אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט
   

» כל המאמרים

2004 אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט
          (3 Comments)
אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
פברואר 2004

המשמעויות של אתיקה ואמינות בעיתונות נעשות יותר ויותר אקטואליות בעידן בו הולך ומתרחב הנתח של התקשורת המקוונת מתוך כלל התקשורת, ויתכן כי מבחינה מושגית המדובר במהפכה ממש המשנה לא רק את עומק תפוצתם של סוגיות אתיות קיימות בתקשורת, אלא יוצרת תנאים להיווצרותם של סוגיות מסוג חדש.

ראשית, כדאי לציין כי האינטרנט הולך ותופש מקום מרכזי כזירה להעברת מידע ואקטואליה. עוד בשנת 2000 הייתה לאינטרנט השפעה מינורית על דעת הקהל בבחירות בארה"ב אולם מאז חלה עליה של 9%, לעומתה ירדה הקריאה בעיתונות היומית ב - 9% וירדה הצפייה בטלוויזיה ב - 6% (PEW 11.1.04).

בישראל על פי הסקר השנתי של (TGI), עלה ממוצע הגלישה השבועי מ-100 דקות ב-2000 לכ-137 דקות ב-2003, לעומתה ירדה הקריאה בעיתונים היומיים מממוצע של כ- 36 דקות ליום בשנת 2000 לכדי 31 דקות בשנת 2003 (קורן-דינר: 2004. 14.1). מהנתונים הללו עדין לא ניתן להסיק האם קימת תחרות בין התקשורת המסורתית לבין התקשורת המקוונת? ומה השפעתה של התחרות על האתיקה והאמינות?

יש הסוברים, כמו סבר פלוצקר, כי פריצת האינטרנט הניעה את עיתונאי הדפוס להקפיד על אמינות ועל אתיקה מאחר והיא פטרה את עיתונות הדפוס מהצורך לרדוף אחר הכותרת האחרונה ואפשרה לה להתמחות בפרשנות. (מור 2001). כלומר, קיימת השלמה בין התקשורת המודפסת לווירטואלית. אלו גם ממצאי הסקר של חברת ''מדיה אודיט'', שציטטה לאחרונה, שרית פרקול ( מעריב 21.1.04), אשר קבע כי ''אתרים של עיתונים הם שלוחה של העיתון המוסיפים קהל קוראים למהדורה המודפסת".

בין אם צודקים הסקרים ובין אם צודקים העיתונאים קימת כנראה, הסכמה כי שוק התקשורת הווירטואלי מאיים על עצמאותם של העיתונאים ובהיותו מקור להטרדה בחופש הדיבור. מקורו של האיום איננו נובע מקרב המערכת הפוליטית, השלטונית או בעלי ההון כמקובל בעבר, אלא מצד הגולשים (בירנהק 2003: 195). הגולשים נהפכו למגיבים פעילים המתמחים בפרשנות ובהשגת מקורות מידע חלופיים והמוחים באמצעות הטוקבקים והבלוגים נגד כתבות על פגיעה באתיקה, בחוסר אמינות שבמידע ועל אי- הסכמה לתכנים ובכך נהפכו למעין "ועדת תלונות" התחליפית חלקית בפונקציה של השמירה על הקוד האתי של מועצת העיתונות.

ארכיטקטורה האינטרנט מאפשרת למידע להיות זמין בכל עת ולכן ניתן להביא את המידע המדויק ביותר לכאורה, ללא תקלות כלל (כרמי 2003), אולם למעשה, התקשורת הווירטואלית נחשפת צורות שונות של שמירה על האתיקה והאמינות באתרי התוכן המגוונים.

בעוד שב"עיתונות הרשתית" (כדוגמת TheMarker.com), בה האקטואליה מתעדכנת כחדשות שוטפות במשך 24 שעות ביממה, והניתוחים והפרשניות הם של חומר מקורי שנכתב בזמן אמיתי לאינטרנט, השמירה על אמינות ואתיקה ניתנת להיעשות על ידי שיכתוב לאחור, או/ו בפרסום תגובה בצמוד לכתבה המקורית מיד לאחר פרסומה במידה ונתגלה בה מידע לקוי ושגוי ואף ניתן להעלים כליל את הכתבות שבהם נתגלו הפגמים.

לעומתה עיתונות ה"כלאיים", המשלבת את המהדורה המודפסת עם המהדורה הווירטואלית של העיתון, והמידע משודרג להיפר- טקסט בפורמט אינטרנטי. בדיקת האמינות והשמירה על הקוד האתי יכולה להיעשות בשני שלבים פעם במהדורה המודפסת ופעם במהדורה המקוונת.

אבל לעומתה, ה"עיתונאות האלטרנטיבית" שרבים מהעיתונאים יתנגדו לכנותה כך, הכותבים שם המשתמשים לעיתים, בטרמינולוגיה עיתונאית כמו "אתרי חדשות",קרדיט, סקופ ובלעדיות, אינם כפופים באופן מובהק לקוד אתי, למערכת של אחד העיתונים או לכל סמכות אחרת. בצורה זו של מסירת מידע דמוי עיתונות הנלקח ממקורות שונים, ומתפרסם באמצעות פורומים, בלוגים אישיים ובאתרים עצמאיים ניתן בקלות לטשטש בין עובדות לשמועות.

שאלות אתיות אלו, של אמינות או אחרות, באות לכדי ביטוי בחוסר ההתאמה שבין הערוצים השונים של התקשורת, החושפים חריגות אתיות, ומהוות את היסוד לשינוי בדפוסי האתיקה במערכת תפוצת המידע. שינויים המשתלבים בתמורות החלות בשדה התקשורת בעקבות משברי האתיקה התכופים.

אולם דומה כי הבעיה של אמינות ואתיקה בעיתונות בעידן האינטרנט אינה רק בעיה של הארכיטקטורה של האינטרנט אלא קשורה בשינויים מהותיים יותר בתרבות התקשורת בכללותה. בכך למשל, העיתונות המודפסת חוותה בשנה החולפת משבר באמינות ובאתיקה שהתבטאה ב"טראומת בלייר" הקרויה על שמו של ג'ייסון בלייר (וואלה 5.6.03) כתב ה"ניו יורק טיימס", שנתפס בפרסום של לפחות 36 קטעים מועתקים, ציטוטים מפוברקים ודיווח שקרי מאז אוקטובר 2003. פרשת בלייר חרגה בהרבה מדלת אמותיו של "הניו-יורק טיימס" היא הכפישה את ענף העיתונות כולו, יצרה פרנויה בקרב הקהילה העיתונאית באמריקה, מאז מתאמצת העיתונות להתמרק מכל רבב של חשד לחריגה אתית (ניר 2004). היא גם הביאה להתפטרותם של העורך הראשי ועורך המשנה של העיתון "ניו יורק טיימס", הול ריינס וג'ראלד בויד. המערכת החדשה יצרה אף תפקידים חדשים בפונקציה של "שומרי סף": "עורך ציבורי", שתפקידו לערוך סטנדרטים וכן תפקיד המיועד לפקח על הסטנדרטים העיתונאים ולהדריך בנושאי האתיקה וכן עורך שיפקח על הקריירה המקצועית של העיתונאים (נעמי כרמי). דומה כי אפקט בלייר גרם גם להתפטרותו בינואר 2004 , של ג'ק קלי, אחד הכתבים הבולטים והאמינים של היומון הארצי האמריקאי "יו-אס-אי טודיי" (ניר 2004).

מקרה זה מדגים כיצד המערכת המוסדית הגיבה לבעיות קלאסיות של אתיקה. במקרים אחרים בעידן האינטרנט, יחסי הגומלין שבין ערוצי המידע חושפים משברים אתיים. זהו, למשל, המקרה של העיתונאי הצרפתי אלן הרטוג אשר פוטר מתפקידו כסגן עורך באתר האינטרנט של העיתון "לה קרואה" (La Croix), לאחר שפרסם ספר, (הספר " La Guerre a Outrances", פורסם בהוצאת קלמן לוי), אשר התייחס לדיס-אינפורמציה שמסרה התקשורת הצרפתית בנושא עיראק, בעיקר על ידי הפרשנים במערכות העיתונים הפריסאיות, שהביעו ביטוי לרגשות אנטי אמריקאיות ולא מסרו דיווח מהמלחמה בשטח. (הספר סקר מידע שהופיע בעיתונים "לה מונד", "לה פיגרו", "ליברסיון", "ווסט-פרנס". לדוגמא משווה הרטוג בין הכותרות שהוקדשו בפרק הזמן הנקוב לסדאם חוסיין, לנשיא ארה"ב ג'ורג' בוש ולראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר. סדאם, לדבריו, זכה ל-29 כותרות שליליות, לעומת 135 לבוש ולבלייר. מנהיגי הקואליציה תוארו בעקביות כאלימים, אימפריאליסטים, פונדמנטליסטים וחסרי תבונה).

הספר, לטענת מערכת 'לה קרואה', פגע במוניטין העיתון ובסמכות עורכיו הראשיים ועורר תהיות לגבי האתיקה המקצועית של עובדיו. על פרסום הספר חל בצרפת בינתיים, מעין "חוק האומרטה" המהווה את חוק השתיקה של המאפיה. במידה ואנו מקבלים את טענותיו של הרטוג, לפיה העיתונות הצרפתית הפכה לפרשנית בטבעה, ובעלת מימדי פיקוח פנימיים חזקים, עולה שאלה באשר לזיקה שבין הפרשנות והאמינות, והאם אנו מצפים לאותן אמות מידה של מהימנות בידע שהוא פרשני בעיקרו?

האם ייתכן כי עיקר המידע הבלתי תלוי (עד כמה שהדבר ניתן) יצמח בתקשורת המחשב ובתתי הז'אנרים שהוא יוצר? מושגים רבים המקובלים בעולם התקשורת מקבלים משמעויות שונות בעידן האינטרנט כמו למשל, חופש הדיבור, זכות יוצרים, מהירות תגובה, ואפילו המושג עיתון. אחת הדוגמאות שבה לא נקלט השינוי, היא ההחלטה של מועצת העיתונות (13.01.03) בישראל לכלול בהגדרת המושג "עיתון" גם את אתרי התוכן באינטרנט, כלומר לכלול את העיתונות "הרשתית" ועיתונות ה"כלאיים" תחת אותו קוד אתי קונבנציונאלי.

החלטה זו נושאת עמה אתגרים ומזמנים חשיבה מחודשת מכמה בחינות:

  • ההחלטה עשויה לפגוע בחופש הביטוי באינטרנט (בירנהק 2003). יש הסוברים כי המניע להחלטה אינו אלא ביטוי לחששם של בעלי השליטה בעולם העיתונות הטרום-אינטרנטי מפני ערעור על יחסי הכוח והשליטה הקיימים.
  • בקוד האתי של העיתונות נקבעו גם דרכי האכיפה (סעיף 25: השעיה מעבודה עיתונאית והפסקתה), אשר לא הוכיחו את יעילותן בעיתונות המסורתית (לימור ומן 1997) ולא כל שכן בתקשורת המקוונת.
  • הקוד האתי הוא מרכיב מרכזי בפרופסיה של העיתונאים, ואינו מקובל על גולשים שאינם שיכים לפרופסיה.
  • הבלוגוספירה ודומיה מהווים ישויות עצמיות מעין "ערי מקלט", לאלו המבקשים להימלט מכבלי האמינות והאתיקה.

הבלוגוספירה שהפופולאריות שלה עולה בהתמדה, מהווה כמקור מידע המתעצם במצבים מסוימים כמו בעת מלחמת "חומת מגן" (אפריל 2002), בה הופץ מידע בפורומים ובבלוגים על נפילתם של שלושה עשר חיילי מילואים בפעולת צה"ל בג'נין בפחות משעה לאחר תחילת האירוע, (בירנהק 2003:173). בלוגרים עצמאיים פעלו גם במהלך הקרבות במלחמת עירק, תקופה בה מוסך ערפל תקשורתי אשר העיב על הדווח מהשטח.

מקרים אלה, בני התקופה האחרונה, של הבלוגוספירה, העיתונות הצרפתית והאמריקאית בתקופת מלחמת המפרץ, מחדדים את הבחנתנו ביחס לדינאמיקה בין ערוצי התקשורת השונים המתחוללים על רקע הלחצים והגבולות המאותגרים של העיתונות.

גם השמצות לא חסרות בתחום מתפתח זה ומאמר עוקצני המופיע בדואר חשמלי והמיוחס לאחד "גרפו מני" מכריז על פתיחת בלוג למיוחסים בשם "נשימות" ( כל קשר ל"רשימות" מקרי בהחלט). "גרפו מני" מספר כי הוא פיתח "קריירה נאה ב"גלובס" וב"דה מרקר", וכי כתב המון ל"וואלה" ו"לנענע". גם ב - Ynet נתנו לו במה על מנת שיוכל בה "להשחית בה מילים". אולם בשנתיים האחרונות הוא מקבל "פידבקים לא מחמיאים מקוראים שאינם ברמה שלו שיורדים עליו... לטענתו משהו התחיל לכרסם במעמד שלנו". ... אנחנו, הכותבים האיכותיים, הרגשנו ברוח גבית נושבת בעורפינו. המצב החמיר כשמישהו ייבא את הבלוג מאמריקה. פתאום כל גולש ברשת החליט שהוא גם יכול לכתוב. כל גולש פתח אתר, והעלה בו את התכנים שכתב. הוא יכול היה לכתוב על מה שהוא רצה, לתת קישורים לדברים שראה ושמע. הוא יכול היה לעלות את התכנים מתי שרצה. לא היה לו דד ליין, חופש מוחלט. אין עורך, אין דד ליין, אין צנזור, אין אתיקה עיתונאית... פתאום, גם העיתונים שבהם עבדנו ציטטו קטעים מהמקומות הללו. ואנחנו... בפעם הראשונה הרגשנו מצוקה אמיתית. ... אנחנו, אילו שבנינו את האינטרנט בישראל, אנחנו המצאנו אותו, אנחנו פיתחנו אותו, אנחנו אילו שבלעדינו לא היה תוכן עברי בארץ, ככה עושים לנו? שוכחים אותנו? ". על מנת להציל את המצב החליט כאמור, המכונה גראפו מני עם עוד שבעה חברים להקים בלוג למיוחסים.

"העיתונות האלטרנטיבית" משמשת גם במה לעיתונאים חובבים התובעים לעצמם קרדיט על סקופים ווירטואליים. למשל, הבלוגר איתן כספי, המכנה עצמו כ"הוגה דיגיטאלי וקופירייטר אנלוגי", דרש קרדיט מ - YNET על כתבה שפורסמה ב-7.10.03 שמקורה בסוכנות הידיעות הצרפתית (AFP) ופורסמה באתר האישי שלו בעברית ב"רשימות" יומיים לפני פרסומה ב - YNET (5.10.03 ), (מור 2003). ( מר איתן כספי מבקש להבהיר כי הקרדיט שבקש ולא דרש, כפי שזה מופיע בטעות בכתבה, לא נתבקשה עבורו אלא עבור כותב אחר ב"רשימות" וזאת על פי יוזמתו של מר כספי.)

ואולם המושגים של סקופ ובלעדיות הולכים ונעלמים ממילון של העיתונות הרשתית שכן ידיעה שהופיעה באתר כלשהו עשויה להופיע באתרים רבים אחרים באופן מידי. גם המושגים של חופש המידע וצנעת הפרט מקבלים משמעות חדשה בטרמינולוגיה העיתונאית. לטענת הבלוגריות ("שירה מותק") לקח ממנה העיתונאי ארז ארליכמן, את המקום האחד שהיה באמת שלה. על כך מוסיפה הבלוגרית שרה הורניק, כי הבלוגוספירה הוא תחום סיקור שיש לפתח בו מערכת כללים חדשה שבה צריכה התקשורת לבקש מהגולשים רשות לפרסם את הקישור לבלוגים (סמוחה 2004). לאחרונה ממש (סמוחה 27.1.04) התבשרנו על מהדורה חדשה של בלוגים מבית היוצר של תפוז הכוונה ל"בלוג TV" שאין בהם שום קשר לעיתונות, המבליט מאד את הצורך של חלק מהגולשים לחופש הבעה מלא עד כי אקסהיביציוניזם וירטואלי על גבול הפורנו.

לסיכום, לאתיקה ולאמינות בעיתונות בעידן האינטרנט השלכות רבות מעבר למשמעותן המוסרית גרידא. ראיה זו מעלה מספר שאלות יסוד:

  • האם בסיסי הלגיטימציה של העיתונות המיין סטריימית הולכים ומתערערים על חשבון צמיחה של עיתונות רב קולית (ואידיאולוגית) הניזונה מארגון מחודש ומשא ומתן מתמשך על גבולות האתיקה בתוכה?
  • מהו מיקומו של העיתונאי בעידן האינטרנט?
  • ואולי חשוב מכל, היא שאלת האינטגרציה והסולידאריות החברתית בעידן האינטרנט המבזר את לקוחותיו, ומאתגר מחדש את שאלת מיקומה ותפקידה ההיסטורי של העיתונות כזירה מתווכת ומוקד להסכמה בחברה הדמוקרטית המודרנית.

[ מבוסס על דברי פתיחה שנאמרו בדיון על אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב ב - 10.2.04.]

מקורות בעברית

  1. אדלסון ס'(2004) - "דיווחים לא מהשטח" הארץ (30.1.04)
  2. אוחנה ד' (2003) -"החברה האזרחית" ומבקריה " תרבות דמוקרטית 7: 9 - 48 רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן
  3. דותן א' - קונספציה
  4. בירנהק מ' (2003) -"אתיקה עיתונאית ברשת: על הסדרה עצמית, חופש העיתונות, כוח ותחרות" פתו"ח 5: 173 - 214
  5. גולדמן ד' (2004) - פרויקט Y למתקדמים: על בלוגים מצולמים (YNET 23.01.04)
  6. "גראפו מני" (2003) - "איך דפקנו את הבלוגוספירה הישראלית העממית" ( edoar 22.5.03)
  7. האגודה לזכויות האזרח בישראל (2003) - "החקירה נגד 'אינדימדיה' - מסע הפחדה שפוגע בחופש הביטוי באינטרנט" (23.12.03)
  8. הכנסת - "הודעה לעיתונות מטעם ועדת המדע והטכנולוגיה מישהו מטפל בפושעי המחשב" ( 06/01/2004)
  9. הדר ד' - פוסט אקסהיביציוניזם ( מוסף "הארץ" 16.01.04)
  10. הלמו - להחיל את כללי האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות על עיתונות אינטרנט
  11. וואלה (5.6.03) - התפטרו העורכים הבכירים של הניו יורק טיימס
  12. וואלה (13.1.04) - סקר: גדלה השפעתו של האינטרנט במרוץ לנשיאות
  13. וינוקור ג' (2003) - עיתונאי צרפתי כתב על "הדיווחים האנטי-אמריקאיים" בארצו - ופוטר" הראלד טריביון (הארץ 30/12/2003)
  14. כרמי נ' (2003) - "אתיקה? באינטרנט? סליחה?!" (קפטן אינטרנט 30.3.1999)
  15. לימור י' ומן ר' (1997) - "אתיקה עיתונאית" איסוף מידע, כתיבה ועריכה. ת"א, האוניברסיטה הפתוחה.
  16. מועצת העיתונות בישראל - הועדה לנושא מועצת העיתונות והאינטרנט
  17. מור ג' (2001) - לוחמי המודם מסתערים קדימה ( 12.01.01 YNET)
  18. מור ג' (2003) - "התקשורת החדשה" (YNET 14.11.03)
  19. ניר א' (2004) - זו לא המשטרה שמצותתת, זה העורך הראשי" (הארץ 14.1.04).
  20. סמוחה ס' (2004) - "הקו החם" ( 8.01.04)
  21. סמוחה ס' (2004) - "הקרחאנה של תפוז" (קפטן אינטרנט 27.01.04 )
  22. סמוחה ס' (2004) - סערה בביצת האינטרנט הישראלית (13.1.04)
  23. עמית ע' (2003) - "עיתונאי שקרן שלי" (YNET 12.05.03)
  24. פרקול ש' (2003) - השכנים החדשים בבלוג" (מעריב 27.05.03)
  25. פרקול ש' (2004) - "מחקר: האינטרנט לא מאיים על העיתונים" ( מעריב 21.1.04)
  26. קונפורטס י' (2003) - "על אתיקה ו- IT" ( pcplus 01/06/03 )
  27. קופמינץ י' (2004) - "הבלוגרים המובילים בישראל" (YNET 19.1.04)
  28. קורן-דינר ר' (2004) - סקר TGI: האינטרנט פגע באמצעי המדיה הוותיקים" וואלה TheMarker.com
  29. שחם ד '(2003) - חופש הדיבור בדמוקרטיה" (הגדה השמאלית 23.9.03)
  30. allmarketing - "אינטרנט ועיתונות -לאן?" ( 5.1.04}
  31. "הבלוגרים המובילים בישראל" -

References

  1. Ethics: will you be properly cared for?
  2. Orlowski A. (2003) - Google to fix blog noise problem (9.5.03)
  3. Orlowski A. (2003) - Anti-war slogan coined, repurposed and Googlewashed... in 42 days (4.3.03)
  4. The Pew Research Centre (11.1.04) - Cable and Internet Loom Large in Fragmented Political News Universe

    Perceptions of Partisan Bias Seen as Growing, Especially by Democrats

  5. Vinocur J. (2003) - "Journalist fired for book critical of French newspapers" International Herald Tribune (29.12.03)

.
תגובות
מרכז ההדרכה לתקשוב של משרד החי 2011-11-24 22:01:31

המאמר מועתק במלואו במאגר המאמרים של מרכז ההדרכה לתקשוב של משרד החינוך במחוז הדרום
http://www.edu-negev.gov.il/merkazh/etika/perents%20and%20teacher/etika%20in%20magazine.doc
אלמוני 2009-10-26 23:37:40

בכנס באוניברסיטת תל אביב על "אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט" (10.2.2004). בהנחית ד"ר יעקב הכט פאנל בהשתתפות איתן אבריאל - TheMarker; עו"ד נעמי אסיא; יובל דרור - הארץ; יון פדר - Ynet; יהודה קונפורטס - אינפורמיישן וויק ; ושרית פריקול, כתבת האינטרנט של מעריב.
Posted image
אלמוני 2009-10-26 21:36:07

בחינת מתכונת "מבוא לתקשורת המונים" – 1 יח"ל (מספר שאלון 49104)
עיתונות מודפסת ומקוונת- מודל כספי "...קיימת השלמה בין התקשורת המודפסת לווירטואלית (באינטרנט) ...ממצאי הסקר של חברת ''מדיה אודיט'' קבע כי ''אתרים של עיתונים הם שלוחה של העיתון המוסיפים קהל קוראים למהדורה המודפסת..." (אתיקה ואמינות בעיתונות בעידן האינטרנט, ד"ר יעקב הכט מתוך מגזין איגוד האינטרנט הישראלי):
ציין והסבר בקצרה את ארבעת (4) השלבים במודל התפתחות היסטורי של אמצה"ת (על- פי פרופסור דן כספי). (10 נקודות)
ציין ונמק באיזה שלב נמצאת העיתונות המודפסת ביחס לעיתונות המקוונת על-פי הפתיח בשאלה. (10 נקודות).
link:http://194.90.43.3/class/gabi/matkonet.doc
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות