הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג
   

» כל המאמרים

2006 הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג
          (28 Comments)
הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אפריל 2006

מבוא

בשנים האחרונות אנו עדים לתפנית באופי הפעילות הווירטואלית ההמונית. תפנית זו באה לידי ביטוי בצמיחתם של הבלוגים, המהווים אתרים אישיים, הנקראים על ידי מיליוני גולשים באינטרנט מדי יום. יתרה מכך, היצירה, התחזוקה וחשיפתם של הבלוגים לא זו בלבד שגררה עמה סחף המוני, אלא יצרה פוטנציאל חדש של יצירה וביטוי עצמי. כיום אנו עדים לצורות הולכות ומתפתחות של כתיבה ווירטואלית של בלוגים כולל הפודקאסטינג (Podcasting), בלוגים עיתונאיים (Digital Journalism Blogs), בלוגים עסקיים (Business Blog) , בלוגים פוליטיים (Political Blogs), בלוגים צבאיים (Milblogs, Military Blogs) ובלוגים דתיים (Religious Blog).

תחילתם של הבלוגים הייתה בשנת 1997. עם זאת ההתעוררות הגדולה בכתיבתם הייתה בסוף 2002, כאשר אלה נהפכו לחלק משמעותי של התרבות המקוונת (2.1.2005 PEW). אחוז כותבי הבלוגים מבין גולשי האינטרנט בארה"ב היה ביוני 2002 3% , ובתחילת 2004 עלה ל - 5% . בנובמבר של אותה השנה כבר הגיע שיעור יוצרי הבלוגים ל - 7%, המייצגים כ- 8 מיליוני גולשים. גם בתחום של קריאה וצריכת הבלוגים חלו שינויים משמעותיים. מספר קוראי הבלוג קפץ ב - 58% בשנת 2004 ועמד בתחילת 2005 על 27% מבין כלל הגולשים. זאת בהשוואה לפברואר 2004 שאז רק 17% מבין הגולשים קראו בלוגים.

השאלה הנשאלת היא, מדוע מעודף הבלוג, כטכסט ווירטואלי, ומהו מקור המשיכה שלו. כדי ללמוד על תפוצתם הרבה של הטכסטים ה ווירטואליים אבקש להתבונן במקרה הבלוגים. אלה משמשים מקרה מבחן קיצוני לכתיבה אישית, המכוונת כלפי האינדיבידואל. תחילה, נעמוד על מושג ה"'בלוג"'.

א. מבנה הבלוג: הגדרה וטיפולוגיה

למרות ריבוי הכתיבה שחל בשנים האחרונות בתחום האינטרנט (Herzog 2004) הספרות המחקרית, כמו גם זו הפופולארית, מרבה להטמיע תופעות שונות באינטרנט תחת מושג ה"בלוג". גם זו הפופולארית, מרבה להטמיע תופעות שונות באינטרנט תחת מושג ה"בלוג". ייתכן שהסיבה לכך היא השפעתם של סוגים קודמים של הבלוגים (ובמיוחד, היומן האישי המקוון) על צביונן של צורות מאוחרות יותר (כגון הבלוג TV; הבלוג העסקי או הבלוג של הנודיסטים). מכאן שכדאי להתייחס להגדרה אחידה, ולבחון את הדפוסים העיקריים המיוצרים תחת כותרת ה"בלוג".

מבחינה היסטורית-לשונית, נטען בספרות כי המונח הוטבע על ידי Jorn Barger בספטמבר 1997 ותאר צירוף מילים "רשת" (web) ו"רישום" (log). כיום המונח זוכה לפופולאריות בשיח היומיומי ואף הוטמע לשפה במילונים החדשים (Herzog 2004). אולם למרות הרמיזה הלשונית, ובניגוד לתפיסות פופולאריות, הבלוג איננו מהוה יצירה תחבירית או ספרותית ייחודית (נוסח 'סוגה', ז'אנר), אלא מסגרת להצגת ייצוגים עצמיים (בעיקר של פרטים, ולעתים של גופים), המתעדכנת ומתאפיינת, במכוונת כלפי ההווה. האוריינטציה כלפי ההווה, המאפיינת את מרבית הבלוגים, ניתנת לאבחון בשלוש צורות: ראשית, הבלוגים מוצגים מבחינה כרונולוגית במבנה זמן נרטיבי הפוך. כלומר, ההווה מודגש בו באופן עקבי ורק בהמשכו, ניתן למצוא ציוני דרך של העבר (Reverse-Chronological Order). שנית, תכני הבלוגים מתייחסים לסוגיות אקטואליות מתודעת הפרט או הקולקטיב; ושלישית, קיימת סדירות ועדכניות בהופעתם של הבלוגים.

ניתן לאפיין את הבלוג על מירב גווניו כמדיום חופשי הפתוח לגולשים וללא דרישות מוקדמות (כגון סיסמאות, הזדהות ברישום ווירטואלי וכדומה). כמו כן, ניתן להבחין בדמיון בין הפורמטים השכיחים במרבית הבלוגים. צורת הארגון של המידע ותוכנו נשאר בלתי תלוי, משוחרר ממגבלות הפיזיות של "דפים" ו"עמודים", ואינו כפוף להוראות עריכה ומגבלות מעכבות כמו מערכת הוצאה לאור (Hourihan 2002). תכניו של הבלוג קצרים ובדרך כלל הם מתרכזים בנושא אחד, המובאים במתכונת תשדורת אד הוק ("פוסט") בסגנון כתיבה בלתי פורמאלי, באמצעות משפטים קצרים וללא הבדל בין אם התוכן טכני, ידיעה עיתונאית או תיאור חוויה אישית. הבלוג יכול להיות מורכב מכל סוגי המדיה כמו ווידיאו-ארט או מוסיקה, והתכנים כוללים את השימוש בהיפרטקסט ובקישורים ווירטואליים. הבלוג מאפשר, על פי רוב, קבלת תגובות והערות מגולשים, וכמה מהבלוגים היותר פופולאריים זוכים למקבץ רחב של תגובות המאורגנות כאשכולות ( (discussion threads), ומאפשרת ליוצרי הבלוגים (להלן "בלוגרים") השליטה על הנעשה בבלוג (Trafford 2005).

הטכנולוגיה המקוונת פותחת מגוון של אפשרויות נרטיביות (Digital Narrative), שלא היו קיימות גם לאלו שהתקשו להביע את עצמם באמצעים המסורתיים, שכן ניתן במרחב הווירטואלי, לשלב מימדים שאינם מילוליים מובהקים, ולהביע בעת ובעונה אחת צורות מגוונות של ייצוג העצמי באמצעות הכלים שמציע ההיפרטקסט1 כדוגמת בלוגריות המתבגרות מישראל, שהתקשו בכתיבה ללא שגיאות כתיב, אך שלטו ברזי תוכנות גראפיות והכינו עיצובים תחליפיים (וייסמן 2004).

מבחינת הרכב המחברים והגולשים, הבלוגים הם כנראה, מעוזם של הצעירים. על פי סקרי ה- PEW המקיפים, 19% מהגולשים ברשת בארה"ב בגילים 18 - 29 הם כותבי בלוגים בעוד קבוצת בני החמישים פלוס כתבו בלוגים רק ב- 5% מהמקרים. גם הקוראים וגם הכותבים הם לרוב מתחת לגיל שלושים. 36% של כל הצעירים הגולשים בגילאי 18 - 29 בהשוואה ל - 18% בגילים מעל גיל 50 ( 2.5.2005 Pew Internet). המגמה הכללית המסתמנת היא עליה במספר כותבי הבלוגים. לעומתה, קיימת נטייה לירידה במספר קוראי הבלוגים. אשר להבדלים מגדריים קיימת השערה כי יותר נשים נמשכות לעיסוקי הבלוג, אולם מגמה זו לא אושררה מבחינה מחקרית. נטייתן של מתבגרות אמריקאיות להשתתף (קוראים וכותבים) יותר בבלוגים מהמתבגרים מתהפכת באוכלוסיית המבוגרים המתאפיינת בשיעורים גבוהים יותר של גברים (Herring 2004). מספר קוראי הבלוגים בגילאים המבוגרים הם שווים בין גברים ונשים. ממצא מעניין ויוצא דופן ביחס להשתתפות נשים בבלוגים, נמצא בפולין, שם - 62% מהבלוגים נכתבו על ידי נשים ומהן שלושה רבעים מתבגרות (Orlowski 2003). בישראל, טוענת כרמל וייסמן, רק שליש מהבלוגרים מדווחים על עצמם כגברים, ומספרם יורד בהתמדה. לדבריה, ישנם אתרים כמו "ישרא-בלוג" בו מתרכזות בלוגריות רבות במיוחד (וייסמן 2004).

ב. מיון סוגי הבלוג

בעבר נהגו למיין את הבלוגים באופן תיאורי. מיונים אלו הניחו את היסודות לאבחנה בין ארבעה סוגים עיקריים של הבלוגים, שאותם תיארו הרינג ועמיתיה (2004 Herring et. al).

  1. הבלוג האישי ("j-blog") (public diaries), ("Personal Journal "), (diary-like writing) הוא הנפוץ ביותר. תכני הבלוג הם פנימיים בסגנון נרטיבי אישי - ניתן לראותו כיומן דיגיטאלי עם גישה ציבורית. לדעת חוקרים, ניתן לראות בטיפוס זה מעין "התפרצות של העַצְמִי",
    (see Walker, 2003 "Outbreak of Self-Expression").
  2. "המתמחה" ("k-log") ("k knowledge-logs"). הבלוג הזה מתמחה בהחלפת מידע בין בלוגרים בודדים העוסקים בתחום ספציפי ונעזרים בפרשנויות משל עצמם ובמקורות באינטרנט כגון תמונות, מולטימדיה, מסמכים וחומרים מסייעים מסוגים שונים. דוגמא לטיפוס זה הוא הבלוגר הבריטי Jane Perrone, העוסק במידע על גידולים חקלאיים אורגאניים.
  3. "המסנן" ("Filter Style"). הבלוג עוסק במידע ובלינקים שאינם מקוריים אך נבחרים ומופצים. הסינון והבחירה מהווים "קול" ייחודי (Unique Voice) של הגולש. תכניו של הבלוג "המסנן" הם חיצוניים לבלוגר וכוללים אירועים המתרחשים בעולם (world events, online happenings). במסגרת זו נכללים הבלוגים של העיתונאים והפוליטיקאים. הבלוגים הפוליטיים בעלי תפוצה גבוהה זוכים להיכנס לרשימה ה- "A-list" באתרים המתמחים בהערכת הבלוגים (כפי שיפורט בהמשך).
  4. "המעורב" ("Mixed") ("Filter with K-Log Content"), בלוגים המשלבים את הסגנונות ה"המסנן" ו"המתמחה".

ג. מיון הבלוגים על פי תכנים וקשרים

למרות החשיבות הראשונית במיון הבלוגים, החלוקה הזאת אינה מתבססת על ניתוח אנליטי וממעטת להתייחס ליחסי הגומלין שבין הבלוגים. יתרה מכך, מיונים ראשוניים אלו לא צפו את צורות התפתחות המאוחרות של הבלוגים, בעיקר עם התפתחותם של הבלוגים העסקיים והתחזקותם של הבלוגים הפוליטיים והעיתונאיים.

למרות הגיוון הרב, ברצוני להציע מיון נוסף של ארבעה אב טיפוסים של בלוגים המסווגים על פי הכוונת התוכן והקשָרים שבין יוצרי הבלוגים החופפים במידה חלקית את המיון הראשוני:

  1. הבלוגים האישיים
  2. הבלוגים של הזירה הציבורית
  3. הבלוגים הקהילתיים
  4. הבלוגים המתמחים

להלן יפורטו טיפוסי הבלוגים:

  1. הבלוגים האישיים
    הבלוג הקלאסי והמוביל הוא היומן האישי המקוון (Personal Online Diary), המתרכז סביב הנרטיבים של הגולש. הוא מאפשר לגולש לענות על השאלות "מי אני, מה אני יודע, מה אני חושב וכיצד אני מבקש שיכירו אותי"."הבלוג שלי זה אני" ("my blog is me"), (Reed 2005).

    את זה ניסח זאת באופן מעניין ובלתי שגרתי אלכס, בלוגר ישראלי הטוען כי "... הדבר היחיד שנשאר ממך כשאתה מת הוא הבלוג שלך" (alex). הבלוג מעניק משמעות לקיומו של אלכס ודומה כי את הבלוגר מטריד פחות המידע עצמו בבלוג ויותר ההתעסקות עם העצמי (self), כלומר, הצורך ההולך ונשנה לטיפוח ולמתן תוקף של האני.

    בניגוד לבלוג האישי, הכתיבה לעַצְמִי ("Writing for Self") (Elbow 2001)2 ביומנים אישיים מסורתיים לא הייתה מיועדת לקריאה לאחרים ונשמרה מעיני זרים. יומנים אלו לא יועדו לפרסום מלכתחילה ורק יומנים אישים נבחרים התפרסמו אחר פטירתם של כותביהם כמו יומני לאה גולדברג (אהרוני 2005):

    "....אני מוכרחה לכתוב כמה שורות פה, אף כי נשבעתי לעצמי לא לומר דבר בכתב או בעל פה. אבל אינני יכולה. אני נחנקת בהרגשה הזאת חסרת השחר. אני מרגישה את עצמי מופקרת לאפס האונים, לגילי, לחוסר אפשרות לכתוב אפילו שיר מוסווה. הבדידות עכשיו קשה שבעתיים".... (שם : 409).

    הכתיבה לעַצְמִי מסייעת לחשיפה העצמית הפנימית, להבהרה העצמית (Self clarification) ולעיתים להעצמת התוקף העצמי (Self validation). בכתיבת יומן אישי הכותבים לסובייקטים רפלקסיביים, למאזינים ולמבקרים של עצמם. לעומתה, הרטוריקה המקוונת נועדה מלכתחילה לקוראים זרים, היא גלויה לגולשים בדרגות חופש שונות, היא חושפת ומתעדת זיכרונות ומצפה לרוב גם לתגובה ולכן נספחים אליה לעיתים, גם מנגנוני תגובה ווירטואלית.

    להלן כמה הדגמות של בלוגים כיומנים אישיים הכתובים בידי מגוון בלוגרים בגילאים שונים:

    • "A Little Respect, I'm Your Mother" הבלוגרית Mirta Bertotti, בת חמישים ושתים זכתה להיבחר כבלוגרית הטובה ביותר לשנת 2005 על ידי חברת השידור הגרמנית3. ייחודו של הבלוג מתבטא בסגנון הכתיבה המיוחד עצמו, בציורים ההיתולים ובבחירת הצבעים המיוחדת .הבלוג מתאר בקביעות את חייה של משפחה ארגנטינאית. להלן הנימוקים לבחירה:

      "A Little Respect, I'm Your Mother" : The daily reports from Mirta Bertotti and her family have quickly become one of the most beloved Weblog telenovelas in the Spanish-speaking Internet. Everything that happens to the Bertotti family is described from the 52-year-old mother's point of view and illustrated with detailed comics", (2005 Deutsche Welle International Weblog Awards).

    • ייחודו של "הבלוג של חנה" ברלין בת שמונים ואחת הוא ראשית בהבעתה החופשית על ציפיותיה ואכזבותיה מהמשפחה וגילה המתקדם. הבלוג מספק כנראה, "קשר חברתי מחודש, תחושת שביעות רצון, גאווה, סיפוק ונוחות" שהוא ייחודי למרחה הווירטואלי בהשוואה לכלי מדיה אחרים (שפירא 2005). חנה ברלין מתגוררת בבית האבות "אחוזת בני ברית" בחיפה. בראיון אתה היא אומרת כי "... אני כותבת על כל מה שאני מרגישה, מה שאני רוצה, מה שאני צריכה, מה שבא לי..." (קינן 2005). להלן ציטוט מפוסט הפתיחה (20.11.2005):

      "....אני ניצולת שואה. נשארתי ללא הורים בגיל שש- עשרה. המילה "אמא" בשבילי זו מילה גדושה..בזמן כאב או משבר נפשי...להיות אלמנה בגיל חמישים וארבע זה לא קל. הבדידות קשה בכל גיל ואפילו קשה יותר בגיל מבוגר. במצבים כאלה את פונה ל"אמא", זה בא טבעי בלי להרגיש, מעצמו...יש לי בנות, חתנים, נכדים ואפילו נין ונינה, אבל תמיד חסרה קצת חיבה, תשומת לב, הזיכרון של אמא...חיתנתי את בתי ללא אב. עזרתי כמה שהיה באפשרותי גם נפשית וגם כלכלית. הזוג הצעיר למד והיה צריך את עזרתי...הם ילדים נהדרים, לא ביקשו דבר. עבדו, השתדלו לעשות כל מה שבאפשרותם.אבל אני אמא ולכן הלב שלי לא נתן לי לשכוח...היום ילדי, במיוחד בנותיי, בעלות השכלה ותארים.., לפעמים אני מחכה לא לתמורה, חס וחלילה, אבל לקצת רגש. אולי פעם לקחת את אמא לסרט, לים, לראות אנשים, לשבת בבית קפה. אני לא דורשת כל פעם.. אבל פעם בשנה, בכמה שנים...כשמזמינים אותי לצהרים, אני מחכה שידברו איתי קצת, שישמעו אותי ולא להגיד "אמא, אני עכשיו רוצה לראות את הסרט..." כמה זמן אני עוד אהיה על ידכם? אין נצח. ישנן עוד דרכים לתת קצת תשומת לב, שכל כך חסרה לאמא הבודדה. אני חייה בבית הורים. יש לי הכול, אבל חסר לי...הילדים שלי טובים מאוד, הנכדים נהדרים ויש לי חתן שהוא כמו הבן שלי.. בכל זאת, ילדים שלי, של כולנו, שזכרו את המילה הקדושה "אמא"....".

    • " לעומת הבלוג של חנה יומנה של "זו ש" (הבלוגרית שרון אינדיגו וגנר שהיא בשנות הארבעים לחייה, הוא דוגמא קלאסית לתרומתו של היומן האישי המקוון לחשיפה חשיפה מילולית פתוחה מאד, הבלוג מלווה בצילומים לא חושפניים ובמשחק של פונטים צבעוניים. הבלוג נהנה מתגובות רבות יחסית, פעיל כבר כמה שנים:

      "....הרשת העבירה אותי תהליך אישיותי שלם, מאדם מאוד ביישן וסגור למישהו שמאוד מקרב ומשתף אנשים. היום אני פחות או יותר מספרת הכל. טוב, אני מתארת לעצמי שכבר ראית בעצמך. הכתיבה שלי נהייתה יותר חושפנית ואישית. אחרי כל השנים שהייתי דמות בדויה, 'זו ש' היא הכי אני שאפשר להיות כשמתחשבים בעובדה שתמיד יהיה פער בין הדימוי לאובייקט. הזהות שלי ברשת לאט לאט הפכה להיות חלק מהזהות הממשית שלי.... הבנתי שאפשר להגיד דברים ולהיות יותר אסרטיבית ושום ברק לא הכה בי משמים, ולאט לאט זה קצת גלש לחיי. הייתה לי התבגרות מאוחרת" (דאה הדר 2004). וכך היא כותבת ביומנה האישי:

      .....האצבע שלי גולשת עוד קצת במעלה הגופייה הכחולה שלה, ויורדת למטה, והמכנסיים לא הדוקים עליה, ואני רואה כמה היא נהנית מהליטוף, ואיך משהו בתנוחת האגן שלה מתהדק רק קצת, אבל קצת מאוד ברור, ואני עוקבת אחרי עצם האגן שלה, ולרגע אחד אצבעות יד ימין שלי, שהיא מורת דרך ותיקה, מתבלבלות על פרשת הדרכים באיזור הבטן התחתונה שלה. ואני מביטה ביד הזו שלי שעליה, ומחזירה אותה למעלה, אל האיזור הבטוח. ואני נשכבת לידה, עוצמת עיניים, המזגן נושב לי מעדנות בצואר, ושתינו יודעות שעצרתי הפעם בקילומטר הארבעים, ושזה לא הסוף הסופי... (נכתב ב- 7/7/2003 23:23).

    בשנים האחרונות אנו עדים לטיפוס משנה לבלוגים האישיים, אשר ביטויו העצמי מאוויים. הכוונה לבלוגים הצבאיים המהווים יומנים אישיים לכל דבר. הבלוגים הצבאיים (Milblogs, Military Blogs) עוסקים בחוויות הקרב, בגעגועים הביתה ובתיאור ישיר של שפיכות הדמים. בולטותם החלה בקרב חיילים מהצבא האמריקאי באפגניסטן, וקבלו תאוצה רבה במלחמת עירק. ייחודם של הבלוגים שהם מעלים את סף הרגישות האִינְדִּיבִידוּאָלִיּת, מדגישים את ערכי ההומאנית של החיילים, ומאפשרים סובלנות למגוון הדעות של החיילים, הגם שהם אינם עולים בקנה אחד עם התפיסות הדומיננטיות בצבא האמריקאי (The Mudville Gazette 26.9.2003)
    בכמה מהבלוגים הצבאיים ניתן להבחין בדפוס מעבריות לבלוג של הזירה הציבורית. הכוונה למידע המדווח באורח ישיר משדה הקרב (עד לכדי מידע הנתפס כ"מודיעיני") הכלול בתכני הבלוג. מידע זה עלול לסייע לאויב (Mallia 2006) , ולכן לאחר פריחתם, נדרשים הבלוגרים הלוחמים לקבל אישור מיחידה צבאית מיוחדת האמונה על הנושא, המפקחת ומצנזרת את הבלוגים. לפיכך, ניתן לראות בבלוגים הצבאיים כמקרה מבחן קיצוני להתמסדות שומרי סף במרחב הבלוגוספירה.

  2. הבלוגים של הזירה הציבורית

    הבלוגים של הזירה הציבורית כוללים מידע ולינקים4 בעיקר על נושאי חדשות נבחרים שאינם בהכרח מקוריים וכן פרשנויות על נושאים המעסיקים את הזירה הציבורית. יש המייחסים את התפתחותם של בלוגים אלו למשבר אימון הציבור בתקשורת הממסדית שהועצם לאחר אירועי "ה - 11 בספטמבר". בנוסף לאירועים ההיסטוריים משבר האמון בעיתונות נבעה, לדעתו, מקיבעון סגנוני.

    לדעת החוקר הביא המשבר הזה נסיגה מן העיון בתחומים מוכרים של העיתונות (כמו פוליטיקה וחדשות חוץ). מבחינה זו, המעבר לבלוגים בעלי אופי אישי (Personal Writing in Public Space), היוו חידוש מהפכני ואטרקטיבי. כלומר, הבלוגים היוו ניסיון לנסיגה מפרסום עיתונאי קונבנציונאלי. רבים מעיתונאי הבלוגים מנמקים את פרישתם המלאה או החלקית מהעיתונות הקונבנציונאלית כתוצאה מהרצון להשתחרר מתכתיבים של העורכים והמוציאים לאור, כמו גם שאיפתם של עיתונאים להפיח צביון פוליטי בכתבותיהם. התפתחות נוספת של בלוגים בזירה הציבורית הם העיתונאים ללא גבולות ("Reporters Without Borders") המנסים לעקוף את המשטרים המגבילים פרסום כתבות עוינות למשטר5. במשטרים דמוקרטים בולטים הבלוגים של עיתונאים ופוליטיקאים, שכוחם עולה בפוליטיקה האמריקנית. בבלוגים אלו יש לעיתים ביקורת על המדיה והם מנסים ליצור אלטרנטיבה לתקשורת המסורתית6 אולם הם כנראה, עדין לא בגדר איום ממשי.

    "...Weblogs have not, and will not, eliminate or replace established media outlets; rather, they will be integrated into the ever-evolving palate of complementary media available to journalists and to the public..." ( Gallo 2004).

    התפתחות הבלוגים בתחום התקשורת היא מהירה, ועיתונאים רבים חשו בצורך לנסח קוד אתי מיוחד (A Bloggers' Code of Ethics, Cyber Journalist 2003). בניסוח זה ניתן לראות עדות לתהליך של פרופסיונליזציה ומיסודו של תחום עצמאי בתקשורת. תיאור מקורי למדי של גורמי ההתפצלות ניתן למצוא באתר (שנסגר בינתיים) של המכונה "גראפו מני":

    ....הרגשנו ברוח גבית נושבת בעורפינו (של העיתונאים). המצב החמיר כשמישהו ייבא את הבלוג מאמריקה. פתאום כל גולש ברשת החליט שהוא גם יכול לכתוב. כל גולש פתח אתר, והעלה בו את התכנים שכתב. הוא יכול היה לכתוב על מה שהוא רצה, לתת קישורים לדברים שראה ושמע. הוא יכול היה לעלות את התכנים מתי שרצה. לא היה לו דד ליין. חופש מוחלט. אין עורך, אין דד ליין, אין צנזור, אין אתיקה עיתונאית. פתאום, גם העיתונים שבהם עבדנו ציטטו קטעים מהמקומות הללו. ואנחנו... בפעם הראשונה הרגשנו מצוקה אמיתית...("הבלוג האיכותי של גראפו מני":20.5.2003).

    לבלוג של הזירה הציבורית שייכים גם בלוגרים שהם בעלי דעה עצמאית, אספני לינקים וקטעי מידע שאינם משתייכים בהכרח לציבור העיתונאים והפוליטיקאים. כמו הבלוגרים של האתר Andrewsullivan.com, שסיסמתו "Freedom Means Freedom for Everyone". בתחילת ינואר 2006 פרסם האתר לינק למאמר של Andrew Sullivan בנושא "The End of Gay Culture And The Future of Gay Life " שהתפרסם בסנדיטיימס . (Sunday Times 13.11 2005)

    ראוי להזכיר את הבלוג הבריטי של עיתונאים ברשת the UK digital journalism blog ואת האתר המקוון של עיתונאים אמריקאיים CyberJournalist.net J-Blog list.

    מקומם של הבלוגרים כעיתונאים חובבים בזירה הציבורית נהפכה לתופעה נפוצה שהחלה להוות גורם משמעותי בעיתונות המקוונת. בלוגרים שאינם עיתונאים מוזמנים לכתוב ולפרסם ידיעות, דעות וסיפורים חדשותיים בנושאים שונים המעניינים אותם. כך למשל, האתר Ohmynews בשפה הקוריאנית שיש לו גם תרגום לאנגלית. באתר זה השתתפו בכתיבה בנובמבר 2005 , כ-38 אלף גולשים ומספר הולך ועולה. בישראל נפתח בתחילת שנת 2006 עלה אתר דומה בשם סקופ (scoop.co.il) ביוזמת מיכאל וייס ומייקל אייזנברג, בו "הגולשים הם הכתבים" (יום ראשון, 8 בינואר 2006, 13:19) על מנת "לספק לקהל רחב יותר מקום בשיח התקשורתי" (גל מור 15.1.2006).

    רבים רואים בבלוגים הפוליטיים ככוח עולה בפוליטיקה האמריקנית ונהפכים לחלק של השיח הלאומי. למשל קבוצת הבלוגרים Pajamas Media שהחלה להופיע בסוף שנת 2005 , ומשתייך אליה גם בלוגר ירושלמי המכונה דיוויד (Israellycool.com). הקבוצה הזאת נוטה לימין הפוליטי, לאסכולה הניאו-שמרנית שצברה תאוצה מאז האפקט של 9/11 . היא מונה שבעים בלוגרים פוליטיים מרחבי העולם והמוקדשת, על פי הצהרתה, לדיון בענייני תרבות בתקשורת הממוסדת (סמוחה 2005). אתר בעל אופי מיוחד הוא האתר של סיהאנוק (Norodom Sihanouk), אותו מנהל בגיל שמונים פלוס, מלך קמבודיה לשעבר, המכנה עצמו כ"אזרח ותיק נטול סמכויות רשמיות". כידוע כיהן סיהאנוק בתקופות שונות כמלך, כנשיא וכראש ממשלה בארצו. הבלוג מופיע בצרפתית, קמרית ואנגלית. הוא עוסק בנישואים חד-מיניים, בסחר בנשים, במערבונים ובתחלואי השלטון, ומושך כ-1,000 מבקרים ביום מרחבי העולם (Farrel 2005).

    בישראל נמנים על הבלוגים הפוליטיים למשל "העוקץ", הבלוג פוליטי של איציק ספורטא ויוסי דהאן העוסק בקידום שיח השמאל בישראל ו פוליטינט של הבלוגרים הותיקים יריב חבוט ועמיחי יעקב המשמש כבמה לבלוגים מכל קצוות הקשת הפוליטית. .

    לבלוגים של הזירה הציבורית נמנים גם בלוגים שאינם בהכרח פוליטיים כמו

    • הבלוגים האישיים מבית קונספציה ("רשימות"): זו קבוצה של בלוגרים שהוכיחו שכתיבתם יכולה לעניין קהל קוראים סקרן שמחפש תכנים איכותיים ומקוריים7 ..". רשימות כוללת בין היתר את הסופרים דרור בורשטיין, ויורם מלצר, שהוא גם מתרגם ומבקר, וגם איריס יער אדלבאום המציגה את עצמה כ"אישה במשבר זהות מתמיד, אמנית, משפטנית, כותבת, תלמידה נצחית" והפרופסור למדעי המחשב שמעון שוקן שהוא גם רוכב אופני הרים. הנרטיביות המוגבלת של הבלוגים עם תכנים על מאורעות חיצוניים מתבטאת בתיאור תחביביהם כמו חתולים8. ד"ר אורית קמיר המרצה למשפט ולמגדר באוניברסיטה העברית בירושלים, משלבת בבלוג שלה את צילום החתול האישי שלה, גם תרצה הכטר מביאה בבלוג שלה את צילום החתולה הסיאמית "הולי". הבלוגרית טלי לטוביצקי המגדירה את עצמה כפסנתרנית-מגירה, משוררת צעירה בדימוס, שפחה של חתולים, ואף מילה על פוליטיקה.
    • האייל הקורא - כתב עת לענייני תרבות ואקטואליה בה מפרש לדוגמא הבלוגר רון בן יעקב9, את בעיות האקטואליה מזווית ראייתו המיוחדת ...
      "...העולם נתון תחת איום. מלחמות בעיראק ואפריקה, טרור והתנתקות בישראל וברשות הפלסטינית, מהומות אזרחיות בצרפת ובאוסטרליה. רבים הציעו פרשנות חברתית, תרבותית, דתית או כלכלית, אולם זווית ראיה נוספת, המביטה פנימה לנפש האדם ויחסי הגומלין שלה עם החברה, עשויה לתרום ליכולת שלנו להתמודד עם נטיית ''הצל הארכיטפי'' היוּנְגִיאַנִי להעיב על חיינו (13.12.2006).
    • הבלוג של איתן כספי יועץ תקשוב ואבטחת מידע, הנושאים מחשבים, אינטרנט, פוליטיקה, ממשל, דת, משקה ומזון, זוגיות, הורות, משפחה .הבלוג העברי באתר http://www.notes.co.il/eitan/about.asp הבלוג האנגלי שאינו פעיל במיוחד באתר http://eitancaspi.blogspot.com .

  3. הבלוגים הקהילתיים

    בבלוגים הקהילתיים מבקשים יוצריו ליצור מפתח ומכנה משותף בין קבוצה של אתרים ווירטואליים (כגון: פורום, פורטל, בלוג או אתר ברשת).

    חלק מהאתרים הללו מציעים את האמצעים ליצירת הבלוג (כגון: ממשק או כתובת מתחם) ומציע אמצעי פרסום וקישור כלפיו. חלק מהאתרים הווירטואליים ממיינים את הבלוגים על פי תכניהם ומשמשים כשומרי הסף המגדירים את גבולות ההשתתפות בקהילת הבלוג ותכניו.

    המגע בין משתתפי "קהילת הבלוגים" עשוי להיווצר במפגשים של כותבים ומגיבים שלא הכירו איש את רעהו, ולרוב גם לא יפגשו פנים מול פנים. מכאן כי ניתן להניח כי הקשרים שייווצרו במסגרת זו, הם במתכונת גזלשאפט, בהם הקשרים רופפים וממוקדים בעיקרם ביחסים אינסטרומנטאליים ואופורטוניסטיים. סוגיה הדורשת מחקר.

    להלן מספר דוגמאות:

    האתר kדורגל, בלוג עברי לאוהבי כדורגל, שהיה מגזין וירטואלי וכיום הוא יותר אתר לבלוגים. הפקצות מהווה קבוצת דיון באתר "הייד פארק" - בהן מתבגרות כותבות בלוגים10. הכינוי "פקצות" משלב סטריאוטיפים פופולאריים בתרבות הנוער הישראלית (כגון "פרחה" ו"צפונית") הבא לידי ביטוי לדוגמא בכתיבת של הבלוגרית המכנה עצמה "asnaeb67"
    ...מה זה הפורום הזה ?! אתם ממש מחשיבות את עצמכן לפרחות ... קיצר , יש לכן מכנסי "דפוק אותי" ?? ( כי אתם פרחות ) אז אני אשמח לדפוק אתכן !!! כי פרחות הן כוסיות !!!" (11/12/2005).
  4. הבלוגים המתמחים

    הבלוגים המתמחים קדמו ליומנים האישיים אך הם לא התפשטו בקצב דומה לזה של הבלוגים האישי או "הבלוגים של הספרה הציבורית". הבלוגרים המתמחים, שנוצרו בתקופה הראשונה של הבלוגים חוברו על ידי גולשים שהתמסרו ליצירה ולחדשנות בטכנולוגיות האינטרנט. אלה היו בעיקר מעצבים ומתכנתים שעבדו בתחום הטכנולוגיה. רשימותיהם אורגנו מבחינה כרונולוגית, ושולבו בהם דברי פרשנות ולינקים.

    הבלוגים המתמחים שסגנון כתיבתם לרוב, הוא "מסחרי" ונטול רגשות ("Bland Commercial")11, עוסקים בידע בנושאים ספציפיים (טכנולוגי, פרופסיונאלי, אקדמי וכיו"ב).

    בהקשר זה ניתן לתאר את הבלוגים העסקיים או הבלוגים ה' ארגוניים' (Corporate Blogs) , הנעשים פופולאריים וזוכים לפרסום רב. ה"ביזנס וויק" (Business Week) טוען כי הבלוג העסקי מביא לידי שינוי מהותי בעסק "Blogs Will Change Your Business (2.5.2005)", שכן לטענת העיתון, ניתן באמצעות הבלוג לקדם את המוניטין של העסק, לקרב את יחסי הלקוחות, לבדוק את מידת יישומו ותפוצתו האפשרית של שירות או מוצר חדש ולקבל משוב מצד הצרכנים. הבלוג העסקי יכול אף לסייע ביצירת מערכת התכתבות פנימית בעסק או בארגון עצמו ואף להתפתח כמערכת לניהול ידע12. גם האתר לעסקים קטנים של מיקרוסופט Microsoft Small business Centre ממליץ על השימוש בבלוגים עסקיים וכן האתר של Business Blog Consulting בו נאמר , בין היתר

    Business Blog Consulting is a site devoted to demonstrating how effective weblogs can be for communicating with customers and marketing to new customer prospects. You will find here lots of examples of business blogs, as well as resources to help you learn more about the topic.

    תחום נוסף של בלוגים מתמחים נכתבים בידי חוקרים בתחומים שונים, היוצרים בלוגים נוסף למאמרים המדעיים שהם מפרסמים בתחומי התמחותם. יתרונם של הבלוגים בהקשר זה הוא במתן במה נוספת לחוקרים. הם יכולים להציג את דעתם ואין הם כפופים לפרדיגמה של התחום שלהם ולשומרי הסף שהיא מציבה.

    להלן אביא מספר דוגמאות:
    • הבלוג המתמחה של אמיתי עציוני (Amitai Etzioni Notes). עציוני ישראלי במקורו, מטיף כבר משנות השבעים של המאה הקודמת, להקטנת הניכור האזרחי והגברת ההשתתפות של האזרחים בתהליכים חברתיים ופוליטיים באמצעים של התקשורת הקונבנציונאליים.
    • הבלוג המתמחה של לורנס לסיג (Lawrence Lessig blog) מבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד, (Stanford Law School), מתמחה בדיני אינטרנט, קניין רוחני וזכויות יוצרים בעידן הדיגיטאלי.
    בלוגים מתמחים בנושאים נוספים הם:
    • האתר הישראלי גבר הולך לעיבוד של איתן כספי, המכנה את עצמו לינקולוג ואינפוהוליק, מתמחה בין היתר, בנושא המידע על בלוגים ברחבי העולם.
    • הבלוג הספרותי של הוצאות כנרת, זמורה- ביתן ודביר (www.kinnblog.com) המעלה ידיעות ופרשנויות על המתרחש בהוצאה ובעולם הספרות בכלל. הוא משמש להידוק הקשר עם קהל היעד ולהודעות הקשורות בכותרי ההוצאה.
    • הבלוג הדתי (Religious blog) - קרוב לשני שליש מגולשי האינטרנט משתמשים באינטרנט למטרות אמונה (7.4.2004 PEW ). יש בלוגים לקתולים כמו St. Blog's Parish , יש בלוגים למורמונים כמו Bloggernacle (Mormon) ויש בלוגים ליהודים jBlog.
    • פודקאסטינג (Podcasting) - מהווה צורה נוספת בהם בלוגרים מוצאים אלטרנטיבה לביטוי עצמי. הכוונה לתוכניות רדיו ביתיות, המבוססות על בלוגים, הכוללים הקלטות קוליות, הזמינים להורדה מהאינטרנט. ניתן לאחסן אותם על גבי המחשב האישי או על גבי נגנים ניידים, ולהאזין להם בכל עת (יו.פי 2005). בעוד שברדיו אינטרנט מהסוג הישן היה צורך בשרת ייעודי לשידורי רדיו, בפודקאסטינג צריך רק מערכת בלוגים, (Teriman 2004) . בישראל פועלים בין היתר, הפודקאסטים הבאים:
      רדיו ברכה של עדי עליה, המתמחה בנושאים כמו מוסיקה, מחשבים, כתיבה, סמים ועוד.
      TCSAT, הפודקאסט הטכנולוגי של בעז ארדן , מופיע בשפה האנגלית, והוא מתמחה במקינטוש.

ד. דימויים ותפיסת הבלוגים בספרות

למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין בשלוש גישות מרכזיות, שבאמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים.

  1. הבלוג כסוגה (ז'אנר) ווירטואלית
  2. הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית
  3. הבלוג כמקור לביטוי עצמי
להלן אבקש לעמוד בקצרה על הגישות, ייחודן ותרומתן לחקר הבלוגים:
  1. הבלוג כסוגה (ז'אנר) ווירטואלית

    החוקרים מתארים ז'אנרים כאופן למיון צורות תקשורת. לפיכך ממיינות צורות ספרותיות שונות בהתאם לדפוסים צורניים ותוכניים משותפים (בֶּרומן, מכתב, סיפור מתח וכיוב') (Herring et al. 2004) בתחום האינטרנט, יש חוקרים המצביעים על המכנה המשותף הקיים לבלוגים רבים מבחינה צורנית ותוכנית. הם רואים בבלוגים ז'אנר בפני עצמו וגיבשו הסברים בהתאם להתייחסות זו.

    לפיכך, נוהגים לראות את הבלוגים כטכסט מסוג חדש בעל אפיונים סגנוניים ולשוניים ייחודיים. חוקרים אלה נוהגים לראות את הבלוג כמקרה מבחן בתרבות הרשת שבו משולבים ממדי המולטימדיה (צליל, תמונה), ההיפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית (הבולטת במיוחד בבלוגים האישיים), ומעמידה את מחברי הבלוג באופן מודע כדוברים המרכזיים (Herring et.al:2004) יש אף המהדירים ומתייחסים לבלוג כאל ז'אנר המייצג ממד מרכזי בתרבות (Miller & Shepherd 2004 )

    בשלבים הראשונים, נתפסו הבלוגים כהמשכה של צורה ווירטואלית אחרת: "אתר הבית". חוקרים אלו ביקשו להתיק את המאפיינים שתוארו ביחס ל"אתר הבית" ולייחס אותם לבלוגים. בהתאם, נהגו חוקרים אלה לצטט מחקרים שהתייחסו ל"אתרי הבית" מבלי לעמוד על ההבדלים הניכרים ביניהם לבין הבלוגים הבאים לכדי ביטוי, למשל, בעדכון המהותי של הבלוג וכן בצורות הייחודיות להן זכה אשר תוארו לעיל. (Herring et al.2004)

    שונה מהם הוא McNeill (2004) המנתח את הבלוגים כצורה נוספת בגלגולם של היומנים האישיים, ולא כפרשנות המתייחסת למבנים חדשים המתגבשים באינטרנט. לדידו, המעבר מכתיבת יומנים אישיים בכתב, לבלוגים ברשת משנים את מבנה ה"יומן האישי' ומחייבים כתיבה המאורגנת לקראת משיכת קהלי קוראים, בניית קהילות וכינון זהויות במרחב הקיברנטי. מגבלה אחת שיש לגישה זו היא בקושי שהיא מזמנת לתיאור הריבוי הגדול של הבלוגים. הבדלים אלו מדגישים לעתים את הפער והשונות בין הצורות השונות (הן מבחינה צורנית והן מבחינה תוכנית) על המשותף, ומערערים את כוח ההסבר של גישות סמיוטיות המתייחסות לבלוג כז'אנר.

    ההתייחסות לבלוג כאל ז'אנר אף היטיבה לתאר ולייחד את הבלוגים, אך היא מתקשה להסביר את האטרקטיביות שלה, ואת השינויים המתחוללים בה. גישות חברתיות ופרשניות ייטיבו להתייחס לסוגיה זו.

  2. הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית

    חוקרים רבים ציינו את הבלוג כערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. בניגוד לגישות שסברו כי המעבר לתקשורת-מתווכת-המחשב צמצמה את עומק היחסים, החוקרים הללו הדגישו כיצד טכנולוגיות המחשב, ובכללן אתרי הבית, קבוצות הדיון והבלוגים, הרחיבו והעשירו אותה (PEW 25.1.2006).

    במחקרם, Kerbel & Bloom (2005) התבוננו בתגובות לבלוג שהוקדש למרוץ הפוליטי של מושל בארה"ב מ- 2003/4. בעקבות המעקב שביצעו מצאו החוקרים כי הבלוגים מהווים ערוץ להעמקת המעורבות החברתית. הבלוג הפוליטי שימש, לדעתם, פלטפורמה ליצירת מסגרת אינטראקטיבית (בשונה מהטלוויזיה, למשל) המחזקת קהילתיות וגיוס רצוני.

    בהקשר זה הצביעו חוקרים אחרים על הבלוגים העיתונאיים המהווים, באופן דומה, זירות משופרות (ביחס לעיתונאות הקונבנציונאלית) לשיח ולהחדרת רעיונות לזירה הציבורית (ר' למשל Matheson, 2001 ; Deuze, 2003).

    הבלוגים העיתונאיים, כמו הבלוגים הפוליטיים, מהווים מקרי מבחן המדגימים את יכולתם של הבלוגים בהעברת רעיונות ובגיבושה של קהילה סביב נושאים משותפים. בכך הם נתפסים כסוכני הגישור בין הפרט והחברה.

    ניתוח זה של הבלוג כמקרה מבחן להעמקת השיח החברתי, האזרחי והפוליטי (ר' הכט, 2003) מעמיק את הבנתנו ביחס להשפעות הבלוג ותפקודיו החברתיים. עם זאת, למרות היתרונות שבגישת החוקרים, קשה לתאר מדוע אלה מדגישים דווקא את הבלוגים כמרחב אינטראקטיבי בעוד מרחבים וטכנולוגיות אחרות (כגון הצ'ט, קבוצת הדיון, הטוקבק או אפילו הדואר האלקטרוני) מהווים מקרי מבחן מובהקים יותר להעמקת התקשורת הבינאישית והדיאלוג החברתי. מכאן, אני סבור כי יש להעמיד הסבר אלטרנטיבי להבנת הכריזמה וההתפתחות יוצאת הדופן של הבלוגים בשנים האחרונות.

  3. הבלוג כמקור לביטוי עצמי

    לפי גישה זו מהווים הבלוגים ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים, הן בתחום האישי והן בתחום הציבורי (כגון בנושאי הכלכלה, הפוליטיקה, הבריאות, המשחקים והפנאי).

    לדעתי מיטיבה הגישה הזאת להסביר את האטרקטיביות הרבה של התחום. כעת אנסה לבחון את הביטויים המרכזיים המכוננים את הבלוג כמקור לביטוי עצמי.

    ניתן לראות ארבעה סוגים של גילויים של ביטוי עצמי:

    • חשיפה עצמית.
    • מימוש העצמי
    • חופש ווירטואלי
    • תגובות

    חשיפה עצמית

    מאפיין בולט של הבלוגרים הוא - שכותביו מאמצים דרגות גבוהות של חשיפה עצמית. במקרים רבים, מגיעה חשיפה זאת עד כדי חשיפת פרטים אינטימיים מחייהם של הכותבים ואף למקרי אֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיזְם בהם מופרים טאבואים חברתיים, המחייבים כיסוי והסתרה של נושאים אישיים ואברים מוצנעים מגופנו.

    מאפיין נוסף של הבלוגוספירה הוא שההצגה העצמית נוטה להיות הוליסטית. ביטוי לכך בולט אפילו בבלוגים המוקדשים לנושאים ספציפיים שבהם נוטים הכותבים לדון בעבודותיהם, בחייהם הפרטיים, ובדעותיהם על נושאים שונים, נוסף לנושא המרכזי הנידון. הדגש המושם על הקול האישי יוצר נופך "בלתי רשמי" ואנושי יותר (ביחס לכתבה עיתונאית, למשל, הנכתבת במשלב מונוליתי, פסקני וחיצוני). הבלוג מעודד גם יצירה רפלקסיבית, שבאמצעותה מביע הכותב את תחושותיו ואת אי הוודאות שלו. אמנם, ניתן לייחס את הדבר לנטייה לביטוי נרקיסיסטי בבלוגים, אך מעבר לכך ניתן לראות בצורה זו של הבעה וכתיבה מקור מעורר הזדהות, אמון ולגיטימציה חברתית.

    מימוש העצמי

    המושג "מימוש עצמי" כערך זכה לעדנה בשנים האחרונות. הוא נעשה לאחד המאפיינים המרכזים בחברה המודרנית, ונתפס כרלוונטי גם במחקר על החברה הישראלית, שנטען כי היא עברה מאוריינטציה קולקטיביסטית לאינדיווידואלית (רפפורט ואחרים 1995) . בספרות הסוציולוגית, הזהות העצמית בחברה המודרנית אינה עוד מוצקה ומוכתבת מראש כבעבר. הזהות אינה מולדת ואינה יציבה לאורך חיי הפרט. גידנס מתאר כיצד ה"עצמי" הופך לפרויקט רפלקסיבי (reflexively) שמתייחסים אליו ומהרהרים בו לאורך הזמן. לשם כך, למשל, רבים יוצרים, ומעדכנים נרטיבים ביוגראפיים שבהם מתארים הדוברים את דיוקנם מתוך נסיבות חייהם (מציגים "מי אני? ו"איך הגעתי למקום בו אני מצוי כעת"). בדרך זו מודגשת הבחירה בסגנון החיים המועדף על ידי הפרט מתוך החלופות הרבות המוצעות כיום ב"שוּק התרבותי" (1991, Giddens). גידנס מראה כי בעוד שלעתים בעלי האמצעים נתפסו כבעלי האפשרויות הגבוהות ביותר לביטוי עצמי (בסמלי הסטאטוס שהם רוכשים, למשל), החברה המודרנית מציעה שפע של אופציות להצגת הזהות ולביטוי אישי. באינטרנט בכלל, ובבלוגים בפרט, אמצעים אלו הורחבו במידה רבה ולא הוגבלו על ידי תנאים של מחסור ואי שוויון בחלוקת המשאבים.

    בתרבות האינטרנט והבלוגים, הרחבת הביטוי העצמי מתורגמת אף לאתגור גבולות המוסר והטאבו התרבותי. כך למשל, ניתן לתאר את צמיחת האֶקְסְהִיבִּיצְיוֹנִיזְם (Exhibitionism) והמציצנות (Voyeurism).

    חופש ווירטואלי

    הבלוג נתפס בעיני מחברים רבים כבמה לביטוי חופשי של רעיונותיהם ולהעברת ידע. כפי שראינו בדוגמאות רבות, עיתונאים, פרופסיונאליים, בני נוער ואחרים נעזרו בבלוג כדי לעקוף את סוכני הפיקוח ושומרי הסף באינטרנט. חופש זה יוצר מתח בין בעלי שררה לבין הבלוגרים הבא לכדי ביטוי באיומים שונים בתפיסת החופש ברשת הנתון לשינוי באקלים החברתי ובהתפתחויות ארגוניות ומשפטיות (בירנהק,2003; Westin 2003 ). למעשה, נטען בספרות ובעיתונות כי חל שינוי מהותי בתפיסת חופש הביטוי בכלל וברשת האינטרנט בפרט שכן...

    "....חוקי ארה"ב המאפשרים לזרועות הביטחון לנטר את התנועה ברשת ולצותת לתקשורת פוגעים בפרטיות הגולשים. חברות מובילות בארה"ב כמו יאהו!, סיסקו, מיקרוסופט וגוגל לא נרתעו משיתוף פעולה עם מאמצי הצנזורה של סין, והפקירו את המחויבות האמריקנית לחופש ביטוי. ארה"ב, בה נחקק התיקון הראשון לחוקה, ובה הופיעו הבלוגים, חייבת לשמש דוגמה לשמירה על זכויות הגולשים ... ( מור 20.11.05) .

    החופש הווירטואלי חיזק את האפשרות להתנסות בהנאות הפרסום במרחב פומבי. כך למשל, מושג הידוען (Celebrity) שהיה ייחודי לאישים בתחומי התקשורת והפוליטיקה, מוענקת כיום לרבים, ויש המתארים זאת כ"הדמוקרטיה של הסלברטיס" ("Democratization of Celebrity") (Stark, 2003).

    האיזון המשתנה של הפרטיות בתקשורת בלט בשלושת האירועים הבאים: מותה של הנסיכה דיאנה (31.8.1997), בפירוט האינטימי של היחסים בין קלינטון ולוינסקי (Clinton-Lewinsky scandal) בשנת 1998, שפורסמה לראשונה בבלוג של מאט דראג' (Drudgereport.com) ,והשינוי המשמעותי ביותר היה האפקט המצטבר של אירועי ה - 9/11 , (Westin 2003), שבה החל משבר אמון הציבור בתקשורת הממסדית והחלו להתרחב מאד מספרם של הבלוגים של העיתונאים.

    משבר האמון בתקשורת הציבורית הביא לשינוי בטעמם של הצרכנים (Rhetors and Audiences) שהתבטא (Calvert:2000) בין היתר, באי שביעות רצון מהתקשורת כמתווכת וכמפרשת והדרישה הגוברת לאספקת מידע אותנטי וריאלי. צרכני התקשורת החלו לדרוש יותר ריגושים פלסטיים. כלומר העדיפו לראות את האירועים בשלבם הקריטי (Moment of Reckoning) על מנת שתינתן להם האפשרות להחליף חוויות ולהגביר את התחושה של השתלבות בעולם הסובב ובכך תגדל מנת חלקם במתרחש.

    מעורבותו של הפרט במתרחש מתאפשרת גם בהגבה ישירה בכתיבה בבלוג ללא מתווכים מתחום התקשורת או/ו מתחומים אחרים. העיתונאים כותבי הבלוגים נוטשים את ההגבלות שמטילים עליהם העורכים והמו"לים ו/או מהטוקבקים הבלתי מחמיאים שגזרו עליו הקוראים :

    "....יום אחד זה קרה מבלי שנרגיש. משהו התחיל לכרסם במעמד שלנו. אף אחד כבר לא החשיב את הכתיבה שלנו יותר מדיי. אנחנו, הכותבים האיכותיים, הרגשנו ברוח גבית נושבת בעורפינו. ... ("הבלוג האיכותי של גראפו מני").

    מבחינה זו, הבלוג משמש כ"אתר מקלט". כדרך מילוט מסמכותו של עורך העיתון, פרופסור למדעי המחשב, המביע את מורת רוחו בבלוג שיצר. כך כתב:

    "...העורך חתך בערך שני שלישים מהרשימה, העיף כמה משפטי מפתח, ואת התוצאה המרוטשת פרסם במדור "תגובות" בתור מכתב למערכת. זה פשוט הרס אותי! איך הוא עשה לי את זה? מה פתאום הוא קורע לגזרים את הרשימה שלי? (שמעון שוקן 18.2.2005).

    מלך קמבודיה לשעבר, סיהאנוק (Sihanouk), כותב בלוגים כ"אזרח ותיק נטול סמכויות רשמיות", ולכן הוא מרשה לעצמו לכתוב על נישואים חד-מיניים, על סחר בנשים, ועל הערצתו למערבונים ואף על תחלואי השלטון..( Farrel 2005).

    הבלוגרית "זו ש" מחלקת אמנם מידע אישי לגולשים זרים לחלוטין אך היא עדין חוששת שהוריה יקראו את מה שהיא כותבת בגלוי על עצמה:

    ..." היה עוצר אותי לדעת שההורים שלי קוראים אותי", (הדר 2004).

    בעלי העסקים כותבי הבלוגים מנסים להימלט ממערכות הפרסום המעיקות עליהם מבחינה כספית ...

    "...Set up a free account at Blogger or other blog services, and you see right away that the cost of publishing has fallen practically to zero. Any dolt with a working computer and an Internet connection can become a blog publisher in the 10 minutes it takes to sign up..."(Business Week 2.5.2005)..

    למרות הביקורת שתוארה לעיל ביחס למגבלות החופש של האינטרנט, לפיקוח המעמיק בה ולחדירה באמצעותה של גופים שונים לפרטיות היחיד, סימנים רבים מעידים על העמקת תפיסת החופש באינטרנט. תפיסה זו העצמה את האטרקטיביות של הבלוג כאמצעי לביטוי עצמי חופשי, ללא מגבלות ומורא. בנוסף, תפיסת החופש ברשת ניכרת לא רק בדברי הבלוגרים עצמם, אלא אף בתפיסותיהם של המגיבים לבלוגים, כפי שיובהר להלן.

    תגובות

    ברבים מהבלוגים הולכים ומתמסדים מנגנוני תגובה מתוחכמים, עד כי אורך חיי הבלוג (Blog Lifecycle) נקבע לא מעט ברייטינג התגובות. אך התגובה הווירטואלית (The Virtual Respond) בכלל, ובבלוגים בפרט, לא זכתה לתשומת לב מספקת בספרות. מחקרים הדגישו כיצד מהווה הבלוג מסגרת מקוונת להבעה עצמית אולם תשומת לב פחותה ניתנה למשמעות של האינטראקציה החברתית המתהווה בבלוג. עם הרחבת תפוצתם של הבלוגים נעשה נושא התגובות הפך למשמעותי, שכן המוטיבציה ליצירת הבלוג נבעה במידה רבה מהאינטראקציה החברתית שהיא עודדה. אלה כוללים את המגיבים הגלויים, הסמויים (הקוראים ולא מגיבים) וגם הדמיוניים (Imagined Audience) שעבורם לעיתים קרובות נכתב הבלוג13 .

    המחקר על אפיוניהם של "קהלי המגיבים" ("Audience Feedback") מוזנח ועדיין מצוי בתחילת דרכו. שמירה על תנועה מתמדת וסטטיסטיקה של לינקים מהותית לבלוגרים, ורבים אף נעזרים ב"מוני- תגובות" החשופים לקהל הקוראים, והמציגים באור חיובי את חשיפתו של הבלוג.

    ביטוי לחשיבות המוענקת לתגובות מצוי בפרסומם של בלוגים נוסח "רשימות" הישראלית. "רשימות" ייצרה מעמד סגור בקרב הבלוגרים המוערכת, לדברם, על פי אמות מידה של כמות התגובות. תנאי הכניסה ל"רשימות" נקבע רק לבלוגרים שיודעים לכתוב באופן ש"יעניין" כפי שמציינים עורכיו:

    ".. קהל קוראים סקרן שמחפש תכנים איכותיים ומקוריים. הכוונה לעיתונאים, לאומנים, לאנשי אקדמיה, למדענים, לאנשי רוח, לאנשים בחזית התעשייה, לפעילים חברתיים ועוד..." (מתוך "מי יכול להצטרף" של "רשימות").

    אולם מעקב אחר התגובות איננו מאפיין רק קבוצות אקסקלוסיביות נוסח "רשימות". הבלוגרים מצפים להערות של גולשים ושל בלוגרים אחרים14. באתרים שונים, מקומו של הבלוגר בהירארכיה הבלוגרים נקבעת על פי דברי הפרשנות והלינקים המפנים אל הבלוג שלו.

    מיקוד הספרות ביוצרי הבלוגים, ולא בתגובות שעוררו הבלוגים עצמם, יצר פער בהבנת הפרשנות ליצירה ולמשיכה כלפיהם. אפילו מבחינה תיאורית, ניתן להתייחס לתגובה מבחינה כמותית, צורנית ואיכותית כמתואר להלן:

    • איכותי - הבעת דעה, הוספת דעה, שיכתוב, הטרסה לקונית
    • צורה - כנספח לפוסט (Trackback), או כבלוג תגובה נפרד.
    • כמותי - כ"מונה תגובות" המשמש כמדד לרייטינג, אלא שחולשתו בולטת בכך שהוא אינו מבדיל בתגובות חוזרות של מגיבים מסוימים. קיימת השערה כי ניתן לתאר את כלל המגיבים לצורה של J-curve כלומר מספר קטן של מגיבים, מגיבים הרבה (AOIR: 2.5.2005)15.

    שאלה נוספת שהספרות המחקרית לא דנה בה היא שאלת השפעת הבלוג על הזירה הציבורית. ניתן למצוא סימנים להשפעה זו כמו במקרה של Becky Pelfrey16 בה השפעת המגיבים איננה מתייחסת רק למערכת היחסים בין הכותב לבין קוראיו, אלא הפכה לסוגיה נורמטיבית לקביעת גבולות חופש הביטוי. במקרה נוסף הוא של "מרד מקוון" בבלוג אשר הוביל להתפטרותו של פיטר נאנוס (G. Peter Nanos), מנהל מעבדת הנשק הגרעיני הראשית של הממשל בארצות הברית (Los Alamos National Laboratory)17 , סוגיות המדגימות את חשיבות הנושא.

סיכום

מתוך התבוננות בשפע הבלוגים המוצעים בשוק הווירטואלי ועיון בספרות הסוקרת את פעילותם אנו רואים כי חשיפתם העצמית, תפיסת המימוש העצמי, החופש ווירטואלי והתגובות שלהם זכו הבלוגרים העמיקו את המניעים ליצירה ולעדכון הבלוגים שיצרו. הכתיבה ההמונית של הבלוגים יצרה שינוי מהפכני הן בערוצי הביטוי העצמי של מיליוני גולשים והן בתכנים המשווקים לציבור הרחב. כך, הפצתם היומיומית של יומנים אישיים ודיווחים מתוך פרספקטיבות סובייקטיביות מוצהרות על עניינים אקטואליים, עיצבו מחדש את השיח הציבורי והרחיבו את האפשרויות של ההשתתפות במרחב הציבורי. כך למשל, יכולים רבים להשתתף גם קבוצות שוליים וחסרי כוח פוליטי-אזרחי בחברה (כגון מיעוטים, ילדים ובני נוער או הומוסקסואלים). באופן פרדוכסלי, על אף שהבלוגים מהווים מסגרת להצגת ייצוגים עצמיים (בעיקר של פרטים, ולעתים של גופים), ניתן לראות כיצד החשיפה שהם מקנים והתגובות שאליהם הם חותרים הבלוגרים מביאים לחיזוק הזיקה שבין הפרט לחברה.

מקורות בעברית

  1. אהרוני ר' וא' (2005)
    (עורכים) יומני לאה גולדברג. ת"א: ספריית הפועלים
  2. איי פי (2005) מה העתיד של ה'פודקסטינג', מהפכת הרדיו העממי ברשת? 18.07.05 ynet
  3. אינדקס הבלוגים הישראלי
  4. ארליכמן א' (2005) "עשה לך בלוג: איפה כדאי?" ynet (15.10.2005)
  5. בירנהק מ' (2003) "אתיקה עיתונאית ברשת: על הסדרה עצמית, חופש העיתונות, כוח ותחרות" פתו"ח 5: 173 - 214 .
  6. בן דב י' (1998) "דימוי הרשת - אורגני מכני ודיגיטאלי", מדיה קמרה אובסקורה
  7. בשור צ' (2003) "יום הכיפורים של האקדמיה הישראלית" נענע 06/07/2003
  8. גולדמן ד'(2005) טוקבק למכירה ידיעות אחרונות מוסף שבת 23.12.2005
  9. גור-זאב א'(???) "מודרניות, פוסט מודרניות וחינוך בישראל"
  10. גרין דוד(2004) "המשכיות או חדשנות: על הטיפול הנפשי באינטרנט" האתר "פסיכולוגיה עברית",
  11. גרין, ד' (2000) פרויד והטיפול הנפשי באינטרנט, 'נפש', רבעון לפסיכולוגיה, גיליון 4.
  12. גראפו מ' (2003) איך דפקנו את הבלוגוספירה הישראלית העממית (20.5.2003)
  13. גרניט ע' ולירון נ' (2000) קהילות וירטואליות: מבנה חברתי חדש? מגמות מ' גיליון 2(מרס) 298- 315
  14. הומינר ד' (2004) "מחדר הטיפול אל החלל הווירטואלי". האתר "פסיכולוגיה עברית".
  15. הכט י' (2003) "על גבולותיו של השיח הווירטואלי" "מגאזין ברשת" (פברואר 2003).
  16. ויסמן כ"ל (2005) "שפת ה'פקצות' בבלוגים", הכינוס ה- 4 של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה (14.6.05)
  17. טום זלר הבן (2005) "מהפכת בלוגים? על איזו מהפכה אתם מדברים?" הארץ 16/05/2005 (גוקר מדיה -Media Gawke)
  18. כספי א' (2005) "בלוגים ותקשורת" אוקטובר 2005
  19. לבנון י' (2005) טכנולוגיית המידע ככלי קהילתי: ניתוח קהילה וירטואלית הפועלת בשדה מקומי
  20. לייטסינגר מ' (2005) "המלך מתערטל ברשת" הארץ 29/05/2005
  21. מור ג' (2005) "עזרה ראשונה נפשית: מעדיפים את הרשת על פני הטלפון" 27.05.05
  22. מור ג' (2005) הבלוגים לא מאיימים על התקשורת 18.05.2005
  23. מור ג' (2003) "אינטרנט 2" 18.05.03
  24. מור ג' (2005) "אויבות האינטרנט" (20.11.05)
  25. מור ג' (2005) נקודות חמות: עיתונות של גולשים - יש לזה עתיד? 27.12.05
  26. משעני ד' (2005) "ספרים" של ערב סוכות תשס"ו, הארץ 17.10.2005
  27. פרקול ש' (2004) "עסקי הבלוגים" מעריב עסקים, 14.12.2004
  28. "סבתא חנה" (2005) הבלוג של סבתא חנה ברלין (07/12/2005)
  29. סילי ק' (2005) "העיתונים המודפסים אינם מוכנים למות בשקט"( ניו יורק טיימס) 15/05/2005הארץ
  30. סמוחה ש' (2005)
  31. "חדשות בפיג'מה" קפטן אינטרנט 29/11/05
  32. קינן ע' (2005) שואה, זקנה, משפחה, בדידות 10/12/2005
  33. רמתי מ'(2005) טעויות בשם חופש המידע קפטן אינטרנט 16.12.2005
  34. ראסל ג' (2005) ריק ציבורי מסוכן גרדיאן הארץ 28/06/2005
  35. רפאלי ש' "קהל משתתף"
  36. רפפורט, ת' ואחרים (1995) "נוער ונעורים בחברה הישראלית" בתוך ח' פלום (עורך) מתבגרים בישראל. ת"א: רכס.
  37. שווה קריאה
  38. שפירא נ' (2005) "משמעות השימוש ברשת האינטרנט עבור אנשים זקנים בישראל" תזה למ"א בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. שער המידע לגיל הזהב (01-08-2005)
  39. שקד כ' (2004) האם יכולים אתרי בלוגים להחליף קהילות " 2Know ירחון ניהול הידע" גיליון 58, 1.6.2004
  40. Ynet ארה"ב: צנזורה נגד בלוגים של חיילים ( 03.01.06)

References

  1. Badger M. (2004) "Visual Blogs" Into the Blogosphere (University of Minnesota, Department of Rhetoric)
  2. Barger J. (1999) Weblog resources FAQ
  3. Baron, N. S. (2000) Alphabet to Email, London: Routledge.
  4. Baron, N. S.(1998) Letters by phone or speech by other means: The linguistics of email. Language & Communication 18(2) 133-170.
  5. Baudrillard, J. (1994) Simulacra and Simulation (S. F. Glaser, Trans.). Ann Arbor, MI: University of Michigan Press.
  6. Bausch, P., et al. (2002) We Blog: Publishing Online with Weblogs. Indianapolis: Wiley.
  7. Blanchard, A. (2004)
  8. Blogs as Virtual Communities: Identifying a Sense of Community in the Julie/Julia Project. Into the Blogosphere: Rhetoric, Community, and Culture of Weblogs, L. Gurak, S. Antonijevic, L. Johnson, C. Ratliff, and J. Reyman (Eds.).
  9. Blog
  10. Blogger
  11. Blood, R. (2000) Weblogs: A History and Perspective. Retrieved 31.12.2003, from
  12. Bolter, J. D. (2001) Writing Space. London: Lawrence Erlbaum Associates.
  13. Bowers C. & Stoller M. (2005) The Emergence of the Progressive Blogosphere New Politics Institute (10.8.2005) .
  14. BROG Weblog research on genre, gender, audience, and social networks
  15. Brooks, K.,, et al (2004) Remediation, Genre, and Motivation: Key Concepts for Teaching with Weblogs Blogosphere.
  16. Browning, G., et al. (2000) (eds.) Understanding Contemporary Society: Theories of the Present. London: Sage.
  17. Burg T.N. (2004) BlogTalks
  18. Calvert, C. (2000). Voyeur Nation: Media, Privacy, and Peering in Modern Culture. Boulder, Colorado: Westview Press.
  19. Clark, J. (2005) "Deconstructing 'You've Got Blog", In Rebecca Blood (Ed.) "We've Got Blog: How Weblogs Are Changing Our Culture", Perseus Publishing.
  20. Cornfield M. et al (2005)
  21. " BUZZ, BLOGS, AND BEYOND: The Internet and the National Discourse in the Fall of 2004" PEW.
  22. Crystal, D. (2001) Language and the Internet. Cambridge: Cambridge UP.
  23. Cyber Journalist (2003) A Bloggers' Code of Ethics
  24. Danet, B. (2001) Cyberplay: Communicating Online. Oxford: Berg,
  25. Dearstyne B. W. (2005) Blogs: The New Information Revolution? The Information Management Journal 39(5)38-43
  26. Desch, X. K. (2000) Covering the Peep Hole: The American Culture of Voyeurism and the First Amendment in the Wake of Wilson v. Layne, 24 RUTGERS L. REC. 6 (May 10, 2000)
  27. Deutsche Welle "BEST WEBLOG 2005"
  28. Deuze, M. (2003) The web and its journalisms: considering the consequences of different types of newsmedia online, New Media & Society, 5(2)203-230.
  29. Downes, S. (2004) "Educational Blogging " Educause Review Magazine. 39(5 )14-26. Accessed February 20, 2005.
  30. Dugage M. (2004) "Can blogging replace communities of practice?" Knowledgeboard
  31. Elbow P. (1999) In Defense of Private Writing: Consequences for Theory and Research. Written Communication, 16(2) 139-170.
  32. Farrel F. (2005) Cambodian man is King of the Blogs. The Inquirer (5.6.05)
  33. Fliss B. (2003) The Language of Email
  34. Florida R (2005) The Flight of the Creative Class, Harper Business,
  35. Foucault, M. (1988) Technologies of the Self. In L. H. Martin, H. Gutman & P. H. Hutton (Eds.), Technologies of the Self: A Seminar with Michel Foucault :16-49. Amherst, MA: University of Massachusetts Press, Amherst.
  36. Gallo J. (2004) "Weblog Journalism: Between Infiltration and Integration", (retrieved on 10.11. 2005) Northwestern University.
  37. Garfunkel J. (2005) Bloggers from the A-List to the Z-List. Civilities (21.5.2005)
  38. Giddens, A. (1991) Modernity and Self-Identity. Self and Society in the Late Modern Age. Cambridge: Polity Press.
  39. Gleason G. (2003) This is Not a Blog.
  40. Goth G. (2005) Who-and Where-Are the New Media Gatekeepers? IEEE DS Online Exclusive Content 6(7)
  41. Harrison, S. (2000) "Maintaining the Virtual Community: use of politeness strategies in an email discussion group" Words on Web: Computer Mediated Communication eds. Lyn Pemberton and Simon Shurville. Exeter: Intellect
  42. Hawkins J. (2006) The Blogosphere Power Rankings: The Most Popular Political Blogs On The Net. (6.1.2006).
  43. Herring S.C & Scheidt, L.A., et al (2005) Weblogs as a bridging genre. Information, Technology & People, 18(2), 142-171.
  44. Herring S.C, & Kouper I. et al. (2004) 'Women and Children Last: The Discursive Construction of Weblogs', Into the Blogosphere.
  45. Herring, S.C & Scheidt, L.A., et al (2004) Bridging the gap: A genre analysis of weblogs. Proceedings of the Thirty-seventh Hawaii International Conference on System Sciences (HICSS-37). Los Alamitos: IEEE Press.
  46. Herzog S.(2004) An Annotated Bibliography on Weblogs and Blogging, BlogBib Eastern Connecticut State University
  47. Hewitt H. (2004) Rise of the Milblogs IEEE Distributed Systems Online, 12.3.2004
  48. Hourihan, M. (2002) "What We're Doing When We Blog" Web DevCente".( 13.6.2002) Retrieved (31.12.2003)
  49. Into the Blogosphere
  50. Kairos Seminar in Classical Rhetoric
  51. Kairosnews A Weblog for Discussing Rhetoric, Technology and Pedagogy
  52. Kennedy, H. (2003) 'Technobiography: researching lives, online and off', Biography, 26: (1)120-139.
  53. Kerbel, M. R. & Bloom J. D. (2005). "Blog for America and Civic Involvement" Press/Politics 10 (4): 3-27.
  54. LeRoy J.(2005) (Blog) Convergence and Procreation
  55. Levy S. (2002) "Living in the Blog-osphere" 42-45, Newsweek (19.08.02)
  56. LS Blogs Directory and Search Engine for Bloggers.
  57. Mallia J. (2005) "U.S. curbs soldiers blogs" Newsday.
  58. Mallia J. (2006) U.S. military 'shuts down' soldiers' blogs
  59. Matheson, D. (2001)
  60. News weblogs: An invitation to abandon the craft? Paper presented at the COST-A20 Conference .New Media and Old Media., 21-22 June 2002,
  61. McNeill, L. (2003) Teaching an old genre new tricks: The diary on the Internet. Biography: An Interdisciplinary Quarterly, 26, 24 - 48.
  62. Mernit S. (2005) RSS Providers Analyze Newspapers' Opportunities
  63. Miller C. R. & Shepherd D. (2004) Blogging as Social Action: A Genre Analysis of the Weblog In L. Gurak (Ed.), Into the Blogosphere: Rhetoric, Community, and the Culture of Weblogs
  64. Miller C. R. et al. (2004) Genre Analysis of the Weblog. Into the Blogosphere
  65. Moran C. (2001) "Public and Private Writing in the Information Age." in Public Works: Student Writing as Public Text. Ed. Emily J. Isaacs and Phoebe Jackson. Portsmouth NH: Boynton/Cook Heinemann,. 35-43.
  66. Mortensen, T., & Walker, J. (2002) Blogging thoughts: Personal publication as an online research tool. In (Ed). Morrison A., (249- 279), Researching ICTs in Context, InterMedia Report, Oslo.
  67. Oravec J. A. (2002) Bookmaking the World: Weblog Applications in Education Journal of Adolescent & Adult Literacy 45(7)616-621
  68. Orlowski, A. (2003). Most bloggers "are teenage girls" - survey. The Register, May 30.
  69. PEW (2.1.2005) The State of Blogging
  70. PEW (29.2.2004) Content Creation Online
  71. PEW (5.5.2005) New data on blogs and blogging
  72. PEW (7.4.2004) Faith Online
  73. PEW (9.1.2005) The Future of the Internet
  74. PEW (25.1.2006) The Strength of Internet Ties
  75. Powazek, D. M. (2002) What the Hell Is a Weblog and Why Won't They Leave Me Alone? In J. Rodzvilla (Ed.), We've Got Blog: How Weblogs Are Changing Our Culture (pp. 3-6). Cambridge, MA: Perseus Publishing.
  76. Rak J. (2005) The Digital Queer: Weblogs and Internet Identity. Biography 28(1)166-182
  77. Reed, A. (2005) 'My blog is me': texts and persons in UK online journal culture (and anthropology) . Ethnos: 70(2) 220-242 (June)
  78. Reporters Without Borders (2005) Handbook for bloggers and cyber-dissidents
  79. Scheidt L. A. (2006) Adolescent Diary Weblogs and the Unseen Audience. In Buckingham, David, Willett, Rebekah (Eds.), Digital Generations: Children, Young People and New Media. London: Lawrence Erlbaum.
  80. Schiano, D. et al. (2004) Blogging by the Rest of Us. Proceedings of Conference on Human Factors and Computing Systems (CHI 2004). Vienna: ACM, April 24-29, 2004. Short paper on blog types, genres and styles, general information
  81. Schryer, C. F. (1993) Records as Genre. Written Communication (10)200-234.
  82. Stark, M. (2003) You, Me, Celebrity. Brandweek, 44:17-19. (26.5).
  83. Stauffer, T. (2002) Blog On: The Essential Guide to Building Dynamic Weblogs. New York: McGraw-Hill/Osborne
  84. Surowiecki J. (2004) The Wisdom of Crowds. Bantam Dell Pub Group
  85. Terdiman D.(2004) Podcasts: New Twist on Net Audio, Wired (8.10.2004)
  86. Trafford P. (2005) Mobile Blogs, Personal Reflections and Learning Environments Ariadne 44: (30 July 2005)
  87. Turkle S. (2002) Whither Psychoanalysis in a Computer Culture? (24.10.2002) kurzweilailAI.net
  88. Whither Psychoanalysis in the Computer Culture." Bulletin of the Freud Museum, 1/2002.
  89. Van House N. A. (2004) Weblogs: Credibility and Collaboration in an Online World. Paper prepared for CSCW Workshop on Trust, October, (workshop was cancelled). Weblogs: Credibility and Collaboration in an Online World
  90. Wadham R. L. (2004) Library Blogs. Library Mosaics , November/December : 21
  91. Walker, J. (2005) Weblog in Routledge Encyclopedia of Narrative Theory, Herman D. (Ed. et al.), London: Routledge.
  92. Westin A.F. (2003) Social & Political Dimensions of Privacy, Journal of Social Issues, 59(2) 293-299
  93. Whatis.com. (2003) Weblog (30.3.2003).
  94. Yates, S. J. (1996) "Oral and Written Linguistic Aspects of Computer Conferencing" Computer-Mediated Communication: Linguistic, Social and Cross-Cultural Perspectives. Ed. Susan C. Herring. Amsterdam: John Benjamins.

הערות שוליים

  1. קטעי וידיאו, בצלילי מוסיקה,בתמונות ובצילומים, בעושר הרב של הפונטים, בהדבקה מגוונת של טקסטים, בגראפיים ובטבלאות ואף משלבים משוב המונה בין היתר, את מספר התגובות.
  2. פיטר אלבו (Elbow 2001) מבדיל בין שני סוגי כתיבה חופשיים האחד פרטי ("writing for self") והשני ציבורי ("sharing with others"). הכתיבה הפרטית אינה מיועדת לקריאה לאחרים, קריאה המאפשרת לבחור את המילים של עצמך והמחשבות ולא לחשוש לתגובות של אחרים.

  3. 2005 Deutsche Welle International Weblog Awards
  4. על פי מחקר (16.5.2005 PEW ) התברר כי קימת התאמה די גדולה בין הנושאים שעלו לדיון בתקשורת המסורתית לבין הנושאים שנידונו בבלוגים..

  5. Blogs get people excited. Or else they disturb and worry them. Some people distrust them. Others see them as the vanguard of a new information revolution. Because they allow and encourage ordinary people to speak up, they're tremendous tools of freedom of expression. Bloggers are often the only real journalists in countries where the mainstream media is censored or under pressure. Only they provide independent news, at the risk of displeasing the government and sometimes courting arrest (Reporters Without Borders::2005)
    Blogs get people excited. Or else they disturb and worry them. Some people distrust them. Others see them as the vanguard of a new information revolution. Because they allow and encourage ordinary people to speak up, they're tremendous tools of freedom of expression. Bloggers are often the only real journalists in countries where the mainstream media is censored or under pressure. Only they provide independent news, at the risk of displeasing the government and sometimes courting arrest (Reporters Without Borders::2005).
  6. המחקר על מידת השפעתם בתוך הקול הציבורי עדין בתחילתו ( 2005 Cornfield). על פי מחקר של אוניברסיטת קונטיקט מתברר כי שמונה מתוך 10 עיתונאים קוראים בלוגים וכי הבלוגים משפיעים יותר על התקשורת עצמה מאשר על הציבור הרחב.
  7. ...הבחירה של "רשימות" בכותבים היא על פי אישיותם והישגי העבר שלהם ולא על פי התרומה לקהילה המקוונת באתר (רכיב זניח במודל של הפרויקט). על אף ש"רשימות" הוא פרויקט אינטרנטי מובהק, יש בו משהו זר לרשת המבטא כמיהה מובנת ואנושית של יוצריו, לעשות סדר בכל "הבלגן" הזה של האינטרנט ולפעול בתוך חממה שמורה היטב (ראוי לציין כי גולשים יכולים להגיב לקטעים המתפרסמים באתר, בעוד הכותבים יכולים גם לחסום אפשרות זו). צריך לספר להם שהאליטות הישנות מתו. האינטרנט נולד בכאוס וימות בכאוס וסדר לא יהיה עוד (גל מור 14.05.03)
  8. מיכאל הנדלזץ במאמרו על "החתול הקדמון הגלובלי", השווה את החתול הביתי למחשב וכך כתב "...גם החתול דורש טיפול מינימאלי, וכמו החתול, גם המחשב מעניק לך את ההרגשה שחייך בלעדיו אינם חיים. המחשב, ממש כמו החתול, מוכיח שוב ושוב שהוא אוהב להלך הדרכים משלו. הוא משתף פעולה תוך כדי גרגור שקט של הסכמה עד לאותו רגע שבו משהו אחר עולה בדעתו, ואז אתה יכול לילל כמה שאתה רוצה. בעצם, הבעיה היחידה היא שאי אפשר לשלוח אי-מייל מחתול... (הארץ 27.1.2005).
  9. בוגר אוניברסיטת בר-אילן במדעי המחשב וספרות משווה וכיום מתכנן ומפתח מערכות מחשב למוסדות פיננסיים ובזמנו הפנוי כותב בלוגים לזירה הציבורית.
  10. ה"פקצות" פיתחו שפת בלוג משלהן המשלבת אותיות, ספרות וסימנים אחרים על מנת ליצור פונט עברי ייחודי, למשל במשפט "אני פצצה פגזית ומושלמת" יכול להיכתב כך: "%[^ פ33ה 9גז^ת 1N!W5Nת". נושאי הבלוגים הם בין היתר, בילויים, יחסים, תקשורת, צרכנות ומותגים. הצבעים המלווים את ההתכתבות הם גווני הורוד המשולבים בתמונות זוהרות ובדימויים קיטשיים (וייסמן 2004, וייסמן 2005).

  11. the weblog seems popular because the viewer knows that something changes every day, there is a personal (rather than bland commercial) point-of-view, and, on some sites, there is an opportunity to collaborate or respond with the Web site and its participants (Whatis.com 2003)
  12. על תרומתו של הבלוג העסקי ניתן גם ללמוד מהכתבה "עסקי הבלוגים" של שרית פרקול (מעריב עסקים, 14.12.2004) המתבסס על הכתבה Your Guide to Corporate Blogging , המופיעה באתר http://www.corporateblogging.info
  13. לכאורה, קהל הקוראים של בלוגים עיתונאיים הם הציבור הרחב אולם התברר כי קהל הקוראים הם ציבור העיתונאים והמסקנה היא כי הבלוגים משפיעים יותר על התקשורת מאשר על הציבור הרחב ( 2005 Cornfield).
  14. לעיתים אף מתבטא מתח בין הנטייה לקבל הערות ממספר רב של גולשים לבין השאיפה לקבל תגובות ממספר קטן של גולשים נאמנים.

  15. Barry Wellman כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת 2.5.2005
    Re the "imagined audience" of bloggers, "reader response" research in literature, etc. has dealt with this since pre-internet times. However, given that most blogs make audience feedback easy, there may well be some differences with blogs. My hunch is that blog-audience response is the usual reverse J-curve: a few people respond a lot. Hence bloggers may be mistaken as to who their audiences are if they only pay attention to their relatively few feedbackers. Never did any research on this.
  16. המורה בקי פלפרי (Becky Pelfrey) בת 38 מטקסס נאלצה להתפטר מתפקידה כמורה בבית ספר ארליגטון (Arlington) לאחר שגילו שהיא כתבה בלוג מלא הערות מזלזלות כלפי תלמידי כיתתה וכן הביאה תיאורים מיניים וקישורים לאתרי סקס ( 16.10.2005 Associated Press).
  17. מרד מקוון שהתפשט בקרב מדענים ומהנדסים בלוס אלמוס, מעבדת הנשק הגרעיני הראשית של הממשל בארצות הברית (Los Alamos National Laboratory ), הביא לסיום עבודתו של מנהל המעבדה, פיטר נאנוס (G. Peter Nanos). מעבדת לוס אלמוס שוכנת במקום מבודד בהרי ניו מקסיקו ועובדיה נדרשים לשמור על סודיות ברמה הפדראלית הגבוהה ביותר.עשרות מסרים רוויי לעג וגינויים פורסמו בבלוג (LANL:The Real Story ) של עובדי המעבדה. מאז עלייתו של הבלוג בתחילת 2005 נרשמו בו יותר מ-100 אלף ביקורים ויותר מ-5,000 תגובות במגוון נושאים. אולם רבים ממשתתפי הבלוג מתחו ביקורת על הוראה שהוציא נאנוס שבעקבותיה נסגרו רוב מחלקות המעבדה. העילה להוראה הייתה, לדברי נאנוס, הפרות בוטות של תקנות הבטיחות והביטחון (וואלה 8.5.2005). אבל היו גם דעות שכנגד להנהגת המרד המקוון כמו הבלוג האנונימי הבא:
    "...I believe this blog has done serious damage to the national opinion of LANL by giving a small group of whiners, crybabies, and losers the "voice of LANL". You all should be ashamed of yourselves...# posted by Anonymous : 1.5.2005


תגובות
מכון תודעה - למאבק בתופעת הזנו 2017-11-17 17:23:36

צוטט במאמר של מכון תודעה - למאבק בתופעת הזנות (todaango.org)
http://todaango.org.il/wp-content/uploads/2014/01/net.pdf
"משפט וממשל" 2014-01-22 10:55:35

ציטוט במאמר של עירית נגבי
"המרשתת, מיזוגיניה וחופש ביטוי"
"משפט וממשל" טו תשע"ג
The Marker Cafe 2014-01-02 10:44:53

ארז רהב (erezrv)מצטט את המאמר בבלוג שלו
"האם הטוקבק תורם לשיח הציבורי הדמוקרטי"
28.12.2007
http://cafe.themarker.com/post/268846/
ויקיפדיה 2014-01-02 10:29:35

בערך "אוריינות המדיה"
מופיע ברשימת המקורות לקריאה
(27.11.2013)
"נושא לשיחה" 2013-08-15 18:34:19

מצוטט בבלוג של אבישי אביטל על הנושא "כתיבה באינטרנט - כלי לגיטימי המשפיע על סדר היום הציבורי"
http://2read4.blogspot.co.il/
ויקיפדיה 2012-12-20 15:12:36

מצוטט בערך "עיתונות מקוונת" מעודכן ל - 17 בדצמבר 2012
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%AA#cite_note-.D7.94.D7.9B.D7.98-1
scoop 2012-11-15 12:07:09

http://www.scoop.crowds/p/1898183021/wisdom-crowds-pptx-dropbox (25.5.2012)
בלוג על בלוגים - אלון ואלכס 2011-12-08 19:52:55

בלוג על בלוגים - אלון ואלכס (24.11.2011)
".....תחילתו של הבלוג ב 1995 לפי מילון ובסטר , אם כי במאמר מקוון מציין ד"ר יעקב הכט, כי תחילתו של הבלוג היא בשנת 1997 , עם זאת ההתעוררות הגדולה בכתיבתם הייתה בסוף 2002, כאשר אלה נהפכו לחלק משמעותי של התרבות המקוונת. המאמר זה של ד"ר הכט, מוסיף פירוט נרחב על תופעת הבלוג...
http://www.tapuz.co.il/blog/net/print.aspx?EntryId=2197241

מרכז ההדרכה של הספריות בישראל 2011-11-23 09:21:16

מועתק במלואו במידעתון של מרכז ההדרכה של הספריות בישראל
גליון מס' 11 (10.4.08)
http://listmanager.co.il/fb/fb/7667072F855981B0BD49509880E43905/show.aspx
דורית כץ דרוקר 2011-11-22 21:18:47

דורית כץ דרוקר הבלוג כסוגה (ז'אנר) וירטואלית (17.8.2010) דר' יעקב הכט כותב על "הביטוי העצמי המקוון- המקרה של הבלוג" ומציין שצמיחתם של הבלוגים המהווים אתרים אישיים, נקראים על ידי מיליוני גולשים באינטרנט מדי יום. היצירה, התחזוקה וחשיפתם של הבלוגים יצרה פוטנציאל חדש של יצירה וביטוי עצמי. תחילתם של הבלוגים בשנת 1997 וההתעוררות הגדולה בכתיבתם החלה בסוף שנת 2002. ....על פי דר' הכט למרות הרמיזה הלשונית ובניגוד לתפיסות הפופולאריות, הבלוג אינו מהווה יצירה תחבירית או ספרותית ייחודית (נוסח 'סוגה', 'ז'אנר'), אלא מסגרת להצגת ייצוגים עצמיים (בעיקר של פרטים ולעתים של גופים), המתעדכנת ומתאפיינת כמכוונת כלפי ההווה.
אלמוני 2009-11-17 14:07:13

מופיע ברשימת מקורות בקורס של דר ענת אוסטר "כתיבה ועיצוב עבודה אקדמית בלמידה מרחוק" בית ברל
link:https://mchllweb.beitberl.ac.il/michlol2000/kursim/0359150/סילבוס כתיבה ועיצוב עבודה אקדמית.doc
אלמוני 2009-10-27 08:27:30

שלום ד"ר יעקב הכט, בשבוע הבא ברצוני לפרסם במידעתון את המאמר שכתבת על: הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג אנא אישורך. למען הסדר הטוב, האם אוכל לפרסם מידי פעם מאמר מיתוך רשימת המאמרים המתפרסמים באתרך מבלי לבקש את אישורך על כל אחד ואחד מהם? אודה על תשובתך,בברכה, ריקי כ"ץ רכזת תחום הדרכה מרכז ההדרכה לספריות בישראל.(1.4.2008) .
אלמוני 2009-10-27 08:26:51

ברשימה המקורות של אזי לב-און אודות ההשלכות החברתיות והפוליטיות של האינטרנט
link:http://homepages.nyu.edu/~el322/HebrewPieces.doc
אלמוני 2009-10-27 08:25:54

קראתי בעניין רב. אני מוכרח לציין כי זו הסקירה האנליטית הטובה ביותר שקראתי על הבלוגים ( לא רק בארצנו הקטנה אלא גם בעולם ) . כל הכבוד ! ...אדאג להפיץ את תקציר המאמר והקישור באתר צמתי מידע וזה יגיע לכמה אלפי איש... (עמי סלנט 22.2.2006).
אלמוני 2009-10-27 08:25:38

עמי סלנט "המאמר זכה ל-3000 כניסות בחודש האחרון !" (26.3.2006)
אלמוני 2009-10-27 08:25:22

ציטוט: צמתי מידע (הפורלוג למידענים ולמנהלי מידע ותוכן) מציין "... המאמר , שהוא הטוב ביותר מסוגו שנכתב בעברית...
link:http://www.i-zm.info/data/article.phtml?id=734&c_id=5
אלמוני 2009-10-27 08:24:42

ביבלוגרפיה: ד"ר אורלי תורג'מן- גולדשמידט "חברה ומיחשוב: ממשי מול וירטואלי" סמינריון תשס"ז – 2007, סטייה חברתית . בר-אילן החוג המשולב למדעי החברה
link:http://meshulav.biu.ac.il/silibosim/syl%2520biu%2520computer%2520society.doc
אלמוני 2009-10-27 08:23:33

ישראלוונטי : (קהילה לא-רשמית של בלוגים עצמאיים בעברית) fiLi כותב "..דברים אלי בעקבות האתר (יכול להיות שדנו בזה עד עייפה במקומות אחרים, אני מודה שאני לא מעודכן). (21.10.2006) הנה מאמר מרתק מד"ר הכט על הבלוגספירה הישראלית.
link:http://hebrew.israelated.com/node/1081
אלמוני 2009-10-27 08:23:03

אוריינית (מערכת תומכת למידה מתוקשבת) כותבת כרמלה בן- עמר"...לקראת ההרצאה שלנו ביום רביעי הקרוב (26.4 ) בנושא הבלוג החינוכי אני ממליצה לעיין במאמר "הביטוי העצמי המקוון - המקרה של הבלוג, שהוא מאמר מקיף על הנושא. ולמי שיש יותר פנאי -כדאי אף להכין שאלות הבהרה.
link:http://www.orianit.edu-negev.gov.il/carmella/display_topic_threads.asp?ForumID=9&TopicID=112&PagePosition=1
אלמוני 2009-10-27 08:22:32

"... לכבוד הוא לי, המאמר נראה רציני ומקיף בצורה ממש מעוררת השתאות. שמחתי גם לראות שאני חלק מהזירה הציבורית, אי שם.... טלילה (talila@actcom.co.il) (20.2.2006)
אלמוני 2009-10-27 08:22:01

"...הנני מרצה לסוציולוגיה ותקשורת ספורט במכללה ע"ש זינמן במכון וינגייט. בימים אלו אני עורך מחקר על תופעת הטוקבק במדורי הספורט באתרי החדשות ברשת ונסמכתי רבות על מאמרך בנושא ואשמח לצטטם כראוי. הייתי מעוניין בעיקר לדעת האם מחקרך על "ההגמוניה בשוק התוכן המקוון - המקרה של הטוקבק" פורסם באנגלית ואם כן היכן? (בכלל, אשמח לדעת האם גם האחרים פורסמו בכתבי-עת מדעיים, והיכן) הקשר בין הספורט והאינטרנט מעניין אותי במיוחד ואשמח לשתף עמך פעולה במחקרים בנושא, באם הדבר יעניין אותך כמובן ד"ר יאיר גלילי כותב (24.10.2005) .
אלמוני 2009-10-27 08:21:38

מצוטט: בירנהק במאמר "הקוד האתי של הבלוגרים: ואהבת לרעך כמוך" ynet ידיעות אחרונות (15.4.2007) "... חיוב בציות לקוד אתי יפריע להתפתחות "הטבעית" ולצבירת ניסיון חשוב, למאפיינים הייחודיים של הסוגה (ז'אנר) החדשה הזו (ראו דיון מעניין אצל יעקב הכט).
link:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387945,00.html
אלמוני 2009-10-27 08:20:25

ציטוט: אורנה גבע במאמרה " בחוץ ובפנים :השפעת תהליכי שיתוף באינטרנט על שיתוף בידע בארגונים.".. הכט טוען .... ש"הטוקבק נהפך לקטליזאטור תרבותי המאיץ את תנועתם של רעיונות בין המרכז החברתי לשוליים, ומאפשר לחלקים הולכים וגדלים באוכלוסיה להביע את דעתם בזירה הציבורית, להוות לעתים קבוצת לחץ ומקור לאמידת עמדות חברתיות.".
link:http://www.computer-and-i.co.il/SearchResult.asp?s=%E4%EB%E8&Msg=8853
אלמוני 2009-10-27 08:18:57

מצטט מנטה ב"על רכילות" ב זמ"ש - מקום לכתיבה יןצרת (22.01.2006)
link:http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?ID=3133118&Page=1
אלמוני 2009-10-27 08:18:22

מועתק באתר "ספיר שנה ב' המחלקה לתקשורת Shana Bet".
link:http://roy.portnoy.googlepages.com/blog1.doc
אלמוני 2009-10-27 08:17:48

ישראבלוג אילנה שקולניק "היום הגעתי למאמר מעניין של ד"ר יעקב הכט" 3/8/06
link:http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=266004&blogcode=4536829
אלמוני 2009-10-27 08:17:10

מרכז ההדרכה לספריות בישראל גיליון מספר 12 יב ניסן תשס"ח 17.4.08
אלמוני 2009-10-27 08:16:54

הבלוגים בבילוגרפיה של הויקפדיה
link:http://he.wikipedia.org/wiki/טוקבק
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות