על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת
   

» כל המאמרים

2009 על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת
          (12 Comments)
על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אוקטובר 2009

תקציר

תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. תכונות היסוד של הרשת, אנונימיות וספונטניות, מזמנות יחסי גומלין וולונטריים; השותפים להתקשרות ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים.

נוסף על כך נוצרו אפשרויות חדשות ברשת, ברתימת יכולותיהם ובִינותיהם (קוגניציות) הקיבוציות של המון הגולשים למטרות שונות, בין היתר לשיפור תהליכי חשיבה ולמידה קבוצתיים. תהליכים אלה עשויים להעלות, לדעת מצדדיהם, את הערך המוסף החברתי והכלכלי של רעיונות, מוצרים ושירותים. יש הרואים בתופעה זו מהפכה של ממש, ומכנים את הידע המוסף הנוצר של הקולקטיב, הנמצא מחוץ לבינה של הגולש הבודד, "אינטליגנציה קולקטיבית".

במאמר זה אנסה להראות כי ההמשגה "אינטליגנציה קולקטיבית" אינה במקומה. היא בעייתית מבחינה סמנטית וחסרת ממצאים בעלי תוקף אמפירי, ולמרות זאת היא נהפכה למטבע לשון להצגת עמדות על מידת תרומתם של גולשים ברשת.

"אינטליגנציה קולקטיבית" מהי?

המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" (Collective Intelligence – CI),1 שאפשר לכנותו "זִמלוּל" (Buzzword), זכה ב-15 השנים האחרונות לעיון נרחב בתחומים רבים בקרב מגוון הוגים, מדינאים, עיתונאים ומשתתפים אחרים. המושג, לדעת מצדדיו, מקשר סינרגטית בין החשיבה של האדם לחשיבה של הקבוצה ולאמצעים האלקטרוניים, ובא לידי ביטוי ביצירת מוצרים, עיצובם, ייצורם, שיווקם והפצתם בכפר הגלובלי. האינטליגנציה הקולקטיבית נוצרת ברשת, לדעת מאמינה, גם בתהליכי מסירה וקבלה של נתונים אישיים (MySpace), בחדשות (Digg), בתצלומים (Flickr), במוזיקה (Itunes), בקליטים (קליפים) קצרים (YouTube), בסרטים (BitTorrent), ביצירת עולם וירטואלי (SecondLife) ובמשחקי הרשת (World of Warcraft). כמו כן היא נוצרת בתחום חיזוי הביקושים בשוק המניות (Stock Market Predictions using) (Rasmussen, 2007), בסיוע למדיניות בינלאומית ובבעיות הגלובליזציה (Bohnen, 2007). המיזם Atlantic-Community, העוסק בהגברת ההבנה בין מדינות, אף זכה בפרס (New Media Award). נוסף על כך, התפרסם קובץ מאמרים הדן באינטליגנציה הקולקטיבית לצורכי שלום (Tovey, 2008).

המושג CI מופיע גם בהקשר ל"אינטליגנציה טריטוריאלית" (Territorial Intelligence), כמו המיזם caENTI של השוק האירופי המשותף (Coordination Action of the European Network of Territorial Intelligence). המושג ליווה גם את בחירתו של ברק אובאמה לנשיא ארצות הברית, כשנפתחה רשת חברתית עצמאית (http://.my.barackobama.com/) ודמותו נבנתה בסקנד לייף, ואף במשחקי וידאו (להב, 2008):

Amplifying our collective intelligence, wisdom and creativity" is about answering to Barack's call that asked us to believe in our ability to bring about real change. For real change to happen, America needs him as the next President. To give America and the world a chance of Barack’s Presidency, we need to map, engage with and spread the best practices of cultivating and scaling our collective intelligence and wisdom from local groups to national issues (Pór 10.11.2008)2.

המושג CI זכה לאתר קבוע של בלוגים שכותרתו Blog of Collective Intelligence ולספר הדרכה וירטואלי Handbook of Collective Intelligence.

המושג משמש ציר מרכזי במודל הניהולי של "מיקוּר ההמון" (crowd sourcing) (Kuipers, 2009 Howe, 2006;), המהווה מעין Think tanks וולונטרי ברשת, העוסק בגיוס גולשים לצורכי מחקר ופיתוח, ללוגיסטיקה ולתפעול, להפצה, לשיווק, למכירות ולשירות (Surowiecki, 2004). את יישומי המודל אפשר למצוא בחברת "בואינג", שגייסה גולשים לצורכי עיצוב הפנים של מטוס ה-787 החדש. גם חברת "לוגו" הדנית נעזרה בגולשים לעיצוב משחקים (Mindstorms' robot kits) (Salomon & Sharp, 2008), וכך גם חברת Procter & Gamble, העוסקת בכימיה ומעסיקה 7,500 גולשים (פנסיונרים, מובטלים וכימאים בעלי פרטנזיות) שאינם כלולים ברשימת עובדיה (Tapscott & Williams, 2006). חברת IBM מעסיקה גולשים במיזם המכונה innovation jams. להקות רוק מגייסות גולשים ליצירת קליטים. חברות נוספות מגייסות גולשים תורמי ידע מהמאגר של InnoCentive. ראוי גם להזכיר את ספרו של הסופר ג'יימס סורובצקי (The Wisdom of Crowds - Surowiecki, 2004), שתורגם לעברית, הדן בתבונה הקולקטיבית המעצבת עסקים, תרבויות ומדינות (סורוביצקי, 2006).

הדגמה הומוריסטית לשימוש במושג CI עשה הפרסומאי אורן פרנק, המתמחה בפרסום דיגיטלי (דה מרקר, 14.11.2008):

 

...האם מישהו באמת מאמין שאותם 500 IQ של חמישים העובדים, במחלקת הקריאייטיב הלינארי והיררכי, בימים שאין להם מילואים/מחלה/טסט לאוטו או סתם דיכאון פוסט-קמפיין, הם-הם מאגר הכישרון שינצח את מלחמת המיתוג והתוכן שלו מול שאר העולם הפתוח והשטוח? בעולם שבו רמת הידע הנדרשת כדי בכלל לעלות למגרש היא מעל ומעבר ליכולותיו של אדם אחד, כמעט כל משרד פרסום בעולם מפיק תוצאות דומות לרעיון, והתוצאה היא שהכול נראה צפוי, קצת מוכר, ולרוב גם מעט... סליחה, קולגות יקרים – משעמם. [...] אולם אם נניח לרגע שאין כיום יוצר צעיר שאינו מחובר לאינטרנט, ונשער בשמרנות שרק לאחד מ-100 אנשים יש נטיות יצירתיות, הרי שברשת מצויים כ-15 מיליון מוחות יצירתיים ונכפיל את המספר הזה ב-100 IQ ממוצעים לגולש נגיע למיליארד וחצי IQ. מיליארד וחצי נקודות IQ שרק מחכות לחלוק עם שאר העולם את הרעיונות והיצירות שלהן. הכוח האינסופי הזה ממתין בסבלנות למי שיודע לגייס אותו לצרכיו... (פרנק, 2008).

פרנק הביא את השימוש במושג CI לידי אבסורד, אך הדבר לא מנע מהמושג להשתלב במגוון מרחבי הרשת והרבה מ"רתמות" הגולשים מופיעות במעטֶה של CI. בפרק הבא ננסה לעמוד על מקורותיו של המושג.

 

מקורות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית"

בין הראשונים שהשתמשו במושג CI היו דגלס אנגלברט (Douglas Engelbart) ו-17 עמיתיו ממכון SRI (Stanford Research Institution). אנגלברט הציג בוועידה בסן-פרנסיסקו (9.12.1968) את השימושים הטמונים במחשבים, המקדמים לדעתו את ה-CI. אמנם הטכנולוגיות שהוצגו בוועידה נראו אז מדע בדיוני, כמו העכבר (mouse), מעַבֵּד התַמלילים (word processor), מערכת השליטה מרחוק (remotely accessible system), היפרטקסט (hyperlink) ועוד, אולם המושג נהפך למטבע לשון בכל מה שקשור לתרומתו של אנגלברט עד היום:

Collective intelligence, 40 years after the Mother of All Demo( Handy, 2008.)

אנגלברט כמדען טען כי מה שמכונה אינטליגנציה קולקטיבית, יסייע בפתרון הסכנות המורכבות של העולם, כמו הקטסטרופות הסביבתיות (environmental catastrophes), המלחמות הגרעיניות (Nuclear wars) והמגפות (Pandemics - Foremski, 2008).

בקרב המשתמשים במושג "מנת משכל קולקטיבית" קיימת מגמה של חיפוש ראיות במדעי הטבע. למשל, הסופר האמריקני הוורד בלום, המכנה את התופעה
Group IQ (Bloom, 2007), מאמץ מחקרים שבהם יש סממנים של קשרים מסוימים המופיעים בכמה סוגים של בקטריות, בדבורים ובקופי בבון (Bloom, 1995):

...When a high-priority problem hits, no single bacterium works on it by herself. The whole colony pitches in... (Bloom, 2007: 254).

אחד ממקורותיו של בלום מתבססים על ממצאיו של אשל בן-יעקב מאוניברסיטת תל אביב. מצאתי נכון להביא בהרחבה ממצאים אלה כדי להבין את הספקולציה שעשה בלום מ"הארגון העצמי" של מושבות החיידקים ביחס למושג ה-CI:

...the bacteria have developed various communication capabilities […] we firmly believe that there is significant progress being made towards working out the cybernetic processes (communication, regulation and control) which govern the interaction between genetic information and biophysical behavior… (Ben-Jacob, 2000: 542).

בן-יעקב מצא כי חיידקים מייצרים מגוון רחב של תצורות בתהליך התפתחות המושבות, המשקפות יכולות של תקשורת והעברת מידע ויכולת להגיב על ידי שינוי עצמי, כולל החלפת חומרים גנטיים באמצעות פליטת אותות מבוקרת. בן-יעקב גילה כי המושבה הביוטית יכולה לשנות את הסביבה ולקבל מידע סביבתי להמשך השיפור העצמי. הוא היה הראשון שהצליח להטביע "זיכרונות" ברשת נוירונים באמצעות שבב זיכרון נוירוני, וגילה שהם "משוחחים" ביניהם בפעימות מתח חשמלי: כל נוירון מקבל אותות מנוירונים רבים אחרים ומגיב ביצירת פעימות משלו ובשיגורן לנוירונים אחרים. הפעילות הפגינה תבניות מסודרות החוזרות על עצמן – נוירונים מסוימים יורים בסדר מסוים. תבנית הירי נמשכת כרבע שנייה, וחוזרת במרווחי זמן קבועים (בן- יעקב, 2004).

…Collectively bacteria store information, perform decision make decisions and even learn from past experience (e.g. exposure to antibiotics) – features we begin to associate with bacterial social behavior and even rudimentary intelligence […] we now begin to realize the power of bacterial social behavior, which allow them to store past information when solving newly encountered problems… (Ben-Jacob, 2008: 316, 322).

ממצאיו של בן-יעקב מרתקים ביותר בפני עצמם, אך דומה כי בלום הרחיק את עדותו וערבב דברים שלא מן העניין.

לעומת בלום טוען תומס מאלון (Malone), פרופסור למינהל באוניברסיטת MIT, כי המושג CI אינו מושג חדש וכי הוא נוצר בין בני האדם עוד בשבטי הציידים, אך הוא עולה מחדש בעוצמות שונות בחברות המודרניות (Malone, 2004). האינטליגנציה הקולקטיבית נוצרת, לטענת מאלון, על ידי קבוצה של יחידים הפועלים יחד בדרכים הנראות כנבונות (אינטליגנטיוֹת), וכי היא אחת התכונות החשובות ביותר לקידום עסקים במשק. מאלון מביא להוכחת קיומה של האינטליגנציה הקולקטיבית מטפורה ביולוגית ומכנה אותה "הגֵנים של ההמון" (The crowd genes). לטענתו, אפשר למפות את "הגן האנושי של הקולקטיב" (Mapping the genome of collective) (Malone, 2009), ולשם כך הוא אף הקים מכון מחקר 3, אולם עד כתיבת שורות אלו טרם נתגלו הגנים הללו.

קווין קלי (Kelly), ממייסדי המגזין הטכנולוגי הפופולרי Wired, העניק צביון דרמטי ועתידני ל-CI. קלי משתמש במושג "הווב הקולקטיבי" במאמרו"We are the Web" , וטוען כי אנחנו עדים לתהליך של העצמת המוח האנושי בסיוע הטכנולוגיה:

…Three thousand years from now, when keen minds review the past […], will be recognized as the largest, most complex, and most surprising event on the planet. Weaving nerves out of glass and radio waves, our species began wiring up all regions, all processes, all facts and notions into a grand network. From this embryonic neural net was born a collaborative interface for our civilization, a sensing, cognitive device with power that exceeded any previous invention. The Machine provided a new way of thinking (perfect search, total recall) and a new mind for an old species… (Kelly, 2005).

קלי כעתידן מנבא גם כי שנת 2040 תהיה שנת שיא בהעצמה של עיבוד ושילוב של כל מכשירי הקצה המחוברים לרשת – מחשבים, מכשירי טלפון סלולריים, מכשירים נישאים אחרים וכדומה, מה שיקל על התפתחותה של ה-CI.

אטלי (Atlee) מעניק למושג CI משמעות ערכית והומנית. אטלי, כבן למשפחת קְוָוקֵרים, שעסק בפעילויות ציבוריות למען השלום במלחמת וייטנאם והביע חששות ממלחמה גרעינית, רואה במושג המשך לעמדותיו. הוא מייחס לאינטליגנציה הקולקטיבית אפשרות שהחשיבה קבוצתית (groupthink) תקדם ותעצם את ההבנה שבין ארגונים ותרבויות:

…I call these dynamics "collective intelligence" – which manifests as "group intelligence" in groups and "societal intelligence" in whole societies. Intelligence refers to our ability to sort out our experience in ways that help us respond appropriately to circumstances – especially when we're faced with new situations… (Atlee, 1992).

אטלי מדגיש במושג את הצד הדמוקרטי והחברתי של החשיבה הקבוצתית ולא את הצד המניפולטיבי:

...the primary VALUE of collective intelligence is not to help one collective manipulate or get an edge on another, but to enable democratic and self-organizing systems to respond creatively to the changing conditions in and around them. The highest purpose of collective intelligence is to access the wisdom of the whole on behalf of the whole – at least as much through high quality dialogue and deliberation as through tracking individual data points and inputs… (Atlee, 2008) [ההדגשה במקור].

האינטליגנציה הקולקטיבית תאפשר לדעת אטלי להשיג שלום עולמי ולשם כך הוא הקים את מכון The Co-Intelligence Institute (CII), שבין יתר מטרותיו:

The goal of the CII is the conscious evolution of culture in harmony with nature and with the highest human potentials

פור (Pór), בדומה לאטלי, מייחס למושג CI חשיבות בהתפתחותה של האנושות. הוא מגדיר אותה כ"יכולת של קהיליות אנושיות להתפתח לרמה גבוהה יותר של מורכבות (complexity) והרמוניה (harmony), תוך סיוע במנגנונים המסייעים ליזמות כמו אבחנה (differentiation) ושילוב (integration), תחרות (competition) ושיתוף פעולה (Pór, 2004). יש לציין כי פור משמש גם נשיא מכון המחקר CommunityIntelligence 4.

לוי (Lévy) חוקר את המושג במשמעותה של היכולת הקוגניטיבית של הקבוצה ב- University of Ottawa. כך הוא מגדיר את המושג CI:

"Collective intelligence" is defined as the capacity of human communities to co-operate intellectually in creation, innovation and invention. As our society becomes more and more knowledge-dependent, this collective ability becomes of fundamental importance. It is therefore vital to understand, among other things, how collective intelligence processes can be expanded by digital networks. It is one of the keys to success for modern societies (Lévy, 2002).

Collective intelligence is the capacity of human communities to evolve towards higher order complexity and harmony, through such innovation mechanisms as differentiation and integration, competition and collaboration. The expression 'collective intelligence' designates the cognitive powers of a group. The study of collective intelligence (abbreviated as CI) constitutes an inter-discipline aspiring as much to a dialogue between human and social sciences as with the technical, artistic and spiritual traditions. Its goal is to understand and improve collective learning and the creative process (Lévy, 2003).

לוי מייחס לרתמת ההמון ריאקציה לניכורו של האדם הבודד בעידן הקפיטליזם. הוא מעניק למושג CI משמעות תרבותית. כאינטלקטואל אירופי, הוא רואה במרחב הווירטואלי מסגרת שבה השיתופיות בידע משמשת לגולש מסגרת ללמידה, למשחק ולתקשורת בין בני האדם, ולא כמרחב כלכלי וטכנולוגי העלול להצמיח מחדש את הקפיטליזם הקלאסי. תפיסתו של לוי שונה מהתפיסה כי תרבות הרשת היא בעיקרה תרבות כלכלית וטכנולוגית, כפי שטוענת לדבריו אסכולת קליפורניה, שמייצגיה הם קלי (Kelly, 2005) וברלאו (Barlow, 1994).

לסיכום פרק זה אפשר לציין כי המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" התפתח בעיקר בקרב הוגים ומאמינים ומדענים שאינם בתחום מדעי החברה, בעוד שהמושג "הון חברתי", המתייחס אף הוא לפעילות קולקטיבית ולתפוקותיה, התפתח בעיקר בקרב סוציולוגים וכלכלנים. על כך בפרק הבא.

על משמעות המושג "הון חברתי"

במקביל למושג CI התפתח המושג "הון חברתי", המתייחס לפעילות קולקטיבית בתפוקותיה של רשת חברתית. הדיון בהון חברתי מצביע על הבעייתיות הכרוכה בהמשגות שאינן מדויקות ואף מטעות, וכן על הקשיים הקשורים בבדיקת תפוקותיו של הקולקטיב.

המחקרים העוסקים בתפוקותיו הישירות או העקיפות של הקולקטיב אינם חדשים. הכוונה למחקרים הדנים במושגים כמו הון אנושי (human capital) (Becker, 1964; Keeley, 2007), הון חברתי (social capital) (Bourdieu, 1986; Coleman, 1988; Putnam, 2000), הון אינטלקטואלי (intellectual capital) (Stewart, 1997; Sullivan, 2000), אינטליגנציה ארגונית (organizational intelligence) (March, 1999), אינטליגנציה סימביוטית (symbiotic intelligence) (Johnson, 1998) 5 ועוד. על ההבדלים בין הגישות השונות עמדו כמה חוקרים. אוויס (Avis, 2002) למשל הצביע על ההבדל בין הון חברתי לאינטליגנציה קולקטיבית, ואילו בראון ולאודר (Brown & Lauder, 2000) ניסו למצוא את ההבדלים בין הון אנושי, הון חברתי ואינטליגנציה קולקטיבית.

שני המושגים, האינטליגנציה הקולקטיבית וההון האנושי, מתייחסים לפעילות הקולקטיבית ברמת החברה ובתפוקותיה של רשת חברתית נתונה, הקשורה בין היתר לקידום ולשגשוג כלכלי. עם זאת, שטיגלץ מייחס להון החברתי משמעות כלכלית רבה יותר:

…Economists often refer to the glue that holds society together as "social capital"… (Stieglitz, 2002).

גם פטנאם רואה בהון החברתי אמצעי המשפיע על האפקטיביות הכלכלית והממשלתית (Putnam, 1993: 6–7). ההון החברתי מתבטא, בין היתר, בהשתתפות בחברה האזרחית, בהגדלת ההישגים הלימודיים, בקידום הבריאות, בהורדת שיעור הפשיעה ועוד.

בשלב הראשון של מחקרי ההון החברתי לא ייחסו כלל משמעויות כלכליות להון זה. החוקר הראשון שכנראה עסק בנושא היה הניפן, שחקר את משמעות ההון החברתי בבתי ספר קהילתיים בכפרים של מערב וירג'יניה (Hanifan, 1916). הניפן ייחס להון החברתי משמעות של רצון טוב (good will), של ידידות ותקשורת חברתית הנוצרת בין הפרטים והמשפחות היוצרות יחידה החברתית (Hanifan, 1920: 130). התייחסותו למושג הייתה מעשית ונטולת כל משמעות תאורטית.

בשלב השני ניסתה ג'ייקובס (Jacobs) לייחס למושג, ללא כל קשר למחקרים קודמים, משמעות תאורטית בחקרה את השכנוּת ואת השלטון העצמי בקהילות העירוניות בעיר ניו-יורק (ג'ייקובס, 2008;Jacobs, 1961):

…networks are a city’s irreplaceable social capital. Whenever the capital is lost, from whatever cause, the income from it disappears, never to return until and unless new capital is slowly and chancily accumulated (Jacobs, 1961: 148).

בשלב השלישי במחקר המושג "הון חברתי" דנים החוקרים בורדייה (Bourdieu), קולמן (Coleman) ופטנאם (Putnam), בלי כל קשר לשני השלבים הקודמים. חוקרים אלה עסקו, בין היתר, בקשרים חברתיים ממוסדיים ובמעמד חברתי המעניקים גיבוי להון הנמצא בבעלות משותפת. בורדייה, למשל, התייחס במיוחד להון החברתי שנוצר במעמדות הגבוהים של החברה הצרפתית, ששמר על האי-שוויון החברתי (distinction). הוא גם עסק במשמעותם של השיח החברתי ושפתו שנוצרו בקבוצה וכן בנורמות וביעדים המשותפים:

Social capital is the aggregate of the actual or potential resources which are linked to possession of a durable network of more or less institutionalized relationships of mutual acquaintance and recognition – or in other words, to membership in a group (Bourdieu, 1986: 249).

בורדייה רואה בהון החברתי "אמצעי לשעתוק ולשליטה של המעמד ההגמוני". קולמן, לעומתו, מאתר בהון החברתי דפוסים קהילתיים המסייעים ליחידים. הון חברתי, טוען קולמן, הוא מעין מוצר ציבורי השייך לכולם, אך היחיד נהנה ממנו כיוון שהוא מפחית את העלויות או את אי-הוודאות בחליפין (אצל תלמוד ובראט, 2003: 436–437).

קולמן ראה בהון חברתי אמצעי לשוויוניות. הוא חקר תוצרים של חינוך הנובעים מצבירת הון אנושי משפחתי וקהילתי. היחסים החברתיים יוצרים משאבים לביסוס התחייבויות, ציפיות ויחסי אמון, ובכך מכוננים ערוצי מידע ונורמות המגובות בסנקציות אפקטיביות (Coleman, 1988: 98, 103).

…as a variety of entities with two elements in common: They all consist of some aspect of social structure, and they facilitate certain action of actors-whether persons or corporate actors-within the structure… (Coleman, 1988: 98).

לעומת בורדייה וקולמן, פטנאם מייחס את מושג ההון החברתי לקשרים שבין יחידים לרשתות חברתיות (וולונטריות) ולנורמות ההדדיות וכן לאמון הנובע מהם. הנורמות של הדדיות ותחושת השתייכות מעודדות פעולה משותפת ומאפשרות ליטול סיכון ולבטוח באחרים בלי שהאמון ינוצל לרעה. להון החברתי יש לדעתו שלושה רכיבים: התחייבות מוסרית (moral obligations), נורמות (norms) וערכים חברתיים (social values), בעיקר אמון (trust) (Putnam, 1993; 2000):

…features of social organization, such as trust, norms, and networks that can improve the efficiency of society by facilitating coordinated actions (Putnam, 1993: 167).

פטנאם מבדיל בין הון חברתי מלכֵּד (bonding), הבנוי מרשתות המתייחסות לזהות משותפת, ובין הון חברתי מגשר (bridging), המכיל רשתות מרקע מגוון. עם זאת, פטנאם לא מצא דרך מדויקת למדוד את התפוקה של סוגי ההון החברתי, שכן הוא משלב 13 מדדים שונים במדד אחד ונעזר בטכניקה של ניתוח גורמים.

השלב הרביעי בהתפתחות המושג קשור לבנק העולמי בניסיונותיו ליישם את המשמעויות של הון חברתי כאמצעי לקידום ולשגשוג כלכלי ולפיתוח ארגוני, בעיקר בקשר לארצות מתפתחות:

...Social capital refers to the internal social and cultural coherence of society, the norms and values that govern interactions among people and the institutions in which they are embedded. Social capital is the glue that holds societies together and without which there can be no economic growth or human wellbeing… (Grootaert & Bastelaer, 2001).

על גישת כלכלני הבנק העולמי ערערו חוקרים שונים. דורלף, למשל, טוען כי המתודות הכלכליות בחקר ההון החברתי הן בלתי תקפות (Durlauf, 2002). גישה חריפה יותר מביעים תלמוד ובראט, הטוענים כי התייחסותם של כלכלני הבנק העולמי לעולם החברתי היא "פורמליסטית, א-היסטורית ולוקה בשטחיות" (תלמוד ובראט, 2003: 444). תמיכה בטענתם מציג דסקופטה, שפטנאם ניסה לפתח עבור הבנק העולמי "נוסחה להון חברתי" האמורה להגדיל את התשואה החברתית (Dasgupta, 2000). כדי לחזק את טענתם של תלמוד ובראט, המשיך דסקופטה בניסיונותיו לשכלל את הנוסחה לאורך העשור האחרון (Dasgupta, 2009).

כל שלבי המחקר על ההון החברתי, מתחילת המאה הקודמת עד היום, השאירו את המושג ברמה מופשטת שתוצריו קשים למדידה. הגדרות המושג מעורפלות, מגוונות וסותרות. תלמוד ובראט אף טוענים כי העדר ההבחנה בין הון חברתי לתשואותיו יוצר בלבול אנליטי ואמפירי המתבטא גם בהעדר הבחנה בין הון חברתי ברמת היחיד להון חברתי ברמת הקולקטיב ובין "הון חברתי" ל"נטל חברתי" (תלמוד ובראט, 2003: 451).

מתוך המחקרים על ההון החברתי אפשר אולי להצביע על התנאים האפשריים שבהם ההון האנושי אפקטיבי, בעוד שהשיח על CI דן רק בתמורה החיובית של פעילות הקולקטיב. כדי להשלים את הדיון על פעילות הקולקטיב נביא בקצרה שיח על "רתמת ההמון" ברשת. על כך בפרק הבא.

הדיון על משמעויותיה של רתמת ההמון מתנהל כשיח של הוגים ומאמינים. יש המאמינים כי ברתמה זו "הבינה עולה על יוצריה" ותפוקתה היא האינטליגנציה הקולקטיבית, ויש הרואים בה את ההפך ומתייחסים אל תפוקתה כאל בינוניות (mediocrity) וטיפשות (collective stupidity) שבהן נפגשים "הבורות, האגואיזם, הטעם הקלוקל ושלטון ההמון" (Poe, 2009). אולם למרבה ההפתעה, גם המצדדים וגם המתנגדים רואים בוויקיפדיה את "קתדרת הידע של האינטרנט". מאלון, המצדד במושג "רתמת ההמון", רואה בכתיבת הערכים בוויקיפדיה דוגמה ליצירתה של האינטליגנציה הקולקטיבית (Malone, 2006). על כך מוסיף וילסון, הרואה בכתיבה זו מקור מדעי תקף לשימוש הציבור (Wilson, 2008). לעומתם המתנגדים, כמו קיין, רואה בכתיבה הקולקטיבית בוויקיפדיה השתתפות ב"פולחן של חובבנות" (The cult of the amateur), הטומן בתוכו את הרס התרבות והמדיה הפרופסיונלית (Keen, 2007: 31–32). על כך מוסיף פו כי "רוב עורכי הוויקיפדיה אינם מומחים לשום עניין":

Most Wikipedia editors aren’t experts […] but the Internetians don’t seem to care very much […] the Internet is where ignorance meets egoism meets bad taste meets mob rule… (Poe, 2009).

הקיצוני בקבוצת המתנגדים, הלפרין, טוען כי הקולקטיב ברשת ימחק את הפרט וכי ניצני התרומה והחדשנות של התרבות הדיגיטלית, כמו שיתוף הפעולה, יצירתיות הנבנית על תנובתם של אחרים והנגישות חסרת הגבולות והמעצורים, פוגעים כבר כיום קשות באינדיבידואל. בספרו הברבריות הדיגיטלית, הדן במפרי זכויות היוצרים, מדגיש הלפרין את השוני הקיצוני בין התרבויות: בעוד שהאידאולוגיה של התרבות הקיימת היא אינדיבידואליסטית, בתרבות הרשתית האידאולוגיה היא קולקטיביסטית (collectivist ideology) (, 2009: 58Helprin).

מן הסתם, קיימות גם גישות ביניים המצמצמות את יתרונותיה של רתמת ההמון רק לאפשרות להוזיל את עלות הפעילות הקבוצתית לסוגיה, כמו שיתוף (sharing), שיתוף פעולה (cooperating) ופעילות קולקטיבית (collective action) (Shirky, 2008).

המשגה מעורפלת ומבלבלת

שיח ההוגים והמאמינים בנושא האינטליגנציה הקולקטיבית מתנהל, כך אני רוצה לטעון, ללא שימוש במושגים מדויקים וללא התבססות על תאוריה מוצקה. לא נעשים ניסיונות משמעותיים לפתח תאוריה המקשרת בין התחומים השונים כפי שנעשה במדעי המחשב (אנגלברט אצל Handy, 2008), בעסקים (Malone, 2004), בגלובליזציה (Bohnen, 2007) ובתחום השלום העולמי (Atlee, 2008; Tovey, 2008), שבהם משתמשים במושג CI.

קיים טשטוש גבולות בין מושגים, אנלוגיות (Bloom, 2007), אוטופיות (Kelly, 2005) ודיס-אוטופיות (2009 Helprin,). הבלבול בא לידי ביטוי בלשונו הציורית של פו:

…it turns out that Clay Shirky (2008) is from Mars and Andrew Keen (2007) is from Venus… (Poe, 2009).

אשר לאינטליגנציה, הנמדדת במבחנים במשך זמן נתון במונחים של מנת משכל (IQ), אין היא ניתנת לביצוע ביחס לאינטליגנציה קולקטיבית.

הוויכוח על מהותה של האינטליגנציה נמשך כבר שנים רבות. בשנים האחרונות עולה גם השאלה מה מייחד את האינטליגנציה האנושית ממחשבים. על כך ניסו לענות הוקינס ובלייקסלי בספרם על האינטליגנציה (Hawkins & Blakeslee, 2005), שתורגם לעברית (הוקינס, 2005), ובו הביעו דעה ברורה כי המדע טרם הגדיר במדויק מהי אינטליגנציה וכי אין תאוריות פוריות הדנות במהותה:

...אין לנו תיאוריות פוריות שעוסקות במהות האינטליגנציה או באופן פעולתו של המוח כמכלול. רוב חוקרי המוח אינם מרבים לחשוב על תיאוריות כוללות של המוח מפני שהם שקועים בעריכת ניסויים לשם איסוף נתונים נוספים על תת-המערכות הרבות במוח. ואף-על-פי שגדודים של מתכנתי מחשבים ניסו להקנות למחשבים אינטליגנציה... (הוקינס, 2005).

אשר לשאלת הימצאותה של האינטליגנציה של החיות, טוענים הוקינס ובלייקסלי כי אלה סוגי אינטליגנציה שונים שלא ניתנים להשוואה. טענה זו מנוגדת לחסידי האינטליגנציה הקולקטיבית, המביאים להוכחת טענתם את דבר קיומה של האינטליגנציה הקולקטיבית אצל בני האדם, את המחקרים העוסקים במה שמכונה האינטליגנציה במושבות של בקטריות, בנחילי דבורים המוצאים את שדות הפרחים בעלי הצוף הטוב ביותר ובמשפחות של קופי בבון (Bloom, 1995).

לסיכום, המושג אינטליגנציה קולקטיבית מהבחינה הסמנטית אינו מדויק כלל ועיקר ומבחינה תאורטית הוא מעורפל ואף מבולבל.

סיכום

התפוקה של ההמון ברשת היא שטח פרוץ המאפשר להוגים ולמאמינים להביע את עמדותיהם בלי להסתמך על ממצאי מחקר תקפים. אולם אם נראה במושג "אינטליגנציה קולקטיבית" מושג מושאל שמטרתו לשמש להשגת יעדים ערכיים בתרבות הרשת, יהיה אפשר לדון בו מזווית שונה. ייתכן שלכך התכוון לוי, שראה באינטליגנציה הקולקטיבית ריאקציה לניכורו של האדם הבודד

(Lévy, 2003). אולם הדיון בשאלת פירוקה של הסולידריות החברתית והגברת האינדיבידואליזם והתחרותיות (Leonard & Leonard, 2003) אינו חדש. על כך כבר עמד למשל בל בספרו קץ האידיאולוגיה, שבו כתב כי בתרבות הקיימת נותר האדם בודד ללא כלים מוסריים ואידאולוגיים (Bell, 1960).

בשיח המחודש על ערכיה של תרבות הרשת קיימת הסכמה כי יש בה סממנים של אידאולוגיה קולקטיביסטית (collectivist ideology) בניגוד לתרבות הקיימת, שהיא אינדיבידואליסטית. אלא שבשיח חלוקות הדעות: בעוד שמצדדי האינטליגנציה הקולקטיבית, שחלקם הוזכרו במאמר, רואים רק את החיוב שבשותפות, מתנגדיה מתייחסים לקולקטיביזם בשלילה וטוענים כי לשותפות יש משמעות של "ברבריות דיגיטלית" (, 2009: 58Helprin).

דומה כי תרבות הרשת עדיין בהתהוות וכי ההתייחסות לקולקטיביות של הרשת ולאינטליגנציה הנוצרת בה מבחינה ערכית, עדיין מעורפלת. לקולקטיביזם ברשת יש הרבה יסודות כפייתיים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בין היתר בלמידה השיתופית ברשת, שלמרבה הפלא אינה וולונטרית ויש בה מנגנוני פיקוח חברתיים ופדגוגיים. גם השיתופיות בארגון נוטה לאבד מערכה במשך הזמן ולהפוך לנטל ארגוני, בעיקר בארגונים ההיררכיים. תרומתם של הגולשים עלולה להיפגע גם כשהקולקטיב יסתגר במשך הזמן ויגביל את השתתפותם של ה"זרים", כפי שקורה פעמים רבות.

הדיון במהות הקולקטיביזם ברשת לא יסתיים במהרה, בעוד המושג CI הוא בעייתי ואינו עונה על תפוקותיו האפשריים של הקולקטיב ברשת. לכן יש להסתפק במשמעות שיש לייחס לקולקטיב כזירה המאפשרת לגולש לצאת מבדידותו מתוך בחירה חופשית ללא כפייה ולמצוא לו שותפות בלתי תלויה זמנית וקבועה, המבוססת על "סולידריות וולונטרית" (voluntary solidarity) (הכט, 2009).

מקורות בעברית

  1. בן-יעקב, א' (2004) ארגון עצמי במושבות חיידקים. פיזיקה פלוס מקוון 2 (מאי)
  2. ג'ייקובס, ג' (2008) מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות. בבל הוצאה לאור
  3. הוקינס, ג', ובלייקסלי, ס' (2005) על האינטליגנציה. תל אביב: אריה ניר
  4. סורוביצקי, ג' (2006) חוכמת ההמונים. הוצאת "עברית" וכתר ספרים, בתרגום ג'וד שבא
  5. פו, מ' (2009) הדמוקרטיה באינטרנטיה. תכלת 4 (חורף)
  6. פרנק, א' (2008) איך נהפך הקריאייטיב לקומודיטי. דה-מרקר, 14.11.2008
  7. תלמוד, א"ו, ובראט, ו' (2003) הון חברתי: סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה. סוציולוגיה ישראלית ה (2), 435–452

References : Bibliography & Webliography

  1. Atlee, T. (1992) Democracy and the Evolution of Societal Intelligence. (July), revised September 2002
  2. Atlee, T. (2008) Co-intelligence, Collective Intelligence, and Conscious Evolution. In Tovey, M. (Ed.), Collective Intelligence: Creating a Prosperous World at Peace. Oakton, VA: EIN Press (pp. 41–50)
  3. Avis, J. (2002) Social Capital, Collective Intelligence and Expansive Learning: Thinking through the Connections. Education and the Economy. British Journal of Educational Studies 50 (3), 308–326.
  4. Baker, S. (2009) Learning, and Profiting, from Online Friendships. BusinessWeek
  5. Becker, G. S. (1964; 1993, 3rd ed.) Human Capital: A Theoretical and Empirical Analysis, with Special Reference to Education. Chicago: University of Chicago Press
  6. Ben-Jacob, E. (2008) Social behavior of bacteria: From Physics to Complex Organization. Eur. Phys. J. B. 65: 315–322
  7. Ben-Jacob, E. et al. (2000) Cooperative self-organization of microorganisms. Adv. Phys. 49 (4): 395–554. .
  8. Bloom, H. L (1995) The Lucifer Principle: A Scientific Expedition Into the Forces of History. New York: Atlantic Monthly Press
  9. Bloom, H. L. (2007-8)
  10. Who’s Smarter: Chimps, Baboons or Bacteria? The Power of Group IQ. In Tovey, M. (Ed.), Collective Intelligence: Creating a Prosperous World at Peace. Oakton, VA: EIN Press (pp. 251–260)
  11. Blunden, A. (2004) Social Solidarity Versus "Social Capital". [Draft in progress.] Retrieved 23 December, 2005 from:
  12. Bohnen, J. (2007) Collective Intelligence and the Future of Decision Making
  13. Bourdieu, P. (1986) The Forms of Capital. In: Richardson, J. C. (Ed.), Handbook of Theory and Research for the Sociology of Education. New York: Greenwood Press (pp. 241–258)
  14. Brown. P. & Lauder, H. (2000) Education, Child Poverty and the Politics of Collective Intelligence. In Ball, S. (Ed.), Sociology of Education: Major Themes, London: Routledge (IV (1753–1779)
  15. Brown, P. & Lauder, H. (2000) Human Capital, Social Capital and Collective Intelligence. In Baron, S., Field, J. & Schuller, T. (Eds.), Social Capital: Critical Perspectives. Oxford: Oxford University Press (pp. 226–242)
  16. Coleman, J. S. (1988) Social Capital in the Creation of Human Capital. American Journal of Sociology 94: 95–120
  17. Dasgupta, P. (2000) Economic Progress and the Idea of Social Capital. In: Dasgupta, P. & Serageldin, I. (Eds.), Social Capital: A Multifacted Perspective (World Bank, Washington, DC: 2000)
  18. Dasgupta, P. (2009) A Matter of Trust: Social Capital and Economic Development. Prepared for presentation at the Annual Bank Conference on Development Economics (ABCDE), Seoul, June 2009
  19. Durlauf, S. (2002) On the Empirics of Social Capital, Economic Journal, Royal Economic Society, 112 (483), 459–479
  20. Fukuyama, F. (1995) Trust: Social Virtues and the Creation of Prosperity. New York: Free Press.
  21. Grootaert, C. & Bastelaer, T. (2001) Understanding and Measuring Social Capital Social Capital Initiative. The World Bank. Working Paper No. 24
  22. Handy, A. (2008) Collective intelligence, 40 years after the Mother of All Demos (9.12). (גלילי, 2008)
  23. Hanifan, L. J. (1916) The Rural School Community Center, Annals of the American Academy of Political and Social Science 67: 130–138
  24. Hanifan, L. J. (1920) The Community Center, Boston: Silver Burdett.
  25. Hawkins, J. & Blakeslee S. (2005). On Intelligence, Times Books, Henry Holt and Co.
  26. Helprin M. (2009) Digital Barbarism: A Writer's Manifesto, Harper Collins Publishers
  27. Howe, J.( 2006) The Rise of Crowdsourcing. Wired, 14 (6).
  28. Jacobs, J. (1961) The Death and Life of Great American Cities. New York: Vintage Books
  29. Johnson, N. et al. (1998) Symbiotic Intelligence: Self-organizing Knowledge on Distributed Networks Driven by Human Interactions, Artificial Life 6 (Eds.), Adami, C. et al, MIT Press
  30. Keeley, B. (2007) OECD Insights; Human Capital.
  31. Keen, A. (2007) The Cult of the Amateur: How Today's Internet is Killing Our Culture. New York: Doubleday/Currency.
  32. Kelly, K. (2005) We Are the Web. Wired (August)
  33. Kuipers, S. (2009) Crowdsourcing Definition #1: What is Collective Intelligence? Chaordix (4.7.2009)
  34. Levy, P. (1997; 2000) Collective Intelligence: Mankind's Emerging World in Cyberspace. New York: Plenum Trade
  35. Lévy, P. (2008) A Metalanguage for Computer Augmented Collective Intelligence. In Tovey, M. (Ed.) Collective Intelligence: Creating a Prosperous World at Peace. Oakton, VA: EIN Press (pp. 51–58)
  36. Malone, T. W. (2004) The Future of Work. Boston: Harvard Business School Press
  37. March, J. G. (1999) The Pursuit of Organizational Intelligence. Blackwell Business (Malden, Mass)
  38. Markoff, J. (2008) You’re Leaving a Digital Trail. What About Privacy? The New York Times (29.11)
  39. Poe, M. (2009) Democracy in Internetia. Azure 35 (Winter)
  40. Pór, G. (1995) The Quest for Collective Intelligence. In Community Building: Renewing Spirit and Learning in Business. New Leaders Press
  41. Pór, G. (2008) Obama, collective intelligence, and Current TV 10.11.2008
  42. Putnam, R. D. (1993) Making Democracy Work. In: Civic Traditions in Modern Italy. Princeton: Princeton University Press
  43. Putnam, R. D. (2000) Bowling Alone: The Collapse and Revival of American Community. Simon & Schuster
  44. Rasmussen, S. et al. (2007) Stock Market Predictions using Collective Intelligence. IEEE Xplore ALIFE apos; 07. IEEE Symposium on Volume, Issue, 1–5 April, pp. 468–475
  45. Stone, B. & Helft, M. (2009) In Developing Countries, Web Grows Without Profit. NYTimes (26.4.2009)
  46. Sullivan, P. H. (2000) "Value-driven Intellectual Capital" Wiley New York, NY
  47. Surowiecki, J. (2004) The Wisdom of Crowds: Why the Many Are Smarter Than the Few and How Collective Wisdom Shapes Business, Economies, Societies and Nations. New York: Doubleday.
  48. Tapscott, D. & Williams, A. D. (2006) Wikinomics: How Mass Collaboration Changes Everything. New York: Penguin.
  49. The MIT Center for Collective Intelligence Sociology Perspective on Collective Intelligence
  50. Tovey, M. (2008) editor Collective Intelligence, Creating a Prosperous World at Peace. Oakton, Va: Earth Intelligence Network.
  51. Wilson, M. A. (2008) Professors Should Embrace Wikipedia. Inside Higher Education. Retrieved 1.4. 2008

הערות שוליים

  1. כינוי זה משקף הבעת זלזול מסוים במילים ובמושגים התופסים תנופת פופולריות (שיזף, 2006).
  2. BelgiumforObama
  3. The Genome Collective
  4. CommunityInteligence

  5. Johnson, N. et al. (1998). How a symbiosis of people and the Internet can enhance the societal ability for collective problem solving. Symbiotic intelligence approaches find ways of combining human and computational agents strengths to achieve greater goals than they can achieve separately (Anthes 2001).
תגובות
שעור "תוכן גולשים" - 2013- 2014
המכללה האקדמית נתניה 2014-08-02 14:35:20


דיון על המאמר

http://www.netanya.ac.il/Schools/CommunicSchool/CoursesPrograms/CoursesSeminars/Electives/Pages/User-generated.aspx
‫צוות באזילה (31.5.2010) 2013-10-07 06:07:55

מצוטט בכתבה "רעיונות מבריקים שייכים להמון".... יעקב הכט כתב מאמר מרתק על "על משמעות המושג אינטליגנציה קולקטיבית ברשת" שם הוא טוען כי "תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה.
http://www.buzzilla.co.il/רעיונות-מבריקים-שייכים-להמון/blog/
המכללה האקדמית נתניה 2013-10-07 05:59:45

במקורות לשיעור של ד"ר עידית מנסוביץ "תוכן גולשים" (תשע"ד) 2013
http://www.netanya.ac.il/Schools/CommunicSchool/CoursesPrograms/CoursesSeminars/Electives/Pages/User-generated.aspx
וקיפדיה 2012-10-29 18:21:12

קישור חיצוני בערך "אינטליגנציה קולקטיבית"
אלמוני 2012-10-29 16:50:42

מצוטט ב"ויקיפדיה": הפרא האציל, טליה שוורץ אוקטובר 2012
http://www.isoc.org.il/magazine/magazine12_5.html
MERLOT 2011-12-19 11:17:44

מופיע ברשימת האתר של MERLOT - קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע
http://www.merlot.org/merlot/viewMaterial.htm?id=609036
הפוסט של טל פורקוש 2011-12-08 20:30:39

בפוסט "רעיונות מבריקים שייכים להמון" שנכתב על ידי טל פורקוש (31.5.2010) ב-blog buzzilla
נאמר "... יעקב הכט כתב מאמר מרתק על "על משמעות המושג אינטליגנציה קולקטיבית ברשת" שם הוא טוען כי "תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים". בהמשך מייחס יעקב הכט למושג "מיקור קהל" ומגדיר אותו: כגיוס גולשים לצורכי מחקר ופיתוח, ללוגיסטיקה ולתפעול, להפצה, לשיווק, למכירות ולשירות.....
http://blog.buzzilla.com/?p=1018
מרכז ההדרכה של הספריות בישראל 2011-11-23 09:16:49


מועתק במלואו במידעתון של מרכז ההדרכה של הספריות בישראל
גליון מס' 30 (10.9.09)
http://icl.org.il/newsletter/news60.html
listmanager 2011-11-23 05:21:29



העתק מלא של המאמר באתר של http://listmanager.co.il
http://listmanager.co.il/fb/fb/userFiles/330/maamar_hecht1.pdf
ארכיון פוסטים מהחודש "מאי, 20 2011-11-22 13:29:15

"יעקוב הכט כתב מאמר מרתק על "על משמעות המושג אינטליגנציה קולקטיבית ברשת" שם הוא טוען כי "תפיסת רשת האינטרנט כמסגרת חברתית היא שינוי מהותי בתולדות הרשת. ברשת נכנסים לשיח המקוון בלי הגבלה. סביבת הרשת מעודדת גם שוויוניות, מעצם היותה זירה שאין בה יכולת כפייה והטלת מרות בין הצדדים". בהמשך מייחס יעקב הכט למושג "מיקור קהל" ומגדיר אותו: כגיוס גולשים לצורכי מחקר ופיתוח, ללוגיסטיקה ולתפעול, להפצה, לשיווק, למכירות ולשירות. http://blog.buzzilla.com/?m=201005
ד. ג. 2009-12-09 14:30:17

• קראתי (דווקא בעיון) ומאוד נהנית מהמאמר המקיף והעמוק. המאמר חושף אותי להוגים רלוונטים בצורה זו או אחרת לתחום עיסוקי, ורבים מהם לא הכרתי, תודה. ברצוני להביע את דעתי לגבי החלקים הקשורים ישירות לתחום מחקרי. אני לא רוצה להכנס כאן לנסיונות להגדיר מה זו אינטילגנציה, דבר שרבים גדולים וחכמים ממני לא מסכימים עליו עד היום, אבל בכל זאת אני חושבת שבמהותה אינטילגנציה נמדדת באמצעות תפוקה כלשהי. בחלק הראשון של הפרק "אינטליגנציה קולקטיבית" מהי? אתה מייחס לעצם קיומה של הסביבה הקולקטיבית כאינטיליגנציה ולמען הדיוק יש להתייחסת לתוצרים שלה, הסביבה היא רק גורם מאפשר. חשתי גם נימה צינית כלשהי כלפי הנסיון של Malone ליצור מיפוי של התחום באמצעות שימוש במונח גנום. אני רואה בשימוש במונח רק שימוש מושאל שמטרתו ליצור קלסיפיקציה מצומצמת ולא להעמיס את המשמעות המלאה של תחום הגנטיקה על הרעיון. אני נוטה שלא להסכים עם הסיכום שלך, בו אתה טוען כי היות והמושג CI מעורפל ונתון לפרשנויות והערכות שונות, אין מקום להתייחס לתפוקותיו ברשת ולהסתפק בהתייחסות לרשת כמרחב מחייתו של האינדוידואל המחפש שותפויות מזדמנות. האם אין זה תפקידנו באמצעות האינטיליגנציה שלנו, האינדוידואלית או הקולקטיבית, לגבש משמעויות סמנטיות ותאורטיות של מושגים שונים, ובעודנו שקועים במאמצים הללו להפיק את מירב התועלת המעשית מהעקרונות העומדים בבסיסם והמנגנונים הנבנים על גבי עקרונות אלו? האם העובדה שאנחנו לא מבינים את מהות היקום מונעת מאיתנו להנות מסטיק טוב? לדעתי, דווקא העננות המעורפלת שסובבת אותנו בהקשר זה, ראה הגיגיו (או הזיותיו) של Pierre Teilhard ב: link:http://wired.com/wired/archive/3.06/teilhard_pr.htm הם שיוצרים את הסביבה שמפרה את התפתחותינו האינטלקטואלית. שוב תודה על התובנות והאופקים החדשים.
ד. ג.
ש.ר. 2009-12-09 14:25:40

קראתי את המאמר על אינטליגנציה קולקטיבית. כרגיל, אתה עושה עבודה יסודית ומקיפה ושרות עצום לקורא (מבחינתי, אני חושב על תלמידי וההזדמנות שלהם להשען על עבודתך).יישר כוח!

ש.ר.
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות