ציפיות ואכזבות מהעידן הווירטואלי
   

» כל המאמרים

2005 ציפיות ואכזבות מהעידן הווירטואלי
          (3 Comments)
ציפיות ואכזבות מהעידן הווירטואלי גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
מאי 2005

ההבטחה

העידן הווירטואלי נפתח כהבטחה גדולה. ניתן לתאר את שלהי שנות ה- 90 כתקופת שיא כאשר האינטרנט נתפש כ"ארץ המובטחת", כ"אוטוסטראדת המידע" או כ"סְפָר" קיברנטי בלתי מיושב, בתולי ואוטופי. אולם, ככל שהתפתח המרחב התגלו בו גבולותיו ומגבלותיו והמודעות לתופעות בלתי צפויות עלתה, כמו הפשיעה הדיגיטאלית, הפער הדיגיטאלי, פורנוגרפיה ברשת או ספֵּם ואמצעי חדירה לתחום הפרט.

בעיון בתופעות העידן הווירטואלי ניתן למצוא פערים בין תפישות אלו לבין המגמות שחלו בעשורים האחרונים בתרבות המחשוב והאינטרנט. לשם כך, אבחן ראשית את מערכת הדימויים שדנה במרחבי האינטרנט מקרב אינטלקטואלים, יוצרי הטכנולוגיה, משווקי התוכנות והקהל הרחב, ואבחן בקצרה כיצד אלו באו לכדי ביטוי לנוכח התהליכים החברתיים שחלו במרחב הקיברנטי בחמישה מקרים: העבודה מרחוק, השפה הדיגיטאלית, החינוך המתוקשב, הדמוקרטיה הדיגיטאלית והמעבר מאטומים לביטים.

הדימויים

מקורות שונים הזינו את דימויי האינטרנט. אינטלקטואלים בני המאה ה- 19 וה- 20 התבוננו על השפעת הטכנולוגיה על החברה בכלל, ובהשראתם הוזנו גישות שהתייחסו למרחבי האינטרנט והתרבות הטכנולוגית החדשה.

אלו באו לכדי ביטוי בשנות ה- 90, שהיוותה, תור הזהב הראשון של העידן הווירטואלי. ניכר כי הגישות למחקר באותם ימים כלפי הרשת היו דיכוטומיות ודואליות. כלומר, הם ראו את המרחב הווירטואלי כאוטופי או כדיסטופי. בקרב אינטלקטואלים, תיאוריות דיסטופיות כלפי הטכנולוגיה הדגישו את החשש בפני יצירת ניכור פוליטי, כלכלי וחברתי העלול להוביל לפרגמנטציה של החברה. תיאוריות אלו מבוססות על חזונם הקודר של מבקרי העידן הטכנולוגי והמודרנה וביניהם נמנים עבודות מחקר מדעיות או ביטויים יצירתיים במדע בדיוני בקרב הוגים כגון : קרל מרקס (Karl Marx), ג'ורג אורוול (George Orwell), ניל פוסטמן, צ'רלי צ'פלין או לאחרונה האחים ואשובסקי (אנדי ולארי) שכתבו ובימו את הטרילוגיה הקולנועית הפופולארית "המטריקס" 1 .

בתחום הטכנולוגיה של האינטרנט, פירסם קליפורד סטול (Stoll, Clifford) בשנת 1995, ספר אותו הוא כינה Silicon Snake Oil בו הוא מבקר את דימוי "אוטוסטראדת המידע", ובמסגרתו הוא מתייחס למוצרי הטכנולוגיה החדשים כאל "שמן נחשים". כלומר, כוונתו לאותם שיקויי הפלא בני המאה ה- 19, בה רוכלים הבטיחו סגולות מרפא קסומים לעוברי אורח תמימים. האינטרנט נמשל, לדעת סטול, לאותם שיקויים כאשר המוצר נמכר בקצב מסחרר וללא התחשבות בטיבו וביכולתו למלא את תכונותיו של המוצר הדיגיטאלי.

The key ingredient of their silicon snake oil is a technocratic belief that computers and networks will make a better society. Access to information, better communications, and electronic programs can cure social problems. I don't believe them. There are no simple technological solutions to social problems….. The most important interactions in life happen between people, not between computers. While snaking a plugged bathroom drain, I yearned for a virtual-drainpipe program computer that would siphon out the muck and unclog my pipes. Just double-click on the cute icon of a clean pipe, and my problems would disappear. Watching the snake dredge glop from the drain, I wondered if the Internet might better be described as a pipeline rather than a highway… (Stoll 1955:50).

לעומת הגישות הדיסטופיות, ה"טכנו-אוטופיים", תיארו את המרחב כ"אוטוסטראדת מידע" (מטאפורה טכנולוגית) או כמוקד ל"מרחב הציבורי" בה ניתן לחזק את הדמוקרטיה, להגביר את ההשתתפות הפוליטית, ובכך לאזן לשפר את אי השוויון הפוליטי, הכלכלי והחברתי. מתוך פרספקטיבה זו יוצאים סדרה של ספרים, מהם ספריו של האוורד ריניגולד על הקהילה הווירטואלית או ספרם של קאפור וברלו הדנים "באוטוסטראדת המידע" בספר: ( Across the electronic frontier :(Kapor & Barlow 1990.

למרבה הפלא, עם הזמן תחזיותיהם של שתי הגישות התממשו. הגישה הדיסאוטופית קבלה אישור בתקופת התכווצותה המהירה של כלכלת ה dot.com, אשר הורידה בבת אחת לקרקע את האמונה באופוריה לאפשרויות הבלתי מוגבלות של האינטרנט ועימתה את חזונה עם מציאות ושפל כלכלי.

בה בעת, זכתה הגישה האוטופית לאשרור לאחר שהתברר כי יחסי הגומלין החברתיים באינטרנט לא בלבד שלא הצטמצמו, אלא אף גוונו. המרחב נראה כזירה המקרבת בין אנשים, יוצרות קהילות וירטואליות וזירות דיגיטאליות חדשות למפגש, להתרועעות ולידידות וכן מאפשר להגביר את המעורבות האזרחית, לגוון את בילויי שעות הפנאי (למשל במשחקים רבי משתתפים) ולהעשיר את ההון החברתי ואת ההון האנושי.

אולם הן הדימויים החיוביים והן הביקורתיים כלפי האינטרנט אינם נתחמים אך ורק בקרב אקדמאים ואינטלקטואלים. דימויים אלו באים לכדי ביטוי גם בחוגים פופולאריים המעצבים לטווח הארוך מוסכמות חברתיות ואף דפוסי מדיניות באשר לאופן ההתנהלות ברשת.

ביחס לתרבות זו נוצרו כבר אגדות, מיתוסים, דעות קדומות, אמונות טפלות, ומושגים מוטעים ממש כפי שהתקיים בתרבויות עתיקות יומין. (על "המיתוסים, המטאפורות והדיסקורסים" האוטופיים הקשורים להתפתחות האינטרנט בין השנים 1995 - 2000 , כותבת מירב כץ תזה באוניברסיטת בר- אילן).

ניתן אף להדגים את עניין המושגים המוטעים בגישתם של הורים שילדיהם גולשים שאמצו לעצמם גישה פסימית ומאכזבת של האינטרנט ללא הוכחה מדעית כל שהיא (נמרוד בן-משה 10.2.2004).

  • "אם תשב כל כך קרוב למסך יהרסו לך העיניים" אין לטענה זו כל הוכחה. טענה דומה עלתה בשנות השישים כלפי הישיבה הממושכת מול הטלוויזיה היכולה להרוס את השיניים (בגלל שהילדים שוכבים על הרצפה עם הלסת בין ידיהם) וכיום אנו יודעים שזו שטות מוחלטת.
  • "לא יצא לך כלום מלשחק כל היום במחשב" - למשחקי המחשב יש יתרונות רבים בתחום החינוך.
  • "אם תשב כל היום מול המחשב לא יהיו לך חברים". אולם למעשה האינטרנט רווי קהילות והזדמנויות בהם רוכשים בני הנוער מסגרות לידידות ולקהילתיות. ואף נוצרת בה אהבה ואינטימיות.
    על צורות האהבה הווירטואליות בכלל, כתב לאחרונה פרופ' אהרון בן- זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה, ספר שכותרתו "אהבה ברשת "- האינטרנט כמרחב הרומנטי החדש", שנכתב במקורו באנגלית (אוקספורד) ותורגם לעברית (הוצאת זמורה-ביתן). בספר טוען בן זאב, כי האינטרנט מזמן סוג חדש של יחסים, כמו רומנטיקה, אהבה, אינטימיות, אושר, חרטה, בושה וכי האורגזמות בסייבר-סקס הם הרבה יותר חזקות מאשר במציאות. לדעתו, הרשת מאפשרת לגולשים לנתק מגע עם בן הזוג המקוון שלהם מבלי להותיר אחריהם עקבות וזאת בניגוד ל"עולם האמיתי" שם קשה יותר להיעלם באופן מוחלט. הוא משווה את תופעת ה"אהבה מצ'ט ראשון" עם ה"אהבה ממבט ראשון. בעוד "הרומן-נט" שונה ממערכת יחסים רגילה בכך שלהופעה חיצונית יש פחות משקל, וחשיבות יתר ניתנת למאפייני האישיות שנחשפים באמצעות תקשורת מילולית". הוא מנסה גם להשיב על השאלה מה יקרה למוסד הנישואין על רקע מערכות היחסים ברשת. (Baker A. (2006)) 2
    זו שאלה שאולי הילדים החלו לשאול על אחד ההורים מדוע הוא שקוע כל כך בגלישה...
  • "אם תשב כל היום על המחשב אתה תתדרדר בלימודים" - האינטרנט הוא אולי מקור המידע הגדול ביותר בהיסטוריה של האנושות. והלימוד המקוון, הפורמאלי והבלתי פורמאלי, יש בו הרבה תקווה אבל לעיתים גם אשליה ואכזבה. נושא שאדון עליו בהמשך.

אגב, ניתן להביא דוגמא נוספת למיתוסים ולמושגים המוטעים שהוזכרה לאחרונה, היא האגדה שנהפכה כבר לתקנה בישראל בדומה לארצות אחרות, כי טלפונים סלולאריים גורמים לדליקות בתחנות דלק. הסתבר לאחרונה כי לא קיים כל קשר בין השנים.

לעומת הגישה הדיסטופית, יזמי הטכנולוגיה, יוצריה ומשוקיה בניגוד לתרבות הוירטואלית העממית, משדרים את הפאן האוטופי המיוחס לטכנולוגיה תוך האמונה כי ציבור הגולשים יאמץ את גישתם כפי שעולה בגישתם הכלכלית ובמערכת הפרסום ומערכות היחצנ"נות שהם מפעילים. אולם למעשה קהל הצרכנים במרחב הווירטואלי, מתעצב בצורות השימוש שבני האדם מעדיפים לעשות, עם הטכנולוגיות החדשות המאפיינות את העידן הווירטואלי. עוצמתן של האכזבות תלוי בגודל, כגודל הציפיות. האכזבות מבטאות, לכן, את הפער הנוצר בין הציפיות של יזמי הטכנולוגיה יוצריה ומשוקיה, המתבסס בעיקרו על הפאן האוטופי המיוחס לטכנולוגיה, לבין השימוש למעשה בטכנולוגיה בידי הצרכנים.

במהלך התפתחות המרחב הווירטואלי התברר כי המרחב אמנם מתפתח הודות לטכנולוגיות החדשות אולם הוא מתעצב בסופו של דבר באותם שימושים שמגוון הגולשים מעדיפים לעשות עם הטכנולוגיה.

למשל, אחת ההעדפות של רבים מהגולשים, שלא ניתן היה לצפותה מראש, הוא העיסוק בחיפוש אחר מידע כלומר, במידענות במובנה התחביבי. כיום העיסוק בהחלפת מידע בין משתמשים הוא כשליש מנפח התעבורה הכולל באינטרנט בעולם. הכוונה לשיתוף הקבצים (File Sharing) בין משתמשים (peer-to-peer) . שיתוף הקבצים מאפשר כידוע, להוריד קבצים ממחשביהם של גולשים, זו מעין עסקת חליפין בנוסח כלכלת המתנות, ובתמורה ניתן לגולשים אחרים ל"הוריד" קבצים מתוך המחשב האישי של הגולש הבודד. תכני הקבצים הם לרוב מוזיקה (בפורמט MP3), סרטי קולנוע, סרטי פורנו ומשחקי מחשב.

תופעת החיפוש, מתוך שימושי האינטרנט הנפוצים, היא דומיננטית גם בישראל על פי סקר TIM בשנת 2004 : חיפוש מידע ונתונים - 93.5% במאי לעומת 93.0% בנובמבר.

איסוף המידע ואגירתו אצל הגולשים הצעירים עונה על צורך של איסוף פריטים שונים ומשונים הנהוגה בסוגים שונים של תרבויות הנוער, בעוד אצל המדענים היא נהפכה לכלי עיקרי בעבודתם.

עצם פעולת איסוף המידע עלולה להפך למטרה בפני עצמה, הכוונה לסגידה לעובדות והפיכתם כאל ישויות עצמאיות בדומה לדרך שבה הקמצנים מתייחסים לכסף. לכך התכוון דילן אוונס במאמרו "תיאבון המוגבל לעובדות" (הארץ 15.3.2005). דילן מצטט מתוך ספרו של אוסקר ויילד "The Decay of Lying (שקיעת השקר) ", בה הוא מוקיע את "ההערצה המפלצתית לעובדות". פעולת האיסוף עלולה גם להיהפך לתופעה פתולוגית כאשר היא נהפכת לתסמונת המתבטאת בעייפות מהמידע ("Information Fatigue Syndrome") שתסמינה הם חרדה, זיכרון כושל וקשב לקוי (אוליבר ברוקמן: "עייפים ממידע" גרדיאן, הארץ,27.06.01) . אין ספק כי אצל רבים מהגולשים הצעירים נהפך האיסוף לערך בפני עצמו ומהווה חלק מתרבותם הווירטואלית.

לאחר שנגעתי בדימויים החברתיים ובמגמות הכלליות אשר הקיפו את אותן הסוגיות, כעת אני מבקש להתבונן כאמור, בחמישה תחומים מרכזיים במרחב הווירטואלי שמתכנניו ציפו מהם לגדולות ונצורות, בחלק מהתחומים כמו בהוראה המתוקשבת , זכו התחומים להשקעות כספיות אדירות אולם האכזבה מהם נשמעת עדין בקול דממה דקה!
ניתן לסכם תחומים אלו באמצעות חמשת מקרי המבחן הבאים:

  • האם הבית נהפך למקום עבודה מתוקשב? (Telework) 3
  • האם הלמידה המתוקשבת החזירה את החינוך לבית 4 ?
  • האם השפה המקוונת תפסה את מקומה כשפה תקנית 5 ?
  • האם צגי המחשב הם אכן תחליפים לנייר 6 ?
  • האם ניתן לממש דמוקרטיה שלטונית באמצעות ה"אגורה" הווירטואלית (כיכר העיר האלקטרונית 7 )?

העבודה מרחוק

 

האם הבית נהפך למקום עבודה מתוקשב? (Telework). במהפכה התעשייתית הפך בית החרושת למקום העבודה, העובד ו"העבודה" עזבו את הבית והמשפחה והחברים נשארו מאחור. כיום, מהפכת המידע מאפשרת להחזיר עובדים רבים לבתיהם כאשר באמתחתם הזימונית, הטלפון הנייד, האי-מייל והאינטרנט.

בתחילת "העידן הווירטואלי" הכלים שהעניקה הטכנולוגיה החדשה, יצרה אפוא הבטחה גדולה הן מבחינה מעשית, והן מבחינה ערכית. מבחינה מעשית, העבודה מרחוק נתפסה כעבודה מלאה מהבית המלווה בחסכון בעלויות רבות של נסיעה ושל יצירת אכסניית עבודה משותפת. היא ביקשה לשפר את איכות החיים באמצעות הפחתת הצפיפות בערים והתנועה בדרכים. כמו כן, היא נתפשה כמכשיר להשתלבותן של אוכלוסיות של נשים עובדות ואוכלוסיות מיוחדות (נכים, תושבי הפריפריה) בשוק העבודה בצורה אפקטיבית ומלאה.

מבחינה ערכית, מקדמי ה"עבודה מרחוק" ראו בה סימן להטמעה מלאה של ערכי העבודה, כאשר האחריות על ביצוע התפקיד מופנם בפרט והוא יכול לשלוט בזמנו באופן עצמאי.

בפועל, בראיה אירגונית, הפכה "העבודה מרחוק" לעבודה של יום בחודש מהבית ("one day each month") והמהדירים יום בשבוע ("one full day per week"). כך שהציפיות מהעבודה מרחוק לא התגשמו כלל!

יתרה מכך, מתברר גם כי גם בקרב ה"עובדים מרחוק" שפעלו מבתיהם הפרטיים, מרבית העובדים הם גברים, בעלי השכלה, מבוגרים, בעלי משכורות גבוהות, הגרים בערים הגדולות בבתים מרובי חדרים. 46% מהם, משלמים מכיסם את רכישת הציוד ומכסים את האחזקה. ורק כשליש (29%) מקבלים מהמעסיק את כלל ההוצאות 8 . כלומר, גם כשפעלה, העבודה מרחוק לא הגשימה את הציפיות החברתיות שייחסו לה בהעצמת נשים עובדות ואוכלוסיות מיוחדות.

בישראל, בדומה לארצות רבות, הוקם "האיגוד הישראלי לעבודה מרחוק" (איל"מ) (http://www.telework.co.il) שנעלם מהרשת כבר לפני שנים. וכתובת האתר נהפכה ל"מרכז הארצי להפצת קורות חיים".

השאלה הנשאלת אם העבודה מרחוק היא בעלת כל כך הרבה יתרונות מדוע היא לא תפסה תאוצה כמצופה?

ניתן להסביר זאת כפער בין הציפיות שיצרו יזמי התוכנית ומשווקיה, לבין תרבות העבודה הקיימת. כך למשל, מקדמי "העבודה מרחוק" לא לקחו בחשבון את המשמעות הסימבולית של ה"בית". בחברה המערבית, הבית נתפש כמקום של מנוחה, משפחתיות ופנאי. היא עומדת כניגוד למקום העבודה וכזירת הפגה ממנה. ה"עבודה מרחוק" נתפשה כפעילות תובענית שדרשה וויתור על "הבית" ועל "הפנאי" כשהיא מאפשרת מבחינה טכנולוגית לעבוד בכל המרחב ("Anywhere") ובכל זמן ("Anytime"). בנוסף, העבודה מרחוק באה להפחית את הניידות ולחסוך את הנסיעות לעבודה אולם באופן פרדוכסלי התברר כי היא פעמים רבות אף מדרבנת את הנסיעות (Niles 1994) ולא מפחיתה אותן. חוקרים ועיתונאים מצביעים על כך כי קשה לעובדים רבים להשתחרר מהנוהג של "נסיעה לעבודה" (Journey to work) והם רואים ב"נסיעה" כחלק בלתי נפרד מהעבודה (Journey as Work)
(Economist 1999)
.

החינוך המתוקשב

האם הלמידה המתוקשבת החזירה את החינוך לבית? העידן הווירטואלי, הביא עמו הבטחה בתחום החינוך והלימוד. כאכזבה מהתוצאות הדלות והפערים החברתיים שיצרה מערכת החינוך הקונבנציונאלית, המדגישה את ריכוזם של התלמידים בכיתות לימוד צפופות ובהפעלת משמעת חברתית נוקשה. נתפש רעיון החינוך מרחוק כחדשני, יעיל וכמבטל את התפישה הקלאסית שרוני אבירם מכנה "אחדות הזמן והמקום". אבירם, עתידן חינוך ומומחה ללימוד מרחוק מאוניברסיטת באר שבע, סבור כי מערכת התקשוב הביאה לקצו של מושג "אחדות הזמן והמקום" ("Same Time & Same Place") שהוא אחד האלמנטים הבסיסיים בקיומם של ארגונים רבים הכוללים גם את בתי הספר. ומפרט על כך במאמר שפרסם בשנת 2001 אותו כינה "החינוך חוזר הביתה" (הד-החינוך יולי- אוגוסט 2001).

סיסמת ה"מחשב לכל ילד" שנשמעה בשלהי שנות התשעים בארץ ובעולם הביאה עמה הבטחה לקידום ההישגים האישיים, לגישור בין הלומד לבין סביבת לימוד עשירה, ולטשטוש גבולות המרכז/פריפריה. אולם, למרות ההשקעות האדירות בתחום זה הציפיות הישירות בקידום הישגיהם הלימודיים של תלמידים לא מומש. מעידים על כך אנשי מפתח של משרד החינוך בכנס מו"ח (מחשבים וחינוך) האחרון (29.3.2005)

כך למשל, פרופ' יעקב כץ, יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. טען בכנס כי "ב-30 השנים האחרונות אין בשורה במחקרים הבודקים את תרומת התקשוב לחינוך! וכי יש אכזבה. לא מצאנו שיש כלי שנוצל על ידי מערכת החינוך בצורה יעילה ונכונה, כפי שנוצל במגזר העסקי והביטחוני, שם יש הרבה יותר תפוקות מאשר במערכת החינוך". פרופ' כץ אף ציין, כי תקשוב החינוך מפגר בשנות דור אחרי תחומים אחרים במשק.

ועל כך הוסיפה יפה ויגודסקי, מנכ"לית הטלוויזיה החינוכית ומי שעמדה במשך שנים רבות בראש המינהל למדע ולטכנולוגיה במשרד החינוך, שהודתה בפאנל שהתקיים בכנס מו"ח, כי בתחילת עידן מחשוב החינוך לא הבינו במשרד את החסמים והמגבלות הנובעים מההיבט האנושי.

אשר ללימוד מתוקשב למבוגרים ובעיקר בקורסים מסוימים במוסדות להשכלה גבוהה שעליהם יש מעט יותר ממצאים של הצלחה (משאבי מידע ללמידה מתוקשבת באוניברסיטת בר אילן) מסתבר שעדין הציפיות גבוהות יותר מהתוצאות.

לא בכדי הוגשה לאחרונה הצעה לתזה בנושא "היבטים פדגוגים בשילוב האינטרנט בהוראת קורסים אקדמיים" בהדרכת פרופ' רפי נחמיאס מבית ספר לחינוך , אוניברסיטת ת"א), של גב' ענת שמלא, שבהצדקה להכנתה נאמר בין היתר,

..."הספרות מלאה ב"סיפורי הצלחה" ותיאורי מקרי חקר, אך היא הלוקה בחוסר מחקרים כמותיים, שיטתיים ואמפיריים הנוגעים בשימוש פדגוגיות מבוססות רשת. כמו-כן חסר מידע אודות השינויים שחלים לאורך זמן בשילוב ויישום הפדגוגיות, כניסיון מצטבר של המרצים המעיד על יתרונותיהן וחסרונותיהן של הפדגוגיות השונות"....

המחקר על הלימוד המתוקשב הולך ומתרחב למשל, לאחרונה פורסם מאמר אשר כותרתו What's holding e-learning back? (Training Magazine 1.1.2005)

כידוע העיקרון של לימוד מרחוק אינו חדש, הוא קיים כבר קרוב למאה שנה (Moore & Kearsley 1996, Saba 1999), על פי הממצאים במהלך השנים נראה כי קימת אוכלוסיית לומדים מצומצמת המסוגלת ליהנות מלימוד בדרך זו אולם היא אינה מתאימה לכלל האוכלוסייה!! מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מתברר כי אחוז המסיימים באוניברסיטה הפתוחה הוא רק 15% מאלה המתחילים ללמוד בה, זאת בהתחשב שהיא זנחה חלק גדול משיטות ה"לימוד מרחוק" המסורתיות שהיו נהוגות בה בראשית דרכה.

אשר ל"לימוד המתוקשב" באמצעות הטכנולוגיות החדשות, הוא החל מאמצע שנות השמונים, כשעברה ההתעניינות ללימוד ובהוראה באמצעות רשתות המחשבים (HCI). אולם רק בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים החל למעשה הלימוד באמצעות המחשב ההולך ומתרחב בצורות שונות וביישומים שונים.

מדוע לא התפשט במשך מאה שנה הלימוד מרחוק למרות קצו של מושג אחדות הזמן והמקום? האם ה"לימוד המתוקשב" מתאים לאוכלוסיות רבות יותר והוא שונה במהותו מה"לימוד מרחוק" שמספר המשתמשים בו היה מצומצם?

מחקרי המעקב בנושא הלימוד המתוקשב אינם רבים מה גם שבחלקם ממומנים על ידי גופים מסחריים המתעלים את הממצאים לכיוונים עסקיים במגמה לשווק יותר ובכך להגדיל את הכנסותיהם (וימן 2001: 70).

טענתי היא כי תרבות הלמידה במצבי הלימוד המתוקשב הם שונים מאותם מצבים הנוצרים במערכות ההדרכה והלמידה המסורתיים. במצבים הקונבנציונאליים נוצרת תקשורת בין אישית ורבלית ובלתי ורבלית, מתקיימת עבודת צוות ועולות אף תחושות זהות ושייכות ומקובלות בקבוצה. בתרבות הלמידה המתוקשבת לא יכולה להתקיים למידה חברתית, אף לא למידת עמיתים ולמידה שיתופית (cooperative learning) ולימוד מקבוצת השווים. בלימוד המתוקשב אין תחרות אישית מעודדת למידה.

הבדלים בתרבות הלמידה
הנושא למידה מסורתית למידה מקוונת
מקום וזמן מוגבל לזמן ומקום אין הגבלה לזמן ומקום
תהליך הלמידה פרונטאלי מוכתב טכנולוגית
זיהוי הלומד ודאית אינה בטוחה
תפקיד ומעמד המורה סמכותי צמצום בסמכות, ראש לשווים (כמנטור, כחונך, כמדריך, כמאמן, כחבר וכיועץ)
האחריות ללמידה בידי המורה אוטונומית, משמעת עצמית בידוד דיגיטאלי ("Digital Ghetto-ization")
הדרכת המורה שוטפת לעיתים בצוואר בקבוק
מבנה הידע וייצוגו ליניארי רשתי ורב שכבתי
איכות תוצרי הלמידה שכתוב דידקטי (כגון דפי עבודה מעובדים) מאגרי ידע קטלוגים של ספריות, מאגרי נתונים סטטיסטיים, עיתונות ווירטואלית
קצב לימוד אחיד מגוון
הישגיים שליטה בחומר טכניקות חיפוש
סגנונות למידה מגוונים: למידה חברתית, למידת עמיתים למידה שיתופית (cooperative learning) לימוד יחידני ואישי
הדיאלוג עם המנחה והעמיתים פנים מול פנים (face-to-face) תקשורת בין אישית ורבלית ובלתי ורבלית מערך קבוצתי או צוותי אלקטרוני (לא בהכרח בו זמני) (מסר מיידי, אמייל, פקס, דואר קול) מורים, צוות וירטואלי, ועמיתים גלובליים (global peers)

הלמידה המתוקשבת איננה מוגבלת לזמן או מקום - אין לחצים, אין מחויבות לענות, אין לחץ חברתי, אין עבודת צוות. עבודת צוות וירטואלית אינה דומה למגע פנים מול פנים (face-to-face). גם תחושת ההישג, שניתן להשיגה במערך קבוצתי או צוותי, הולך ונעלם שכן קשה להגיע לתחושת השגיות בלימוד יחידני ואישי. אין הדיאלוג הווירטואלי הקיים במערכת התקשוב (הממסר המיידי, האמייל, הפקס, דואר קול, וכו') אלטרנטיבי לדיאלוג של "פנים מול פנים" המתרחש במצבים החברתיים הממשיים.

השליטה בחומר הלימוד בלמידה המקוונת, אינה בהכרח קרדינאלית שכן הלומדים יכולים להתקדם בלימודיהם ואף להבין את הנושאים גם ללא שליטה מלאה בחומר הלימוד (Reinhart 2000). הלמידה המתוקשבת נהפכת לחיפוש מידע (קטלוגים של ספריות, מאגרי נתונים סטטיסטיים, עיתונות ווירטואלית וכו').

יש לציין כי בצד האכזבות המובעות על ידי הנהלת משרד החינוך יש גם "הצלחות" בלתי צפויות - 38% מהתלמידים בישראל הודו כי הם גולשים באתרי סקס והימורים (טרבלסי-חדד: 2005) ואין ספק שרובם ככולם משחקים במרחב הווירטואלי.

בני הנעורים וגם המבוגרים מעדיפים את המשחקים הדיגיטאליים שלדעת חוקרים הם מסיעים להתפתחותם התקינה של בני הנעורים. למשל במחקר של החוקרים ברייס ורוטר מאוניברסיטת מנצ'סטר, על בני נוער בבריטניה, נמצא כי הכישורים החברתיים שהשחקנים רוכשים תוך כדי משחק גבוהים בהשוואה לאלו המעדיפים בילויים מסורתיים יותר, כמו קריאה או צפייה בטלוויזיה. המשחקים מסיעים גם בהעלאת הרמה הקוגניטיבית המנטאלית, בשיפור הקואורדינציה וביכולת הריכוז של מטלות המאפשרות לתפקד בסביבות מאתגרות במיוחד (סמוחה 2001).
טכנולוגיות הלמידה החדשות ובעיקר הלימוד מרחוק ו"הלימוד המקוון" משנות את סיטואציות הלמידה המקובלות ומזמנות מצבים חברתיים חדשים. מערכות אלו מעניקות משמעויות חדשות לידע, להדרכה, למערכות למידה ולתפקידים הפרופסיונאליים של ההוראה והדרכה. אולם מתברר כי טכנולוגיות הלמידה מרחוק מקדימות בהרבה את יכולת ההסתגלות של בני אדם רבים ואפשרויות היישום אינם פשוטים שכן עדין מוזנחים הצדדים האנושיים והחברתיים הכרוכים בלמידה זו.

השפה הדיגיטאלית

האם השפה המקוונת תפסה את מקומה כשפה תקנית? מאז היווסדה, ובמיוחד בשלביה הראשונים של האינטרנט וה"עידן הווירטואלי", הכתיבה בזירה זו התאפיינה בכתיבה בולטת בשפה האנגלית, בהפרה קבועה של כללי השפה והתחביר ובשימוש יצירתי בקיצורים, בעגה, בשיבושי איות ובתוספות איקונוגרפיות (2001 Danet; Crystal,2001; Rosental, 2004).

שינויים אלו באופי הכתיבה, נתפשו פעמים רבות כטומני הבטחה בהפיכתה לשפת תקשורת קלה, המאפשרת נגישות לאוכלוסיות שונות (כולל ילדים או אנשים ברי אוריינות מינימאליות). הכתיבה באינטרנט נתפשה כקלה וברת יכולת הפצה לאוכלוסיות רחבות בעולם אשר תהפוך את האנגלית, בגרסתה הווירטואלית, כשפה בינ"ל החוצת גבולות מדיניים, תרבותיים וחברתיים.

לעומת זאת, עם הזמן, מגמות אלו החלו לעורר מחלוקת ביחס לפוטנציאל הפרקטי של הכתיבה ה"לא רשמית" שהתחוללה באינטרנט וביחס לשינויים התרבותיים שהיא חוללה.

לדעת המבקרים, הדחף היצירתי לקריאה ולכתיבה, ועימם כישורי השפה המולדים של האדם, נידונו לכליה ולאבדון - מול שפע של אמצעי "אינסטנט" אלטרנטיביים. אלה גייסו מחקרים המצביעים על ההשלכות המדאיגות, לדעתם, של האינטרנט על השפה האנגלית התקנית: תג האפוסטרופי ( המציין שייכות או קיצור) הולך ונעלם ושגיאות כתיב מתקבלות בסובלנות יתר, בעוד שימוש בתארים כמו Mrs. או Mr. נתפסים כאנאכרוניסטיים. מחקרים שונים כמו ספרו של קריסטל על "לשון האינטרנט" או מחקרה של ברנדה דנט על "שפת האמייל" הדגישו את הפערים בין הכתיבה ה"קלאסית" ללשון הווירטואלית המתהווה. הבדלים אלו נתפשו כפסולים לדעת רבים.

קבוצות המבקרים אינם מתייחסים ליתרונותיו של השיח המקוון. השיח באינטרנט מהווה למעשה מסגרת בלתי פורמאלית המתקיימת במבנה גמיש ופתוח למיקוח ולחידושים. מסגרת בה מתגבשות צורות שיח הפתוחות לכלל האזרחים, באמצעות תבניות החליפין החברתיות (Social Exchange), המבוססות על הטקסט המקוון באמצעות הצ'ט, "אתר הבית" ה"בלוג" ה"טוקבק", ה"ויקי" (Wiki 9 ) המתחדש, ה-SMS ובקבוצות הדיון למיניהן. היא מהווה אמצעי לתקשורת לחסרי מיומניות בתחום הכתיבה הסדורה, בכך שהיא מתירה השמטת פעלים ומילים, והמצאת מילים חדשות תוך כדי הקלדה, הבעה באמצעות משפטים חלקיים, ניסוחים חסרי ליטוש, והעלמת פסיקים ונקודות כאשר שגיאות כתיב מתקבלות בסובלנות יתר.

אבל החופש בהבעה הוא כנראה, לרועץ לשומרי החותם התרבותי השמרני. לטענתם, היא מובילה להבעה בלתי רציפה ומבולבלת והופכת ל"חגיגה שלא הוזמנו אליה המורים ללשון האנגלית" (דילון 2004), ואולי בכך מקופחת גם פרנסתם של פרופסית המורים.

ההתנגדות לשפה המקוונת יצרה ברית בין הורים מודאגים, קבוצות מורים וממונים על משאבי אנוש בעסקים ולשם כך הוקמה "המועצה הלאומית לכתיבה" (Writing The National Commission on) , שמטרותיה לטפח את רמת ההוראה ולימוד הכתיבה בארה"ב של "המשפחות אמריקאיות, בתי ספר והקולג'ים (NWP)" . לטענת המועצה, הכתיבה המרושלת המועברת בדואר האלקטרוני ובמיסרונים (ה- SMS), מהווה חסם תקשורתי. זאת מאחר ולדידם, כתיבה זו גורמת לשיבושים בשיח העסקי ולחסימת רשתות תקשורת חיוניים. כתיבה משובשת נתפשת על ידה, לפיכך, כבלתי יעילה, וכמעוררת מבוכה. אי הבהירות גוררת התכתבויות חוזרות ונשנות לבירור תכני האינפורמציה המועברים. לטענתם, שפה ברורה הייתה מונעת לפחות את עומס היתר ומשיבה לאינטרנט את סגולותיו כערוץ תקשורת מהיר ואיכותי.

הדרישה ל"החזרת עטרה ליושנה" של הכתיבה הסדורה והמסורתית, היא ניסיון להגדיר אפוא את אופן התפתחותה של התרבות הדיגיטאלית. במידה רבה, ניתן לראות התמודדות זו כריאקציה חברתית למה שמוגדר כ"כאוס לשוני מקוון", ומהווה למעשה סמן לפלורליזם תודעתי באינטרנט. לעומתה, הכתיבה הסדורה מייצגת את המסורת, את הארגון המסודר והפורמאלי (Danet 2001). זהו ביטוי סמלי לסדר חברתי שמוכתבות בו נורמות ברורות וכללי תחביר נוקשים.

המעבר מאטומים לביטים

האם צגי המחשב הם אכן תחליפים לנייר? האם הממשק האלקטרוני יכול להחליף את הנייר? האם הקריאה במחשב יכולה להחליף קריאה של ספרות?

אחד מנביאי התחזיות הטכנולוגיות הוא מיודענו בייל גייטס אשר ניבא עוד בשנת 1997 כי צגי המחשב יחליפו את הניר, וכי המשרד העתידי יהיה נטול ניר! הוא המשיך להתנבא בדרך זו גם בשנת 2000 וטען כי עננה כבדה תיפול גם על עולם הספרות. במדריד, באקדמיה הספרדית המלכותית, גייטס הכריז כי הוא מצפה להשיג את מטרתו הנעלה ביותר לפני מותו בכך שיושם קץ לנייר ולספרים (ענת כהן "ספרות וירטואלית" גלובס 15.10.00). לדעתו, ספרים הם חפצים שאבד עליהם הכלח. הוא טען שצגי המחשב יכולים להחליף נייר בכל הפונקציות שלו. הוא גם עמד על כך שנוסף על היותם של צגי המחשב, מסורבלים פחות, המחשבים לכשעצמם תופסים פחות מקום, ניתן לטלטלם בקלות, מה גם שהתמסורות החדשות באמצעות המחשבים יחליפו את העיתונים והספרים. בחזון זה טמון גם יתרון אקולוגי - הפסקת כריתת היערות, אותה פורענות שבאה לעולם בגלל תעשיית הנייר. אנשים ימשיכו לקרוא, הבטיח גייטס למאזיניו, אבל הם יקראו על צגי מחשב, ועל כן יישאר יותר כלורופיל בעולם (יוסה מ"ו (2001) למה ספרות? , הארץ (31.05). ניתן להצביע בהקשר זה על שני ערוצים נפרדים של נייר המוצאים תחליפים שונים בעידן הדיגיטאלי:

  1. ספרות יפה ואקדמית
  2. עולם העסקים והבירוקרטיה

באשר לספרות היפה, אמצעים חוקיים (כמו זו של גוגל לאחרונה) לדיגיטציה של ספרות יפה ואמצעים בלתי חוקיים של ספרים מבוקשים המועברים ברשת נעשים יותר ויותר שכיחים. כמו כן, ניתן להצביע על צורות חדישות של ספרות ויצירה המיוצרת בתוך ועבור האינטרנט כמו ספרות דיגיטאלית (Electronic Literature Organization) ושירה דיגיטאלית 10 . לעומתם, בעולם העסקים והבירוקרטיה אנו רואים כיצד מסמכים וארכיונים ממוחשבים משלימים ומחליפים צורות מקובלות של מסמכים.

דומה כי גייטס צודק מבחינה טכנולוגית אולם מבחינה התרבות מתרחש דבר שונה. תעשיית הבידור ופיתויי האינטרנט לא מנעו את שגשוגם של חנויות הספרים. במידה מסוימת, ניתן אף להסביר את השגשוג בשוק הספרים כצורת תרבות מחודשת שהיא מעין ריאקציה לתרבות האינטרנט. אבל הסבר זה אינו תופס בגידול צריכת הניר בשוק העסקים (דויטש, 2000). מתברר כי עסקים מבוססי אינטרנט שמספרם הולך וגדל, אינם מסתפקים באישור מקוון ודורשים השלמה מקבילה של העסקאות באמצעות מסמכים מודפסים על גבי ניר. מסמך על גבי ניר מהווה עדין את הדרך העיקרית והמקובלת להוכחה לביצוע העסקה ומהווה רישום מחייב במקרה של בירור הקשור לטעויות בתהליך הדיגיטאלי. על כן, מועדפים גם תדפיסי נייר וגם עותקים אלקטרוניים. מחקרים מראים כי עד כה הדפסת דואר אלקטרוני, עמודי אינטרנט ודומיהם הגדילה את צריכת הנייר ולא להפך. האינטרנט משנה אמנם את הסדר: קודם הפצה דיגיטאלית ורק אחר כך הדפסה, אך עדין עולם העסקים מבקש מסמכים מודפסים המגיעים ליעדם בזמן. אגב, "גם בעידן המחשב הטיפקס מסרב להימחק", וצריכתו עלתה ב - 10% בחמש השנים האחרונות 11 .

הדמוקרטיה הדיגיטאלית

האם ניתן לממש דמוקרטיה שלטונית באמצעות ה"אגורה" הווירטואלית (כיכר העיר האלקטרונית)? בתחילת ה"עידן הווירטואלי" נוצרה ציפייה להעמקת הדמוקרטיה ולהתגברות על מכשוליה המודרניים. בעוד הדמוקרטיה המודרנית סבלה מקושי בייצוג הפרט, האינטרנט יצר ציפייה והבטחה לקיום שיח ציבורי פתוח וחזון הדמוקרטיה הישירה נראה היה כבר, כבר השגה. כלומר שקיפות ופתיחות של מערכות השלטון, מעורבות והשתתפות הציבור בקבלת החלטות באמצעות הטכנולוגיות החדשות.

קבוצות דיון פוליטיות, טוקבקים בהם מגיבים גולשים לטכסטים עיתונאיים (ב- Ynet למשל או בשאר העיתונים המקוונים המוכרים לכם) או בלוגים פרטיים בהם פרשו גולשים את משנתם הפוליטית והרעיונית פרחו, ונראה היה כי ניתן חופש ביטוי למאוויהם הפוליטיים והמחשבתיים של אזרחים רבים.

בנוסף, ערים מרכזיות בעולם העלו ניסיונות של קיום קשר ישיר בין השלטון לבין הגולשים בפרויקטים שכונו "הערים הדיגיטאליות" בערים כדוגמת בולוניה, ברלין, לונדון, סנטה מוניקה ואמסטרדם. עם זאת, ניסיונות עלו נתקלו בקשיים רבים.

נראה כי הטכנולוגיות החדשות לכשעצמן אינן ערובה ליצירת השיח האזרחי עקב המחסומים החברתיים השונים שאינם מאפשרים את הכניסה למרחבים האזרחיים החדשים (New Civic Spaces).

למרות ההיבטים החיוביים שתיאורטיקנים העלו ביחס לדמוקרטיה המתוקשבת (Whitley, 1995; Leighley, 1995), מתברר כי למעשה לא התקיימה הצבעה אלקטרונית באף אחת מהערים הדיגיטאליות (Digital Cities) שציינתי.

אומנם, נרשמו מקרים של גיוס אזרחי באינטרנט בקרב תנועות המתנגדות לתהליכי הגלובליזציה (בסיאטל למשל); במקרים של שביתות המוניות או התנגדות אזרחים ל"חברות על", (דוגמת "היום ללא סלולארי" בישראל שהחל באינטרנט וגלש למדיומים נוספים).

דומה כי כל זמן שהשיח של החברה האזרחית בא לכדי ביטוי בקבוצות דיון וולונטריות, א-סינכרוניות, המשוחררת ממגבלות של זמן ומקום, הן פועלות ברמה זו או אחרת, אולם כאשר החל תהליך ההתמסדות יעילותן פחתה. כך, לטווח קצר נראה כי האינטרנט הרחיב את שיח האזרחים, אולם יכולתו לנוע ולהפוך כמוקד השפעה מרכזי וכמתווך לדמוקרטיה ישירה עדיין נתון בספק.

ציפיות ואכזבות מולידות התפתחויות חברתיות חדשות

דיון בציפיות האינטרנט, בתקוות ובאכזבות הינו יותר מדיון אינטלקטואלי ב"מה חשבנו ומה ראינו". בניית החזון של הטכנולוגיה נקשר לא רק בדמיון האנושי אלא גם במערכות כלכליות וחברתיות מורכבות. קובעי מדיניות ניזונו מדימויים ומציפיות על האינטרנט, ובאמצעותם פיתחו דרכי התמודדות, וניסו לארגן מחדש את ההתנהגות החברתית הכולל יצירת מערכים של חינוך, עבודה מרחוק, שינוי אופן

הכתיבה והחוויה האנושית. המדע הבדיוני שהיה נחלתם של סופרים הפך בזמננו למעוזם של קובעי מדיניות, תעשיינים ואחרים. אכזבתם והתפכחותם מהקליטה החלקית ומהתוצאות הבלתי צפויות של האינטרנט הפכה את עניין הציפיות והאכזבות מהעידן הווירטואלי לעולם מורכב ודינאמי בה כל ציפייה מולידה התפתחות חברתית חדשה ומזמנת קבוצות של מיזמים ליצירת אלטרנטיבות חדשות. מבחינה זו "העידן הווירטואלי" לא זו בלבד שלא הסתיים בשנים האחרונות אלא אף מתחדש ומוצא ערוצים חדישים לביטוי.
***
מאמר זה מתבסס על מעקב שהמחבר עושה בשנים האחרונות על השפעת האינטרנט על החברה. מתוך ההתבוננות בציפיות ובאכזבות המתחדשות לבקרים בעידן הווירטואלי ניתן לקבוע כי הן מעניקות שדה מרתק שימשיך להצית את דמיונם של עתידנים, סוציולוגים וחוקרים שונים למשך זמן רב.


[מבוסס על הרצאה על הנושא "המרחב הווירטואלי בתחילת 2005- תקוות, הבטחות, אשליות ומציאות" - כנס אינפומידע 2005.]

מקורות בעברית

  1. איי אף פי YNET צרפת מכריזה מלחמה על גוגל 21.03.05
  2. איי פי א רה"ב: פסיקה עשויה לחייב בלוגרים לחשוף מקורותיהם 06.03.05
  3. ג'ונסון ר'(2005) "גם בעידן המחשב הטיפקס מסרב להימחק" דה-מרקאר 19.5.2005 (ניו-יורק טיימס)
  4. דנון י '(2005) ביהמ"ש: לעיתונים אין זכויות יוצרים במודעות "דרושים" גלובס 6.3.2005
  5. חרומצ'נקו י' (2005) כ-120 אלף תלמידים לא הגיעו ללימודים 2.3.2005
  6. טאובמן ת' (2005) "המשבר בהשכלה הגבוהה: קונים פחות ספרים" 2.3.2005
  7. כנס מו"ח (2005) פרק התקשוב בדו"ח דוברת
  8. ליבס ת' () Talk Shows: המרחב הציבורי החדש?
  9. מור ג' (2005) הישראלים מאמינים יותר לחדשות ברשת ( 23.02.05)
  10. מור ג' (2005) "שביתת האינטרנט": דור ה-SMS דיבר
  11. מור ג' (2005) הבלוגרים: כלבי השמירה של כלב השמירה? 16.02.05
  12. סמוחה ש' (1993) ש מישהו יוריד את הזבל (ספאם) 19/08/03
  13. פלוצקר ס' (2005) "מהו קסמה של הישרדותה של המילה המודפסת ולא הכתובה". מוסף ידיעות אחרונות ( 25.2.2005)
  14. פרי י' וצפתי י' (2005) "צריכת חדשות באתרי האינטרנט" [PDF file] מכון חיים הרצוג פברואר 2005

References

  1. Binfield K. (2004) (ed.) Writings of the Luddites. Baltimore and London: The Johns Hopkins University Press.
  2. Bongsik Shin (2003) Telework effectiveness: task, technology and communication fit perspective
  3. Bongsik shin (2003) Telework: Breaking the Myths
  4. Bonk, C .J.(2004) The perfect e-storm: [PDF file] Emerging technologies, enormous learner demand, enhanced pedagogy, and erased budgets.
  5. Children Go Online www.children-go-online.net
    Findings from the UK Children Go Online project
  6. Horning A. S. (2003)
  7. ELECTRONIC READING: EMERGENCE IN ONLINE TEXT. The Reading Matrix 3(3) November
  8. Joanne H. Pratt (2002)
  9. A Telework America Research Report of the International Telework Association & Council
  10. Kapor, M. & Barlow, J. P. (1990) Across the electronic frontier
  11. Kress, G.(2004), Gains and losses: New forms of texts, knowledge, and learning. Session presented. (March).
  12. Livingstone S. & Bober M. (2004) UK Children Go Online (UKCGO)
  13. luddism
  14. Mario Vargas Llosa (2001) The Premature Obituary of the Book Why Literature?
  15. Net.Worker Quick Stats
  16. Newell E.(2004) "OPM report shows telework numbers far below goal" May 21, 2004
  17. POEMS THAT GO
  18. Stoll, Clifford (1995) Sillicon Snake Oil: Second Thought on the Information Highway
  19. New York : Anchor Books
  20. Telecommuting surveys
  21. The Electronic Literature Organization (ELO)
  22. Wolfson D. (2005) What's holding e-learning back? Training Magazine 1.1.2005
  23. futurist history peering at where the Internet is going

הערות שוליים

  1. הסיפור על האקר צעיר הלומד על טבעה האמיתי של המציאות בה הוא חי, ומצטרף לקבוצת מורדים כדי להלחם בשליטים שלה.
  2. Baker A. (2006) Double Click: Romance and Commitment of Online Couples
  3. "העבודה מרחוק (Telework) כשינוי בתרבות הארגון", (2001) משאבי אנוש 159: 40 -44 .
  4. "הלימוד המתוקשב" - רעיון מבטיח או כישלון עסקי" (2001), ניהול 143: 17 - 21
    "הפאן החסר בלימוד המתוקשב, משאבי אנוש" (2002) 169 : 44 - 48 .
  5. "מלחמת השפות הדיגיטאלית: מקומה של ה"שפה הכתובה" בשיח המקוון", (מרץ 2005 ) ב"מגזין ברשת" של איגוד האינטרנט הישראלי.
  6. "האם החלו העצים לנשום כבר לרווחה?", משאבי אנוש (2000), 147: 33-29.
  7. "הדמוקרטיה ברשת והמרחב הציבורי הווירטואלי כמגזר רביעי", ( יוני 2003) ב"מגזין ברשת" של איגוד האינטרנט הישראלי.
  8. "OPM report shows telework numbers far below goal" May 21, 2004
  9. הוויקי (wiki) הוא מסגרת שיח הנוצרת על ידי אורחיה. הרעיון עצמו החל עוד בשנת 1995 על ידי וורד קנינגהאם (Cunningham) אבל רק לאחרונה זכתה הוויקי לעדנה. הוויקיפדיה (Wikipedia) כתרבות יצרה בינואר 2001, את האנציקלופדיה החופשית המבוססת על כתיבה של מתנדבים שיש לה אף גרסה בעברית.
  10. Kress G. (2003), Literacy in the New Media Age, London: Routledge,
  11. רוברט ג'ונסון הארץ, 19.5.2005 תרגום המאמר מניו-יורק טיימס.


תגובות
אלמוני 2009-10-26 22:03:35

ברשימה המקורות של אזי לב-און אודות ההשלכות החברתיות והפוליטיות של האינטרנט
link:http://homepages.nyu.edu/~el322/HebrewPieces.doc
אלמוני 2009-10-26 22:02:42

מומלץ: ד"ר עטרה פרנקל-פארן סמינריון: "אינטרנט: איך לא ליפול ברשת" בר-אילן
link:http://www.biu.ac.il/SOC/soclib/socilStudies/frenkelfaran520.doc
אלמוני 2009-10-26 22:02:12

מועתק : נאורה שם-שאול "האימפקט של האינטרנט"( קורס 1264) חוג הנדסת תוכנה, מסלול התמחות "אינטרנט". מפגש מס' 7 - הפער הדיגיטלי
link:http://www.digicult.net/mediawiki/index.php/הפער_הדיגיטלי
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות