שיג ושיח בעידן האינטרנט
gototopgototop
   

» כל המאמרים

2002 שיג ושיח בעידן האינטרנט
          (0 Comments)
שיג ושיח בעידן האינטרנט גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
יולי 2002

על שיח ושיג בעידן האינטרנט 1

תסמונת עייפות המידע - נבואת קהלת "ומותר האדם מן הבהמה אין" (קהלת ג' י"ט) –תתגשם עד שנת 2029! העתידנים מנבאים כי לא ניתן יהיה להבדיל בין יצורים וירטואליים לבין בני אדם 2000 (Kurzweil). אפשר יהיה על פי רצונו של האדם לעבור באופן מידי בין המציאות הממשית למציאות הווירטואלית בעזרת הנאנו-רובוטים (רובוטים בגודל אטומים בודדים) שיגיעו למוח באמצעות מחזור הדם ויוכלו לתפוס מקום על הנירונים של בני האדם.

אולם כבר כיום רבות מהטכנולוגיות החדשות, המקשרות בין הפעילות הווירטואלית לבין המציאות הממשית, מקדימות את יכולת הקליטה של בני אדם רבים ולכן הרבה מהחידושים אינם נקלטים משום שלא הומצאו בתקופה המתאימה ולא בגלל שאינם מוצלחים. לא תמיד ניתן להעריך נכונה את רצונו של האדם לקלוט חידושים, את משך הזמן הלוקח לשנות את דרכי התנהגותו ואף להתמיד לאורך הזמן בשימוש בטכנולוגיות. כבר בימינו לוקים יותר ויותר אנשים לנוכח ריבוי החידושים, הנתונים והעובדות ב"תסמונת עייפות המידע" - IFS , (""information fatigue syndrome) שתסמיניה הן בין היתר, חרדה, זיכרון כושל וקשב לקוי (Hudson 1996). אחוז המשתמשים בדואר האלקטרוני כאפיק התקשורת המועדף ירד כבר בשנה אחת מ – 14% ל – 5% ומספר האנשים שחזרו להיפגש "פנים אל פנים" זינק מ – 39% ל– 67% , זאת על פי סקר, שערכה התאחדות הצרכנים בבריטניה (Burkeman 2001) .

היעלמותו הפיזית של בן-השיח – הבעיה של קליטת טכנולוגיות חדשות אינה מתייחסת רק ל"תסמונת עייפות המידע" אלא היא בסיסית יותר וקשורה לעצם היעלמותו הפיזית של בן-השיח והעדר השיג "פנים מול פנים" בתרבות הווירטואלית. האלטרנטיבה האלקטרונית לבן השיח (F2F (Face-to-Face –בתרבות הדיגיטאלית, היא תקשורת מתווכת מחשב (CMC) (Communication Computer-Mediated), שנהפכה משמעותית במיוחד בערוצי התקשורת של עבודה מרחוק (Telework), במשחקים רבי-משתתפים ברשת (Multi-Player Games) (McGrenere1996) וכן בקהילות וירטואליות ( virtual communities).

מתברר כי יתרונן של קהילות מבוססות F2F הוא עדין באפשרויות הזיהוי (Identification), במחויבויות (Accountability)וביכולת השליטה (Authorization) לכן הולכות ומתרבות "קהילות הכלאים" (Hybrid) המשלבות את CMC עם F2F (Etzioni & Etzioni 1999 .( היעלמותו של בן השיח משמעותית במיוחד בתקשורת מתווכת מחשב בלמידה המתוקשבת (eLearning). למרות ש מקובל לציין את יתרונה של הלמידה המתוקשבת, במתכונתה המקורית, בכך שהיא אינה מוגבלת לזמן ומקום הרי בזאת גם חולשתה שכן במצבים הנוצרים בתהליכי הלימוד הללו לא יכולה להתקיים למידה שיתופית של פנים מול פנים (פא"פ), אין לימוד מקבוצת השווים, אין תחרות אישית מעודדת למידה, אין לחצים חברתיים בונים ולעיתים נמצא אף הלומד במצבי בדידות דיגיטאלית ("Digital Ghetto-ization") (הכט 2002). מובן לכן מדוע גם הלמידה המתוקשבת פועלת במבנה כלאים (Hybrid) בה משולבים סוגי התקשורת הבאים:

1. תקשורת אלקטרונית בכיתה בין המנחה ללומדים ובין הלומדים לבין עצמם (In-Class Discussion) .

2. תקשורת אלקטרונית מחוץ לכיתה - באותו אתר (Site) או באתרים שונים (באמצעות המסר המידי, האמייל, הפקס, דואר קול, וכו').

3. תקשורת של פנים מול פנים מחוץ לכיתה. נמצאה אף משמעות מבחינה סטטיסטית לקשר שבין F2F לבין ההישגים הלימודיים (מוצרי למידה) בעוד לשאר סוגי התקשורת לא נמצא קשר (Chen & Willits 1998). המחקר האמפירי התבסס על פי התיאוריה (Transactional Distance Theory) של מור (Moore & Kearsley, 1996), לפיה הלמידה המתוקשבת למבוגרים כוללת את שלושת המרכיבים: הדיאלוג,המבנה של ההוראה ושיטותיה ומידת האוטונומיה של הלומד.

דומה כי הדיאלוג במשמעות של שיח ושיג פנים מול פנים מקבל משמעויות מחודשות בעידן האינטרנט עידן בו מתרבים התחליפים האלקטרוניים.

הרנסנס של מושג הדיאלוג 2 - מושג הדיאלוג זכה לעדנה, מאז ימי השקפת העולם האפלטונית, עוד לפני עידן האינטרנט אולם דומה שבעידן האינטרנט זוכה המושג לעדנה מחודשת. הדיון התיאורטי על נושא הדיאלוג קבל משמעויות חדשות בתחומי מדע שונים. המושג מסייע בהבנת שינויים תרבותיים והיסטוריים (Cheyne & Tarulli 1999), הוא מסביר את הבצרות הדעת, הוא מאפשר את הבנת את הסוציאליזציה של הפרט. הדיבור והשפה משמשים כמושגים בסיסיים להבנתו במערכת החברתית (Bakhtin 1984 Vygotsky, 1978). יש המייחסים לדיאלוג (המקורי) הנעשה באמצעות העיניים, השפתיים, הנשמה, ובכל מעמקי הגוף על ידי שאלות, הגבה, הסכמה, ותשומת לב כביטוי המרכזי ביותר של האדם (Bakhtin 1984: 293) 3 .

בובר מתייחס לדיאלוג כאל צורך בסיסי הקשור לעצם הווייתו של האדם בחברה. לטענתו רק בדיאלוג המתקיים פנים מול פנים יכולה להיווצר "זיקת גומלין של ממש" בין "האני-והאתה". הוא ניסח את גישתו בספרו "בסוד שיח" (1959) המכיל את כתביו הדיאלוגים (1923- 1938) הבאים : "אני ואתה" (I and Thou) (1923), "דו-שיח"(1932), "השאלה שהיחיד נשאל" (1936). דומה כי על פי המיון של הדיאלוגים של בובר ניתן למיין גם את הדיאלוגים המתוקשבים גם בעידן האינטרנט:

הדיאלוג הטכני - (Technical Dialogue) המניע לדיאלוג הוא הצורך האובייקטיבי להבין משהו אבל אינו מלווה ברגשות 4 . דיאלוג זה הוא הבסיס של רוב סוגי הדיאלוגים האלקטרוניים ובעיקר בלמידה המתוקשבת.

הדיאלוג המסולף- המתחזה (Monologue Disguised) הוא מונולוג במסווה של דיאלוג בו קיים מלל רב אבל הקשר עם הזולת הוא מועט או לא מתקיים כלל ,(Buber 1947: 19) זו תקשורת אגוצנטרית האופיינית לרבים העוסקים בהוראה ובהדרכה סוג זה של תקשורת מתעצם בדיאלוגים הממוחשבים 5 .

הדיאלוג המקורי - (Genuine Dialogue) דיאלוג זה מהווה מפגש בין "רגשות לבין לבבות" ולכן אין זה משנה אם הדיאלוג הוא מדובר או אילם. לדיבור אין משמעות אלא אם יש קשב לנאמר, השקט בדיאלוג היא הקבלה של האחר, זו תקשורת מלאה בציפיות (Hodes 1972: 22) שכן בדיאלוג האמיתי יש "פניה אל האחר" ( Buber 1947: 22).

בובר מבחין בין "הזיקה" של "אני-אתה" לבין הניסיון או "הדעת" שעיסוקו בסתם, בלז 6 ("הנראה מרחוק").

הניסיון והדעת מניחה את ה"אני" והן את מושאו באדישותן הקרה (בובר שם: ט"ו). למושא אין חלק בפעולה זו של שימוש או ניצול, שמשתמשים בו או מנצלים אותו בבחינת מכשיר. הוא סביל ואין לו חלק בעולם המושאים שבהם הוא משתמש. אין הניסיון והמעשה התרחשות שבינו לבין העולם. ואילו הזיקה של "אני-אתה" קיימת כאלו באמצע בין "האני והאתה", והיא זיקת-גומלין ממש. רק במחיצת האני-והאתה אנו נעשים בעצמנו בחינת האני...שאינה בחינת התייחסות סובייקטיבית של האני בלבד. זיקה אני-אתה אמיתית, מחייבת מאמצים וכוח…, הלז חיובו מועט ואינו תובע מאתנו כוחות ומאמצים מיוחדים, הגישה הקלה אל העולם. כשמתייצב במחיצת "האתה- אנו" נעשים בעצמנו בחינת האני …אין לראות בשום פנים את היחס אני-אתה בחינת התייחסות סובייקטיבית של האני בלבד אלא משמשת כזיקה דו-קוטבית וכיחסי גומלין (בובר 1959: כ).

ההבדל שבין "הזיקה" לבין ניסיון-דעת" -הילד קורא לאמו - ותהי זו קריאה אילמת של התינוק, שאינו מדבר אלא מביט אל פני אמו וקורא לה במבטו (אני-ואתה) ואותו הילד עצמו מסתכל רגע לאחר מכן באמו, ורואה אותה ראייה של אדישות כעצם מן העצמים (אני-לז). המילה הראשונית "אני-אתה" ניתנת לביטוי רק בהוויה המלאה (Whole Being') ((Buber 1958: 24.

בדיאלוגים האלקטרוניים מתפתחים במקרה הטוב "יחסי אני-הלז הנחשבים לגולם" (שם:33 ). רק בכוחה של

ה זיקה בלבד יש בידו של האדם לחיות ברוח (שם:77 ) 7 .

הדיאלוגים כאינטראקציה חברתית - הדיאלוגים משמשים במודל(ZPD) של ל"ס ויגוצקי (1896-1934) 8 כמקור ליחסי הגומלין החברתיים. הדיאלוגים מתייחסים לאינטראקציה החברתית כפונקציה מרכזית בהתפתחות ההכרה. רמת התפתחות קוגניטיבית מלאה מחייבת אינטראקציה חברתית המוגבלת לטווחי זמן מסוימים בכל גיל נתון, פעם ברמה החברתית הבין-אישית ובשלבים מאוחרים יותר ברמה התוך-אישית (Vygotsky, 1978:56). את גבולות ההתפתחות מבחינת הזמן מגדיר ויגוצקי כ - Zone of Proximal Development”" (ראה סכמה של ZPD). המושג ZPD מתייחס ל"מרחק שבין רמת ההתפתחות האקטואלית הנקבעת כדרך עצמאית לפתרון בעיות לבין רמת ההתפתחות הפוטנציאלית המושגת בסיוע מבוגר (כסמכות) ובשיתוף "העמיתים המוכשרים" (קבוצת השווים) (Vygotsky 1978: 86).

הרקע החברתי של הלמידה (Context on Learning) מופיע בשלושת הפאזות של מעגלי החיים. (1) קורדינציה חיצונית של פעילות יחידנית. (2) התגבשות של זהות הקבוצה (3) העברה של הצבר ניסיונות הקבוצה לפעילות יחידנית.

 

 

 

 

siach_zpd

 

 

Four Stage Model of ZPD

Tharp & Gallimore (1988). Rousing minds to life: 35.

ויגוצקי פיתח את התיאוריות על לימוד שפה אצל ילדים וכיום מנסים ליישמם על מערכת התקשוב וגם בחינוך מבוגרים. השימוש באמצעים ובסימבוליים, בשונה מבעלי חיים מאפשר ליצור את התרבויות הצומחות ומשתנות. השפה מתפתחת באמצעות התרבות ולימוד השפה מחייב תהליך חברתי. לימוד הדיבור נעשה בשלבים הבאים: השלב הראשון של הדיבור החברתי (חיצוני) הוא בין אישי (Interpsychological) המשמש ליצירת קשר עם האחרים ולפעילות חברתית באמצעות המבוגרים (כסמכות) והחברים (קבוצת השווים). רמה זו היא בסיסית ומתבטאת למשל באמירה "אני רעב, אני רוצה לאכול". לאחר הפנמת הדיבור החברתי ניתן לעבור לשלב הדיבור הפנימי ("Inner Speech"). בעוד הדיבור האגוצנטרי (Egocentric) מתייחס למעבר מהתפקוד הבין-אישי לתפקוד התוך-אישי כלומר, מהפעילות החברתית, הקיבוצית לפעילות היחידנית. הדיבור הפנימי התוך-אישי (Intropsychological), המייחד את האדם על פני החיה, היכולת השכלית, פתרון בעיות וההתגברות על קשיים, המושגים באמצעות השימוש בשפה באינטראקציה החברתית. רק בשלב השלישי ניתן לתפקד ברמה הפונקציונאלית הגבוהה באמצעות זכירת השפה, החשיבה, תשומת לב 9 .

בלימוד המתוקשב למשל, ניתן להגיע לרמת הדיבור האגוצנטרית בלבד!

הדיאלוג ב"יחסי ההעברה" - לשם הבנת המשמעות של "חווית השוויוניות", הנרכשת באמצעות "העמיתים המוכשרים", וב"חווית הסמכות" (Authoritative) הנרכשת באמצעות דמותו של מבוגר ניתן להסתייע גם ב"תורת המעמקים". סמכות היא סממן ומרכיב מרכזי בהוויה האנושית, הנובעת ממערכות היחסים המוקדמות ביותר שאנו חווים. הפסיכואנליזה, על תהפוכותיה מאז שנות השבעים והשמונים של המאה העשרים, מניחה כי קימת עדין, זיקה וקשר בין-אישיים המהווים את הנתון ההתחלתי והייחודי בהתפתחות התקינה של האדם והטיפול בו. "יחסי ההעברה" הבין אישיים משקפים את מקומם המרכזי והמכריע של היחסיים העכשוויים ושל יחסי העבר בעיצוב החוויה בחיי המבוגר. מערכות היחסים שבין האם לתינוק, בין הורים לילדים, בין מטפל למטופל נתפשים על ידי הפסיכואנליזה, כמנוף העיקרי לטיפול בהפרעות נפשיות.

שיג ושיח ביצירת שפה - בתרבות האינטרנט הולכת ומתפתחת שפה בעלת דיאלקטים ייחודיים הנוצרים במסגרת קבוצת השווים. למעשה כל צ'אט מהווה קבוצה המגבשת עקרונות ייחודיים עם דו-שיח משלהם. "הדיבור החברתי" המתקיים בקבוצת השווים הוא אחד השלבים בלימוד שפה, על פי תפיסתו של ויגוצקי .

הקומוניקציה הווירטואלית, המורכבת מיותר אמצעים ויזואליים ופחות ורבאליים, מסיעת לבטל כמה מכללי התחביר המסורתיים ואף כמה מסגנונות הכתיבה ה מקובלים, היא מתעלמת מאותיות גדולות, יוצרת כללי תחביר חדשים וקיצורי מילים, יוצרת סלנג ויזואלי, קובעת כללי התנהגות המאפשרים להעביר דקויות על ידי סימבולים, טיפוגרפיה, צבעים, תנועה וגרפיקה. בהרבה קהילות וירטואליות מתגבשים סוגי קומוניקציה ייחודיים המשלבים אלמנטים וקודים בתוך השפה המהווים אף מעין התפתחות של פולקלור עממי Danet 2001) (.

אחת הדוגמאות המעניינות, ביצירת שפה באמצעות האינטרנט, נעשית על ידי Richard Lawrence איש תקשורת ומפיק-לשעבר בתוכנית טלוויזיה בריטית הבונה מילון מחודש על פי החלטה דמוקרטית של אזרחי אתר האינטרנט

.http://www.freespeling.com FREESPELING.COM™

לא עוד יצירת שפה על ידי קומץ מלומדים המכתיבים להמונים כיצד לאיית מילים כהלכה תוך הישענות על עקרונות מיושנים! השפה החדשה מבטלת את המסורות המפוארות של השפה האנגלית ו מתבססת על איות על-פי ההגייה הפונטית. כך, למשל, מציע Lawrence לשנות את המילה visit ל-vizit, את המילה spelling ל- speling, את המילה height

ל-hite, ואת המילה cough ל-caf.

FREESPELING.COM™

Believe it or not, only 17% of native English speakers can spell the following six words correctly: Height, necessary, accommodation, separate, sincerely, business
Which of those is spelt wrong? Yes, separate! Did you notice?
ENGLISH SPELLING IS A NIGHTMARE for many people...LET'S CHANGE IT!

Let's start right now, but don't worry
This isn't Education, This isn't Formal Reform, This isn't Boring Old Spelling
This isn't a New Set of Rules
This is FREESPELING.COM™, its got 2 prongs:
1. First - you write with your own speling for those words you find most difficult or illogical. But don't go wild! Don't litter the paj with dozens of unconventional spelings. Treat freedom gently!
Do we really, in 2001, have to write 'yacht' when we actually say 'yot' - just because of its distant Dutch etymology?
2. Second - Freespeling.com™ promotes the World Vote to stimulate a consensus for simpler, easier spelings which will become a new set of Standard Spelings for the future.
IF YOU WANT TO, VOTE NOW
In the USA, 44 million are said to have literacy skills of a 5th grader or below.
'Illiteracy' may mean a lower income, fewer job opportunities and the shame of being thought Ignorant or Stupid. Thats unfair Discrimination isnt it?
Freespeling.com aims to end the stigma of being a 'Bad Speller' because its the spelling that's wrong!
New research shows English is one of the most difficult European languages to learn to read and write.

 

 

הדיאלוג של "האדם המשחק" 10 ברשת

המשחק הווה תמיד מרכיב חשוב בתרבות האנושית. "המשחקים ברשת" יכולים להוות בבועה לתרבות האינטרנט, הם בעלי עוצמה רבה בגלל הסביבות הטכנולוגיות החדשות שביסודן היו סביבות נטולי דיאלוגים של פנים אל פנים. מעניין לכן, לבדוק את תהליך התפתחותו של הדיאלוג במשחקי הרשת זאת על הרקע של דברי יוהאן הוזינגה, (1872-1954) מלומד הולנדי, שנכתבו עוד לפני עידן האינטרנט. הוא מציין בספרו "האדם המשחק", כי במשחק ניתן לצאת מעולמה היחסי, הבלתי מושלם של ההוויה היומיומית וליצור עולם דמיוני מושלם (הוזינגה 1966: 29). כל משחק מהווה "מאין יציאה מן העולם הממשי" יחד עם זאת אין ביציאה זו מהעולם המציאותי ובאפשרות לחזור וליצור עולם בעל סדר מושלם גורעת מרצינותו של המשחק. חוקי המשחק וכלליו הם מוחלטים הם מכניסים "שלימות מוגבלת וארעית בעולם הלקוי ובחיים המבולבלים". סטייה קלה פוגמת במשחק, ונוטלת ממנה את אופייה (שם: 45)."המשחק משתלשל בתוך גבולותיו של זמן ומקום מסוים" (שם : 44) אולם בכל עת ובכל שעה ניתן להפסיקו או להניחו.. (שם : 43). לעולם אין המשחק יוצא מגדר טבעו: עלילה היא הנעשית, כמו שראה אפלטון, מחוץ לעולם דוחקם וחשיבותם של עסקי יום-יום ולמעלה ממנו (שם: 59). "בדרך-כלל נוטה ציבור המשחקים להיעשות ציבור של קבע גם לאחר שמסתיים המשחק. ..הרגשתו של הנמצא בשותפות שאינה בגדר הרגיל, של הפורש בצוותא מאחרים ופורק עול המצוות – קסמה של זו מאריך ימים ממשחק יחיד" (שם: 47).

מתברר כי רבים הם השחקנים שאינם יכולים לשחק תקופה ארוכה רק באופן יחידני שכן הרבה מהם זקוקים לחברה, למגע פנים מול פנים ואף הם נזקקים לגבש קונפליקטים בין קבוצתיים המסיעים להם בשמירת מוטיבציה לאורך זמן. המסיבות של שחקני הרשת הופכים בהדרגה למפגשים חברתיים. ההתכנסות במקום פיזי ולא וירטואלי מאפשרת לשחקנים לראות את הפנים שמאחורי הכינויים ולגבש אף את מערך ה"שבטים" הנלחמים במרחב הווירטואלי זה בזה. מתברר גם כי הכישורים החברתיים שהשחקנים רוכשים תוך כדי משחק גבוהים יותר בהשוואה לאלו המעדיפים בילויים מסורתיים יותר, כמו קריאה או צפייה בטלוויזיה, זאת . המשחקים מסיעים להם גם בהעלאת הרמה המנטאלית, משפרים את הקואורדינציה ומעלים את יכולת הריכוז של מטלות המאפשרות לתפקד בסביבות מאתגרות במיוחד. המחקר נערך על ידי החוקרים ברייס ורוטר מאוניברסיטת מנצ'סטר במימון המועצה הבריטית למחקר חברתי-כלכלי על מסיבות רשת בבריטניה (סמוחה 2001).

במשחקי מחשב ניתן להבדיל, על פי התיאוריה של ויגוצקי, בין המשמעות של משחק יחיד לבין הקשר החברתי המתפתח במשחק רב משתתפים (ויגוצקי :1978 ). במשחק יחיד מתקיים תהליך יחידני נפרד לחלוטין בעוד במשחק רב משתתפים קיים שילוב של פעולה יחידנית עם אינטראקציה החברתית בשלבי המשחק השונים. משחקים יחידניים עשויים לתרום לאתגר, ליצירתיות, לסקרנות ולבקרה עצמית. הם עשויים לשפר מיומנויות הלמידה, להבין מושגים כמו סיבתיות ואינדוקציה, לשפר את האסטרטגיות הקוגניטיביות ולהרחיב את הפתרונות האפשריים במצבים בעייתיים. גם משחקי בידור עשויים להגביר את הגמישות הפנימית ולהתגבר על "קביעות פונקציונאלית" ובאותה עת גם לעסוק במערכי מידע מרובים ללא עומס קוגניטיבי חיצוני.

בסביבות הטכנולוגיה המתחלפות של המשחקים הרב-משתתפים (Multi-Player Games) נכללים עמיתים וחברים גלובליים (Global Peers), קיים מגוון של מוטיבציות מתחום האינטראקציות החברתיות, קיימת יותר מודעות לאחרים (Communication and Awareness of Others), וניתן בהם לרכוש מושגים של שיתוף פעולה: תלות הדדית, התחייבות אישית ו - “Ill-Structured”. הדיאלוג פנים אל פנים, כפי שמתפתח במשחקי הרשת, הוא מרכיב משמעותי בהוויה החברתית והוא מקבל משמעות מחודשת בתרבות הדיגיטאלית.

הדיאלוג בחברת השווים - הוויתו של האדם בתרבות הדיגיטאלית מחייבים להיות במצבים חברתיים שהם לעיתים, דברים והיפוכם כמו "סדר וכאוס", סמכות והאצלה, פרט וחברה. דומה כי ביסודם של הסיטואציות הווירטואליות המבוססות על תקשורת מתווכת מחשב (CMC) לא ניתן לרכוש את אותם משאבים חברתיים.

האפשרות לבינוי הסדרים גמישים ופתוחים המסיעים לתפקוד בתרבות הדיגיטאלית מתאפשרים רק בסיטואציות חברתיות שבהם קיימים דיאלוגים של F2F המתקיימים ב"אותו מקום ובאותו זמן" .("Same Time & Same Place") בסיטואציות אלא ניתן לרכוש משאבים המסייעים לקיים זרימה טובה של ציפיות וקשרים בלתי פורמאליים אפילו במצבי כאוס.

המשאבים החברתיים הנרכשים באמצעות דיאלוגים בקבוצת השווים (כהנא 2000), הם בין היתר:

אמון בסיסי: המחויבויות יוצרות אמון בסיסי במגעים אנושיים ומעודד את התפתחותם של תפקידי שיתוף. אמון מתייחס לרמת הביטחון במערכות יחסים הדדיות, בקיום הבטחות ובאי-הפרה של כללים. הוא מעודד אמונה בקיום הבטחות והיצמדות ל"כללי המשחק", אפילו בתנאים של שינוי מהיר, מורכבות חברתית ואינטרסים משתנים.

מחויבויות: מחויבויות ערכיות מבוססות על עקרונות אוניברסאליים ועל ציפיות ארוכות טווח, חורגות מעבר למצבים ספציפיים ולאינטרסים מקומיים. הסבירות להיווצרות של עקרונות אוניברסאליים היא גבוהה ביותר במערכות יחסים וולונטריים וסימטריים, בהן לאף אחד מהצדדים לא ניתן לכפות את תנאיו על הזולת. מחויבות דורשת להשקיע במשימות מסוימות ואף לשלם "מחיר" במידה ויידרש.

אותנטיות: מרכיבי הקוד הא-פורמאלי פועלים יחד ליצירת מסגרת פתוחה, שניתן להתבטא בה באופן שגרתי, חופשי וספונטאני כך שהמשתתפים בה יכולים להבנות את אמונותיהם ונטיותיהם בדרך אותנטית. אותנטיות אינה התנהגות נטולת ערכים, כי אם ביטוי ייחודי של סנטימנטים ונטיות אישיות, עקביים עם ערכים אוניברסאליים.

חוש צדק: חוש צדק מושג כאשר המבנה הלא פורמאלי מספק הזדמנויות שוות לצדדים המעורבים לבטא את עצמם בהתאם לכשרונותיהם ורצונותיהם. כתוצאה מכך, הצדדים מקבלים תגמול לפי הישגיהם באותם תחומים בהם הם יחסית חזקים. גם חלוקת התגמולים נוטה להיות הוגנת וצודקת אף היא, ככל שכל הצדדים מפיקים את הרווח האופטימאלי מתוך שמירה על האינטרסים שלהם ועל נטיותיהם.

עולמות שונים וזהויות שונות: היכולת לחיות בעולמות שונים ובזהויות שונות ודיפוזיות ולא להיות במצבים שוליים ("מצבים לימינליים") באף אחד מעולמות אלו. היכולת לעשות מעברים (טרנספורמציות) רבים של זהויות משתנות וחוזרות במהלך החיים כך שגיבוש הזהויות ייהפך לנזיל. היכולת לנהוג בו זמנית בהתאם לנורמות ולאנטי נורמות במרחב הממוסד ואף לבטא ולהתמודד עם התהפוכות והספקות הנוצרות.

שיג ושיח – "הקופסא השחורה" של האינטרנט

כאמור לא תמיד ניתן להעריך נכונה את רצונו של האדם לקלוט חידושים, את משך הזמן הלוקח לשנות את דרכי התנהגותו ואף להתמיד בהן לאורך הזמן. מהלך חיינו מתנהל כרצף של דיאלוגים עם הדגשים שונים ולכן יש לקחת בחשבון כנראה, בעת הפעלת תקשורת מתווכת מחשב (CMC) (Communication Computer-Mediated) שביסודה היא פעילות יחידנית, את שילובם בעוצמות שונות של שלושת ערוצי התקשורת הבאים:

הדיאלוג "פנים מול פנים" (Face to Face), הדיאלוג בקבוצת השווים (,Friend to Group Friend to Friend) והדיאלוג עם "בעל סמכות" ("המבוגר", "המתווך" ו"המנחה").

ניתן לשער כי עוצמת הדיאלוג F2 Fתעלה במיוחד בקרב האוכלוסיות הצעירות הזקוקים ל"דיאלוג אמיתי", למפגש בין "רגשות לבין לבבות" בעוד שבנושאים מסוימים הנלמדים במוסדות להשכלה גבוהה ניתן להסתפק לעיתים, ב"דיאלוג טכני" אבל אז יש לקבוע את תרומת הדיאלוג של "המנחה" (כמקור סמכות) ואת אופי הדיאלוג בקבוצת השווים.

דומה כי מהות הדיאלוג והרכבו משתנה בכל אחת מהשימושים של האינטרנט כגון בעבודה מרחוק, בלימוד המתוקשב, במסחר האלקטרוני, ובארגונים הווירטואליים. פענוח השיח והשיג בעידן האינטרנט אשר תאפשר את המראתו החברתית של האינטרנט בעתיד מהווה למעשה את גילוי רזיה של "הקופסא השחורה".

 

 

מקורות בעברית

"המנותק" היי-טק ( 05.03) (גלובס)

אביגד ד' (2002)

"מהפכות בפסיכואנליזה" הארץ (25.01)

ארליך ש' (2002)

"בסוד שיח" ירושלים: מוסד ביאליק

בובר מ' (1959)

"עייפים ממידע" הארץ (27.06)

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=46740&contrassID=2&subContrassID=19&sbSubContrassID=0&listSrc=Y

בורקמן א' (2001)

 

"אינטרנט דוט-הום" גלובס (26.02)

דברת ז' (2002)

"האדם המשחק" ירושלים: מוסד ביאליק

הוזינגה י' (1966)

"הפאן החסר בלימוד המתוקשב" משאבי אנוש 169: 44 -48.

הכט י' (2002)

"המחשבה והמילה" עמודים 79-105 בתוך כספי מ' (עורך) החשיבה, האוניברסיטה העברית בירושלים. (פורסם לראשונה ברוסית בשנת 1939).

ויגוצקי ל' (1965)

"וירטואליות ואי-שביעות רצון ממנה: חיפוש אחר קהילה בחלל הקיברנטי" בתוך "אינטרנט: תקשורת, חברה ותרבות". בעריכת שנער ד' 183-198. האוניברסיטה הפתוחה.

טרקל ש'(?)

לקראת תיאוריה של בלתי פורמאליות והשלכותיה לנעורים (עומד להתפרסם)

כהנא ר' (2000)

"הפסיכולוגיה של האינטרנט" עיונים בטכנולוגיה ובמדעים 35: 28 – 30

מטס ה' וברק ע' (2001)

"עידן המכונות החושבות" ת"א: כנרת

קורצווייל ר' (2002 )

 

References: Print & On-line
Martin Buber. The hidden dialogue, Lanham: Rownman and Litterfield Avnon, D. (1998)
The Internet Encyclopedia of Philosophy
The Bakhtin Circle http://www.utm.edu/research/iep/b/bakhtin.htm
Brandist C. (2001)
Rabelais & His World". Cambridge, MA:M.I.T. Press Bakhtin, M. (1968)
Problems of Dostoevsky's poetics. Minneapolis, MN: University of Minnesota Press. Bakhtin, M. (1984)
http://english.ttu.edu/kairos/1.2/features/eyman/bakhtin.html Bakhtin and Hypertext Dialogue
The Social Life of Information. Boston (Mass.): Harvard University Business Press. http://www.slofi.com/toc.htm Brown J, S. Duguid P. (2000)
Dread of e-mail , http://www.mg.co.za/pc/2001/08/0108_endaffair.htm Burkeman O. (2001)
"I and Thou", New York: Touchstone. http://www.buber.de/en/ Buber M. (1996)
I and Thou, New York: Charles Scribner's Sons Buber M. (1970)
Man, Play and Games. Glencoe, IL: Free Press. Caillois R. (1961)
Dialogue, Difference, and the "Third Voice" in the Zone of Proximal Development Theory and Psychology, 9:5-28. http://watarts.uwaterloo.ca/~acheyne/ZPD.html Cheyne J. A. & Tarulli D. (1999)
“A Path Analysis Of The Concepts In Moore’s Theory Of Transactional Distance In A Videoconferencing Learning Environment” Journal of Distance Education http://cade.athabascau.ca/vol13.2/chen.html Chen Y.J. & Willits F. (1998)
The zone of proximal development: Where culture and cognition create each other. In J. V. Wertsch (Ed.), Culture, communication, and cognition: Vygotskian perspectives. Cambridge: Cambridge University Press. Cole, M. (1985)
A Structural Analysis of the R. Kahane of Informality: Elements toward a Theory of Informal Education. Sociological Inquiry 71(3) 357-380 Cohen E.H. (2001)
Ray Kurzweil: Don't fear the nanofuture http://news.cnet.com/news/0-1014-201-5182352-0.html?tag=rltdnws כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת C. (2001)
Cyberpl@y : Communicating Online. Oxford & New York: Berg Publishers, Inc. Danet B. (2001)
"Communities: Virtual vs. Real." Science (18 July): 295 Etzioni, A., & Etzioni, O. (1997)
"Face-to-Face and Computer-Mediated Communities, A Comparative Analysis." The Information Society, 15(4): 241-248.
http://www.gwu.edu/~ccps/E31.html .
Etzioni, A., & Etzioni, O. (1999)
The Monochrome Society Princeton University Press. " Policy Review, 105: 53-70.
http://www.heritage.org/policyreview/feb01/etzioni_print.html
Etzioni A (2001)
A Pedagogy for Liberation: Dialogues on Transforming Education. London: Macmillan. Freire P. & Shor L (1987)
Dialogue and Conversation http://www.infed.org/biblio/b-dialog.htm http://www.infed.org/thinkers/et-freir.htm Freire P. (?)
"Homo Ludens: A Study of the Play Element in Culture". Boston & New York: Beacon. Huizinga J. (1955)
http://www.colorado.edu/English/ENGL2012Klages/bakhtin.html Klages M. (2001)
The Age of Spiritual Machines. Penguin paperback Kurzweil R. (2000)
News story KurzweilAI.net (03.01) Kurzweil R.& Angelica A.D. (2002)
"Managers 'Suffering from Info Overload'," Press Association Newsfile, (14.9) http://www.logophilia.com/WordSpy/informationfatiguesyndrome.asp Hudson N. (1996)
Design: Educational Electronic Multi-Player Games – A Literature Review. Technical Report 96-12, the University of British Columbia. Http://taz.cs.ubc.ca/egems/papers/desmugs.pdf(accessed on Apr. 2 nd 2000) McGrenere J.L.(1996)
Distance Education: As systems view. London: Wadsworth Publishing Company Http://www.knight-moore.com/pubs/moore&kearsley.html Moore & Kearsley, (1996)
"How Vygotsky’s Development theories can illuminate the Information Highway for Adult Learners". http://www.cs.tcd.ie/Cathal.OConnor/meta-
porfillo/vygotsky/101vygotsky.htm
O’Connor C. (???)
Who's Afraid of a Moral Society? THE FUTURIST, 35(6): 52 -53 2001http://www.wfs.org/rev2389.htm Jennings L. (2001)
CYBERSCHOOLS: An Education Renaissance. Jones Digital Century Inc.
http://education.gsu.edu/spehar/FOCUS/EdPsy/....
Jones G. R. (1997)
http://www.infed.org/thinkers/et-buber.htm The encyclopedia of informal education
dialogue and conversation http://www.infed.org/biblio/b-dim The encyclopedia of informal education
martin buber on education the informal education homepage
http://www.infed.org/index.htm
Smith M.K. (2001)
"Virtuality and its Discontents: Searching in Cyberspace". The American Prospect 21:50-57. Turkle S. (1966)
“Why people can't use eLearning”, ETV Newsletter כתובת דואר אלקטרוני זאת מוגנת מפני spambots. יש להפעיל JavaScript על מנת לראות את הכתובת Quinn A. (2001)
Thought and Language Cambridge, MA: MIT Press. Vygotsky, L.S. (1962)
Dialectical dialogue: the struggle for speech, repressive silence and the shift to multiplicity. The British Journal of Sociology. 52(1)86-104 Gurevitch Z. (2001)
Mind in society: The development of higher psychological processes. M. Cole, V. John-Steiner, S. Scribner, E. Souberman (Eds.). Cambridge, MA: Harvard University Press. Vygotsky, L.S. (1978)
Tool and symbol in child development. In R. van der Veer, & J. Valsiner (Eds.), The Vygotsky reader. Oxford: Blackwell. Vygotsky, L. & Luria, A. (1994)
Cultural, Communication, and Cognition: Vygotskian Perspectives. Cambridge University Press. Wertsch, J.V. (1985)
"Confronting Information Overload," Journal of School Health, April: 160. http://www.westwords.com/GUFFEY/fatigue.html White M. & Dorman S.N. (2000)

הערות שוליים


"[1] כי שיח וכי שיג לו, וכי דרך לו אולי ישן הוא וייקץ" (מלכים א' י"ח כ"ו)

שיחה בין אנשים. ויכוח, דיון . DIALEKTIKE ביוונית דיאלוג - [2]

[3] מיכאל באחתין (1895-1975), נחשב כאחד הדמויות המרכזיות בעידן המודרני בפילוסופיה, בספרות ובתיאוריה של התרבות

[4] Technical dialogue is driven by the need to understand something and need not engage the soul ().

[5] Monologue, a distorted (מסולף) form of dialogue, is what happens most of the time. Words are said, but there is little or no connection (Buber 1947: 19).

הלז – פרושה ההוא או ההיא ומרמז ל"נראה מרחוק" (מילון אבן שושן)[6]

[7] The primary word I-Thou can be spoken only with the whole being, (ישות), (Buber 1958: 24). Speech has no meaning unless there are attentive (קשוב) minds and silent (מחריש) hearts. Silence is the welcoming acceptance of the other. The word born of silence must be received in silence (Lacourt 1970: 9, 26).

 

[8] ויגוצקי היה פסיכולוג רוסי מאוניברסיטת מוסקבה שנפטר בגיל 38, היה בלתי מוכר במערב עד שנת 1958 ורק בשנת 1962 החלו לתרגמו לאנגלית.

[9] הדיבור הפנימי המעין חברתי (Quasi -Social) והדיאלוג המסווה (Hidden Dialogicality) של באחתין מתבססים על "הפונקציות המנטאליות הגבוהות" של ויגוצקי (Wertsch 1991).

 

הספר "האדם המשחק" (1966) תורגם מהולנדית ב"עברית של פעם" על ידי שמואל מוהליבר. [10]

תגובות
רק משתמשים רשומים רשאים לכתוב תגובות