על חלוקת העבודה במִרשֶתֶת והסולידריות הוולונטרית
   

» כל המאמרים

2009 על חלוקת העבודה במִרשֶתֶת והסולידריות הוולונטרית
          (10 Comments)
על חלוקת העבודה במִרשֶתֶת והסולידריות הוולונטרית גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
אוגוסט 2009

תקציר

הגלישה בבמִרשֶתֶת (אינטרנט) היא פעילות היוצרת בין היתר טשטוש גבולות בין מרחבי העבודה למרחבי התחביב והפנאי בעולם הווירטואלי. כשמרחבים אלה מתמזגים זה בזה הם יוצרים אצל הגולשים בלבול בין צרכיהם האישיים, החברתיים והכלכליים.
פעילות הגלישה ברשת מבוססת על עקרונות המנוגדים זה לזה, כגון "בתשלום וחינם", "סמכות ושוויון", "חברה ופרט", "עבודה ופנאי", "פיקוח וחופש" ועוד. טשטוש הגבולות בין העקרונות האלה יצר אצל הגולשים התנהגות כאוטית, שחדרה אל עולם הכלכלה ואל מרחבי העבודה המקוּונים. הוא העצים את השיתוף בין הגולשים, צמצם את מנגנוני התיווך בין היצרנים לצרכנים ואת הדיכוטומיה ביניהם, הסיר את הגבולות בין העיסוקים ואִפשר לגולשים חובבנים (Amateurs) להשתלב בכלכלת הרשת. מטשטוש זה נבעה גם חלוקת עבודה שבסיסה סולידריות וולונטרית, המאפשרת שוויון בין הגולשים ומעודדת אותם ליזום התארגנויות משותפות, זמניות או קבועות, ללא כוחנות, מנגנוני שוק והיררכיות ניהוליות, וכן מיזמים משותפים בשוק העבודה המקוּון.

מבוא

בפעילות הכלכלית ברשת הגולש נחשף לקודים כלכליים הסותרים את "הכלכלה המסורתית". אחד מהם הוא קוד "הכלכלה החדשה" (New Economy). קוד זה מייחס ערך כלכלי לאו דווקא למוצרים ולשירותים שיוצרו, אלא לפוטנציאל שלהם טרם ייצורם ושיווקם. האופוריה סביב קוד הכלכלה החדשה שלטה בכיפה בשנים 1999–2001, אולם נמוגה בתוך זמן קצר (הכט, 2001).
קוד כלכלי אחר שהגולש נחשף אליו הוא "כלכלת המתנות" (Gift Economy), מושג אנתרופולוגי במקורו שעלה בהקשר חדש של עולם האינטרנט. המושג מתייחס במקורו להֶסדרים חברתיים שהיו נהוגים בחברות מסורתיות באיי האוקיינוס השקט עד המאה ה-19 (מוס, 2006). קודים כלכליים נוספים ברשת הם "כלכלת הידע והיצירתיות" ו"כלכלת החינם" (FreeConomics).

דומה כי ריבוי הקודים הכלכליים בא לענות על הצורך לשלב את מערכות המידע הממוחשבות ברשתות התקשורת ולהעשיר את "ארגז הכלים" של העסקאות המסחריות בעזרת מסמכים ואמצעי תשלום אלקטרוניים כתחליפים למסמכים מנייר, למזומנים או להמחאות. מערכות המידע הממוחשבות החלו לעסוק בייצור מוצרים ובשיווקם באמצעות המסחר האלקטרוני (Electronic Commerce). כניסת המחשבים לתהליכי הייצור והשיווק בארגונים וחדירתן של טכנולוגיות-תומכות-שיתוף שיפרו את יכולת התפוקה של אותם ארגונים, הוזילו שירותים ומוצרים רבים, העשירו את מגוון התוצרים הכלכליים, השפיעו על הטכנולוגיות המבוססת על ידע ובמידה פחותה על חומרי גלם, והפחיתו ממשקלם הפיזי של התוצרים. "נכסי הידע" שנוצרו, שהתרבו בעיקר בעידן ה-Web 1.0, היו בשימוש אצל מספר מצומצם של גולשים, אך בעידן ה-Web 2.0, כאשר תחומי השיתופיות והיצירתיות התרחבו והרשת כבר לא הייתה נחלתם של יצרני התוכן בלבד, הועמדו נכסי הידע האלה לרשות כלל הגולשים, ואף לפסיביים בהם.

אולם התברר כי מניעי הגולשים בכלכלת הרשת אינם בהכרח כלכליים וכי החלטותיהם אינן מתקבלות בכל המקרים על פי סדר עדיפות ברור המסתמך על חישובי תועלת ועל שיקולים רציונליים ואובייקטיביים. יש גולשים המעדיפים ליצור "נכסי ידע" ללא תמורה כספית, ללא סיוע של מנגנוני השוק וללא שילוב בהיררכיות של הארגונים המעסיקים, ולמרות זאת הם מממשים רצונות, תשוקות ושאיפות על פי קודים אחרים.

הנחה זו עמדה גם בבסיס "כלכלת המתנות", שקיבלה משמעות מחודשת במרחב הווירטואלי. כלכלת המתנות שימשה במקורה כאמור בסיס לחליפין בחברות מסורתיות והניחה צורות מסוימות של ייצור וצריכה, חליפין או עסקאות חוזיות (סילבר, 2005: 11), אולם החוקרים מצאו בכלכלה זו משמעויות רבות להיבטי חיים נוספים, כפי שנמצאו בשבטים של פולינזיה ומלנזיה (מוס, 2005: 35). בדומה לכלכלת המתנות ברשת, הקשורה לרוב למידע, כלכלת המתנות טומנת בחובה קשת משמעויות גלויות וחבויות העונות על רצונות, תשוקות ושאיפות של בני האדם שאפשר לממשם לכאורה חינם אין כסף. המשמעויות הללו של כלכלת המתנות מחזקות את השאלה בדבר השיקולים המובאים בחשבון מעבר לשיקולים הכלכליים הקיימים בתהליכי ההחלטה של הגולשים.
על תהליכי ההחלטה של הגולש המצוי בענייני כלכלה אפשר להוסיף את הטענה כי אמנם בחברת השפע עלו רמת הצריכה ורמת החיים, אך הדבר לא הגדיל באופן משמעותי את אושרם ואת סיפוקם של בני האדם: "הצרכנים צורכים עצמם לדעת מבלי שתהיה לגידול בצריכה וברמת החיים השפעה משמעותית על אושרם ועל הסיפוק הכללי מחייהם..." (קרמפף, 2003).

על השיקולים הכלכליים בתהליכי ההחלטה של הפרט עמדו כהנמן וטברסקי (Kahneman & Tversky, 1979). במאמרם הם ערערו את ההנחה העומדת ביסודו של המודל הכלכלי המסורתי, וטענו כי תחושת ההצלחה, הסיפוק והתועלת של בני האדם היא סובייקטיבית ואינה תואמת תמיד את החישוב התועלתני, הרציונלי והאובייקטיבי.
על התגמולים הלא-כלכליים ברשת כתב גם יוחאי בנקלר:

"…People are motivated to participate in peer production projects for a range of social psychological reasons and nonmarket rewards, including social standing, esteem and recognition…", (Benkler 2006 : 92-99).

במילים אחרות, כלכלת הרשת וחלוקת העבודה בה עשויות לשמש מסגרת התייחסות שבה אפשר לממש את הפעילות האנושית באפיקים שלא באו לידי ביטוי בעבר. על ייחודה של חלוקת העבודה ברשת נעמוד בפרק הבא.

סוגים של חלוקת עבודה

חלוקת העבודה, הנתפסת כאבן הפינה של המערכת הכלכלית (סמית', 1996), עברה תהליכי שינוי רבים. תחילתה בחלוקת העבודה בחברות מסורתיות והמשכה בחברות התעשייתיות, כפי שהבחין בכך דירקהיים כבר בשלהי המאה ה-19 (Durkheim [1893], 1997), וסיומה בחלוקת העבודה המקוונת שבאה לידי ביטוי ב"עושר הרשתות" (Benkler, 2006) 1

בחלוקת העבודה המסורתית, האופיינית לחברות איכרים, סיפקו בני האדם את צורכיהם בעצמם ללא סיוע של בעלי מקצוע מתמחים:

"…farmers live in communities which are self-sufficient and knit together by a common heritage and common job…" (Durkheim 1893, 1997).

מדובר בחלוקת עבודה ברורה, פשוטה, בעלת טכנולוגיה מועטה, בלא חלוקת תפקידים ובלא אבחנה בין ייצור לצריכה. כיוון שמרבית הדברים היו משותפים, כמו הדמיון בין התפקידים ושותפות הגורל בחברת האיכרים, התבססה יכולת ההישרדות על "סולידריות מכאנית" (Solidarity Mechanical, שָם), בעוד ההסדרים החברתיים מבוססים כאמור על כלכלת המתנות (סילבר, 2005).

לעומת זאת, הפעילות הכלכלית האופיינית לחברות תעשייתיות, שבה בני האדם כבר לא יכלו לספק את כל צורכיהם בעצמם וכל אחד דאג למשהו אחר, נוצרה סולידריות המבוססת על שוני, התמחות ותלות הדדית:

...הפעילות הכלכלית של כל אחד מבני החברה מחייבת שיתוף פעולה ביניהם בגלל התופעה של חלוקת עבודה שעליה קמה ונופלת החברה האנושית [...]. ההתמחות והחליפין יוצרים צורך במנגנון לתיאום הפעילויות של יצרנים וצרכנים, של עובדים ומעבידים, של קונים ומוכרים... (סמית', 1996: 17–18).

את הסולידריות הנובעת מהתמחות ומסחר חליפין של שירותים ומוצרים כינה דירקהיים "סולידריות אורגנית" (Organic Solidarity):

”..Modern 'organic' societies, workers earn money, and must rely on other people who specialize in certain products, such as groceries, clothing, to meet their needs (Durkheim 1893, 1997).

סולידריות זו היא אורגנית כיוון שהחלקים השונים שמביאים המשתתפים תלויים אלה באלה. זוהי סולידריות שבאה לחזק את תלותם של בעלי המקצוע מתחומים שונים. ההתמחות הגדילה את הסגרגציה בין העיסוקים והעצימה את תהליכי ההתמקצעות והפרופסיונליזציה. התהליכים הללו מחייבים את גיבושו של גוף ידע שחברי הפרופסיה חייבים לרכוש, וכן נקבעים תנאי כניסה מוסכמים, קוד התנהגות (Code of Conduct) מחייב ומסגרת המפקחת על שמירתו (Goode, 1969). תהליכי ההתמחות יוצרים היררכיה בין העיסוקים, המבדילה בין השאר בין המקצוען לחובבן (Amateur).

הכלכלה התעשייתית התפתחה לכיוונים שונים ונוצרו בה מגוון מודלים כמו ה"פורדיזם" (Fordism), מונח שבו השתמש Gramsci (גראמשי, 2003) ביחס לפס הייצור, כפי שהונהג במפעלי "פורד" בארצות הברית בשנות השלושים של המאה הקודמת. מודל שהתפתח מהפורדיזם בשנות השישים ובעיקר בשנות השבעים של המאה הקודמת, כונה "פוסט-פורדיזם" (Post-Fordism). על פי מודל זה, הוכנסו שיטות ייצור חדשות שסייעו בהגברת הייצור ואף הביאו לשינויים בדפוסי הצריכה, כמו ההרחבה בצריכתם של מוצרי נישה. מודלים אחרים, כמו "ייצור על פי ביקוש" (On-Demand) וה"ייצור בזמן אמת" (Just-in-Time), עברו מייצור המוני לאינדיבידואליזציה של הייצור, מהייצור המסורתי להגדלת המלאים (MRP) לייצור לפי דרישה.

הסולידריות הוולונטרית ברשת

המעבר לשוק העבודה המקוון לא התייחס למגוון המודלים של הכלכלה התעשייתית, אלא כאמור לצורה חדשה של סולידריות. מדובר ב"סולידריות וולונטרית" (Voluntary Solidarity), המתבססת על המניע השוויוני לייצור שבמרכזו שיתוף פעולה בין העמיתים הגולשים (Commons-Based Peer Production). זו שותפות הכרתית שאינה תלויה בדרישותיהם של הארגונים והשווקים הכלכליים, אלא נעשית על בסיס בחירה חופשית, ללא סמכות וכפייה (Benkler, 2006; Lash & Urry, 1994).

העיקרון של "ייצור על בסיס שיתוף פעולה בין עמיתים גולשים", בדומה ל"כלכלת המתנות" מושתת על שיתוף הגולשים במיזמים באופן זמני או קבוע, ללא מנגנוני השוק וללא השתבצות בהיררכיות ניהוליות. הסחורות ברשת נוצרות בדרך זו באמצעות גולשים שאינם רק שכירים ועצמאים, אלא גם מתנדבים וצרכנים, כמו למשל הגֵיימרים, שהם גם צרכנים וגם יזמים המסייעים לפיתוח משחקי הרשת. דוגמאות נוספות הם אותם הגולשים המקדמים את התוכנות החופשיות כמו לינוקס של הקוד הפתוח, כותבי הערכים בוויקיפדיה (Wikipedia) וכן הגולשים באמצעות התוכנות שלFacebook ,MySpace , YouTube, Flickr, Digg וכו', שבהן נעלמה כליל הדיכוטומיה בין יצרנים לצרכנים.

במילים אחרות, "כלכלת הוויקי ותרבות הטוקבק [...] לא מניחות שום סמכות עליונה" (עידן, 2007) לגולשים בטכנולוגיות-תומכות-שיתוף (Collaborative Software). בעידן ה-Web 2.0 אפשר להתבטא בחופשיות באמצעות הבלוגים, הוויקיים ויומני הרשת, שמפעילים משתמשי קצה בלי מתווכים, בלי עורכים ובלי שומרי סף, ושוב אין לגולשים הצורך למשל "להמתין להדפסת מכתביהם בעיתונים" (De Rossi, 2005).

בחלוקת העבודה הרשתית נפרצו כאמור הגבולות בין העיסוקים והחל תהליך של רה- פרופסיונליזציה המקל על להשתלב ברשת, כפי שהדבר מתבטא בדוגמאות שלהלן.

הגולשים כ"יַצרַכְנים" (יצרנים + צרכנים). מקלוהן ונביט היו בין הראשונים שטענו כי הטכנולוגיה האלקטרונית מסייעת לשלב בין היצרנים לצרכנים (McLuhan & Nevitt, 1972: 3-4). טופלר אימץ גישה זו והציע לכנות את התופעה בשם Prosumer, הֶלחֵם של המילים producer/professional ו-consumer:

"…Some of the richest and largest corporations in the world are also for their own technological and economic reasons accelerating the rise of the prosumer...' (Toffler 1980: 270).

בריאיון עם עורך ה-Business 2.0.0. Magazine, ג'יימס דאלי (James Daly), הדגיש טופלר כי השינוי בתפקיד הצרכן התממש:

"…The customer is now a participant in the production process. One way or another, we recruit customers to become our allies and in effect, co-producers. The customer now is what we call a prosumer …" (Daly 2000) .

היצרכנים הופכים לבעלי ברית, שותפים לייצור (Co-Producers) ומעצבים (שם). יש העוסקים בעיצוב סחורות על פי דרישת הקונים (Customer-Made) בלא תמורה, ויש שמדי פעם מקבלים תמורה מסוימת עבור עבודתם (Miller, 2004 & Leadbeater). אמנם הגולש המעצב התפתח כבר בעידן ה- Web 1.0 (1995–2005) (Corner, 2008), אולם הוא התעצם ברשת ונהפך ל"צרכן מעצב" (Citizen Product Design). היצרכנים המעצבים, השותפים במודלים העוסקים בצרכנות אישית כמו ה- Pro-am וה - Customer-made
(Sharp & Salomon, 2008), צוברים כוח ברשת ותובעים לכן תוצרים על פי דרישתם ועיצובם.

הגולשים כיזמים
הדמוקרטיזציה של היזמות (Democratization of Innovation) כפי שהיא באה לידי ביטוי ברשת, פתחה בפני הגולשים את האפשרות לנוע מתפקידם כצרכני מדיה, תרבות וידע ולהיהפך ליזמים ברשת ל- "User-led Innovation" (Bruns 2007). הגולשים היזמים אינם תלויים שוב באותם הסמכויות שהחזיקו את המונופול על נכסי הידע (Von Hippel 2005) כאשר המחקר והפיתוח (R&D) התנהל במכוני המחקר של המוסדות להשכלה גבוהה או בידי גופים אחרים שהתמחו לכך בעוד ברשת שוב לא קיים המונופול על המו"פ ( 2008Sharp & Salomon) .

אפילו הגולשים המכונים לעתים Citizen Product Design
(Corner, 2008), או "אזובי הקיר" (Grass-roots Level), יוזמים פיתוח תוכנות, מפתחים פלטפורמות של המדיה ומסייעים בעיצוב. להלן כמה דוגמאות:

"At Google, we know we've got some really great users with some really great ideas, and we're excited to open up a new project called Product Ideas, a platform through which we're taking a new approach to feedback for Google mobile products. Whether it's a feature request, a crazy idea, a rave or a rant, we want to hear it. Even more, we want other users to hear it, to see what others are buzzing about, and to be able to vote on all these ideas." (Turoczy 31.12.2008).

הגולשים כשותפים למחקרים מדעיים וטכנולוגיים (Pro-ams ) בשוק העבודה הרשתי מתחזק מעמדם של הגולשים התחביבנים (Amateur) הגולשים בסטנדרטים פרופסיונאליים (Professional Amateurs). הם מכונים לעיתים, כ"פרו-אומים" Pro-Ams , מושג המשלב את המילים Professional עם Amateur
(2004 Miller & Leadbeater). תופעה ה"פרו-אומים" אופיינית בין היתר, לגולשים בעלי זמן פנוי ובעלי תוחלת חיים ארוכה, היכולים לעסוק בתחביבים ובהתנדבות ברמה פרופסיונאלית.

בשוק העבודה הרִשתי מתחזק מעמדם של החובבנים הגולשים בסטנדרטים פרופסיונליים (Professional Amateurs). גולשים אלה מכונים לעתים "פְּרוֹאמים" (Pro-ams), הֶלחם של המילים Professional ו-Amateur
.(Leadbeater & Miller, 2004) תופעת הפרואמים אופיינית בין היתר לגולשים בעלי זמן פנוי ובעלי תוחלת חיים ארוכה, היכולים לעסוק בתחביבים ובהתנדבות ברמה מקצועית.
הפרואמים מוזמנים בקצב הולך וגובר להשתתף במיזמים שמנהלים מדענים במוסדות להשכלה גבוהה כדי לתרום לקידום הידע המדעי באמצעות שליטתם בטכנולוגיות החדשות. דוגמאות למיזמים:

  • מיזם המכונה Folding@Home (Folding at home), שנערך לאחרונה במחלקה לכימיה של אוניברסיטת סטנפורד, עוסק בחקר חישוב של קיפולי הפְּרוֹטאינים כדי להעמיק את ההבנה של הגורמים להתפתחות מחלות כמו סרטן, אלצהיימר ופרקינסון. לשם כך נתבקשו גולשים שאינם פרופסיונליים להתקין במחשביהם הביתיים תוכנה המאפשרת לנצל את המעבד כשאינו בשימוש.
  • מיזם המכונה SETI@Home (Search for Extraterrestrial Intelligence), שנערך לאחרונה באוניברסיטת ברקלי, עוסק בשאלת קיומם של חיים תבוניים מחוץ לכדור הארץ. במיזם משתתפים יותר מחמישה מיליוני גולשים, שאף הם אינם מוגדרים פרופסיונליים. הגולשים נתבקשו להתקין במחשביהם תוכנה מיוחדת המסוגלת לעבד את האותות הנקלטים ממצפה הכוכבים ארסיבו (Arecibo Observatory) שבפוארטו ריקו.

הגולשים כיצרני מידע
יש גולשים שהם צרכני מדיה, תרבות וידע הנעים אל מעבר תפקידם המקורי ונהפכים ליצרני מידע אקטיביים בתחומים כמו ספורט, תִכנות, מוזיקה, סרטים ועוד (Bruns, 2008).
מספר הולך וגדל של גולשים יוצרים עיתונים משל עצמם, מגזינים ואתרי רדיו וטלוויזיה ( De Rossi, 2005) בלא הכשרה הולמת תוך שימוש בכלים הטכנולוגיים שהאינטרנט מעמיד לרשותם. אלפי חובבנים עוסקים בכתיבה וביצירת וידאו (Video-Makers) (Lasica, 2005). דוגמאות:

  • רשת Slashdot משמשת אתר חדשות המבוסס על תוכן משתמש ב- Web 2.0 בתחומי המדע, המדע הבדיוני והטכנולוגיה. משתמשי האתר שולחים את המאמרים ואלה נבחנים בידי העורכים, כשלכל מאמר צמוד מדור תגובות בסגנון של הפורומים באינטרנט.
  • העיתון הדרום-קוריאני OhmyNews הוא דוגמה לעיתונות מקוּונת שאינה רק מאפשרת לכל גולש להפוך לעיתונאי וליצרן מידע, אלא אף לקבל תמורה מסוימת על עבודתו. לעיתון יש גם מהדורה באנגלית - International Ohmynews
  • מקום ליצרני מידע חובבנים משמשים גם אתרי החדשות האלה:
    NowPublic.com
    New West in Missoula, Montana.
    Bluffton Today in South Carolina
  • אתר החדשות הישראלי "סקופ" ממאפשר לכל גולש, "ללא קשר למעמדו האישי או הכלכלי [...] למקום מגוריו, להשכלתו או למקצועו", לפרסם כתבות בנושאי חדשות, כלכלה, ספורט, תרבות, בריאות, מחשבים, תיירות, אוכל וכו' ללא כל רקע פרופסיונאלי, ולהצטרף לכתבי האתר. התנאי היחיד שהכתבים נדרשים לעמוד בו הוא למלא שאלון מפורט הכולל תצלום ופרטים אישיים מדויקים
  • רוברט מילס (Robert Millis), המנחה ברשת Political Lunch תוכנית יומית, הצהיר כי אינו חובבן ואינו עיתונאי מקצועי, אך הוא מגיש תכנית בעלת סטנדרטים פרופסיונאליים שאינה מתבססת על דיווחים מקוריים אלא על מידע מלוקט ממקורות שונים בשיתוף עם הגולשים.
  • השפעת הגולשים על יצרני המידע מתבטאת גם כשחובבנים נהפכים למבקרי ספרות ומתחילים לדחוק את רגליהם של עורכי הספרות הפרופסיונליים:

    ...some publishers and literary bloggers - not surprisingly - see it as an inevitable transition toward a new; more democratic literary landscape where anyone can comment on books..." (Motoko, 2007).

  • בישראל מגייסת "ידיעות ספרים" את גולשיה ל"מבקרי ספרות" ומזמינה אותם לספר על חוויית הקריאה שלהם בפורום הקהילה שבאתר ynet ולשתף בחוויותיהם גם את עמיתיהם. הדרישה שנקבעה היא מינימלית:
    ...התנאים היחידים לכניסה לקהילה הם אהבת הקריאה ואהבת האדם. אין משמעות להכשרה מקצועית, לתואר אקדמי או לכישרון כתיבה. אם אתם נהנים ומרבים לקרוא ובשיחותיכם עם חברים ומכרים הנכם מחליפים רשמים גם על ספרים שקראתם – אתכם אנחנו מחפשים (ידיעות ספרים, 7.12.2008) [ההדגשה במקור].

לסיכום הפרק הנוכחי, הממחיש את "כלכלת המתנדבים", אפשר להסיק כי כלכלה זו שונה מהכלכלה המתבססת על "שכר ותמורה" ועל "ייצור וצריכה", וכי בידי הגולש ההחלטות על צרכיו ברשת. על כך בפרק הבא.

דיון

הפעילות ברשת מזמנת כאמור התנהגות כאוטית, לאור העובדה שבמרחב הווירטואלי הולך ומתעצם טשטוש הגבולות בין מרחבי העבודה ובין מרחבי התחביבים והפנאי. מרחבים אלה מתמזגים אלה באלה ויוצרים מצבים של בלבול ומבוכה בין הצרכים הכלכליים, הצרכים החברתיים והצרכים האישיים: "עידן הלֶפּ-טוֹפּ הרחיב את מרחבי העבודה לבית, לנסיעה במכונית ואף את הישיבה בבית הקפה" (אלמוג ובלייס, 2008: 94). השילוב של היסודות האינסטרומנטליים ברשת המייחדים את צורכי עבודה, עם היסודות האקספרסיביים של מרחבי ההתנדבות, התחביב והפנאי, מעניק לפעילות הדיגיטלית משמעות תרבותית רחבה הממסדת אמנם את הספונטניות שבפעילות הגלישה אך גם מחייבת להתייחס לעקרונות הופכיים כגון: "בתשלום וחינם", "סמכות ושוויון", "חברה ופרט", "עבודה ופנאי", "פיקוח וחופש" ועוד. הכאוס ברשת מהווה סוג של סדר המכיל בתוכו סדרים שונים זה מזה או אף מנוגדים זה לזה, הפועלים במשולב, זה לצד זה או זה בתוך זה (כהנא, 2007: 22).

ההתנהגות הכאוטית שחדרה גם לכלכלה המקוונת ולמרחבי העבודה המקוונים, העצימה את השיתוף בין העמיתים הגולשים, צמצמה מאוד את מנגנוני התיווך, טשטשה את הדיכוטומיה בין היצרנים לצרכנים, פתחה את הגבולות בין העיסוקים ואפשרה לגולשים החובבנים להשתלב בכלכלת הרשת.

ההסדרים הכאוטיים שנוצרו ברשת אפשרו את הופעתן של צורות ביטוי העשויות להיהפך לסימולציות דמיוניות ולעתים אף בדיוניות (כהנא : 204). למשל, במשחקים ברשת אפשר לתאר את המציאות כתחליף לעולם שאינו קיים, כהעתק ללא מקור, למה שבודריאר מכנה "סימולאקרה" (Simulacra) (בודריאר, 2007). אולם יש גם משחקים ברשת המשלבים את המציאות עם הדמיון, כמו המשחק "Second Life", שבו אפשר לעשות עסקים במרחב תוך נסִייה וטְעִייה. מסגרת זו מאפשרת לבדוק רעיונות חדשים בלי להסתכן בסיכונים ממשים. היא בחזקת "מסמנת מורטוריום" ברשת, שבה אפשר אף לקבל משוב מהעמיתים (Salomon, 2007). אמנם את החזר ההשקעות עדיין אי-אפשר למדוד במשחק, אבל ניתן בהחלט להבין את משמעויות החליפין בין העמיתים. את הניסיון המצטבר שרוכשים הגולשים במשחק מנצלות לעסקיהן חברות כמו IBM Dell ,ING ,Philips ו-Electronics.

חברת גוגל אימצה את ההסדרים הכאוטיים לשם עידוד יצירתיות ויצירת רעיונות משותפים בשקיפות, באמצעות חופש ואותנטיות, קשר בין שווים וכו' (שני, 2008). האסטרטגיה הכאוטית בארגון באה לידי ביטוי בשילוב בין סדר ובארגון ובין שינוי, גמישות, חדשנות ויצירתיות. במסגרת זו מעודדים ריבוי מטרות ואף כפילויות בעבודה הנעשות במבנה דואלי על ידי הקמתם של צוותים קטנים שאינם כפופים למנהלי צוותים או לראשי מיזמים, דבר המאפשר להם להחליט על מה לעבוד ואף להחליף ביניהם תפקידים תוך כדי עבודה.

האסטרטגיה הכאוטית עומדת בסתירה למבנים ההיררכיים בארגונים שבהם דומיננטית האסטרטגיה הניהולית של "פיקוד ושליטה" (Command-and-Control). ארגונים אלה עוברים טלטלה בעת שהם מנסים לאמץ את המודלים הפתוחים והגמישים בסביבות עבודה שיתופיים יותר (Brien & Axel, 2006). כתוצאה מכך נרתעים התאגידים מהידע שמייצרים עובדיהם מחשש שתהליכי זרימת המידע ודפוסיו יובילו לאיבוד השליטה ולערעור על סמכותם המסורתית והממודרת (הכט, 2007).

ההסדרים הכאוטיים בשוק העבודה המקוון באים לידי ביטוי בהשתלבותם של קודים כלכליים הסותרים זה את זה. קוד אחד הוא הקוד הכלכלי המסורתי של "ייצור וצריכה", המתמקד בכסף ומורכב משכירים ומעצמאים, שלפיו מתנהלת העבודה תמורת שכר. עם זאת, ברשת יש גם עובדים שהם בחזקת "עבדים מודרניים" ו"כורי פחם". לזארד ובלדווין, בספרם "עבדי הרשת" (Net Slaves), מתארים עובדים אלה כאלמונים מנוצלים הכלואים בחדרים זעירים של חברות האינטרנט לפי סולם של 11 רבדים, המתאר את דרגות הניצול שלהם (Baldwin & Lessard, 2001). תופעה זו מעידה על אי-שוויון ברשת, והיא לא השתנתה מעידן ה-Web 1.0 עד עידן ה-Web 2.0
(Baldwin, 2008).

הקוד הכלכלי השני ברשת, שהתחזק מאוד בעידן הWeb 2.0-, הוא "כלכלת החינם". קוד זה מייחס חשיבות לערכים נוספים הניתנים בחלקם להמרה כספית ונהפכים למעין אמצעי תשלום עבור גולשים שאינם מקבלים שכר, כמו חובבנים, מתנדבים, בלוגרים, יועצי דיאטה, פעילים בקהילה ואחרים. ב"כלכלת החינם" המחסור במשאבים עשוי להיות אפוא לא להיות במונחים כספיים, אלא במשאבים נדירים חלופיים ומשלימים שעליהם מרחיב כריס אנדרסון את הדיון: 2 .

"…There is, presumably, a limited supply of reputation and attention in the world at any point in time (Anderson 2008).

דוגמאות למשאבים מסוג זה הן זמן וכבוד, המכונים "חיצוֹנוּיוֹת" (Externalities) ואף ניתנים כיום למדידה:

The word is externalities, a concept that holds that money is not the only scarcity in the world. Chief among the others are your time and respect, two factors that we've always known about but have only recently been able to measure properly (Anderson 2008).

דוגמאות נוספות למשאבים כאלה הן מידת ה"חשיבות" של דף מסוים ברשת, "תשומת לב כלכלית" (Economy Attention), הבאה לידי ביטוי בתנועה באתרים, ו"מוניטין כלכלי" (Reputation Economy), שבא לידי ביטוי בתוכנת PageRank.

הקוד הכלכלי האלטרנטיבי, הממלא תפקיד מרכזי בכלכלת החינם (FreeConomics) ובכלכלה הסמויה המתנהלת ללא-כסף (Hidden Non-money Economy), מכונה בפי טופלר "עושר מהפכני" (Revolutionary Wealth), והתאוריה הכלכלית הקיימת עדיין מתקשה להסבירו (Toffler 2006) (טופלר 2008).

השילוב של הקודים השונים והניגודיים מזמן התנהגות כאוטית בעיקר אצל הגולש כצרכן, המתקשה להבין מה המשמעות של "ארוחת חינם": האם היא אולי רק "חצי חינם", או "חינם" (FreeConomics), או "תמיד חינם" (Always Free), או שמא התשלום ייעשה רק על שירות מתקדם (Freemium). האם הצרכן זוכה במוצר עקב הנחה כסובסידיה צולבת זמנית, שבה משלמים על משהו על מוצר אחד ומקבלים מוצר אחר חינם, או שמדובר בהוזלה ממשית עקב הירידה בעלויות הייצור והשיווק, או שמא זהו אמצעי שיווקי הקיים בשוק המסורתי כדי להרחיב את ציבור הצרכנים (Make it free and make money)?

הקוד החינָמי בכלכלת החינם עלול לעתים להטעות, שכן הוא עשוי לבטא ירידה בעלויות הייצור השוליות המתקרבות לאפס ויוצרות נפילה דרמטית במחירים עד 90%. לעתים לא הצרכן הישיר הוא שמשלם תמורת המוצר, אלא משתתף שלישי שיש לו עניין בערך המוסף של העסקה, כמו המידע המצטבר על הלקוחות, המהווה משאב הכרחי בסחר האלקטרוני (Anderson, 2008).
גוגל, לדוגמה, בנויה כמעט לחלוטין על שירותי חינם, ועיקר הכנסותיה מגיעות מפרסום ולא מתשלומי הלקוחות:

… Every time you make a search on Google, that is not free. ….it costs Google about $0.12 to run that search. Fortunately for Google, it makes about $0.19 every time - by advertising… (FreeConomics Part II , 6.3.2008 )

לעניות דעתי, היקפו של אתוס החינמיות ברשת מוגזם, ויעילותו מבחינה שיווקית מפוקפקת לעתים. כמה מהאתרים החברתיים שהנגישות אליהם חינם, מייצרים כמות עצומה של תנועת עמודים נצפים ברשת אך אינם מצליחים לממש את התמורה הכספית. הם לא מצאו דרך להפוך את קהל המשתמשים הענק שלהם להכנסות של ממש (טופלר, 2008).
אפילו ספינות הדגל החינמית היוצאות מנמל הקוד הפתוח (Open Source Initiative) וכן תוכנות הקשורות לקרן התוכנה החופשית (Free Software Foundation), אינן מצליחות להגשים את החזון. חברות רבות משלבות במוצריהן את רכיבי הקוד הפתוח ועם זאת מגלמות את העלות בחומרה או/ו בשירותי ייעוץ ותמיכה כך שלמעשה לא ניתן לקבלן חופשי או חינם, ויעידו על כך התביעות המשפטיות הרבות על הפרת זכויות יוצרים (הירשאונה, 2009).
פן נוסף של הקוד החינמי מתבטא ב"פולחן החובבנות" (The Cult of the Amateur), המתקיים בין היתר בקתדרת הידע של האינטרנט – הוויקיפדיה. בפולחן זה באה לידי ביטוי חוכמת ההמונים (User-generated), המביאה בסופו של דבר, לטענת קיין בספרו הקוֹנְטְרוֹברסיאלי "פולחן החובבנות", להרס התרבות והמדיה הפרופסיונלית, ולכן יש לפקפק במידת ה"חופש" שלה:

“What you may not realize is that what is free is actually costing us a fortune The new winners — Google, YouTube, MySpace, Craigslist, and the hundreds of start-ups hungry for a piece of the Web 2.0 pie — are unlikely to fill the shoes of the industries they are helping to undermine, in terms of products produced, jobs created, revenue generated or benefits conferred. By stealing away our eyeballs, the blogs and wikis are decimating the publishing, music and news-gathering industries that created the original content those Web sites ‘aggregate.’ Our culture is essentially cannibalizing its young, destroying the very sources of the content they crave be the new business model of the twenty first century” (Keen 2007:31-32).

קשה להסביר את המניעים שהביאו את הגולשים ליצירתם של "פולחן החובבנות" ושל "כלכלת המתנדבים" במונחים של זוּלתנוּת (Altruism) (הכט, 2007) או כנטייה חיובית כלפי החברה (Behavior Pro-social) (Wallace, 2001). דומה כי המניעים הם מגוונים ואינם בעלי משמעות אחידה כתופעה חברתית. הם עשויים לבטא קריאה סמויה להעצמתה של תחושת הערך העצמי (Self-worth), להשתייכות, למימוש עצמי וליחסי גומלין.
אולם המניעים עונים גם על הצרכים העוסקים בשימור הפעילות האינטלקטואלית המומלצת לגולשים מבוגרים, או בצורך לשמש תעסוקה חלופית למובטלים או כפעילות מקדימה לשינוי בקרירה העתידית, כמו גם בבניית מוניטין שאפשר לשלבו בשעת הצורך בקורות החיים.
עם זאת, קשה לדמיין כי גולשים חובבנים, ויהיו מניעיהם אשר יהיו, יסכנו את הכנסתם כבעלי מקצוע ויעדיפו את השתתפותם ב"פולחן החובבנות":

Can you imagine a lawyer or a doctor or a software engineer being told they must work long hours for free…" (Dawn 2008)

דומה אפוא כי הסיכוי שפולחן החובבנות וכלכלת המתנדבים יתרחבו להיקפים גדולים לאורך הזמן, קלוש למדי.

סיכום

המודרנה האופייניית לתרבות המערב הביאה לפירוקה של הסולידריות החברתית ולהגברת האינדיבידואליזם והתחרותיות (Leonard & Leonard, 2003). היא הותירה את האדם הבודד בלי כלים מוסריים ואידאולוגיים ("קץ האידיאולוגיה" [Bell, 1960]). עם זאת, "הסולידריות הוולונטרית" (Voluntary Solidarity) המתפתחת ברשת מחזירה את הסולידריות בדרך שונה המזמינה את הגולש לאמץ קוד מחשבה שונה המאפשר לו לחזור ולחפש משמעות לחייו, לשנותו ולממשו ברשת, למצוא לו שותפים באופן בלתי תלוי מתוך בחירה חופשית, וכך לצאת מבדידותו. חלוקת עבודה המושתתת על הסולידריות הוולונטרית מאפשרת שותפות שווה בין גולשים המתארגנים באופן זמני או דרך קבע, ללא כוחנות, מנגנוני השוק והיררכיות ניהוליות, וליצור מיזמים בשוק העבודה המקוון.
השיתופיות ברשת המתבססת על הסולידריות הוולונטרית "מסמנת מורטוריום" וירטואלי המקל על ההתנסות במצבים כאוטיים שכלכלת הרשת יוצרת. לכן אין זה משנה אם הכוח המתמרץ והמווסת את הפעילות הכלכלית ברשת נשאר "תועלת הפרט" או "אנוכיות" (Self- love), או שמא זו כלכלה ללא מחיר (Priceless Economy). במילים אחרות, כלכלת החינם עלולה להיות חזיון שווא, שכן ידי הברזל הסמויות של ה"כלכלה האמיתית" נמצאות מאחורי מגוון הפעילויות הכלכליות ברשת:

"…the hidden but iron hand of Real World economics sits behind all these dreams…" (Freeconomics-Part-I, 29.5.2008).

הסולידריות הוולונטרית היא תוצאה של חלוקת עבודה חדשה ברשת המאפשרת לגולש להתנסות במצבים שיש בהם בלבול, מבוכה, ריבוי קולות, רבגוניות וקודים מנוגדים האופייניים לפעילות הכלכלית ברשת ולתרבות המתגבשת בעידן הווירטואלי.
ונסיים בדברי הפרוזה של שיזף רפאלי: "...אולי יש חן וחסד באי-סדר. אולי דרך הטבע, הכאוס והבלגן, נושאים בשורה, ולא רק מאיימים... (רפאלי, 2008).

מקורות בעברית

  1. אלמוג, ע. ובלייס, ד. (2008)- הפטריוט מת - יחי היאפי!. כיוונים חדשים 18: 66-129 זמין באתר
  2. בודריאר ז' (2007)- סימולקרות וסימולצי ה סדרת "הצרפתים", הוצאת הקיבוץ המאוחד,
  3. גראמשי א' (2003)- על ההגמוניה ת"א: רסלינג תרגם מאיטלקית אלון אלטרס
  4. גרבוב א' (2009)- "פיתוח משחקים הוא תחום תחרותי" (ynet 8.1.2009 )
  5. גרוסמן א"ג (2008)- "דווקא יפה לך פוני" ניו יורק טיימס עכבר העיר (25.4.2008)
  6. הירשאונה א' (2009) - "קוד פתוח אינו חופשי" (TheMarker 8.01.09)
  7. הכט י' (2000)- "האם מתפתח אתוס עבודה בתרבות הווירטואלית," ? משאבי אנוש" 45 : 32 - 42
  8. הכט י' (2001)- "הקוד הבלתי פורמאלי של עובדי הכלכלה החדשה ", משאבי אנוש 158: 16 – 28.
  9. הכט י' (2002)- "אתיקה ומשפט במרחב הקיברנטי "מגזין ברשת
  10. הכט י' (2007)- "השומרוני הטוב, המשקיף והזר בארגון המתקוונן" "מגזין ברשת" , (מרץ) וגם ב"משאבי אנוש" 231-232
  11. טופלר א' (2008) - "עושר מהפכני" ספריית אופקים : עם עובד
  12. ידיעות ספרים (2008)- אוהבים לקרוא? רוצים גם להשפיע? (7.12.2008 ) ynet
  13. כריס א' (2008)- "סדרת השראה: העתיד - חינם" כלכליסט (06.11.08)
  14. מוס מ' (2006)- מסה על המתנה תל אביב: רסלינג
  15. (2008) TheMarker - "מסמלי סטאטוס לסיפורי סטאטוס" (04.5.2008 TheMarker ) מתוך אתר trendwatching.com
  16. ניב ל' (2009)- ויקיפידיה: האמת נמצאת אי שם ( ynet 27.01.09)
  17. סילבר א"פ (2005)- "על מרסל מוס ועל קסמיה הפרדוכסלים של המתנה". בתוך: מסה על המתנה, מרסל מוס. תל-אביב: רסלינג, עמ' 7-30
  18. סמית א' (1996)-"עושר העמים", האוניברסיטה הפתוחה.
  19. עידן א' (2007)- הכלכלה החדשה: הזנב הארוך במקום הבטן השמנה (18.6.2007)
  20. קרמפף א' (2003)- אושר וכלכלה: מה הצרכן רוצה? גלילאו: 58, יוני
  21. רפאלי ש' (2008)- התוהו ובוהו בממלכת המחשבים כלכליסט ( 30.10.2008)
  22. שני ר' (2008) - סדרת השראה: ראיון בלעדי: אשת הכאוס של גוגל כלכליסט (30.10.08)

References : Bibliography

  1. Anderson, C. (2004) The Long Tail. Wired Magazine.
  2. Anderson, C. (2008) Free! Why $0.00 Is the Future of Business. Wired Magazine, 25.2.2008.
  3. Baldwin S. & Lessard B. (2001) NetSlaves: True Tales of Working on the Web. McGraw-Hill
  4. Baldwin S. (2008)- Look Back in Anger (The Netslaves New Media Caste System Revisited Nine Years Later).
  5. Benkler, J. (2006)- The Wealth of Networks: How Social Production Transforms Markets and Freedom. New Haven, Conn: Yale University Press.
  6. Bruns, A. (2007)- Produsage: Towards a Broader Framework for User-Led Content Creation. Paper presented at the 6th ACM SIGCHI conference on Creativity & Cognition, 13-15 June , 2007 . Washington, DC.
  7. Bruns, A. (2008)- The Future Is User-Led: The Path towards Widespread Produsage. Fibreculture Journal (11).
  8. Chris A. (2004)- The Long Tail . Wired 12.10.2004
  9. Chris A. (2008)- Free! Why $0.00 Is the Future of Business, Wired 25.2.2008
  10. Corner S. (2008) - Welcome the world of user-led innovation ITwire 27.1.2008
  11. Daly J. (2000)- Interview with Alvin Toffler by James Daly Business 2.0 (15.9.2000)
  12. Dawn D. (2008)- Chris Anderson is wrong. FreeDOM, not free, is the future of business. CenterNetworks (27.2.2008)
  13. DeltaScan- The Future of Science and Technology, 2005-2055
  14. Durkheim A. (1893, 1997)-The Division of Labour in Society, The Free Press, reprint 1997
  15. Florida R. (2003)-The Rise of the Creative Class: And How It's Transforming Work, Leisure, Community and Everyday Life. Basic Books
  16. FreeConomics Part II (2008)- FreeConomics - or why your data is free but everywhere in chains (3.6.2008)
  17. Freeconomics-Part-I, (2008)- Freeconomics– or who is paying for your Free lunch? (29.5.2008)
  18. Goode, W. J. (1969)-"The theoretical limits of professionalization," pp. 266-313 in A. Etzioni (ed.) The Semi-Professions and Their Organization.
  19. Henrickson M. (2008)- Live: Facebook Discusses New Profile Design TechCrunch (21.5.2008)
  20. Kahneman, D. & A. Tversky (1979).-"Prospect Theory: An Analysis of Decision Under Risk", Econometrica , 47: 263-291.
  21. Keen, A. (2007)-The Cult of the Amateur: How Today's Internet is Killing Our Culture. New York: Doubleday/Currency.
  22. Kollock P. (1999)-"The Economies of Online Cooperation: Gifts and Public Goods in Cyberspace" " pp. 220-239 in: Smith M.A. & Kollock P. (ed) Communities in Cyberspace. London" Rutledge.
  23. Lash, S. & Urry, J. (1994)-Economies of Signs and Space London: Sage Publications
  24. Lasica J.D (2005)- Citizens' media gets richer. Digital Media Center ( 9.7.2005)
  25. Leadbeater C. & Miller P. (2004)- The Pro-Am Revolution: How Enthusiasts Are Changing Our Society and Economy. Demos: UK.
  26. Leonard, L. & Leonard, P. (2003)- The continuing trouble with collaboration: Teachers talk. Current Issues in Education [On-line] 6(15).
  27. Mauss M. (1925) (1990)-The Gift: forms and functions of exchange in archaic societies. London: Routledge,
  28. McLuhan M. & Nevitt B. (1972)-Take Today: The Executive as Dropout. New York: Harcourt Brace Jovanovich.
  29. OCED (2008)- Participative Web and User-Created Content: Web 2.0, Wikis and Social Networking
  30. Sharp D. & Salomon M. (2008)- User-led Innovation: A New Framework for Co-creating Business and Social Value. Smart Internet Technology CRC
  31. Smith, R. D. (1998)-'Social Structures and Chaos Theory' Sociological Research Online 3,(1)
  32. Toffler A. (1980)-The Third Wave Bantam Books
  33. Toffler, A. (2006)-Revolutionary Wealth Alfred A. Knopf
  34. Trendwatching (2008)- From status symbols to status stories (April 2008)
  35. Turoczy R.(2008)- Google Product Ideas: In 2009, You Could Be Working with Google R&D. ReadWriteWeb (31.12.2008)
  36. Urban, G. L., & von Hippel E. (1988)-"Lead User Analyses for the Development of New Industrial Products," Management Science 34: 5(May):569-82.
  37. Von Hippel, E. (2005).-Democratizing Innovation. MIT Press: Cambridge, MA
  38. Von Hippel, E. (2008)-``Users As Sources of Invention,'' Handbook of Economics of Technological Change, Bronwyn H. Hall and Nathan Rosenberg, (eds.) Elsevier B.V. Press.

הערות שוליים

  1. ספרו של בנקלר "עושר הרשתות" הוא הספר הראשון שהתפרסם בהוצאת ספרים אקדמית ברישיון של Creative Commons. בכך רצה בנקלר להמחיש כי ספרו נגיש לכל קורא אולם אין הדבר מוכיח כי הוא מתנדב ברשת, שכן הוא מקבל את משכורתו מאוניברסיטת יל:

    "….Benkler’s a good example. He’s not a volunteer. He’s being paid—probably quite well—by Yale. He gets a lot out of writing free books and chatting up Web 2.0-erati. Office; health care; pension; tuition for the kids; that sort of thing. His potential consulting rate, whether he has used it yet or not, is pretty high. His free book got him a lot of publicity—because free’s unusual for books. Try putting out a free CD of music. …. "(Green 2007).

  2. כריס אנדרסון הוא העורך האחראי של Wired , מגזין הטכנולוגיה הווירטואלי וכותב המאמר "הזנב הארוך" ("The Long Tail" -Anderson, 2004).
תגובות
"קשישים ובריאות וירטואלית"
ד"ר יונה ראלט (17.5.2015) 2017-11-17 17:51:15

מצוטט במאמר
http://www.yadlakashish.co.il/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-
%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%9C%D7%A7-
%D7%90/
דוד בושם, תל- אביב 2014-01-02 10:11:23


תגובה למאמרו של שיזף רפאלי לא כרוך בתשלום: ספרו החדש של כריס אנדרסון (
כלכליסט http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3327585,00.html
קראתי במקרה את מאמרו המעניין של יעקב הכט "על חלוקת העבודה ברשת והסולידריות הוולונטרית" שהופיע לפני כמה חודשים באתר של איגוד האינטרנט הישראלי . המאמר דן די בהרחבה על כלכלת החינם. בסוף המאמר הוא אפילו מצטט אותך!! ( 16.07.09)
מאור 2011-12-19 15:41:12

מופיע ברשימת האתר מאור - מקור אובייקטיבי למידה ברשת
http://maor.iucc.ac.il/viewMaterial.php?id=609029
MERLOT 2011-12-19 11:19:21

מופיע ברשימת האתר של MERLOT - קהילה פתוחה מקוונת שמיועדת לאנשי סגל וסטודנטים בחינוך הגבוה ברחבי העולם ומאפשרת להם לשתף מקורות מידע
http://www.merlot.org/merlot/viewMaterial.htm?id=609029
" נט4יו" 2011-11-24 21:49:26

נשלח על ידי בן לאתר "נט4יו" - "מה שחדש ומעניין ברשת הישראלית " קבל עד 8/3/2009 715 חשיפות.
http://www.net4u.co.il/modules/kore/index.php/tag/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98?period=new&page=2
"הזווית השלישית" 2011-11-24 21:47:50

מאמר מומלץ 03/01/2009 ב"זווית השלישית" – מידע וחדשות לניהול ארגונים ללא מטרות רווח
http://www.zavit3.co.il/article.asp?id=11630
Calcalist TalkBacks 2011-11-24 21:46:56


דוד בושם, תל- אביב (21.07.09) ב - Calcalist TalkBacks
"... חלוקת העבודה ברשת והסולידריות הוולונטרית קראתי במקרה את מאמרו המענין של יעקב הכט שהופיע. המאמר דן די בהרחבה על כלכלת החינםץ..... http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/Proc/TalkBacks_iframe/0,9657,L-3327585-68,00.html
שי הרשקוביץ 2011-11-22 22:31:43

שי הרשקוביץ פורום ספיר לתרבות - קבוצת היצרכנות (22.11.2010)
ראו המאמר הרצ"ב: http://jacobhecht.com/2009-08.html
פרי עטו של ד"ר יעקב הכט. רלוונטי לענייננו ומאוד מעניין.
אלמוני 2009-10-27 19:23:13

מובא באתר נט4יו (מה שחדש ומעניין ברשת). הומלץ על ידי בן בתאריך 7/3/2009 (270 חשיפות עד 10.9.2009)
link:http://www.net4u.co.il/userinfo.php?uid=4
אלמוני 2009-10-27 19:22:42

מופיע במצגת של יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי בכנס השנתי 2009
link:http://www.isoc.org.il/conf2009/handouts/isoc-il.pdf
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות