המעמדות החדשים של הקפיטליזם הווירטואלי
   

» כל המאמרים

2000 המעמדות החדשים של הקפיטליזם הווירטואלי
          (0 Comments)
המעמדות החדשים של הקפיטליזם הווירטואלי גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
מאי 2000


בתחילת האלף השלישי מטרידות את העולם בעיות הקשורות לעושר, לעוני ולקנאות הדתית, בעיות שלכאורה אינן קשורות להתפתחות האינטרנט. אולם למעשה הטכנולוגיה של האינטרנט עלולה להיות אחד המקורות להתרחשויות חברתיות בלתי צפויות. האינטרנט עלול לחזק את אי-השוויון בחברה ולהגדיל את הפער בין המעמדות. לכן שאלה מרכזית מאד קשורה למשמעות הכלכלית של המידע. האם קהילת "המחוברים לאינטרנט", הכוללים גם צרכנים עסקיים וגם צרכנים תוכניים, מהווה קבוצה סוציו-כלכלית נפרדת המפרידה בין "בעלי המידע" לבין "חסרי המידע", הפרדה שעלולה להגביר עוד יותר פערים אחרים הקיימים כבר בחברה, כמו הפער בין העשירים והעניים, בין ה"עולם האינטרנטי" לבין "העולם השלישי" וגם יכולה לחזק את החיץ הקיים בין חילוניים לבין בעלי אמונה דתית.

רשת האינטרנט העולמית מתפשטת ומתחברת בהדרגה לכל מחשבי העולם והיא נחשבת בצדק כמהפכה המשנה בשלבים את סדרי הטכנולוגיה, התרבות והחברה (הכט,2000). בשלב ההתפתחות הנוכחי אין למחשב כשלעצמו שום משמעות ללא האינטרנט. למעשה, מכירת מחשבים היא כיום שירות כניסה לאינטרנט. שלב נוסף יסתיים רק כאשר כל המכשירים יהיו מחוברים לרשת תקשורת אחת, שתכלול את מירב המכשירים הבאים: מחשבים אישיים, מחשבים נישאים, פקסים, מדפסות, ביפרים, וכן טלפונים קוויים וטלפונים סלולריים. התקשורת החדשה מיועדת בעיקר לקהילת אנשי העסקים הזקוקים למידע בזמן אמיתי, 24 שעות ביממה. אולם יתכן כי רק קומץ קטן של אנשי עסקים יכולים להרשות לעצמם, ואולי גם צריכים זאת מבחינה עסקית, הם שישלטו על הטכנולוגיה ויצטרפו למעמד הקפיטליסטים של הכפר הווירטואלי. בעוד תקשורת זו עלולה להיות מיותרת לציבור "מחוברים" מסוים ולההפך לרבים אחרים לסיוט וירטואלי.

יש לזכור כי בשלביה הראשוניים, של התפתחות האינטרנט (1969), כאשר השרתים המרכזיים היו באוניברסיטאות ברחבי ארה"ב, היה המסר העיקרי שיפור הקשר בין אנשים בעולם, תוך הדגשה על הספקת תכנים מגוונים במונחים של רשתות צבא ואקדמיה. אז השימוש המסחרי לא עלה על דעתו של איש, בעוד שבשנים האחרונות, ובעיקר בשנה "החולפת" מוקדשת עיקר תשומת הלב לעסקים. בשלב הנוכחי של התהליך בונה העולם העסקי האינטרנטי את "מאגר המחוברים", המהווה את הנכס הכלכלי החשוב ביותר של הכלכלה הוירטואלית. זאת כבסיס להגדלת ההכנסות בשלב הקרב והולך של ההתפתחות העסקית. אנו נמצאים עדיין בעיצומו של תהליך פיתוח טכנולוגיית האינטרנט, המיועד ליישום האפשרי בעולם העסקים, אולם טרם ניתנה תשומת לב מספקת בשלב הזה לכל המשמעויות החברתיות, שאינן בהכרח רק בתחום העסקים.

"באג 2000" - כחג חילוני

נתייחס תחילה לנושא הקשור לאמונה דתית ולהתפתחות האינטרנט. למרבה ההפתעה גם השפעתה של האמונה הדתית עלול להשתלב במהפכה הדיגטלית. ניתן להדגים זאת בתיאור היתולי על הקשר האסוציטיבי הקיים בין אמונות ומנהגים דתיים לבין חג המילניום החדש. הדת החילונית נחגגה, בכפר הגלובלי בן מאה השמונים הבקתות, בצורה דומה בכל העולם ועל פי יודעי דבר ההוצאות עלו 600 מיליארד דולר. אחד מסממני החג המכונה Y2K Y= year; 2=2; K =kilo = 1,000)), היה "באג 2000". משמעותו של הבאג נקבעה כבר על פי נבואות אפוקליפטיות שהועלו לפני כמה מאות שנים ואף ניתן לקשרה לנבואות בדבר "יום הדין הסופי" ואף למלחמת "גוג ומגוג". ניתן לתאר, את החג החילוני, גם במונחים של מנהגי היהדות - "היום הגדול והנורא" יום שבו קורקעו מטוסים ופסקה תנועתם של מירב המטוסים בעולם מחשש של פגיעתם של "המלאכים הרעים", "הבאגים". ניתן לראותו כיום-כיפור בו אסורה כל מלאכה. אף האיסור על כל שימוש באינטרנט לשלושה ימים - ניתן ליחס באופן אנלוגי, למנהג של ה"מוקצה": האיסור בנגיעה בחפצים מסוימים בשבת, או האיסור בקיום יחסי מין בתקופת "הנידה". את הדינים הקשורים לביעור החמץ בערב פסח ניתן לראות בהוראות שנתנו בדבר הניקוי של "הבית הדיגיטאלי" וההמלצה לרכישת ציוד חדש ההולם את החג החילוני. גם "תעודת הכשר" ניתנה לכל המכשירים הנמצאים ב"מטבח הווירטואלי" על ידי הרבנים, על סמך בדיקתם של "משגיחי הכשרות". אבל בסופו של דבר יתכן כי כל "התרמית הגדולה" של המילניום אינה אלא משחק הפורים, ה"פורימשפיל", המשחק המסורתי הקיים כבר כמה דורות. תיאורו של החג החילוני הוא רק סימבולי ובא להמחיש כי אין הטכנולוגיה נעדרת נורמות ומנהגים בעלי משמעות חברתית ברורה.

אמונה דתית ומעמד חברתי

כיצד נורמה עלולה לבודד אוכלוסייה מחידושי הטכנולוגיה ולהגדירה כמעמד חברתי נפרד בתרבות האינטרנט? אילו היה מקס ובר (1864-1920) חי בימינו הוא היה מצליח להסביר את הקשר שבין אמונה דתית לבין התנהגות כלכלית, כפי שניסה לעשות זאת בהסבריו על הקשר שבין המוסר הפרוטסטנטי לבין צמיחת הקפיטליזם.

לאחרונה אסרו באסור חמור, מנהיגי קהילה דתית, את השימוש באינטרנט. האיסור מונע מעשרה אחוז של תושבי ישראל להתחבר לאינטרנט ובכך מתנתקת קבוצה חברתית מהכלכלה הוירטואלית. זאת כתוצאה מתפיסה ערכית וחברתית. הכוונה לשלילת האינטרנט שפסקו "גדולי התורה" בישראל לפיה נקבע "איסור חמור להתחבר לאינטרנט אשר מהווה סכנה איומה חס וחלילה",("הארץ", 7 בינואר 2000). גם גוף נוסף, "הבד"צ" (בית דין צדק) של העדה החרדית, החליט על "חומרת איסור הנורא של האינטרנט,… גם לצרכיי מסחר לא ייראה ולא יימצא, לא בבתי ישראל ולא בבתי מסחר, כי הוא רעל ממית ושורף נשמות אשר כל באיה לא ישובון",(שם). במילים אחרות, קבוצה חברתית מוגדרת מתנתקת מחידושי הטכנולוגיה וממשיכה לשמור את עצמה בבידוד חברתי מכוון וברור מהחברה הסובבת.

העולם האינטרנטי מיחס לתופעה חשיבות רבה לפחות על פי פרסומה המידי (9.1.2000), בעיתון הווירטואלי הידוע "SiliconValley.com", >http://www.mercurycenter.com<) . בידיעה התפרסמת שם מודגש כי האיסור חל על השימוש באינטרנט ולא על השימוש במחשב שבו ניתן להשתמש כאמצעי ללימוד תורה וגם לשימוש בעסקים. זו רק דוגמא אחת להשפעת האינטרנט על החברה כאשר קיימים גם נושאים אחרים כמו ערכים, סובלנות גלובלית, ליברליזם (הכט: 2000). אולם נושא הדיון העיקרי שלפנינו איננו בהשפעות החברתיות האפשריות, אלא בתופעה המיוחדת של יצירת מעמדות וקפיטליזם וירטואלי והגדלת אי- השוויון החברתי בכלכלה הדיגטלית.

ממאפייני הכלכלה והחברה בעידן הדיגטלי

המשק האמריקאי מצוי בצמיחה ממושכת ובשגשוג כלכלי חסר תקדים בתשע השנים האחרונות. העושר החדש נוצר לא מעט על בסיס טכנולוגיית המידע והתקשורת. לעידן הוירטואלי ולו יש השפעה רבה על כללי המשחק החדשים בכלכלה האמריקאית. למודלים העסקיים, במגזר האינטרנט, יש עוצמה ווירטואלית הגורמת לכך שהשווי של עסקים רבים הוא מעל לערכם האמיתי. הרבה מהעסקים הוירטואליים הם יצרני הבטחות ולא יצרני מזומנים. אפילו חברת אמאזון, (Amazon) המהוללת, שמיסדה (Jeff Bezos), זכה לאחרונה (דצמבר 1999) להיות איש השנה של המגזין "טיים", עיתון המהווה כידוע, כספינת הדגל המודפסת של "טיים- וורנר". אמאזון, הצוברת הפסדים עצומים, עדין מנצלת את הסוד של הוצאת כסף מהרשת. חברות גדולות, מהסוג של אמאזון, יכולות להמשיך, להשקיע ולהמתין למקור הרווחים העיקרי באמצעים שונים כמו בפרסום, בדיוור ישיר, בפיתוח תשתית וכו'.

עם זאת לא ברור עדין האם כלכלת האינטרנט תמשיך להתמיד באותה דרך וכיצד תשתלב בסופו של דבר כלכלת הרשת עם עולם העסקים הקיים. השילוב הראשון החשוב ביותר בין נכסים מקוונים לבין נכסים ממשיים התרחש לאחרונה, בתחילת המילניום השלישי. השילוב מסביר את הכוח הגדול המצוי בידי האינטרנט. הכוונה למיזוג בין חברת "טיים וורנר" עם "אמריקה און ליין" (AOL). בעוד "טיים וורנר", בעלת נכסים ממשים של 83 מיליארד דולר, היא חברת התקשורת והבידור הגדולה בעולם, שהכנסתה בשנה החולפת הגיעה ל- 26.8 מליארד דולר ובה 70,000 עובדים, הרי "אמריקה און ליין" (AOL) שערך נכסיה הנקי קטן ביותר ומגיע ל- 3 מיליארד דולר בלבד ללא חובות אך ערך נכסיה המקוונים, הגיעו בשוק המניות ל- 156 מיליארד דולר, (דוגלן: 2000). מניות שהתבססו בעיקר על ההון האנושי שלה - היא חברת האינטרנט הגדולה בעולם, עם 20 מיליון מינויים. חברת AOL מעסיקה 12,100 עובדים, והיא אחת החברות הווירטואליות הבודדות עם רווחים שהגיעה בשנה החולפת להכנסה שנתית של 4.8 מיליארד דולר.

החברה החדשה אמורה לשנות את נוף המדיה והאינטרנט - חברת מדיה לעידן האינטרנט. שווי השוק של החברה החדש היה יותר מ- 300 מיליארד דולר, יש הטוענים כבר שהמיזוג התחיל ברווח גדול אולם עלול להסתיים בכישלון. המשמעות של המיזוג, מבחינת דיננו זה, שהקפיטליסטים של העולם הוירטואלי, המתבסס על כלכלת רשת מתמזג והולך עם הקפיטליזם של עולם העסקים הקיים.

תוך כדי ההתארגנות מחדש של עולם העסקים הוירטואלי ממשיכה הכלכלה האמריקאית לשגשג. האינפלציה נמוכה, כאשר הצמיחה הממוצעת היא 4% לשנה. נקודת אחוז אחת יותר משיעור הצמיחה שהיה בשנות ה- 80.

השגשוג הכלכלי משפיע בהכרח גם על שוק העבודה. במשק האמריקאי עובדים יותר אנשים מאשר אי-פעם. 20 מיליון משרות חדשות נוספו בתקופה שבין ינואר 1993 לבין נובמבר 1999,( <http://www.ta.doc-Reports-itsw-digital.pdf<). מהן 7 מיליון משרות חדשות נוספו בשלוש השנים האחרונות בלבד. רוב התפקידים הם במשרות מלאות כך שלא השתנה היחס בין המשרות המלאות למשרות החלקיות. שמונים ואחד אחוז של התפקידים החדשים הם מעל לשכר הממוצע האמריקאי.

 

לוח מס' 1: שיעורי האבטלה בארה"ב בין השנים 1992 לבין 1999 (נובמבר), לפי קבוצות

דמוגרפיות נבחרות, מין, מבוגרים (מעל גיל 16) וצעירים

(באחוזים).

 

הקבוצה

1992

1999

(נובמבר)

שיעור השינוי

ס"ה

7.5

4.1

-3.4

לבנים

6.6

3.5

-3.1

כושים (אפריקניים אמריקאיים)

14.2

8.1

-6.1

היספהנים

11.6

6.0

-5.6

גברים מעל גיל 16

7.9

4.0

-3.9

נשים מעל גיל 16

7.0

4.2

-2.8

צעירים

20.1

14.1

-6.0

המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארה"ב, סקר משקי בית.

http://www.dol.gov/dol/_sec/public/media/reports/20mill/main.htm

 

שיעור האבטלה, הגיע בשנת 1999 ל- 4.1%, זה השיעור הנמוך ביותר מאז 1970 (ינואר). צמיחת השכר עלתה במגזר הפרטי רק ב - 3.3%, אחוז דומה לזה שהיה לפני שלוש שנים, בתקופה בה היה שיעור האבטלה 5.4%. אפילו אבטלת נשים היא הנמוכה ביותר מאז 1953. חלה גם ירידה משמעותית של שיעור המובטלים בעלי רמות השכלה הנמוכות ביותר. שיעור העוני ירד לשפל שהיה בשנת 1979. גם בקרב קבוצות המיעוטים חלה ירידה משמעותית בשיעור האבטלה: בקרב הכושים היה השיעור -6.1% ,בקרב היספהנים -5.6% ,ובקרב הלבנים רק -3.1% ,(ראה לוח מס' 1). רק בחודשים האחרונים של שנת 1999 החלה להסתמן מגמת מחסור בעובדים. ה"הון האנושי הדיגטלי" הפך למשאב כלכלי רב עוצמה אשר משמעיותיו הסוציו- כלכליות הולכות ומתפתחות בכוונים שונים. בעולם העסקים החדש יש מחיר כלכלי וחברתי להון האנושי הוירטואלי, שלא ניתן תמיד לקבוע את שוויו הכספי האמיתי.

יחד עם הצמיחה הממושכת והשגשוג הכלכלי בארה"ב הכנסות העניים והמעמד הבינוני ירדו ולא השתנו. לפי המכון למדיניות כלכלית והמרכז לקדימויות תקציב ומדיניות, ההכנסות של 20% בעלי ההכנסות הנמוכות עלו בפחות מ- 1% בין השנים 1988 ל- 1998, עלייה של 110$ לרמה של 12,990$, בעוד שהכנסותיהם של 20% בעלי ההכנסות הגבוהות ביותר עלו באותה תקופה ב- 15%, עלייה של 17,870$ לרמה של 137,480$.

מסתבר שאינטרנט לא גרם להקטנת אי-השוויון באוכלוסייה אלא יתכן שאף הגדיל אותו. באופן בלתי תלוי מתמשך בארה"ב ובעולם המערבי התהליך של אימוץ אידיאולוגיות חברתיות חדשות שמשמעותם פחות פנסיה, פחות דמי אבטלה ופחות ביטוח בריאות.

הקפיטליזם הוירטואלי והמעמדות החדשים

כמות העושר של האומה האמריקאית עלה כאמור שלב: הכסף משמש את השולטים בצמרת העולם העסקי בעיקר לרכישת כוח ושליטה. כתוצאה מכך חל גידול במעמד הבינוני, הבורגנות, ואילו שכבת הסוחרים והמתווכים הולכת ונעלמת ושיעור העניים הולך ופוחת. צפוי היה כי העולם האינטרנטי ייתן הזדמנויות חדשות לשכבות החלשות. אולם מתברר, על סמך הנתונים הדמוגרפים, כי הפערים הולכים וגדלים וכי זו אינה אותה חברה אוטופית, שוויונית, זוהרת, חדשנית המלאה רק ביזמות, כפי שניסו להציגה. הולכים ונולדים מעמדות חברתיים חדשים שהקפיטליזם הוירטואלי הוא חלק מהם. הולך ונוצר אי-שוויון כלכלי חדש המתבסס על כלכלת הרשת והמסחר האלקטרוני. יש הרואים אף את התפשטות המסחר כאפשרות חדשה של השתלטות ארה"ב על העולם באמצעות אימפריאליזם פיננסי, השתלטות שאינה מחייבת שימוש בכוח הזרוע.

במקור מושג הקפיטליזם מציין את ריכוז אמצעי הייצור הכוללים גם הון הקפיטליסטי וגם את ההון אנושי בבעלות פרטית, שאינה שלטונית. המשאבים וההון ניתנים להשגה בפעילות של שוק חופשי. העובדים מוכרים את שירותיהם בשוק. הולך ונוצר ניכור בין בעלי השליטה בחברות העסקיות לבין העובדים. ניכור זה ממתן את המחויבות של המעסיקים כלפי העובדים ומחליש את כוחם של ארגוני העובדים. התהליך מטפח עובדים צעירים ומביא לפיטורין של המבוגרים. החברות מוכנות לשלם הרבה לצעיר ובכך הופכים אותו לבן בריתם באופן זמני עד שיעבור זמנו בשל גילו המתקדם.

לדעת מרקס, המאפיין המהותי של הקפיטליזם, בכל סוגי החברות, הם היחסים החברתיים הכרוכים בייצור וצורות הבעלות והשליטה על אמצעי הייצור. יחסים אלה הם שהכשירו את הקרקע לעליית המעמדות החברתיים של המערכת הקפיטליסטית של בעלי ההון, וחסרי-ההון וכן של הבורגנות והפרולטריון. מקס ובר סבר כי הקפיטליזם נבע באופן חלקי באירופה כתוצאה מעליית רוח האתוס הפרוטסטנטי. אולם המושג המקורי של הקפיטליזם לא הלם כבר בזמנם של מרקס וובר את שאר התרבויות, ובודאי שאינו הולם את המושג כיום. מושג הפרולטריון נעלם למעשה מהעולם המערבי ולקפיטליזם של העולם הוירטואלי יש משמעות חדשה אבל ניתן להבחין בה גם בכמה סממנים של הקפיטליזם הישן. ערכם של הקפיטליסטים הווירטואליים אינו נמדד בהכרח בבעלות על הצבר של כסף אלא הוא נמדד בשליטה על משאבים דיגיטליים, ששווים כסף וברובם אף מוערכים שווים מעל לערכם האמיתי. הקפיטליסטים הוירטואליים הם יצרני הבטחות ולא יצרני מזומנים: ערכם נקבע בשוק מניות ספקולטיבי (דוגלאן 2000), בעיקר על פי סיכוייהם לעתיד, בעוד המעמדות הוירטואליים נקבעים יותר על סמך הפוטנציאל של ה"הון האנושי הוירטואלי" הטמון בהם. הפוטנציאל נקבע, בין היתר, גם על סמך הנגישות והזמינות למידע שאינו בהכרח רכישת המידע עצמו. באותה דרך ניתן להתייחס למושג "התחברות" לאינטרנט המבטא יותר את הפוטנציאל ל"נגישות" ואת האפשרות לקבלת מידע אבל זה לא בהכרח השימוש בידע עצמו.

בעוד המעמדות בחברה התעשייתית התבססו בעיקר על המשמעויות הסוציו-כלכליות של העיסוק והמקצוע הנרכש והתפקיד התעסוקתי הלכה למעשה, הרי המעמדות החדשים מתבססים יותר על מידת עוצמתה של השליטה על משאבי ההון האנושי הווירטואלי ועל "הערך הכלכלי של המידע" שניתן להשגה באמצעות האינטרנט. נתאר שלושה סוגי מעמדות אפשריים הנוצרים בחברה הווירטואלית:

1. המעמדות הנוצרים בקרב המגזר הוירטואלי.

2. מעמדם של "המחוברים" לעומת מעמדם של "הלא-מחוברים".

3. המעמדות הנוצרים בקרב "המחוברים".

 

המעמדות הנוצרים בקרב המגזר הוירטואלי

האפיונים של הקפיטליזם הישן ומבנה המעמדות הולך ומתמסד בתוך המגזר הדיגטלי עצמו. בעוד הקפיטליזם הישן התבסס על מקור העושר מענפי הייצור המסורתיים, חקלאות בעבר הרחוק ותעשייה בעבר הקרוב, הרי הקפיטליזם הוירטואלי מתבסס על השירותים ועל רווחים ממניות המבטיחים רווחים גדולים יותר מאשר רווחים מתהליכי ייצור יעילים. האינטרנט כיצרנית הון, אינו קשור יותר לשושלות של בעלי הממון. הדבר מאפשר לאלפי אנשים שאפתנים ויזמים, רובם צעירים, לההפך למיליונרים, בהשקעה של כמה חודשי חשיבה. בה בעת מיליוני עובדים נוספים, הקשורים לאינטרנט, מרוויחים משכורות של העשירון העליון. גם "מחפשי הזהב"- כמומחי השיווק והקומוניקציה של הרשת, מפארים בזוהר רב את מגזר האינטרנט.

יש המבטאים זאת בחריפות רבה וטוענים כי בתוך המגזר הוירטואלי עצמו הולכת נוצרת חברה היררכית שבתחתיתה נמצאים העבדים והפועלים "השחורים", כשמעליהם הקפיטליסטים, האצולה האינטרנטית של מנהלי החברות ובעלי המניות. המעמדות החדשים, ההולכים ונוצרים, מתוארים בספרם של לזרד ובולדווין "NetSlaves" (לזרד ובולדווין, 1999), כ"עבדי הרשת" האלמונים, המנוצלים, הכלואים בחדרים זעירים במשרדיהם של חברות האינטרנט, כאשר עיניהם, של העבדים הדיגיטליים המדוכאים, שחוקות מהיצמדות לצגי המחשב ואשר שכרם נמוך יחסית למגזר. לזרד ובולדווין מתארים גם בעלי מקצוע נוספים, למשל, "מפני הזבל" הם אנשי התמיכה והמתכנתים הזוטרים, "העובדים הסוציאליים" הם מנהלי הקהילות והפורומים שאין להם סיכויים להתעשר, בעוד "נהגי המוניות" הם הפרילנסרים - מעצבי אתרים בעלי חוזים לטווח קצר, "השוטרים"- הם מצנזרי הרשת למיניהם והמתנגדים לרשתות המין, >http://www.disobey.com/netslaves .

קיימת קבוצה חברתית נוספת "האינטלקטואליים", מחוץ להררכיה המעמדית של המגזר הדיגטלי העסקי, והם האינטלקטואליים, חלוצי האינטרנט, "האבות המייסדים", מדעני המחשב המתכנתים ובעלי החזון שאינם נהנים לא מהעושר ולא מהתהילה (אקונומיסט, ינואר 2000). הרבה מחלוצי האינטרנט היו אקדמאים מושבעים שלא יכלו או לא רצו להיכנס למגזר העסקי-דיגטלי. חלקם היו גם אידיאליסטים והאמינו שהאינטרנט יכול לשנות את פני החברה ולכן שללו במפורש את כל היישומים המסחריים, הם המשיכו לשהות בצל שכינת האקדמיה באוניברסיטת מינסוטה ואוניברסיטת אילינוי ועוד.

מעמדם של "המחוברים" לעומת מעמדם של "הלא-מחוברים"

הולכת ונוצרת חברה מעמדית המתייחסת לעצם ההזדמנות השווה ל"התחבר" לאינטרנט. ה"התחברות" לאינטרנט אינה ניתנת, כאמור, כהזדמנות שווה לכלל האוכלוסייה והיא יוצרת חתך בין המעמדות של "המחוברים"-הקפיטליסטים לעומת שאינם "מחוברים"-הפרולטריון. התפתחותם, של מעמדות אלו היא, כנראה, רפרודוקציה של החברה הקיימת על מעמדותיה. היא מתאפיינת, כנראה, בצורה דומה לאי-השוויוניות הקיימת בתחומים חברתיים רבים אחרים ("פערים מקבילים") ואינה מעלה את הסיכוי לצאת ממעגל העוני ולשנות מעמד חברתי. ממד העתיד הוא איתוס משותף לכלל האומה האמריקנים, אתוס המאפשר ההזדמנות שווה לעתיד טוב יותר לכלל האזרחים. אולם לא ניתן, בנתיים, לראות את ההזדמנות השווה המאפשרת התחברות לאינטרנט, כמשאב כניסה לחברה הוירטואלית ואולי גם לכפר הגלובלי. למעשה המעמד העיקרי בעולם הוא מעמד הלא מחוברים. השימוש ברשת האינטרנט מתרכז באזורים המבוססים כלכלית בתוך כל מדינה, דבר היוצר חלוקה ברורה בין העולם הראשון לעולם השלישי.

כמאתיים מיליון בני אדם משתמשים באינטרנט המהווים 3.2% מאוכלוסיית כדור הארץ מהם 107 מיליון מתגוררים בארה"ב וקנדה, 46 מיליון באירופה, כך שלא נותר הרבה לשאר העולם. במילים אחרות במדינות בהן שוכנים 15% מאוכלוסיית העולם נמצאים 88% מכלל משתמשי האינטרנט, (משמרי,1999). באפריקה, ללא דרום-אפריקה, יש "מחובר" אחד לכל 4,123 אפריקניים. במילים אחרות ביבשת בה מתגוררים 13% מאוכלוסיית העולם יש פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה המחובר גם לאינטרנט. אולם למעמד "המחוברים" לאינטרנט יש משמעות הולכת וגוברת באותם תרבויות שהאינטרנט הולך ונהפך לאמצעי קומוניקטיבי יחד עם המחשבים והטלפונים הסלולאריים.

 

לוח מס' 2: משקי בית בישראל בשנים 1997 ו- 1998

בעלי מחשב, טלפון סלולארי ומינוי

לאינטרנט (באחוזים).

האמצעי

השנה

1997

1998

מחשב

33.5

36.5

טלפון סלולארי

37.8

44.5

מינוי לשירותי אינטרנט

4.6

8.2

המקור: ממצאים ראשוניים מסקר הוצאות משק בית - 1998,

ישראל: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,.>http://www.cbs.gov.il <

 

הנתונים על ישראל הם מאד ראשוניים וטרם מופיעים בסטטיסטיקה השוטפת. יחד עם זאת התמונה הראשונית המתקבלת מראה כי מתוך הנתונים (לוח מס' 2) יש משמעות ליכולת ה"נגישות למידע" בישראל, אחוז גבוה ביותר של משקי הבית מוכנים להשקיע בטלפון הסלולרי. לעומת זאת ההתחברות לאינטרנט היא, כנראה, עוד בראשית דרכה, זאת למרות העלייה היחסית הגדולה, באמצע שנת 1998, אז היה 8.2% שיעור ההתחברות למינוים של רשתות האינטרנט של משקי בית עירוניים (בהשוואה לשנת 1997 שבה היו רק 4.6%). לפי מקורות אחרים מספר גולשי האינטרנט גבוה עוד יותר, ומגיע כבר ל- 12%(לנדאו: 2000), בעוד סקר גאלופ קובע כי 21% מבתי האב בישראל כבר מחוברים לרשת (גרניט", 2000).

 

לוח מס' 3: משקי הבית בישראל בשנת 1998, המינויים

באינטרנט לפי קבוצות ההכנסה החודשיות למשפחה,

(באחוזים).

קבוצת הכנסת המשפחה

הכנסה ברוטו ממוצעת(בשקלים לחודש)

אחוז המתחברים

1

2,971

2.1

2

5,161

1.1

3

6,093

2.5

4

7,054

3.3

5

8,721

4.3

6

10,086

5.6

7

11,700

10.5

8

13,372

11.9

9

17,016

17.9

10

27,015

23.1

המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 1988.

 

היחס בין ההכנסה הנמוכה ביותר של משק הבית(כ- 3,000 שקל לחודש) לבין ההכנסה הגבוה ביותר( כ- 27,000 שקל לחודש) הוא למעלה מפי עשר, בדומה מאד למצב הקיים בארה"ב (ראה טבלה מס' 5). אבל היחס בין קבוצת ההכנסה השניה הנמוכה ביותר לבין הגבוה ביותר היא פי עשרים.

 

לוח מס' 4: משקי הבית בישראל בשנת 1998

בעלי אינטרנט לפי מספר הנפשות

במשק הבית (באחוזים)

מספר הנפשות במשק הבית

המחוברים

1

4.7

2

5.8

3

9.8

4

11.4

5

14.5

6

4.3

המקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,

שיחה טלפונית עם ראש גף צריכה וכספים מ-. 10.1.00

 

מספר הנפשות - קיים קשר חיובי בין מספר הנפשות למשפחה לבין החיבור לאינטרנט עד לגובה (ראה לוח מס' 4, של חמש נפשות (14.5%) למשק בית. והחל מהנפש השישית יש נפילה דרמטית (4.3%), היורדת אף יותר ממשק בית הקטן ביותר (4.7%). משק בית של חמש נפשות מורכב לרוב מזוג הורים ומשלושה ילדים. מספר המשפחות בישראל עם ילד אחד הם 33.7%, 2 ילדים 32.1% , 3 ילדים 18.2% ורק 12.1% הם משפחות עם 4 ילדים (שנתון סטטיסטי לישראל: 1998). נדירה מאד התופעה של משפחה חד הורית עם ארבע ילדים. ניתן גם להניח שלרוב משקי הבית יש רק מחשב אחד. יתכן שניתן גם להסביר את התופעה בכך ששלושה ילדים זו גודל של קבוצה היכולה לסייע אחד לשני בשימוש באינטרנט.

 

לוח מס' 5: משקי הבית בארה"ב בעלי א-מייל

לפי ההכנסה והאזור

בין השנים 1994 - 1998 (באחוזים)

 

הכנסת משק הבית (בדולרים)

אזור כפרי

אזור עירוני

ערים מרכזיות

1994

1998

1994

1998

1994

1998

מתחת ל- 5,000

0.5

3.0

1.8

7.0

2.1

7.5

9,999 - 5,000

0.0

2.1

1.2

5.6

1.4

5.3

14,999 - 10,000

0.5

3.7

1.4

6.2

1.8

6.3

19,999 - 15,000

0.9

5.6

1.5

7.7

1.6

8.4

24,999 - 20,000

0.8

6.7

2.0

9.5

2.6

11.3

34,999 - 25,000

1.3

9.5

3.0

15.3

3.5

17.3

49,999 - 35,000

3.4

16.4

4.5

22.7

5.8

23.8

74,999 - 50,000

6.0

25.7

6.7

32.2

6.5

32.1

+ 75,000

8.7

39.3

10.8

44.8

10.3

45.0

 

המקור: משרד המסחר של ארה"ב, 1999.

>. > www.ntia.doc.gov

בסוף 1998 ליותר מ- 40% של משקי הבית בארה"ב היה מחשב ולרבע ממשקי הבית היה חיבור לאינטרנט. מספר המבוגרים המשתמשים באינטרנט בשנת 1998 הגיע ל- 69 מיליון, עד 2003 צפוי מספרם להגיע ל- 109 מיליון שהם כמחצית מכלל האוכלוסייה הבוגרת.

הכנסה - רוב האוכלוסייה האמידה בארה"ב כבר משתמשים באינטרנט, בעוד המבוגרים בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות אינם מתפתים להצטרף ראה לוח מס' 5. הקשר בין בעלי א-מייל לבין ההכנסה השנתית הוא ברור בעליל. מבנה ההכנסות של משקי הבית בארה"ב דומה מאד למבנה בעלי האי-מייל (ראה לוח מס' 5). והוא אינו שונה באזורים השונים בארה"ב ונע בין 39.3% באזורים כפריים לבין 45.0% בערים הגדולות. היחס בין מקבלי ההכנסה הנמוכה ביותר (5,000$) לבין בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר (75,000$) הוא פי 13 באזורים כפריים בעוד בערים היחס הוא פי ארבע בלבד. היחס לא השתנה מהותית בין השנים 1994 ל- 1998. התופעה המעניינת היא שלבעלי הכנסה הנמוכה ביותר יש אי-מייל יותר מאשר לקבוצת ההכנסה המדורגת מעליה. יתכן וכי בקבוצת ההכנסה הנמוכה יש סטודנטים רבים. מצב זה לא שונה באזורים השונים ואף בישראל מתקבלת אותה תופעה (ראה לוח מס 3'). לפי הפירוט לשלושת הערים הגדולות - 7.4% בירושלים, 11.0% בת"א , ו- 11.1% בחיפה.

לוח מס' 6: משקי הבית בארה"ב בעלי א-מייל

לפי קבוצות המוצא הגדולות

בין השנים 1994 - 1998 (באחוזים)

 

קבוצת המוצא

1994

1998

לבנים לא היספהאנים

3.8

21.5

שחורים לא היספהאנים

1.1

7.7

אחרים לא היספהאנים

5.8

20.9

היספהנים

1.5

7.8

המקור: משרד המסחר של ארה"ב, 1999.> > www.ntia.doc.gov

 

השכלה - בשנת 1998 היו 53% בארה"ב בעלי ההשכלה הגבוהה מחוברים לרשת לעומת 19% מבעלי השכלה תיכונית ומטה.

קבוצות מוצא - מספר בעלי א-מייל מבין קבוצות המיעוטים הגדולות בארה"ב, השחורים וההיספאנים, (יוצאי אמריקה הלטינית), מגיע למעט יותר משליש ממספרם בין הלבנים. 21.5% מבין הלבנים בעלי א-מייל בעוד לשחורים 7.7% ואחוז דומה להיספהנים- 7.8% (לוח מס' 6).

רק 19% מבין המשפחות העניות המשתייכות לשתי קבוצות המיעוטים הגדולות, המשתכרות פחות מ- 35000$ לשנה, יש מחשב בהשוואה ל- 32% מקרב הלבנים. במפקד האוכלוסין שהתקיים בשנת 1988 התברר כי אחוז המתחברים לאינטרנט בקרב המיעוטים מגיע ל- 9% בלבד בהשוואה ל - 27% בקרב הלבנים, (קרני,1999).

אזורים - קיים גם הבדל משמעותי בין המדינות העשירות והעניות בארה"ב. בעוד בארקנסו, מדינתו של קלינטון, היו 25% מחשבים לבתי-האב הגיע מספר המחשבים ל- 50% בקליפורניה ולשני שליש במדינות כמו יוטה ואלסקה (ראה גם לוח 5).

 

המעמדות הנוצרים בסקטור "המחוברים"

לא כל מי שמחובר לאינטרנט נהפך לאוטומטי לבעל הון אנושי וירטואלי. הדבר תלוי באופן שהגולש הופך את המידע האינטרנטי לבעל משמעות כלכלית. ככל שהוא משתמש יותר ב"מידע כמוצר עסקי" סיכויו להימנות על מעמד "הקפיטליסטים הווירטואלים" גדול יותר בתוך סקטור המחוברים.

בשלב ההתפתחות הנוכחי של האינטרנט (1998-2000) קיים מעבר למידע כבעל ערך כלכלי, בעוד שבשלבי ההתפתחות הקודמים היה המידע כמעט חסר משמעות כלכלית. הרבה מאתרי התעניינות מיועדים עדין לאוכלוסייה שיש לה זמן אבל אין לה עניין בהוצאת כסף. מקובל עד היום לגלוש באינטרנט באופן חופשי, לשלוח דואר אלקטרוני, לצפות בפורנוגרפיה, להתחקות אחר תולדות המשפחה, לחפש מידע אקדמאי, להתעניין בתיירות וירטואלית, לרכוש ידע "בלימוד מרחוק", לחפש עבודה באופן אקטיבי או פסיבי, להאזין למוסיקה, למצוא ידידים לשיחה, לנסות לעבור חוויה רומנטית וירטואלית או חלילה מחפשים ב"אתר בריאות צפוף" מזור למחלתם.

 

לוח מס' 7: התפלגות השימושים

באינטרנט בישראל 1999 (באחוזים)

השימושים

באחוזים (100%)

עבודה ולימודים

29

פנאי

16

צ'טים

15

דואר אלקטרוני

14

שונות

11

חיפוש חומר

9

הורדת תוכנות שאינם משחקים

6

מקור: "תשתיות האינטרנט בישראל", 1999:6

 

ניתן לגלוש בשעות הפנאי אבל רבים גם עושים זאת גם על חשבון שעות העבודה בגלוי או בהסתר. במקום לשבת בסלונים של ימי שישי מעדיפים יותר ויותר צעירים להסב מסביב לאתרי הצ'אטים.

חוקרים עוסקים בבניית סולמות מדידה תקפים לבחינת עמדות של גולשים כלפי אתרים, בהבנת המימדים המעורבים וכן בבדיקת מספר הגולשים הרשומים כמנויים, במשכי הזמן בהם שוהים, במספר העמודים ובמספר הבאנרים (פרסומות) שנצפו, וכו'. אולם אין דומה אתר ייעודי, (ורטיקאלי), פיננסי, לשם מסחר במניות, התכתבות מסחרית או צרכנות ווירטואלית לבין חיפוש אחר אתרי בידור,(Entertainment), או אחר אתר מין, או מציאת שותף למשחק שחמט. קשת הנושאים באינטרנט היא רבה ומתרחבת מדי יום, לכן מובן כי תהליך בחירת העדפות של הגולש נעשות קשות יותר ויותר. גולשי העתיד יצטרכו ליצור לעצמם את זהות האני שלהם המתבססת יותר על אתרים גלובליים. מעטים מאד הם הגולשים המסוגלים לחשוב על שני דברים ויותר בבת אחת. ספק רב עם חידושים כמו הרחבת פס התקשורת או חיבור מדיום אחד למשנהו, ואף תכנון וארגון יעיל של האתר יוכלו להגביר את יכולתו של הגולש לקלוט ולצרוך יותר מידע בעת ובעונה אחת. לכן מובן כי בבחירת ההעדפות והתהליכים הקשורים לבחירה מצמיחים את המעמדות הווירטואליים. קיימות חלוקות רבות של קהלי הגולשים אולם לצורכי הדיון מוצע לחלק לשתי קבוצות עיקריות לאלה המייחסים למידע האינטרנטי משמעות כלכלית ואלו שהם צרכני מידע ללא משמעות כלכלית. חלוקה זו עלולה להיטשטש בעתיד.

כיום, בשלב ההתפתחות של האינטרנט, יש יותר ויותר אתרי מידע המיועדים לעסקים וניתן כבר להבדיל בין "המידע כמוצר עסקי" (B2B) לבין "המידע כמוצר צריכה" ( B2C). בעוד ה"משקיעים" באתרים פיננסים, מעדכנים את תיקי המניות וקרנות הנאמנות, מעיינים בדוחות שנתיים של חברות מחפשים את מירב המידע הפיננסי עליהם, מתעדכנים בחדשות העדכניות על פי אינדיקטורים שונים ומחליפים דעות עם עמיתיהם בכל מקום ובכל זמן, הרי מחפשי המידע על מוצרי צריכה מסתפקים בינתיים בגלישה שאיננה מחייבת בהכרח קניה. המידע הולך ונהפך גם כערך מוסף לצרכני מידע העשוי להביא גם להורדת מחירים.

הגולשים באתרים בעלי המשמעות הכלכלית הם הפוטנציאל של הקפיטליסטים החדשים.

"הקפיטליסטים החדשים"

הכוונה למנויים העסקיים המשתמשים באינטרנט ככלי עבודה במסחר, בעסקים ובקניות, למשל קניה ומכירה של ני"ע. הם משתמשים באינטרנט בהיקף של מאות ואלפי שעות בחודש. לחלקם יש "התחברות קבועה" של כמה מחשבים המשמשים להתקשרות בעת ובעונה אחת. התקשורת העסקית והמסחרית היא אינטנסיבית ומתרחבת מאד, אבל היא עדין נחלתה של קבוצה מצומצמת למדי ביחס לכלל "המחוברים". אלו היה האינטרנט פועל כבר בימי הביניים הייתה בודאי "גילדת הסוחרים" נמנית באופן אינטנסיבי על שימוש זה של האינטרנט. אפשר כאמור, להבדיל בין אתרים המיועדים לעסקים ובין אתרים העוסקים במכירה לצרכנים וירטואליים.

B2B -Business to Business, מסחר אלקטרוני בין-עסקי: באותם תחומים שבהם עסקאות נחתמות להעברת מסמכים בלבד כגון בנקים תחום שהולך ונהפך לאון-ליין, מסחר באינטרנט בין עסקים (B2B) משנה באופן בסיסי, הן את מערכות השיווק והן את מערכות ההפצה.

B2C -(BTC) Business to Customer, אתרי צרכנים: מיועדים לאוכלוסייה ש"יש לה כסף ואין לה זמן". צרכנים של אתרים אלו נמנים לרוב על אוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה. בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות מעדיפות, כנראה, את חווית הבילוי ביציאה לקניות. כיום מוכרים כל דבר באמצעות האינטרנט: מביגוד ומזון דרך ביטוחים ושירותים פיננסיים ואסטרטגיים. התפתחו מאד האתרים הנותנים שירותי תיירות, אתרים של סוכני נסיעות וירטואליים, המציעים מחירים נמוכים באופן משמעותי ביחס לשירותי מלונאות, להזמנת טיסות וכו'.

התפתחות השיווק הוירטואלי הביא לשינוי בשיטות השיווק המקובלות- מדברים כיום על מושגים כמו "נתח לקוחות", על הגדרת "נישות של צרכנים" ולא נתח שוק, על "שיווק אחד לאחד" ועל קהלי מטרה מיוחדים, כבר לא על שיווק להמונים. באופן מפתיע מתרחש, De-massing, בה מודגשת הפרסונליזציה, הכרת רצונותיו של הלקוח וצרכיו המיוחדים, וכן מודגש "ייצור המוני לפי מידה", (Mass Customization). כל אלה הן שיטות אוטומטיות לייצור המוני של סדרות קטנות של מוצרים "התפורים" לדרישותיהם האישיות של הלקוחות.

אבל לא כל קהל הגולשים הם צרכנים. יש המסתפקים רק בהתחברות ולא לוקחים חלק פעיל ב"יחסי האינטרנט". בהתחברות עצמה הם רואים סמל סטטוס.

 

"המחוברים" -כסמל סטטוס

סמל סטטוס מובהק של החברה הוירטואלית היא כתובת בא-מייל. כתובת כזו וכל שכן שם של אתר אישי וכתובתו יכולים לפאר, כרטיס הביקור וניר המכתבים ולהעניק לבעליו סטטוס. כתובות וירטואליות הן מצרך מבוקש הניתן ללא תמורה. לעומת זאת, מחיר גבוה למדי נדרש תמורת ה"התחברות". אבל מסתבר שתמורת הסטטוס הנרכש המחיר אינו גבוה, ולכן רבים מבין בעלי ההכנסות הגבוהות (לוח מס' 5), מוכנים לשלם, ל"התחבר" אבל לא בהכרח להשתמש. המעמד של "המחוברים-המתחזים" מעלה את מספרם של חברי הכפר האינטרנטי.

 

"האינטלקטואלים"

יש לזכור כי למעשה החל האינטרנט את דרכו ככלי עזר באקדמיה, שינה את אופן עבודתם של האקדמאים. בארה"ב 36.1% מ"המחוברים" משתמשים באינטרנט מהבית לאיסוף מידע לצורכי לימודים וללימוד מרחוק בעוד 38.8% עושים זאת מחוץ לבית, ( > www.ntia.doc.gov < ).

 

"הלומדים"

הלמידה המקוונת (e-Learning) הולכת ומתפתחת מאד, בעיקר בתחום של המגזר הדיגטלי, שבו הטכנולוגיות משתנות תדיר ויש צורך להתעדכן ולקבל מידע חדש באופן שוטף. ספק אם הלמידה מרחוק תחליף את הלמידה הרגילה אבל היא תשמש בעיקר להדרכה מתמדת באותם מגזרים בהם השינויים רבים. השימוש באינטרנט לצורכי לימוד נכפה למעשה על יותר ויותר עובדים המבקשים לשמור על עיסוקם או/ו מקום עבודתם.

 

"הרומנטיקנים "

האוהבים והמחפשים את האהבה ואת תחליפיה. הרומנטיקנים מוצאים עניין באינטרנט ומענה לכיסופיהם לקשר ול"החייאה של פנטסיות". חלקם מחפשים בן/בת זוג, וחלקם נענים למשחקי הזהות שיכולים הם לאמץ במסגרת העולם הווירטואלי.

 

"מעמדות החופש"

הגולשים לשם הנאה, המשתמשים באינטרנט בשעות הפנאי וכבריחה משעמום, גמלאים, נשים ושאר משועממים. עבורם העולם הוירטואלי הוא העולם האמיתי, בו הם מבטאים את צורכיהם ובמידה רבה הם באים גם על סיפוקם.

 

"המשוטטים", (ה"שלטטנים")

יש גולשים שאינם מפסיקים את תהליכי ההכרות וההתיידדות שלהם עם הרשת. הם מדלגים מאתר לאתר בשיטוט חסר תכלת. יש העוברים מגלישה ללא מטרה, לבחירה קפדנית יותר של אתרים ונושאים המעניינים אותם. בכך הם עשויים לעבור לאחד המעמדות האחרים באינטרנט.

 

"חברי קהילות ייחודיות"

קהילות נוצרות כאשר יש לקבוצת אנשים ערך מוסף כל שהוא. קהילות אלו מפתחות נורמות המגבשות את חברי הקבוצה סביב התעניינות בנושא מסוים תוך כדי הרחקת גולשים סוטים. קהילות ייחודיות כאלה יכולים להיות מעריציו של אלוויס פרסלי המנוח או מגדלי חמניות.

 

"מחפשי העבודה"

תוחלת החיים גדלה אבל תוחלת התעסוקה פחתה. מחצית ממספר המובטלים בארה"ב (53.9%) "המחוברים" לאינטרנט משתמשים בו מביתם בחיפוש עבודה. בעוד מחוץ לביתם, אותה קבוצה, משתמשת באינטרנט פי שלושה יותר מעל לממוצע הלאומי - 29.8% לעומת 8.5%, > www.ntia.doc.gov < .מידע על ההזדמנויות הפרוסה לפני דורשי עבודה, מעולם לא הייתה כל כך רחבה וידידותית. נוצרו מאגרי מידע גדולים המוקדשים לגיוס עובדים ואף החברות המובילות בעולם מקצים לרוב מידע המתייחס למשרות פתוחות בארגון. הודות לדואר האלקטרוני נסקה מהירות האינטראקציה בין מעסיקים לעובדים.

 

 

"המתנתקים"

מעמד "המתנקים" דומה לאפיקורסים שלמדו את התורה הוירטואלית אבל החליטו להתנתק ממנה! חלה ירידה דרמטית במספר המשתמשים באינטרנט בארה"ב. כ- 27 מיליון מחוברים ניתקו עצמם מהאינטרנט בשנת 1998 בהשוואה ל 9.4 מיליון בשנת 1997, (דגוני,1999). יתכן שתופעה זו קשורה לאכזבה של מציאת "האמת" הוירטואלית. דומה כי המתנקים לא מצאו לעצמם מידע התואם את צורכיהם ונטיותיהם.

 

"הפרולטריון" ("הבלתי מחוברים")

למעמד של "הבלתי מחוברים"(""Information Underclass ) מצטרפים עובדים רבים השייכים לארגונים ולחברות שאינם משתמשים בטכנולוגיות המידע. במונחים מרקסיסטיים ניתן לראותם כ"פרולטריון וירטואלי". ההפרדה בין המחוברים לבלתי-מחוברים מחדדת עוד יותר את הפערים בין המעמדות הוירטואלים: בין ה"מחוברים לתקשורת ( (haves, ואלה שאינם,(have-nots) בין "עשירי המידע" (information rich), לבין "עניי המידע" (information poor). מעמדות אלה מהווים רפרודוקציה להפרדה הקיימת כבר בין הלבנים - בעלי הכנסה גבוהה, בעלי השכלה, משפחות דואליות, ותושבי האזורים והמדינות העשירות - לבין שאר הקבוצות בעלות האפיונים המקובלים לעניים ולמעמדות הנמוכים.

מתוך הנתונים הראשונים שפרסמה ממשלת ארה"ב,(>>http://www.ntia.gov/ntiahome/tttn99/contents.html) העדכניים לשנת 1998, הסיכוי שמשקי בית שהכנסתם מעל 75,000$ לשנה יהיו מחוברים לאינטרנט גבוהה פי עשרים מאשר בעלי ההכנסה הנמוכה, ופי תשעה יותר אם יש להם כבר מחשב בביתם. הסיכוי שהלבנים יהיו מחוברים בהשוואה לשחורים ולהיספאנים עולה מכל בחינה שהיא.

הפערים הקיימים בין הלבנים להיספאנים הולך ומעמיק: יותר מ- 6% בהשוואה למה שהיה קיים בשנת 1994. החלוקה הדיגיטלית המבוססת על הכנסה והשכלה הלכה והעמיקה בשנת 1998. בין השנים 1997 לבין 1998 גדל הפער בין ההשכלה הגבוהה ביותר לבין הנמוכה ביותר ב- 25% ובין הכנסות ב- 29%. הפערים בהתחברות לאינטרנט בין השחורים והלבנים בעלי הכנסות גבוהות מצטמצם דבר שמרמז אולי שהוזלה במחירי המחשבים וההתחברות לאינטרנט עשויה לסייע בהקטנת הפערים. יש לזכור כי רוב האוכלוסיה האמידה בארה"ב כבר מחוברת ולכן מובן כי יחס מספר המצטרפים החדשים הולך וקטן לעומת קצב הצטרפותם בעבר. במחצית הראשונה של שנת 1999 הצטרפו כ"מחוברים" רק 3.9 מליון מבוגרים זאת בהשוואה ל- 12 מיליון שהצטרפו במחצית הראשונה של שנת 1998.

חברת האינטרנט אינה חזות הכל. נשאר עדיין עולם אמיתי, חוץ-וירטואלי בו רבים יכולים לעבוד, גם אלו שאינם נמנים על משתמשי האינטרנט. בנוסף על שכלולי טכנולוגיות המידע, מתפתחים גם תחומי מדע נוספים כמו במדעי החיים, באיכות הסביבה ובחומרים חדשים המשתמשים בטכנולוגית מידע אבל אינם בהכרח חלק של המגזר האינטרנטי.

 

משאבי ההון האנושי הווירטואלי

התכנים של הקנית משאבי ההון האנושי הדיגטלי והדרכים להקנייתן עשויים להקטין את הפערים בין המעמדות. משאבי ההון האנושי הוירטואלי מאפשרים לפעול בסביבה נתונה על פי כללי התנהגות בעולם טכנולוגי, ארגוני וחברתי. משמעותו של מושג המשאב דומה למושג הכושר הפסיכולוגית, אולם משמעותו כוללת יותר. ניתן להתייחס לרכישת המשאבים הוירטואלים כאנלוגיים למשאבי רכישת שפה, המאפשרת להשיג מידע זמין. לימוד השפה הוירטואלית שהיא גוף ידע המשתנה תדיר, מתחיל עוד בתקופה הטרום בית-ספרית ונמשך כל החיים. את השפה הוירטואלית גם המוגבלים מבחינה גופנית יכולים לרכשה -העיוורים יכולים לשמוע את הכתוב על המסך, כבדי השמיעה יכולים לראותה ולנכים אפשר להתאימה לפי צרכים ומגבלותיהם. עם זאת המשאבים הוירטואלים אינם מבטיחים בהכרח שיפור של מיומנויות החשיבה ואינם מבטיחים ללומדים לפתח חשיבה ביקורתית.

משאבי הכניסה לעבודה - תעודות פורמליות ומבחנים פסיכוטכניים שמשו בעבר הלא-רחוק כמחסומים משמעותיים לכניסה לעבודה הרי כיום בעולם הוירטואלי הם הולכים ומאבדים מערכן. שוב אין לתעודות הפורמליות אותה המשמעות כבעבר אשר תוארו במסה הידועה Credential Society"" (קולינס 1979). השינוי באופיים של משאבי הכניסה נובע, בין היתר, מהצורך בעדכון מתמיד ומחוסר יכולתן של האוניברסיטאות, המעניקות את התעודות, לעמוד בדרישות הוירטואליות. האוניברסיטאות הן ארגון חסרות גמיש מבנית ולעיתים אף תכניתץ הן מצדדות בבדלנות אקדמית תוך כדי שמירה על המסורת הארגונית של העולם שחלף. המדד היחיד לקידום בהן נקבע לפי מספר הפרסומים האקדמיים, תוך התעלמות מהישגים אקדמאים אחרים כגון המצאות ופטנטים. דומה גם ש"הלימוד מרחוק", כדרך של חיברות אלטרנטיבית, אינו יכול לשמש כאלטרנטיבה מלאה אלא בעיקר כהשלמה לדרכי החיברות הקיימות. האוניברסיטאות הוירטואליות רק בראשית דרכן והצלחתן עדיין אינה מובטחת. האוניברסיטה הפתוחה רשמה לעצמה הישגים מרשימים אולם מתברר כי היא שומרת לעצמה עדיין בסוד כמוס את היחס בין מספר הנרשמים, הלומדים, המסיימים ובין מספר מקבלי התואר. לעומתן קיימות כבר מסגרות אלטרנטיביות המעניקות בהצלחה את החיברות ההולמת של ההון האנושי הדיגטלי כמו המסגרת של הצבא בישראל. הסלקציה המוקדמת לשרות הצבא, ההתמחות הצמודה והמתמדת ביחידות צבאיות ספציפיות כגון: יחידה 200, ממר"מ, מודיעין, תלפיות - מציידות צעירים רבים, לרוב גברים, במשאבים דיגיטליים ההולמים את צרכי המגזר הוירטואלי האזרחי.

את משאבי השהות במגזר המידע, ניתן לראות כמשאבים הנדרשים ל"מרוץ משוכות". עובדי המגזר הוירטואלי חייבים להתמודד באופן שוטף עם רכישה ועם הפעלה של מיומנויות עיוניות ומעשיות 'המתחדשות לעיתים מזומנות.

את המשאבים ניתן לחלק לשלושה סוגים :

הסוג הראשון כולל את היכולת לאתר מידע: ה"הון האנושי הוירטואלי" איננו מורכב רק מקצוענות ומיומנות ספציפית במקצועות מוגדרים במגזרי טכנולוגיות המידע אלא הוא מורכב גם ממשאבי ליבה הכרחיים לאחסנת מידע ולהשגתו. למשל, יכולת גלישה לשם חיפוש מהיר של מידע או ידיעת התקשרות בדואר האלקטרוני. קיימת גם "העצמה באמצעות המידע" - (Empowerment).

נושא איתור המידע הוא משמעותי מאד שכן הוא מעניק את הזכות הבסיסית של כל אזרח לקבל מידע. למעשה נוצר מצב בו הבלתי מחוברים מנותקים מהמידע. לעיתים קרובות אין להם מידע על דיור, על בריאות הם מנותקים מקשר עם הרשויות, ואף מתקשים במציאת עבודה. ככל שמעסיקים רבים יותר מעתיקים את מוקד פעילותם לרשת כך עולה שיעור של הנשארים בצדי הדרך. סטודנטים שאינם מחוברים לרשת משיגים ציונים נמוכים יותר. מובן לכן כי הצורך לקבל מידע בכל שכבות הגיל הולכת וגוברת במשקי הבית בארה"ב (ראה לוח 8').

 

לוח מס' 8: משקי הבית בארה"ב בעלי א-מייל

לפי קבוצות גיל

בין השנים 1994 - 1998(באחוזים)

גיל

1994

1998

מתחת ל- 25

3.7

16.7

25-34

4.3

24.3

35-44

4.4

24.0

45-54

4.8

23.7

55+

1.3

9.3

מקור: משרד המסחר של ארה"ב, 1999.

> > www.ntia.doc.gov

 

2. הסוג השני מתייחס לביצוע תפקידים מקצועיים במגזר הוירטואלי: צמיחתו של ה"הון האנושי הדיגטלי" היתה מהירה מאד. יש אף הטוענים כי ההון האנושי בעידן הדיגטלי, נהפך למשאב העיקרי של ארגונים רבים אך עם זאת מדי ערב עוזבים את מקום העבודה - 90 אחוז מנכסי הארגון וספק אם נכסי ההון האנושי הללו אלו יחזרו למחרת . שוק העבודה הוירטואלי גרם להקטנת שיעורי ה"שהות בתפקיד" בתוך האירגונים - מידת היציבות בתעסוקה, בארגונים רווי טכנולוגיות המידע, איננה עולה על שנתיים.

למרבה ההפתעה עד לשנת 1977 לא הוזכר, בסטטיסטיקה הרשמית של משרד העבודה האמריקאי, כל שם של עיסוק או מקצוע הקשור לרשת הדיגטלית, למרות שהיו כבר 1.1 מליון מקומות עבודה "תלויי אינטרנט" (Digital Work Force). יתכן כי במושגי העבר העובדים הללו לא נחשבו כלל לאנשים עובדים : שכן ניתן היה לחשוב שהם עוסקים רק ב"עסקי אויר", הם אינם מפעילים שרירים ורובם אף ממעטים להתרחק מהמחשב ומשולחן העבודה. רק בסוף שנת 1999 יצא דו"ח, (IT), Information Technology, בהוצאת משרד המסחר האמריקאי, המתייחס למהות המגזר הדיגטלי ולצרכיו ובו נכללים בין היתר המיומנויות, הצרכים והביקושים של המקצועות הדיגטליים, >http://www.ta.doc-Reports-itsw-digital.pdf< .

3. הסוג השלישי מתייחס להפעלת יזמות וירטואלית שהיא תנאי הכרחי לקידום בפירמידת העסקים הווירטואלית. אולם למרבה ההפתעה אין לבעלי היזמה צורך לרכוש את כל המשאבים הוירטואליים, שכן הצלחתם תלויה יותר בהבנת העולם העסקי הווירטואלי.

המצב הקיים והסיכוי לשינוי

הפערים החברתיים הולכים וגדלים. מפתיע אך עובדה היא שמעל למחצית אוכלוסיית העולם לא ביצעה בחייה שיחת טלפון אחת, ועדיין מליארדים של אנשים אינם יודעים לקרוא. מי שאינו יודע לקרוא גם אינו יכול גם לגלוש, בשלב זה של התפתחות האינטרנט. אין ספק כי הנתק מהעולם הוירטואלי יקטין עוד יותר את הסיכויים לצאת ממעגל העוני. ככל ש"עוצמת הנגישות" לאינטרנט בחברה הוירטואלית תעלה יגדלו הפערים עוד יותר ו"מרוץ העכברים החברתי" יגביר את עוצמתו.

 

לוח מס' 9: מידת השימוש בטכנולוגיות מודרניות בארה"ב

של גילאי 13-17 על פי רמת ההכנסה של משפחותיהם

(באחוזים).

 

 

 

 

שימוש בטכנולוגיה

 

 

 

רמת ההכנסה השנתית של המשפחה

נמוכה

(מתחת ל20,000-$)

בינונית

(בין 20,000 ל- 49,999$)

גבוה

(50,000$ ומעלה)

מידת הגישה לטכנולוגיה

 

יש מחשב בבית

38

66

83

יש גישה לאינטרנט בבית

9

23

51

מידת השימוש בטכנולוגיה

 

מספר שעות השימוש במחשב בממוצע לשבוע האחרון

3.7

4.6

4.8

השימוש באינטרנט אי-פעם

בעבר

46

51

64

השימוש באינטרנט יותר משעה בשבוע האחרון

20

25

34

השימוש היומי במחשב

37

44

50

המקור: >http://www.nst.gov/od/lpa/nstw/teenov.htm<

 

 

אבל גם בארץ עשירה כמו ארה"ב, אנשים עם רמת הכנסה נמוכה משיגים פחות מידע מבעלי הכנסה גבוהה ולמעשה "הפערים המקבילים" (parallel gapes) הולכים וגדלים. יש האומדים את ההוצאה החודשית ב- 105$ לחודש על אמצעים להשגת מידע (טלפון, כבלים, סלולרי, תוכנה, חומרה וכו')! ובמשפחה עם הכנסה של 20,000$ ל- 30,000$ בשנה, גם המתח בין הגזעים עדין קיים בארה"ב. כמעט שלוש מאות וחמישים שנה, אחרי ביטול העבדות בארה"ב קימת השפעה על הבדלי המעמדות. ההבדלים בין המעמדות מתחילים כבר בגילים הצעירים, לוח מס' 9 , חוסר השוויון ניכר לפחות לפי הסקרים השונים.

הקרן הלאומית למחקר וארגון גאלופ ערכו סקר טלפוני בין 744 נערים בגילים 13-17. הסקר בדק את מידת השימוש בטכנולוגיה מודרנית בארה"ב בהדגש מיוחד על מחשב ואינטרנט. הסקר נערך בין התאריכים 20-27 במרס 1997. תוצאות הסקר העלו כי רוב הצעירים מרגישים בנוח בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות. קרוב לשני שליש מהנשאלים אמרו שאינם זקוקים לסיוע כל שהוא בשימוש במחשב ובטכנולוגיות חדשות. 55% אמרו כי השתמשו בכלל באינטרנט ורק 29% ענו כי יש גישה לאינטרנט בבית. 99% אמרו כי השתמשו לפחות פעם אחת במחשב.

נשיא ארה"ב, ביל קלינטון, יצא בסיסמא "אינטרנט לכל משפחה", שכן באינטרנט הוא רואה מכשיר המאפשר להתחבר לרשת. תוכנית זו של הנשיא בשם "e-rate" נוצרה על בסיס "חוק הטלקומוניקציה 1996". לפי התוכנית חוברו לאינטרנט, עד שנת 2000, כבר כל המרכזיים הקהילתיים (CACs) ,Community Access Centers - 40,000 בתי ספר ציבוריים ו- 7,000 ספריות. תוכנית זו נעשתה כדי שהדור הצעיר יוכל לגדול עם מיומנויות שיאפשרו לו להשתתף בקידום הכלכלה המתבססת על מידע. קלינטון אכן עמד בהבטחתו אולם, על סמך הנתונים, הפערים הולכים וגדלים ורוב המשתמשים באינטרנט במרכזי CACs אינם נמנים בהכרח על המיעוטים. התבנית שלהכרזות לחוד ומציאות לחוד חוזרת גם בהכרזתו של אהוד ברק "חכות במקום דגים", בהקשר לתוכניות לצמצום העוני בישראל. בדומה לסיסמא "אינטרנט לכל משפחה", מצביעים על האמצעים, שהם הכרחיים אבל אינם מספיקים. מהניסיון למדנו כי "מחשב לכל ילד", האנלוגי ל"חכה לכל עני", אינו פתרון כשלעצמו. יעידו על כך "המסכים הכבויים" המאוכסנים בבתי הספר ואף בבתים פרטיים רבים. כאשר הסיבה העיקרית קשורה לחיברות, להוראה ולדרכי השימוש. רבים המורים שהם נעדרים את מיומניות ההוראה, וה"מחפשים" עדיין אחר דרכי התנהגותו של "העכבר הדיגיטלי". סיבות האחרות לשימוש לקוי במחשבים מתייחס לתשתיות טכניות בלתי הולמות של הציוד, לחוסר אחזקה שוטפת ולמסגרות אבטחה מתאימות של הציוד, וכו'.

מערכות החיברות ומערכת החינוך הן הקובעות במידה רבה את מסלולי הכניסה למעמדות הוירטואליים והן יכולות לתרום גם לשינוי. לא די בהכרזות ובהספקת האמצעים הטכניים להתחברות לאינטרנט. יש צורך בהעמקה של דרכי החיברות והחינוך אשר יאפשרו לאנשים לרכוש את ההון האנוש הוירטואלי.

אחרית דבר

הנתונים על ישראל - מספר המחוברים, מספר בעלי מחשבים אישיים, שעות ציפייה וכו' הם עדיין ראשוניים ולכן קשה להתייחס אליהם כאל פרמטרים המעידים כבר ליצירת מעמדות וירטואליים בישראל. ראוי להזכיר את המגמה הפופוליסטית הנשמעת כי "מנוי בחברת תקשורת הוא אולי המוצר המבחין ביותר בין המעמדות השונים בישראל" (קשתי "הארץ" 24.1.2000). הבעיה העיקרית היא לא ההתקשרות עצמה אלא אופי השימוש באינטרנט כאמצעי. לישראל אין עדיין שירותי אינטרנט להספקת מידע אזרחי ובמידה שהוא קיים הוא אינו מעודכן. האינטרנט העסקי בארץ רק בראשית דרכו ורמת האתרים היא עדיין חובבנית. רוב המחוברים בישראל גולשים לאתרים בחו"ל, והדור הצעיר גולש באתרי המשחקים והבידור. אין צורך לחכות עד שיתברר כי גם בישראל האינטרנט מחזק את אי-השוויון בחברה ומגדיל את הפער בין המעמדות, נושא שחל אסור להזכירו. ניתן ללמוד מהניסיון הלא מוצלח של "מחשב לכל ילד" ולהיערך בעוד זמן בדרכים חדשות למניעת הפערים המקבילים בין המעמדות הווירטואליים בישראל.

 

מקורות:

בקר, ג', (1999)," תעלומת שוק העבודה האמריקאי", מאמר מתוך ה"פיננשל טימס", גלובס, 24 בדצמבר.

גרניט, ג', (2000), "סקר גאלופ קובע", "קפטן אינטרנט", 11 לינואר.

דגוני, ר',(1999), "ירידה דרמטית בצמיחת משתמשי האינטרנט בארה"ב", גלובס, 8 לדצמבר.

דונלן, ת',(2000), " ,AOL תכירי את ," LTV מאמר מתורגם מתוך BARRON'S, גלובס 17 בינואר.

הכט, י', (2000), "האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית?", משאבי אנוש ,145:32-42

לנדאו, א', (2000), "אינטרנט אחר כך", "היי-טק", 12 לינואר.

משמרי, א',(1999), "הבלתי מחוברים", גלובס, 15 בדצמבר.

סורוס, ג', (1999), החברה הפתוחה בסכנה משבר הקפיטליזם הגלובלי, תל-אביב: ידיעות אחרונות.

עציוני, א', (1999), תשתיות האינטרנט בישראל: הצעה לרפורמה, ירושלים: המכון ללימודים אסטרטגיים.

קרני, י',(1999), "המהפכה השאירה אותם מאחור", כסף , 2 בדצמבר. ( כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת ).

רוזן, א', (2000), "חכמים כבעלי ניסיון", כסף, 6 לינואר.

--, (2000), "יש מי שעושה כסף, ויש מי שיופיע עליו" ,מאמר מתורגם מתוך ה"אקונומיסט", הארץ 18 בינואר.

 

Lessard, B. & Baldwin, S, (1999, (NetSlaves: True Tales of Working the Web. N.Y: McGraw-Hill.

U.S. Department of Labor, (1999),"20 Million Jobs: January 1993- November 1999", Washington D.C.

U.S. Department of Commerce, (1999), "Falling Through the Net: Defining the Digital Divide", Washington D.C.

U.S. Department of Commerce, (1999), "The Digital Work Force: Building Infotech Skills at the Speed of Innovation", Washington D.C.

 

 

אתרים

> www.ntia.doc.gov

"מנהלת הטלקומוניקציה והמידע" בארה"ב

> www.nsrc.org

האינטרנט בעולם השלישי

>http://www.mercurycenter.com/svtech/

SiliconValley.com" האינטרנט עיתון

>http://www.ta.doc-Reports-itsw-digital.pdf<

כוח העבודה הדיגטלי 1999""

>http://www.cbs.gov.il/hodaotl1999/99_297.htm<

ממצאים ראשוניים "מסקר הוצאות משק הבית1998-

>http://www.nst.gov/od/lpa/nstw/teenov.htm<

סקר גלאופ על השימוש באינטרנט בגיל ההתבגרות-מרץ 1997

>http://www.dol.gov/dol/_sec/public/media/reports/20mill/main.htm<

עשרים מליון מקומות עבודה חדשים 1993-1999

> http://www.disobey.com/netslaves <

"עבדי הרשת" של לזרד ובלדווין

http://www.ntia.gov/ntiahome/tttn99/contents.html

"Falling Through the Net: Defining the Digital Divide

> www.itu.int/home

מידע על האינטרנט של איגוד הטלקומוניקציה העולמי

 

 

תגובות
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות