האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית
   

» כל המאמרים

2000 האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית
          (2 Comments)
האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
ינואר 2000

בספטמבר החולף חגג העולם המערבי שלושים שנה לאינטרנט. יש הרואים את המצאת האינטרנט,(1969) והפעלתו כאמצעי תקשורת בין ארבעה אוניברסיטאות בארה"ב, כהמצאה הדומה להמצאת הטלגרף,(1836) והטלפון,(1876),http://www.computerhistory<<. טרם חלפו חמש שנים מאז העבירו האוניברסיטאות את האינטרנט הראשון לידי הציבור וכבר נעשה האינטרנט פקוק יותר מהכביש המהיר ללוס -אנגל'ס. לכן מנסות כ- 150 אוניברסיטאות להשלים את החסר באמצעות "אינטרנט - 2", (http://internet-2.org.il)המפעילה רשת המכונה אבילן (Abilene). אבילן פועלת במהירות מסחררת של כ- 2.4 ג'יגאביטים בשנייה, מהירות שעולה פי 45.000 על המודם הטיפוסי. תוך שנייה אחת יכולות לעבור עשר סדרות של אינציקלופדיות מעל לקווי סיבים אופטיים . תוך שלוש שנים יוכלו להעביר גם תמונות הולוגרפיות, (יו. אס. ניוז אנד וורלד ריפורט,1999).

משמעותה של מהפכת האינטרנט דורשת עיון! האם היא דומה למהפכה התעשייתית של המאה ה - 19? האם יש סימנים לכך שחלה אמנם מהפכה תרבותית? האם צומח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית? דומה כי את התשובות האפשריות ניתן אולי למצוא במאפיינים, בעלי המסה הקריטית, הנחשבים כמובילים ליצירת תרבות חדשה. אולם תחילה להצגת מספר עובדות.

רוב המחוברים לאינטרנט, 100 מליון מתוך מ- 130 מיליון, הם מתושבי קנדה ואמריקה בעוד בישראל מחוברים כבר מעל 300 אלף מנויים כאשר על פי "התחזיות של הגידול הגלובלי של האינטרנט לשנים 1998-2005" יגיעו המתחברים בשנת 2005 ל - 206 מליון, (cedefop:1999). רק בחמש השנים האחרונות החלה למעשה ההתרחבות של מספר האתרים ומספר המשתמשים עד אותה עת הייתה ההמצאה נחלת המערכת הביטחונית ומכוני המחקר האוניברסיטאיים האמריקאיים. למעשה מדובר כיום רק על שני אחוז מאוכלוסיית העולם המחוברים לאינטרנט!

יש לזכור שכל הנוגע להתנהגות של בני האדם לעיתים קרובות איננה צפויה ולכן מובן כי למעשה רק חמישית מהיתרונות של כלל טכנולוגיות המידע מנוצלות. למשל, אין עדין השפעתו רבה של המחשב האישי על ה"עולם הביתי" למרות שהוא נמצא בארה"ב כבר בלמעלה ממחצית ממשקי הבית! מה גם שכוחו של המחשב האישי ביכולתו לקשר בין המשתמש הבודד לאינטרנט. גם בעולם העסקים טרם התממשו איתוסים רבים, עדין זורם גם מידע רב על גבי הניר למרות קיומו של הדואר האלקטרוני!

ניתן להתייחס לאינטרנט כטכנולוגיה המדגימה את השקפת העולם הפוסטמודרנית הבנויה מזרימה אינסופית של מידע בלתי מצונזר בעיקרו, בלתי היררכי ובלתי ליניארי הניתן לשימוש על ידי אלמונים רבים. אותם משתמשים היכולים לייצור איסוף אפשרויות תגובה מתוך אותם המסרים הזורמים ברשת. ניתן לחבר ביניהם בזמן אמיתי, זאת מתוך הידיעה כי לא ניתן להגיע למעשה ל"סוף החיפוש", כלומר למיצוי המשמעיות השונות,(גורביץ', 377-8). יש המתייחסים להמצאת האינטרנט כאל מהפכה מדעית שבה נדרש, בין היתר, לוותר על דרך חשיבה קונבנציונלית ויש הרואים בה סוג מסיום של בנייה מחדש של מחויבות קבוצה, (קון,1977 : 143), במקרים אחרים, ציוד שתוכנן ונבנה למטרת המחקר התקני אינו פועל

כפי שחזו מראש ובכך הוא מגלה חריגה שלמרות מאמצים חוזרים ונשנים אי אפשר ליישבה, (קון, שם:25). אולי מתאימים הדברים להתפתחות האינטרנט.

לדעת רבים מצב האינטרנט שונה! האינטרנט, כיישום בסיסי של טכנולוגית המחשב בצד המיקרופרוססור, איננו נחשב עוד גחמה טכנולוגית של עתידנים והוזים שכן הוא כבר עובדה קיימת. ברמה הפילוסופית ניתן להתייחס לאינטרנט, בדומה לגילוייה של יבשת חדשה. הכובשים הם אלו המחזיקים בקווי התקשורת, שגילו את ה"אוצרות" של היבשת החדשה, ותפסו את המקומות הנכונים המאפשרים לתקשר לעולם כולו. תופעת ה"בהלה לזהב", ביבשה החדשה, מתבטאת, למשל, בתביעת ה"חזקה" על ה"נכסים" על ידי המהגרים והפולשים. לאחרונה מתנהל מאבק משפטי על הקצאת שמות מתחמים (Domain names) בין החברות סאן מייקרוסיסטמס, סאן אוויל, סאן ריאלטי ועוד על זכות השימוש באתר>>sun.com ( כהן וג'ורדן 1999), גם ישראל זכתה שבה לראשונה(8.9.1999 ) נדרש בית משפט להכריע על שם מתחם בתיק של >cellcom.net.il< .

יש הטוענים כי ב"מדינת האינטרנט", המחליפה, במידה מסוימת את מושג המדינה, יהיו בשנת 2010, שני מליארד תושבים המקושרים באמצעות האינטרנט האם העליתה הזו תנהל את העולם? !

אין ספק כי הפוטנציאל הטמון באינטרנט הוא רב הוא מייצג את אופיו של עידן המידע, עידן המלא ברוחות רפאים! הסיכוי להצלחתו של האינטרנט נשען לא רק על תכנון טכנולוגי מתקדם אלא גם על הערכות ערכית המאפשרת, באמצעות שפה ותרבות, לפתח סבלנות, אחווה ושוויון בין בני האדם.

עולם המושגים של האינטרנט והטכנולוגיות החדשות רווים במונחים של האתוס האמריקאי - חלוציות ברוח המאה ה- 19, סמל את החופש לצמוח ולשגשג, בעוד המסעות לירח בשנות ה- 60 סימלו את כיבושן

(*) איתוס - מכלול התכונות, ההרגלים, המנהגים, האמונות של הפרט או הקבוצה, (Webster 1996:467).

של חזיתות חדשות, הרי בשנות התשעים מתממש הכיבוש על ידי האינטרנט( אבן, 1988).

יש החושבים כי ניתן להפוך כבר את עולם האינטרנט לישות פוליטית מתפקדת, השולטת העצמה, מנהיגה תקנות דמוקרטיות ואף עושה וויסות עצמי, ואף פועלת בציידן של ממשלות אמיתיות, פותרת את הבעיות של מסחר אלקטרוני, מווסתת משאבי אנוש, משמשת כמרכז קהילתי ומגינה על תושביה מפני מלחמות המידע. יתכן ומוקדם עדין לדון בכך וניתן לכן להסתפק בתיאור תהליך פיתוח האינטרנט המלווה בפנורמה של מושגים האופייניים לתרבויות כמו טרטוריה, דרכי תקשורת, שפה, ערכים, מבנה חברתי, ריבוד, זהות, קהילות, ערכים וכו'. ניתן אף לשאול האם הגיע העת, בהתייחס להתפתחותו של שוק העבודה הווירטואלי, לכלול בפנורמה גם את גם "אתוס העבודה הווירטואלי" ואת אתוס החברות (הסוציאליזציה) לתפקידי עובד? האם השימוש במושגי תרבות אלו מוצדק או שהוא בגדר גימיק תקשורתי בלבד? נתייחס תחילה לתיאור מערכת המושגים הנפוצה כבר בעולם האינטרנט.

המסחר האלקטרוני (e- commerce) ו"כלכלת האינטרנט"

יש הטוענים כי כלכלת המדינות המתועשות נמצאת כיום כבר בתקופת השינוי המשמעותי ביותר מאז המהפכה התעשייתית. יש המייחסים זאת, בין היתר, למעבר בין "כלכלת המחסור" ל"כלכלת הרשת"(Network Economy), מושגים הקשורים למסחר האלקטרוני. בעוד "כלכלת המחסור" מניחה שקיים אמנם מחסור. העושר, על פי התיאוריה, נוצר משליטה על משאבים בהם קיים מחסור של אמצעי ייצור מחד, ומאידך קיים מחסור של חומרי גלם כמו נפט, זהב. חוקי ההיצע וביקוש נוסחו על מנת לתאר את הדרכים בהם ניתן להשיג באופן אופטימלי את המשאבים הנדירים .

לעומת זאת, "כלכלת הרשת" - מניחה כי ההיצע הוא בלתי מוגבל ולכן מיותר השימוש בעקומות היצע וביקוש. הצבר של העושר נוצר דווקא מהפצת המשאבים ולא מהתחרות על נדירותם והקושי בהשגתם. במילים אחרות, בעיית מחסור לא קיימת כלל! בכלכלה כזו מאבד הכסף ממשמעותו יחד עם שאר אמצעי הייצור המקובלים. העושר מושג על ידי הכושר לחדשנות והיכולת להמצאות. בכלכלת הרשת קימת התפתחות מתמדת שבה הכיוון הסופי הוא נעלם ואינו ברור ולכן אין צורך בתהליכים להשגת איזון ויציבות. תפיסת העושר, בכלכלת האינטרנט, מושגת באמצעות הגברת התפוצה של אתר או תוכנה ספציפית. מדידתו, של העושר, נעשת על ידי המושג המופשט של "תשומת לב המשתמשים", למשל, מספר העמודים הנצפה באינטרנט והרייטינג של אתר מסוים. בתהליך כזה תהיה למחזקי האתר המבוקש תפוצה גדולה יותר, המוצר יהיה נפוץ יותר ואף זול יותר. ככל שאתר או תוכנת אינטרנט נפוצים יותר הם משמשים אפיקי שווק טובים יותר. בסיס הכתובות, שנבנה לרוב על שווק מוצר ללא תשלום, כמו שליחת דואר אלקטרוני חינם, הם הנכסים האסטרטגיים, המתבססים על נאמנות הצרכנים, שדרכם ניתן למכור מצרכים משלימים, הם מכניסים כסף רב יותר. המחיר בכלכלת הרשת נקבע באופן גמיש בצורה הדומה לשיטת המכירות הפומביות.

בכלכלת הרשת יש מקום של כבוד לתיאוריות חדשות בתחום השיווק. הבסיס לשיווק היא הקהילה הווירטואלית, בועת האינטרנט, בה "חבר מביא חבר". השימוש באינטרנט לכל המטרות יגבר, כנראה, בקצב אקספוננציאלי ללא הצורך בשימוש בתקשורת ההמונים המקובלת בכלכלת המחסור. באופן זו ניתן גם להבין מה הלקוח רוצה יותר מכל, ניתן לעצב את השקפותיהם של "קובעי הטעם" ואף של הצרכנים עצמם. טיפוח הלקוח מאפשר גם לבדוק אם הוא עשוי גם להיות משקיע פוטנציאלי.

כלכלת האינטרנט יצרה, אפוא, עושר חדש באמצעות השימוש במשאבים חדשים שלא היו עד כה בשימוש. אולם אם ה"המתעשרים החדשים" של כלכלת הרשת, יאמצו בהמשך את כללי ההתנהגות של בעלי ההון הקונבנציונלי תהיה חזרה מכלכלת האינטרנט לכלכלת הישנה. גם הנגישות למידע תהיה נחלת הכלל - אחרי שרובם ייצרו ויצרכו באמצעות האינטרנט, ישתנה שוב המבנה החברתי והכלכלי הבסיסי של המדינות המשתמשות בו.

ההתפתחות של המסחר האלקטרוני, מבוסס האינטרנט, מוערך כיום ע"י חוקרים שונים בין 20 ל- 37 מיליארד דולר לשנה, (עציוני,1999 :3). יש הטוענים כי היקף המסחר האלקטרוני בין עסקים בעולם עשוי להגיע עד סוף שנת 1999 לכ- 100 מיליארד דולר ולעבור את הטריליון דולר עד 2003. מעל למחצית הטרנזקצייות ייעשו בין עסקים המתבססים בעיקר על העברת מסמכים ופחות עסקים יעשו בענף המסחר עצמו המשווקים מוצרים מוחשיים. ההערכות הלא מדייקות נובעות מכך מפני ש"עסקאות מבוססות אינטרנט" נעדרות עדין פיקוח ורישום מחייב!

המסחר האלקטרוני למעשה טרם הבשיל ובמידה רבה הוא עדין בשלב בניית התשתיות. התהליכים העסקיים לא השתנו כבר בעשרות השנים האחרונות. עסקות רבות עדיין משלבות בתהליך מגע פיזי של עבודה ידנית. ניתן לקבוע כי למעשה קימות עדין בעיות יסוד במסחר האלקטרוני שטרם נפתרו כמו, למשל, בעיית הפתיחה המקבילה של תחומי הפרטיות, הביטחון וההתמחות המקצועית. גם להרבה עסקים הקשורים לאינטרנט אין הכנסות מהתפעול השוטף ולא ברור מה יהיה מקור הכנסתם בעתיד. כנראה שהמציאות הקיימת עדין לא הוכיחה את עצמה שכן היא מוגבלת בגבולות הניסיון והדמיון, וגם העתיד אינו צופן, כנראה, בחובו גדולות ונצורות. בסיכום יתכן שטרם בשל הזמן למציאת השילוב ההולם בין טכנולוגיה לעסקים!

הדואר האלקטרוני

הדואר האלקטרוני הפך בעשור השנים האחרונות לכלי עבודה שקשה לתאר את העסקים בלעדיו. חברת הוטמייל (Hotmail) הובילה ב1996- את מהפכת הדואר האלקטרוני מבוסס האינטרנט. הוטמייל נרכשה ב- 1997 על ידי מיקרוסופט. מספר המשתמשים מגיע כבר למעל 40 מיליון כאשר קצב ההצטרפות הוא של 200 אלף משתמשים חדשים ביום. הדואר האלקטרוני מחזק ומשכלל את מעמדו של המידע כמטבע עובר לסוחר, ובכך כנראה, גם נקבע מחירו! ככל שהמידע יהיה יותר ממוקד יותר, קצר יותר וניתן להעברה, כך עולה הביקוש. תיבות הדואר האלקטרוני ניתנות כיום חינם ללא צורך כלל בהתקנת תוכנת מחשב. המשתמשים בדואר האלקטרוני מתרגלים באותה הזדמנות לצרוך גם את יתר השירותים של המשרד הווירטואלי. הדואר האלקטרוני מגדיר אף מחדש את נושא ההיררכיה בארגון ומשנה את הסביבה הניהולית ועל כך בהמשך.

מונופול הידע

המידע הוא כוח! מהפכת האינטרנט מסייעת בשבירת מונופול הידע והפרטתו מגופים אינטרסנטיים והעברתו ל"המונים". הדבר נכון גם לגבי מונופול הידע של השלטונות בעולם. ניתן להבחין בין התפשטות האינטרנט באזורים מסוימים בעולם ובין תהליכי הדמוקרטיזציה באותם המקומות. סין, למשל, היא הוכחה למודל הזה. המידע נהפך להיות זמין וזול, ולכן לרבים יש הזדמנות שווה להצלחה כמעט ללא קשר למיקומם הגיאוגרפי, למדינה בה חיים ולמצבם הכלכלי. אם בעבר חברות ייעוץ, מומחים ואנשי מקצוע שמרו את המידע קרוב אליהן, הרי היום הוא הפך נגיש לכל, כך שכוחן של החברות האלה התדלדל. יש פחות "מטבחונים" פרטיים ויותר פורומים פתוחים. קבלת החלטות נעשת יותר דמוקרטית וליברלית. דוגמא מוחשית על שבירת המונופול של הידע והפיכתו לוויתור על שליטה הוא בבניית מערכת ההפעלה "לינוקס", ממציאה לינוקס טורבלדס, סטודנט פיני, מומחה בוויתור על שליטה. הוא הפך מערכת הפעלה חדשה למחשב לתופעה עולמית, המאיימת אף על תוכנת החלונות של מייקרוסופט. הוא ייצר את התוכנה על ידי העברתה לשיפורים לפורומים מקוונים כולל האקרים. לינוקס עומד בראש תנועה הנקראת "מקור פתוח", ( Open Source), אשר הרעיון העומד במרכזו הוא שכל אחד יכול לתרום לשיפור החלקים הבסיסיים בקוד התוכנה. זאת בניגוד גמור לתפיסה הקיימת שהתוכנות היו מעין קופסא שחורה ,שנשמרה היטב על ידי בעליהן. כיום כבר משתמשים בתוכנה יותר מ - 10 מיליון משתמשים.

לוחמת המידע

"מלחמת התרבויות" של המאה הבאה תהיה ב"שדות הקרב" של מערכות המידע. אם נתייחס ל"סיבר טרוריזם" כאנטי-תזה של מערכות המידע נבין מדוע מתפתח במהירות רבה הנושא של לוחמת המידע. ניתן לראות את הקמתן של היחידות העוסקות בלוחמת המידע כמשלימות את הצבא הקונבנציונלי. בארה"ב כבר הוקמה העוצבה הדיגטלית אשר כינויה "כוח XXI ", על שם מה שצפוי שיתרחש במאה ה - 21 בתחום המידע. ייצוא האמצעים להגנה על המידע נהפך כבר למצרך מבוקש. מצרך אותו מעונינות לשווק דווקא חברות ההי-טק הקטנות, הנמצאות בראשית דרכן (סטארט -אפ). לשם כך הן מפיצות שמועות על "סוף העולם", מושג המעוגן במסורת של תרבויות רבות ,אשר נהפך למרכיב מקובל בפנורמה של האינטרנט. לשם כך הם פתחו , בין היתר, מערכת מודיעין תחת הכותרת של "דע את האויב", המאפשרות לזהות קרינה אלקטו-מגנטית מרוב המכשירים האלקטרוניים, לזהות כל קו המעביר נתונים ואף להתחבר אליהם מכל מקום. כך נוצרות למעשה מערכות הגנה, דמויות צבא, המהוות אמצעים להגנה על "מדינת האינטרנט" בפני "סוף העולם".

שינויים במבנה החברה

יש הרואים באינטרנט כגורם המאפשר להתגבר על מבנה חברתי נוקשה של סגרגציות חברתיות ותפיסות דתיות ופותחת אפשרויות לאוכלוסיות חדשות. זאת בדומה לתקופת המהפכה התעשייתית אשר חזקה מאד באירופה את המעמד הבינוני הבורגני והחלישה את האצולה ואת המעמד החקלאי. היא עשויה לגרום להעלאתם לגדולה של מעמדות סוציו-כלכליים מסוימים בחברה תוך פגיעה באחרים. היא מובילה לתפיסה חדשה של השוויון בחברה, אולי בגרסת "ההיפר קפיטליזם" מאידך היא עלולה ליצור מעמד חדש של האליטות של החברה החוצה מדינות, עיסוקים וכו'.

היא עשויה לחזק את אוכלוסיית הפריפריה, לטשטש את ההבדלים בין המינים שכן במדיום לא ניתן בעצם להבדיל ביניהם ולשנות מהותית את היחס בין צעירים למבוגרים תוך מתן יתרון ברור לצעירים. הצעירים והחדשים בשטח היו תמיד אלו שהגיעו אל ההמצאות היסודיות ולשינוי או יצירה של פרדיגמות חדשות (קון :1970).

שינויים בתרבות הארגון

יש הרואים את הכנסת האינטרא-נט לארגון כשינוי ארגוני מרחיק לכת ולמעשה כמהפכה מלאה של התרבות הארגונית. צמיחתו האפשרית של אתוס עבודה בארגון, השונה ממה שהיה קיים עד היום, עלול להיות טמון בו גם בלבול ההולך ונוצר כתוצאה מתפיסת המבנה ההיררכי המסורתי לעומת ההתייחסות לקיומן של מוקדי כוח חדשים במבנה הארגון החדש. האינטרא-נט, כמקור חדש לכוח בארגון, עשוי להפוך לערוץ התקשורת המרכזי ללא הררכיה ארגונית. בארגונים בהם המידע הוא משאב פתוח, המעודד את העובדים להתבטא וליזום תבטיח חשיפת מידע מריבית, בזרימה חופשית עד רמת הפרט. כל אחד יכול להתקשר לכל עובד הנמצא ברשת באותו זמן, 24 שעות ביממה, בלא קשר למקום ההמצאות, כמעט ללא מחסומים המונעים מעובדים זוטרים להגיע למנהלים בכירים. לעובדים זוטרים, שלהם יש יותר זמן לקרוא דואר אלקטרוני מאשר למנהלים, יכולים להגיע למקורות הידע והמידע להפיצו ואף ולהביאו לידיעת הדרגים הבכירים בארגון. יש הטוענים שחדירת האינטרא-נט, בארגון הפתוח, הוא, במקרים רבים, תוצאה של התפתחות אקראית, פרי יוזמה אישית הבאה מתוך הארגון ונעשת למעשה, בצורה פרטיזנית, בגלישה פרטית במהלך העבודה ולעיתים אף בשעות הפנאי ורש בשלב מסוים מי שהוא בהנהלה נדלק לנושא ולוקח את היזמה תחת חסותו ומפתח זאת בתוך הארגון. לעומת זאת אין הדבר יכול לקרות בארגון היררכי נוקשה, שבו עלול האינטרא-נט לפעול כרשת ריכוזית בלבד המשמשת את דבר ההנהלה הווירטואלית בלבד.

מדינות ווירטואליות

קהילות ווירטואליות, המתיימרות להיות מדינות למרות שאין להן טריטוריה, עוסקות בהמצאת כללים חדשים לחיים במסגרת מדינה. הן מכנות את עצמן "מיקרו אומות", ומנהלות אף יחסים דיפלומטיים זו עם זו. עצם האפשרות הווירטואלית, שלא הייתה קיימת בעבר, מאפשרות מבחינה אתנית להגיע לתחייה מחודשת של עמים ושל קהילות שלא ניתן להעניק להם ריבונות על שטח אדמה, (לפידות: 1995). באמצעות האינטרנט ניתן, במידה מסוימת, לספק חלקית את שאיפותיהם. המושג "ריבונות" מקבל משמעות גמישה יותר מבלי שזה יוביל בהכרח להיעלמותה או להתפרקותה של המדינה מושג שהוא בעל משמעות סימבולית חזקה(לפידות: 1995). למעשה המושג ריבונות עובר שינויים גדולים עקב התלות ההדדית בין מדינות שבא גם לידי ביטוי במושג ה"כפר הגלובלי" ולא "המדינה הגלובלית". האיחוד הגדול ביותר של מדינות ווירטואליות ברשת הוא כנראה ה - " "Holy Empire of Reunion. בראשו עומד מי שמכונה "הדוכס ג'רמי ג'נסון". הוא מקיים יחסים רשמיים, בין השאר, עם נסיכות נובה ארקדיה, רפובליקת לומה, ממלכת טריפריה, ממלכת צ'רסקן ואפילו עם הרפובליקה הזאירים הגולה. כתובת אתר האיחוד: >> http:/www.reunioa.org. מדינה ווירטואלית נוספת של גולים מיגוסלביה המתגוררים באירופה הוכרזה ב- 9.9.99. יש למדינה דגל, סמלים, היא אף מנפיקה דרכונים ואפילו מוכנה להעניק תפקידים רשמיים של שרים, שגרירים וכו'. כתובת האתר: >http:/juga.com<( "הארץ", 1999 ) .

שפה

שפת האינטרנט הולכת להיות, כנראה, שפת ההתקשרות של אזרחי "מדינת האינטרנט". באמצעותה נעשות כבר כיום התקשורת בין קהילות עסקיות רבות, הנמנות על הכפר הגלובלי. שפת האינטרנט יצרה מערכת קודים מיוחדת. באינטרנט הכל נראה לעין כיום כאשר בעתיד הקרוב יהפכו השדות הווירטואליים גם לוויזואליים. כללי ההתכתבות הם בלתי פורמליים ודומים יותר לשפת הדיבור. השפה מורכבת מכללי דקדוק מינימליים ללא כללי תחביר מסובכים תוך שימוש מועט באותיות גדולות. חלקן הגדול של הכותרות השימושיות, החוזרת על עצמן ויש רבות כאלה, מוטבעות באופן אוטומטי. ברוח זו יצרו גם את ה"גלויות הווירטואליות", למשל, > www.just-so.com/quotcat.html<, המבטאות כמעט כל מצב אפשרי.

סוד הצמצום בהתכתבות, המתבצעת על ידי המקלדת באמצעות המקשים, קבעה נורמה שבה כל מסר ניתן הביע בלא יותר מחמש שורות. יחד עם זאת נקבעו גם כללי אבטחה באינטרנט המעמידה את ההתכתבות בפני מחסומים ומעצורים רבים. את השפה הווירטואלית, באמצעות הקומוניקציה הלא-מילוליים, ניתן לחלק לשנים:

החלק האחד מורכב מסימנים מורכבים, אותיות, צורות ומספרים, שנועדו בעיקר להבעת רגשות ומצבים שונים, באמצעות יצירת סימול וויזואלי. הסימנים המשלבים מילים לועזיות, רגש ואייקון נקראים Emoticons"", שפה הידועה גם כשפת הסמיילי, Smiley, לדוגמא,

הבעת חיוך וכו' - :(- , : )

הבעת עצב - : )- ,

בוגר מכללה - Q : - )

מאות סימנים נוספים , ניתן לקבל באתר, http:/www.utopiasw.demon.co.uk/emoticon.htm

החלק השני מתייחס להפיכת התקשורת למהירה יותר, באמצעות קיצורי מילים או משפטי מפתח הנמצאים לעיתים מזומנות בשימוש, הכוונה ל"Buzz Words" לדוגמא :

TIA- Thanks In Advance, BTW- By The Way.

"שפת המאה העשרים ואחת" היא פשוטה ובמידה רבה חוזרת על עצמה וניתן להקנותה בקלות רבה. ההוראה לאנאלפביתים של המילניום הבא, חסרי הידע ב"שפת" האינטרנט, יהיה קל יותר, יחסית מאשר הוראת שפה כמקובל. למעשה יסודותיה של "שפת האינטרנט" היא ה"אנגלית האמריקאית" ותרבותה. לכן יש הרואים את הקוסמופוליטיות של האינטרנט כמזויפת שכן יש בה שליטה אמריקאית טוטלית מבחינת השפה התרבות והתכנים של עולם העסקים, האקדמיה והתקשורת. ניתן לראות זאת בעיון במילון למונחים ולנוטריקונים של שפת האינטרנט,>www.webword.comw<.

יתכן ובעיה אחת הקשורה לשפת האינטרנט מגיעה לפתרונה בישראל, נתבשרנו כי ממשלת ישראל חתמה על הסכם עם חברת מיקרוסופט בדבר פיתוח האינטרנט בעברית. לשם כך אולי יהיה צורך להסב בעתיד כמה מהאולפנים המיועדים לעולים חדשים ל"אולפנים דיגיטליים" זאת לשם הוראת הגרסה העברית של האינטרנט, חברת נטוויז'ן חשפה בתקופה האחרונה את פורטל נענע בעברית שבו מתורגמות ידיעות מסוכנות הידיעות "רויטרס",> >http://www.nana.co.il .

קשרים חברתיים מסוג חדש

המצאת האינטרנט הווה איום על החברה היה חשש רב מפני יצירתה של חברה מנוכרת וקרה לזולת שבה מואצים תהליכי האינדיבידואליזיה, חברה המתרחקת מיחסים אישיים וגם ממעיטה בשימוש במילה הכתובה. בה כל פרט יתכנס מול המוניטור שלו ויחדל מלהתרועע עם מכריו ובהדרגה אף יתנתק מהם. אבל למעשה נוצר תהליך הפוך, מערכות היחסים החברתיות זכו לבניה מחודשת והמילה הכתובה חזרה למעשה למרכז הזירה. האינטרנט לא מצמצמם את הקשרים החברתיים אלא יוצר תקשורת מסוג חדש. האינטרנט יצר קהילות חדשות קרב בין אנשים ויכול להיחשב למעשה לקהילה אחת גדולה המורכבת מקהילות רבות המחוברות זו לזו. אנשים מתחברים לאתרים, אתרים לקהילות, קהילות מתקרבות אחת לשניה, עד שכולם מחוברים לקהילת האינטרנט של הכפר הגלובלי. המסופים בספריות ובמרכזים קהילתיים מסיעים להתקשרות בין קהילות ווירטואליות לקהילות גשמיות. קימת כבר התופעה שמשפחות שלמות, קבוצות ידידים ועוד גולשות יחד ותוך כדי כך מרכזים סביבם פעילויות חברתיות. דומה שמתפתחת גם קהילה שאינה מיחסת כלל חשיבות לצבע העור, לסוג הלאום ולהשתייכות הדתית. לאחרונה פותחו אף תוכנות באמצעות פתרונות טכנולוגיים המאפשרות גלישה משותפת. תוכנות אלו מהדקות את הקשרים בין אנשים. ניתן להזכיר כי Gooey(>http://www.getgooey.com<) וכן את איי.סי.קיו. ניתן לראות ב"צ'אטים" כפעילויות המאפשרות תקשורת חדשה בין בני האדם. בין היתר, באמצעות פתרונות טכנולוגיים כמו, למשל, בעזרת Gooey, תוכנה המאפשרת גלישה בצוותא, או איי.סי.קיו תוכנה המהדקת את הקשרים בין אנשים. תופעת "הצ'אטים", היא למעשה פעילות חדשה של תקשורת בין אנשים. ניתן לראות את האינטרנט כאמצעי חדש המדגיש את הצורך של בני האדם בקשרים חברתיים מסוג שונה. לעיתים אף בקשרים עמוקים יותר, היוצרים מעגלי חיים חדשים במציאות הווירטואלית. יתכן וטמונה במציאות הווירטואלית גם השפעה חברתית נוספת המאפשרת לייצור סביבה בטוחה יותר בה ניתן להיות מודעים יותר לרגשות ולפעול על פי רגשות אלו. לו זו בלבד שאיננו מאבדים את כישורנו החברתיים, אנו אף מפתחים אותם באמצעות האינטרנט. אנו לומדים איך לחיות ולפעול ביעילות רבה יותר בזמן ובמרחב "אמיתיים".

שינויים בזהות העצמית

השימוש ב"חלונות" מאפשר לאמץ כמה "זהויות", זהות שונה בכל חלון, ניתן לבחור ב"הזהות" של אני "אחר" ואף להציגה במרחב הקיברנטי. השינויים בתפיסת המושג של זהות עצמית עשוי להביא לראיית מציאות ערכית שונה. בכך הולכת ומשתנה המציאות החד-ערכית האופיינית לתקופת הילדות אשר שרידה ממשיכים להתקיים אצל מבוגרים רבים. פתיחת החלונות וסגירתן, והמעבר מאתר לאתר מאפשר לבטא בצורה שונה את הזהות העצמית באמצעות המשחק בכמה זהויות, רכישת הניסיון בהחלפת זהויות יכולה להקל, במידה מה, גם על דרישה בהחלפת הזהויות בקרירות מהסוג החדש.

הסביבה הווירטואלית מאפשרת ללמוד באמצעות התהליך את הבחירות הנכונות לחיים האמיתיים",(פאגין: 1999 ). האפשרות לגלוש מאתר לאתר מאפשר להבין שיש יותר ממציאות אחת וניתן אף ל"חיות" בעולמות ווירטואליים שונים! יתכן גם כי "בסביבה הווירטואלית" ניתן יהיה לשלול סכנות, לחוות אף את התוצאות המעשיות של פעולותינו - את הכאב והסבל וגם את השמחה ואת הטוב הנגרמים על ידינו. יתכן וניתן לחנך אף להבנה טובה יותר של משמעויות השנאה, הפחד, האלימות, חוסר ההגינות ועוד. צורה זו של למידה תשפר אולי את מצבנו דווקא במציאות הבלתי ווירטואלית שבה יהיה ניתן לחיות את ההווה על ידי הפיכת הלחצים והפחדים שלנו למשהו נינוח ונכון יותר.

יש החושבים כי דרך האינטרנט ניתן ללמוד גם מה היא סבלנות, שבאמצעותה ניתן להכיר עולמות זרים לחלוטין, לדעת שהם קיימים אבל לא בהכרח להבינם. באופן כזה ניתן אולי להעביר מסר בעל משמעות ערכית - היכולת לחיות עם אחרים תוך הכרה שקיים האחר והשונה! הפתיחות והסובלנות ל"אחר" מאפשרת להבין שיש גם זכות מוסרית לחשוב אחרת, שאין לחשיבה זו גבולות, שאין אמת מוחלטת ובכל זאת ניתן לקבלה. חופש הבחירה של בני האדם והחופש לעצב את צורת חייהם ילך ויגדל בזכות הנגישות החופשית למידע בכל התחומים ואין תפיסה כוללנית אחת הקובעת את האמת.

סוגיות משפטיות

תופעת האינטרנט הביאה לעולם שורה רחבה של סוגיות משפטיות בנושא מסחר אלקטרוני, זכיות יוצרים. שמות מתחם, צנעת הפרט, חופש ביטוי מול אנרכיה ועוד לדוגמא, > .>www.netlitigation.com

נושא משפטי הנמצא בדיון בארה"ב הוא המשפט שמנהל משרד המשפטים האמריקאי נגד הקרטל של חברת מיקרוסופט, שם נקבע התקדים, לפיו מסמכי הדואר הפנימיים של החברה מהווים מסמכים רשמיים, אותם ניתן להציג כראיות בבית המשפט. רק לאחרונה, (אוקטובר 1999), הסתיים שלב הטיעונים המסכמים במשפט מיקרוסופט. נושא משפטי אחר העומד לדיון בארה"ב ("טסיני נגד הניו-יורק טיימס") מתייחס לכללי המותר והאסור בניצול מאמרים ויצירות ממאגרי המידע הממוחשבים ובמדיה הדיגטלית. לדיון זה יש חשיבות רבה בגלל המעבר מהמדיה המסורתית של הדפוס, עם עולם המושגים שלה, כמו גיליון, מהדורה, עותק וכו' למדיה הדיגיטלית שבה מאוחזרות יצירות מתוך מאגרי המידע ומאבדות את מקומן הטבעי כחלק של גיליון מסוים של העיתון פרטים באתר > https://www.tourolaw.edu/2ndcircuit/indexf.html<. למעשה הולך ומתפתח הנושא של המשפט באינטרנט הן כאמצעי למאגר מידע וכקומוניקציה והן כנושא משפטי בפני עצמו המתייחס, כאמור, לסוגיות משפטיות רבות המחייבות, בין היתר, לייצור נורמות חברתיות חדשות. בישראל ניתן למצוא פרטים באתר >http://law.co.il<.

מחלות ורומנים ווירטואליות

"נטוהוליקס" - זה שמה של מחלת המכורים לאינטרנט. הגולש 4 שעות ביום נחשב למתמכר. שעות גלישה גורמות למוח להפריש חומר כימי דמוי אדרנלין הנקרא דופאמין, הגורם להתרוממות רוח לזמן קצר אבל לאחר מכן מגדילה, השעה השבועית של הגלישה, באחוז אחד הסיכוי לדיכאון ומצמצמת את חוג החברים של הגולש ב 2.7 אנשים. האיחוד האירופי שוקל, לכן, להכריז על הנטוהוליקסטים כעל הטעונים טיפול רפואי. מעמדם יהיה כשל אלכוהוליסטים ומהמרים הזכאים לטיפול על חשבון הקופה הציבורית. יש לזכור שעדין מקובל לראות כמשכיל אדם הקורא עשר שעות ליום. יש גם צד שני למטבע שכן יש אנשים שכל יום שעובר והם עדין לא נמנים על המשתמשים באינטרנט מגבירה אצלם את הפרנויה ויש גם אחרים הסובלים מ"טכנופוביה" המונעת מהם בכלל לרכוש מחשב ובודאי להתחבר לאינטרנט.

לכל מחלה גופנית ונפשית ולכל נכות ומגבלה ניתן למצוא את האתר המתאים העוסק בניסיונות למתן המלצות על הריפוי מהן או לפחות קבוצת תמיכה של השותפים לאותה המחלה. עצם השימוש באינטרנט כשלעצמו כבר יכול לסייע למשל, לחולים הסובלים מחרדת נסיעות או לאנשים הסובלים מדיכאון כרוני . האינטרנט יכול לשמש כמקור לביטחון ואף לעיתים לסייע בבנייה מחודשת של החיים החברתיים הקיימים מחוץ לאינטרנט.

התאבדויות - מסמני הצביליזציה הוא העלייה במספר המתאבדים. קיים אף אתר של ארגון הרואה בתופעת ההתאבדות מעשה חיובי. אולם גולשים שחלקם קרוב לודאי בטבעם הם גולשים מתוחים, מדוכאים ופגיעים מבחינה פסיכולוגית וסובלים מהנטייה לקחת סיכונים עלולים להיות פגיעים עוד יותר במקרה כזה עשוי האינטרנט להקל על החשיפה העצמית, שבאמצעותה ניתן לסייע בזיהויי המתאבדים הפוטנציאלים וכן ביכולת ליצור קשר עמם. קיים מספר רב של אתרים תחת הכותרת של התאבדות דבר זה מעניין מההיבט החברתי.

תחליף נוסף לקשר מסוג חדש היא התופעה של ניהול רומנים ובגידות ווירטואליים תופעה העלולה ,לעיתים, להוביל להרס משפחות. לטענתו של נהג מונית ישראלי בן 23 ניהלה אשתו רומן באינטרנט ולכן הצית את אשתו ואת שני ילדיו. ניצול האינטרנט כאמצעי שלא ניתן לקיים בו מגעים פיסיים אסורים אינו אלא " קלסי" לניהול רומנים בהתכתבות ושיטות אחרות הקיימות לקיום יחסים מסוג זה. יש לזכור כי כבר שנים רבות ניתן לנהל רומנים בהתכתבות ואינו מייחד את האינטרנט אבל משמעותו מעניינית מבחינה חברתית שכן היא משלימה הבט נוסף על יצירת נורמה חברתית, העלולה להיחשב כסטייה, המסתייעת באמצעות אמצעי שאין לו קיום פיסי - האינטרנט.

מכל מקום כבר נעשה צעד נוסף המאפשר להתגרש באופן ווירטואלי. לשם כך פותחה אף מערכת תוכנה בשם Divorce-Pack" " המיועדת לזוגות שמגיעים להסכם גירושים ביניהם. ניתן לקבל פרטים על גירושים מקוונים באתרים: www.desktooplawyer.net<< , www.epochsoftware.co.uk<<

מסגרות לימוד והכשרה

ההשכלה במערכות המידע החדשות מקבלת משמעות חדשה שכן מסגרות החינוך המסורתיות מתקשות להתמודד עם צבירת הידע ההכרחית שאדם צעיר צריך לרכוש. הסמכות של מסגרת החינוך הפורמליות נפגעות, ההוראה הולכת וחדלה להיות פרונטלית וכבר כיום ניתן ללמוד דרכה מבלי לזוז מהבית. המורה מאבד את מקומו כמקור הסמכות לידע אבל הוא עשוי לכבוש מחדש כמה מהתפקידים המסורתיים כמו מורה רוחני, כגורו דיגיטלי, כחונך וכמיסטר ווירטואלי, תפקידים שיש בהם מרכיבים שאינם בהכרח רק ידע.

יותר ויותר אוניברסיטאות יעניקו תארים ווירטואליים לאחרונה קבלה אוניברסיטת "ג'ונס אינטנשיונל" בארה"ב הכרה רשמית כמוסד האקדמאי הווירטואלי הראשון שקיים אך ורק באינטרנט. ההיסטוריון נובל במאמרו בכתב העת האלקטרוני, "First Monday",(5.1.1998), כי אין ספק שהחינוך הדיגיטלי מסמן עידן חדש, ממוסחר ואולי אף נחות. יתכן שההשכלה הגבוהה נעשת שטחית, ובעיקר היא נעדרת קשר אישי שמגמת ההיי-טק מבשרת. יחד עם זאת מציעות, הרבה מהאוניברסיטאות המקובלות ברמתן הגבוהה, כחלק מהתוכנית הרגילה קורסים בגרסת האינטרנט. אוניברסיטת קליפורניה פתחה קמפוס ווירטואלי, אף סטנפורד הנהיגה קורסים לקראת התואר השני בהנדסה אלקטרונית. אף בישראל מאפשרת האוניברסיטה הפתוחה דרכים ללמוד באמצעות האינטרנט באמצעות טכנולוגיות של למידה מרחוק דרך לווין. ניתן לקבל פרטים על הלימודים הווירטואליים באתר:http:/www.cyberschool.k12.or.us <<. המפגשים הוירטואלי בסייברספייס תחלפנה בהדרגה את שיטות הלמידה הקונבנציונליות. מספר הלומדים בלמידה מרחוק צפוי להגיע עד שנת 2002 ל- 2.2 מליון לומדים, כחמשה עשר אחוזים מכלל הלומדים בארה"ב, לעומת 710 אלף שלמדו בשנת 1998. מרסי קולג' ממדינת ניו-יורק, אחד המכללות הראשונים בעולם המאפשרת לימודים אקדמיים באמצעות האינטרנט, פותחת סניף בישראל שניתן דרכו להשלים לימודי תואר אקדמי באמצעות האינטרנט. אף אגף המכללות של משרד החינוך פותח לימודים מתוכננים בכלכלה ובפסיכולוגיה במכללה ווירטואלית המיועדת ללומדים מבוגרים.

הלמידה מרחוק תאפשר גם פתיחת קשת רחבה של עסקים: הוצאות לאור, טלקומוניקציה, תוכנות, ספקיות שירות ועוד. זו כנראה הסיבה שקידומו של הלמידה מרחוק בישראל נעשה בעיקרו על ידי חברות ההי-טק. למשל, חברת TCS הישראלית מפתחת מערכת SPARK אשר תאפשר בכמה דרכים לימוד מרחוק: באמצעות הרצאה בפני מספר בלתי מוגבל של שומעים, בצורה של כיתת לימוד, כאשר המורה בכתה והלומדים בבית או בעבודה, תוך שימוש בכל שיטות הלימוד. באמצעות מחברת ווירטואלית בה הלומד כותב והמורה יכול להיכנס לתוך המחברת ואף לבדוק אותה בצורה גלויה או בדיסקרטיות. השיטה מאפשרת באמצעות האינטרנט להדריך במספר יבשות בעת ובעונה אחת. גו'ן צ'יימברס, מנכ"ל סיסקו סיסטמס החברה שפתחה בהצלחה רבה את המסחר המקוון, אמר לאחרונה, (סתיו 1999), כי השלב הבא בפיתוח האינטרנט יהיה, תוך שלוש שנים, הלימוד המקוון. ללא מציאת דרכים חדשות להכשרת עובדים יהפכו עסקים רבים ללא-תחרותיים.

קץ עידן הספר? (eBook)

האם עידן האינטרנט מבשר גם את קץ עידן הספר? על פי ההתפתויות האחרונות ימיו של הספר בפורמט שאנו מכירים ספורים! בעתיד כמעט כל החומר המודפס - ספרים, עיתונים, כתבי עת ואף ספרי הלימוד יתפרסמו באופן אלקטרוני(מרידיז' 1999:28). במסגרת פרויקט ראשון - "לימוד ללא נייר", יערך ניסוי, בשנת 2000, בבית הספר הקתולי "התחייה" בדייטון במדינת אוהיו, (רותם: 1999). את ספרי הלימוד הישנים של התלמידים, המודפסים על נייר רגיל, יחליפו בספרים אלקטרוניים כלומר, יעבירו את התוכן מנייר לפורמט דיגיטלי. השאלה הנשאלת האם ניתן להוזיל את ההוצאות בהשוואה לשימוש בניר, האם הספרים האלקטרוניים עשויים להחליף את המחשבים הניידים שרבים מהתלמידים מתקשים לרכשם? אין ספק כי קיים יתרון ברור נוסף באפשרות לעדכן את החומר הנלמד באופן מידי ולא ללמד חומר מיושן, כפי שזה נעשה ברוב המקרים. הספר האלקטרוני יעלה 299 דולר ויוכל לאגור 4000 דפים של חומר כתוב וגרפיקה, עד שנת 2005 ירד מחירו של הספר ל- 20$ ומשקלו יהיה פחות מ200- גרם,(6 אונקיות),(מרידיז', שם). הטכנולוגיה הזו מאפשרת, כנראה, גם לייצר טכניקות של הוראה ולימוד חדשות.

כבר כיום יש מכשיר קריאה נייד שנקרא ,Rocket eBook שאפשר להוריד אליו כעשרה רומנים. המכשיר דומה לספר ממוצע בכריכה קשה ובפורמט המזכיר ספר מודפס,(http://akst.com).אולם יש גם צד מדאיג למדי לחובבי הקריאה והכתיבה והוא החשש שתוך 100 שנה יתמעטו מאד האנשים שירצו לקרוא ומספר יודעי הכתיבה ירד עוד יותר. עד אז יפתחו את הטכניקות של הפיכת הדיבור לטסט מודפס ואת הטסט לדיבור ללא צורך יותר בשימוש בידיעת קריאה או כתיבה. הרי כבר כיום פתחה חברת מיקרוסופט אמצעים לתיקון שגיאות כתיב, לסגנון ואפילו למבנה הכתוב. יש לזכור שאפילו בארה"ב עדין חמישית מהאוכלוסייה הם אנאלפביתים פונקציונליים ואין ספק שהטכנולוגיות החדשות יסייעו להם רבות. האם יתגשמו בעתיד המסרים של "The Demise of Writing" and "The End of Text" ?

שינויים במבנה התעסוקה וצמיחתו של שוק עבודה ווירטואלי

מדידת השפעתן של טכנולוגיות המידע על מבנה התעסוקה קשה מאד לבדיקה. קביעת מספר העובדים הנחוצים לביצוע מטלה כל שהיא היא משימה לא קלה. חברות גדולות כמו סיסקו סיסטמס וג'נרל אלקטריק טוענות אמנם כי הצליחו לחסוך 15% - 20% מהוצאות הרכש שלהן כתוצאה מהכנסת תהליכים ממוחשבים באמצעות האינטרנט אולם בדיקת החסכון של משאבי אנוש טרם מוצא סופית. מהניסיון המצטבר מתברר כי עובדים שהפסיקו עבודתם כתוצאה מהכנסת טכנולוגיות חדשות מצאו את מקומם בתעשיות אחרות ולא נוצרה רמת אבטלה גבוהה יותר.

טיבן של מרבית העבודות בהן יועסקו עובדים בעוד עשרים שנים אינו ידוע היום. אבל כפי שמסתמן לטווח הקצר, לעשר עד חמש עשרה השנים הקרובות, אין בהכרח שיתבטלו לחלוטין מקצועות ועיסוקים שכן תהיה יותר השבחה במקצועות קיימים כפי שזה מסתמן כבר במוסכי הרכב מחד ובסוכניות הנסיעות. יותר אנשים יעבדו בכמה מקומות עבודה, יותר עסקים קטנים, פחות אנשים על הכבישים, יותר עסקים הנותנים שירות מרחוק באמצעות שילובים של האינטרנט, הטלפון והמחשב. דומה כי תהיה רסטורציה לעיסוקים מעשיים יותר, שאינן בהכרח תלויים מחשב, כמו גננות נוי, שרברבות תברואתית ועוד. ניתן לצפות גם שבטווח הארוך תהיה ירידה מסוימת בסטטוס של עיסוקים הקשורים למשמעיות מופשטות וסימבוליות זאת כתוצאה מהיישומים המתפתחים בתחום המחשבים והאינטרנט.

עוצמתן של מקצועות התווך מצטמצם. "אנשי האמצע" בכל מגזרי העבודה - בעולם הפיננסי, בעולם הטכנולוגיה, ברמת המסחר ואף בתחום הבידור. עיסוקים כמו ברוקרים, סוכני נסיעות, סוכני תיירות ילכו ויצטמצמו. המודלים המצליחים של חברות תיווך באינטרנט, הם אלו העושים שינויים מושכלים במדיום ומעניקים ערך מוסף לשירותיהם שנעשו עד כה בדדך המסורתית. האינטרנט מהווה, לכן, פלטפורמה מתאימה ליצירת דרך חדשה לחיפוש עבודה המשנה את הדינמיקה של שוק העבודה. היא גם מחליפה ומשכללת את מדורי ה"דרושים" וגם ניתן להתחבר באמצעותה בכל שעות היממה, לשלוח את קורות החיים למשרה מבטיחה יותר. אולם יש חשש לתופעה חדשה היוצרת חרדה רבה אצל המעסיקים. הכוונה לתופעה של הדילוגים ממשרה למשרה עלולה ליצור אוכלוסייה חדשה של "המדלגים ממשרה למשרה, בכך תחול ירידה למשך העבודה המקום עבודה מסוים. האפשריות החדשות עשיות לכן להיות לברכה מחד ומאידך עלולות להיות חלילה לקללה. כבר כיום שפע ההזדמנויות העבודה העדכניות הזורמות באינטרנט באופן שוטף מהוות מקור לבלבול ולציפיות שווא.

שוק העבודה ייהפך במקצועות מסוימים לחלק של הכפר הגלובלי - דבר אשר מאפשר וויסות בין מדינות. למשל, המחסור של מהנדסים בעמק הסיליקון עשוי להתמלא על ידי גיוס מהנדסים מובטלים מהודו. באמצעות חיפוש העבודה הווירטואלי ייעלמו, באופן הדרגתי, הגורמים המתווכים בשוק העבודה. חברות ההשמה תאלצנה להסתגל למציאות החדשה, שבה מאגר המשרות העדכניות איננו עוד נכס השמור רק לבעליו. למשל, מאגר המשרות המרכזי בארה"ב מופיע כבר באינטרנט ב- "America's Job Bank" באתר בשםwww.ajb.dni.us<<, אתר שהוקם על ידי משרד העבודה והביטוח הלאומי. בארה"ב, בשנת 1995. אתר נוסף בארה"ב המרכז מידע על חברות השמה וגיוס כוח אדם הוא:www.boldfacejobs.com < <. אתר תעסוקה למנהלים ויועצים בכירים בענפי הפיננסים, השקעות בנקאות, ביטוח וטכנולוגיה למשרות הנושאות משכורות מעל מאה אלף דולר לשנה ניתן להשיג באתר >www.6figurejobs.com <. אתר המיועד למומחים ומנהלים בכירים בענפים טלפוניה סלולרית, טלקומוניקציה, תקשורת לוויינית ותעשיית חלל ניתן להשיג ב- www.pcsjobs.com <<. כבר כיום . יש בשפע של הזדמנויות עבודה עדכניות הזורמות באופן שוטף מאין גורם מבלבל. על מנת לייעל את עבודת האיתור הוקמו אתרים הסורקים במקביל מאות "בנקים של עבודה", אתרי תעסוקה, מחלקות למשאבי אנוש בארגונים וכו'. אתר כזה הוא לדוגמא,>www.infogist.com/careerxroads.htm>. גישה מתקדמת יותר לגיוס עובדים, החוסכת מהמועמדים אף את סדרת השאלונים הנוקשים המתמקדים בהשכלה, במיומנויות, השתלמויות, ניסיון קודם, מתמקדת רק בשאלון המתייחס להתאמה על פי מבחן אישיות כולל ניתן באתר, >www.discoverme.com/index.html< .

בישראל נפתחו כבר כמה אתרים, למשל, האתרwww.jobs-israel.co.il< < העוסק בהשמת סטודנטים ואקדמאים לעבודה. ניתן דרכו להתעדכן במשרות פתוחות, לשגר קורות חיים ולהיכנס לאתרי החברות המובילות בתחום ההי-טק. קיים אתר נוסף "kivunim לעתיד" הנאבק, למרבה הצער, עדין על קיומו למרות שנרשם זכות יוצרים, מתייחס לתהליך של בחירת מסלול לימודים ומקצוע באמצעות האינטרנט הכוונה ל>http://kivunim/huji.ac.il<. אתרים עסקיים המיועדים בעיקר לעובדים בתעשיית ההי-טק הם >www.jobinfo.co.il<. וכן> www.jobtov.co.il < . אף התאחדות עולי ארה"ב וקנדה פיתחה בישראל אתר המגיש מגוון משרות מעודכן בענפי ההי-טק. המייחד את האתר הם טבלאות השכר והמשכורת הכוללת את הנמוכה ביותר, הגבוה ביותר והממוצעת, לפי מקצועות למשל, כתיבה טכנית, פיתוח ועיצוב אתרים, בקרת איכות, שיווק וכו': > www.jr.co.il/cji/index.html<. על פי מספר האתרים הנפתחים הולך ומקבל שוק העבודה האינטרנטי בישראל תאוצה רבה יתכן והדבר נעשה באופן מואץ בגלל הקשיים בתפקודו של שרות התעסוקה בישראל.

הרקע לצמיחתו של אתוס העבודה הווירטואלי

כל זמן שבה שלטה בארגונים תפיסה ניהולית היררכית ואוטוקרטית והמכניזם הדומיננטי הקובע בתהליך קבלת ההחלטות היה שיקול דעת רציונלי, היו סיכוי ההצלחה בתפקיד של אותם עובדים בעלי פוטנציאל אינטלקטואלי גבוהה ( על פי .I.Q), אולם כאשר הארגונים נהפכים למבנים בלתי ליניאריים, מבחינה ניהולית, ההיררכיות מתרופפות והמידע נגיש לכלל העובדים ואיננו מהווה עוד סטטוס בפני עצמו, אין עוד די באותם יכולות אינטלקטואלית. עולה יותר ויותר הצורך ברכישת כלים אשר יאפשרו להבין בצורה סמויה, בלתי מילולית, את סוגי ההצלחות בארגונים השונים, (גולמן,1995 :50 ). יותר ויותר עולה גם החשיבות של שילוב העסקית והארגונית עם צמיחה אישית שניתן להסבירה היטב בעזרת היישומים השונים של האינטליגנציה הרגשית (.E. Q). האינטליגנציה הרגשית מאפשרת להבין כיצד ניתן להגביר את היכולת של התבוננות פנימית, מודעות עצמית, הכרה וזיהוי רגשות באופן עצמי וסיוע מהזולת לשם כך. היכולת של הקשבה, מודעות עצמית, ההכרה ברגשות הזולת וכו' הם תנאים הכרחיים לביצוע כל תפקיד ולכל עבודת צוות יעילה והן מהוות חלק של "מימניות ליבה" ברוב המבנים התעסוקתיים. בעוד הכשרים האינטלקטואליים נקבעים בשעת הלידה ונחשבים לרוב כתורשה וכ"גזרה משמים", שאינם ניתנים לשיפור, הרי אורניות התעסוקה, המתבססות על האינטליגנציה הרגשית, ניתנות לשיפור, לטיפוח, לחיזוק, באמצעות ייעוץ, למידה והדרכה ,אורניות אלו הן מרכיב מרכזי בחברות לתפקידי העובד בעידן הווירטואלי.

במקרים רבים מבוקשים מאד אנשים המאופיינים כאינדיבידואליסטים וכנון-קונפורמיסטים שיש להם תכונות של "האקר". התרבות הווירטואלית עשויה לקדם גם אנשים עם נטיות שונות , שלא נקלטו בעבר בשום ארגון תעסוקתי רציני.

על סמך השינויים הארגונים המרחשים ובשינויים המתהווים בזהות העצמית, בעידן האינטרנט, ניתן להבין את הרקע לצמיחתן של קרירות חדשות. המחייבות, כנראה, גישה הוליסטית יותר, שליטה ואחריות עצמית גדולה יותר. על מנת להצליח בתעסוקה בעידן האינטרנט, יש לאמץ אורניות ומיומנויות המאפשרות גמישות במעברים בין תפקידים, בין ארגונים ואף במעברים הנעשים בין תרבות לתרבות ובין מדינה למדינה ומדינות.

יש לכאורה בסיס לצמיחתו של אתוס העבודה על פי האינטרנט.

אתוס העבודה על פי האינטרנט

חלים שינויים במשמעותה של העבודה - לא קיימות שעות עבודה מוגדרות, העבודה הפיזית הולכת ומתמעטת, שעות העבודה אינן מוגדרות. העובד משתחרר מחלק ניכר מהתנאים שאפינו את סביבת העבודה המוכרת המחייבת לקום בבוקר, לנסוע למקום העבודה ואף לשהות בו. העובד יכול ליצור קשר עם העולם מבלי לזוז מהבית אין צורך להגיע למקום העבודה!(>www.homeworking.com<) מובן לכן כי הולך וגובר טשטוש הגבולות שבין עבודה, לימודים ופנאי. למעשה צומח בצד איתוס העבודה הווירטואלי גם איתוס הבטלה המהווה את הבסיס לרוח הרפאים של הפנאי. יש מעין חזרה לאיתוס האנטי עבודה של תקופת יוון, ואף לתפיסה מאוחרת יותר של הוגים אחרים, אשר צדדו "בשבח הבטלה", למשל, הפילוסוף האנגלי, ברטראנד ראסל (1932), אשר כתב את המסה המפורסמת בשם זה. במרכז איתוס העבודה האינטרנטי עומד האינדיבידואליזם הנותן לגיטימיזציה לסוטים ,יוצר אנומליה של יוצרים ומאפשר להוזים ובעיקר לאינדבידואליסטים לעבוד. האקרים רבים שדמותם עיצבה את רשת האינטרנט הם היום מהווים כבר חלק מהאליטה העסקית והטכנולוגית המובילה את הרשת.

האינדבידואליזם הוא בעצם יותר מאנטי קולקטביזם שכן העובד איננו, בהכרח, יותר חלק מקבוצה המשתייכת למקום עבודה מסוים. איתוס העובד על פי האינטרנט נמצא ברשת, משכיר את שירותיו למעסיק, ומנהל את כישוריו כעסק.

האשליה של אתוס העבודה

ניתן אמנם כבר לאפיין את איתוס העבודה, על פי האינטרנט, אלא שספק אם ניתן ליחס לו את המשמעות המוענקת לו על ידי השיווק והתקשורת. מה גם שאופיים של אתוסים ווירטואליים שהם פלורליסטיים ואינם נכפים בנתיים, ואף אינם מחייבים וניתן לסגת מהם.

האינטרנט זוכה לשווק ווירטואלי משובח. המשווקים כה זכו להצלחה במשימתם עד כד יצירתה של האשליה כי קיימת תרבות אינטרנטית מלאה שהולכת ומתגבשת והטמעתה המלאה איננה אלא עניין של זמן. גם מבחינת תקשורת ההמונים נושא האינטרנט הוא אטרקטיבי ומרתק מאד האשליה כי בעצם כבר כל העולם נמצא בתוך תרבות האינטרנט ומי שעדין לא הוא סוטה מהנורמה.

אין ספק הולכים ונוצרים אתוסים של עבודה רבים ומגוונים בארגונים בהם המידע הוא משאב פתוח ושימושי לכל. לכל ארגון הצביון המיוחד שלו, הוא מתאים לעצמו את ה"אינטראנט התפור על מידותיו", והוא בוחר אלמנטים מתוך אתוס העבודה של האינטרנט, המתאימים במיוחד לתרבות של הארגון. יש לציין כי עדין קיימים שרידים רבים של ההיררכיה מסורתית גם בחברות שאמצו את האינטרנט. עדין מדברים על תפקידים סטנדרטיים, תהליכים מאובנים, על נשיאה באחריות ברמה ההיררכית, כנראה שגם בתקופת האינטרנט עדין ההיררכיה מתקיימת והיא טרם מתה לחלוטין. גם למרכיב של העבודה מהבית, באיתוס, יש קשיים רבים דווקא במישור החברתי הריחוק מהאינטראקציה האנושית הפיזית מקשה מאד על העובדים מרחוק. דומה שלא נצפתה מספיק האינטראקציה החברתית הקשורה להפעלת הטכנולוגיה האינטרנאטית.

האינטרס של חברות האינטרנט הוא לשרת יותר את הטכנולוגיה ופחות את הארגון והחברה לכן למרות שלאינטרנט יש פוטנציאל של השפעה חברתית מרחיקת לכת על שינויים ערכיים וחברתיים מהותיים, על סובלנות גלובלית ועל ליברליזם ושוויון, הוא נשאר עדין בגדר של כלי עבודה ומערכת לשיפור התקשורת בארגון ואיננו מהווה עדין אתוס עבודה בעל משמעות מרכזית בכפר הגלובלי.

יש הרואים ברשת האינטרנט התפתחות של חברה שונה. לדעתם היא אינה אותה חברה אוטופית, שוויונית, זוהרת, חדשנית ומלאה ביזמות, כפי שניסו להציגה. זו חברה היררכית שבתחתיתה נמצאים העבדים והפועלים השחורים, כשמעליהם האצולה האינטרנטית של מנהלי החברות ובעלי המניות.

לאחרונה אף פורסם ספר בשם "NetSlaves", (לאזרד ובלדווין :1999), בו מתוארים "עבדי הרשת" האלמונים, המנוצלים, הכלואים בחדרים זעירים במשרדיהם של חברות האינטרנט, כאשר עיניהם, של העבדים הדיגיטליים המדוכאים, שחוקות מהיצמדות לצגי המחשב ואשר שכרם נמוך. על פי לאזרד ובולדווין, (שם :1999), תוארו גם בעלי המקצוע נוספים ברשת, למשל: "מפני הזבל" הם אנשי התמיכה והמתכנתים הזוטרים, "העובדים הסוציאליים" הם מנהלי הקהילות והפורומים שאין להם סיכויים להתעשר, "נהגי המוניות" פרילנסרים, מעצבי אתרים בעלי חוזים לטווח קצר, "השוטרים"- מצנזרי הרשת למיניהם והמתנגדים לרשתות המין, בעוד "מחפשי הזהב"הם מומחי השיווק והקומוניקציה המפארים בזוהר רב את האינטרנט,>http://www.disobey.com/netslaves <.

בתי עלמין לאתרים (eCemtery)

למרות שהאינטרנט הוא עדין צעיר, רק בן 30, יש כבר צורך בהקמת בתי עלמין ועיירות רפאים לאתרים. יתכן ועליתן של אתרים וירידתן מאפשרת להבין כי לא הכל וורוד בעולם האינטרנט וכי קיימים בעלי חזון שתוכניותיהם המרתקים נטרפו חיים ונעלמו מן העולם, באתרים אלה מונחים אולי חלומות שנגוזו. באתרים רבים קימת תופעת ההתיישנות של המידע המגיע לעיתים למצב של הזנחה. אבל יש גם תופעות של "תחיית המתים" של אתרים שנבנו מחדש. התופעה של בנית אתרים דומה לתקופת "הבהלה לזהב" בארה"ב בסוף המאה הקודמת. כל אחד יכול היה אז להצטייד בכלי עבודה מינימליים "מעדר ואת חפירה" ולהתחיל ל"חפור" בעוד שכיום הם נהפכו ל"בניית" אתרים עם "מקלדת ומחשב". קיימת גם תופעה מעניינת של הקמת אתרים מראש לשם קבלת "אזרחות" בעולם האינטרנט או להסדרת פרצלציה ללא התייחסות לצורך בנתינת מידע הולם לקהל משתמשים. ניתן למצוא מידע נוסף באתר:

http://www.disobey.com/ghostsites/articals_gitm.shtml<<.

 

כבר היו הדברים מעולם…

בספר "האינטרנט הוויקטוריאני",( סטנדאג' :1999), מעלה סטנדאג', עיתונאי באקונומיסט, טענה כי בהמצאת האינטרנט יש למעשה חזרה על ההיסטוריה שכן האופי וההשלכות של האינטרנט המועלות כיום דומות מאד לאלה שהועלו כבר בעת המצאת הטלגרף,(1836). בעת המצאת הטלגרף היו ציפיות שנמצאה כתרופת פלא לחברה - לקידום החינוך, לשינוי ולשיפור רמת החיים ולהקטנת הבידוד החברתי, (שם: 198). הוויקטורינים האמינו אף שהטלגרף ימתן את חוסר ההבנה בין המדינות, יוביל לתקופה של שלום בעולם ושהמושג של נציונליזם ייעלם מהשפה כליל.

למעשה השינויים החברתיים והכלכליים שחולל הטלגרף היו אף עמוקים יותר מאלה שאנו עדים להם כיום ואינם מובנים באותה מידה כמותם. האינטרנט נמצא כיום במצב ההתפתחות הדומה למצב שהיה בעת המצאת הטלגרף. כשהטלפון הופיע לראשונה, כמחליפו של הטלגרף, הוא נתפס, כישות אפשרית נוספת ולא כישות חדשה ונפרדת יש הרבה מהמשותף לטלגרף ולאינטרנט.

רשת הטלגרף כמו גם האינטרנט מאפשר לבני האדם להתקשר למרחקים ארוכים, (שם:194). כבר בעת המצאת הטלגרף השתמשו בקודים סודיים במסגרת השירותים הפיננסים. בעסקים שליטה על חברות גדולות וקנית מניות,(שם :197). גם הטלגרף והטלפון פיתחו ז'רגון עצמי, אוצר מילים וראשי תיבות ואף חתימות אישיות. הגדרה מחדש של צורת העבודה - עבודה מרחוק וחברות ווירטואליות. אף האפשריות הרומנטיות הטמונות באינטרנט דומות לאפשריות שהתפתחו עם המצאת הטלגרף הכוללים גם את "גירושי א-מייל",(שם :196).

המשותף להמצאת הטלגרף והטלפון הייתה ללא ספק תגובת הציבור על ההמצאות - תערובת מבולבלת של תקוות וספקנות. אחת המסקנות האפשריות מכך הם הספקות ביכולת של האופי האנושי להסתגל להמצאות ולא ביחס לפוטנציאל הטמון בהם, ( שם:199). על כך נאמר כבר היו הדברים מעולם וכי (בעצם) אין (הרבה) חדש תחת השמש !!

האינטרנט כטכנולוגיה היא אמצעי למטרות מסוימות בלבד ואינה הופכת למטרה מקודשת בפני עצמה כשם שתחושת השליטה על איסוף מידע, שלא תמיד ניתן לגלות את אמיתותה, בטכנולוגיות החדשות אינה משמשת כתחליף לחשיבה. בסופו של דבר הטבע האנושי עומד במרכז השליטה ואין האיטרנט יכול להחליפה.


ביבלוגרפיה

אבן, א' (1999), " מהפכת הדואר האלקטרוני " "כסף" (20.5.99).

אבן, א'(1998), " סדר חברתי חדש", "כסף" (20.8.98).

אריכא, י' (1999), מה צופן העתיד?, כפר-סבא: מודן ואריה ניר.

אשל, ת' (1997), האינטראנט תשנה את התרבות הארגונית, משאבי אנוש (10) 42-45.

גולמן, ד' (1995), אינטליגנציה רגשית, תל-אביב: מטר.

בליזובסקי, א' (1997), האינטרנט מתחילה להשפיע על הכלכלה, הארץ,(2.11.97).

גורביץ', ד' (1997), פוסט מודרניזם, ת"א: דביר.

הכט, י' והס,ר' (1997),"משמעותה של הדרכה בארגון העסקי בעידן המידע", אקזקיוטיב,22:48-53.

הכט, י' (2000), "החיברות לתפקידי העובד - מהאיתוס היישובי לאיתוס הפוסטמודרני", עומד להתפרסם.

לוי-ינוביץ, ד' (1999), עברנו את פרעה"," קפטן אינטרנט", (3.8).

מיתר, ג' (1998), "האינטרא-נט בשירות הארגון", "הארץ",(30.8).

פרי, מ' (1999). "האינטרנט לפי המומחים", "הארץ", (26.10).

פריצ'רד, ס' (1999), "אזרחי כל הרשת, גלשו", "הארץ":(15.10), מאמר מתורגם מה"גרדיאן".

עציוני, א' (1999)" תשתיות האינטרנט בישראל", ירושלים: המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים.

קון, ת"ס, (1977), המבנה של מהפכות, ת"א: מפעלים אוניברסיטאיים.

רוזן, א' (1999), "העתיד כמה שהוא מפחיד , "כסף"(4.6).

רותם, מ' (1999), " הידע בא מהבית", "הארץ"(23.4).

- (1999),"בונים את אינטרנט - 2", "גלובס":(22.10). כתבה מתורגמת מ"יו. אס. ניוז אנד וורלד".

Arthur, M.B. & Rousseau, D. (1996), "A New Career Lexicon for the 21st Century", The Academy of Management Executive. 10 (4): 2-40.
Lapidoth, R. (1995), "Redefining Authority", Harvard International Review, 17(3): 8-11, 70-71
Lessard, B. & Baldwin, S, (1999). NetSlaves: True Tales of Working the Web. N.Y: McGraw-Hill.
Rifkin, J. (1995), The End of Work, N.Y.: J.P. Putnam & sons.
Salovey, S. (1999), Emotional Intelligence in Society: Context and Validity, Seminar at Un. of Haifa 23-25 November.
The Victorian Internet, London: Phoenix. (Standage, T. (1999
Web Resources

>http://www.firsrmonday.dk/issues/issue3_1/noble/index.html< Nobel, F.N. (1998),"Digital Diploma Mills: The Automation of Higher Education", "FirstMonday", 3(1): 1-13.
Business @ the speed of thought: Using a digital nervous system.
>www.anta.gov.au/< Australian National Training Authority.
>http://www.dfee.gov.uk/< Department for Education and Employment (UK).
>http://trainingvillage.gr/< Electronic Training Village.
>http://ericacve.org/< Eric Clearinghouse on Adults, Career and Vocational Education.
>http://computerhistory.org/exhuibits.page< Computer History Online Exhibits.

תגובות
jj 2009-10-18 05:28:05

יעקב קדם בבילוגרפיה לקורס ב"תרבות דיגיטלית"
http://www.geocities.com/roni_manor/digital.htm
ציטוטים
jj 2009-10-18 05:27:43

מצוטט ב טוקטלי, ר' (2004) האדם הלומד : לימודים במהלך החיים ירושלים : משרד החינוך עמ' 131, 155
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות