2009
  16. לינדר-גנץ, ר' (2006) - "אם תרצו – אין זו אגדה אינטרנטית", הארץ, "קפטן אינטרנט", 12.5.2006
  17. מאור, א' (2006) - "אגדה אינטרנטית: שבע נשים מתו משאיפת בושם"
  18. נויבירט, ת' (2009) - "21.12.2012 – סוף העולם או התחלה חדשה?"
  19. סופר, ר' (2009) - "עיתון בשבדיה: צה"ל הרג פלסטינים לסחר איברים", 18.8.2009
  20. פרג, נ' (2008) - "מומחה בניהול משברים: האינטרנט מחליף את רב-סרן שמועתי; רוב האנשים מעבירים הלאה מייל בלי לבדוק את מהימנותו", גלובס, 21.12.200
  21. פרקול, ש' (2001) - "רס"ן שמועתי עובר לרשת", מדור האינטרנט של שרית פרקול, 23.1.2001
  22. צורף, א' (2009) - "הגורם המשפיע ביותר על החלטת הקנייה של הצרכן הישראלי: המלצות של מכרים", דה-מרקר, 11.8.2009
  23. קליין, א' (2009) - "אם תרצו אין זו אגדה", עכבר העיר, 7.8.2009
  24. קישינבסקי, ד' (2009) - "האוצר מכחיש את השמועות: לא יהיה מס על האינטרנט", כלכליסט, 26.4.2009
  25. קמחי, ד' (2008) - "ליל כל הקדושים – ממלכות עתיקות"
  26. קשתן, א' (2009) - "סימנטק: 89% מהדואר הוא דואר זבל", כלכליסט, 6.8.2009
  27. רפאלי, ש' (2006) - "תעביר את זה הלאה", גלובס, 2.3.2006
  28. שניבאום, א' (2009) - "האינטרנט הרג את הבדיחה", הארץ, "קפטן אינטרנט", 1.12.2009
  29. תמיר, ד' (2009) - "השמועות על סוף העולם התבררו כמוקדמות", הארץ, 22.10.2009

הערות שוליים

  1. לפי הברית החדשה, "השומרוני הטוב" סייע לאדם שנפצע ונשכב בשולי הדרך וזאת בלי לבקש על כך תמורה (הבשורה לפי לוקאס, 10, 25–37). הסבר מפורט למשמעותו של מושג "השומרוני הטוב" ראו בספרו של וות'נו (Wuthnow, 1993), פרק 6 ("Along the Road"), עמ' 157–189.
  2. ברצוני להודות לד"ר אורן גולן על תיקוניו לטיוטת המאמר, לגב' נאורה שם-שאול על הערותיה, וכן לעורכת הלשונית גב' גילת עירון-בהר. עם זאת, האחריות לכל הנכתב כאן כולה שלי.
  3. אגדה זו הופצה בארצות הברית בפברואר 2009
  4. לֶקסֵמָה (Terminus a Quo) היא מילה בעלת ערך מילוני ללא ציון התאריך שבו החל השימוש במושג. (Doyle & Knight, 2005).
  5. בדומה ל"ספרי האפוקריפה" (Apocrypha), הספרים החיצוניים שנגנזו ולא נכללו בתנ"ך.
  6. המיתוס של שתיית דם ילדים מקורו במנהג עתיק של "סעודת האדון" (Eucharist) – טקס דתי נוצרי שציין את סעודתו האחרונה של ישו על ידי קידוש של לחם ויין, שבו היו הנוצרים שותים את דמם של הרומאים (מזרחי, 2003).
  7. את דת הוויקה יסד ג'רלד גרדנר בשנות החמישים של המאה העשרים (Wicca: A Neopagan, Earth-Centered Religion).
  8. התמונה של "הטרמפיסטית הנעלמת" מופיעה על גבי עטיפת הספר במהדורה שהודפסה בבריטניה בשנת 1983 בהוצאת Pan Books.
  9. למשל הסיפורים האלה: The Choking Doberman – TCD (1986); The Mexican Pet –TMP(1986); Curses! Broiled Again! – CBA(1990); The Baby Train –TBT(1994); Too good to be true(1999).
  10. על ניסיונו של מיין דווח במפגש השנתי של "האגודה הבינלאומית של חוקרי האגדות העכשוויות" (Newsletter International Society for Contemporary Legend Research), שנערך בדבלין ביוני 2008.
  11. The IHC: The Institute for Human Continuity
  12. Radiohead Alligators In New York Sewers Cover
  13. Urban Legends 4 [Fact or Fiction?]
  14. התכנית של MythBusters Rube Goldberg Machine היא בהנחיית אדם סאווג' (Adam Savage) וג'יימי היינמן (Jamie Hyneman).
  15. ראו את מאמרו של כביר עומר "התקבלה הודעה חדשה: האימייל עוד חי" (כביר, 2009).
  16. Internet McSweeney's, TendencyLarsen R.
  17. ESET Warns Against Online Thieves During Halloween
  18. 'Postcard' or 'Postcard from Hallmark' Virus Hoax
  19. Hoax: Ericsson Free Laptop Promotion
  20. Ericsson Lap-Top Computer Giveaway Hoax
  21. Sony Ericsson Laptop Giveaway
  22. "Free Phone/Laptop" Email Hoax
  23. אזהרת וירוס - ילדה עם גשר בשיניים שאוכלת חציל קלוי
  24. המשכפלים התרבותיים (The New Replicators) התפתחו כיחידות המסוגלות לשכפל מידע והתנהגות ולעתים אף לעצבם מחדש. ה"ממים" הם המשכפלים התרבותיים החדשים, שכן במשך 3,000 שנה היה הדנ"א המשכפל היחיד.
  25. שיפמן ועמיתה דנו בשאלה כיצד השתלב ההומור ברשת בתקופת הבחירות באנגליה בשנת 2005 (Shiffman, 2005) וכן ראוי להזכיר את מאמרה :

    Shifman, L. & Thelwall, M. (2009). Assessing global diffusion with Web Memetics: The spread and evolution of a popular joke,Journal of the American Society for Information Science and Technology 60(12), 2567-2576.

  26. הקוד הכלכלי של כלכלת חינם התחזק מאוד בעידן ה-Web 2.0. כלכלת החינם שמקורה בכלכלת המתנות טומנת בחובה קשת משמעויות גלויות וחבויות העונות על רצונות, תשוקות ושאיפות של בני האדם שאפשר לממשם לכאורה חינם אין כסף (הכט, 2009).
  27. החיפוש המתמיד אחר הסכנות והמרחבים דורש יצר הרפתקנות וחיפוש ריגושים. קבוצת מדענים ישראלית הייתה הראשונה שמצאה קשר בין חיפוש חידושים (תכונה הקרובה מאוד לחיפוש ריגושים אימפולסיבי) לבין גן הקשור לקולטני דופמין (The dopamine receptor-4 (DRD4) gene). דופמין הוא מעביר עצבי הקשור למרכזי התענוג של המוח.
  28. בדרך זו אפשר להסביר את היעלמותה של הבדיחה הנורמטיבית מהמרחב הווירטואלי. ההומור הרשתי עבר לתמהיל שונה ובא לידי ביטוי למשל בסרטונים מצחיקים, בתצלומים אירוניים ובפרודיות שונות על אירועים אקטואליים שלרוב ביסודם מוכרים כבר לגולשים (שניבאום, 2009).
  29. מומלץ לקרוא על עתידה של המילה הכתובה או המודפסת במאמרו של אהרון האופטמן "האם אנדרואידים קוראים ספרים אלקטרוניים" (האופטמן, 2009).
תגובות
נטע 2015-01-27 09:20:46

תודה על שהודעת לי ושלחת לי את הקישור. צפיתי - והקסמת אותי, האיש היחיד שגם מודה שזה פשוט מצחיק אותו!  ומשם הלכתי לקרוא את המאמר שלך מ2010 http://www.isoc.org.il/magazine/magazine9_3.html אודות האגדות הדוא"ליות שבהן, אמרת, לא אמיתות הסיפור היא החשובה אלא המשמעות החברתית. כמו שמנתחים אגדות עם עתיקות ומוצאים בן הדים לפחדים קדמוניים, אישור לאמונות וחיזוקן וכו'. ועכשיו גם למדתי על מקור שמם של ה"ממים" – מרתק! וגיליתי שבמאמר אתה מתייחס ל"לא רלוונטי" שגם הוא הופיע בכתבה של איילה חסון לצידך ולי זו היתה הפעם הראשונה לשמוע על קיומו של האיש ופועלו.
ושאלה: איך אמון יכול להיות וירטואלי? אמון הוא אמון. הידידות יכולה, מסתבר, להיות וירטואלית, אבל אמון? ולקינוח עשיתי כהמלצתך בסוף המאמר ושבתי לקרוא את האופטמן "האם אנדרואידים קוראים ספרים אלקטרוניים".
חנן כהן "לא רלוונטי" 2015-01-27 09:06:35

חנן כהן מגיב על כתבה בטלוויזיה על "לא רלוונטי" (23.1.2015) בה מרואיין, שבטעות לא הוזכר שמו. ד"ר יעקב הכט, חוקר אינטרנט עצמאי שכתב מאמר מאד מעניין על האגדה הדוא"לית. בעקבות המאמר ומהיכרותי עם יעקב, המלצתי לאיתי ורד לראיין גם אותו.
אם הנושא מעניין אתכם, אני מאד ממליץ לכם לקרוא את המאמר.
http://www.irrelevant.org.il/2015/01/24/4474
MERLOT 2011-12-19 11:21:07

מופיע ברשימת האתר של MERLOT - קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע
http://www.merlot.org/merlot/viewMaterial.htm?id=608798
Online Urban Legends and the Social Order
Anonymous 2010-05-11 08:15:57 2011-11-26 05:38:59

Let me say that I learned from you a lot about the origins of urban legends and true meaning of the term. I think this is an important article for students and researchers who deal with culture in general and digital culture in particular. As an academic, I suppose you understand that everything we read we have comments, coming also encourage and stimulate our thinking and writing
One of the intriguing me, is an urban legend because the story has always happened to someone, while nominal and include stories and tales that have occurred to people and are related to current events, why urban legends and other successful graduate does not. In other words what is the social context needed to make a public panic urban legend than to be sent immediately to the Trash of the computer?
Especially interesting was the way you tie the urban legends, "Fear City" and the media's cynical exercise to raise the ratings ....
I try to think in comparative urban legend urban legend email and at least my guess (a hypothesis that I have no empirical proof) is a legendary network running better for several reasons
1. The network enables the transfer of fast urban legend unimaginable number of people, grown exponentially because of the number of network effect
2. Compared to other mass media that have mutual supervision and mutual criticism, much more distributed network and all of us without being a journalist can propagate
3. Network culture of altruism makes that any information I receive I feel the need to share I know that in the past Share on me and help them (ie altruism and reciprocity) and of course the desire to win that social capital, that is to read it to know and knowing is power.
I really enjoyed reading the article and my comments are not criticism spurred these thoughts ... (Gu 09/05/2010)
מרכז ההדרכה של הספריות בישראל 2011-11-24 04:49:44

המאמר מועתק במלואו במידעתון של מרכז ההדרכה של הספריות בישראל
גליון מס' 81 (22.4.2010)
http://icl.org.il/newsletter/news81.htm
פיתוח מעניין של המושג "אגדה אורבנית" בעידן הדיגי
תרצה 2010-08-02 10:55:50

עלי להודות שלא עקבתי אחר ספרות העוסקת ב"אגדות אורבניות" כקונספט ממוסד ומוכר שפותחו לגביו תיאוריות ונערכו מחקרים המלמדים על הפונקציות, התצורות, הסממנים החברתיים והתרבותיים של התופעה/מושג.
העיסוק שלי מתמקד במיתוסים, תהליכי מיתיפיקציה, מצד אחד, ורטוריקה ו"המצאת המציאות" מצד שני.
המאמר שלך משלב במובן מסויים אלמנטים משני התחומים הללו.
החכמתי והתחדשתי בעולם מושגים הקשור ל"אגדה אורבנית". התובנות וההצעה לאמץ את המינוח "אגדה דואלי"ת" באמת מתבקשות לאור הדיון דלעיל. תודה.
אלמוני 2010-05-11 08:15:57

תרשה לי לומר שלמדתי ממך המון על המקורות של אגדות אורבאניות ועל המשמעות האמיתית של המושג. לדעתי זהו מאמר חשוב לחוקרים וסטודנטים שעוסקים בתרבות בכלל ובתרבות דיגיטלית בפרט. כאיש אקדמיה, אני מניח שגם תבין שבכל דבר שאנחנו קוראים יש לנו הערות, שבאות גם לפרגן וגם לעורר את המחשבה שלנו ושל הכותב

אחד הדברים שמסקרנים אותי, היא כיוון שאגדה אורבאנית תמיד כוללת סיפור שהתרחש למישהו, בזמן נקוב וכוללים סיפורים ומעשיות שהתרחשו לאנשים וקשורים לאירועים אקטואליים, מדוע אגדות אורבאניות מסיימות מצליחות ואחרות לא. במילים אחרות מה הוא ההקשר החברתי שדרוש על מנת להפוך אגדה אורבאנית לפאניקה ציבורית לעומת להישלח מייד לסל המחזור של המחשב?

היה מעניין במיוחד את הדרך שבה אתה קושר את האגדות אורבאניות, "הפחד העירוני" ואת המימוש הציני של המדיה להעלאת הרייטינג....

אני מנסה לחשוב בצורה השוואתית בין האגדה אורבאנית ואגדה אורבאנית דוא"ל ולפחות ההשערה שלי (השערה כי אין לי הוכחה אמפירית) היא שברשת האגדות רצות טוב יותר מכמה סיבות

1. הרשת מאפשרת העברה של אגדה אורבאנית במהירות רבה למספר בלתי נתפס של אנשים, מספר שגודל אקספוננציאלית בגלל אפקט הרשת
2. לעומת אמצעי תקשורת המוניים אחרים שבהם יש פקוח הדדי ובקורת הדדית, הרשת מבוזרת הרבה יותר וכל אחד מאיתנו מבלי להיות עיתונאי יכול להפיץ
3. התרבות של אלטרואיזם ברשת גורמת לכך שכל מידע שאני מקבל אני מרגיש צורך לשתף אחרים שאני מכיר שבעבר שתפו אותי וכך לעזור להם (כלומר אלטרואיזם והדדיות) וכמובן הרצון לזכות שעוד הון חברתי, כלומר לקרא זה לדעת ולדעת זה כח.

נהניתי מאד לקרא את המאמר והתגובות שלי אינן בקורת אלה מחשבות שהמאמר עורר... (ג.א. 9.5.2010)
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות